ב-8 בנובמבר מדינת מיסיסיפי בדרום ארה"ב תצביע וככל הנראה תאשר תיקון לחוקה שקובע שההגדרה לאדם היא מרגע ההפרייה (ניו יורק טיימס)

בכך היא תאסור על ביצוע הפלות במטרה להביא את ההכרעה שוב לבית המשפט העליון  38 שנים אחרי רו נגד וויד ובשל הניסוח הרדיקלי מעלה שאלות לגבי חוקיות השימוש באמצעי מניעה רבים- ביניהם גלולת " היום שאחרי" ולגבי נקיטת אמצעי ענישה מהשדה הפלילי כנגד אימהות, גם אם בסכנת מוות או קורבנות אונס וגילוי עריות.

הויכוח כמובן מעורר סערה גם מחוץ למדינה הזו, יוזמות חקיקה שונות מאותו צד בויכוח צצות בכל מדינה בארה"ב ובבית הנבחרים בשליטה רפובליקנית, המועמדים לנשיאות בפריימריס של המפלגה הרפובליקנית נאלצים לקחת צד בסוגיה כשהם לרוב קרועים בין עקרונות ליברטריאנים לבין עמדות שמרניות דתיות. המועמד המוביל בסקרים הרמן קיין הצליח בתוך כשבוע לנקוט 5 עמדות שונות בסוגיה. גם מיט רומני, המועמד הפייבוריט לזכות במועמדות על פי רוב הפרשנים לא בדיוק יודע מה עמדתו ומנסה לרבע את המעגל (מתוך התכנית של רייצ'ל מאדו)  אם כי יש לציין שאמירותיו הגמישות אופייניות לאישיותו 

וואלה! עם כותרת פרובוקטיבית אופיינית

הפרסומות של התומכים והמתנגדים ביוטיוב

גלריה- הלהיטים הגדולים בהיסטוריה של אמצעי המניעה (Mother Jones)

(Then they came for your birth control  (Mother jones

האם בגיל 17 יהיה ניתן להצביע במיסיסיפי? (Slate)

בעקבות המאמר/שאלה הזו- עוד שאלות קוראים בסגנון (Slate)

איך המהלך של מתנגדי ההפלות להגדיר מחדש אדם יכול לפגוע בזכויות נשים – מאמר מצוין (ג'סיקה ולנטי, וושינגטון פוסט)

עוד על ההשלכות של התיקון לחוקה  על פי תקדימים במכסיקו (slate)

זו רק ההתחלה, וגם על הרופאה האפריקנית-אמריקנית שמציבה עצמה בראש מחנה התומכים בתיקון (salon)

מפת חוקי ההפלות העולמית – חדשה ומעודכנת  (center for reproductive rights)

סגורות כל הכיוונים – על נשים ערביות בשוק העבודה בארץ (מיכל שוורץ, העוקץ)

חלומן הגדול של פועלות הראיס הערביות- להשתכר שכר מינימום (הארץ)

המוסף לשבת- ידיעות אחרונות- בעין הטהרה– הגניקולוג הדתי ד"ר דניאל רוזנק קובע בספר חדש כי ניתן לקצר לשבוע את התקופה שבה אסור לזוג להתייחד, לטענתו ההלכה כופה על נשים סירוס נפשי, עקרות ואף סכנת מוות.

מתגרשים מהרבנות– כתבה שנייה בסדרה על המאבק נגד הממסד והמונופול הרבני בנושאי אישות (הארץ)

הנשים שלא יגיעו להפגנת המחאה – זונות זה לא סקסי (גל חן, onlife)

7 ימים ידיעות אחרונות- "גבר מי שיולד"– רגע לפני שיילד את בנו הבכור, יובל טופר גאה להיות הגבר הישראלי הראשון שנכנס להריון

שישבת- ישראל היום- הגעתי לכאן כדי לנצח– אתי תבל, רק בת 26, היא המנצחת של התזמורת האנדלוסית אשדוד

המשפחה חדשה, הנשים ישנות (נעמה כרמי על הקמפיין של משפחה חדשה בנושא פונדקאות)

אל תיגע בי   (ראומה, בלוג עם תודעה)

נשים ישירו על הדרתן מהמרחב הציבורי (הארץ) וגם מחאת נשים: הקול שלנו הוא לא ערווה (ynet)

"קול באישה ערווה" זו מחמאה (יעל משאלי, ynet)

בואו נשיר כולנו יחד (בילי מוסקונה לרמן, סלונה)

לא תפרידו אותה- רחל עזריה נגד מאה שערים (ynet)

דרושה דפני ליף חרדית (עינת ברזילי, ynet)

צבא לגברים בלבד (נעמי דרום, הארץ)

דיווח מתוך השמורה (יחסי מין, הגיגים של (א)נשים על מגדר)

הפופוליזם של העלאת גיל הפרישה (יו"ר נעמ"ת טליה לבני, סלונה)

כל השמות החמים (אבל רק גברים) על במה אחת- כלכליסט- פרק 2 (טל  שניידר, הפלוג)

האם אזלה הסודה לשתייה (יוסי שריד, הארץ)

אסירות לא משוחררות–  על הבניות מגדריות ביחסי אמא-סבתא (מוריה שלומות, ישראל היום)

מדורי הדעות של חמישי בסימן "יום האישה בגלובס" כנראה

דיון מרתק אודות היחסים המורכבים ולעתים המעורערים בין התנועה לשחרור העבדים וראשית התנועה לזכויות נשים בארה"ב (אטלנטיק)

הכלכלנית סילביה אן היולט על מחקר חדש המאבחן שינוי עמוק במעמדן של נשים וביחסים המגדריים במדינות Bric -או השווקים המתעוררים- (ראשי תיבות של ברזיל, רוסיה, הודו וסין)  ומעלה נתונים מפתיעים- ייתכן שכבר עכשיו מעמדן באספקטים מסוימים משופר גם ביחס לנשים בארה"ב (טיים)

השויון המגדרי בנורבגיה לא הגיע לחדר המיטות– מאמר חובה שמדווח על הקושי גם של המתוקנות שבמדינות להתמודד בחוק ובחברה עם מקרי אינוס בין בני זוג (ניו יורק טיימס)

מאות נשים בתימן שרפו רעלות  במחאה על דיכוי ההפגנות האכזרי (איי. פי מתורגם – הארץ)

עוד ראיון וידאו נפלא ומרתק עם ליימה גבווי, כלת פרס הנובל לשלום מליבריה (התכנית של צ'רלי רוז)

ראיון נוסף עם גבויי במוסף השבת של ידיעות אחרונות.

איפה נמצאות נשים ב- "לכבוש את וולסטריט"?  בכל מקום, והן לא הולכות לשומקום (The Nation)

כריסטינה קירשנר נבחרה בשנית לנשיאות בארגנטינה. רוב "המומחים" לא אוהבים מדיניות רווחה שמצליחה, אבל הנה מאמר תומך (גרדיאן)

ג'יני רומטי, המנכ"ל החדשה של IBM  (טיים)

השחקניות הראשונות של המאה ה-17 (גרדיאן)

כמובן- חינוך הוא המפתח- על נשים בטנזניה (גרדיאן)

מוניקה מרקס על איסלמיזם ופמיניזם (ניו יורק טיימס)

מחקר חדש על נשים אינדיאניות (native american)  בזנות (דיילי ביסט/ ניוזוויק)

גלריה – 15 ספרים שהינם אבני יסוד במיניות נשית (דיילי ביסט/ניוזוויק)

חיילים בצבא ארה"ב בחזית המאבק  על הזכות לנישואים חד מיניים ותובעים את הממשל בנושא (וושינגטון פוסט)

הכוכב העולה בפולין והקרב על הצלב– ראיון עם יאנוש מאניקוט שהפתיע בבחירות כשברשימתו הומוסקסואלים וטרנסג'נדר (הארץ)

מדיניות הילד האחד בסין יותר מורכבת ומעמדית מהדרך שבה היא לרוב מוצגת (גרדיאן)

אסמהה מחפוז – מגיבורות תחריר, מעבירה שיעור למפגינים בוול סטריט (גרדיאן)

השחקן המצרי הידוע עומאר שריף חובט באישה מול המצלמות  (גרדיאן)

מאבקן של נשות סווזילנד נגד נגיף האיידס (גרדיאן)

עבר השינוי בחוקי הירושה במלוכה הבריטית- בנות בכורות לפני הבנים (bbc)

מיה ו. : חומת ההפרדה

סיפרנו לו שנשים חרדיות התקשרו בסתר לארגון "קולך" ואמרו שהן סובלות מההפרדה. הוא אמר שהרוב בעד ההפרדה ורק כמה מאות נגד. אמרנו לו "איך אתה יודע אם אי אפשר לדבר פה?" הוא אמר שהוא יודע ועוד מישהו אמר "יש דברים שכתובים ביהדות". מיה ו. בשיחות עם חרדים במאה שערים בעקבות ההפרדה המגדרית שמשתוללת בירושלים (העוקץ)

מפגן תמיכה בירושלים פלורליסטית, שוויונית, חופשית

צבי טריגר: "הזז את האישה" – שילוב חרדים בעבודה ומעמד האישה

משום מה, בכל פעם שחרדים נכנסים לחדר, הפיתרון הוא הדרת נשים, כמובן כדי "לא לפגוע ברגשותיהם". זה קורה שנים בצבא, וזה יהיה גורלן של נשים בשוק העבודה עם כניסת החרדים

בכל אולמן סרלואי: על הצניעות: בין קדושה לתועבה- מאמר יסוד חשוב מתוך האורתודכסיה הדתית- לאומית נגד ההקצנה :

חברה צנועה תוחמת את המיניות לגבולות נכונים, ומאפשרת לנשים קיום כבני אדם. החברה הדתית והחרדית מתרחקת מאידיאל זה, בשל תרבות צניעות שיש בה מן הפורנוגרפיה (מקור ראשון- מוסף שבת  7.10.11)

אורי אורבך עוד ב-ינואר 2008: כשהצניעות עולה להתקפה (ynet) מעניק שם לתופעה: צניעותנות

"אם היה מדובר רק בהלכה ובצניעות – החרשתי. אבל לא בצניעות מדובר אלא בצניעותנות. בהתרסה מוחצנת נגד העולם שבחוץ וגם נגד העולם הדתי המודרני והפתוח והקצת-פמיניסטי. המחויבות הטבעית והנורמלית להלכה מנוצלת כדי למכור סחורה והרגלים שאינם הלכתיים אלא חברתיים, להגדיר מי משלנו ומי לא-משלנו. מי שלא מאמין, שיציץ באלבומים ישנים מתחילת שנות ה-70 ויראה איך נשות רבנים צנועות לגמרי הלכו רק לפני עשרים-שלושים שנה. החצאיות לא ארוכות כמו שהן היום, וגם השרוולים, סליחה שראיתי, הרבה פחות. ממטפחת ראשן של הרבניות מציצה קווצת שיער שהיום בל תיראה ובל תימצא. איפה הפוטו-שופ כשצריך אותו"

רחל עזריה אצל לונדון את קירשנבאום (מהדקה ה-28)

הרב נפתלי רוטנברג: מאחורי "סרוגים": רבנים, פוריטניות אינה הגישה

בחסות העיסוק האובססיבי ב"צניעות", רבנים אינם פוסקים מדיבור על גוף האישה, ומחמירים חדשות לבקרים בדרישות ההלכה. מצב זה רק יוצר בלבול וקושי בקרב הקהילות שלהם (ynet)

ככה לא נראית ערווה: אל תפסיקי לשיר (ואן דר גראף אחותך)

הילה בניוביץ' הופמן:ערווה תקרא לאמא שלך: מחאת הנשים הגדולה בישראל יוצאת לדרך ( xnet)

ליטל אבזון: החרדים מעדיפים צה"ל בלי נשים (mako)

אנשיל פפר: לא צבא האל (הארץ)

 * ב-ynet ניתן לבדוק אחורה באופן מסודר-מאז הספירה האחרונה שערכתי ב-18.10 ועד ה-22.10 – 1-6 לגברים

* ישראל היום הצליחו להוציא תחת ידם בחג מוסף פוליטי על גלעד שליט שנשים הופרדו ממנו לחלוטין

* הארץ בשישי האחרון ( 0-9 לגברים) מיהרו לתקן את העוול שנגרם לקהל קוראיהם החושב במדור הדעות לחג (5-6 בלבד לגברים)

נשים הינן "ראש השרים"  (chief minister)  ב-3 מ-7 המדינות הגדולות באותה מדינה. כולל הגדולה ביותר שיותר מ-16% מכלל התושבים חיים בה.

נשים גם עומדות כרגע בראשות 4 הערים ההמאוכלסות במדינה וגם בשאר הערים הגדולות היחס בין גברים לנשים הוא שוויוני למדי. אם כי יש לצרף לעובדה זו הסתייגות – ראשי ערים מתחלפים שם בתדירות די גבוהה והם נבחרים על ידי מועצה של מאות אנשים לרוב ולא על ידי הציבור הרחב. כמו כן בשתי הערים המאוכלסות נשים התמודדו נגד נשים אחרות על התפקיד ו/או החליפו נשים אחרות.

לשם השוואה בארצות הברית 6 נשים הינן מושלות כרגע (מתוך 50) ורק אישה אחת מחזיקה בתפקיד ראש עיר ב-20  הערים המאוכלסות ביותר. במדינות מערב אירופה המצב דומה.

במדינה זו באסיה גם נבחרה אישה לראשונה כנשיאה- אמנם לתפקיד שהוא יותר ייצוגי וסמלי.

אבל אם כל זה לא הספיק אז האדם החזק ביותר במדינה היא מהגרת זרה.

היא נשיאת מפלגת השלטון ועל פי רוב ההערכות אישיותה היא מקור הכוח של המפלגה, על פיה יישק דבר כבר 7 שנים.

אלו כמובן נתוני ייצוג פוליטי של נשים שאין דומים להם במערב אירופה ואפילו בצפונה.

המדינה היא הודו- על  1.2 מיליארד תושביה והידועה גם כדמוקרטיה הגדולה בעולם.

אז המהגרת מאיטליה סוניה התחתנה למשפחה הנכונה והיא כמובן כלתה של אינדירה גנדי שהיא בתו של מייסד הודו ג'ווהרלל נהרו.

ויחד עם זאת- בממשלה בת 33 החברים 2 שרות בלבד – ובתפקידים זוטרים. בדומה מאד למספרים ממדינה במזה"ת.

קטונתי מלהיות מומחה להודו רבת הפנים והמורכבת, לתרבויות ולדתות, למבנה המעמדי ולחלוקות הגאוגרפיות וכמובן גם לסוגיות החברתיות הקשות הנובעות מהמשמעות הקיומית של הולדת בנות לבין הולדת בנים.

בכלים המוגבלים האלו אני אצביע על הנתונים המפתיעים ואציע היכרות עם הנפשות הפועלות שמאחורי המספרים:

על סוניה גאנדי נכתב רבות לאורך שנים, מאמר ביקורת לאחרונה באקונומיסט רוכב על גל ההפגנות נגד השחיתות בהודו ופחות מחמיא למנהיגותה או להיעדרה  של כזו יותר נכון.

הנשיאה היא פראטיבה פאטיל

ראש השרים של מדינת אוטאר פראדש (סביב 200 מיליון תושבים): מאיוואטי  – "האחות" כח פוליטי עצמאי נפרד ולמעשה המנהיגה הבולטת של קאסטת הדאליט

ראש השרים מדינת מערב בנגאל (91 מיליון תושבים)- "האחות הגדולה" מאמתה באנרג'י 

ראש השרים מדינת טמיל נאדו (72 מיליון תושבים)- כוכבת קולנוע בעבר וגם  "האמא" או "המנהיגה המהפכנית" ג'אייאלאליטה

ראש השרים בדלהי – שליה דיקשיט

ראש עיריית מומבאי שארדה ג'הדאב

ולסיום- זו גם המציאות שם: הבנות נלחמות על שמן הטוב– (כתבה של איי.פי מתורגמת בהארץ)