שוברות השתקה

ללה מימונה: "ולבשה העבריה תלבושת ערביה" (שירה אוחיון, מיומנה של נערה מזרחית) וגם בהעוקץ

חמור מכך, במרכז החג, ניצבת לא פחות מאשר דמות נשית אבסטרקטית: הלא היא ה"ללה מימונה", גברת מימונה, שלכבודה שרים המרוקאים בחג את השיר המסורתי: "א-לָלַה מימונה, מְבּארכּה מסעודה" ומברכים אחד את השני "תרבחו ותסעדו" . ישנם חוקרים ומלומדים רבים שנוטים לעשות לחג "הדתה" אפולוגטית ולייהד אותו באמצעות ייחוס מקור החג לזכר מותו של רבי משה בן מימון, גדול הפילוסופים וההלכה היהודית- הרמב"ם או שקושרים אותו לחג הפסח ומנסים למצוא אסמכתאות יהודיות לחג. ואולם סברה זו עדיין לא נותנת הסבר למילות השיר המסורתי המושר במימונה ולשאר הפעולות הסימבוליות בחג. נשאלת השאלה מיהי אותה גברת מימונה שלכבודה יהודי מרוקו חוגגים?

בלוג  חדש: דיו לבנה   

אם הייתי כוסית

אם הייתי כוסית הייתי מחבקת את המילה. הייתי מקבלת את ההמצאה של השפה העברית אשר מתייגת את האישה לא כסך כל איבריה אלא כסך איבר אחד בלבד שהוא במקרה איבר מינה. מילה שהיא אפילו לא עברית וכמו שאנחנו מתכחשות לכל מקורותינו הערביים או השמים האמיתיים, כך אנחנו מתכחשות לשפה.

אם הייתי כוסית?!

אני אישה בלתי משתחררת. הדמות המשתקפת במראה ובחלונות הראווה ומבעד לכל קרן אור חוזרת שיצרה בבואה שלי, באופן צפוי ובלתי צפוי, צופה בי מובחלת, מלגלגת לי, לעתים אלימה: את שמנה, מכוערת, טיפשה, חסרת כישרונות, לא מיוחדת, את סתם, את כלום.

בתור התחלה, תאמין. (קוצים)

הרדוקציה שאת עושה לנשים וגברים כיצורים המונעים אך ורק מהורמונים היא מעליבה במקרה הטוב, ומסוכנת במקרה הפחות טוב. כך או כך, היא בעיקר מטעה.

ההמשגה שלך את הסיטואציה, לפיה הגבר הוא זה ששולט בעניינים ועליו מוטלת האחריות לא רק לרצונו אלא גם לרצונה של האישה היא לא פחות ממסוכנת. בתור מטפלת מינית, בואי נחשוב רגע על המסר שאת מעבירה כשאת אומרת לבחור "אל תאמין לה". אל תאמין לה כשהיא אומרת לך "כן, אני רוצה לשכב איתך". לי זה נשמע דומה מדי ל"כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?". האם גם אז הוא צריך לא להאמין לה? אולי לשאול לפחות שלוש פעמים "את בטוחה שאת לא רוצה?"?

מבט מוקדם להטרדות המיניות העתידיות, או: למה הקליפ של הבינתחומי כל כך מעצבן (מאיה קוי, m0rebutter)

פוליטיקאים זוטרים יותר ופחות התחילו באגודת הסטודנטים. אגודה שממשיכה, שנה אחר שנה, להעסיק חבורה של אינפנטילים סקסיסטים באופן מובהק מנבאת את ההטרדות המיניות עליהן נשמע עוד 20 שנה. אלו התלונות על ניצול יחסי מרות והדרה ממוקדי כוח שנקרא עליהן בעיתון בעתיד. ככה הן נראות כשהן קטנות.

ואז הם לא התחתנו: האם האגדות המשוכתבות עדיין רלוונטיות? (הארץ)

"הנסיכה שלבשה שקית נייר" מצטרף עתה למגוון ספרים מסוגו על מדף הספרים בעברית, בהם "הנסיכה חוכמולוגה" החביב של בבט קול (כנרת), "נסיכה לא לאכילה" של רוג'רסון גילאם (דני ספרים), "אגדה חדשה" של גייל הראבן (עם עובד) ו"נסיכה על סוס", קובץ סיפורים בעריכת פרופ' מירי ברוך (עם עובד).

במיטבן, המעשיות החדשות הללו מציגות פיתול כלשהו בעלילה. הן מנצלות את גורם ההפתעה, ויש בהן הומור. אין ספק שאלה מעשיות מתוחכמות. מתריסות, שאינן רכות כצמר גפן מסוכר בהשוואה לאותן אגדות בעיבוד דיסני.

יפה ברלוביץ | בואו נעשה היסטוריה ביחד, ונחזיר את הנשים-ההיסטוריות להיסטוריה שלנו (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

מצאתי לנכון לפרט את כל הפעילויות האלה כדי להראות כיצד מכל מיני כיוונים פורצים קולות הקוראים שוב ושוב: לא לשכוח, לא להשכיח, ולהעלות את הנשים ההיסטוריות על סדר היום הציבורי שלנו. אבל הקולות האלה הם פזורים, ואין ספק שיש לרכז אותם יחד ולהפעיל אותם יחד.

´רוזה´ – זה קרה… לשכנה החמישית (ד"ר אסתר דרור, קולך)

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה מאמר העוסק בפגיעות מיניות של נשים בזמן השואה

סבתי ניצולת השואה לילי קשטיכר (לילי בן עמי)

עם עלייתה לארץ ישראל, את ערימת הזיכרונות של נשים שרק חלקן שרדו היא הניחה בקופסה בארון הבגדים והוציאה החוצה לכל מי שהסכימ/ה לשמוע. מאוחר יותר היא לקחה מחברת קטנה וחומה והפכה אותה ליומן זיכרונות מאושוויץ.

המספרים של הפנסיה נחשפים: ננטשות לעת זיקנה (שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט)

נשים משתכרות 35% פחות, מטפלות בילדים ופוגעות בקריירה ובסוף פורשות מוקדם, אבל חיות ארבע שנים יותר. הפנסיה המצומקת שמקבלות נשים בגיל הפרישה היא פצצה מתקתקת שצריכה להטריד גם את הגברים

"נשים, די להדרת הגברים מהבית" (The Marker)

תופעה חדשה בשוק העבודה: נשים משכילות בנות 30 פלוס שהצליחו בעבודתן, חוזרות הביתה לממש אמהות במשרה מלאה. ואולם המחיר שהן משלמות על כך גבוה – ולא תמיד ידוע להן מראש ■ גם בני זוגן משלמים מחיר: הם נהפכים לאבות מודרים ■ פרופ' דליה מור מציעה לא להתמכר ל-Mommy Track

זהו, נגמר החופש (עינת דורפן, נשים מדברות אמהות)

משהו קרה לי שם אתמול, שפשוט הפסקתי לרצות לשבת ולהיות שם ולאכול ולדבר ולשמוח עם כולם ורק רציתי את החופש שלי, הכנסתי את קטני לתוך העגלה ויצאתי איתו לטיול, הדמעות מציפות את פניי ואני מבינה עם עצמי שאין שום סיכוי שאני נכנסת חזרה מהטיול הזה, לא מתאים לי שיראו אותי בוכה ולא מתאים לי להיות מנומסת, אני רוצה הביתה.

פוסט אורח/ למה נשים נרתעות מהבעת דעה? (נורית גילת, בבלוג של דבורית שרגל, velvetunderground)

איתרע מזלי וגם הייתי מעורבות לזמן קצר בפעילות פוליטית ונדהמתי מהשוביניזם הגס של הישראלי הכביכול נאור וליברלי. רוב הנשים, ולא משנה השכלתן, חוכמתן ונסיונן, מוותרות על העימותים המתישים. למה להן? במה זה מקדם אותן או את הנושא שהן רוצות לקדם? הן מעדיפות לדבר אל בנות מינן, ומשאירות את זירת הדעות לגברים. חלק גדול מהנשים הנהדרות האלו גם מתנער מהמושג פמיניסטית. משטר ההשתקה מצליח לא רע.

מתוך דברים שנשאה אילת וידר כהן באירוע הסיום של תערוכת ´מטרוניתא´ בעין חרוד (קולך)

הטענה המרכזית של המתקוממים היתה כי גרמתי לחילול השם. כעסו עלי שאני מתווכחת עם ההלכה, טענו שמדריכת הכלות שלי היתה קשוחה מדי ושלקחתי את הנושא רחוק \ עמוק מדי. מדריכת כלות אחת הזמינה אותי ללמוד מחדש את ההלכות ולראות את היופי שבהם. באחת משיחות הגלריה היא אמרה; אני לא מבינה מה הבעיה פה? הרי אם קונים עוף ורוצים להכין אותו לאכילה, הרי חייבים קודם להכשיר אותו, להמליח אותו, להוציא ממנו את הדם. ורק אז- הוא כשר!! כך גם אנחנו- אז אני לא מבינה מאיפה מגיעה התחושה שלך??!!

יש גברים שהשתיקה יפה להם (טל שמואלי, ביצים)

מגרש המשחקים הגברי הוא רב מימדי. להיות גבר זה להיות אמן ה"גם וגם". אני לא מתכוון למולטי-טאסקינג במובן הרגיל שלו – ביצוע משימות רבות במקביל, אלא במובן הגברי שלו: להיות בעל תחושת מסוגלות עצמית גדולה. זו אותה התורה של בר כוכבא, דון קישוט וג'יימס בונד והיא מתבססת על הניסיון להקיף את העולם כולו בשתי ידיים. להיות איש ספר ולוחם. מאהב ונווד או כל וריאציה אחרת שניתן להעלות על הדעת, ובהתאמה לנסיבות חייו של כל גבר.

קורס פועלות ברשת- מחזור שני

הגרסה הנשית של היהדות (הארץ)

הבגדים והתכשיטים, כמו גם כריכות של סידורים וכתובות בקמעות של נשים, מספרים את סיפורן של הנשים היהודיות לאורך הדורות. לביא מתחקה אחר עקבותיהן, תחינותיהן ומנהגיהם לאורך הדורות. היא אספה כל פרט שיכול לשפוך אור על חלקן בפולחן הדתי ועל תפקידיהן בקהילה. כל חפץ וכתובת מספרים סיפור שלא סופר. את העדויות קיבצה בספרה החדש "מנהג נשים" (הוצאת ידיעות ספרים), שעולה ממנו גרסה נשית ולא מוכרת של תרבות יהודית.

החלום שלי הוא קורת גג | אתי חן (המעברה)

לפני שמונה חודשים הצטרפתי למאהל האין ברירה בירושלים כדי להיאבק למען דיור ציבורי ולשנות את הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי – אני חושבת שהמדינה צריכה לשנות את הקריטריונים לכלל האמהות החד הוריות. המציאות של אם חד הורית כמוני היום במדינה היא שבכדי לצאת לעבוד ולהרוויח משכורת נורמטיבית ומבלי שתפגע לך קצבת הנכות או המזונות את צריכה לחשוב מספר פעמים.

בצהרי היום, חוף ת"א || עשרות צפו במין קבוצתי בצעירה; איש לא התערב, גם לא המשטרה
עדי ראייה התרשמו כי הצעירה לא היתה מודעת למתרחש סביבה. הפנייה היחידה למוקד 100 לא טופלה. המשטרה: "לא היה אירוע"

"נידונה לחיים": מה שלא נתנו לאמא לספר (הארץ)
המסע של אביהו רונן בעקבות אמו, ניצולת שואה ששמה קץ לחייה ביום השנה ה-15 למרד גטו ורשה, משלב בצורה יוצא דופן תחקיר קפדני וממואר אישי

לא? למה את מתכוונת – חלק א'  (אביבה משמרי, סלונה)
הלהיט החדש של עומר אדם "ילד טוב בגוף של ילד רע", שורף את הרשת. הרבה לפניו היו פזמונים קלאסיים שנגועים בשוביניזם וסקסיזם בוטה. אל תעברי לבד ילדה ברחוב

"את לא אשה, את פות עם רגליים" – חלק ב' (אביבה משמרי, סלונה)
הכותרת מתוך שיר של להקה בשם "תירס סקסואל". חלק שני בכתבה "לא? למה את מתכוונת?" הסוקר שוביניזם, מיזוגניה וסקסיזם בזמר העברי של התקופה

ישנה עם החתול בגיל 31? מפרסמי פייסבוק רוצים שתדעי שאת לוזרית וכדאי שתשיגי לעצמך חתן, וכמה שיותר מהר (עידו קינן, חדר 404)

מוקדם להספיד את חזקת הגיל הרך? (אודליה אלטמן, ynet)

החוק טרם שונה, ברוח המלצות ועדת שניט, אך בתי המשפט לענייני משפחה כבר מתעלמים ממנו ופוסקים לטובת האבות

להיות אמא – לא מושלמת (תמר מור-סלע, סלונה)

"אמהות היא עבודה לא מוכרת והחברה שלנו היא חברה שמעודדת וולדנות, אך לא מעודדת ולא תומכת באימהות, בהורות"

איך נהפכים לאבא פמיניסט? (אריאל קרס, הארץ)

דווקא כעת, אחרי שהצלחתי להפעיל את המדיח, להכין סנדוויצ'ים לבית הספר ולעשות קניות, אני נתקל במכשולים בלתי עבירים

"אז יחתכו אותך כמו שחתכו אותך עכשיו" (מתוך הבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

זה לא מנע מהשומר לבהות לי בחזה (הכצעקתה)

לבקשת חרדים, צעירה הורדה מהבמה במופע לפסח במודיעין (הארץ)

צעירה שהועלתה לבמה במהלך מופע להטוטים הורדה ממנה מיד והוחלפה בגבר. עיריית מודיעין: "נתנו הוראה שאירוע כזה לא יקום ולא יהיה"

כל האמת על הדרת נשים ברדיו קול ברמה (עו"ד אורלי ארז לחובסקי, קולך)

תחנת הרדיו האזורית "קול ברמה" החלה לפעול בתחילת 2009. התחנה מוגדרת כתחנה ייעודית לציבור החרדי-ספרדי ומזוהה עם ש"ס. מאז הקמת התחנה, לא מושמע בתחנה קול אשה – לא בשירה ולא בדיבור, זאת בשל הנחיות ועדת הפיקוח ההלכתית של התחנה.

80% ממאזיני קול ברמה: נאזין גם לשידורי נשים (מחלקה ראשונה)

באר שבע: גן החיות העירוני נפתח רק לחרדים (מעריב nrg)
מבקרים חילונים שהגיעו אתמול לגן הזואולוגי בבאר שבע התבשרו שהמקום סגור לקהל החרדי בלבד. חלקם התעלמו מהאיסור, אבל הנשים והגברים נאלצו לבלות במתחמים נפרדים.

בעל שנחשד בתקיפת אשתו ניצל בזכות מסרון בו כתבה: "אני עוד אתנקם בך" (חדשות 10)

האישה תקפה את בעלה – ודווקא הבעל נעצר (mynet)

סדום ועמורה זה כאן: סיפורי הזימה בתנ"ך (ארא"ל סגל, מעריב nrg)

הרב, איני מוצאת שידוך – מותר להגדיל חזה? (ynet)


הסמויות

אפליה: מדריך למשתמש (פרופ' אוה אילוז, מוסף הארץ)

אפליה היא מערכת של אסטרטגיות בלתי נראות שההשפעה שלה היא הדרת קבוצות מיעוט ממשאבים זמינים. אפליה היא עניין של שיתוף בעמדות כוח, לא היכולת שלנו ליצור קשרים עם נשים או מזרחים או ערבים כחברים, כמאהבים או כעובדי משק הבית שלנו. אנחנו יכולים לאהוב נשים מזרחיות, ולהפלות אותן במקום עבודתנו. סוגיית האפליה עולה רק כאשר גבר ואשה, מזרחי ואשכנזי, ערבי ויהודי, יליד הארץ או מהגר, מתחרים על אותם משאבים, כמו עמדת כוח, כסף, יוקרה, מנהיגות. עד כמה חברה באמת מאפשרת למיעוטים שבה להתחרות עם הרוב על משאביה – זהו המדד האמיתי למידת השוויוניות שלה.

הצילו! (אליזבט צורקוב, סלונה)

נשים אשר נאנסות על ידי המבריחים ונכנסות להיריון בסיני משוחררות בדרך כלל בטרם תוכלנה אפילו לבקש הפלה, והן נאלצות לפנות לעמותת "רופאים לזכויות אדם" על מנת לבצע אותה. מדינת ישראל מנועה מלגרש את מבקשי המקלט (אותם היא מכנה "מסתננים") אך לצד זאת, אינה בוחנת את בקשות המעמד שלהם ולא מעניקה להם מעמד של פליט אשר יקנה להם זכויות בסיסיות כמו טיפול רפואי. רק נשים שנאנסו מספר רב של פעמים על פני תקופה ממושכת נחשבות לקורבנות סחר בבני אדם על פי החוק הישראלי וזוכות לסיוע. אישה שנאנסה "רק" מספר פעמים, אפילו אם עונתה באופן קשה ביותר, אינה זכאית לסיוע ותזרק לרחוב.

פרו ורבו: פרויקט כרזות להגדלת הילודה החילונית (עכבר העיר)

זאת לא בדיחה (Inter Spem et Metum)

נדמה לי שאיפשהו בליבה צריך להיות מקום להומניזם בסיסי. כזה שלא מצמצם את מהותם של בני אדם לכלי להגשמת מטרות, נניח. אם תפיסה ערכית חילונית לא מתבססת על הרעיון שהאדם במרכז, לא ברור לי על מה היא כן מתבססת. יש כלמיני דברים שאפשר להגיד על תפיסת עולם הומניסטית. “הפכו את ילדיכם הלא קיימים למכשיר באמצעותו נשמור על החופש, על האנושיות, ועל הציבור החילוני במדינת ישראל!” הוא לא אחד מהם.

כשגזענות ושובניזם נפגשים (איילת בן ישי, הארץ)

לא צריך לשאול מי נקי מחשיבה פטריארכלית או מגזענות (אף לא אחד מאתנו), אלא מה עושים עם זה. מחויבות כזאת מקפידה תמיד על ראייה כפולה: מצד אחד להמשיך במאבקים בעוולות ובדיכוי הגלויים לנו, ומצד אחר, תמיד לשאול את עצמנו לאיזה דיכוי או עוולה אנחנו עיוורים, על מה ועל מי קל לנו לוותר. צריך להבין מי נשאר בשולי המאבק ולמה. רק אז, במקום להוקיע אלה את אלה בפלגנות או טהרנות, נוכל ליצור כאן סולידריות רחבה ואמיתית.

מה, גם למזרחים אין הומור? (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

העיוורון של אנשים מתקדמים-בעיני-עצמם כלפי יחסי המזרחים-אשכנזים כאן גם מזכיר את העיוורון של גברים שמאלנים כלפי סקסיזם, שכבר נכתב עליו לא מעט. הראשונים רוצים להמשיך לקדם "זכויות אדם" בלי שה"מכורים לעדתיות" יפריעו ויעכבו עם העניינים שלהם; האחרים רוצים להמשיך לפעול לחיסול הכיבוש בלי שהנשים יכניסו כל מיני דברים "לא קשורים" למשוואה.

זכויות אדם, חברים יקרים, הן עניין מורכב ורחב, ואדם הוא גם אשה, לפעמים אפילו מזרחית.

וגם:

אשחאדה, בת 46, אם לארבעה, היא אחת מחמש נשים, תושבות רצועת עזה, המבקשות להמשיך בלימודי המגדר שבהן החלו באוניברסיטת ביר זית. לימודיהן נקטעו לאחר שישראל ביטלה בשנת 2000 את אישורי המעבר שניתנו לסטודנטים מעזה שלמדו בגדה. כולן עובדות כיום בעמותות הקשורות לחברה האזרחית בעזה. ארגון "גישה" הגיש בשמן עתירה לבג"ץ, והיא אמורה לעלות לדיון ב‑23 במאי.

על צער וחרטה (דנה כהן, מעריב nrg)

אבל להיות אישה עצמאית וחזקה זה גם ואולי בעיקר לקבל החלטות קשות.
האם הצער והחרטה מלווים אותי כמו שמבטיחים באפרת? הצער כן, החרטה לא. בניגוד למה שחושב לעצמו הקופירייטר שלהם, הרגשות האנושיים פחות פשטניים מזה. צער וחרטה לא חייבים להגיע יחד.

לא בלי בתי- כאן בישראל -כתבה ב-24 שעות- ידיעות אחרונות השבוע (הקישור לכתבה במלואה- בפייסבוק )

כתבה שהופיעה ב"לאשה" בנושא זנות – מתוך דף הפייסבוק – גברים אמיתיים לא קונים נשים

זכותך למכור את גופך (ראיון עם רננה לויאני ב"זמנים מודרנים"- ידיעות אחרונות)

ותגובה שפורסמה בעיתון- אביב יהלום, יו"ר משותף, התנועה לשוויון ושלום בין המינים: 

עושים סדר חדש – אפרת אופנהיימר (רכזת חינוך ממרכז הסיוע ת"א) ועמרי מניב (עיתונאי מעריב) על הטרדה מינית באקדמיה – מיד בפתיחת התכנית מה-9.4.

אז שוב- למה לי להיות אמא? (אילאיל קומיי דרור)

אז אני עדיין מבוהלת. אולי אפילו יותר מבולבלת. איך עושים גם וגם? איך דואגים לשמור על האני בתוך כל זה? איך עושים הריון פמיניסטי? ואיך, חוץ מהגנים המשובחים שיעברו לבת שלי- איך מגדלים ילדה פמיניסטית לזוג פמיניסטי בעולם שכזה? ויותר מהכל- איך הופכים את העולם הזה לפמיניסטי? כדי שאני אוכל להגיד לבת שלי- שגם לה כדאי להיות אמא. עוד 30 שנה.

נשים עושות סדר (דנה ג. פלג, העוקץ)

"והיא שעמדה" – הגדה עם מדרש נשי, לא מספיק בועטת בפטריארכיה וחסרה קולות של נשים רבות – אבל עדיין מצליחה להביא לשולחן הסדר קולות פמיניסטיים וקריאה לחברה אחרת.

מוסף 7 ימים- ידיעות אחרונות 6.4:  "רב גוני" – עמיחי לאו- לביא על שאיפתו להיות הרב הקונסרבטיבי הגיי הראשון שיכהן בישראל

מוסף השבת ידיעות אחרונות 6.4- מסע נפש- על חניכות מעון צופיה לנערות בסיכון גבוה במסע "הישרדות" במדבר ככלי טיפולי. 

אחת מעשר (ענת סרגוסטי, סלונה)

לאט-לאט החלו הקשיים האלה לצוף, לצוף ולקבל מסגרת, והגדרה ושם: דיכאון אחרי לידה. לא כל קושי שבא בעקבות לידה הוא דיכאון, וגם בדיכאון יש מנעד רחב, אבל ישנה תסמונת ששמה דיכאון אחרי לידה. לאט-לאט חדרה ההכרה שזו לא את, אלה ההורמונים, והפיסיולוגיה והכימיה.

האם הגינקולוג שלך מתעניין במצבך הנפשי? (ד"ר חנה גילאי גינור)
תוכנית משרד הבריאות לאיתור נשים הסובלות מדיכאון בהריון ולאחר הלידה, היא מבורכת, אבל מדוע לא לתת את התפקיד לרופאי הנשים שמכירים את המטופלות שלהם?

נבחרת ישראל במתמטיקה: איפה הבנות? (ynet)

לא בלי הגבלה: הגדלת חזה – רק מעל גיל 22 (ynet)

משפחה אלימה: איך להרחיק את בן הזוג מהבית? (עו"ד אודליה אלטמן, ynet)

הרשות השנייה: הפחתת שידור הנשים בקול ברמה מוצדקת (הארץ)

תערוכה: מיצג מקווה ותאריכי וסת תלויים על קיר (ynet)

מתוף דף הפייסבוק של ישראל חופשית: פרטים נוספים בקבוצת "לא מצונזרת" 

לבנת: לבטל את הפחתת שעות שידור הנשים בקול ברמה (הארץ)

אישום: הביאו זונות מאוקראינה, גבו כסף וקנסו ynet , מעריב nrg

הלבנת זנות (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)
מועדון חשפנות הוא ביטוי מכובס לבית בושת. כשמנגנוני ההגנה של הצעירות שמגיעות להרוויח כסף קל קורסים, הן מוצאות מפלט בסמים. הענקת רישיון למקומות כאלו היא שותפות לפשע

Women, strut your stuff -Programs that advance the status of women around the country – THE TIMES OF ISRAEL

"אם אבא שלי לא היה פוליטיקאי בכיר – כבר הייתי יוצא מהארון" (מאקו)

מר"צ כבר לא מייצגת את הקהילה הגאה בישראל (ד"ר אוון כהן, מאקו)

מרצ לא מייצגת את הקהילה הגאה? לא יודע אם לצחוק או לבכות (דני זאק, מאקו)

הטרדה מינית בעבודה: אל תתמודדי לבד (שמרית פרנקל, onlife)

בפעם הבאה שמישהו יגיד לכן שאתן מגזימות, תדעו שלפחות מישהי אחת חושבת שאתן לא (תולה, הכצעקתה)

בעצם רציתי להגיד לו שלא יגע בי בכלל (איילה, הכצעקתה)

אני מרגישה שאני כבר לא יודעת כלום (אנונימית, הכצעקתה)

כאילו כל העניין היה בטעות (תא וידוי)

חוקרים גילו אצל נשים גן נגד הזדקנות (הארץ)

תגובה לכרזה מבית שמש שהעלתה ליאת פרי לפייסבוק:  

 

מדענית ישראלית זכתה בפרס "למען נשים במדע" של אונסק"ו ולוריאל (The Marker) ראיון עם ד"ר נעמה גבע- זטורסקי במוסף החג 6.4 של "ישראל היום"

"לא רואים עלייך" של מיכל אביעד זכה בפרס הראשון בפסטיבל קולנוע בצרפת (הארץ)

ואלו עשר המכות של הקהילה הגאה (מאקו)

גיל הנישואים והקשר לחינוך (סגנית השר גילה גמליאל, ישראל היום)


חוסר אחריות תאגידית

תקציר ההיסטוריה של הפמיניזם באדיבות וויינט יחסים (שק של נחשים)

היא לא בורה! היא קראה מאמר בוויקיפדיה! חוץ מזה מותר לה להביא פרשנות אישית, למשל כשהיא אומרת שנשים מנצלות לרעה את חוקי ההטרדה המינית ושהפמיניזם הרדיקלי גרם לנשים רבות לבצע גניבת זרע, זו פרשנות אישית שלה שאינה דורשת גיבוי בעובדות.

על ההעצמה (סיגל אופנהיים שחר, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטים ולחקר המגדר)

מתוך ידע נצבר, די ברור שתהליכים אלה (לעיתים, או לא לרוב) לא רק שלא משיגים את המטרה, אלא אף עושים את ההיפך. כלומר עלולים להותיר אישה ונערה בדרך כלל עוד יותר חשופה, מבוישת, מתוסכלת, וחווה אשמה על שלא השכילה להתעצם ולהפוך את עצמה למה ששאפה להיות- מנהיגה, עצמאית, מתפרנסת, אישה משוחררת וכן הלאה.

וזאת למה?

כי אולי חלקנו חסרות את הידע הרלוונטי שמחייב אחריות גדולה, כאשר אנו באות להתערב בחיי אנשים.

איך התפתחת, אישה?! (מאיה קוי, m0rebutter)

מדובר בסיפור נחמד, ממנו המשיכו וגזרו השערות על השוני הביולוגי המובנה, מעבר לזה שמותווה על ידי אברי המין, על מוח נשי ומוח גברי, על תכונות נשיות וגבריות, והכל מתוך הנחה כי נשים וגברים פשוט התפתחו באופן שונה. למרבה הצער, זו גם גישה שדופקת הרבה נשים עם תוויות של חוסר רציונליות, אמוציונליות, אמהיות טבעית, ובאופן גורף ומזיק יותר- שטחיות וטמטום.

חג של חירות ואהבה (אילאיל קומיי דרור)

היום לפני שנה נכנסתי לחירות. כן- אני יודעת שאומרים יצאתי. אבל מרגיש לי שדווקא מבחירה נכנסתי. נכנסתי בברית הזוגיות הרשמית.. עם שמלה והכל. טוב לא הכל. גם שם פעלתי מחירות. נכנסתי לזוגיות מדהימה במודע. היה לנו שיח זוגי לאורך כל ההכנות, שהתמקדו בעיקר בצורת הטקס ובהיבטים המשפטיים הכל כך חשובים.

מדרשי נשים לליל הסדר – קולך 
עוד מדרשי נשים חדשים- בעמוד הפייסבוק של "והיא שעמדה"- הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש 

למה הוציאו את הנשים הפתייניות מההגדה (רות בנדיקט, Onlife)

האם החרדי חרד מהגאולה הגלומה באישה? החרדים מצביעים על העולם החילוני כמלא פריצוּת וזולוּת, אך בתור אחת שביקרה בשני העולמות אוכל לומר שאישית, אני מעדיפה להעצים את עצמי כראות עיני מאשר למחוק את עצמי בטענה שזוהי מטרת חיי.

מאחורי החומות (אמילי עמרוסי, מוסף ישראל היום)
 הן נשים חכמות מאוד, יודעות ספר ומתנסחות היטב, אבל רחוקות שנות אור מהעולם המודרני. אין להן טלפון סלולרי ולא רישיון נהיגה, בבית אין מחשב או טלוויזיה, ומובן שאינן יודעות מהו אינטרנט ומעולם לא שמעו את המילה פייסבוק. הן לא ביקרו אף פעם בקניון, ולא מכירות אף שם של זמר ישראלי. חיי העוני והדלות הקשה, הנחשפים אגב שיחה איתן, הם היחידים שהן מכירות – ואוהבות • ארבע נשים מהעדה החרדית הקיצונית, המתגוררות בשכונת מאה שערים בירושלים, פותחות צוהר מדהים ומטלטל לאורחות החיים שלהן בישראל של שנת 2012

איזוהי פמיניסטית (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

מדוע פמיניסטיות לא מצליחות לשלב כוחות במאבקן הצודק? ד"ר רונית עיר שי, שכל חייה הם סתירה בין זהויות, היא האישה לענות על כך

לא מבינות בביטחון (רוית הכט, הארץ)

הגיעה שעתן של הנשים ליטול חלק בגרעין הקובע, ולא להסתפק בהקשבה עיוורת לגנרלים. מי יודע, אולי אם יותר נשים – ולאו דווקא כאלו העוטות על עצמן שריון של גבריות מבורזלת – היו לוקחות חלק בהנהגת העולם, אחיותיהן לא היו צריכות לדאוג בימים אלה לניקיון המקלטים.

נשים ישראליות נגד קמפיין AXE לגברים בפייסבוק: “סקסיסטי ופוגעני” (חורים ברשת)

בית שמש:

מתוך דף הפייסבוק של ישראל חופשית- ידיעות אחרונות:

 הדרת נשים ברנואר? מה פתאום, זה “מניעים שיווקיים בלבד” (עידו קינן, חדר 404)
 מתוך: קבוצת הפייסבוק " לא מצונזרת": "כל העיר"

המדרשה באורנים וניגוני נשים:

משקפיים מגדריות בכתה
תוכניות המגדר של המדרשה בבתי הספר –  

הזמנה
מגדר וגיל ההתבגרות : 

"וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם" (יעל לוין, קולך)

מרים הנביאה מוזכרת בפתיחת ספר שמות בהקשר להצלתו של משה על שפת היאור, אולם קיימת שתיקה מוחלטת באשר לפועלה בהמשך תקופת השעבוד. עם זאת, אפשר לקבוע כי בשעה שהובילה את הנשים במעמד שירת הים, היה מקומה כמנהיגה שמור לה מכבר.

יכול מראש חודש? (אילת וידר כהן, קולך)

לקראת הפסח על הנקיונות והאביב ועל עלון קולך לילדים (אילת וידר כהן, קולך)

חירות נשים (נעמה גולדברג, קולך)

חג החירות הוא הנותן את הטון לחודש ניסן, חודש החירות. רעיון החירות מבוטא בשלל הלכות פסח ובייחוד בהלכות ליל הסדר.

הגיע הזמן לשנות: והגדת לבתך (מיכל שלם, ynet)

ההגדה של פסח – הכלי לשימור הזיכרון – מזכירה ארבעה בנים, אבל נשים אינה מזכירה כלל. אלה הם סדרי העולם שאנו מנחילים לילדינו במסגרת "והגדת לבנך" – ואולי הגיע הזמן לצאת לחירות מחשבתית

נערות ישראליות ותת תרבויות דיגיטליות: מגדר שפה ומשחקיות בבלוגים- חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה – כרמל ויסמן 

זה חלק מהעבודה (ויקי, הכצעקתה)

פסיקה תקדימית: אשה תשלם מזונות לבנה  (ynet)

בית המשפט קבע שהאשה תשלם 1,200 שקל בחודש לבנה, שחי עם בן זוגה לשעבר, מאחר שמצבה הכלכלי יציב יותר. השופטת: "צריך לקרוא את הדין העברי בראייה התואמת את התמורות החברתיות שחלו בתא המשפחתי המסורתי"

דאגה בכיתה: למה אף אחת לא מתארסת? (ynet)

הכשרה בנושא מגדר ואקטיביזם 

טרנסג'נדר לבג"ץ: רוצה להקפיא את השחלות (ynet)

בן 27 שעומד בפני ניתוח לשינוי מינו מאשה לגבר, טוען בעתירה כי משרד הבריאות מונע ממנו להקפיא רקמת שחלה בגלל היותו טרנסג'נדר. "חלק מהאפליה עתיקת היומין נגד הקהילה הגאה"

גט לאחותך? משכי תלונתך (רשת ב')

אב בית דין בבית הדין הרבני בפ"ת, משה אוחנונה, נועד לפני כשנה ביחידות עם אביהן של הנשים והציע את המתווה הבעייתי לעיסקה, או לפחות הסכים לו. הנציב מצא שהתלונה נגד הדיין מוצדקת.

הפנסיה שייכת גם לגרוש שלך (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

בתי הדין הרבניים מגלים גמישות כאשר אישה נדרשת לחלוק את הפנסיה שלה

סיפורן של דוגמניות ערביות (מעריב nrg)

מעסיקי פדופילים לא עומדים לדין: "די להפקרה" (ynet)

תבינו, אני לא לובשת צנוע, רק כי ככה ההלכה דורשת (שלומית אשר, סרוגים)


חברות לסדר

בזכות החברות (רוני, יחסי מין)

אני משקיעה הרבה זמן ומחשבה וגם דיבורים בלנסות ולהעביר לא/נשים מסביבי את המסר, שיש אלטרנטיבות. ואני גם באמת מאמינה בזה. יש אלטרנטיבות. אבל כרגע הן בדיוק זה – אלטרנטיבות, מכיוון שהן לא מספיק מעוגנות בתרבות, בחוק, בתפיסות של כולנו. משפחות מתפרקות, אבל לרוב, משהו שם דבוק חזק יותר מכל הליך גירושים או נסיעה של מישהו לחו"ל – בורדייה שם על זה את האצבע. נכון להיום, הערובה המשמעותית שלי היא המשפחה הגרעינית שלי מלידה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה טיפולית רחבה.

לשוטרים מותר לאנוס (מאיה קוי, Onlife)

מעיון באמצעי התקשורת המקוונים מתקבלת תמונה לפיה תקיפה של זונות אינה סיפור גדול. אלו סיפורים הנוטים לעטר את העמודים הפנימיים ולהוות כמעט אתנחתא קומית בקריאה היומית. תמונות האילוסטרציה המצורפות לכתבות האלו אינן לקוחות מסטוק הקורבנות הרגיל – אותה אישה מכורבלת בפינה ומסוככת על פניה: ברגע שמעורבת בסיפור זונה, התמונות תמיד ישדרו משהו סקסי, אסור, מפתה. גם כאשר הכתבות עוסקות באלימות כלפיהן.

בין אובדן לזכרון (אילאיל קומיי דרור)

אתמול איבדנו שעה. אתמול כ20,000 נשים וגברים במעגל הזנות זכו בשעה. ביום שני אציין יום שבו זכיתי באדם קרוב. באותו יום גם אציין את העובדה שאיבדתי אותו לפני 5 שנים. אתמול זכיתי להכיר נשים אדירות וחזקות שלוקחות חלק בשיקום ועזרה לנשים במעגל הזנות. אתמול גם גיליתי שבשנת 2011 דירת החירום לזונות בתל אביב איבדה 7 נשים. 7 נשים שקופות.

אין לי אחות 2012 (איריס חפץ, העוקץ)

ההתנערות מהאחיות היא החלק המעניין במאמר: לא זועבי עצמה. בטיטו לא מסוגלת בכלל להכיר בכך שזועבי היא בן אדם עם צרכים ורצונות משלה. היא משתמשת בה כדי לשכנז את עצמה ולהגיד שהיא לא אחותה של זועבי ולא אחותנו אנו, המזרחיות הרדיקליות. היא מתגרשת מאיתנו, בלי שבכלל התחתנו איתה

על הישגיה של פיונה אפל בתחום העיניים היפות (שק של נחשים)

התנכלות על רקע גזעני זה כל כך סקסי (שק של נחשים)

וויינט: החטא ועונשו (שק של נחשים)

נו נו נו! אתן רואות מה קורה כשאתן לא ילדות טובות מספיק?

הרהורים של ייאוש  (חנה קהת, מוסף השבת- מקור ראשון)

בימינו, נוסף לאתגר ההשכלה והתרבות אתגר הערכים הליברליים. רב-תרבותיות, שוויון בין בני אדם, חרות אישית, אוטונומיות ואותנטיות הם ערכים עמוקים ומשמעותיים בחוויה הקיומית של כל צעיר וצעירה מערביים, גם דתיים. המשך האפליה המגדרית בתוך הקהילה האורתודוקסית מציב שאלה גדולה על סיכויי הישרדותה ועל אופייה. נשים יחפשו דרכים אחרות להגשים את יהדות ואת זהותן הדתית.

איך להתחיל עם בחורה זרה מבלי שתצרח / גבריות ופמיניזם (טל שמואלי, ביצים)

לפני שהקמתי את "ביצים" הנחת העבודה שלי הייתה שפמיניסטית היא אישה כוחנית ומדוכאת שמנסה לנצח גברים "במגרש שלהם" תוך שהיא שורפת חזיות ובהכרח לא מגלחת רגליים. גיליתי שב- 9 פעמים מתוך 10 אני טועה. גיליתי גם שהפיתוח של צד "פמיניסטי" באישיות של גבר זו דרישת סף בעידן הנוכחי.

"לילי פסח" לחוה שפירא: על הדרת נשים והכלתן – ליל הסדר כמשל ( יעל לוין, קולך. מתוך:'לילי פסח' לחוה שפירא: על הדרת נשים והכלתן – ליל הסדר כמשל", שבת שלום, פרשת צו תשע"ב, גליון 744.)

הסופרת המשכילה בעלת התודעה הפמיניסטית חוה שפירא קנתה לעצמה בצעירותה ידיעות תורניות מעבר למקובל באותה עת בקרב בנות גילה. באחדים מִכְּתָבֶיהָ שפירא מוחה כנגד הדרתן של נשים מריטואלים מסוימים, שהיו שמורים על פי הנוהג לגברים.

עושות סדר – פסח פמיניסטי (תומר פרסיקו, לולאת האל)

ההגדה הנשית הזאת מצטרפת לתופעה מתרחבת והולכת של כתיבה יהודית-דתית-נשית, שכוללת גם תפילות, מדרשים וכמובן הגות. זהו הצד ה"יוצר" של המהפכה הפמיניסטית היהודית, שמגיע (בישראל) אחרי שנים שבה זו התמקדה יותר בלימוד. אחרי שנשים לקחו לעצמן את הרשות (ויש יאמרו, חובה) ללמוד ברצינות מקרא, גמרא והלכה, כעת הן גם עושות בידע הזה שימוש. את היצירתיות הזאת ניתן כבר כמה שנים לראות, למשל, בטקסי חתונה, וכאמור גם בחיבורים שונים. כעת היא מגיעה גם לחגים, ופסח תחילה. בכל זאת, חג החירות.

   

נשים לא פחות יעילות מגברים, אבל מרוויחות פחות (אינה סולטנוביץ'- דוד, The Marker)

תיוג בעיית פערי השכר כבעיה נשית ולא כלכלית-חברתית מסייע להסיטה מסדר היום הציבורי

על מחיר הבוהמייניות (איילת עוז, ללא אליבי)

בצל האשם על אובדנם של חיי הרווקה-הרדיקלית-האינטלקטואלית-הלסבית שלעולם לא ייחיו, בושתי בעובדה שחיי המשפחה שלי הם, ובכן, מאוד מאושרים. אין דבר שישווה לאהבה שלי לבעלי ולבתי, או מרכיב בחיי שגורם לי אושר רב כל כך. אך האושר הזה, כדרכם של גורמי-אושר שמקורם בחטא, הפך להיות גילטי-פלז'ר. נושא שאין מזכירים אותו בפורומים מהוגנים (כלומר, בפני הבוהמייניים שכמותם כבר לא אהיה). בבחינת – מילא שאת עושה את זה, אבל בטח שלא צריך לנפנף בזה.

קשר סוחט (כלכליסט)

מה יש ביחסים עם המנקים והמנקות שלנו שגורמים לנו להיות עליונים וגם אשמים, נדיבים וגם רודנים, חברים טובים וגם בוסים נפוחים? קווים לדמותו של קשר ההעסקה הסבוך ביותר בחברה הישראלית

גאה ומתרגשת להתמודד על תפקיד יו"ר נעמת מטעם סיעת הבית החברתי בראשות איתן כבל (תמר זנדברג , בככר מול השמש)

מלבד זנדברג בסיעת הבית החברתי לנעמ"ת יהיו ד"ר רודינה ג'רייסי פעילה חברתית ויו"ר מרחב נצרת בנעמ"ת, ואריאלה לוי מארגון הסייעות הארצי

העצומה להדחתו של "החוקר השוביניסט" (מעריב nrg)

הוא אמר שהגישה של היטלר לנשים נכונה וקבע שכל תחום שנשים נוגעות בו שוקע. פרופ' מרטין ון קרפלד עדיין מלמד, ועשרות מרצים קוראים לפטרו

על שוויון ואהבה (ג'וליה פרמנטו, הארץ)

לפעמים מוטב לא לצאת אוטומטית להגנת האשה, אלא לנסות להבין את ההקשר התרבותי הרחב יותר שבו הדברים מתרחשים. לכן איני ששה לחגוג עם המערכת שיוצאת מגדרה במה שנראה לפחות כמשפט ראווה, כי לדעתי במקרה הזה נעשה יותר נזק לנשים ולאופן שבו אנחנו תופשים יחסים.

לא צריך לחפור הרבה בסיפור כדי לגלות את המנגנונים השמרניים שמסתתרים מאחורי התביעה לצדק. הראשון הוא עיגון הקלישאה על טבען הקלוקל של הנשים, שהאהבה גורמת להן לצאת מדעתן ולעשות מעשים שלעולם לא היו עושות בדעה צלולה. שיקול דעת? אחריות אישית? את הסיסמאות האלה אנחנו יודעות רק לצרוח על ילדינו הפוחזים.

חנה בית הלחמי על פונדקאות ב"עושים סדר": 

למה יש כל כך מעט נשים בעמדות ניהול? (The Marker)

ממדד קטליסט 2011 של שטראוס בשיתוף עם שדולת הנשים, עולה כי מספר הנשים בעמדות ניהול בכירות בישראל נותר זניח ■ אלה הסיבות המונעות מכן לטפס למעלה

גופי הוא ברשותי – וגם הבגד שלגופי (יערה כליף ליברמן, ynet)

יש לנו את הזכות לבחור מה ללבוש, ואין לאף אדם זכות להטריד אותנו בשל כך. גם בנות "צנועות" דתיות וחרדיות נאנסות ומוטרדות, ולכן בצעדת השרמוטות אין התנגדות לערכי היהדות

ההפרדה המוגזמת נובעת מתסביך נחיתות מול החרדים (אילת וידר כהן, סרוגים)

אני מתבוננת באלבום התמונות המשפחתי, תמונות של הורי ממסיבת שבע ברכות בה יושבים יחדיו גברים ונשים צדה את עיני, החוגגים הינם תלמידיו של הרב צבי יהודה, אז מה קרה לנו? איך הגענו למצב בו אבות אינם יכולים לצפות בבנותיהן בנות ה-12? מה מניע את ההקצנה?

או אם להיות ממש כנה (חלי גולדנברג, תקריב)

אני מרגישה שהקול הנשי שלי מול הבת שלי לא ברור מספיק לפעמים. רק לפעמים.

ואם להיות ממש כנה, אני לא משוכנעת שאני חיה בהתאמה למה שאני מאמינה בו במידה מספקת.

שתיים שהן אחת: למכור את הגוף כדי להצליח (דניאלה אליאס, onlife)

העונה הנוכחית של האח הגדול הייתה מאבק איתנים בין שתי יריבות מרות, שחולקות בעצם שיטת עבודה זהה: מוכרות את היופי שלהן כדי להתקדם בחיים. כי מה עוד יש לנשים למכור?

הייד פארק הנשים של onlife ב -youtube 

 

זה לא פמיניזם, זוהי חוליגניות, וזה רע לנשים (אלינור פרארה, ynet)

הפמיניזם המקורי, הטוב והמכובד, ביקש להחזיר לנשים את זכויותיהן ולקדמן כדי שיהיו שוות ערך לגברים. הפמיניזם הרדיקלי, הנבזי והכוחני, יצר דמוניזציה של הגברים, כאילו כל גבר הוא מדכא, אנס או נצלן. 

ציניות ואדישות בקטע פוסט אידיאולוגי (הקיסרית טוליוס הזועמת, טיפול שורש – עיתון שחור)

הכול מתחיל מהדרה בתורה (רמי ריינר, מקור ראשון- מוסף השבת)

השיח שבתוכו אני חי בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט הוא שיח שבו המיניות מובלטת ונוכחת בכל פינה ובכל זמן. די לכולנו לעצום את עינינו לרגע ולדמיין את דף הבית של אתרי חדשות כוואלה או Ynet. במידה ולא הספקנו להדליק את מחשבנו טרם יציאתנו מביתנו, הרי ששלטי החוצות המלווים אותנו בדרכנו לעבודה והמנסים למכור לנו מוצרים ממכונית ועד עיתון, ממטבח חדש ועד הצגה, מלווים בתמונה של צעירה, לרוב אנורקטית, וכמעט תמיד בתנוחה בעלת משמעות מינית פתיינית חד משמעית.

ביצים: הבלוג של הדון. (טל שמואלי,ביצים)

בשיחה עם חבר נוסף, אחרי שסיפרתי לו על "ביצים", הוא שאל אותי אם אני סטרייט. עניתי שכן, והוא התפלא, פחות בגלל שנעלתי מגפיים של 400$ ויותר בגלל שלטענתו "גבריות נהייתה עניין של הומואים". למה הוא אמר את זה? כי הוא הומו, וכי הוא אחד העיתונאים היחידים בארץ שמתעסק בגבריות. "גבריות זה עניין של הומואים".

גבר לכל דבר (פרופ' אפרת לוי להד, הארץ)

אני לא אישה. אני דפני (onlife)

חוג הסלון: טראנד לידות הבית תופס תאוצה (חדשות 10)

העליון: עזרת הנשים בכותל לא תורחב עד לדיון נוסף (חדשות 10)

החולה הזה אונן באוטובוס (הכצעקתה)

"רוצים לעשות איתי שלישיה?" (הכצעקתה)

ארנה קזין: דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים (12 דקות)

מתוך דף הפייסבוק עיתון לכל מועד: 

משרד הבריאות יאתר נשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה (הארץ)

אחיות יחויבו לבצע תשאולים לנשים במעקב הריון ובמהלך הבדיקות בשבועות לאחר הלידה. אחת מעשר יולדות בארץ מפתחת סימני דיכאון

דלקות אינטימיות (הארץ)

יחסי מין תכופים, לעתים עם בני זוג שונים, נטילת אנטיביוטיקה ותזונה עשירה בפחמימות הם רק חלק מהגורמים לדלקות בנרתיק

היציאה מהארון שלי – המסע שלא נגמר (יאיר פרי, מאקו)

"אני שמח להיות הומו" (לירון ברגר, מאקו)

ישנן בנות? (עינת ברזילי, צו פיוס)

ורוד עתיק: האם הקהילה ההומו-לסבית תחייה את ב"ש? (מעריב nrg)

למרות החוק: אין תרומת ביציות בארץ (חדשות 2)

הטרדה מינית באוני': המוסדות מטייחים (מעריב nrg)

כיצד הפכתי לפעילת רשת (עפרה אור, הגדה השמאלית)

"הנחות" לרדיו קול ברמה: יורשה להעלות פחות נשים לשידור (The Marker)

בקרוב: יותר נשים על שלטי החוצות בירושלים? (mynet)

כשאתה לא אומר "לא", למה אתה מתכוון? (זהר ישראל, מאקו)

עשרות עובדות זרות התלוננו: עברנו ניצול (מעריב nrg)

נשים הן בוסיות טובות יותר (אילנה ברודו, חורים ברשת)

80% גברים בין הלומדים למקצועות ההיי-טק (ynet)

ארגוני הנשים לשרים: טפלו בהסתה נגדנו (מעריב nrg)

הקרב סביב מסקנות ועדת שניט נמשך: קואליציית ארגוני הנשים התלוננה על "מסע הסתה והכפשה" שהתנהל נגדן ברשת

חג שמח: לסדר מחדש את חיינו (ריבי גוטגולד, ישראל היום)

עם כל הכבוד לעולם הפמיניסטי שאנו חיים בו, האמת היא שהעולם של מרבית הנשים מתחלק כיום, בימים שלקראת החג, לשניים: אלה שהבית שלהן כבר נקי לפסח זה שבועיים ועל השיש במטבחן כבר פרוס נייר כסף בוהק, ולאלה שלא מפסיקות לקנא ולדבר על אלה מהחלק הראשון.

972+ The anti-feminist who stole Passover – Dahlia Scheindlin

"אני תומך בחרם על ישראל – ובכלל זה ישראלים שהם הומואים" (מאקו)

הרב מצגר: חובה לאפשר לנשים להשתתף באופן פעיל בקריאת ההגדה

האם ג'נטלמניות ופמיניזם יכולים ללכת ביחד? (נעה בנוש, ynet)

מה הבעיה עם מחווה ג'נטלמנית? הבעיה נעוצה בעובדה שמדובר בגבר שעושה עבור האשה משהו שהיא כביכול לא מסוגלת לעשות בעצמה

את עובדת בשביל הצבא (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

מה אמורה לעשות אם שמתנגדת לגיוס בנה לקודש הקודשים של החברה הישראלית? דיווח מהחזית

בית הדין הרבני: בעל נבגד ישלם מזונות על ילדתו של המאהב (חדשות 10)


דבר חמור מאד

החוק היבש לא נרטב אף פעם (Inter Spem et Metum)

השוטר שהואשם ב"שוחד מיני" [כתבתי על זה קצת כאן] על כך שהוא דרש משוהה בלתי חוקית סקס כדי שלא תגורש מהארץ הוא ליאור מסורי.

אין בחוק העונשין הישראלי עבירת "שוחד מיני". לא קיימת. למיטב ידיעתי (ובדקתי), כל אישום בעבירה הזו שהוגש לבית משפט ישראלי אי פעם, התבסס על נסיבות בהן עובד מדינה ניצל את תפקידו כדי לדרוש סקס מאישה שהייתה תלויה בהחלטתו.

האם ניתן לזהות קוויר על פי קולו? (חגי, יחסי מין) גם בטרקלין

הזיקה שבין הקהילה לבין הערעור על הסדר המגדרי, שליוותה אותה מראשיתה, הן על ידי גברים שאימצו דפוסים "נשיים" הן על ידי נשים שאמצו דפוסים "גבריים", היא פרויקט חברתי חשוב. יחד עם זאת, אף שהקהילה היא המובילה של פרויקט זה, הניסיון ללמוד מכך על ה"קול האמיתי" של ההומו הוא ניסיון דכאני. הקול לעולם אינו אמיתי – הוא תוצר של פרפורמנס המשויך לעמדת סובייקט מסויימת, פרופרמנס שיכול להתבצע על ידי הומואים והטרואים כאחד.

כלות מאוקראינה וילדים מפונדקאית בהודו (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

איך לשמר, לטפח ולהעביר לדורות הבאים את קסמי הפטריארכיה, מתי נולד ההטרוסקסואל וגם קניות פמיניסטיות לפסח

יפת תואר שבתורה (מתוך שו"ת באתר כיפה- לפני תשע שנים)

"כך גם דוחה המלחמה צדדים מסוימים של גילוי עריות, אף שהתחברות אל גויה הוא דבר חמור מאוד, אלא שהוא הותר במלחמה (בתנאים שהוא הותר), מתוך התחשבות בקשיי הלוחמים. ומאחר והצלחת הכלל במלחמה עומדת לנגד עינינו, התירה התורה לפרט לספק את היצר הרע בתנאים שהתירה, למען הצלחת הכלל"

לאנוס בשם צה"ל (יוסי גורביץ', החברים של ג'ורג')

הראשונה היא שמדבריו של קרים עולה שאונס שבויות הוא לא רק מותר, הוא גם הכרחי במלחמה. הצלחת הכלל במלחמה תלויה בכך.

האשה הנאנסת איננה אשה, איננה אדם, איננה אינדיווידואל, אין לה רגשות ואם היא חשה כאב זה לא חשוב – כי היא לא אשה או אדם, היא אך ורק פרט משבט אויב שאיתרע גורלו להשבות.

חכמת חיים במסורת האמת (תומר פרסיקו, מינים)

יש כאן למעשה את הרוח ההופכית לזו שממנה בא החוק המקורי. מפני שכיום ברור שאסור לאנוס, הרב חייב לגייס את האתוס הרומנטי הזה, על פיו במלחמה הכל מותר, על פיו הכלל חשוב מהפרט וכולנו מקריבים עצמנו למען האומה, כדי להצדיק בדיעבד את ההלכה המפלצתית. זאת בעוד שההלכה במקורה באה דווקא כדי *להגביל ולסייג* מצב שהיה אז שכיח מאוד.

גם בסלונה(ריקי כהן) ו – ב"יורים ובוכים ואחר כך גם אומרים שירה" (דודו פלמה, במחשבה שנייה)

חשד: רצח את אשתו ההרה רגע לפני כניסתו לכלא (ynet)

לשוטרים היה ברור שהנעדרת נרמין מסעוד נרצחה בידי בעלה. בחקירה עלה החשד שהרצח בוצע יום לפני שהבעל היה אמור להיכנס לכלא בגין הריגת אדם אחר.

הלוחמת שבי | ולרי פלח (בריגה) (המעברה)

יש הרבה נשים שנמצאות במצב שלי, שאין להן הכוונה ונמצאות בחוסר ודאות. אני הייתי מייעצת להן להילחם בכל הכוח, זה אומר לפנות לכל הגורמים האפשריים ולא לחסוך במאמצים: לשלוח מכתבים ופקסים לכל הגורמים, להתייעץ עם כל מי שאפשר, עם אנשים שהצליחו ואנשים שלא הצליחו. להתחבר למי שכבר נמצא במאבק.להילחם ולא להיכנע.

בעזה, לפעמים עדיף להיות חולה (גישה), וגם בסלונה

כדאי לציין שלא רק מהספריות הללו נמנע לצאת מהרצועה. שבע סטודנטיות מעזה לא קיבלו היתר לצאת לאוניברסיטת אל-קודס כדי להשתתף בתחרות טכנולוגית שארגנה "מיקרוסופט". גם כאן נאמר לסטודנטיות שהסיבה לרצונן לצאת איננה "מקרה הומניטרי חריג". גם כאן, הוחמצה הזדמנות לסייע לפיתוחן הכלכלי והמקצועי של נשים ברצועה.

בסך הכל מדובר בעשר נשים. 10 היתרי יציאה שהיו יכולים לשפר את חייהן ואת מצב החברה האזרחית ברצועה במעט. אבל הן לא בכירות מספיק, ואיתרע מזלן והן אינן "מקרה הומניטרי חריג". בריאות מדי, כנראה.

נשים החוצה: המתים דורשים הדרת נשים (נעמה כרמי, קרוא וכתוב)

מה שנדרשת היא התערבות ממשלתית שתבטיח שלא תתקיים סגרגציה (שהיא כמובן המונח הנכון, ולא “הדרת נשים”) במקום כמו בית קברות.

קצת נמאס לחזור על הדוגמא הנדושה, אבל די ברור שלו היו מכריזים ברמקול שם שהאתיופים מתבקשים לצאת מבית הקברות – היה ברור לכולם שמדובר בגזענות. אף אחת, או לפחות לא אני, לא דורשת לשנות את נוסח התפילות או לחייב אנשים בביתם לספור נשים לזימון בברכת המזון. אפילו לא לחייב לספור אותן למניין לצורך קדיש. שינוי כזה יצטרך לבוא מבפנים. לעומת זאת, העובדה שהמדינה מממנת בתי כנסת שבהם נהוגה סגרגציה – אינה קבילה בעיני. ואינה עולה בקנה אחד עם חובתה להבטיח זכויות אדם.

חשפניות, בדיוק מה שחשבתן (בת עמי נוימאיר פוטשניק, תנסו בעוד יומיים)

ספקטור תמשיך בחיים שלה וכך גם הזונה והחשפנית וכולן צריכות לספר לעצמן את הסיפור שיאפשר להן להמשיך לחיות עם עצמן. החשפנית תספר לעצמה שהיא לא זונה, שהיא בחרה בג'וב שלה ושהיא זאת שמנצלת את הגברים וספקטור תספר לעצמה שהסיבה היחידה שהאקסהיביציוניזם שלה מתועל לכתיבה ולטלוויזיה ולא לריקוד על עמוד, היא שאבא שלה יקבל התקף לב אם היא תהיה חשפנית.

למרבה הצער, אלמלא היה הטקסט שלה רצוף בכל כך הרבה אמרתי-לכן הוא יכול היה להיות מעורר מחשבה. בין השורות שלו מסתתרת הטענה שעולם שרותי המין איננו מקשה אחת, שחשפנות איננה זנות ולא רק בגלל שחשפנית נשארת בתחתונים.

מחר (חמישי) זה היום בשבוע שבו בגלובס נשים מורשות לכתוב- עד אז..

  

נשים נחמדות לא ישנו את העולם (שלומית ליר, onlife)

כשחשבתי על זה אחר כך תהיתי אם ההתלבטות הזאת קשורה לחשש להקלע לעמדת ה"לא נחמדה" וה"לא מפרגנת". אומנם ההייד פארק באותו יום היווה זירה מבורכת להשמעת הקול הנשי במרחב הציבורי, אבל עדיין "זעם פמיניסטי" אינו מראה מלבב.

הרָבָּה לירון לוי אוהבת את ה"אח הגדול" ומטיפה ליהדות מסוג אחר (זמן חולון- בת ים, מעריב nrg)

היא סיימה בית מדרש לרבנים ומבצעת טקסי נישואין ועלייה לתורה. היא גם מרגישה נוח יותר במכנסיים וצופה ב"אח הגדול". הרָבָּה לירון לוי מחולון מציעה לכם יהדות הרבה יותר נשית

עושות לפמיניזם בית ספר (שרון אורשלימי, אמנסטי)

דברים אלו מתייחסים כמובן למצב בו תלמידות מעיזות לדבר בשיעור. מחקרים מצביעים על כך שנערות בפרט, ונשים בכלל, מדברות פחות מנערים וגברים בסיטואציות לימודיות או סיטואציות של קהל גדול של א/נשים. נערות מפחדות לדבר שמא יצחקו עליהן, לא יתייחסו אליהן ברצינות או שהן תצאנה חכמות מדי או טיפשות מדי ואז לא יישרו קו עם מיקומן המגדרי המסורתי. ואנחנו כצוותי חינוך, משתפות עם זה פעולה. לא מרוע. פשוט כי זה יותר קל. זה עושה סדר בבלגן ולא מצריך מאיתנו להתאמץ כדי לחשוף את ההבניות המגדריות בתוך הכיתה שלנו ואצלנו.

מצעד השרמוטות? מצעד האגואיזם (רחלי מלק בודה)

יואילו השרמוטות לשאול את עצמן מדוע אין "מצעד השרמוטים". איך זה שכמעט ואין בנמצא גברים בעלי דחף בלתי מוסבר לחשוף את אזורי ערוותם לעיני כול באופן חופשי? אולי משום שזהו דחף נשי עתיק יומין. אולי משום שההיסטוריה מלמדת שאלו הנשים שתמיד היו מוכנות להציג את גופן לפרהסיה הציבורית, כדי לזכות בתשומת לבו של גבר, ולא ההיפך. ובמובן הזה, תפיסת העולם של השרמוטות מתקדמת בערך כמו זו של ילדה קטנה בגן, שמושכת בחצאית של הגננת וצועקת "בא לי על הצעצוע של יותם".

בוויינט יהדות חושבים שמחאת השרמוטות לא מנומסת :( (שק של נחשים)

זה קצת לא נעים אבל אני חייבת להסביר לך משהו. זה הולך ככה. אצלנו בכדור הארץ, יש לפעמים קונפליקטים פנימיים בין בני האנוש. כשתת-קבוצה כלשהי מרגישה שנעשה לה עוול, למשל קבוצת מה שאנחנו קוראים "נשים", היא לפעמים מנסה למשוך תשומת לב לכך בדרכים שמטרידות את הצופים מן הצד.

למה אנחנו מתעקשות על חדירה (שרון אורשלימי, onlife)

התזה שלי עוסקת בחוויות של נשים עם וסטיבוליטיס – כאבים בחדירה בזמן יחסי מין (נושא לטור אחר לגמרי, שעוד יגיע). מהשיחות עם הנשים אותן ראיינתי עולה כי הן מקיימות יחסי מין עם חדירה, למרות כאבי התופת, כי הן חייבות. כי זו ההגדרה של יחסי מין בין גבר לאישה. שאחרת, אם הן לא תקיימנה יחסי מין ואגינליים, אז הן בעצם לא עושות סקס, ו"מה, אני אהיה מהזוגות האלה שלא עושים סקס?".

מחשבות על "חוק הפוטושופ"/פוסט אורח מאת חן זילברמן (הטרקלין)

בסופו של דבר, החוק צועד צעד חשוב בדרך להכרה באחריות של אמצעי התקשורת על עידוד האנורקסיה ועל הנזקים שנלווים לכך. אולם הקשיים שבהם יתקל והכוח המוגבל שלו מחייב שזה יהיה הצעד הראשון בהתמודדות עם התופעה, ולא האחרון.

מתוך דף הפייסבוק עיתון לכל מועד :

כיצד מגנים על האשה? (שנות ה-50)

דו"ח מיותר (מיטל רגב, העוקץ)

המלצה על קמפיין תקשורתי מיותר, הפיכת נהגי האוטובוס לשוטרים, ובעיקר העברת הסוגיות הקשות ל"המשך טיפול" – כך החמיצה הוועדה למניעת הדרת נשים בראשות השרה לבנת את מטרתה

הדו"ח- המלצות הצוות הבין משרדי למניעת הדרת נשים במרחב הציבורי בראשות שרת התרבות והספורט לימור לבנת 

כביסה וחיים (הרב יהודה פרומן, קולך)

אם ניישם זו לעניין פרס ישראל, לגבי הרב דרוקמן, כפי שהעיד הוא עצמו, מדובר במותרות. עשייתו רבת השנים לא הייתה על מנת לקבל פרס, והוא מסוגל להסתדר בלעדיו. לגבי הנפגעים, הכרת הציבור בפגיעה היא תנאי מוקדם להשבת ההרגשה שהעולם הוא בעל משמעות (הרמן שם).

לאור זאת, נכון יעשה שר החינוך אם יעדיף את ההכרה בנפגעים על פני הכרה בפועלו של הרב דרוקמן.

לא, אני באמת חייבת ללכת (הכצעקתה)

אני מת לפגוש אותך, בואי לבקר אותי, נראה סרט, נאכל משהו, יש לי יופי של דירה.
ואני מתחמקת. יש לי תכניות, עבודה, חברים.
יום אחד הוא התקשר ברגע הנכון. ריב עם אמא שלי הביא אותי לכדי התקף חרדה וחיפשתי כל תירוץ לצאת מהבית.

זה מעורר בי בחילה מה שעשיתי (תא וידוי)

כשאני מספר את זה לעצמי היום, הדם שלי קופא. אני די משוכנע שמה שהיא ספרה לי שם היה אונס. אונס שהיא לא הייתה מוכנה להודות שזה הדבר בפני עצמה. אבל היא הייתה נסערת. היא חשה ברע. ואני? אני רציתי לזיין. לא חשבתי בכלל.

מטעמי צניעות: מסיבת בנות מצווה – בלי אבות (ynet)

השתגעתם לגמרי? תנו לאבות לחגוג (הרב רונן נויבירט, ynet)

צניעות היא ערך, אבל משפחתיות היא ערך לא פחות חשוב. מיקוד המאבק על גבן של ילדות מפספס לחלוטין את המטרה, ומסיט את הזרקור מסוגיות הצניעות החשובות באמת. מי שרואה בעיה בנוכחות אבות במסיבות של בנותיהן, צריך לבדוק את עצמו.

אם הפרסומות השובניסטיות בכיכובן של עלמה זק ושני כהן לא הספיקו לכן, הגיעה תורה של עדי אשכנזי (האשה היחידה שיש לה תכנית טלוויזיה מצליחה משלה בתעשיית הבידור):

קני לחמותך מתנה לחג (מגי אוצרי, מאקו)

אין לתאר כמה גדול הפער בין האישה שנראית על המסך שלנו בשמונה בערב, לבין האישה שאנחנו רואים בהפסקות הפרסומות. העולם התקדם, אבל עולם הפרסום הישראלי נשאר אי שם בפיפטיז, מקום שבו כל אישה לוקחת אמה, כל אישה יודעת למה.

בקרוב בירושלים: ליגת בתי הכנסת בכדורסל – לנשים (כיפה)


אורחות לרגע

לא משחקת עם אפסים. פוסט אורחת. (תניח את המספריים ובוא נדבר על זה)

אך זכויות נשים שונות מזכויות אדם לא באופן שבו הצד בעל פחות הפריווילגיות זקוק להן, אלא באופן בו הן נתפסות: מינוריות ושוליות לעומת זכויות ה"מחנה", קטן ככל שיהיה. כמו כל זכות אדם, הן יזכו במקרה הטוב לחסד של דקת שידור עם מוזיקה נוגה או לפוסט באתר. אך כזכויות נשים, הן יתפסו כטובה למישהי מהמחנה ה"אחר" שנמצא "אצלנו" (במדינה, בשמאל או בימין) ולחצי דקה של תשומת לב, במקרה הטוב.

אתם יכולים לקחת את שבירת הפוליטיקה הרגילה הזו לכל כיוון חברתי או אפילו פוליטי "רגיל" שהוא. לקח לי הרבה מאוד זמן להבין שהפמיניזם הבסיסי שאני מאמינה בו (שנשים הן בנות אדם) הוא פוליטי יותר מאשר כל כותרת בעיתון, כי יש בו את הפוטנציאל לערער על כל החלטה או כותרת פוליטית.

פמיניזם זה עסק תל אביבי (כאן המפתחות של הצוללת)
מי שלא יודעת, הרעיון למצעד השרמוטות הוא רעיון קנדי שיובא לארץ על ידי נשים חיפאיות, שקבעו במקור את המצעד לשבוע הבא..
ואז באו שתי נשים תל אביביות והחליטו להרים מצעד תל-אביבי. וגם זה, רעיון בכלל לא רע. רק שהן החליטו שהן חייבות לעשות את זה לפני המצעד החיפאי. כשניסיתי להבין למה, הן אמרו שהן לא רוצות שזה יהיה אחרי הפסח. לגבי העובדה שהן מסיטות אליהן את אור הזרקורים, לא הצלחתי לקבל תשובה.

אני חושבת שזה מראה משהו שידעתי כבר מזמן על התנועה הפמיניסטית. שהיא מרוכזת ברובה בתל אביב ופרבריה. ואני מתחילה להרגיש מחנק כלשהו. אתמול בצהריים כתבתי סטטוס על המצעד, ודיברתי על זה שהתאכזבתי שלא הגיעו שרמוטות תל אביביות. כמובן שלכל אחת הייתה את התשובה שלה, וכל תשובה היא מוצדקת. אני לא כועסת אישית על אף אחת שלא הגיעה, אבל מאוכזבת- כן.

קח לך אישה, בתשלומים (רשומה מעשית)  (Inter Spem et Metum)

אשמח אם יוכל הפרופסור לתקשורת להעיר את עיני ביחס לקיומה של תעשיית יבוא גברים הנשלטת ע"י נשים ישראליות – במהלך עבודתי בתחום הסחר בבני אדם במדינת ישראל מעולם לא נתקלתי בתופעה דומה. למעשה, לא ידוע לי על תופעה דומה שכזו בשום מקום בעולם – גברים סוחרים בנשים למטרות שונות (ביניהן מין וזוגיות). המצב ההפוך אינו מתקיים. לא ייתכן שהפרופסור המכובד בדה מדמיונו שוק של גברים מיובאים רק כדי שיוכל להטיח טענות על "צביעות" בפניהן של פמיניסטיות, בוודאי.

מופע החשפנות של דנה ספקטור (דניאלה אליאס, onlife)

זה לא נגמר שם: "תמיד רציתי להיות חשפנית", ספקטור מגלה לנו בשיאים של התנשאות מקוממת. אה כן? אז איך זה שמעולם לא הגשמת את החלום הזה? יכול להיות שלזה שאת נצר למשפחה חיפאית מבוססת יש קשר? אולי גם לעובדה שמעולם לא נאנסת, נוצלת או איבדת כל ברירה אחרת, גם יש קשר לעניין? למה על זה לא קיבלנו הסבר? אה, סליחה, זה לא משתלב עם תאוריית ה"כיף להיות חשפנית", וספקטור היא הרי עיתונאית מכובדת, מי אנחנו שנפקפק.

"הקווירים, הא-מיניים והביסקסואלים הם חלק מהקהילה הגאה" (שירי אייזנר, מאקו)

איזה קבוצות נכנסות תחת המונח המורכב:"הקהילה הגאה"? אם תשאלו את שירי אייזנר – כולן. בטור תגובה למאמרו של דני זאק, היא מסבירה: "להטבא"ק הינה מילה קיימת, בעלת רקורד מכובד של שימוש בשנים האחרונות. מילה שמהווה הרחבה ללהט"ב – מונח שבתורו, לפני שנים לא רבות, היווה הרחבה למונח 'הקהילה ההומו-לסבית'"

וויינט: נשים ישראליות, אתן מוצר בינוני במחיר מופקע (שק של נחשים)

אנשים תמימים, שניזונים רק מהתקשורת הנשלטת על ידי הפמיניסטיות, עלולים אפילו לדמות לעצמם שאין תופעות כאלה בכיוון השני או שגודלן זניח, ושלמעשה אין איזון חברתי בין המגדרים במדינה, או בעולם, והאוכלוסיה הגברית שאוחזת ברוב הכוח וברוב הכסף משתמשת בהם לעתים מזומנות כדי לשעבד, לנצל ולהשפיל נשים. אבסורדי ממש. טוב שיש לנו פרופסורים אמיצים לתקשורת שיגלו לנו את האמת..

הפמיניסטיות: המכללה מדירה נשים פלסטיניות (mynet)

"חמסה" בנגב – חמש נשים פורצות דרך השוברות את תקרת הזכוכית (חנה אקרמן, The Marker Cafe)

הדגנרט התעקש "לא להבין" והמשיך לדבר עלי בזכר (הכצעקתה)

בשלב זה קלטתי שמדובר ב-chaser שמחפש קשר מיני עם טרנסיות, ועברתי להתעלמות עויינת שאינה משתמעת לשני פנים.

למרות זאת הבחור המשיך להיות בסביבה שלי תוך כדי שהוא פונה אלי בזכר, ומנסה לדחוף פתק עם השם שלו בפייסבוק והאימייל ("תהיה חבר שלי בפייסבוק").

חרדית: ד"ר, תגיד שאני חולה. רק לא עוד הריון (ד"ר ה', ynet)

הן מעדיפות לזייף בעיה בריאותית – ובלבד שלא יצטרכו להתמודד עם הריון נוסף, או עם הסטיגמה "מוזרה". ד"ר ה' משרטט מפגש שכיח עם אמהות שלא מסוגלות להתמודד עם הלחץ ללדת עוד ועוד ילדים, בדרך לאישור מהרב לקחת גלולות

"לא סטודנטית ולא מחפשת גבר לבילוי משותף" (ynet)

"כל האנשים הנורמטיביים, שמספרים לעצמם, כי הנשים הללו בחרו מרצונן לעסוק במתן שירותי מין, חייבים להבין, שנסיבות חיים מסוימות מאוד הובילו אותן למצב זה, וכי הן חיות חיי השפלה, אלימות ואונס מתמשך". כרזות המציגות את נקודת מבטן של העוסקות בזנות

לקראת פרשת קדושים (אילת וידר-כהן, קולך)

ההיסטוריה הזו כאובה ומחרידה, חבורת התלמידים התלוננה בפני הרבנים על מעשים קשים של ניצול מיני הכוללים בין השאר יחסי מין מלאים. הרבנים הטילו עליהם לשמור על שאר התלמידים מפני פגיעה נוספת ע"י קופלוביץ למשך חצי שנה עד להשעיית, כמו כן נאמר להם לא לשתף את הוריהם במה שעבר עליהם. כבחורים בני 20 הם נאלצו לראות כיצד קופלוביץ מוחזר אחר כבוד לעמוד שוב בראש הישיבה ולהמשיך לפגוע בתלמידים. הם נאלצו לראות את צמרת החינוך והרבנות הדתית עולה לרגל כדי לתת עדויות אופי להגנתו של קופלוביץ.

למה לבני (מרב מיכאלי, הארץ)

רק לאחר שזה קרה היא נהפכה לפמיניסטית, אבל החוויה הבסיסית שלה לא השתנתה וממנה נובעת התנהלותה העניינית, החופשית, בגובה העיניים עם גברים. לבני היא אשה רצינית, אפילו קצת "כבדה". היא לא מפלרטטת ולא מצחקקת. לגברים לא קל עם זה, לפוליטיקאים גברים קשה מאוד. גברים בעמדות כוח לא יכולים לשאת אשה שאינה "עלמה במצוקה" לידם.

נשים במקצועות הטיפול: תיאור מצב ומאבק- פרוייקט שוויון מגדרי בתעסוקה – שתיל

מפעל ההזנה כמנוף לתעסוקת נשים: ניתוח עלויות, תועלות ומקורות מימון – פרוייקט שוויון מגדרי בתעסוקה –  שתיל

מתוך "היד הסגולה": 

מתוך "חינוך מיני לנוער", ע חיגר, 1976.

לא סתם נשיקה: התמונה שמרגשת את הגולשים האיראנים והישראלים בכל העולם

ברוח קמפיין האהבה בין ישראלים לאיראנים, הפכה תמונה של נשיקה בין מה שנראה כאזרחית איראן לאזרח ישראל ללהיט בפייסבוק

הסייעות בגנים נאבקות: "מרוויחות 4,000 שקל" (ynet)

ויקיפדיה – עידוד מעורבות והשתתפות נשים בכתיבה, עריכה וקבלת החלטות (מעין אלכסנדר, אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי)

חודש האישה הבינלאומי – ארגוני נשים עברו הדרכת עריכה בוויקיפדיה (חנה יריב, ויקימדיה)

Israel's New Ban on Underweight Models Is Good for Everyone (קתי וולדמן, סלייט)

ברביעי: שר האוצר שטייניץ במרכז הגאה בתל אביב (מאקו)


זכויות נשים

זכויות נשים נסחרות ונשים מהגרות – מרכז אשה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה 

בשני נושאים אלו: רגישות רב תרבותית ואי קבלת עזרה ותמיכה בזמן אמת, זיהינו בעיות ספציפיות שחזרו ועלו בדבריהן של הנשים המטופלות.

בעיות אלה כוללות מגוון רחב של תחומים בהם: חוסר מודעות אצל פקידי משרד הפנים ורשויות נוספות לזכויות הנשים, (ובכלל זאת חוסר ידע ו/או התעלמות מנוהלים, ומחקיקה ומפסיקה שמשנה הלכה),כולל חוסר מודעות של הנשים עצמן לזכויותיהן.

לא בשם ההגנה על שלומי וביטחוני (רעות כהן, ראומה, בלוג עם תודעה)

היום הזדהתי עם נטאלי הלון משום ובגלל שהיא אישה – וזה, חוצה לאום. את הבדיקה הפוגענית והפולשנית הזו עברה נטאלי הלון בגלל שהיא ערביה, אבל היא עברה אותה כשהיא אישה. היא עברה אותה תחילה על-ידי בודקים גברים, ששירתו בצבא, שאולי הגנו על חיי, היא עברה אותה לאחר מכן על-ידי אישה יהודייה אחרת שאולי קרובה יותר, כך לפי גברת נתניהו, לקבוצת ההתייחסות שלי.

ואינני מאשימה רק את הבודקים – הם לא רוע מוחלט, הם ישראלים, יהודים, שעובדים בחברה ממשלתית עם נהלים מסויימים, שגדלו בתוך חברה שמתייגת ערבים כחשודים מיידים, שמתירה את גופן של נשים, שמדירה נשים מספירות ציבוריות, ממוקדי קבלת ההחלטות. הם כמובן לא צריכים לקבל פטור על מעשיהם, אבל הם בוודאי לא האשמים היחידים.

סדרן המשפחות הלאומי (חדוה איל, העוקץ)

ישראל רואה עצמה כחלוצה בחקיקת חוקים בנושאי פריון. כך מתקבלת מראית עין של פתיחות, כשבעצם היא זו שמחליטה למי יש זכות להביא ילדות/ים, להיות הורה ולאלו סוגי משפחות תהיה הזכות ללדת ילדים.

אשה אינה תנור אפייה (חנה בית הלחמי, ynet)

ההתנגדות לפונדקאות איננה "משטרת הפמיניזם" או "הומופוביה". זכותו של כל אדם בעולם להיות הורה, רק שמצווה אינה נקנית בעבירה, ויש דרכים חלופיות שראוי להיאבק עליהן

אונס בעלי החיים, שחיטת הנשים: בין פמיניזם לשחרור בעלי- חיים (רווחים לפני חיים)

וכל הזמן הזה, נשים אנושיות עוברות את התהליך ההפוך. הדיכוי שלנו מלווה בשלילת האנושיות שלנו,בהורדה שלנו לדרגת בעלות חיים. "פרגית", "פרה", "רבע עוף", "שפנפנה", "חתיכה", "נחשית", "חתלתולה", "כלבה".

הגיע הזמן שסולידריות נשית תפרוץ גם את גבולות המין הביולוגי. הגיע הזמן שנגיד בקול ברור שדיכוי הוא דיכוי הוא דיכוי, שנסרב להתייחס לכל יצורה חיה באשר היא כפחות מיצור שלם, כסך של איברים שניתן למדוד אותם, לסחור בהם, ולהשתמש בהם לסיפוקנו האישי.

יום ארוך של פמיניסטית מתחילה (קוצים)

"די," אני אומרת לעצמי מיואשת, "תירגעי". הצעקות התישו את כוחי, המפגינות החלו מתפזרות מהכיכר. אני מזכירה לעצמי כמה זה בכל זאת היה חשוב. אני אומרת למארגנות הצעדה תודה כנה*.

אני משוחחת עם עצמי שיחה רגועה בדרך הביתה:
– יופי, לפחות יש לי תמונה לשים בפוסט על הצעדה.
– רגע, מה תמונה? את לא שמה תמונה שלך בבלוג.
– אה, נכון. אני לא מפרסמת שם תמונות שלי.

יש דין ואין דיינית (אילאיל קומיי דרור)

"אבא- יש לי שאלה בעברית- איך קוראים לדיין אשה?"
"את בטוחה שיש דבר כזה?"

ככה התחילה כתיבת הפוסט הזה-  ניסיתי את שתי האפשרויות- 'דיינית' ודיינת'- בשני המקרים המחשב הציג את זה כשגיאה. בצבא קראו לזה המחשת צורך. אני קוראת לזה אירוניה.

אתמול בפעם הראשונה, אחרי 3 שנים שאני עוסקת בתחום בתי הדין הרבני- הזדמן לי לראשונה לראות את הפלא.

תרבות אונס – פוסט מעקב (שירי אייזנר, שחור- סגול)

בזמן מאז שהעלתי את הפוסט, יצא לי לראות הרבה מאוד טקסטים, כתבות והתבטאויות שהיוו דוגמאות חיות לתרבות האונס שאנחנו חיות בה.

מצעד השרמוטות בתל אביב: איך אני מתלבשת? זה לא עניינך: ynetהארץ  ביום שישי נערך מצעד גם בחיפה.

"מה את, ילדה קטנה?" (אפרת, הכצעקתה)

חייכתי בחזרה אבל בפנים כל כך התביישתי. ולא סיפרתי לאף אחד. כי האמירה הזאת נטעה לי מסר ברור בתוך הראש- לך יש בדיוק ממה להתבייש כמו שלי יש, אם לא יותר. נשארנו בקשר שנים אחר כך. לקח לי שנים רבות להביט במה שקרה באותו לילה בעיניים בוגרות ומפוכחות ולהבין את המניפולציה הזולה שהוא הפעיל עליי.

אז של מי המלה האחרונה (שושנה גבאי, העוקץ)

עירית לינור לא התבקשה לשטוף את הפה בסבון אחרי שקראה לאורטל בן דיין "זונה" בשידור, ונתנה לכולנו שיעור בעוצמתו הבלתי מעורערת של המיקרופון בחסות המדים. המדור לחקירה במובן מאליו – איסוף, מיון וניתוח נתונים באמצעי התקשורת לכדי תמונת מציאות הלכה למעשה

תעשו אהבה, לא פורנו! (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

יותר ויותר נערים מאמצים את הלכות הפורנו ומיישמים אותן בקשר הזוגי שהם מנהלים. הנשים סובלות בשקט, כך החברה לימדה אותן

הוציאי דף, פרטי ונמקי (ידיעות אחרונות)

הבנים בכיתות שמלמד עידו פלזנטל כבר התרגלו: העבודות, המבחנים, השיעורים – הכל מנוסח בלשון נקבה בלבד. "קוראים לי פמיניסטית עם זקן", אומר המורה להסטוריה ואזרחות מתיכון זיו בירושלים. אבל היו כמה בנים שהתקוממו

תגובה אלרגית: רונית מטלון נגד הטוקבקיסטים  (עכבר העיר)

נשים חשופות לטוקבקים משפילים יותר?
"אני לא חושבת שיש אשה יוצרת שלא נחשפת לתגובות שהן סקסיזם טהור, לרוב תחת מסווה ליברלי ונאור. גברים לא צריכים להתמודד עם ביקורות מאותו הסוג, בטח במישור האישי. הרי התגובות עסקו בעיקר בחיי האישיים ובאיך שאני נראית. יכול להיות שבגלל שאין בראיון הזה שום התערטלות, התקרבנות, הטלת רפש או ביזוי עצמי, אולי זו הסיבה שהתגובות היו כל כך מכוערות? אני חוששת שהתשובה חיובית".

מתוך דף הפייסבוק עיתון לכל מועד

הרי תפקידה האמיתי של העיתונות: לפתור לנו בדיסקרטיות, בימי ג', את כל הבעיות! ("לאשה", 1957)

האם ראוי לתת לרב דרוקמן את פרס ישראל? (גילי זיוון מגיבה להתנגדויות של תלמידי נתיב מאיר לשעבר, קולך)

אין ספק כי כמו עוד רבים המכירים את האיש המקסים הזה ואת מפעליו החינוכיים ועשייתו למען עם ישראל – שמחתי עם היוודע ההחלטה להעניק את פרס ישראל לרב חיים דרוקמן. אלא שלא כמו כולם, שמחה זאת הועמה בשל כתם בעברו.

כלות להשגה. פמיניסטיות ואלי ישי באותה הסירה (אמיר חצרוני, ynet)

מי אנו שנאמר את מי מותר לאהוב ואת מי לא? הפמיניסטיות רוצות. כשם שלהן מותר להעדיף איטלקי שרמנטי על ישראלי עם כרס, גם לנו מותר לייבא בלונד מתוצרת אירופה

על מזונות ועל אבות מרוששים. העת לתיקון (יעל גיל, ynet)

אבות חייבים לשלם מזונות, לא רק חוקית, אלא גם מבחינה מוסרית. אבל האפליה המגדרית החמורה חייבת להיפסק. עד מתי נחכה להמלצות ועדת שיפמן?

הוא זכאי (אברהם תירוש, מעריב nrg)

במתקפה על הרב דרוקמן התקבל הרושם כי הוא זה שפשע, ולא הרב קופולוביץ'. ההחלטה להעניק לו את פרס ישראל מוצדקת לחלוטין

צפי סער מנשסבירה (דניאל עוז, קץ הפלאות)

זה כמו שבשביל להבין משהו באנטמולוגיה צריך להיות ג'וק, ורק מי שמצולע מסוגל לפתור בעיה גאומטרית. כל זה לא אמור להפריע לנשים עצמן לתת את דעתן על כל נושא אחר. נשמע סקסיסטי? חכו כמוני לנשסבר של צפי סער למה לא. היא טובה בנשסברים.

על הפמיניזם הפוריטני, הפטרנליסטי, שבטוח שאתן מטומטמות (דניאל עוז, קץ הפלאות)

טפח-טפח, בשיטת הסלאמי, מחסל הפמיניזם את חופש העיסוק של הנשים, לטובתן כמובן. התחלנו מהזנות וכבר עברנו לפונדקאות ולדוגמנות.

טיפול בגברים אלימים- הפתרון בהישג יד (נורית פייגל, מקור ראשון)

עשרות קראו לעבר שגריר רוסיה: "ישראל אומרת לא להומופוביה!" (מאקו)

אני שייך לקהילת הלהט"ב – לא הלהטבא"ק! (דני זאק, מאקו)

מתוך דף הפייסבוק  "עיתון לכל מועד":

"השלטון הצבאי הבריטי החדש עושה סדר בעת כיבוש הארץ, בניסיון להגן על חייליו, ומגדיר את החוקים החדשים. קיץ 1918. מודעה רשמית בעיתון "חדשות מהארץ" "

עצמאית ובהריון – יש לך גם זכויות (עו"ד דריה כנף, ynet)

עבור עובדות שכירות החיים פשוטים: הן יולדות ומקבלות זר פרחים ומענק לידה. מה המצב אצל חברותיהן העצמאיות? ברור שגם להן מגיע דמי לידה, אך חישוב הסכום לא פשוט כלל וגם לא תמיד הוגן. כך זה עובד

400 חברות מובילות – אך רק 4% מנכ"ליות

מדד קידום נשים בתאגידים בישראל: רק ב-7% מהרשויות המקומיות מכהנות נשים כראש עיר

רופאים בירושלים מרוויחים יותר (ידיעות אחרונות)

הלכה לעולמה המתרגמת והסופרת רנה ליטוין  (הארץ) פרידה אישית מהמתרגמת והסופרת רנה ליטוין (הארץ)

הרב גיסר נגד "הדרת אבות" מאירועים בבתי הספר (סרוגים)

לינוי בר גפן: הייד פארק נשים (onlife)

דנה קול בהייד פארק נשים (onlife)

ד"ר אורית אטיאס בהייד פארק נשים (onlife)

חובלת מצטיינת זה הכי – אחותי (אולפן שישי)

גאווה בפריפריה: המהפכה השקטה של באר שבע (מאקו)

הבאה בתור: נשות הגמרא אצל הפסיכולוג (רוחמה וייס, ynet)

תמיד מתנדבת שולמית ברוידא, יו"ר ויצו לשעבר, 1918-2012

עוד מדף הפייסבוק עיתון לכל מועד:

"זוגיות אידיאלית, שנות החמישים"

תפסיקו להאשים דוגמניות (קארין דונסקי, סלונה)

מצנזרים ויורים (ליאת רון, גלובס)

למה נשים טובות יותר בהשקעות נדל"ן? (The Marker)

ניסוי בנישואים בתל אביב (הארץ)

100 נשים וגברים בשמלות כלה יתייצבו בחודש הבא בת"א לצורך מיצג חד-פעמי שיזמה קבוצת "Art Espionage". חברי הקבוצה, בהם האמן דניאל שושן והשחקנים מנשה נוי וקרן מור, מסבירים מה מדרבן אותם

סקר: לסביות מעשנות וצורכות סמים יותר מהטרוסקסואליות (הארץ)

המלחמה בין חירות והלכה (איתן גור אריה, מאקו)

עקרונות ההלכה והשאיפה לחירות מנוגדים זה לזה כמעט מתוך הגדרה. איך אמורים בני דורנו להתמודד עם הדרישה לכיבוש יצר המין? מה יעשו גרושה וכהן שרוצים להקים יחד בית יהודי? ומה יעשו הגאים למיניהם?


שוות ערך

תנו לנשים ערביות לעבוד בכבוד (נדיה איסמעיל, ynet)

נשים ערביות רוצות לעבוד, אבל היצע העבודה הדל והאכיפה המוגבלת ביישובים ערביים, נתנו כוח עצום למעסיקים הפוגעניים לנצל את הנשים. המדינה חייבת לשנות את זה

מעלים ערך: סטודנטים וסטודנטיות להיסטוריה מחזירים נשים לתודעה (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

ד"ר שרון גבע כותבת על הפרויקט המסכם של הסטודנטים והסטודנטיות בקורס "בלי הבדל מין? הרהורים על מעמד האשה בישראל" בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים: "יצאנו מכתליה, הממשיים והווירטואליים, של האקדמיה למרחב הציבורי לטובת קידום מעמדן של נשים ש"עשו" היסטוריה אך עדיין נמצאות בשולי הסיפֵר ההיסטורי המקובל".

רוני מנט, סטודנטית בקורס כותבת על חווית החיפוש והלימוד ועל גולדה מילוסלבסקי, ממייסדות נס-ציונה.

זוג לסביות מוסלמיות בקנדה: אם נגורש לישראל – נירצח (חדשות 2)

אימאן ומאג'דה הגיעו ב-2007 בטיסה מתל אביב לטורונטו, ומאז חיות בעיר הקנדית. מספר בקשות שלהן להיות מוכרות כפליטות, עקב איומים על חייהן מצד משפחותיהן, נדחו. כעת הן פנו לבית המשפט העליון: "ביישנו את משפחותינו בכך שברחנו כדי לנסות ולהתחיל חיים חדשים ביחד. אם נגורש בחזרה, חיינו בסכנה"

מחשבות על פליטים (קוצים)

אני חוצה את הכביש, ואני בגינת לווינסקי. עד היום תמיד צפיתי בה מהמרחב המגונן של כלי תחבורה כלשהו: אוטובוס, מונית שירות, קטנוע. תמיד הרגשתי צורך להתגונן. ועכשיו אני ברגל, ולבד, וכבר שקיעה. מסביבי רק גברים, כולם זרים.

עיוורון צבעים/ אינטרוספקציה אשכנזית (מאיה קוי, m0rebutter)

זו פריזמה שלמדתי לקרוא לה ליברלית, שחלה אצלי עד היום גם בדיונים על פמיניזם. אני שונאת את השיח על "מוח נשי" והבדלים בין גברים ונשים, כי אני חושבת שלכולם יכולת זהה לשחק במשחק ההגמוני. צריך להתחשב ולאפשר התגברות על הבדלים ביולוגים והבניות חברתיות של נשים (דפקטים כמו היכולת ללדת, למשל) כדי שנוכל לשחק במגרש של הגברים.

אושר: נשים מוכות במקלט יקבלו הבטחת הכנסה ynet , הארץ

אושר בכנסת: גט תוך 45 יום – או סנקציות  ynet, הארץ, כיפה,

הכנסת אישרה בקריאה שלישית את "חוק הדוגמניות" חדשות 2חדשות 10מעריב nrg,  הארץynet

חוק הדוגמניות תקדים עולמי: 'תמריץ לעוד מדינות' (ynet)

פוליטיקה פמיניסטית נגד מלחמה עם איראן (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

אשר לתפקידן של נשים בהקשר למלחמה היא כותבת: "אנחנו לא נמנות עם מקבלות ההחלטות, אבל כולנו – איראניות וישראליות – יכולות לנסות לפעול נגדה. באיראן הנשים הן שהתחילו בקמפיין ועכשיו קבוצות אחרות מתחילות פרויקטים נגד המלחמה".

אל תשחררו אותי מהצניעות (רוני שוב, הארץ)

כמה שוביניסטי ופטרוני הוא לסרב להאמין לאשה חרדית שאומרת, "טוב לי במקום שלי". זה בדיוק כמו הסירוב הגברי לתת מקום לנקודת המבט הנשית. כשאשה אומרת "לא" היא מתכוונת לכך, גם אם זה "לא" לישיבה מעורבת או לשירה בפני גברים. טיעונים שלפיהם נשים חרדיות סובלות מהדחקה קיצונית, שהן אינן מודעות כלל להדרתן, מרתיחים את הדם לא פחות מצקצוקי המאצ'ו שמבקש מהמיידלע לסרוג גרביים בשקט בעוד הוא מנהל את העולם. אי אפשר להחיל בכוח השקפות עולם, תחושות ורגשות על האחר, ועוד בשם הליברליות.

כלות בהזמנה – לא הגיע הזמן לעצור את זה? (ריטה חייקין, ynet)

לסיפור של גברים ישראלים המביאים כלות יש צד ציני ומרושע. הנשים תלויות בגבר לצורך שהייה בישראל ולא אחת מנוצלות וסופגות יחס אלים. במקרה של פרידה, הן מועדות לגירוש

הוניגמן חזרה להציג נשים בשלטי חוצות בירושלים (ynet)

ניצחון למאבק בהדרת נשים: חברת האופנה שבשלטיה הופיעה סנדי בר בלי ראש, אזרה אומץ וחדלה להדיר נשים מפרסומיה ברחבי העיר. מנכ"ל הוניגמן: "המחאה היתה במקומה". זכיין השילוט: "נלחמתי בשיניים להציג נשים בשלטים". הרב איילון מיוזמי המאבק: "מקווים לראות עוד קמפיינים כאלה"

הנשים לשלטון (איריס שטרק, מעריב nrg)

על אף ההתקדמות בשילוב נשים בגופים ציבוריים ובדירקטריונים יש להמשיך בחקיקה מסיבית, כי השוויון עדיין רחוק

ועדת השרים בנושא הדרת נשים בראשות השרה לבנת (מתפקדות, הלובי לשוויון בין המינים)

תקציר הדוח של הועדה, כפי שהשרה לבנת הוציאה לפרסום.

הוגדל ב-50% מענק מס הכנסה שלילי לנשים (ynet)

נשים עובדות, שהכנסתן מתחת לסף המס, יקבלו מענק של 4,500 שקל בשנה לעומת 3,000 שקל עד כה – כך אושר בוועדת הכספים. המענק לגברים שכירים יישאר 3,000 שקל בשנה

נשות סאטמר, התחדשו- הוקם בד"ץ הבגדים (בחדרי חרדים)

שתיקת הרבנים (עובדה)

רב ומנהל חשוד שתקף מינית צעירות בסמינר, בהן תלמידות שלו. הרב, איש מוכר ומקושר , מכחיש את החשדות נגדו. מערכת עובדה יוצאת לבדוק איך קרה שמערכת שלמה, פעלה כמעט שנתיים כדי לקבור את החשדות ואיך גררו למהלך הטיוח אפילו את חצרו של הרב עובדיה יוסף?

אל תמדדו אותי לפי הכיסוי ראש (שלומית אשר, סרוגים)

יש דברים שאי אפשר להתווכח איתם. אישה שבבאה בברית הנישואים צריכה לכסות את ראשה. אבל האם אישה נשואה שאינה הולכת עם כיסוי ראש, נחשבת בעינינו כפחות דתייה?

"פשוט סבלתי מאוד מהתייבשויות". אני משיבה. "מה זאת אומרת?" הוא שואל. אני מתחילה לגמגם. "אה… כאבים, אה… באיבר".  (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

לא על חשבוני (מיכל, הכצעקתה)

אני שואלת אם בא לו לעזור לי עם להדק את הכסא אז הוא עונה "אני יכול להדק אותך", אני מישירה אליו מבט ואומרת "אה, כן?" עם חיוך שטרם חשף את משמעותו, "כן", הוא משיב. אני אומרת בטון הכי רציני ומאיים שאני מסוגלת להפיק: "אז תתחפף!". וכאילו לא אמרתי כלום, כמו בחלומות האלה שלמרות מאמצים כבירים, שום קול לא יוצא מהפה, כמו שיתוק, כמו להיעלם, הוא אומר "אני רוצה להיות מאחורייך" (עם קריצה אל עבר המושב האחורי של האופניים), הוא ממשיך, אני מנסה לסנן וחוזרת לאופניים.

בכלל לא קלטתי מה הוא רוצה (הכצעקתה)

עיתון "במחנה" סיקר "דראג קווינס" – ומעתה יצונזר וואלה!, הארץ, מאקו

לרגל חג הפורים, סיקר העיתון הצה"לי בהרחבה תופעה של חיילים המתחפשים לנשים, ובמטה הכללי התעוררה ביקורת חריפה. תכני העיתון יעברו ביקורת של קצין חינוך ראשי לפני פרסומם

סטודנטים מחו בי-ם: "רוצים ללכת בביטחון" (מעריב nrg)

יותר ממאה סטודנטים צעדו לאור נרות במחאה על ריבוי מקרי האלימות והתקיפה המינית באזור האוניברסיטה: "לא באנו לקרב הישרדות"

שליש מהתקיפות המיניות ב-2011 – נגד ילדים (ynet)

סערה בי-ם: שערוריית המין באוני' העברית (מעריב nrg)

סטודנטית אנונימית חשפה בעיתון האוני' כיצד הוטרדה מינית ע"י מרצה בכיר שלימד אותה. בינתיים היא מסרבת למסור את שמו או להתלונן

החלפתי כאב בתקווה. אני עומד להיות אבא (אילן שיינפלד, ynet)

"פונדקאות היא לא זנות" (ד"ר אילן טבק אבירם, מאקו)

מה לא אמרו על פונדקאות? השוו את ההליך לזנות, לסחר באיברים והדגישו כי מדובר בניצול האישה. בחודשים האחרונים מתמקדים המתנגדים דווקא בגברים הומואים הזקוקים לשירות, במטרה לגייס תמיכה של גופים שמרניים ודתיים.

הסרתי מעצמי את הפחד (יעל פפר, onlife)

במשך 15 שנה ריציתי את תאבונו ויצריו של גואל רצון, אדם שהשקר מעולם לא נדם בו. כשהבנתי כי אני חייבת להציל את ילדיי מהסכנה, ברחתי. היום אין איש שיעיז להניף את חרבו עלי

קורין אלאל: "אם בן אדם לא חזק נפשי, אגיד לו לא לצאת מהארון" (אנשים, מאקו)

לא מפתיע שלנוכח העובדה שבביתה של קורין אלאל מתרוצצים שני בנים קטנים שהיא מגדלת עם בת זוגה, רותי, שבגיל 57 יש לקורין אלבום שירי ילדים חדש. היום, אלאל מספרת על האידיליה המשפחתית שעמדה למבחן כשנלחמה בסרטן, ועל ההתקרבות לרבי נחמן מברסלב.

היום לפני 56 שנה: תערוכה לנשים על סודות הגיהוץ (הארץ)

סרטו של נתן גרוס – האשה העובדת בישראל נחתם בשם העט המקובל של נתן גרוס: נתן הגריזי. הסרט מתאר את מעמד האשה במדינת ישראל בשנת העשור, כפי שראו לנכון מנהיגות הפועלים – לראות ולהציג.

הקריינית: ח"כ יהודית שמחונית (פמיניזם עברי בשמות משפחה – בשנות ה-50..) –  היא אינה מציינת את שמה כשהיא מופיעה בסרטון:


"מה את רוצה? הייתי עם הילדים"
(תמר אלפיה, ynet)

החובלת המצטיינת הראשונה (ישראל היום)

סגן ירדן סל-מן סיימה בהצטיינות את קורס החובלים היוקרתי • תשתלב בשייטת סטי"לים

הרב גודמן: ללמד את הילדים להתנהל בזהירות אך לא בחרדה (כיפה)

ראש תחום חינוך אמוני במכללת "אורות ישראל" מגיב לחשיפת כיפה על פרשת ההטרדה המינית בישיבה התיכונית: "זו תזכורת לכולנו, כהורים, לחנך ולמנוע מקרים חריגים כאלו"

איך שנמאס לי להיות רעבה (דנה כהן, שורפת גוזיות, מעריב nrg)

כבר איבדנו כל תחושת רעב טבעית. כל תחושת שובע טבעית. אנחנו אוכלות רק מהראש והלב – כמעט אף פעם לא מהבטן. העיניים שלנו והמוח שלנו כבר הונדסו להעריך יופי רק אם הוא מגיע בתת משקל.

ביבי, להגיד 'גייז' באנגלית זה לא מספיק – תתמוך בקהילה הגאה גם בישראל (מאקו)

"למה גם אתם צריכים להתפקד לתאים הגאים" (ליאור חלבי, מאקו)

הדרת גברים: צפו בגנון בלומפילד (מעריב nrg)



פמיניזם למתקדמות

לקט נתונים לרגל יום האשה הבינלאומי 2012- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 

פמיניזם למתחילות/ים – פטריארכיה והסטנדרט האחיד (שירי אייזנר, שחור- סגול)

בתרבות שבה זהו הסטנדרט היחיד, רק סטיה מהתכונות האלו נחשבת בתור זהות. החברה מסמנת ונותנת שמות רק לתכונות שלא מתיישבות עם הזהות האחת הסטדנרטית – בגלל זה "נשים" ו"מזרחים" נחשבות לקבוצת "מיעוט" אבל גברים או אשכנזים הם לא – למרות ששתי הקבוצות האלה מהוות חצי מהאוכלוסיה. וזה גם למה "טרנסג'נדרים" מסומנים בתור "קבוצת זהות", אבל סיסג'נדרים לא; למה "להט"ב" מסומנות/ים גם כן, אבל "סטרייטים" לא, וכמובן למה "ביסקסואליות" היא זהות מסומנת, אבל "מונוסקסואליות" נותרת עלומה.

פעילות שמאל: מטרידים אותנו מינית בהפגנות בגדה (הארץ)

לצד המאבק בהטרדות, מותחות הפעילות ביקורת על התגובות מצד עמיתיהם הישראלים. כעסן של רבות מהפעילות בעבר ובהווה במאבקים בשטחים, מופנה כלפי חלק מעמיתיהם בארגוני השמאל הרדיקלי, שלטענתן מגלים יחס סלחני מדי כלפי התופעה וממעיטים בחשיבות ההטרדות – והכל בשם "ההתנגדות לכיבוש".

זכויות אדם בע"מ (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

לכאורה, בשורות השמאל, ה"אחר" הוא הצבא, הממשלה והימין, אולם מסתבר שהמציאות מרובדת ובתוך הקבוצה, האחר היא האחרת, וזכויות האדם שלה שקופות. הדיסוננס הקוגניטיבי של להיות שוחרי זכויות אדם המתעדפים זכויות אדם (של גברים פלשתינאים לפני נשים ישראליות ופלשתינאיות כאחת) לא חודר את מסך הזהות המוחלטת. מי שמתריע/ה על כך, זוכה להוקעה אלימה.

אז באיזו שפה אנסו אותך? על תקיפות מיניות בפעולות שמאל (כאן המפתחות של הצוללת)
אבל הגיע הזמן שנרים את הראש שלנו ונאמר: אונס הוא לא אקט לאומני, או עדתי. אנסים יש מכל דת וצבע, והמכנה המשותף להם הוא לא חוסר היכולת לבטא את האות פ', אלא דבר אחד בסיסי הרבה יותר: כולם (יש מיעוט מאוד קטן של אנסות- הוורד אפילו לא מזהה את המילה- אבל הוא זניח מבחינה סטטיסטית) גברים. ולנו, הנשים, זה לא משנה מי אונס אותנו. כי אנס אשכנזי הוא לא טוב או מנומס יותר מאנס מזרחי או חלילה פלשתינאי. לנו זה לא משנה אם אונסים אותנו בעברית, אמהרית או ערבית.

איפה זה ואיפה הייד פארק (אסתר עילם, העוקץ)

שנית, ארגון האירוע נעשה מתוך תפיסה יחצ"נית, כך שהרצון למשוך קהל הכתיב את אופיו, ושם דגש על השיווק שלו במונחים של רייטינג. למשל, גיוס נשים הנחשבות ידועניות. אלו גם זכו ששמן יופיע בפרסומים לאירוע באותיות גדולות ומודגשות. הדבר מבטא תפיסה חברתית היררכית וראוותנית, המעריכה נשים לפי פרסומן ולא לפי ערכן הפנימי, וללא ספק מנוגדת לרעיון ההזדמנות השווה ולתפיסה הפמיניסטית של אחוות נשים.

כך נראה חופש אקדמי (העוקץ)

במסגרת שינוי זה, שמחנו כי למרות ההתראה הקצרה, ח"כ חנין זועבי נעתרה ברצון רב להצטרף לפאנל הפותח של נשים פוליטיקאיות. פאנל שעד להסכמתה של ח"כ זועבי, הדיר מתוכו נשים פלסטיניות ומזרחיות. נדהמנו לגלות, כי מכללת בית ברל החליטה לבטל את השתתפותה של ח"כ זועבי בכנס. זאת בנימוק התמוה כי ח"כ זועבי מייצגת עמדות המזוהות עם השמאל הקיצוני, ופלורליזם המכללה מחייב "לאזן" את הזמנתה של ח"כ זועבי עם הזמנת פוליטיקאית מהימין הקיצוני.

בעקבות החלטת המכללה לבטל את השתתפותה של ח"כ זועבי בכנס, הדוברות המזרחיות שהצטרפו אליו לאחרונה נאלצות לבטל את השתתפותן בכנס. כל השתתפות בכנס במתכונתו הנוכחית תהווה הסכמה ותמיכה בהדרתה ובהשתקתה של ח"כ חנין זועבי.

עמדותיה של ח"כ זועבי ומפלגת בל"ד ידועות לכל: שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי מדינת ישראל, פלסטינים כיהודים. אלו עמדות חוקיות ולגיטימיות, שאין בהן קריאה להפלות קבוצה אתנית או לאומית אחת על פני אחרת. הדרישה "לאזן" עמדה זו עם עמדת ימין קיצוני, כמוה כדרישה לאזן דובר הומוסקסואל עם דובר המקדם הומופוביה.

עם אצבע על הפה: היאסטוריה של דיכוי נשים בשמאל הירושלמי (מאשה אברבוך, טיפול שורש, עיתון שחור)

חלק א'- זכרונות באספמיה 

הם דחפו את האף, ניסו לברר מה אנחנו עושות שם, רצו לדעת מה קורה בהרים בלילות הירח המלא בהם אנחנו רוקדות בעירום, שותות את דם המחזור שלנו וסוגדות לעשתורת. הגברים רצו שנסיים את קרנבל הנשיות שלנו כמה שיותר מהר ונחזור מההרים בהם אנחנו מבצעות את הפולחן הפגאני שלנו, הביתה, אליהם, להיות עקרות.

חלק ב-  החור השחור של הרצף ההיסטורי

בקיצור, אני דורשת את זכות שיבה. הכוונה היא, כמובן, ל"זכות שיבה" במובן הרחב של המילה: לא ההתעסקות במי פעלה איפה ומתי –על משקל מי גר מתי איפה- או מי אמר למי מה ללבוש, באיזו הפגנה ובאילו נסיבות. זכות השיבה, שאני דורשת איננה התעסקות בפרטי יומיום ,אלא, היא בחירה במצב תודעתי. מצב תודעתי זה אמור לפתוח את הדלת למי שנבעטה דרכה בעבר לבחור לחזור ולהשמיע את קולה הנגזל, על כל השינויים שעבר. החזרת הקול תוכל להתחיל מציאות מכילה מחדש שבונה את עצמה מתוך הבנת תחושת הפליטוּת.

דיור לכולןם (אינה שנדר, timeout, עמוד 26)

תושבים טרנסג'נדרים סובלים מאפליה ומבעלי נכסים שמסרבים להשכיר להם דירות. יוזמה חדשה מנסה לתקן את המצב

איילה אינגדשט – בשר ודם:

עברת הפלה? אלה זכויותייך (עו"ד דריה כנף, סלונה)

הדרה מתקנת: הפרדה בין בנים ובנות משפרת הישגים בלימודים (מעריב nrg)

שימו את הדרת הנשים בצד לרגע: מחקרים מראים כי הפרדה בין בנים לבנות בכיתות הלימוד במקצועות הריאליים משפרת מאוד את הישגי הבנות (וגם של הבנים) למה זה קורה (רמז: המוח הנשי והגברי, אלא מה) והאם כדאי לשקול הפרדה מגדרית בכיתות למען עתידן המתמטי של בנותינו?

"נשים עושות שינוי": ראיון עם אורלי ביטי, סגנית יו"ר נעמת לרגל יום האישה (שלומית ליר, יקום תרבות)

אני קוראת לעצמי פמיניסטית אינטואיטיבית. גדלתי בבית של נשים, והיחס בין גברים לנשים מעולם לא היווה שאלה משמעותית ומומשגת עבורי. הניסיון הראשון שפגשתי היה דווקא כאשר הגעתי לפקולטה למשפטים; בשבוע הראשון בחרו ועדי כיתות, וכאשר הגעתי לישיבה וגיליתי שיש 26 נציגים ואני נציגה אחת, לקחתי על עצמי לשנות את המצב. מדי שנה פעלתי לקידומן של נשים בבחירות. כשסיימתי את התואר במשפטים, אחרי שלוש שנים, חמישים אחוז מהנציגים היו נשים.

"לא כל החרדיות רוצות להיות מורות או גננות" (The Marker)

איך הנשים החרדיות פורצות את מעגל המורה-גננת ומוצאות מקצועות חדשים, האם יכול להיות שיותר חרדים מחפשים הגשמה עצמית, לא רק דרך לימוד תורה והאם ייתכן שהניו אייג' הגיע לרחוב החרדי? יצאנו לרחוב החרדי וגילינו ציבור שמתחיל להתעורר

Zionism, Meet Feminism -Letty Cottin Pogrebin (הדיילי ביסט)

 רדיו אי.בי.סי אוסטרליה    Calls for gun control in Israel  האקדח על שולחן המטבח

לשבור את המונופול הגברי בוועדות הביטחון (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

אותם גברים, רובם אשכנזים, בני 60 פלוס, גנרלים בדימוס והיום פוליטיקאים מבוגרים – הם אלו שכבר 30 שנה מנהלים אותנו ומחליטים על החיסול הבא. בתור האזרחים שנפגעים מכך, גם לנו יש מילה בעניין

זיכרונות של הגוף (שם זמני. טריגר) (כאן המפתחות של הצוללת)
שנים שפחדתי
לאהוב
כי פחדתי
שהכתם הזה השחור
שאי אפשר לנקות עם שום כמות של אלכוהול
ידבק גם בך.

קומפרס, האתר לצרפתים חושבים (velvet underground, דבורית שרגל)

האתר האינטלקטואלי החדש של אביעד קליינברגנאוה נאיגדעון סאמטנסים קלדרון,ניר ברעםירון בלוךדרור שרמן.
נו, טוב שיש אישה אחת במערכת המגדירה עצמה כ-

"מגזין דעות עצמאי העוסק בענייני אקטואליה, חברה ותרבות. הוא מבקש להחזיר אל הזירה הציבורית אינטלקטואלים ישראלים ולהפגיש כותבים ותיקים וידועים עם כותבים צעירים שאינם מוכרים עדיין. קומ.פרס הוא אקטואליה מחוץ לקופסה. ככל שיעלה בידינו, אנחנו מבקשים להציע ניתוח מציאות חף מקלישאות, לעורר ולא להרדים".

פסיכולוגיה בחיי היום יום – תודה לאות מיס פיגי בקרוא וכתוב, נעמה כרמי ולאיה בן עמוס שהעלתה לפייסבוק:

אמרו לי שברור שב"כלכליסט" יהיו דעות רק לגברים וזה לא בדיוק ככה ב- ynet נניח- אז הנה ynet:

שתי אמהות מהדרום מספרות חוויות ורגשות על להישאר בבית עם הילדים. דעות ומדיניות? זה לגברים בלבד:

ההבדלים בין בעיות פסיכיאטריות של נשים וגברים (הארץ)

תפישת הרפואה המגדרית מחלחלת בהדרגה גם לפסיכיאטריה, ומחדדת את הצורך לאבחן ולטפל במצוקות הנפשיות של כל מגדר באופן שונה

אוניברסיטת ת"א השעתה מרצה בעקבות רומן עם סטודנטית

הפרופסור ננזף על קיום היחסים תוך ניצול יחסי מרות; חרף קריאת בית הדין "לתת פומבי" לפרשה, המוסד האקדמי הצניע את פרסומה

חוטובלי: "חייבים אישה בוועדה למינוי דיינים" (בחדרי חרדים)

מהסלון לוולסטריט: הנשים בארץ מגלות את המסחר במניות דרך האינטרנט (מעריב nrg)

10 דברים שחשוב לדעת כשאחד ההורים משמורן (ynet)
ההתמודדות של עידו תדמור עם האונס מגיל 11 (ynet)
למה דווקא אני? (לילך סיגן, מעריב nrg)
הראל סקעת: "אף אחד לא הכריח אותי לצאת מהארון" (חדשות 2)
הדוכן שגורם חיכוך בין נשים לגברים (mynet)
הפועל תל אביב: רק נשים וילדים מול קרית שמונה (וואלה!)

נוכחות נפקדות

הצצה נדירה אל מקלט הסיוע לפליטות מאפריקה (נטע לי בינשטוק, mynet)

אלה לא המילים שהכי מזעזעות, זאת השתיקה שלהן שתופסת את הלב. הן לקחו על עצמן לשתוק את הזוועה שעברו, את התופת שחברותיהן לידן ספגו, את האימה והייאוש שנצרבו בגופן, אולי לעד. הן שותקות את כל אלה.

אמת המידה המאובקת של המאה ה16/20 (מאיה קוי, m0rebutter משמנות את המחבט)

אלימות מינית בהקשר היסטורי היא כר פורה לצקצקת, אם רק מאחר ומוקד ההשוואה כה איום, פרימיטיבי, מזלזל ומחליש. פלנטה אחרת, לכאורה, בה נשים היו חסרות כל כוח מול תקיפה מינית ולגברים לא היה מושג  קלוש (תמימים שכמותם) למה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא, כשהיא שיכורה, כשהיא הולכת לבד או כשהיא מחייכת.

חינוך מיני? לא בבית ספרנו  (קוצים, לשעבר "בקצב הזה אני יעשה לך hide")

נוצר מצב אבסורדי בו אנחנו חיים בתרבות מוצפת דימויים וייצוגים של סקס, אבל בפועל, הדיבור על סקס ומיניות הוא עדיין בגדר טאבו. הברירה היחידה שנשארת לבני הנוער היא לפנות למקור המידע הזמין ביותר – האינטרנט. וכשכותבים "סקס" בגוגל, תנו לי לחסוך לכם, לא מגיעים להסברים על מיניות בריאה.

נשים מספרות על הפרדה- שלוש עשרה נשים  על אפליה במרחב הציבורי – המרכז הרפורמי לדת ומדינה | התנועה ליהדות מתקדמת 

ענת הופמן, ראש המרכז הרפורמי לדת ומדינה: בחוברת 13 סיפורים של נשים. דתיות וחילוניות, מבוגרות וצעירות, מירושלים ומחוצה לה, ממגוון רקעים ותרבויות – כולן חוו אפליה. זו הזדמנות להקשיב לקולות המושתקים. יחד הקולות האלו מתגברים לצעקה רמה: די!

 העוולות הללו נעשות במרחב המשותף של כולנו. האישה שהולכת בבושת פנים למושב האחורי של האוטובוס היא את ואתה, האישה הזאת היא אנחנו. אם נמשיך להסכים לכך בשתיקה ולא נעמוד עם היד על הדופק ונלחם בתופעה, נמצא את עצמנו יום אחד תוהים – איך חסמו בפנינו את כל העולם.

מחשבות על יום האשה ועל פנקיסטיות פמיניסטיות (צפי סער, גברת מג'ונדרת)

המלאכה כיום נגמרה כמו שהמלאכה נגמרה אחרי השגת זכות הצבעה לנשים; כלומר, הדרך עוד ארוכה. המלאכה תיגמר כשילדות וילדים לא יוסללו לנתיבי חיים מסוימים לפי איברי המין שעמם נולדו; כשלא יהיו פערי שכר; כשנשים (וגברים) לא ייפלו קורבן לעבירות מין ומגדר; ועוד שורה של בעיות בוערות, שלמרבה הצער עוד רחוקות מפתרון.

כדאי להבין ולהפנים ולהפיץ: המהפכה הפמיניסטית רק בתחילת הדרך. ולמרות תגובות-הנגד החזקות מאוד שהיא מתמודדת עמן – בעיקר מפני שיש גברים רבים שאינם מבינים שהיא בעצם תיטיב גם אתם – מותר לקוות שהיא תצליח, לטובת כולנו.

דלתות לשומקום (ואן דר גראף אחותך)

אבל אני רוצה את האדיבות הזו כאדם. אני לא מבינה למה היותי אישה מצדיקה התחשבות ואדיבות יותר מכל אדם אחר, נניח ממין זכר, בנושא של פתיחת דלתות. גם אני מחזיקה דלתות לאנשים אחרים במידת הצורך. רוצים לכבד אותי כאישה? בבקשה. תנו לי שכר שווה לזה של גברים. נפצו את תקרת הזכוכית והעיפו אותה לכל הרוחות. פעלו למען החמרת הענישה לאנסים, תוקפים ומטרידים מינית. תנו לי ללכת, לשבת, לשיר, ללבוש כל מה שאני רוצה בלי טענות ומענות על זה שאני "גורמת למישהו להתנהג בצורה אגרסיבית" כלפי בעצם קיומי. אל תפתחו לי דלת כי אני "ליידי". לא זכור לי שקיבלתי תואר אצולה*. פתחו אותה כי אתם אנשים אדיבים ומנומסים שפותחים דלת לאנשים אחרים.

חדש במאקו: מה נשים רוצות? (שק של נחשים)

"אמרי לי מה שמך ואומר לך מי את" / על פורים, נשים וסוגיית הזהות המשתנה (שלומית ליר, יקום תרבות)

ההתייחסות לסיפורי הבחירה שעשו נשים שונות בשם משפחה לאחר הנישואין מאפשרת לדון ביחסי כוח בין השיח הפמיניסטי, היוצא מתוך בקשה לחזק את כוחה של האישה במערך החברתי, לבין שיח העוסק בפמיליזם ויוצא מתוך הנחה שבבסיסה של האנושית שוכנת המשפחה הגרעינית. התמונה שעולה מהנתונים היא של זהות אמביוולנטית, שלא ניתן לחמוק ממנה בכל אחד משלוש הפרקטיקות העומדות בפני נשים.

על הסרט "דומא" של עביר זייבאק חדאד על פגיעות מיניות בחברה הערבית:

הדרכת כלות או הדרת חילוניות? (אילאיל קומיי דרור)

מענין איך היתה נראית הדרכת זוגות אחרת. אולי פתאום יהיה מקום להגיד- נשים מפסידות מעצם הזוגיות והילדים, אלא אם הזוג בונה את הדברים קצת אחרת. אולי במקום שהדת תרגיש כל כך חופשיה להכנס לחדר האינטימי שלי ניתן מקום לעוד ערכים להכנס. הרי כל כניסה למרחב הפרטי היא פוליטית. אז אולי נשנה את הפוליטיקה? אולי נכניס למרחב הזוגי את הערכים הפמינסטים, השוויוניים, הזוגיים, המאפשרים? אולי נכניס קצת שיח על הקשיים של אמהות בשוק העבודה? ועל אחריות בן הזוג במטלות השונות?

איך אתם אוהבים את הביצים שלכם? (טל שמואלי, ביצים)

גבר חובש כובעים רבים במהלך היומיום שלו. האבא, הבוס, המאהב ומי יודע מה עוד. הרבה פעמים בחיים גבר מוצא את עצמו מגלם תפקידים שהם לא הוא. שהוא מרגיש שגדולים עליו. שלא קשורים אליו, או כאלו שהוא עדיין לא מוכן לגלם. ואז יכול לקרות אחד משני דברים. או שהזמן עובר והוא מתרגל למעמדו החדש, מאמץ את ההתנהגויות ההכרחיות כדי להתקיים בו ומתאים עצמו אליו, או… שהוא מורד בו.

ח"כ ניסים זאב, תעזוב לנו את הרחם (רחלי גפן, onlife)

ובכן, אין מה להגיד, מזמן לא התנהל דיון ציבורי על לידות והפלות, ומזמן לא הגדרנו מחדש את הרגע בו ההריון מופקע מהאם הנושאת את התינוק בגופה, ועובר לרשות המדינה ונבחריה מעודדי הילודה.

חייבים לדבר עם ילדים על פגיעות מינית (קרן שחר, onlife)

פגיעות מיניות בילדים הוא נושא שחשב ואפשר לדבר עליו בבית. איך נותנים כלים לילדים להתמודד עם העולם המסוכן ואיך גורמים להם לספר ולדבר כשמשהו מאיים עליהם?

בשביל להציל את האנורקטיות (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

שתי בעיות בחוק החדש שיכניס את הלוקות במחלה לקטגוריית חולות נפש

נמצאה אשה שתכתוב מאמר דעה ב"כלכליסט" לאחר 36 מאמרי דעה רצופים שנכתבו ע"י גברים במשך שבועיים. האשה- העורכת הראשית גלית חמי.

חמי קוראת למנהלים "להתנער מהציניות", קוראת לאחריות תאגידית ואף מטיפה להם לשאול עצמם "האם בקרב עובדינו יש ייצוג לקבוצות אוכלוסייה שונות".

חרד מעל מסך הטלוויזיה שלי (עידו קינן, צו פיוס)

חברות הכבלים והלווין משתתפות מטעם עצמן בהדרת נשים, ובמקום שלא – חרדים כבר דואגים להעלים אותן.

דיאלוג עם המיתוס (מיכל אהרוני, מעריב nrg)

בספרה "נערות למופת", שהרה בלאו מתעמתת עם מיתוס מהשואה ועם השפעתו על חייה ועל חיי נשים אחרות

אבל הן קיבלו סיוע, לא? (ליטל בר, העוקץ)

הפוסט מוקדש גם לכל אותם צעירים, שקיבלו בית בירושה מהסבתא, שהוריהם מימנו להם את התואר הראשון ואת הדירה בה הם חיו עד גיל שלושים, ובכל זאת שואלים אותי למה לאם חד-הורית, שהוריה גדלו בשיכון, שמלבד הדירה המתפרקת שאמא שלה קיבלה מהמדינה אין לה כלום, מגיע בית מהמדינה ולהם לא.

מתי בא לך מחזור? (ימי הדרקון, מחשבות על המחזור הנשי)

מכאן באה ההחלטה לייצר גלולה שתשמור על "המצב הטבעי" ותאפשר דימום פעם בחודש, למרות שדימום זה הוא מלאכותי ואין לו כל קשר עם וסת אמיתית. עברו כמה עשרות שנים, והיום גם נשים מעיזות לשאול : בשביל מה לקבל "מחזור שאינו מחזור"?

מי מתרגש מהעירום של גל גדות? (אדוה נחמני, onlife)

אפשר למכור ג'ינס בלי לבזות נשים (זיו מאור, מאקו)

קפה עם אמילי עמרוסי (יעל ביר-כץ, onlife)

ה-DNA הסגיר: הפורץ אנס אשה לפני 7 שנים ynet, מעריב nrg , חדשות 2 , חדשות 10

מהפכה: מבחני הסמינרים יוכרו כבגרות הארץ, ynet

דרישה אקדמית בבר אילן: ותק של לפחות שנת נישואים (הארץ)

הרב אייזמן פוסק לבנות השירות הלאומי: אל תתנדבו עם ערבים (כיפה)

הדוגמנית גל גדות משגעת את הכנסת (מעריב nrg) הכנסת נגד הפרסומת החדשה של קסטרו (כלכליסט) אורי אריאל נגד קסטרו (כיפה)

בעקבות המחאה: בוטל טופס הוויתור על הנקה (ynet)

לב אמיץ: מהישיבה החרדית לחתונה עם בן הזוג (מאקו)

הרב דרוקמן על הדרישה לפסול את זכייתו בפרס ישראל: הייתי צריך לדווח למשטרה (חדשות 10)

אסור לתת לרב חיים דרוקמן פרס ישראל (עצומה)

אברום בורג מצטרף למחאה נגד דרוקמן (מעריב nrg)

מופיעה בפני נשים, שרה לכולם (ynet)

היא דתייה מקפידה וגם זמרת מוערכת. אז איך משלבים? מוציאים דיסק לכולם, אבל מופיעים רק בפני נשים. אודהליה ברלין מגישה קליפ שכולו רוק יהודי

עטרה ליושנה: מתחברת לעוּד ולמקאמים (ynet)

שירת הבקשות, פיוטים ותפילות הם הצלילים האהובים ביותר על אורית עטר – זמרת ופייטנית. הצעירה שהתאהבה מחדש בצליל המסורתי של בית אבא, מפגישה את שפת החול עם שפת הקודש.

שרה ב"ק- שעשאך כרצונו: 

אורבך: מוכנים להסתפק הפעם ב-2 נשים בועדה (ערוץ 7)

יום האישה הבינלאומי – ארץ נהדרת 

לדרישת הבד"ץ: מסעדה ירושלמית לא תעסיק מלצריות (הארץ)

שימו סוף לכפייה בישראל, תפסיקו לגייס בנות לצבא (חני לוז, סרוגים)

נישואים מינוס: זוגות שחיים בלי סקס (xnet)

הפוטושופ רצח את אהבתי (גיא ויינברגר, סלונה)

צפו בגלריה: 'קול ברמה' חגג 3 שנים באירוע יוקרתי – מנחם הורביץ הנחה, מאיר בנאי שר.

לקראת השימוע: עורך-הדין של 'קול ברמה' מדבר על סוגיית העלאת נשים (כיכר השבת)

אושר חוק ההשתמטות: "בנות יפסיקו לשקר" (מעריב nrg)

הסוף לצביעות: סטרייטים, הגיע הזמן שתגידו לנו תודה (מאקו)

התכנון: שוק חרדי במקום מחנה יהודה (mynet)

פרוייקט יום האשה- הגבעה הצרפתית (פייסבוק)

ביקורת || הילה קרבלניקוב-פז, "חוף שרתון" (גליה יהב, הארץ)

ציורי הנשים הדתיות בתערוכה "חוף שרתון" מקרינים ססגוניות עליזה, אבל נדמה שהילה קרבלניקוב-פז אינה מודעת להיסטוריה של מוטיב המתרחצות

הנשים מן המרתף (הארץ)

התערוכות "עובדת זרה" של יוסי אשר, ו"הגר" של חאדר ושאח, עוסקות בשתי קבוצות נשים הנעדרות מן הדיון הציבורי והאמנותי. עצם ההצבעה על השוליים היא שהופכת אותן למעניינות


טוהר המחנה

הפיתוי הבלתי נשלט להתבוללות, השמירה האינסופית על האישה (תומר פרסיקו, לולאת האל)

ארגון להב"ה רואה עצמו כבא כוחו של כלל ישראל, אותו אורגנום מטאפיזי שמקופלים בו כל דורות העם היהודי בכל מקום וזמן מאברהם אבינו ועד ביאת המשיח. הם נלחמים בנישואין בין יהודיות לערבים לא למען היהודיות, אלא, מבחינתם, למען היהודים.

העניין הזה לא ייחודי לאנשי להב"ה, אלא אוניברסלי בהחלט: המאבק על טוהר גזעי מתחולל תמיד על גופה של האישה. הסכנה היא תמיד בחדירת דם "טמא" לעורקים ה"טהורים" (כן, אלו תמיד המונחים בהם משתמשים); הסכנה היא תמיד "ערבוב" או "התבוללות"; הפתרון הוא תמיד הפרדה על פי חוק.

ביסקסואליות: המיעוט השנוא ביותר (שירי אייזנר, onlife)

הביסקסואלים הם קבוצת המיעוט השנואה ביותר על הטרוסקסואלים, למעט מזריקי סמים. הנשים הביסקסואליות חשופות לאלימות מינית באפן מיוחד: אם את ביסקסואלית, גברים מניחים מראש שאת מעוניינת בהם ובטח גם תסכימי לשלישייה

הפרדת נשים באוטובוס – נמנעים מאיסור התופעה (ynet)

צוות בין משרדי שאמור היה להגיש לממשלה המלצות בדבר מניעת התופעה, נמנע מקביעה כי מדובר במעשה פסול. כמו לאחר קביעת בג"ץ לפני שנה, שוב מותרת הפרדה "מרצון"

קהילה קטנה, אפליה גדולה: על הומואים, לסביות ומה שביניהם (מאקו)

ענת ניר טוענת שלסביות לא מקבלות מספיק כסף מהארגונים, ענת סלומון חוותה יחס עוין ומפלה מצד הומואים, יואב גולדרינג חושב שהדרך עוד ארוכה, ויניב ויצמן דווקא מזהה מהפכה של ממש ביחס לנשים.

בגלל אנשים כמוך (רועי וגנר, העוקץ)

כשאתה מנסה להבין את זה, אתה מנסה לשים את עצמך בנעליים שלהן. לדמיין ששורקים לך ברחוב, שצועקים לך "היי כוסון". אבל אתה לא מצליח להבין מה הבעיה, כי אתה מדמיין חילופי תפקידים סימטריים. ובשביל להבין מישהו אחר, לא מספיק לדמיין חילופי תפקידים, צריך לקחת בחשבון גם יחסי כוח.

התותחים רועמים, הנשים משלמות את המחיר (ענת סרגוסטי, onlife)

כשראשי מערכת הביטחון וראשי המדינה מקבלים החלטה לשתק את דרום הארץ, מי אמור להישאר בבית עם יותר ממאתיים אלף תלמידים? מי ישלם לאימהות הרבות שנאלצות להישאר בבית את יום החופש הכפוי הזה?

איך תרדי במשקל ותשיגי בן זוג (כאן המפתחות של הצוללת)
אבל על מי אני עובדת?
אישה ששונאת את עצמה היא מכרה זהב. היא תצבע את השיער, תוריד שיערות, תקנה יוגורט מרזה, מחטב, נעלי עקב, וכמובן תירשם לחברת דיאטות. וכולם יהיו מאושרים, עשירים ושבעים.
חוץ מאיתנו, אבל למי בעצם איכפת?

וויינט: 10 זני הנשים המומלצים (שק של נחשים)

חובבי הישראליות מציינים לטובה את יופיין, כוחן ונאמנותן, אך זכרו שהן נחשבות לזן מסוכן ולפיכך תהיו חייבים להלביש עליהן זמם ברחוב ובאוטובוסים. הן מתאימות לשמש כנשות שמירה בחצר.

יום האשה במאקו (שק של נחשים)

מדור הנשים של מאקו הוא חלק מסצינה פורחת של מדורי/אתרי/מגזיני נשים שמשתמשים בז'רגון של אחווה נשית וכוח נשי כדי לתאר את עצמם, אבל בפועל מטרתם היחידה — לסמן פלח שוק של נשים יחסית אמידות ולמכור אותו לתאגידי הקוסמטיקה.

"בין לבין נתקלתי ברופא שביקש לדעת איך אני וזוגתי מקיימות יחסי מין"  (בבלוג של שרון אורשלימי, FeministVistabullitis)

"אני מבקש סליחה מבני ההומו שהתאבד" (מאקו)

לפני כ-11 שנים מצא עופר (שם בדוי) את בנו תלוי בחדרו, לצד מכתב בו הוא מבהיר: "אני הומו, ואני לא יכול לחיות בעולם שבו אני צריך לפחד לצאת מהארון". מאז הוא לא מפסיק להרגיש אשמה. "אני רוצה שכמה שיותר הורים יקראו את הכתבה הזאת. אני רוצה שהם יבינו מה יכול לקרות אם הם לא יקבלו את הילדים שלהם"

טבילה, חתונה, לוויה – שלושה ספרים חדשים ומעניינים (תומר פרסיקו, מינים)

הו המין הנשי, שכל תכליתו בעולם להיות חץ של אסון (מרינה ארביב, הארץ)
במחזה "אסתר" מאת רבי יהודה אריה מודינה, הגיבורה הראשית היא דווקא ושתי – המושפלת כמו היהודים באירופה וכמו הנשים באשר הן
 
מיתוס היופי של מגילת אסתר (אילת וידר כהן, יו"ר הועד המנהל "קולך", מקור ראשון)
 
מיתוס היופי מופץ באמצעות דימויים נשיים אידאליים ולא-אנושיים, המעבירים לאשה מסר ברור בדבר הקשר בין הערך שלה לבין גופה. הוא מתבסס על משאבי זמן ואנרגיה בלתי-נדלים וגורם לנשים לבזבז זמן יקר וכסף רב על 'טיפוח'. כדי לסבר את האוזן, ראוי לדעת כי תעשיית הדיאטות מגלגלת 33 מיליארד דולר בשנה ותעשיית הקוסמטיקה מגלגלת 20 מיליארד דולר. זמן יקר, שיכול היה להיות מושקע בהתקדמות ובהתפתחות, והוא מושקע לריק במרדף הנדון לכישלון, בניסיון להידחק למידות הלא-אנושיות של הדימוי הנשי הכוזב.
 
לא רוצות פרחים ליום האשה ( ד"ר גלית דשא, onlife)
אנחנו לא רוצות פרחים או איפור ביום האישה הבינלאומי, אנחנו רוצות שכר שווה, תיקון של חקיקה מפלה, ולהגיע למוקדי הכוח בזכות עצמנו ובזכות עבודה מאוזנת לא רק לנשים
 
שלגיה אומרת די (מעין קרת, הארץ)
לפני שמדברים על אנורקסיה ובולימיה ועל הפוטושופ, צריך לשים לב לסיפור הנוסף שיש כאן – נשים שעוצרות לרגע את התהליך האוטומטי שבו הן מקריבות את עצמן באופן לא פרופורציונלי כדי להיות יפות בעיני כולם.

על יום האשה ואתגר המאבק המשותף (אורנה עמוס, הגדה השמאלית)

בוגרים מנתיב מאיר: אין לתת את פרס ישראל לרב דרוקמן: סרוגים , מעריב nrg

"אין דוגמנית במידה 38 פשוט כי זה לא נראה טוב" (גלובס)
"חוק הפוטושופ" נועד על-פי יוזמיו להילחם בהפרעות אכילה, אך המתנגדים טוענים: "ממילא ברור לכל מי שמביט בצילומי אופנה שהם משקפים אשליה ולא מציאות
 
"ילדות גדולות: תצוגת אופנה לילדות במידות גדולות (מעריב nrg)
דוגמנית אנורקטית: "השנים היפות נלקחו ממני" (mynet)
"גברים פרימיטיביים; כל בלונדינית מחומצנת עושה לנו את זה" (אודי סגל, גלובס)

מרבות בכתיבה

לא מופת של שוויון מגדרי (ר', העוקץ)

הותקפתי מינית בקיץ שעבר, על ידי פעיל שמאל.

התוקף היה, ועודנו, בחור העונה על כל הקריטריונים הנכונים: פוסט-קולוניאליסט, פוסט-ציוני, אנטי-קפיטליסט, וכיוצא באלו הגדרות. בעיקר, הוא מגדיר את עצמו פמיניסט. עד שהוא תקף אותי, היינו ידידים. הכרתי אותו דרך פעילויותיי בארגוני השמאל הרדיקלי.

אחרי התקיפה, לקח לי שלושה ימים ארוכים להבין היטב מה קרה לי, ולתת לזה שם. לא הצלחתי לעשות סדר בראש, כי לא יכולתי להבין איך מישהו שדיבר איתי בשפה של אנטי-דיכוי יכול לפרוץ כך את חומות הסכמתי

עיניה הבוערות של ושתי מלוות אותי (רות בנדיקט, onlife)

איבדתי סבלנות לאחר מספר פסוקים.  מעולם לא הצלחתי להתרכז במגילה, לא בבית הכנסת, לא ביום כיפור, ולא בהרצאות סמינרים מרטיטות לב.  שנים רבות חייתי בתחושה שקיים בי דפקט כלשהו, או תסמונת אי-קשב קלה, או לכל הפחות חוסר כבוד ליהדות, מכיוון שבמקום לעקוב אחרי אבי גלשתי בדמיוני אל ארמון המלך, אל המשתה הערוך כידו הרחבה, לאורך אכסדראות ומסדרונות שיש, נתקלת בסריסים זריזים בטורבני-צבעונין ומכנסי משי רחבים, ונתקעתי בפרק א' במגילה: "גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים", כמובן.

קווים לדמותה של קומונת הזקנות "סוף הדרך" (דפנה לוי, המדור לאיבוד קרובים)

והמראיינת שלידו שאלה אותי "אם אין לך ילדים אז איזה תוכן יש לחיים שלך", שאלה שלמרות גילי המתקדם, אני מודה שהדהימה אותי. בקרב הוריי, אחיי והחברות שלי העובדה שאני לא אימא לא זיכתה אותי מעולם בתשומת לב מיוחדת. איש לא ניסה לשכנע אותי לבחור אחרת ואף אחד לא ניסה ללחוץ עלי לשנות את החלטתי. את הביקורות המחמירות ביותר קיבלתי תמיד בחוץ, ודווקא מנשים. נשים שקראו מאמרים שלי ומצאו אותם מאיימים, נשים שחשו צורך למשטר אותי, כמו שאנחנו לעתים כל כך קרובות ממשטרות נשים אחרות באמצעות ביקורת או זלזול במראה שלהן, בדעות שהן מביעות – בלי לחשוב שככה בדיוק אנחנו מתחזקות את התבניות שמגבילות את חופש הבחירה שלנו כבני אדם.

מוקדש לואגינות של העולם (שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

אז למה אני רוצה להקדיש פוסט שלם לואגינות? קודם כל, כי לא עושות את זה מספיק. מלבד מונולוגים מהואגינה, אין באמת שיח אותנטי על ואגינות. המפגש היחידי שיש לנו עם הואגינות שלנו עובר דרך תחבושות היגייניות, שטיפה אינטימית, כנפיים, מוליכים, ויברטורים, בולבולים, גינקולוג/ית. כל מיני דברים שמרחיקים אותנו מהואגינה שלנו. ושנית, כי יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעות על האיבר המופלא ביותר שיש לנו בגוף. שלצערי, הרבה פעמים מלווה ברגשות אשם, בושה, גועל, חרדה ולכלוך.

דימוי גוף: למה מרבית הנשים אינן מרוצות מגופן? (טל טמיר, קרן פייקס, וואלה!)

הדמויות הנשיות המשתקפות מיצירות אלו הן אחת מהשתיים: מכוערת ורעה או יפה וטובה. דיכוטומיה נוספת מציגה נשים כאחת משתיים: כקדושות (לרוב בתפקיד האימהי) או כזונות (מפתות, מיניות מדי, רעות). תעשיות הסרטים למיניהן, הפיקו מסטריאוטיפים אלה אינספור שוברי קופות אהודים.

חפש את האשה בגוגל, ותעלה לוויקיפדיה (הארץ)

סטודנטים קיבלו מטלה משמחת: להחזיר לנשים את מקומן בהיסטוריה

עוד בלוג חדש: אילאיל קומיי דרוריום האשה בפורים- שבוע של חגיגה פמיניסטית 

אבל כמו שאמרה חברה פמיניסטית מעל גבי הפייסבוק בפליאה- יום האשה הוא לא חג. זהו יום לציון הפגנת פועלות הטקסטיל בניו יורק שפעלו לתנאי עבודה שוויונים ב1907 ונאסרו נשים רבות- רק כי רצו שכר שווה. יום האשה הוא יום של אמירה- כמו שוושתי אמרה לא. כמו שאסתר הגנה על אהוביה. כמו שזרש אמרה את דעתה. זהו יום של הסתכלות אחורה על ההסטוריה שלנו- על ההסטוריה האישית שלי.

"נחיה כמו בעל ואישה" (רעות כהן, ראומה בלוג עם תודעה)

והנה, אסי עזר, דווקא מי שמתיימר לייצג את ה"קהילה הגאה" (מי שקהילה מדומיינת זו לא תהיה), דווקא מי שמתיימר להפוך את העולם (או לפחות את ישראל) לעולם בו הקהילה הגאה יכולה לדלג בו בקלילות על רקע שקיעה וורודה בלי הדאגה של פשעי שנאה, משתתף בפרסומת שחותרת תחת כל אלה.

היקף הלחץ והיקף החזה (רוית הכט, הארץ)

שחרור האשה האמיתי יחל דווקא בפירוק מנגנוני הלחץ הנורמטיביים שמופעלים על נשים, בשקט יעיל ובהסכמה יום-יומית, הרחק מעין המצלמות: הלחץ המופעל על נשים ללדת, וכמה שיותר ילדים; הלחץ להיניק, תוך כדי פיזור איומים דמוניים על נזקים נוראיים שמהם יסבלו צאצאי נשים אגואיסטיות, שבחוצפתן מעדיפות לפתח קריירה על חשבון תפקודיהן האמהיים הקדושים; המחסומים והקשיים האינסופיים שבהם נתקלת אשה שרוצה להתקדם במקום עבודתה; ומעל לכל, הרשות והחירות הניתנת למשטר להגביל, למדוד ולקטלג נשים ולקבוע מה "בסדר" בשבילן (מעל 18.5 ב-BMI – אבל לא להגזים, כן?) ומה לא. כל אלו נוכחים בחיי נשים בצורה קשה ומשמעותית יותר מהיקף החזה של דוגמנית זו או אחרת.

סרטון חובה על הקולנוע הישראלי:

פונדקאות לכולם, גם לי ולבעלי (ניר דריימן, ynet)

אפילו אם הליך הפונדקאות בארץ הוא ניצול מחפיר של נשים, אני טוען שיש לבטל את החוק או לפתוח את האפשרות לכולם. אנחנו נהיה משפחה, גם אם נצטרך לעבור לקנדה או להודו

ניצול נשים: גם לי מגיע! (נעמה כרמי, קרוא וכתוב)

ובכן, מר דריימן: יש לך בעיה. עם כל ההתקדמות החברתית והמשפטית, הטבע עדיין דורש מעורבות של אשה בהליך של הבאת ילד ביולוגי לעולם.

הומואים, אל תסחרו בגופן של נשים (אסתר הרצוג, ynet)

עוד לא תמו מאבקיהם החשובים של ההומוסקסואלים על השוויון, וכבר דבקו בהם התפישות והנורמות של ניצול נשים בחברה השוביניסטית.

בלו נטלי: נטלי עטיה מספרת לראשונה על התקיפה המינית (מעריב nrg)

בלו מעריב: נטלי עטיה נאנסה. צפו  (שק של נחשים)

בלו נטלי, מעריב? בלו נטלי? באמת? משחק מילים חמודי מתחכמי שמקשר בין השם של המרואיינת לסדרה על עבדות מין בישראל, לצד תמונה גדולה של ציצים — זו נראית לכם דרך לגיטימית למסגר סיפור על אשה שעברה אונס והטרדות בגיל 15 ומתמודדת עם זה כבר שני עשורים?

נרג' מציג: האמת המזעזעת שמאחורי יום האשה (שק של נחשים)

"משפחה היא גוף חזק ועצמאי"! במיוחד חזקה ועצמאית היא "האם האוהבת והמקריבה", שאין לה קיום מעבר לטיפול בבעלה ובילדיה. עצמאות היא הקרבה. חוזק הוא כניעה. מלחמה היא שלום. דוב הוא ארנב. פחזנית היא ביסלי גריל. איך זה שאנטי-קומוניסט מצליח להיות כל כך טוב בדוחושב?

בינתיים באקסנט: הצעה מפתה (שק של נחשים)

יום האשה בגלובס: נשים, תפסיקו להתבכיין (שק של נחשים)

הפמיניזם על פי גלובס הוא מאוד פשוט ומאוד מופשט. פשוט, כי יש בו סוגיה אחת בלבד: קריירה או ילדים (הרי על מה עוד אפשר לדבר חוץ מקריירה והמכשולים בדרכה?). מופשט, כי שאלת הקריירה-ילדים היא לגמרי עקרונית ופילוסופית ונקיה משיקולים פרקטיים כשמדברים רק על ואל אנשים ברמה מסוימת של נוחות כלכלית.

יש לי יום יום (נעמה כרמי, קרוא וכתוב)

יש לי יום יום האשה. מכיוון שזה היום, הנה פינת אות מיספיגי מורחבת. לא משהו חריג במיוחד במציאות. רק תאריך שמצדיק הרחבה. הזוכה של היום, קדימון לזוכה של שבוע הבא (שהרי אולי יידחק על ידי מועמד חדש), וזוכה מיוחד.

אות מיספיגי:

"נשים ערביות משקיעות בלימודים – ועובדות במוסך או בחנות" (The Marker)

מספר האקדמאיות במגזר הערבי עולה בהתמדה, אך כ-40% מהן אינן עובדות או מחפשות עבודה בתחום לימודיהן ■ במגזר היהודי, לעומת זאת, מדובר ב-20% בלבד ■ "האם למדנו באוניברסיטה לחינם? אנחנו ראויות ליותר" ■ נשים במגזר הערבי – כתבה שנייה בסדרה

סוף סוף היה לי דייט אחד מוצלח (רוני, הכצעקתה)

"תנשק אותה גם בשבילי" התעלמתי. התעלמנו. הצעקה חזרה "תנשק אותה גם בשבילי, כן,אחי?".

את יודעת, את בחורה יפה… את רק צריכה לסדר את האף הזה (מור, הכצעקתה)

קול באישה ביג'י יומו (מלים ארוכות)

אותם יחסי הכוח שהיו נהוגים עוד ביוון העתיקה: אותה חלוקה לנחדר/ת וחודר המסמלת את החלוקה לנקבי ולזכרי, לחלש ולבעל כוח. פוקו ניסח זאת היטב: "מדובר בעיקרון הרואה שקילות בין קשר מיני לבין יחסים חברתיים. יש להבין זאת כך: הקשר המיני, הנתפס תמיד על פי הדגם של אקט החדירה ועל בסיס קוטביות המנגידה בין אקטיביות לפסיביות, נחשב כמקביל לקשר בין נעלה ונחות, שולט לנשלט, מכפיף וכפוף, גובר ומובס"

לחזור למקורות – יום האישה העובדת (אפרים דוידי, וואלה!)

צטקין, קולונטאי, המהפכנית הפולנית-גרמנית רוזה לוקסמבורג היו ל"גיבורות מעמד העובדים" בזמנן. אך גם אצלנו, בישראל, וכעבור כמאה שנה ישנן "גיבורות מעמד העובדים" לא מעטות. נשים אמיצות, וייתכן שפחות ידועות מהפעילות החברתיות שהציתו את אש המרד בקיץ האחרון, כגון סתיו שפיר ודפני ליף.

העשור האחרון, היה עשור של מאבקים מעמדיים ובראשם נשים.

ילדת? הפסדת! (כלכליסט)

מחקר ישראלי חדש, ראשון מסוגו בעולם, מגלה כאן לראשונה: כל ילד מוריד 5% מהשכר של אמו, אבל מעלה את השכר של אביו ב־2.7%. למרות הלידות, ההיעדרות של נשים משוק העבודה לא גדולה יותר משל גברים, ובכל זאת הן מרוויחות פחות. מה שלא סיפרו לנו עד היום על אפליה, לרגל יום האשה הבינלאומי 2012.

* הערה לא בשוליים לגבי העיתון "כלכליסט":  נכון לעכשיו במדור הדעות של האתר הופיעו 27 מאמרים רצופים שנכתבו ע"י גברים. מאז ה-1.3 – 10 ימים.
כמה טוב שיש לעיתון אשה כעורכת ראשית. מה הפלא שהכנסים של העיתון נראים ככה- כנס טכנולוגיה בשירות האזרח , כנס מובייל 2012 , הועידה הכלכלית המרכזית  , כנס ת"א 100 

צילום: עמית שעל

מה מקומה של אמנות פמיניסטית בישראל (גליה יהב, הארץ)

מהאב הגדול והמשתיק, רפי לביא, דרך העדפת דימויים גבריים ועד להתקבלות השיח הפוסט-פמיניסטי. האם אכן השתנה סיפורה של אמנות ישראל?

תיכנסי כבר לאוטו וניסע (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

כל המחקרים מורים על אותה תוצאה: נשים נוהגות בטוח יותר. אז למה אתן משתפות פעולה עם הסטריאוטיפ הבזוי שגברים נוהגים טוב יותר?

בלוג קצת פחות חדש, אבל רק עכשיו גיליתי- "שחיטה כשרה" של חנה אלבג הורן ודווקא בגלל פוסט אורח:  פורים ומצעד השרמוטות (דור כהן)

אם התשובה לשאלה הזו היא כן- תומכות בסלאטווק, השאלה הנשאלת היא מה המבדיל את בנות ישראל המתחפשות חשוף אשר להן אתן משייכות תודעה כוזבת, וביניכן, שלכן תודעה אמיתית?

וגם פוסט של אלבג הורן: קצת מחשבות על: פחדים, שוביניזם, תיקון ואשמה.

יכול להיות שזה פחד? פחד כי הוא שאנס ואני באים מאותה קבוצת אוכלוסייה. פחד כי ההוא שאנס את האישה הזו עם השלט אמר לה איזה שקר שגם אני פעם אמרתי למישהי שנורא רציתי לשכב איתה ועשיתי את זה בחלקלקות וחוסר יושר? פחד כי גם אני יודע בתת מודע שלי שאם לא היו לי "מחסומים חוקיים" הייתי עושה את זה? פחד כי זה חי באיזשהו מקום בפנטזיה מודחקת כזו או אחרת?

"הפסיכולוג אמר לי: אתה לא הומו" (מאקו)

הומוסקסואלים חובשי כיפה מוכנים לעבור הרבה כדי "להיגמל" מהנטיות המיניות שלהם – גם אם זה אומר לעבור טיפול פסיכולוגי יקר, להיחשף מול קבוצה, לרוץ בין לפידי אש ולהתנזר ממין. אלא שמי שעברו את "טיפולי ההמרה" שמציעים גופים דתיים, מספרים שבסוף נשארים בעיקר עם דיכאון עמוק ותחושת אשמה נוראית על השינוי שלא קרה.

יום האשה הבינלאומי || ההיא מהיציע (רוית הכט, הארץ)

שתי אחיותיי, נשיות ויפות להלל, לא ידעו כל כך איך לאכול את ההתעניינות שלי בכדורגל. הן פחדו שמתחת לאפן הסולד מתפתחת איזו מוטציה מגדרית, שלא לומר גודזילה. מה זה אומר עליהן, אם אני, בשר מבשרן, מתעניינת בדבר כה גברי וטמא כמו כדורגל? איזה מין פריק שואו אני – ילדה שבמקום לאסוף בנדנות של אדם, עוקבת אחר ספירת הצהובים של איתן אהרוני?

הציור השבועי לנוסעי הרכבת (תמר רותם, הארץ) "השבוע הוגשו תלונות של קוראים ושל ועד הרכבת למועצת העיתונות, על כך שהציור מסית נגד אדרעי. קצפם של המתלוננים יצא על ג'קי, על כך שגייס את הציור התמים והילדי לקריקטורה פוליטית".

מוזר ומאכזב. דווקא תמר רותם בכתבה שבוחרת להתעלם מההיבט המגדרי והעדתי בתלונות כנגד המאייר ולאו דווקא בעצם הפוליטיות שלו.

האיחוד – לאומי, המפלגה – חרדית (סופיה רון מוריה, מעריב nrg)

מפלגה שעל דלת הכניסה שלה שלט ענק "אין כניסה לנשים" היא לא מפלגת ימין, היא מפלגה חרדית. זה כבר לא כתום. זה שחור.

ילד של שתינו (כרמל סער, סלונה)

משרד הבריאות, למה אני לא יכולה לתרום ביצית לבת זוגתי בלי להוציא כסף רב על מאבק משפטי?

תודה לחנין זועבי שהשאירה אותי רווקה (מיה שלומוב, onlife)

אחרי שבמשך שנים ניסיתי לתרץ את הרווקות שלי בעובדה שאני פשוט לא רוצה להתחתן, עכשיו סוף סוף באה הישועה דווקא מכיוונה של חנין זועבי

המלצות הצוות נגד הדרת נשים: מסע פרסום והגברה של האכיפה (הארץ)

רוצים הכשר בד"ץ? אל תעסיקו מלצריות בחמישי (mynet)

מצעד השרמוטות: יוזמה יפה, אפס אפקטיביות (שלי פרץ, ynet)

Slutwalk is coming to Israel – but I won’t march +972 Magazine Varda Bachrach

 מצעד השרמוטות: למען החופש המיני (יוני אלקן, סלונה)

אמא יכולה הכל לבד: יום האישה מיותר? (כרמית ספיר ויץ, מעריב nrg)

ושתי הגיבורה הנשכחת (אורית ליבוביץ'- גרצמן, סרוגים)

שווה בדיקה: הנשים שעובדות במקצועות "גבריים" (מאקו)

יום האישה הבינלאומי. הדברה, עבודה במוסך או חשמלאות נחשבים למקצועות על טהרת הגבריות. מנחם הורוביץ יצא לגלות מיהן הנשים, שהחליטו לבחור דווקא במקצועות כאלה

צניעות? האבות הורחקו ממופע ריקוד של בנותיהם (mynet)

האם נזכה לראות את שריל סנדברג הישראלית? (אלי אייזנברג, The Marker)

נשים משפיעות בוחרות בדור הבא (The Marker)

איילת חן, הזמרת החרדית, שרה גם לגברים (מאקו)

מחקרים מוכיחים: נשים מנהלות טוב יותר מגברים (גלי וינרב, גלובס)

"יותר ויותר נשים מסיימות לימודי רפואה; לאן הן נעלמות?" (שי ניב, גלובס)

אישה, למה את מפחדת להרוויח כסף? (סיון קלינגבייל, The Marker)

הסאבטקסט של רוסק-עמינח: מבריקה, מעל המשחקים שלכם (גלובס)

שלי יחימוביץ': איך ומתי נעשיתי פמיניסטית, על המהפכה לזכויות נשים שרשמה הרבה הישגים אבל עודה בעיצומה, מתקדמת ונסוגה כל הזמן, על עובדות הנקיון כמשל, ועל היחס השוביניסטי האלים לגילה אדרעי יו"ר ועד עובדי הרכבת

בעלי סירב להתגרש וחי בחו"ל עם אשה אחרת (ynet)


יום-יום האשה

פרופ' דפנה יואל: "אין דבר כזה 'מוח נשי' ו'מוח גברי' (וידאו)  הטקסט הזה ישנה לכם את המוח, וזה מדעי (The Marker)

שיתוף חובה אם יש לכן/ם עדיין קרובים שלא מבינות/ים מה ולמה מגדר.

 שכר הרעב של נשים ערביות: "אין אומץ להתלונן" (ynet)

שמונה שקלים וחצי לשעה. זה שכרה של עובדת במשרה מלאה במשרד של מהנדס בוואדי ערה. כמוה יש עוד אלפי נשים במגזר הערבי שמנוצלות על-ידי מעסיקיהן: אחת מכל 4 נשים מרוויחה פחות ממינימום. "עברתי לעבוד בניקוי בתים כי זה משתלם יותר"

נישואי קטינות: שבויות בבית, משועבדות לבעל (היבא יזבק, onlife)

אישור חוק העלאת גיל הנישואים הוא צעד חשוב במיגור נישואי קטינות, שנפוצים במיוחד במגזר הערבי, שם הם גוזרים את דינן של הנערות לחיים אומללים. אבל אם המדינה לא תשקיע באכיפה, התיקון לחוק לא יהיה שווה את הנייר שהוא כתוב עליו

בית הנבחרות- סלונה מחלקת ציונים לחברות הכנסת- פרוייקט מיוחד – וגם – יום האישה: מי הח"כיות שפעלו למען נשים? (מעריב nrg)

פרוייקט "גלריה-הארץ" ליום האשה: 

בחזרה אל חלוצות הפמיניזם בארץ (צפי סער) אז מיהי פמיניסטית? חלק ראשון אז מיהי פמיניסטית? חלק שני

סיפור מאת רונית מטלון: "שיחה עם דודתי" (הארץ) תהיו רעות ותשתקו: על ייצוג הדמויות הנשיות בטלוויזיה (הארץ)

שושלת נשית: אסתי זקהיים על דודתה , מרב מיכאלי על סבתה , איבתיסאם מראענה על אמה

# לא קונה את זה (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

המרחב הציבורי הוא של כולנו וכנגד זיהום המחשבה לא מספיק רק להתריע, לגנות או להחרים. השלב הבא הוא להפיץ את הרשת בדימויים וטקסטים המחזקים נשים, כגון "פמיניזם עכשיו", "את יפה בדיוק כמו שאת",  ועוד.  חברות מסחריות מוכנות לשלם מילונים לפרסומות מאחר והנתונים בשטח מלמדים שפרסומות משפיעות — אלא שהן לא משפיעות עלינו רק לקנות מוצר זה או אחר, אלא משפיעות על תפיסת העולם שלנו. פרסומות הן סוכני סוציאליזציה. הן מעמידות בפנינו, עולם שלם של ערכים — בדרך כלל ערכים קולקלים שעלולים להפוך לתפיסת מציאות פוגענית למחזיקים בה ולסביבתם.

והנה בא גל: עוד שני בלוגים פמיניסטיים חדשים ומצוינים:

"בקצב הזה אני יעשה לך hide" – פתאום קמה בחורה בבוקר ומגלה שהיא פמיניסטית. (תשמעו, זה לא קל בכלל)"

"m0rbutter – משמנות את המחבט" 

נשים עושות היא-סטוריה (בקצב הזה אני יעשה לך hide)

שווה לחשוב רגע גם על המשמעות הנגזרת מהמושג היא-סטוריה: מה תפקידה של המילה הזאת, ומה היא משיגה בפועל? כאמור, המילה הומצאה כביקורת על הגישה הפטריאכלית בה נכתבה ההיסטוריה עד כה, מטרה חשובה ללא ספק. אני תוהה האם השימוש שנעשה כיום במושג "היא-סטוריה" לא חוטא קצת למטרתו, בכך שהוא מתייחס להיסטוריה נשית ולכן אמורה לעניין רק נשים. האם נכון לייצר שני קווים היסטוריים מקבילים: his-story ו-her-story, או שנכון יותר לפעול למען הכללתן של נשים משפיעות בתכנית הלימודים הכללית, כאמצעי להכללתן כשוות בחברה?

רזה/רזה מדי: עדי ברקן נלחם באנורקסיה (בקצב הזה אני יעשה לך hide)

בשיטת ה"או-או" הזאת, הבחירה באחת אוטומטית מבטלת את השניה. רק לאחת מגיעה זכות קיום בסוף. רק אחת תהפוך למודל. הקמפיין משאיר אותנו בעולם שבו יש יופי אחד אבסולוטי שכל הנשים צריכות לשאוף אליו ולהתאמץ להשיגו. בנוסף, הוא מבהיר היטב שהיופי הזה מוכתב על ידי גברים ולמענם. ובשורה התחתונה – זה בכלל לא משנה מהו אותו מודל, העיקר שזכינו לצפות בעוד אישה ערומה.

חג השרמוטות (בקצב הזה אני יעשה לך hide)

אז מגיע פורים, ולמשך יומיים-שלושה האיום החברתי מוסר ויש לנו חופש –  ופתאום המיניות הנשית מרימה את ראשה. אולי, בעצם, הנהירה אחר תחפושות זנותיות אינה עוד כניעה לציוויים פטריארכליים דכאניים… אולי תחפושת הזונה היא זו שמבטאת את החופש האמיתי שלנו. אולי אנחנו צריכות ללמוד מכך על מיניותה של "האשה המשוחררת" בשאר ימות השנה. יודעות מה, אולי תחפושת הזונה היא בכלל התרסה.

מי רוצה להיות חתול זונה? (מאיה קוי, m0rbutter)

הדיסוננס בין החשוף והמכובד הוא פשוט גלגול של פרדוקס הקדושה זונה, והינו עבש, ישן ופטריארכלי. אין כאן דיסוננס אמיתי, רק מבנה חברתי שלא מכיר בנשים כיצורים מרובדים שיכולים להיות גם סקסים וגם עוצמתיים ואוטונומיים.

וזו אולי, האבחנה שיש לעשות, נדושה ככל שתהיה- תחפושת זנותית שנוחה ללובשת, שגורמת לה להרגיש משוחררת, יפה, ונחשקת מבלי להשפיל אותה בקור וכאב היא תחפושת טובה, אפילו אם היא מייצור המוני ואפילו אם היא מתאימה לפנטזיה גברית.

וזלין (מאיה קוי, m0rbutter)

כשישב לו מעצב המודעות וניסה לחשוב על הכניעה האולטימטיבית, הדבר המבזה ביותר שניתן לעשות למישהו, הוא חשב על וזלין. הממשלה היא אישה (או גבר) שמזדיינת בתחת, וזה הדבר הכי חלש ועלוב בעולם- ולא חלילה, כיף, חלק מהמיניות הנשית או הקווירית. מבחינת סולידריות ואחרים, יחסי מין הם סוג של יחסי כוח, סוג של אלימות. זין הוא כלי נשק, אמצעי להכנעת היריב- ולא חלילה משהו שנועד לגרום עונג. זין מניע אנשים, זין מניע נשים. זין כופה עמדות ומשנה דעות, הוא נכנס לגוף ומשתלט עליו, מזהם אותו.

היומיום של הפחד (טל ומאיה קוי,  m0rbutter) וגם ב-onlife

האיש הזר ניקר במושב שלו, לא מודע בכלל לתפקיד הראשי שהוא משחק בסרט האימה שבראש שלי.

תחנה האחרונה יצאנו, האיש הזר, הנהג, ואני, החוצה לגן האם. כבר לא נשמתי.
והכי מופרע? הכי מופרע זה שהייתי אסירת תודה לו, לגבר הזר הזה, על זה שהוא לא תקף אותי מינית.

גברים, זכרים, וחיות אחרות- מה התקשורת מספרת לנו על המין השני (מאיה קוי, m0rbutter)

סטריאוטיפים כנגד גברים מזיקים לגברים ונשים כאחד, ומאפשרת להמשיך לחיות בחברה לא שוויונית ולא הוגנת, בה יש גברים שזוכים להקלות וזכרים אחראיים, אבל רק סוג אחד של נשים* שתמיד חייב לקחת אחריות על מעשיו, ובמקרים מסויימים גם על מעשי הסביבה.

בתיאבון (מאיה קוי, m0rbutter)

הטרדות הרחוב שבאמת מוציאות אותי מאיזון אינן אלו בהן הופכים אותי לאובייקט מיני- נוגעים בי, צועקים לי, שורקים לי. הטרדות הרחוב שמוציאות אותי מאיזון הן אלו בהן הופכים אותי לאובייקט, נקודה. נגד ההחפצה היומיומית אין שריון מוכן, אין נאומי תוכחה, רק תחושה חמוצה ומעורפלת לפיה המרחב בו את עומדת אינו באמת שלך, ואת אורחת תמידית במרחב של מישהו אחר.

והבלוג המצויין לא פחות והחדש גם הוא- שק של נחשים:

וואלה לנערות ישראל: אל תאכלו או שהחבר יעזוב אתכן (שק של נחשים)

אז ייפ, אני לגמרי בסדר עם זה שמדור נוער רואה לנכון לייעץ לקוראות שלו לא לאכול כי אז ישמינו וזה יהרוס את הזוגיות שלהן.

וואלה, אתם ג'יפה שנדבקה ללמטה של הנעל של האינטרנט (שק של נחשים)

יום האישה, 2012: האם הפמיניזם סיים את דרכו? (כאן המפתחות של הצוללת)
פמיניזם לימד אותי על אחוות נשים. הדימוי הנשי של נשים קנאיות וסכסכניות מעולם לא היה קרוב אלי, אבל כמות ההכלה, ההקשבה, העזרה והאהבה שנתקלתי בהן בקהילה הפמיניסטית מדהימה אותי כל פעם מחדש. לא שאני אומרת שכולן אוהבות ומתחבקות כל היום, אבל בשנה האחרונה בכל פעם שהייתי צריכה עזרה- אם זה בכתבה, או בחיפוש פמיניסטי כלשהו, הבקשה שלי לעולם לא נשארה באוויר. רק בשבוע האחרון זרקתי לאוויר בקשה לעזרה בכתבה, ומייד קיבלתי יותר עזרה ממה שהייתי צריכה מלכתחילה.

ותכניות מגדריות ברדיו כל השלום:  סולידריות נגד אפליה , נאבקות בנורמליות

ריכוזיות יתר של גברים בכנס הבא: 

דו"ח של הכנסת: נשים הן מיעוט בקרב לומדי המדעים המדויקים (The Marker)

מדד קטליסט ישראל: רק 4.5% מהמנכ"לים בחברות ת"א 100 הן נשים (The Marker)

משפט ונשים: שיעור השופטות 51%; במשרדים פרטיים רק 22% שותפות (The Marker)

העסקים שמגלגלים עשרות מיליוני שקלים מחוץ לרדאר (The Marker)

"הוא רצה לעשות את הבדיקה הפיזית, ולכן שאל אם אני בתולה. הייתי קצת מבולבלת – אני לסבית, מה אני אמורה לענות?" (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

השוויון מתחיל בספרי הילדים (חנה פנחסי, ישראל היום)

צועדים לאחור (אלינור סידי, העוקץ)

חמש שנים אחרי שנקברה הצעת חוק שתכליתה למנוע את מצעד הגאווה בירושלים, ח"כ אריה ביבי שלף אותה מחדש – הפעם כדי להצר את צעדיהם של קיצוניים ימנים בעיר. אלינור סידי על מהות הדמוקרטיה וחרבות פיפיות

כל מקרה לגופו (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

שופטת משפחה הכירה בשתי אמהות לילד אחד. כעת צריך החוק להתמודד עם האפשרויות של הרחבת המושג "תא משפחתי" ולהפעיל שיקול דעת מוסרי

מגילת אסתר ויום האישה (עליזה לביא, ישראל היום)

לפי הנאמר במגילה, אסתר פועלת בכוח המוח ובתככי חצר שלא היו מביישים פוליטיקאים מנוסים. מכאן עולה כי אין להניח שהמראה החיצוני שלה השתנה, אלא שהישגיה לא היו קשורים למראה זה.

נשים חלוצות (ד"ר אורי אדלמן, מקור ראשון)

תהיי ביצ’ית או חתלתולת מין (אימי עירון, סלונה)

יום האשה: לצמצם את פערי השכר במשק (שירה להט, ישראל היום)

קנה לך אשה ובנה לה וילה (מורן שריר, הארץ)

גם אני רוצה להיות אבא (יובל כדורי אלטמן, ynet)

למה אין בודינג בין דפני וסתיו? (נועה רוטמן, גלובס)

להט נשי בנעלי עקב (ורד רמון ריבלין, גלובס)

מעשה בביצית אחת ושתי אמהות (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

חודש האשה הבינלאומי בפתח תקווה- לפני שאתן נכנסות למבטח- תלמדו מהשפים: 

דוגמנית שפוטרה בגלל היקף ירכיים ניצחה בבית המשפט (חדשות 2)

אם לא תגמרי מהצלחת יבוא שוטר (ליטל אבזון, מאקו)

תלמידים דתיים יתחפשו בצניעות (חדשות 2)

חתונה לפני גיל 18: מי כאן הפרימיטיבי? (איה קרמרמן, ynet)

קפה? ירידה במספר הפקידות בצה"ל (חדשות 2)

צלמי עצמך בחזייה: הפרסומת הסקסיסטית ביותר של 2012 (הארץ)

תקדים: אם שנעזרה בפונדקאית בחו"ל לא תידרש לאמץ את ילדיה (הארץ)

הפשטה והשפלה: כך חוקר השב"כ נשים פלסטיניות (הארץ)

המל"ג יוזם: יועצת לייצוג נשים בכל מוסד ומימון חופשות לידה (הארץ)

מעושרות בכנסת: 'טלוויזיה חשובה ממשרד החינוך' (ynet)

נישואים מגיל 18: "יאפשר לערביות לממש זכויות" (ynet)

נישואים רק מגיל 18? חוק שחל רק על חילונים (ynet)

"זאת שיש לה הכבוד לעזור לנפגעת אחרת" (ynet)

עדיין מטושטשות (גיא מרוז, מעריב nrg)

באומן בר ריבנאי דורש התנצלות מיו"ר ויצו (מעריב nrg)

למה לנשים קל יותר להגיש תלונות שווא נגד גברים? (זמן ירושלים)

מקדונלד'ס תממן שיעורים פרטיים לעובדת שנזרקה מהלימודים (מעריב nrg)

בית הדין קבע: מותר לפטר רב שבגד באשתו (מעריב nrg)

תפסיקו עם הלחץ: לא חייבים להתחתן בגיל עשרים (שירה בן יעקב, סרוגים)

הרב אבינר: קריאת מגילה של נשים? מותר אבל לא מהודר (סרוגים)

ילדה תינוק אחרי עיקור – ותפוצה בכמאה אלף שקלים (וואלה!)

דו"ח: מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים? (הקואליציה לבריאות הציבור)

נא להכיר: התשובה להדרת נשים (mynet)

אסתי גינזבורג בתשדיר נגד הדרת נשים (חדשות 2)



שתי אמהות

המרכז הרפורמי לדת ומדינה והתנועה ליהדות מתקדמת:

מוּדרות למהדרין: הפרדה בין נשים לגברים והדרת נשים במרחב הציבורי בישראל דו“ח שנתי שני – ינואר 2012

הייד פארק נשים של Onlife: קובעות את סדר היום 

ספרים רבותיי, ספרים (התכנית מה-2.3.  גל"צ, על הספר "נשים לגופן")

ליברלית בביתך, רב תרבותית בצאתך (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

השאלה היא אם בקריאה ליציאה כנגד דיכוי המתקיים בחסות חופש תרבות ופולחן של קבוצות מיעוט, אין אנו פועלות להשכחת מקומה של קבוצת הרוב כקבוצה שקופה שמסווה היטב את הדיכוי המגדרי שבה.

לקראת יום האשה || עד-כן-ידעה (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

בינתיים מתנהלים ברשת דיונים, אם הפעולה הזאת תשיג את מטרתה – מאבק באלימות מינית – או שמא גברים רבים פשוט ינצלו את ההזדמנות לבוא ולצפות בנשים בלבוש זעום. בקבוצה הירושלמית הדברים סבוכים במיוחד, מפני שהתעוררה כמובן שאלת החרדים. האם הצעדה הזאת היא חלק מהמאבק נגד המגמה של סילוק נשים מהמרחב הציבורי (ההדרה)? לעומת גורמים שניסו לחבר בין הדברים, נראה שהמארגנות מבקשות שהצעדה תישאר נאמנה לתנועת הסלאט-ווק העולמית ומטרותיה.

מה את עושה פה? (שלומית ליר, העוקץ)

בכניסה לכנס הרצליה פגשתי את ג' ששאל אותי, כשארשת תימהון נסוכה על פניו, "מה את עושה פה?" למרות שתשובתי הסתכמה בחיוך קצר, המשכתי לחשוב ארוכות על השאלה ששאל ועל פשרה. ג' ואני משתייכים לאותו מילייה, פחות או יותר, ושנינו היינו בעבר פעילים באותה תנועה פוליטית. עדיין, לדידו של ג', שלראשונה ראיתיו חנוט בחליפה, לא היה זה מובן מאליו שכנס הרצליה הוא מקום שאני יכולה להימצא בו.

למה אני מתקשה לשנוא את חנין זועבי? (כאן המפתחות של הצוללת)
אבל מבין הדברים שהיא אמרה אתמול בערב, היא אמרה משהו אחד שבהחלט צריך לתת עליו את הדעת. כאשר ליאור שליין העלה בפניה את האמירה השחוקה: "את רוצה להגיד שעדיף להיות אישה במצרים או בארצות ערב?" היא ענתה לו: "בדמוקרטיה אתה צריך לבחון אזרח מול אזרח בתוך המדינה- ולא מול המצב של אזרחים במדינות אחרות שהן לא דמוקרטיות. למה אתה לא משווה אותי לאזרחי צרפת או שוויץ?"

מה זה מגפון? (שק של נחשים)

וויינט יחסים מגיש: נקמת הסטריאוטיפים (שק של נחשים)

נשים צריכות להסתיר את העבר המיני שלהן כדי שהפרטנר לא יחשוב שהן שרמוטות? מעניין, אך דומני שקראתי כבר משהו דומה. ייתכן שזה הופיע במאמר במגזין המקצועי "קוסמופוליטן", או אולי בדו"ח מחקר פורץ-דרך בכתב העת "מעריב לנוער", גליון תשמ"ב (4), איפשהו בין עדכון על תחרות נערת החן למחשוף של ברנדה. עם זאת, תמיד טוב לקבל אישוש נוסף מפי דוקטור.

וניסיתי, כל כך ניסיתי להבין אותו בכל צורה אחרת (הכצעקתה)

"הכצעקתה" במועדפים שלי מאז שהוקם, בערך. אני מטפחת ארון ספרים פמיניסטי על השידה שלי. הסתכלתי בשני המקומות והחלטתי שלא אשתוק, הפעם. כמה ימים אחר כך, באתר של החברה, מצאתי טופס "צור קשר", ויצרתי. הם לא ענו לי. בכלל. תהיתי אם כתבתי משהו לא בסדר, או לא כתבתי מספיק – בעצם, אני יודעת שכתבתי הכל: מה קרה. איפה. מתי. ושיעדכנו אותי, איך טיפלו במקרה. לא ענו לי.
בשבת כתבתי להם שוב. הפעם, הייתי תקיפה יותר: דרשתי שיעדכנו אותי. ושלפחות יכתבו אם קיבלו את הפניה. הם עדיין לא ענו לי.

אחרי המקרה הזה אני לא שותקת יותר, לא נאלמת יותר (הכצעקתה)

אני יודעת שאחרי המקרה הזה אני לא שותקת יותר, לא נאלמת יותר.
הרחוב הוא שלי ושל כל אחת, כמו שהוא של כל אחד.
ולא נשתוק עד שנדע שאנחנו בטוחות.

למי קראת שמנה? (חגית גיזנבורג, onlife)

הסרטון "איך להסתיר שאת שמנה בפייסבוק", שעלה בתחילת השבוע ברשת, כולו מוסר כפול: כי הרי כולנו יודעים שאף גבר אינו סובל מעודף משקל, איברים מדולדלים או סתם כיעור גנטי. המסר המעוות שהסרטון הזה מעביר- חייב להיקבר

קודם שחנין זועבי תתחתן (מרב מיכאלי, הארץ)

תאמרו: הזמנים השתנו, עכשיו הגיע זמנו של החוק, הבשילה ההבנה. אלא שאך לפני שנה אותה ועדה בדיוק דחתה את אותה הצעה בדיוק. הכיצד? לפני שנה הגישה אותה חנין זועבי, עכשיו הגיש אותה יריב לוין.

לאכוף את העלאת גיל הנישואים (אורית רוזין, הארץ)

אם המדינה באמת רוצה להגביל את גיל הנישואים, עליה להיות מוכנה להיאבק על כל נערה וילדה, ואף להעמיד לדין את הוריה אם צריך. בלי זה החוק יהיה אות מתה

הזמנה למרד: אל תקראו לי נקבה (ליהיא לפיד, xnet)

סעיף בחוק יתיר לילדי אדמו"רים להינשא לפני גיל 18 (הארץ)

כל ערבייה רביעית שנישאה ב-2011 היתה מתחת לגיל 18 (הארץ)

תקדים: זוג לסביות הוכרו כאמהות לילד שהביאו יחדיו: מעריב nrgהארץynetחדשות 2חדשות 10ישראל היום

הישג גדול, תודות לביהמ"ש (ח"כ זהבה גלאון, ישראל היום)

הרס וחורבן המשפחה היהודית (ח"כ ניסים זאב, ישראל היום)

הכרה לאמהות לסביות: "רק בית המשפט לצדנו" (ynet)

חרדים, עזבו את הלסביות וההומואים (רועי לחמנוביץ', ynet)

כל סירוב לרשום בתעודת הזהות או לבצע הפריה הוליד עתירות לבתי המשפט, שפסקו נגד ההלכה. הניחו לעם היהודי לעצב את משפחתו בעצמו. פתיחת הסכרים תחזק את המשפחה המוכרת

צעדת השרמוטות היא גול עצמי (מגי אוצרי, מאקו)

בניסיון להוכיח שגוף האישה אינו אובייקט, מארגני "צעדת השרמוטות" משתמשים בגוף האישה כאובייקט, כאחרון הפרסומאים החרמנים. אם אנחנו לא מראות ציצי, הדעה שלנו לא נחשבת?

אם את הולכת עם מכנסיים אז במה את דתית? (שירה בן יעקב, סרוגים)

פלאש מוב ליום האישה הבינלאומי (onlife)

תושבי התנחלות סירבו שחיילות ישמרו עליהם (חדו"ש)

שוויון מגדרי ברחוב ועל מדרגות הרבנות -בשיתוף "מבוי סתום" (מכון הרטמן):

אסתי גינזבורג בתשדיר נגד הדרת נשים (חדשות 2)

נערה עבדה במסעדה עם בנים – וסולקה מביה"ס – הארץ, ynet

לאן נעלמה הבטן של רקדניות הבטן? (מעריב nrg)

תקרת הזכוכית: כשנולדים הילדים נעצר השוויון בין המינים (The Marker)

אמא ומחפשת עבודה?הכירי את הסטארט-אפ JOBS4MOM

תקרת הזכוכית שבירה יותר במגזר הפיננסי (The Marker)

ציונה קניג-יאיר: "השיח של אמהות שנדרשות להיות סופר-וומן חייב להשתנות" (The Marker)

סקר: ב-2011 גדל מספר הנשים שהקימו עסק עצמאי ב-8.5% (The Marker)

"לא צריך לוותר על ילדים, אפשר ליצור גם במעט זמן" (The Marker)

חוטובלי: רבע מיליון שקל קנס לפרסומת שתבזה נשים (סרוגים)

פרופ´ מינה וסטמן – אשת השנה של "אמונה" (כיפה)

"חוק הדוגמניות" קרוב לאישור (חדשות 2)


התמונות מדברות בעד עצמן

 העם הפלסטיני שואף לחופשי, אל תקחי את האונס באופן אישי (Inter Spem et Metum)

אז בכנות – בואו נתחיל מלהוריד, מיד, את השקר היומרני של "סולידריות" מהתנועה הסקסיסטית והמיזוגנית הזאת. לא אכפת לי מה אתם עושים נגד הכיבוש וכמה מהר תביאו את השלום. פשוט לא אכפת לי. סולידריות זה עוד משהו מעבר ל"כמה אנשים משתפים פעולה במאבק אחד". לשלב שבו אתם סופסוף מנסים לחשוב לעומק איך אתם נופלים כל פעם מחדש לטעות הזו נגיע אחר כך – כנראה שכמה נשים שהן פעילות מרכזיות זה לא מספיק. גם למסמס ישיבות שמנסות להתמודד עם שוביניזם וסקסיזם לא ממש תורם לעניין, אגב.

אונס הוא לא כלי שיווקי לגיטימי. לא למטרות מסחריות, לא למטרות עקרוניות, לא לסיום הכיבוש, לא למחאה נגד מדיניות הממשלה. הוא לא כלי לגיטימי. זה עד כדי כך פשוט.

וגם: בשביל הסולידריות (נעמה כרמי, קרוא וכתוב) מיליארד טועים (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

לא בשמה של ויקי שירן (שולה קשת, העוקץ)

ויקי ז"ל חזרה ואמרה לנוכח טענות אלה: אין דבר כזה לא מצאת, מצדי תביאי את מוכרת הפלאפל כדוברת בפאנל… זוהי אמירה נוקבת ומורכבת, שכן היא מחזירה את האחריות להדרה למדירה, משאירה את המחשבון רושם ופתוח וחותרת תחת המשוואה ההגמונית של השוות והשוות פחות. אמירה זו היא בעיני תמצות של הפמיניזם המזרחי, הבא מתוך חווית הדיכוי של נשים מזרחיות בפרט ונשים מקבוצות מודרות בכלל, ובו בזמן מהיותו תפישת עולם אוניברסלית מאפשר גם לנשים אשכנזיות אמיצות להכיר במקום הפריוויליגי שלהן, לפנות לנו מקום בקדמת הבמה, לעמוד מאחורינו, להיות שותפות ובנות ברית.

אז זה הזמן להזמין את מוכרות הפלאפל להיות דוברות בכנס, ויפה שעה אחת קודם.

מומלץ ביותר: "הגברת משנה אדרת" – ערכת "חדר תוכן" בנושא זכויות נשים (אמנסטי אינטרנשיונל)

ערכת חדר התוכן תאפשר לך לקחת את התלמידות, התלמידים וחדר המורות לסיור מסביב לעולם בנושא זכויות נשים ולעמוד על הקשר בין הפרותיהן השונות. תוכל/י להציע להם להתבונן במשקפיים של זכויות אדם על זכויות נשים במקומות רחוקים ואז לקרב את העדשות ולהתבונן בסביבה שלנו.

Queer in Palestine – curve magazine

Lesbian and bisexual Arabs on coming out, keeping secrets and living the audacity of hope

הארץ: נמצאה אשה שמתמודדת עם ביקורת בלי לבכות (שק של נחשים)

שיט, הכותרת של הכתבה כלל לא עוסקת בזה שהיא אשה! הקוראים שלנו עלולים להתבלבל ולחשוב שמדובר בסתם בן אדם. חייבים להכניס קצת וגינה

המאבק בעיצומו (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

יום האשה, הבא עלינו לטובה ב- 8 במרץ, אינו סתם יום. ביום הזה, לפני 155 שנה, יצאו התופרות במתפרות בניו יורק לרחובות למחות על הזכויות הבסיסיות ביותר שלהן. עד אז הן ננעלו מדי בוקר באולמות גדולים, שדלתותיהן נפתחו רק בערב, והועבדו בפרך ללא הפסקות, חופשה, חופשות לידה, זכות בסיסית לחופשת מחלה, שעות נוספות ועוד. כלום. כמו הפועלים היום ב- sweat shops בעולם השלישי.

חג גדול לשמרנים (דוד רפ, הארץ)

עטיית המסכות, לבישת הבגדים הלא-שגרתיים ונטילת הזהות החדשה, ולו באורח זמני, אמורות היו לספק הזדמנות נדירה. הזדמנות למה? אם לא לשבירת כללים ולבעיטה במוסכמות, לפחות להיכרות כלשהי עם תחושותיו, יתרונותיו ומגבלותיו של האחר.

אלא שבניגוד לקרנבל – ההילולה החושנית שנחוגה באותה תקופה של השנה בעולם הנוצרי – פורים נתפש בעיקר כחג לילדים. אולי זהו אחד ההסברים לפער העצום בין ערעור הסדר הקיים וחציית הקווים – המגדריים, החברתיים והמעמדיים, שהם ממאפייניו החשובים של הקרנבל, לבין "העליצות" המתוכננת והמתוזמנת של מסיבות פורים הצווחניות במרכזי הערים בישראל.

גבר שמשלם עליך זה גבר שקונה אותך (שיר(טום) גלנטה, טירוף מדעי)
עוד מילדותי אני זוכרת איך אמא שלי נהגה לשנן בפני את המשפט "גבר שמשלם עליך זה גבר שקונה אותך". מאחר ואני לא חפץ ואין לי "תג מחיר" כלשהו, אין שום סיבה בעולם שאני אתן למישהו אחר לשלם על הדברים שאני רוצה לרכוש. בנות יקרות, כשאתן מגיעות לדייט בלי ארנק, אתן מכריזות בגלוי – אני למכירה וזה תג המחיר שלי. עד כמה שידוע לי, הפואנטה של יציאה לדייט זה לא הנסיון למכור את עצמך למרבה במחיר, אלא למצוא אהבה, לא? אז למה לזלזל בעצמכן ובערך שלכן בצורה כל כך בוטה?

אתר חדש ממרכז אשה לאשה- פרויקט נשים וטכנולוגיות רפואיות- הפסקות הריון

הציור השבועי. לילד? (אבישי מתיה, במחשבה שנייה)

אדרעי נמצאת אפוא בחברה טובה. יש לה רק עוד בעיה קטנה אחת: היא מזרחית. ואשה מזרחית היא עדיין, עבור רבים, דמות שלקוחה מסרטי בורקס: צעקנית, טיפשה, אלימה, שתשב במטבח, שלא תצייץ, שתעוף לנו מהעיניים ושתיתן לגברים לנהל את העניינים.

ג’קי הקדיש אתמול את "הציור השבועי לילד" ליו"ר ועד עובדי הרכבת. בדיוק בעמ’ 100 של "7 ימים", תחת הכותרת "איפה הפטיש?", מופיעה דמותה של אדרעי (מבלי להזכיר את שמה) כמפלצת מאיימת. היא מניפה את ידיה מעל קרון רכבת ובו נהג קטר שנראה מבוהל, נוסעים ואזרחים מביטים אליה, הענקית שמסתירה את השמיים, כמו היתה קינג קונג בניו יורק, גודזילה במסע הרס, או דינוזאור משחר לטרף. פניה מעוותים והאווירה שמתאר הציור נראית, לפחות בעיניי, אלימה במפגיע. כן, יש שם איזה פטיש. מה אמורה, ילדים, לעשות אדרעי הענקית עם פטיש מעל קרון נוסעים? אתם יכולים רק לנחש.

ההסתה השבועית לילד (אסתי סגל, במחשבה שנייה)

מה יש לנו עם הגניקולוג? (שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

יש לנו את הקטע עם הגניקולוג מכיוון שהתכנים שעולים בביקור הזה נוגעים לנו בעצבים החשופים. אולי בגלל שהם קשורים ישירות לנשיות, מיניות, זוגיות, לידה ואמהות. כל הנושאים שאנחנו נושאות לגביהם כל כך הרבה רגשי אשם, חוסר ביטחון, חרדות וטונות של ציפיות חברתיות ומשפחתיות. קשורים לרגעי האושר והכאב הכי גדולים שחווינו.

אל תגידו לי בתיאבון באמצע הרחוב (מאיה קוי, onlife)

הטרדות הרחוב שמוציאות אותי מאיזון אינן אלו בהן נוגעים בי, צועקים לי, שורקים לי, אלא אלו בהן הופכים אותי לאובייקט, נקודה. נגד ההחפצה היומיומית אין לי הגנה, רק תחושה לפיה המרחב בו אני עומדת באמת שלי, תחושה של אורחת תמידית במרחב של מישהו אחר

סוף עידן הפמיניזם בעליון (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

פסיקותיה האחרונות של הנשיאה דורית ביניש לטובת נשים היו יוצאות דופן בחשיבותן. כעת מתגנב החשש כי מה שהיה לא יהיה. מי ייפגע? האוכלוסיות החלשות ממילא, ביניהן הנשים היהודיות והערביות

התקנות של ויזניץ (בחדרי חרדים) "למה כל דבר שאמור להישמר בחדרי חדרים מוצא מיד את מקומו לבחדרי חרדים"

תערוכה: מיניות, אמהות והקהילה האתיופית (סמדר שפי, הארץ)

עבודותיה של אור טסמה, המוצגות בתערוכה "כתם", מכריחות את הצופים להתמודד עם נושאים כמו מיניות, אמהות, ומעמדה של הקהילה האתיופית בישראל

הסיפור הנקרופילי של הורדוס – והקשר לפורים (רוחמה וייס, ynet)

אני, למה אני הבאתי את סיפור הזוועה הזה, הטורד את נינוחות ערב שבת? השבוע נקרא את מגילת אסתר. סיפורה של התינוקת לבית חשמונאי הזכיר לי שתי תגובות של שתי נשים לרוע שאיים לפגוע בגופן ובנפשן – ושתי ואסתר.

קרב הבלימה על פניה של ירושלים (נרי לבנה, מוסף הארץ)

ירושלים מציגה:ריקודי בטן- בלי בטן - מתוך "לא מצונזרת" מיסודה של תנועת ירושלמים

ציפור בחדר שאין בה חלונות (אמילי עמרוסי מראיינת את שרה ב"ק , וואלה!, ישראל היום)

את המילים בכותרת כתבה ושרה שרה ב"ק. כן, ההיא מהטלוויזיה, עם המטפחת, שיוצאת עכשיו נגד האיסור על שירת נשים ומסעירה את העולם הדתי. "אף פעם לא הייתי טיפוס שהולך בתלם"

"אם הייתי גבר הייתי עשירה יותר" (The Marker)

הן שברו שיאים, הגיעו להישגים וקטפו פרסים – אבל משום מה נשים מצליחות בעולם ובישראל מתקשות לראות את עצמן כ"מצליחניות". לקראת כנס נשים ועסקים השנתי של TheMarker שיתקיים ב-5 במארס מדברות הבמאית אורנה בן דור, השחקנית אסתי זקהיים וסמנכ"לית משאבי האנוש של מיקרוסופט אפרת ליאני על התופעה

מה נשים יוזמות (פרופ' איילה מלאך פיינס, פרופ' מירי לרנר, The Marker)

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בחלקן של נשים בשוק העבודה, אך מחקרים מגלים כי מגמה זו פוסחת על קהילת היזמים, ושנשים רבות הפונות לעסקים עושות זאת מחוסר ברירה

מצליחות וחוזרות למגרש הביתי (דליה מור, The Marker)

פסק ראשון של בית הלל: נשים יכולות לקרוא מגילת אסתר (סרוגים)

התודה על ההפנייה לכנס מדיר נשים נוסף היא לטל ברייר בן מוחה: "איפה הן המנכליות? הסמנכליות? כנס ת"א 100 LIVE 3 מפורסם כמעט מדי יום בכלכליסט עם רשימה של 27 מרצים-מנהלים-בכירים… " … להיפגש פנים אל פנים עם המנהלים שמרכיבים את המדד…" וכשהם כותבים "מנהלים" הם מתכוונים ל"מנהלים" ואליהם בלבד…"  :

חוק הפוטושופ יורחב: תת משקל ייאסר גם בפרסומות מחו"ל (הארץ)

השרים אישרו: חתונה רק מגיל 18 הארץynetחדשות 2מעריב nrg,  כיכר השבתוואלה!

שרמוטות התאחדו: לא רוצות להיות רק קורבנות בפוטנציה (עכבר העיר)

פרוייקט פורים: אני מתחפש לאבא אחראי (כפיר לב סיני, מדברים אבהות)

אשתי אחרי השיחה הזו כבר אמרה לי: "חצי מהלחץ שלי ירד רק מזה שתכננו את השבוע". ככה זה שהלחץ לתכנן ולבצע לא נופל רק על בן אדם אחד.

ככה זה כששותפים.

דף הפייסבוק בעקבות האיור הזה בקופת חולים כללית- הכי טובה למשפחה? במשפחה יש גם נשים

המפלגות הגדולות עולות על הגל הוורוד (הארץ)

מיכל מודעי, נשיאת ויצו בעבר, נפטרה בגיל 81  סמדר סלומון, סלונהמעריב nrg, הארץ, ynet

גם הדתיים רוצים להכיר: עולם הרווקות במגזר הדתי פורח (חדשות 10)

נא להכיר: הקלאבריות החרדיות של ירושלים (mynet)

הרשויות נגד קמפיין אמנותי: "אקלים של השתקה" (mynet)

תופעה בחיפה: חרדיות מעניקות שירותי ליווי (mynet)


נשים לגופן

"צעדת השרמוטות" תתקיים בתל אביב באמצע מרץ (מאקו)

"בתקופה של הדרת נשים ומשמרות צניעות, כאשר נשים נתפשות כאובייקטים מיניים נטולי כישורים, נרצה לציין שעירום איננו בהכרח משחרר, אך הוא לגיטימי לחלוטין. שלטי חוצות גרנדיוזים של בחורות עירומות אינן התשובה לדיכוי מגדרי דתי, אך עם זאת הגוף שלנו הוא שלנו ומכך בחירת הלבוש הוא שלנו בלבד – גם אם היא לא מוצאת חן בעיני אחרים; ואינה מהווה תירוץ להטרדה, אונס או כל דבר אחר".

הראל סקעת: "אני רוצה להיות אבא" (מאקו)

אני לא דורש לגיטימציה ולא דורש שתעשו לי מערוף, אבל אני בהחלט דורש שתשנו עוד היום את החוק (כי אין מה לעשות, המצאתם חוקים) בנוגע לפונדקאות בקהילה הגאה. אני חושב שזוהי זכותי.

סקעת, צא להן מהרחם (שי זמיר, ynet)

זה אחד המסרים החשובים ביותר של המחאה החברתית: לא הכול מדיד בכסף, ויש דברים שלא צודק לחשוב עליהם במונחים של היצע וביקוש. חבל שהקהילה ההומו-לסבית, שסקעת מבטא במידה רבה את הלך הרוח שלה, הפנימה דווקא מסר אחר – זה שמדבר על זכותו של הצרכן להשיג את הסחורה במחיר הזול ביותר ויהי מה. זהו הרי לב העניין: פונדקאות בישראל להומואים, אם תצא לפועל, תהיה נוחה וזולה יותר.

נשים, מה לעשות, הן לא "פסק זמן". זה טוב ויפה שהומואים רבים בישראל חולמים על ילדים, כלב ומשפחה שכאילו יצאו זה עתה מבית הרעפים הפסטורלי שעל גביע הקוטג', אבל אין לזה ולשוויון שום דבר במשותף.

מש' הבריאות: לא מאשר תרומת ביציות בין לסביות (ynet)

דורותי יצאה מהארון: המגזין החדש לגייז נחשף בערב נוצץ (מאקו)

טוב שמישהו דואג לנשים (רעות כהן, העוקץ)

האתנוצנטריות הגזענית הזו היא שגורמת לנו להתעלם מזה שגם בחברה היהודית/חילונית/מערבית קיימות כל התופעות האלה, באותו שיעור ולפעמים יותר. כך, אנו ממרקים את מצפוננו הליברלי. אנו הרי בעלי ערכים, ואכפת לנו מנשים. תראו כמה אנחנו דואגים להן – מפרסמים על כך קריקטורות נוקבות.

אבל אולי אני טועה. אולי ל"אם תרצו" באמת אכפת מרצח נשים. אני בטוחה אם כך, שוודאי לא יסתפקו בקריקטורה בנושא, ולכן אני פונה אליהם.

אות דה קלון: מי הפרסומת הסקסיסטית ביותר? : כלכליסטעכבר העיר

130 גננות פותחות בקמפיין לפרישה מהסתדרות המורים (הארץ)

מחשוף עמוק לי עד ברכיים (יובל בן עמי, מאקו)

תחפושות מסוג זה הן ראייה איומה לאופן בה מעוור בצע כסף את בני האדם. מצחיק ואירוני שאנה X נגלתה לי דווקא מחוץ לחנות של "כפר השעשועים". הרשת הרי הובכה לאחרונה בעקבות פרסומת למוצריה שהופיעה בעיתונות החרדית ושבה נמחקו פני הילדות המצולמות. אצל החרדים הילדה מודרת, אצלנו היא מחופצנת.

סדנה לנערות דתיות: לבוש צנוע ימנע אלימות (מעריב nrg)

אנורקסיה וכפייה: התנגשות ערכים (ח"כ ד"ר רחל אדטו, מקור ראשון)

הצידוק לכך הינה העובדה שהחולה אינה מסוגלת – בשל מצבה הגופני והנפשי – להעריך ולהבין את הסכנה המיידית שנשקפת לחייה, ועל כן לא ניתן לסמוך על שיקול דעתה כאשר היא מסרבת לקבל טיפול להצלת חיים. בהתנגשות האפשרית בין קדושת החיים מול זכות האדם לגופו, עומדת קדושת החיים מעל זכות חשובה זו. החיים שאנו עתידים להציל יעידו על כך.

מפלצת או אשה משוחררת? הפאם פטאל כמשל (טל איתן, ynet)

מה ההבדל בין פאם פטאל לדון ז'ואן, וכיצד ניתן לבצע קריאה חתרנית או פמיניסטית לטקסטים תרבותיים שמציגים דימויי נשים שליליים? על 'טורפת הגברים' הכי מושמצת בהיסטוריה המערבית

"בעקרון הגניקולוג הציע לי להדביק מישהו!" (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

יוצאת אתיופיה מונתה לשגרירה: ynetהארץמעריב nrgישראל היום , חדשות 10

משפ' השגרירה הראשונה מהעדה האתיופית: "זו גאווה למשפחה, לעדה ולמדינה" (חדשות 10)

למחות נגד קצב ולשבת בכלא (אייל גרוס, הארץ)

המסר הוא, שאם תפגין בעד התנחלויות והמשך הכיבוש, תזכה להגנה והחוק לא ממש יופעל נגדך. אך אם הפגנת בעד פלסטינים, או נגד אלימות מינית, אז אתה עלול לחוש את נחת זרועו של חוק.

גירושים זה טוב ליהודים (טלי פרקש, ynet)

התופעה ההולכת ומתרחבת של גירושים בחברה החרדית היא ברוכה, שכן משמעותה שיותר נשים וגברים אומרים "לא" לחיי אומללות שנקלעו אליהם. אבל החשיבות האמיתית שלה היא בהיותה סימפטום לשינוי כללי במגזר

להגדיל את השיוויון בתוך המשפחה (פרופ' ליאת קוליק, מקור ראשון)

בחינוך, יש לשלב את תחום לימודי המשפחה במערכת הלימודים. תחום זה יעסוק בהכשרת הדור הצעיר לקראת תפקידים משפחתיים, כגון תפקיד בן הזוג ותפקיד ההורה. יש להדגיש בפני הדור הצעיר את החשיבות של שותפות בין ההורים וקבלת אחריות משותפת על פרנסת המשפחה והטיפול בבניה.

איך נראית נפגעת תקיפה מינית? (מרב מיכאלי, סלונה)

הגיבורות של אליסיה שחף מסתכלות לנו בעיניים. על התערוכה של נפגעות תקיפה מינית במרכז ענב

על התערוכה "גיבורות":

דתיות ללא הקצנה (רחל עזריה, מקור ראשון)

אבל לא רק הגילוי הזה הוא שהסעיר את חברי הכנסת החרדים. מה שהסעיר אותם יותר מכל היתה העובדה שאת המאבק בהדרת נשים מנהלים דתיים, ובעיקר נשים דתיות. אנחנו, מובילי המאבק, יודעים ויודעות טוב מאוד שאין שום בסיס הלכתי לטענה שאסור לשמוע נשים מדברות ברדיו; שאין שום בסיס הלכתי לטענה שנשים וגברים צריכים לצעוד ברחובות שונים או לשבת בצדדים מנוגדים של האוטובוס. עלינו לא יכולים לעבוד.

"פסיקה מודרנית"? (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

ביהמ"ש מנסה להגביר מעורבות אבות בחיי הילד, אך לא על מודל כזה הם חלמו

חודש האשה- נשים יוצרות את תל אביב- יפו 

יום האשה הבינלאומי 2012 ( הטלוויזיה החברתית)

קפה עם יולי תמיר (יעל ביר-כץ, Onlife)

תקדים: בני זוג מירושלים הורשעו בהחזקת עוזרת בית בתנאי עבדות (הארץ)

מה השאירה אחריה הנשיאה דורית ביניש? (יפעת ביטון, onlife)

לעומת זאת, אם נבחן את ההגנות "מסדר שני" שנתנה לעניינים פמיניסטיים, בין אם הם נוגעים לנשים ובין אם הם על סדר היום הפמיניסטי שוחר-הצדק-לכל, הרי ששם נוכל לזהות את פסקי-דינה של דורית ביניש בנושא הרחבת האחריות להטרדה מינית ובנושא פסילת עסקת הטיעון המבישה בעניינו של משה קצב, ובעיקר את פסק-דינה הפוסל את הפרטת בתי-הסוהר ואת חיי כולנו לאלוהי הכסף, כמי שמקיימים קביעה זו.

נשים עושות צדק חברתי (קרן שמש פרלמוטר, onlife)

פסק דין זה נכתב ברוח פמיניסטית ומהווה בשורה פמיניסטית הקוראת לשינוי סדרי עדיפויות בחברה הישראלית, הנכחת הקולות של נשים ואנשים המודרים מהשיח הציבורי ומוקדי קבלת החלטות והבנה כי הימצאות במעגלי עוני, על פי רוב, אינה מבחירה. פסיקה זאת מראה גם את כוחו של המשפט כמחולל שינוי חברתי ויכולתו לתרום לקידום צדק ושוויון בחברה.

האם כל אם שרוצחת את ילדה היא משוגעת? (הארץ)

מוסד האמהות הוא מיתוס, טוענת תמר הגר. ברומן "בכוונה תחילה" היא בוחנת שני מקרים של אמהות שרצחו את ילדיהן. המסקנה שהיא מגיעה אליה מצמררת

נאמן וגרוניס רוצים את השופטת גרסטל למנהלת בתי המשפט (הארץ)

חוק הבטחת הכנסה || בג"ץ החליט צדק חברתי (אייל גרוס, הארץ)

בין העותרים היתה אם חד-הורית עם מוגבלות שמיעה, שהשתמשה כשלוש פעמים בחודש ברכב של הוריה לצרכים של טיפול בילדים ושל עבודה, ולכן נשללה ממנה הגמלה.

הפסיקה האחרונה של הנשיאה היוצאת: אסרה על המדינה לשלול קצבת הכנסה מבעלי רכב (הארץ)

ירושלים: חרדית כבת 70 הותקפה באכזריות "בשל פעילות מיסיונרית" (הארץ)

"בית הלל": לאפשר לנשים קריאת מגילה עצמאית (כיפה)

לחזור להלכה של סבתא (אריאל הורוביץ, כיפה)  על הספר החדש מנהג נשים:

חסד עשתה עמנו עליזה לביא שגאלה את המנהגים הללו מתהום הנשייה, ובעמל ועבודה רבה הגישה בפנינו רצף של תורות שבעל פה שנצרבו כעת בכתב, ושישתלבו, כך יש לקוות, בחיים הדתיים, מכאן ולדורות שיבואו.

הפרקליטות: אסור להדיר נשים מפרסומות (ynet)

חדש בצה"ל: מרכז לנפגעי תקיפה מינית (מעריב nrg)

מנהלת ביה"ס אוסרת על התלמידות ללבוש טייץ (mynet)

הנחיה חדשה של מנהלת בית הספר היסודי רמת אביב ג': אוסרת על התלמידות להגיע בטייץ.

מנהל הרדיו החרדי: העלאת נשים לשידור פגעה ברייטינג (הארץ)

אישה מהשמים: שירה רק בשביל נשים (מעריב nrg)


בין הגנה לחופש

תהיי רצינית (שירה גלזרמן) וגם בסלונה

התקשרתי למד״א וחיכיתי. גברים במכוניות בנסיעה איטית נעצו בי מבטים שואלים. אחרים ניגשו ושאלו כמה. מחנות הסקס שמאחורי האישה השוכבת יצא גבר והביט בי ובה חליפות. הנחתי שהוא הסרסור שלה והתרחקתי. הוא לא היה. אחרי כמה מבטים הוא ניגש אלי:
״התקשרת לאמבולנס? טוב מאד. לא ידעתי מה לעשות. אני מנסה לעזור להן ולא יכול. נותן להן להכנס לחנות שלי, להשתמש בשרותים, לשטוף פנים, לנוח. אבל הן נרקומניות. כל הזמן חוזרות לרחוב. זה מה שהן בחרו.״
הצבעתי עליה:
״אתה לא באמת מאמין שמישהי בוחרת בזה.״

אני תוהה איך ארכיב שוב את הפסיפס, מלאכת המחשבת הזו שנקראת להאמין באדם (הכצעקתה)

עומדת שם דקה ארוכה, לבד. כל כך לבד. כל האנשים חזרו לשיחותיהם, איש לא ניגש אלי – פנה אלי בהצעת עזרה, גם לא אחרי שאותו בחור הלך מן המקום.
ברחתי משם מהר ככל האפשר.
ועכשיו, אני תוהה איך ארכיב שוב את הפסיפס, מלאכת המחשבת הזו שנקראת להאמין באדם.

יום המי-שפחה (בת עמי נוימאיר פוטשניק, תנסו בעוד יומיים)

החלטתי לברר את העניין באמצעות שאלה עקיפה שחשבתי שאני יודעת את התשובה עליה. שאלתי את הבכורה (6) מי בתפקיד האמא כשהן משחקות מישפחה, להלן תשובתה: "למעשה, אף אחת". "אז מה", ניסיתי להתאושש מההלם, "זה תמיד 'אחות גדולה' ו'אחות קטנה'?". "כן", אישררה הבכורה, "וכלבה", הוסיפה אחותה.

כי נדפקנו (Inter Spem et Metum)

אני לא מתווכחת על הסללה בחינוך, על הגישה הגזענית והמתנשאת של מוסדות המדינה בשנות החמישים (ואחריהן), על הומור ירוד בתכניות בידור, על השימוש במילה "פרחה" או על סטריאוטיפים בספרי ילדים. אני רק מבקשת להזכיר שגם אני כאן. ואני לא היחידה כמוני. אני חלק מהקבוצה החזקה יותר, וסביר להניח שלפעמים אני מרוויחה מזה בלי להתכוון ובלי לדעת. אני לא מכחישה את זה, ולא מתנערת מהאחריות שלי כמי שמרוויחה ממצב שדופק אחרות. אין לי בעיה עם עקיצות. אין לי בעיה עם מערכונים בתכניות בידור. יש לי בעיה עם חברות ושותפות, ונשים סתם, שמייחסות ברצינות מוחלטת ובאופן גורף השקפת עולם ותכונות אופי שליליות לצבע העור שלי. באמת שעצם העובדה שאני בכלל צריכה להסביר את זה נשמעת לי מטופשת.

מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט (יעל לוין, קולך)

לאור האמירה בפועל של "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן" בקהילות רבות מאוד ובמספרים גדלים והולכים, וכן על רקע התקבלותה הרחבה והמהירה של "מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט", נראה כי מסתמנת פריצת דרך ומגמה של יתר פתיחות לאמירת תפילות רשות שנתחברו בידי נשים ולקליטתן אל תוך הליטורגייה הנאמרת במעמד ציבורי וקהילתי בתוככי בית הכנסת

מה את נטפלת (נעמה כרמי, קרוא וכתוב) על "הארץ":

שלראות את עורכיו ומו”לו מאתרגים את הגרועים בשוביניסטים – יגרור תגובה; שאם הוא החליט להיהפך מעיתון לביטאון – תמונת הראי של ‘מקור ראשון’ – הוא יקבל התייחסות בהתאם. אל תפתח ציפיות אצל אחרים אם אינך רוצה שהם יסתמכו עליהן. זאת יומרה וזאת שכרה.

למה מרבית המטפלים הן נשים ולמה השכר כה זעום? (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

אם כך, אפשר להסיק כי הפטריארכיה מעוניינת שנשים יעסקו במקצועות טיפוליים, כי זה מאפשר להן פחות אינדיווידואליזם ומשמר אותן במקומות האלה. אבל אם החברה כל כך מעוניינת בזה, למה היא לפחות לא משלמת טוב לעובדות במקצועות הטיפול? בכנס שהיה בכנסת צוין, כי התנאים הירודים האלה נובעים בין השאר מתפישות חברתיות המפרידות בין טיפול לבין כסף, מתפישת נשים כבעלות "המשכורת השנייה" וממדיניות ציבורית הרואה בשירותים חברתיים הוצאה ולא השקעה.

מיתוס היופי בטהרן – קריאה קוסמטית במגילת אסתר (אילת וידר כהן, קולך)

דרכים רבות לדיכוי ולפחד משינוי ומנשיות. יש המחלישים את הנשים דרך הפשטה והחצנה חסרת עכבות ויש העושים זאת דרך הלבשה, הדרה, כיסוי ומחיקת פניהן. מיתוס היופי ושיח הצניעות הכוזב מהווים תמונת ראי של אותה תופעה – תגובת נגד לפמיניזם

לאסירות לא מגיע פרס על הריון (רחלי גפן, onlife)

יש כאן סטנדרט כפול מקומם. דינה של אישה שפשעה אמור להיות זהה לדינו של גבר שפשע. אין שום דבר חיובי בלהפוך את הרחם לכלי נשק אמיתי, ולא מגיע לאף אחת פרס על ההישג המפואר של להצליח להיכנס להריון.

5 הערות נגד החוק להפללת צרכני זנות (הילה שמיר, ynet)

ש לברך על הפניית תשומת-הלב הציבורית למצבן הקשה של חלק מהזונות, ולהגביר את מחויבות המדינה והחברה לסייע להן. עם זאת, החוק הפלילי הוא כלי גס מאוד לביצוע שינוי חברתי. חשוב להבין את מלוא השלכותיו העתידיות של החוק המוצע – ולהתנגד לו.

חייה המיוסרים של ריינא בתיה ברלין (חנה קהת, קולך)

כך היה דרכה לשבת תמיד בסמיכות לתנור החורף אשר בבית האוכל, וגם בימי הקיץ, ולפניה שלחן צבור ספרים שונים: תנ"ך, משניות, עין יעקב, מדרשים שונים, מנורת המאור, קב הישר, צמח דוד, שבט יהודה, ועוד כמה וכמה ספרים ממינים אלה ומספרי אגדה, וכל עיונה וכל שימת לבה עם כל חושיה והרגשותיה – בתוך הספרים, ולא זזה ידה כמעט מהם; ומכל הנוגע לכלכלת הבית ידעה אך מעט מאוד, וכמעט לא מאומה.

קריאות מגילה של נשים תשע"ב (קולך)

הנשים כובשות את הרשת (אימי עירון, The Marker)

יכולת השיתוף, השיח, הההכלה הם הנכסים בעולם החדש, שנשען על תוכן דיגיטלי

יותר פרצוף משכל (ליטל אבזון, מאקו)

התחפושת פרובוקטיבית? תפסיקו להתחסד – זה פורים (אפרת מנשרי גורן, ynet)

תחפושות פורים הציפו את החנויות ושוב ההורים הזדעזעו מהתחפושות הפרובוקטיביות של הבנות. אפרת מונשרי גורן, אמא לארבעה, קוראת להם להפסיק להתחסד ולקבל באהבה את תחפושת הפרחה המסורתית. בכל זאת, לא כל יום פורים

התשובות של חנה (דינה ספראי, קולך)

הטענה היתה שמדורי השו"ת מוצפים בשאלות, מהן רבות עוסקות בתחומי מגדר, רבות נשאלות ע"י נשים, אבל המשיבים – תמיד גברים. לתפיסתן, המקום היחיד שבו ניתן לתת נוכחות לידענות ולהנהגה של נשים דתיות גם בתחומי הלכה הוא אתר "קולך". מעבר לנוכחות עצמה, הכוונה היתה לעצב ז'אנר של תשובות פתוחות, שבהן נלקח בחשבון ניסיון חייהן ונקודת מבטן של נשים יחד עם ידע הלכתי.

גבורה (רוני גלבפיש, אם תרצי) על התערוכה של אליסיה שחף- "גיבורות":

הן. הנשים האמיצות האלה שנענו לקול הקורא, שיצאו למסע, שבחרו להופיע בעין הציבור בפנים חשופות, בשמן. אני אהיה שם, ועבורן, אני מקווה שמספיק אנשים יחליטו לטרוח ולצאת מהבית. לבוא ולהתבונן בפניהן, בלי להשפיל מבט. לראות אותן. יפות ועזות נפש.

תלמידה חכמה מאוד (רוני גלבפיש, אם תרצי) על מלכה פיוטרקובסקי:

על אף שהיא מדברת על נושאים קשים, ושפתה היא השפה הקלאסית של העולם הדתי, מפרשת השבוע ועד ציטוטים מהתלמוד, אני מבינה אותה. השפה שלה פתוחה גם למי שלא גדל במרחב שלה. היא מזמינה דיאלוג, ולא מפחדת להתמודד עם טענות קשות. ההתנהלות הזו היא עוד אחד מסממני הפתיחה ההדרגתית, העמוקה, של החברה הדתית. זה תהליך איטי, אבל הוא קורה, ממש לנגד עיני.

ואם הילדה שלי תרצה, אם כך היא תבחר, בין שלל האפשרויות של העולם היא יכולה גם להיות תלמידה חכמה. וזה לא מפחיד אותי כבר.

ניצוצות ברשת || אתר לנשים – לא מילה גסה (יונית רושו, הארץ)

תמונות עצומות, מרהיבות ומקצועיות של נשים לא חייבות להיות רק גורם משיכה לגברים. להיפך

ראש חודש אדר- נשים יכולות להערך לקריאת וכתיבת מגילת אסתר (ד"ר עליזה לביא, קולך)

הרב המשיך ברוח השוויונית וקבע כי נשים יכולות גם לשמש סופרות סת"ם ולכתוב מגילות אסתר כשרות. מגילות עתיקות, ציין, נכתבו על ידי נשים בתימן, וגם היום נשים, "שהיו חלק מהנס" המתואר במגילה, יכולות לכתוב מגילות "ולפרנס את הבית".

להיות אם יחידנית (רונית ארבאום, קולך)

אני כותבת עבור הרווקות, הצעירות והמבוגרות, המתלבטות והמחליטות.אני כותבת עבור הורי הרווקות החוששים מעתיד בנותיהם. ואני כותבת עבור הורי הילדים השואלים: "איך זה שלנבו וגפן אין אבא?"

טיפולי פוריות לילדות בנות 3 שחלו בסרטן (חדשות 2)

הקלות חדשות לסטודנטיות בהיריון (חדשות 2)

הצעת חוק מהפכנית: פטור ממאסר לאמהות לתינוות ונשים בהיריון (חדשות 2)

"הפנו לי גב, לא דיברו". חרדיות גרושות מספרות (ynet)

מודל חדש לשילוב בין אמהות לעבודה (הארץ)

נשים מקריית טבעון מצאו פתרון מקורי: הן מתכנסות באחד הבתים, עובדות בעבודות פשוטות כמו אריזה והדבקה, ומטפלות בילדים בתורנות

סמנים מזיקים (הארץ)

באחרונה עולה מספר הנשים המבצעות ללא הצדקה בדיקות דם לאיתור סמנים לסרטן השד. התוצאות עלולות להכניס אותן לחרדה מיותרת

הרבצ"ר האשים רבנים: ניסיתם להכניע את צה"ל :הארץ,  ynetסרוגים

אזרחית סורית עלאווית התאחדה עם בעלה בישראל (הארץ)

סוזן לנדאו נבחרה למנכ"לית והאוצרת הראשית במוזיאון ת"א (הארץ)

חשד: שידל נשים ברשת לבצע מעשים מגונים בילדיהן (הארץ)


עטרה ליושנה?

 

לאיזו יושנה נחזיר עטרה? (אורנה דונת, יוצאת לתרבות רעה)

אלו ימים בהם אפשר לשים את האפשרות הזו על השולחן מבלי לרדד אותה ל"איניוּת", רידוד שהופך נשים לדמויות גרוטסקיות. אני מתקשה למצוא קשר בין זה לבין ערבות הדדית שעמה מסתיים הטור, ואני מתקשה להסכים עם רעיון החזרת עטרה ליושנה, כשהחזרה במקרה זה משמעה נוסטלגיה לדיכוי.

מאמא דיאלי – על אידיאל אמהות לא אנושי ואמא אמיתית (ראומה, בלוג עם תודעה)

פעם אחת, בואו נשנה את סצינת הפתיחה של הסרט, ובמקום להתחיל אותו כשאנחנו נכנסים הביתה, בהפתעה, לריחות של בישולים, נעצור ונחשוב על מאחורי הקלעים. מה המשמעות של אישה שיודעת שאיכותה נמדדת בזה שתמיד אפשר לבוא לאכול. רמת כוננות גבוהה, מאה אחוז מהזמן. אולי יבוא נכד. אסור להיתפס לא מוכנה.

השטחת דמותן של אמהות לכדי מטעמים אהובים וההאדרה של אלו על חשבון הענקת מקום לרבדים הרבים באישיותן, חוכמתן או רצונותיהן, היא המשך השעבוד שלהן תוך פרגון מתרפק.

אחד הדברים הקשים ביותר הוא להתפרק מפריבילגיות.  ואני חושבת שגם כאן, זה אולי כל הסיפור. כמו שאנחנו יודעות לדרוש מגברים אשכנזים לפנות את הבמה כשאנחנו רוצות להנחות את הערב, גם כאן, כשזה אולי הכי מוצדק, אנחנו נדרשות להתפרק מהפריבילגיות של להיות ילדות נצחיות או ילדים נצחיים, כדי שגם אמא תוכל סוף סוף לשכב בבית מבולגן, ריק מאוכל ולבהות בסרט ערבי של שישי.

נשים, גברים, ילדים פוטנציאליים וממסד רפואי (אורנה דונת, יוצאת לתרבות רעה)

האם לרוב נשים הן אלה שהופכות ל"מרכז המידע" הביתי בכל הנוגע למניעת היריון?
האם כפועל יוצא מן הקולוניזציה הפנימית ומהיותה של מערכת הרבייה הגברית סמויה מן העין, לא אחת נלקח כמובן מאליו במערכת זוגית שאם מישהו צריך לעבור הליך כירורגי למניעת היריון – זו האישה?
האם האפשרות כי בן-הזוג הוא שיעבור הליך כירורגי מדוברת? נלקחת בחשבון?
השאלות הללו רלוונטיות גם לאימהוֹת ולאבות שאינם מעוניינים בהריונות נוספים.

גיבורות מתירות את קשר השתיקה- תערוכה במרכז ענב, ת"א.

אדישות ליברלית [ט'] (אורנה דונת, יוצאת לתרבות רעה)

היא עשויה להתחיל מאין-בית כלומר אולי היו קירות ומיטה ואנשים שנקראים חברתית "הורים" אבל כל יתר הדברים שכרוכים ברעיון של בית – נעדרו: אין ביטחון, אין דאגה, אין הגנה, אין ילדוּת. יש הזנחה, יש אלימות, יש פגיעה ויש גיהנום.

מדינה, מיטה, הסכמה (תאמר מסאלחה, העוקץ)

התנגדותה של הסנגוריה הציבורית לחוק על איסור צריכת זנות נובע מליברליזם המקדש את חירות הפרט, ומתעלם מהפגיעה בחירות האחר, משום שהוא (בעיקר היא) משתייכת לקבוצה שקופה.

זה פורים או פורנו? (חנה בית לחמי, האישי הוא הפוליטי)

גיל הממוצע שבו נכנסות בנות לזנות הוא 13-14, לא גיל שקוראי העיתון הזה בחרו בו את הקריירה שלהם. כ- 90% גדלו בסביבה מזניחה רגשית ופיזית, רובן חוו תקיפה מינית או גילוי עריות בילדותן. כאן נגמרת האגדה של "הסטודנטית שבחרה בזה כדי לממן לימודים" – אין בחירה בזנות. יש הסללה, יש פוסט טראומה ודיסוציאציה (התנתקות רגשית) שמביאה לחשיפה חוזרת לאלימות ולאלימות מינית ולהידרדרות.

ד"ש מהדרום העמוק (רועי רוטמן, Roee-geist)

כאשר המחוקק בא לקבוע נורמה, הוא לא יכול להתייחס לכל אחד ואחד מהאזרחים שיושפעו מהנורמה הזו ולבדוק האם הוא מרוצה מההשפעה הזו או לא. המחוקק צריך לראות את התופעה הכללית שבה הוא רוצה לטפל ואת ההשלכות הרחבות שלה על החברה. הזנות היא תופעה שהורגת, פשוטו כמשמעו, את הנשים העוסקות בה, וכך יש להתייחס אליה.

יהודית ודמוקרטית – נשים בישראל, דת והמאבק על הזכות לבחור ולהיבחר (שביט בן אריה, מאמרים)

בעניין זה מצוטטת תושבת פתח תקווה חנה זהבי במהלך ישיבת ועד המושבה: "בני, שאני חינכתיו וגידלתיו, זכאי לנהל את ענייני פתח-תקווה, אבל אני, אמו, שנתתי למושבתי את כל כוחי ומרצי, את מיטב שנות חיי – אני פסולה למלא את התפקיד הזה".

קשר השתיקה (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

לא מקלטים, לא משרדי רווחה ובטח לא אוזן קשבת. הנשים הבדואיות מדוכאות עד עפר, והמדינה לא נוקפת אצבע. למה? אינטרסים כמובן

ישנן שרמוטות (החיים מבעד למשקפיים שקופים)

מצעד השרמוטות הישראלי יוצא לדרך (גל חן, onlife)

לא בכדי אין הטייה זכרית למונח "שרמוטה". שפה מבנה מציאות ומשקפת אותה, ולמרות שזה נוח לחשוב שאנחנו חיים בחברה משוחררת מבחינה מינית, השפה משקפת לנו שלא כך הדבר. השימוש בטרמינולוגיה מבזה בצעדות פמיניסטיות הוא לא טכני, אלא מכוון. אנחנו לא רוצות עולם בו סקס הוא דבר אזוטרי, או מבזה. אנחנו רוצות עולם בו סקס הוא פתוח, כן ושיוויוני. לשם כך, עלינו לראות את המציאות מתוך השפה היומיומית ומתוך ההבנייה החברתית שהיא משקפת – מציאות של "שרמוטות" אל מול "זיינים"

תושבי ת"א: היכונו ל"צעדת השרמוטות" (מעריב nrg)

לא מבקשות את זה: "צעדת השרמוטות" יוצאת לדרך (עכבר העיר)

בוויינט יחסים יוצאים נגד תופעת אכילת האוכל בקרב נשים (שק של נחשים)

כן, שרית בראל, "בואו נתהה לרגע על המשמעות העמוקה יותר" של מה שקרה כאן. חברך סער שיינפיין, סוג של סלב כלשהו, ישב עם חבר בחומוסיה, כאשר לפתע קרה דבר נורא — אשה זרה שישבה לידם אכלה מלאווח. ממש כך, בפומבי, בלי בושה. ייתכן אפילו שהיה ניתן לראות עליה שהיא נהנית מכך. זה היה מפלצתי.

בוויינט יחסים גמרו לי את המילים (שק של נחשים)

במעריב מצרים על מות החוטיני (שק של נחשים)

בינתיים בדה מרקר: תחת ונעלי עקב (שק של נחשים)

אז מה תגידו (לילך סיגן, מעריב nrg)

מצד שני, מי שיעז לקרוא למיסוד הזנות בישראל, יפסיד חלק ניכר מהפופוליזם. הרי "מה יגידו עליו?" מן הסתם, יהיה מי שיגיד שהוא מעודד את הזנות. ולכן, רוב הפוליטיקאים יעדיפו ש"יגידו עליהם" שהם מוסריים, בעוד שבמעשיהם הם יקדמו דווקא את ההפך. נו, אז אני שואלת אתכם. זה לא בולשיט להגיד ש"מה שיגידו" זה בכלל לא מעניין? לפעמים נדמה לי שזה הדבר היחיד שמעניין פה את כולם.

הפעם הראשונה , שני סיפורים קצרצרים (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

בסלונה: פרויקט "סבתא שלי" ליום המשפחה

גברים אמיתיים לא קונים נשים (דבר המערכת, במחשבה שנייה)

הראב"ד נגד הידברות: אברכים משרתים עם חיילות פרוצות (כיכר השבת)

כשאמא הפכה לאישה (גיל רונן, מעריב nrg)

יוזמה בכנסת: הוועדה לביקורת המדינה תדון באשל (ynet)

תחקיר "מוסף כלכליסט": כך פועלת אימפריית הפורנו של מולי ליטבק 

כפר השעשועים- פרסמות מדירת ילדים (כל העיר)

אם לתינוק ולתאומים מפונדקאית: הכירו בי כהורה לשלישייה (הארץ)

יום המשפחה: מה השתנה בחלוקת התפקידים הביתית? (הארץ)

יוזמה: אישה במקום 1 או 2 בכל רשימה לכנסת (מעריב nrg)

הנשים הדתיות שגילו את הבעל בארון (ישי פרידמן, מוצש, ynet)


קולות של תודעה

הכירו ארבע היי-טקיסטיות ערביות (The Marker)

רק 700 מבני המגזר הערבי השתלבו בתעשיית ההיי-טק הישראלית, ובתוכם מצבן של הנשים רע במיוחד – ההערכות הן כי 70 ערביות בלבד עובדות כיום בתעשייה ■ על החסמים הרבים ועל הדרכים לפתרון

משחק פלאש חדש-  אוטובוס מהדרין 

THE VOICE באישה ערווה (עידו קינן, חדר 404)

מצב חירום כברירת מחדל (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

ההצעה תחייב את חברות התקשורת להטמיע את מספר מוקד החירום לנפגעות תקיפה מינית כברירת מחדל בטלפונים הניידים. בנוסף, על פי ההצעה מספר החירום לא יופיע בדף פירוט השיחות וזאת כדי לשמור על בטחונה של הפונה כדי למנוע מצב בו בן זוגה או משפחתה עלולים לחשוף את פנייתה בדף פירוט השיחות.

סבתא – ממך למדתי להיות אישה חזקה (אורטל בן דיין, סלונה)

את לימדת אותי דברים שאלף אוניברסיטאות לא יוכלו ללמד. אני יודעת שהיית גאה בי, כי את עצמך היית הפרופסורית הכי גדולה שאני מכירה, הידענית הכי גדולה, ספר היסטוריה וחברה מהלך. ורצית שאלך בדרך שלך והצטערת שלא יכולת להמשיך את לימודייך שנקטעו עם העלייה לארץ. "לא היו אמצעים" היית אומרת לי בעצב.

אשמת הגברים (אביב יהלום, הארץ)

האמת הכואבת היא, שהזנות קיימת בגלל הביקוש הגברי לה, והיא חלק ממארג היחסים החברתיים המתקיימים בין גברים לנשים זה אלפי שנים. ההצעה לאסור את צריכת הזנות מביאה את הבעיה לפתח הגברים הצרכנים, ומן הראוי שנתמודד עמה

הגבירו את קולכם (רוני מנט, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

אני תוהה לעצמי, כמה מאיתנו היו מזהים/ות את הבעיה ללא הפרשנות שכתבה ד"ר גבע מתחת לתמונה וללא האצבע שהיא שמה עבורנו מתחת לשלט "בבקשה הגבירי את קולך".

בעודי מעלה את השאלה הזו לאוויר, אני חושבת על אותם אנשים שהראיתי להם את התמונה ולא זיהו את הבעיה. הופתעתי במיוחד, כאשר אחד מהם היה מרצה שבאותו השיעור דיבר איתנו על הדרת נשים ועל הערכים הפסולים שמעבירה מערכת החינוך מבלי לשים לב.

הגברים הישראלים לא קונים נשים (פייסבוק)

SlutWalk Tel Aviv – צעדת השרמוטות התל אביבית (פייסבוק)

כחלון, גם לנערים גברים וטרנסג'נדריות בזנות מגיע טיפול! (עצומה)

כבר לא נגועים: על ייצוג ההומואים בקולנוע הישראלי (נירית אנדרמן, הארץ)

מהסטריאוטיפ הנלעג בסרטי הבורקס עד סרטים עכשוויים. ספר חדש סוקר את הגלגולים שעברה דמות ההומו וקושר בינה לבין צמיחת הקהילה ההומו-לסבית

ד"ר ליאת שטייר-לבני| הגלות המשולשת: דימויה של ניצולת שואה בקולנוע העלילתי הישראלי ( מתוך: עיונים בתקומת ישראל, מגדר בישראל, 2011, כרך ב', באתר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

המאבק של תנועת ירושלמים ו"לא מצונזרת":הדרת נשים מפרסום תחפושות לפורים

תחפושות פורים או תלבושות סרטי פורנו? (רני חזון וייס, onlife)

חיפשתי ופשפשתי בין כל היצע החנויות המספקות תחפושות לנשים בתחושה שאני משוטטת בחדר תלבושות לסרט פורנו נועז במיוחד. האם כל הסוהרות, השפנפנות, השלגיות והכבאיות באות עם מחשוף עמוק ושמלה קצרצרה?

בוויינט יחסים חוזרים לפיפטיז (שק של נחשים)

אל דאגה, אלה לא שאלות רטוריות. עד סוף הטור קריסטינה בר סלע תבהיר לכם מאוד במפורש שנשים עם יזיזים הן פגומות רגשית ונטולות הערכה עצמית ורק דופקות את עצמן עוד יותר באמצעות התפשרות נואשת על סקס עם מישהו שלא אוהב אותן.

ובינתיים באקסנט: על מה נשים חושבות? (שק של נחשים)

"הו תאגיד קוסמטיקה כובש-עולם, אני מגיש לך את קוראותיי לאחר שטמטמתי אותן וערערתי את בטחונן העצמי כמיטב יכולתי. אני מקווה שיהיה לך טעים".

כנס מיוחד ליום האשה הבינלאומי:

נישואים גאים (סער שקד, עיקרו של דבר)

אז הלכתי על זה. בצירוף מקרים לא תמוה בכלל, שבועיים אחרי הראיון המדובר הזה פנו אלי זוג גברים, אריה ואיתן, וביקשו שאערוך למענם טקס קידושין. לא היה לי ספק שהתשובה חיובית. התוצאה – בסרטון שלפניכם. מאז חיתנתי עוד זוגות של בני אותו המין. בכל פעם זו התרגשות מיוחדת ותחושה של כבוד והוקרה עמוקה לזוג על הבחירה שלהם ועל שהם משתפים אותי בה.

ראש הממשלה מעביר מסר (דורית אברמוביץ', סלונה)

כי כך נראה וכך בנוי קשר שתיקה והשתקה, כך בנויה תרבות שמעיפה החוצה מתוכה את אלו שמגלות ומגלים החוצה את תופעת האלימות נגד נשים, כך בנויה חברה שמוצאת לה דרכים להזהיר כל פעם מחדש את כל אלה שרוצים לשחרר את הסוד, ומספרת לנו על העונש שיוטל במקרה שנרצה להפר את השתיקה והסדר החברתי.

נתניהו מתנכל לחושפי הפרשה: האם זה פלילי? ( עו"ד קרן בר יהודה, onlife)

נתניהו "מעניש" את שלושת אנשי לשכתו שהוציאו את פרשת נתן אשל לאור. לדעתי, יכול להיות שכדאי שראש הממשלה יידע שהתנכלות שכזו כלפי מי שהגיש תלונה על הטרדתה המינית של חברתו לעבודה מהווה, על פי החוק, עבירה פלילית

יועז הנועז (האישי הוא הפוליטי, חנה בית הלחמי)

המצב בו אדם משבח עבריין מין ומגנה את חושפיו או מעניש אותם, הוא (לכאורה, לכאורה) עבירה פלילית על פי החוק למניעת הטרדה מינית (סעיף איסור ההתנכלות). אי לכך – ביבי  שאתם "מבינים" אותו עבר כנראה עבירה פלילית. נראה אם הפרקליטות תרים את הכפפה.

נתניהו, תתבייש לך (עינת ירום, onlife)

איזה מסר אתה משדר כשאתה בוחר להעניש את אנשי משרדך האמיצים? שזה בסדר לצלם אותנו מתחת לשולחן? שתכתובות המייל האישיות שלנו הן נחלתו של כל זקן חמדן? כל הישגיך, באשר הם, התגמדו היום תחת הבושה שגזרת על עצמך

אפשר גם בלי תלונה (מיה צחור, הארץ)

קראתי בסיפוק את הודעת ר' מלשכת ראש הממשלה, כי הצדק מבחינתה נעשה בלי שהיה עליה להעיד נגד הממונה עליה, ראש הסגל נתן אשל. לא היה לי נוח עם הלחץ למסור עדות לפני נציבות שירות המדינה, שעל פי הפרסומים הופעל עליה.

הפעם הראשונה (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

הגיע הזמן שנשים חרדיות יתגייסו (לורה ורטון, onlife)

כבר היום אנחנו מתבוננים בדאגה בהדרת נשים בצה"ל. איך ישפיע הכישלון של חוק טל על המשך שילובן של נשים בצבא? עכשיו הזמן לדרוש שוויון זכויות וחובות לכולם. אין סיבה שאישה חרדית לא תשרת, כפי שגבר חרדי יידרש לעשות

אני גרושה, לא חד הורית. די להעליב את אב ילדיי (דורית אבן, ynet)

בעת גרושיי קיבלתי לפתע את הכותרת 'אם חד הורית', ועדיין לא נדלקה שום נורת אזהרה שתהבהב ותגרום לי להתנער ולהגיד: "הלו, מה פתאום 'חד'? לילדים שלי יש אבא, והוא אמור להמשיך להיות אחראי לשלומם, אושרם, רווחתם וכל מחסורם, יחד איתי"

סערה בכוס של כלום (מורן שריר, הארץ)

אברמוביץ' ודניאל צריכים לספק כותרת, הקיסרים מורים עם אגודלם אל הרצפה – דינה של אדרעי נחרץ. הם אמנם "בעד עבודה מאורגנת" אבל קשה לאולפן שישי, המזבח של ההגמוניה הישראלית, לעכל שאשה מזרחית לוקחת לעצמה כוח. ועוד כוח להשבית את רכבת ישראל, הסמל הפאלי המובהק ביותר בארץ, לפחות מאז המוביל הארצי.

המל"ג: הקלות חדשות לסטודנטיות בהריון (מעריב nrg)

כדאי לדעת- אושרה חופשת לידה ארוכה יותר לאמהות לתינוקות המאושפזים לאחר הלידה ( לימור לוי אוסמי, נשים מדברות אמהות)

מספר הרווקות שיולדות כמעט הוכפל מאז 2000 (ynet)

חייל ביחידה שלי הטריד אותי מינית. למי לפנות? (פז"ם, מאקו)

בורחות מהבושה (הארץ)

נשים רבות הסובלות מבריחת שתן מתקשות להתמודד עם הבושה, וחוששות לפנות לטיפול. לי לקח 16 שנים עד שהבאתי את עצמי לעבור ניתוח

חדירה לפרטיות (נעה יעקובוביץ', סלונה)

אמה של צעירה שמתה מאנורקסיה: התחננתי שתתאשפז (הארץ)

עיתונאית "הארץ" שרון שפורר זכתה בפרס העיתונאי הצעיר (הארץ)

מה צריך להתרחש כדי שהחרדים יתגייסו? (ynet)

הצבא צריך להרחיק את החיילות ברדיוס של אלפיים אמה, ולקבל החלטות מבצעיות על ידי נבואה. באקדמיה ובציבור החרדי שוברים את הראש. בהצלחה לכולם

לראשונה: אישה תעמוד בראש רשות העתיקות (מעריב nrg)

פרופסור איוון פרידמן, חוקרת ידועה מאוניברסיטת בר אילן, קיבלה אישור רשמי וכן את ברכת שרת התרבות לבנת: "מדענית בעלת רקע מפואר"

ביום היא רופאת שיניים, בלילה היא רקדנית בטן (מעריב nrg)



כיסוי ראש

 

"הדרת נשים" – הפמיניזם כמנצח העצוב (רונית עיר שי, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

התפיסה הזאת הולכת אפילו רחוק יותר. היא זו שעומדת בבסיס ההפרדה בין נשים לגברים בבית הכנסת. ההנחה כי נשים אינן יכולות ליטול חלק פעיל בתפילה בציבור, לומר "דברים שבקדושה", נובעת בדיוק מאותה התפיסה – נשים הן "מין" ומין הוא הרי אנטי-קדושה.

נשים בלי ראש- הארץ- העיתון לגברים אשכנזים חושבים:

זו התוצאה המתקבלת בדף הבית: 

לכו תתחפשו (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

לפחות פעמיים לאחרונה השתמשתי בביטוי "לשבת בבית" בנוגע לנשים שעובדות בביתן ולא מחוץ לו. קוראת חכמה הסבה את תשומת לבי לכך וכתבה: "עצם השימוש שלך בביטוי זה מעלה ניחוח של ביקורת נגד אותן נשים הבוחרות בקריירה ביתית. כל אשה ש'יושבת בבית' יודעת היטב שהקשר בין טיפול בילדים ובבית ובין פעולת הישיבה הוא מקרי בהחלט.

נשים אמיתיות פותחות בלוג (עידו קינן, ynet)

נשים מלאות, שזוכות ליחס שלילי מהמדיה ומתעשיית האופנה, משתמשות ברשת כדי לנסות לשנות תפישות מעוותות של משקל ומידות. האם הן מצליחות?

גילוי ראשון: אשל צילם את ברכיה של ר' במהלך נאום נתניהו בקונגרס האמריקני (חדשות 10)

סיכום פרשת נתן אשל: הסדר שב על כנו? (כאן המפתחות של הצוללת)

דבר ראשון, העובדה שר' סירבה להעיד נגדו. כל זה עבר מתחת לראדר איכשהו, אבל צריך להבין את המשמעות של זה. כפי שאני רואה את זה, הסירוב שלה להתלונן נגדו נובע מהיחס המחפיר לו זכו המתלוננות בפרשת קצב. היא בעצמה אמרה באחד הראיונות שהיא פוחדת שיתנכלו לה. אפשר להאשים אותה? אני לא יודעת אם היא עבדה במשרד בזמן משפט קצב, אבל אם כן, אני בטוחה שהיא הרגישה את רעידת האדמה.

מצעד השרמוטות- בואו נדבר על זה (דיבורים כמו חול)

אני רוצה להזמין אותך, כן אותך, למצעד השרמוטות בחיפה. לא, אני לא מנסה להעליב אותך. אני לא מנסה להשפיל אותך או לטעון שאין לך מוסר\ שהמיניות שלך פוגענית\ שאת לא בסדר.אני פשוט רוצה שתעזרי לנו לשנות את אוצר המילים של הדיון הזה. זה לא משנה מה אני לובשת, ולא משנה מה אתה חושב שהלבוש שלי, החיוך שלי או המבט שלי אומרים. לא זה לא. אישה לא אשמה באונס שלה, וזה לא משנה מה היא לובשת. מי שאשם באונס הוא האנס. 

במעריב רוצים שזהבה ושלי יהיו יותר פלאפי (שק של נחשים)

מה מפריע לנשים להפוך את הפוליטיקה לצמרירית? חוסר בטחון אישי. "אנחנו, הנשים, סובלות יותר מרגשי נחיתות, גם אם נדמה לכולם שלא… פתאום הזדהיתי עם זהבה, עם ציפי ועם שלי. גם ככה נורא קשה להן. גם ככה הן מרגישות בעמדת נחיתות, ולכן חוששות שאם לא ייאבקו במלוא הכוח, יירמסו".בקיצור, זהבה, ציפי ושלי, מתוקות, די לדבר לא יפה. לכו הביתה, תעבדו על הבטחון העצמי שלכן, ותחזרו כשאתן מוכנות להיות נחמדות.

 פורים לא חג לילדות: בפרסומות לחרדים טושטשו פני הבנות (The Marker) 

החרדים מציגים: ילדות מחופשות ללא פנים (מעריב nrg)

הדרת נשים מתחילה בגיל 8 (הרב אורי אילון, onlife)

ב"כפר השעשועים " שום דבר לא משעשע. רשת הצעצועים יצאה בפרסום לקראת פורים לתחפושות –  אך ראו זה פלא: בבית שמש, פתח תקווה ובמקומות נוספים, פניהן של המחופשות נמחקו ועל גבי אוטובוסים בירושלים מופיעות רק תחפושות לבנים , הבנות הודרו לחלוטין. הסתכלו בעצמכם – זה רציני? זו ישראל של 2012?

מתוך "לא מצונזרת" מייסודה של תנועת ירושלמים:

עקר בית: באמריקה זה נפוץ – בישראל פחות (גלית תגורי משה, ynet)

ביותר ויותר משפחות בארצות הברית האישה היא המפרנסת הראשית והבעל מתרכז בגידול הילדים ומטלות הבית. איך מנווטים בין קריירה למשפחה ומדוע בישראל התפקידים המסורתיים לא השתנו

חדש: "מחיצות הפרדה" לחרדים במטוס אל-על (חדשות 2)

חיילים חרדים לרב צה"ל: שירת נשים מעלה הרהורים (וואלה!)

ומי יגן על הנשים מהשוטרים (נעמי לבנקרון, הארץ)

אם לא תלווה בשינוי באכיפה, הצעת החוק להפללת לקוחות עלולה להזיק לנשים בזנות. השוטרים, שיידרשו להראות תוצאות, יחקרו את הנשים וישפילו אותן, כדי להגיע אל הלקוחות

כל המיתוסים על מיסוד הזנות (מגי אוצרי, מאקו)

"החוק להפללת לקוחות לא יצמצם את הזנות", "בלי זונות גברים יאנסו כדי לפרוק את היצר", "צריכים זונות בשביל נכים ומכוערים" – השיח על חוק הזנות מלא בטענות מופרכות, שגויות ובעיקר לא מוסריות

חוק הפללת לקוח הזונה – טוב, אך לא מספיק (ריטה חייקין, ynet)

העברת החוק להפללת לקוחות שירותי זנות בקריאה טרומית היא הישג גדול, אך חייבים להיעשות צעדים נוספים להגנת זונות: פתיחת מרכזי שיקום, סיוע כלכלי והכשרה מקצועית

סיוע לשורדות זנות (ריטה חייקין, הארץ)

מקדמות החוק מבקשות לעשות שינוי מהותי בתפישה החברתית כלפי זנות והיחס לנשים. הן פותחות לנו דלת אל תפישות חברתיות טובות יותר כלפי קבוצות מוחלשות. עכשיו זה תלוי בנו.

חוק הזנות: דמוניזציה למין (ורד טוכטרמן, סלונה)

מה שעומד פה על הפרק, מעבר לחירויות הפרט הבסיסיות, הוא יחסה של החברה שאנחנו חיים בה למין. האם אנחנו חיים בחברה שרואה מין כאקס-טריטוריה מקודשת ומוגבלת, שצריך לשלוט בה, לחסום אותה, ולקבוע גדרות וסייגים לגבי האיך, מה, מתי, כמה ולמה שלה, או שאנחנו חיים בחברה שרואה במין דבר טבעי ובריא שכל פרט בה חופשי לבחור את העיסוק שלו בו כרצונו.

סוף למקצוע העתיק בעולם? הצחקתם אותי (אורית אגמי, סלונה)

החוק המוצע שצרכני מין יהפכו לעבריינים – תמוה. לו הייתי זונה או נערת ליווי – הייתי יוצאת להפגין בככר העיר

פרוצה בחוק (גיל קופטש, מאקו)

הפתרון הוא לא לרדוף אחרי המשתמשים – ראינו כמה עזרה המלחמה במשתמשי הסמים – אלא דווקא למסד את הזנות

הדרת נשים בחסות מס הכנסה (אבי נוב, The Marker)

הדרת נשים גם במסים (עו"ד אבישי מלכא, מעריב nrg)

לא לזנוח את האחר: על חינוך מיני בציבור הדתי (דניאל להמן, סרוגים)

הצעת חוק: בתי הדין יקבעו מועד למתן גט בתוך 45 יום (כיפה)

לבקשת התאים הגאים: נדחתה בשבועיים הצעת החוק נגד אפליה (מאקו)

מנתחת בביה"ח ביום, מכונאית רכב בלילה (מעריב nrg)

הכוח הנשי מתעצם (ישראל היום)

נפתחו אירועי המודעות לביישנות רפואית נשית (onlife)

"נשים עירומות על הזמנות העירייה? זו תועבה" (mynet)

The WRN Responds to Gender Discrimination in Israel  -womans rabbinic network

לבני: "מנהיגות גברית הפכה את ישראל לחלשה בתולדותיה״ (The Marker)

בין ציפי לבני לנשיא גרמניה (מתי גולן, גלובס)

מנהלים – זה הזמן להתחבר לאשה שבכם (The Marker)

מטפל אלטרנטיבי הורשע באונס, 8 שנים לאחר שהואשם (הארץ)

אשדוד: מה זו עיר ידידותית לנשים? (אילנה שושן, סלונה)

קרב הגירושים של החרדית שהפכה לדוגמנית (ynet)

פקח ברכבת: תביא את החברה שלך שנעבור עליה (mynet)

מחליף פורמט: מה קרה למודל המשפחה הישן? (שלי פרץ, yent)

חינוך מיני: כיצד לדבר עם הילדים על סקס ומיניות (ד"ר דניאל דריי, ynet)


ישנם בנים, ישנם בנים

טורים טורים (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

שבחים ל"האחות הגדולה" – תודה!

שלושה גברים שעזבו הכל ומטפלים בילדים (The Marker)

מוני עזב קריירה מבטיחה ככירורג, חנן התפטר מתפקיד בכיר בבנק ויובל עזב את מחקר המוח – הכל כדי לשבת בבית ולגדל את הילדים ■ מערכת כלכלית שלמה משמרת את הוויתור של נשים על קריירות מבטיחות לאחר שהן נהפכות לאמהות, אבל יש זוגות שבוחרים אחרת

וואלה! מתבייש (ישי הלפר, הארץ)

כשאשה מודרת לירכתי אוטובוס מדינה שלמה מזדעקת, אבל כעושים לה דה-הומניזציה שכזו איש כמעט אינו פוצה פה. אולי נוח יותר להתמלא בכעס אופנתי יחד עם רוב הציבור, ואולי עוד לא למדנו להביט בעיניים ביקורתיות בתוכן אינטרנטי.

סטלה קורין-ליבר, הליידי של גלובס, זוכת פרס אומ"ץ – על גילה אדרעי יו"ר ועד עובדי הרכבת: 

גילה אכלה פלאפל – גילה אכלה פלאפל. ניפחה, ניפחה, ניפחה את הפיתה – עד שהתפוצצה לה בפרצוף. זה סופו של כל בלון.

עיני שחרר חבל ארוך מדי לאדרעי. אולי הוא ראה בה את פנטזיית נעוריו הסוערים..

עוד בגלובס: מה מפריע לנו בגילה אדרעי? (טל ניב)

אולי מפריע לנו גם שזו גילה ולא משה. אולי מפריע לנו שזו אדרעי ולא זליקוביץ'. אולי זה הדיבור של הערסית, ותסלחי לי גילה. אחרת איך תסבירו שעיתון מכובד מצלם אותה אוכלת פלאפל מחוץ לבית הדין, כאילו עשתה פשע נורא

"זנות ופורנו – זכותו של הצרכן, סבלו של הקורבן", פרק מהספר "אנחנו" לכבוד חוק איסור צריכת זנות שעבר בקריאה טרומית ( האתר של שלי יחימוביץ')

זנות אינה קשורה למין, אלא לאלימות, ואף שזו סיטואציה שנחזית לצרכנית, אשר במהלכה אדם "קונה" סחורה, היא רחוקה גם מלהיות צרכנית, שכן הסחורה במקרה הזה היא גופו של האדם וכבודו, ובחברה מתוקנת אלה אינם עומדים למכירה.

חברה שממסדת חוליים כל כך קשים, במקום להוקיע אותם ולהיאבק בהם, היא חברה חולה. כי אכן, זו אחת התופעות העתיקות בעולם, וקשה עד בלתי אפשרי להעלים אותה מעל פני האדמה, אבל אם זה הטיעון, למה שלא נמסד עוד תופעות מזעזעות שממילא קיימות?

שק של נחשים:  בני ציפר חושב שבני ציפר , בדה מרקר שכחו שהן שם

נשים קטנות (לילך סיגן, מעריב nrg)

אני לא יודעת אם אי פעם התווכחתם עם פמיניסטית מושבעת, אבל זה יכול להיות נורא מעייף. מתישהו מבינים שמדובר בוויכוח עקר וחסר סיכוי, ושעדיף לעבור לנושא אחר, כמו גידול סנאים בתנאי החורף הישראלי, למשל.

כבשה שחורה (נועה ברזין, הארץ)

מיד בתחילת העלילה מתגבשת חלוקת תפקידים שוביניסטית להחריד בין הילדים: אחד הבנים ממליך את עצמו למפקד המשימה בנימוק שאבא שלו "מפקד בצבא" ולכן הוא מבין בעניין. על פי אותה "חוקיות", מתעורר מיני-מאבק בין שני ילדים אחרים על תפקיד הסגן, ושניהם מתקבלים. הבת היחידה שמצטרפת אליהם בלי שום תפקיד או משימה, היא, במקרה או שלא במקרה, "הילדה הכי יפה בגן". בתור שכזאת, היא זוכה לניסיונות חיזור ילדיים מצד כל הבנים בהצגה, ובכך מתמקמת למעשה בעמדה הטובה ביותר, כביכול, שילדה יכולה להגיע אליה באותו קונטקסט.

אז איך קוראים לך עכשיו? (דף הפייסבוק- ד"ר מיכל רום – הרצאות בנושא שמות משפחה ונשים)

טעות בחזקת שתיים – משרד הבריאות ואובדנות  (בת עמי נוימאיר פוטשניק, תנסו בעוד יומיים)

רבות מהמתגרשות שאני מכירה באופן אישי חיות בפחד מצמית שייקחו להן את הילדים, מצד אחד. מצד שני הן חיות בפחד מצמית שלא יהיה להן איך לפרנס את הילדים שלהן אחרי שיזכו בהם. רוב הנשים מרוויחות פחות כסף מבני הזוג שלהן, רוב הגברים יוכלו להרשות לעצמם עורך דין יקר יותר וטוב יותר. אבל כל זמן שחזקת הגיל הרך עומדת על תילה נשים גרושות יכולות להיות בטוחות שגם אם העו"ד היוקרתי יצליח לנשל אותן מרכושן ולסחוט מהן הסכמה לדמי מזונות מופחתים בילדים הוא לא יכול לגעת. עוגן של שפיות בתוך כאוס של אי וודאות בחסות החוק לחזקת הגיל הרך.

" רק" 35 גברים  גרשוים מתאבדים מדי שנה (יעל גיל, ynet)

הנתון הזה, שנחשף בדיון בכנסת, מקפל בחובו את התוצאות של "חזקת הגיל הרך". במלחמה הזו היו רק מנצחות

ד"וח שניט: שוויון להורות (סגנית השר גילה גמליאל, ישראל היום)

שושה, אל תיהי זונה (טל שמואלי, ביצים)

עיר מקלט (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

אימוץ אמנת "עיר ידידותית לנשים" יכול להביא למהפך תפיסתי שיגרום לנשים לחוש בטוחות יותר ובמקביל יזניק כל עיר קדימה. אשדוד בדרך

מי צריכה חניה בוורוד (סיגל אופנהיים שחר, העוקץ)

עבודה עמלנית של העירייה בשיתוף הציבור יכולה להניב השלכות מרחיקות לכת על חיי נשים בעיר. אז למה המיזם של עיר ידידותית לנשים סובל מדימוי כל כך שטחי? סיגל אופנהיים-שחר עם תשובות אפשריות

התמונה שכמעט הרסה את חייה של עולה אתיופית (onlife)

הגיע הזמן להתפייס (טניה רוזנבליט, ynet)

אני חרמן וזכותי לקנות כוס! (אריאלה רביב, לשאוףלנשוף)

עמית שוהם, עיתונאי מוערך וטיפוס די מגניב באופן כללי העלה את הטענה הזאת, הוא ועוד מאות טוקבקיסטים, מה שהשאיר אותי בהלם. כאילו, יש אנשים שנראה להם לגיטימי שאם הם חרמנים / ביישנים / לא אטרקטיביים מגיע להם פשוט לגשת ולקנות כוס. זה שהכוס עטוף בעוד כל מיני איברים מיותרים לא משנה להם, זכותם לכוס היא בלתי מעורערת, ואם הם לא מצליחים להשיג כוס, מותר להם לקנות כוס. בחיי שאני לא מצליחה לתפוס את זה. חשבתי שהתקדמנו מימי ה"אבל לגבר יש צרכים" מסתבר שלא. יש גברים, חלקם אמורים להחזיק בערכים דומים לשלי, שעדיין סבורים כך.

מכתב תגובה לנערת ליווי אלמונית (יונתן שם-טוב, וואלה!)

נערת ליווי אלמונית כתבה על עולם של כסף קל ולקוחות מנומסים. בעולם האמיתי, הזונות מתמודדות עם מציאות אחרת. יונתן שם טוב מאמין שכששמים מחיר על הגוף, גם הנפש משלמת

רישיון לזנות – על זה לא חשבו בכנסת (אסף הרדוף, ynet)

הצעת החוק של ח"כ אורית זוארץ מפלילה רק חוליה אחת בשרשרת. כל עוד ההיצע קיים, הביקוש לא ייעלם. אז מדוע לא ליצור משטר רישוי, עם פיקוח על בריאותה ומצבה של הזונה?

"מה את רוצה שהדוקטור יעשה את זה בשבילך? (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

הורות גאה: מה עושה זוג חד מיני שרוצה ילד? (ynet)

לקראת כנס נשים במקצועות הטיפול:

המוסף לשבת ידיעות אחרונות: " 18 שנה. פעם בשבוע. כל שבוע." סיפורו של גבר שהלך לזונות באופן קבוע ועכשיו מסייע ותומך ב"חוק הפללת הלקוח".

7 ימים- ידיעות אחרונות: "רכבת תחתית" על תיק סגור של נערה שמספרת על התעלות והטרדות מצד עובדי רכבת ישראל בצפון.  "ישנים כפיות" – ראיון יציאה מהארון של השף ניר צוק

מוסף שישבת- ישראל היום "אני רק רוצה לחיות"  עאטף זהאר יישאר בכלא. ראיון עם הנאנסת. "מונולוגים מהמקווה" – ראיון עם נעמי וולפסון, אשת רב, מתנחלת ומטפלת זוגיות על ספרה  "מרחק, נגיעה".

האם השרים יאשרו אשפוז כפוי לאנורקסיות? (חדשות 2)

יותר עבירות מין בבתי ספר מאשר בפארקים ובגנים (הארץ)

הבדוויות מצטרפות למאבק במתווה פראוור (הארץ )

לקוחות הזונות  נגד החוק לדיכוי הסקס (ynet)

אורית זוארץ, חוק שישלח למאסר לקוחות ימגר את הסחר בבני אדם והזנות בישראל? (מרב מיכאלי מראיינת, הארץ)

הממשלה תדון בחוק לאיסור אפליה על רקע נטייה מינית (הארץ)

מזל טוב: ארגון הנוער הגאה חוגג עשור של הצלחה (מאקו)

הכירו את המנכ"לית החדשה של בנק לאומי (חדשות 2)

בנות קרב – סרט דוקומנטרי בערוץ 10

אבא, מה מוכרים בחנות הסקס שבקניון? (mynet)

במקום שעת סיפור: עלילות הסקס של הגננת (mynet)

צבי פורטל לא מפחיד את דני זאק: "לא כל הומופוב ראוי להתייחסות" (מאקו)


תרבות, חינוך, פיקוח, צרכנות

הקשר ותרבותיות (הלא אנושית מהר כרוב)

ההקשר, הוא לא מה שפוגע בנו 

מה שפוגע בנו, הוא התרבות שלנו. התרבות שלנו שמייחסת למילים מסוימות משמעות משפילה. המשמעות המובנית של מילים מסויימות והסמלים וכל המטען התרבותי של… מילה אחת.

כאשר מציגים בני אדם מקבוצה כלשהי כאפשרות יחידה אחת לטוב אחד, סטנדרט אחד פוגעני, יותר פעמים מכפי שנוכל לספור או לזכור הופכים אותנו לכלים חסרי בינה, נשים, חיות, אחרים. גם מהגרות. איכשהו השולט, החזק, המקומי הוא לרוב גבר (עם עוד תכונות יותר ספציפיות) בתרבות שלנו. השאר?

חזון לימודי מגדר במערכת החינוך הפורמלית (שירה ריכטר,האגודה הישראלית ללימודים פמינסטיים ולחקר המגדר)

לימודי מגדר- ההבדל בין בן לבין בת, בין גבר לבין אישה, וכיצד העולם הזה שונה לגמרי עבור אישה או גבר- כל אלו לגמרי לא ברורים אם לא למדת לימודי מגדר.

זהו ידע. ידע שפוקח עיניים, ומציל חייםללימודי נשים נחשפתי באופן עצמאי לחלוטין- וזה שינה את חיי. 

פיקוח ושליטה, אונס ופורנוגרפיה (Y.E.S)

הביטו שוב על התמונה: היא יכולה להיות אמא שלכם, דודה שלכם, אחותכם הגדולה או אולי הקטנה, אולי אתם מכירים אותה. לא, היא לא התפשטה כדי לספק את צרכיו "האמנותיים"(?) של זיו קורן; היא לא החליטה להתערטל במקווה. לא, היא לא דוגמנית ולא שילמו לה על יום 'צילום אמנותי'. לא, היא לא עבריינית ולא נתבעה על התערטלות במקומות ציבוריים וקדושים.

אחיותינו, מוצר צריכה (יונית נעמן, העוקץ)

הבנת הזנות כמצב שיש בו כפייה אינהרנטית, ותפישת החברה המאפשרת אותה כמושחתת אינן רווחת בינתיים בישראל. לאור זאת, ההישג בוועדת השרים מעודד, ויש רק לקוות שהם יהיו הראשונים בסדרה ארוכה של משוכנעים. בינתיים, העמדה הליברלית ביחס לזנות היא עמדת הרוב אך כמו כל הגמוניה היא שקופה, ומופעיה הם מופעי המובן מאליו. בין היתר, כוחה של הצעת החוק, הממקדת את המבט בחזית הביקוש, הוא בהתמודדות עם היקף הצריכה העצום בישראל באמצעות הפיכת חסרי הפנים לבעלי אחריות.

אז כולנו זונות? (אורטל בן דיין, סלונה)

הטענות שאנחנו הפמינסטיות מדברות בשם הזונות וזה לא מעשה  פמיניסטי יאה, אלו טענות, איך לומר בעדינות , מגוחכות.  זנות היא עניינן של כל הנשים בדיוק כמו שדוגמנות היא עניינן של כל הנשים. אם נצא בקמפיין, הפגנה או הצעת חוק נגד הרעבת דוגמניות, האם גם אז יטען נגדנו  שאנחנו מדברות בשמן של הנשים ומתנשאות עליהן? הרי ברור לכולנו  שתעשיית הרזון ואידיאלים אנורקטיים של יופי פוגעים בכל הילדות ובכל הנשים, על אף שרובנו המוחלט לא דוגמניות. בדיוק כך גם זנות. צריכה, סחר, קנייה וניצול של גוף האישה פוגעים בכל הילדות ובכל הנשים. כשניתנת לגיטימציה חברתית רחבה לגברים לצרוך את גופן של ילדות ונשים- זה משפיע ומעצב את תודעתם של כל אלו  שמתחנכים  בחברה שמאפשרת זאת.

ללמוד על דרך השרלילה (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

כבר כמה שנים אני מחפשת ביטוי ויזואלי למודל "האישה כמדינה" שפיתחתי לסדנאות אימון והעצמת נשים, וטוב שחיכיתי..

בלוג פמיניסטי חדש נפלא- שק של נחשים :

גם בוויינט יחסים אוהבים זונות – בינתיים בנרג': ציצים – מנחם בן (בנרג') חושב שאורית זוארץ רק רוצה להעלות את ערכה בשוק -

בוואלה גבר שונאים גם גברים, אז זה בסדר – באקסנט יחסים שונאים אינדיווידואלים – בוואלה חדשות דווקא אוהבים זונות -

בוויינט יחסים שונאים נשים עם העדפות במיטה – בוואלה גבר שונאים נשים בכנסים

עשייה טובה מביקורת  (נעמה פלסר, מוסף שבת מקור ראשון)

ב'קולך' מנופפים בשיח המתנגד לקיצוניות, אך התגייסותם למלחמה במכון פוע"ה מעידה אחרת

תגובתה של איילת וידר כהן, יו"ר הנהלת קולך: רבני פוע"ה כלואים בשיח הגברי (מוסף שבת- מקור ראשון)

סגן השר ליצמן עזב כנס כדי לא לשמוע שירת תלמידות (הארץ)

סקר: רוב הציבור לא יודע כמה נשים מכהנות בכנסת או בממשלה (The Marker)

האם החוכמה נמצאת באשכים? מדוע כל היועצים האסטרגיים גברים והיחצניות – נשים? (אירנה שלמור, גלובס)

יובל טופר: הגבר הישראלי הראשון שנכנס להיריון (מאקו)

"אם הומו יכול להתחתן עם אישה ולהקים בית בישראל – זה עדיף" (מאקו)

"נקודת המבט שלך חילונית. ברגע שיש בעיה הלכתית, אנחנו לא נגיד לבן אדם: 'מצוין, תהיה הומו'. אנחנו אומרים: 'רגע, בוא תבדוק, אולי אתה דו, אולי אתה מבולבל"

משכילות יותר, מרוויחות פחות (טלי חרותי סובר, The Marker)

אשת קרבן חמולות בלוד חוששת להיפגע שוב (mynet)

פמיניזם בעיר הקודש (בית אביחי)

הדימוי התקשורתי של גילה אדרעי (ריקי כהן, סלונה)

אין אלא להסיק כי אדרעי מגלמת את הסיוט של כל מיזוגן/ית. אשה בעמדת כוח, ממוצא מזרחי, והיא לא נחמדה, כמובן. היא אימצה את הקודים הנהוגים במקומותינו לניהול מו"מ כוחני, היא לא מתחזה לתרבותית וצבועה בסגנון שאוהבים לחבק. אבל לגבר מותר, מבלי שיקראו לו בכינויי גנאי כאלו, מקסימום יתייחסו אליו כמושחת, מנהל גרוע.

זו הפעם הראשונה שיצאתי מבדיקה גניקולוגית בתחושה טובה (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

התיקון לחוק הזנות: עבור הנשים כולן (ח"כ זהבה גלאון, ישראל היום)

זונה – פרוייקט נועה סרט דוקומנטרי קצר על העוסק בתעשיית הזנות וסחר בנשים במדינת ישראל

מתוך פוליטיקה  בערוץ הראשון:

ניצחונן של הבלונדיניות (הילה קובו, מעריב nrg)

לאכזבה הגדולה מכישלונם של אהובי הקהל, הזוג הדתי המקסים "שושי ושושה", יש חלק בכך, אבל לא רק. הקהל הישראלי ברובו פשוט לא "עיכל" זכייה של שתי בחורות צעירות, צנומות ובהירות שיער בתוכנית שלא בוחנת כישורים כמו שירה, ריקוד, צעידה נכונה על מסלול או תפקוד כללי על תקן היפה והפוסטמה שליד החנון.

אושר טרומית: אחריות פלילית על לקוחות זנות: הארץ, מעריב nrg,

יש נשים שרוצות להיות זונות (יובל יועז, גלובס) – תגובתה המהירה והמצוינת של "שק של נחשים": בגלובס מפחדים מהפמיניסטיות הגדולות והרעות וגם בגלובס: יש זונות שלא רוצות להיות זונות (עמי ברנד)

הזונות: "זכותה של אישה להתפרנס מהגוף שלה" (mynet)

7 סיבות מדוע חוק הזנות החדש הוא רעיון רע (ניר יוסלביץ' , ynet)

החוק החדש – ניצול פופוליסטי של הזונות (זיו איש, ynet)

ח"כ זוארץ: זונות מאיימות עליי בגלל הצעת החוק (ynet)האיומים שאני מקבלת לא מרתיעים אותי (ח"כ אורית זוארץ, onlife)

התלונן נגד ח"כ זוארץ: שוללת חירותי לשירותי מין (ynet)

השבעה בלי אמא (יעל פז מלמד, מעריב nrg)

מדוע עורך צה"ל את טקסי ההשבעה לבנים דווקא ברחבת הכותל שבה אין מקום לנשים? התשובה ברורה: כי הרבי אמר

שמחון הנחה להשוות תוספות שכר הנשים בתמ"ת (ynet)

אשת הרב היא שחקנית, מחזאית ותסריטאית (סרוגים)

הכשרה לנשים חרדיות בהיי-טק (The Marker)

כנס נשים  ועסקים – על יזמות ויצירה (The Marker) ב-5 במארס בנמל ת"א

שומרות מסורת: נשים אתיופיות רוקמות (ynet)

מי מרגיש אפליה בישראל? בעלי מוגבלויות ואימהות לילדים עד גיל 6 (The Marker)

"במיטה עם אשתי – אבל חושב על גברים" (מאקו)

הבן רוצה להתחפש לרקדנית בלט? 4 עצות לפורים (ynet)

החרדים דורשים: הפרדה על הקרח (mynet)

אושר טרומית: מענק הסתגלות לנשים מוכות (הארץ)

ויטקה קובנר (קמפנר) הלכה לעולמה (שרון גבע, הגורם האנושי)

אונס הוא רצח – על גיבורות- תערוכה חדשה (סלונה)

פרידה מש. שפרה (ynet)

את מם הנישואים אי אפשר להפסיק (טל איתן, ynet)


הקלישאה העתיקה בעולם

האם סחר בנשים קדם ל"מקצוע העתיק בעולם"?

בראשית יב  י'- י וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.  יא וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ.  יב וְהָיָה, כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.  יג אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ–לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.  יד וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה; וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִשָּׁה, כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד.  טו וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה.  טז וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.

השרים אישרו: צרכני זנות יהיו חשופים לעונש הארץynetוואלה!חדשות 2חדשות 10ישראל היוםמעריב nrg

זכרונות מהזונות העצובות שלי (או: עוד פוסט על זנות) (מעין סודאי וליהי יונה, ראומה, בלוג עם תודעה)

זהו לב העניין מבחינתנו – אין, לא קיימת אף פרקטיקה אחרת שמסכנת עד כדי כך את העוסקים בה ומותרת במסגרת המדינה הליברלית נכון להיום. הסכנות שמלוות הימורים נמוכות בהרבה והפרקטיקה אסורה בארץ. שלא נדבר על סמים קלים. גם טיעונים על הבחירה החופשית של כולנו לנסוע בלי חגורת בטיחות פחות נפוצים בשיח. באף אחד מהמקרים האלו, שבהם הקורבנות אינם באופן כמעט גורף נשים – לא עלתה שאלת ה'אוטונומיה'. הצורך של המדינה הליברלית להגן על טובי בניה היה ברור. כשטובת בנותיה על השולחן נזכרים טובי הליברלים בטיעונים שלא היו עולים בשום הקשר אחר.

"אין אישה ממש בישראל" – הרהורים על פמיניזם וסולידריות (עלמה כץ, יחסי מין)

המילים זונה וחשפנית אינן מייצגות את אותה פעולה ולדעתי נשים העוסקות בזה מייחסות משמעות עמוקה להבדל ביניהם. הכותרת של ההפגנה והפוסטר שההתנוסס בה, מייצרים פער בין הנשים המפגינות לבין הנשים שעוסקות בחשפנות ובזנות, אלו שנגד ניצולן מחתה ההפגנה.

זנות וחשפנות הן תוצרים של אותה בעיה, של אותו יחס פורנוגרפי אל הגוף הנשי. כולנו ספוגות וספוגים בו במידה כזו או אחרת. הכותרת של ההפגנה מעמידה את הנשים העוסקות בזנות ובחשפנות ביחס דיכוטומי לאישה משוחררת ובכך היא חוטאת בסטראוטיפיזציה. הסטריאוטיפ עושה הפשטה ומעלים את הסובייקט שבו הוא מבקש להתרכז.

אנחנו לא (תמיד) נחמדות (יחסי מין)

והנה מגיע המלכוד המופלא. מי שבוחרת שלא לשחק את המשחק, שבוחר לחשוף את הפטריות והמחלות, את המצוקה, את האלימות הכרוכה בריקוד על זקפה מזדקרת מג'ינס של נער בתהליך חניכה, או גבר מזדקן, או חתן מיועד, היא לא נחמדה. אי אפשר לדבר על הפרקטיקות של חשפנות בתוכניות בוקר. אי אפשר לקחת מצלמה ולשדר מהחדרים האחוריים. מותר לדבר על זה רק בעקיפין, בתיאור פסאדו מדעי. מי שרוצה להגיד – כולנו חשפניות, להגיד "כל מגישת טלביזיה שמחוייבת לישר את התלתלים ולשים איפור כבד היא חשפנית" או "כל אישה שנשארת עם בעלה כי אחרת לא תהיה לה פרנסה היא זונה" היא לילית אסורה. מגונה. רדיקאלי.

לאסור צריכת זנות – למען ש', נ' ו-י' (גילי ורון, ynet)

הצעת החוק לאיסור צריכת זנות שעולה לוועדת השרים לענייני חקיקה מציבה אתגר: האם נמנע חירות, כבוד וצדק ממי שמזלם לא שפר עליהם? רק אם נצמצם את הביקוש, יצומצם ההיצע

אז לא תלכו לזונות, אז מה? (טל שמואלי, onlife)

כגבר שמקדיש זמן רב ומרץ לחקר החוויה הגברית, אני יכול להגיד, בלב שלם, שהצעת החוק לאיסורי צריכת זנות משמחת אותי. הנטייה הגברית (האנושית?) לבחור בדרך הקלה ראוי שתיפסק כשבחירותינו משפיעות על ציבור גדול. הצעת החוק הזו אומרת בצורה חד משמעית, שלא רק מי שמנהל, משדל וסוחר בשירותי מין עובר על החוק, אלא גם מי שצורך שירותים אלו ובעשותו כך מצדיק את קיומה של התעשייה.

הקלות הבלתי נסבלת של המיסוד (אושרית נברה, בלתי מרוסנת, סלונה)

מיסוד הזנות הוא בעצם מיסוד השליטה הגברית בנשים, ומיסוד היות הנשים כלי לסיפוק גברים. זו דרך מכוערת לדון במונחים סטריליים בתופעה אלימה, כוחנית ודורסנית כלפי ג’נדר שלם. את בטוחה שאת בעניין?

חקיקה מחנכת נגד זנות (מאמר מערכת, הארץ)

החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, לתמוך בהצעת החוק המטילה אחריות פלילית על לקוחות זנות, ראויה לשבח. הצעת החוק, שיזמה ח"כ אורית זוארץ מקדימה, אינה מתכוונת להתנקם בצרכני זנות, אלא להרים, לראשונה, את הצעיף מעל אחת הרעות החולות המוכחשות ביותר בכל חברה, ובחברה הישראלית בפרט.

חובת המדינה להגן מפני נזקי הזנות (פרופ' שולמית אלמוג, ישראל היום)

אקט מוסרי (שי גולדן, מעריב nrg)

הפללת הלקוח: יום היסטורי או פגיעה בזונות? (ynet)

נערות הליווי נגד ח"כ זוארץ: "לא ביקשנו את עזרתה" (חדשות 2)

היצאניות יוצאות נגד החוק להגנתן: "תנו לנו לעבוד בשקט" (חדשות 10)

חוק הזנות החדש לקוי – טור מאת נערת ליווי (וואלה!)

מדוע צריך להעניש את הלקוחות שצורכים שירותי זנות? ג'ני (שם בדוי), נערת ליווי המתגוררת בתל אביב, מסבירה מדוע אין כל הגיון ביוזמה החדשה, וכיצד "לקוחותיה" מועילים לה

זה לא מקרי שזה המקצוע העתיק בעולם (דנה נפתלי, מאקו)

תמיד יהיה גבר שרוצה לשלם בעבור מין, ותמיד תהיה אישה שמוכנה לספק את זה. הצעת החוק להפללת לקוחות זנות לא תמנע את התופעה, אלא רק תעצים אותה. אם אנחנו רוצים להגן על זונות, עלינו למסד את הזנות

"החוק החדש לא יגרום לנו להפסיק ללכת לזונות" (חדשות 2)

"אני אוהבת סקס עם פרטנרים שונים – זה טעם החיים. אוהבת גם כסף והרבה. אז ח"כ זוארץ תחליט על הגוף שלי?" (גלובס)

דגן גידל גברתן (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

אם יש מפלגות בלי נשים – למה שלא יהיו מפלגות בלי מזרחים או עולים מרוסיה * איזה תוקף יש למסקנות של ועדה שפעלה תחת איומים * מה צופן העתיד למוסד הנישואים * ומה נשים שומרות בבטן

לא יכולתי לצעוק (נעמי אלון, סלונה)

בסרט הביכורים שלה בחרה הבמאית עביר זייבק חדאד, לצאת מביתה ביפו למסע ברחבי הארץ, כדי לשפוך אור על נושא שהושתק והודחק במשך שנים בחברה הערבית (ולא רק בה כמובן): תקיפה מינית של ילדות, נערות ונשים, בתוך המשפחה ומחוצה לה. הנשים בסרט מספרות למצלמה על השתיקה הרועמת שליוותה את חייהן מאז הטראומה שחוו, על החשש שבני משפחתן יראו בהן אשמות במצבן, ועל הפחד שיאשימו אותן בפגיעה בכבודה של המשפחה ואף בפירוקה.

ערביות שהותקפו פונות יותר לסיוע, אך לא מתלוננות במשטרה (הארץ)

רצח על רקע אנתרופולוגי (שמוליק דוד, העוקץ)

המשפחות כושלות, לא מתפקדות ובעלות דפוסים בעייתיים, והממסד המטפל? לשון נקייה וצנזורה ממזערות את חלקו. שמוליק דוד קורא את השתיקות במחקר של משרד הקליטה על רצח של נשים יוצאות אתיופיה בידי בני זוגן

טכנולוגיה בשרות הדת – המצלמה הכשרה (אילנה ברודו, techslut)

המרוץ למיליון – תחרות מול אחווה (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

החברות בין בר ואינה שהובילה את צמד הנשים עד לניצחון היתה דוגמא ומופת לסאב-נרטיב שיצרה התוכנית. היא חתרה נגד התפיסה הקפיטליסטית, המושתתת, בין השאר, על עידוד היריבות והתחרותיות בין נשים,  והציגה מודל לאחווה נשית שהיתה הדבק שאפשר לצוות הנשי להעפיל ולשרוד בסיבובים שונים; למרות עיכובי הפרסה שעשו שוב ושוב, הצליח הצמד הנשי לאתגר לא רק את היחס המתנשא שספגו מצד הזוגות האחרים אלא את התפיסה של הרואה בבלונד סמן לאווילות.

גבר לבן אשכנזי בטלוויזיה (ליאת אלקיים, הארץ)

החוקיות הכל כך קבועה, הכל כך נוקשה, אינה מצביעה רק על מקובעות מחשבתית ונטייה לחקיינות. היא מראה יותר מכל שלמעשה דבר לא השתנה: עדיין הרוב המכריע של מנהלי הטלוויזיה הם גברים לבנים אשכנזים. עדיין רוב רובם של כוכבי הטלוויזיה הם גברים לבנים אשכנזים. עדיין רוב רובם של צופי הטלוויזיה הם לא.

ומה ב"הארץ"? ובשאר העיתונות? המדור השבועי: 16% – מדורי הדעות 5.2-9.2.12

הופכים את הילדים לקלף מיקוח בידי המתגרשים (צבי טריגר, ynet)

ילד הוא לא נכס מניב (ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ', ישראל היום)

אז יש לנו 3 יו"ריות – ומה עכשיו?(יפעת זמיר, מנכ"לית עמותת כ"ן, סלונה)

נו, את בטח לא יודעת מתי הווסת שלך…. (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

אולד ספייס VS אקס. מי יותר גבר? (טל שמואלי, ביצים)

את הכי יפה כשנוח לי (טל שמואלי, ביצים)

מרב מיכאלי העלתה לפייסבוק: 

חדש בישראל: הקונדום לנשים עושה עלייה (מאקו)

בגלל הדרת הנשים: בית שמש לא עיר תאומה (ynet)

הגרי"ש אלישיב: מותר לבזות אישה בקווי מהדרין (כיכר השבת)

צניעות של פעם: הרב עובדיה ואשתו בצילום ישן (ynet)

10% מהגברים בדיכאון אחרי לידה – איך מטפלים? (ד"ר חנה גילאי גינור, ynet)

הרב בני לאו: טיפולי ההמרה פוגעים בהומואים דתיים רבים (כיפה)

ארגון הפסיכולוגים בישראל: יש להיזהר מ"טיפולי המרה" לא אתיים (מאקו)

לסביות בצבא: "יצאתי מהארון ונשארתי בחיים" (מאקו)

מועצה עליזה: מועצת הנוער הגאה הראשונה יוצאת מהארון (מאקו)

"חיילות בצה"ל? שעשוע שמשבש את תפקוד הקצינים" (רבקה שמעון, כיפה)

סימנים של חולשה: להסתפק בשאריות של אהבה (ynet)

ותיקי הרבנות הצבאית: מסלפים את תורתו של הרב גורן: סרוגים , הארץ 

מנכ"ל בנק לאומי הבאה: רקפת רוסק-עמינח: וואלה!, TheMarker, כלכליסט, גלובס, ynet, ישראל היום, חדשות 2, מעריב nrg, חדשות 10


לעבוד בפמיניזם

 

איך משפיע הקפיטליזם על האהבה שלכם (אוה אילוז, מוסף הארץ)

פעמים רבות תלו בפמיניזם את האשמה בקשיים השוררים בימינו במערכות יחסים רומנטיות ומיניות, ולכן לא התמקדו בגורם המיידי יותר: הקפיטליזם. אם מציאת האדם הנכון נהפכה למשימה מרתיעה, אם הגברים לקו, כפי שנטען בשבועוני נשים, בפחד ממחויבות, ואם מפגשים מיניים כמעט אינם מתפתחים לכדי מערכות יחסים משמעותיות, יש להאשים בכך את האופן שבו הקפיטליזם שינה את המבנה החברתי של המפגשים.

עסקים קטנים, מהפכות גדולות (ורד לי, מוסף הארץ)

לנה גורארי היא אשה נדירה בנוף הישראלי. בגיל 18 עלתה לישראל לבדה מאוזבקיסטאן, ובגיל 37 היא כבר פורשת מניהול עמותה, "סביבה תומכת", שאותה ייסדה עם חברות לפני תשע שנים. עולות מחבר המדינות ומאתיופיה, וישראליות ותיקות, יהודיות וערביות, נעזרו בה כדי לפתוח עסקים משלהן. שיחה על הצלחה, לא רק כלכלית

לגדול בעולם החרדי: פצע שלא מתאחה (תמר רותם מראיינת את אמה, הסופרת יהודית רותם הארץ)

תארו לכם אותי אז, תלמידת בית יעקב חמורת סבר, תמה וברה, שערי מהודק לאחור בצמה, חלת-שבת עבה, שמא ישתחרר תלתל סורר. ממרומי העליונות הדתית שאך רכשתי, זילזלתי בה ובספריה. אבל הספרים האסורים עשו עלי רושם בל יימחה. אני זוכרת עד היום בצבעים חיים את הכריכה של כל אחד ואחד מהם.

קשה לתפוס איך אשה מבני ברק, ממשפחה חרדית טובה, מגיעה לארון הספרים הפמיניסטי של התקופה, ובכלל יודעת על קיומו. כששאלתי את אמי לאחרונה איך זה קרה, היא לא זכרה. הם היו לה כסולם המוצב ארצה וראשו השמימה, והיא טיפסה עליו, שלב אחרי שלב, בדרך לחירות שלה. הייתי בת 16 כשאבי שרף אותם יחד עם ספרי הלימוד של האוניברסיטה, במדורה גדולה בחצר ביתנו.

גליון פברואר של "נשים וטכנולוגיות רפואיות" – מרכז אשה לאשה 

למה מגדר? (ד"ר יוכי שלח וד"ר אורלי צרפתי, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

מתה המשוררת וחוקרת הספרות ש. שפרה ynetווואלה!

מצביאים ומחליטים (אפרת כהן נוימן, onlife)

הועדה הציבורית שבוחרת את המורות/ים המצטיינות/ים מורכבת ברובה מגברים (14 גברים, 4 נשים) הראשון ברשימה הוא איש צבא (הרמטכ"ל לשעבר), הבאים אחריו הם אנשי תעשייה וכלכלה ורק לאחר מכן נשות ואנשי רוח וחינוך (וזה מבלי להתייחס לייצוגי החסר של מגזרים שונים בתרבות הישראלית).

חשופות (תמר זנדברג, צו פיוס)

במועדונים אלה מתרחש סחר בבני אדם המתנהל תחת מטריה חוקית, תוך עצימת עין של כל הרשויות. גברים שבילו במועדונים אלה העידו כי הריקוד בחזית המועדון הוא רק כיסוי למתרחש ב"חדרים הפרטיים" האחוריים – צריכת שירותי מין בתשלום. ע"פ החוק הישראלי הנוכחי, הזנות עצמה אינה בלתי חוקית, אולם סרסור לזנות והפעלת בתי בושת – בהחלט אינם חוקיים.

המיתוסים על חשפנות (גלית דשא, סלונה)

למה בכל הסיפורים על זונות שמחות וחשפניות משוחררות, הן תמיד סטודנטיות לרפואה או משפטים? כי הם לא אמיתיים. גלית דשא, מנכ"ל שדולת הנשים, מנפצת את השקרים

האם שירותי מין יהפכו ללא חוקיים? (חדשות 2)

הלקוח הוא העבריין (ורד לי, הארץ)

המציאות הגיהנומית שבה חיות הזונות בישראל מחייבת את השרים לתמוך בהצעת החוק התקדימית, שתשים קץ לסובלנות כלפי הצורכים שירותי מין

איך אפשר להציל 5,000 ילדים מעולם הזנות? (מתי שמואלוף, מאקו)

היום אנחנו מבינים שכדי לעצור את הזנות והסחר בנשים, לא די במאבקן של רשויות האכיפה בסרסורים ובסוחרים. יש להקטין את הביקוש לזנות, ולפעול נגד החוליה בשרשרת הזנות שהייתה עד היום סמויה מן העין – הלקוחות.

הפגנה נגד מועדון חדש: "חשפנות היא זנות" (ynet) צפו: נשים מפגינות נגד מועדון החשפנות החדש (מעריב nrg)

תפסיקו להשתמש ברחם ככלי נשק (ניצן צבי כהן, onlife)

החדירה של פרסומי אגודת "אפרת" לשלטי חוצות היא תופעה מסוכנת – זו עמותה שוביניסטית שעושה שימוש ציני ברחמן של נערות. אל תשבו בשקט בשעה שהמרחב הציבורי שלנו מתמלא במסרים של שנאת נשים

אדבאסטינג לשלט אגודת אפרת: “הצער והכעס על כך שהדתיים רוצים לשלוט לי ברחם מלווים אותי יום יום” (עידו קינן, חדר 404)

פסיכיאטריה ואנכרוניזם (עמליה רוזנבלום, הארץ)

טוב היה, אם המו"לים והמועצה להשכלה גבוהה היו מקשיבים לצו מצפונם ומושכים את הספר מהמדפים ומתוכניות הלימודים. אבל גם אם הם, והמחברים, אינם מוטרדים מתרומתם לפסיקות המקלות עם עבריינים, כדאי לכל המעורבים לשקול את האפשרות, שהספר חושף אותם לתביעות נזיקין מצד כל מי שנפגעו על ידי האבחנות האנכרוניסטיות, הפטריארכליות והשגויות המופיעות בו.

מדד הלסביות (בפריים טיים) (בת עמי, תנסו בעוד יומיים)

ועכשיו אורנה בנאי. פעמיים בשבוע בפריים טיים של ערוץ 2 בתקופה שבה הרייטינג שלו מתחיל להזכיר משטרים אפלים (כלומר את זה של הערוץ הראשון בימים של ערוץ יחיד) כשווה בין קומיקאים – בגלל שהיא מצחיקה, לא בגלל שהיא לסבית. בתוכנית הראשונה זה עוד היה כר נרחב לבדיחות, כולל המשאית וזה שהיא בטח עשתה את הריאיון הזה כדי לקדם את התוכנית החדשה שלה. אבל מאז זה סתם עוד נושא שאפשר לצחוק עליו

תשובה לדנה ספקטור (גלי עציון, סלונה)

מדהים לא פחות, כיצד משתמע מהטור כי מאותו נתון מופרך, כאמור, מסיקה ספקטור כי הנשים אשר מבקשות דמי מזונות ילדים הן לא אנושיות וקטנוניות וכי המאבק על ביטול חזקת הגיל הרך שמתלהט כיום באמצעי התקשורת נובע מחוסר האנושיות של אמהות גרושות כלפי בן הזוג שלהם לשעבר.

הבחירה לאמץ את טיעון ההתאבדות הרגשני והמסולף של קומץ גברים גרושים, מבלי לעמת אותו עם נתוני אמת  מפליאה כל כך, שקשה שלא לחשוד כי הטור נכתב מתוך רגשות אשמה כבדים כלפי בן זוגה לשעבר, מתוך סערת רגשות וללא ביסוס עובדתי – עובדה שמזכירה הכותבת בסוף הטור.

הוועדה לזכויות הילד, 7.2.2012 (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

אֵימה יש רק אחת (גיל רונן, מעריב nrg)

ברית אבות: אירגוני הגברים נגד "חזקת הגיל הרך" (ליאת שלזינגר, סופשבוע מעריב,  nrg)

מאחורי הקלעים של הוועדה שאחראית להחלטה המהפכנית לשנות את החוק לפיו ילדים עד גיל שש להורים מתגרשים יישארו עם אמא, התחוללה מהומת ענק. על ההפקה: ארגוני זכויות הגברים. האמצעים: איומים, הפחדות והטרדות, הכל כדי ללחוץ על הוועדה להחליט נכון. התוצאה: חברת ועדה אחת פרשה ואחרים מודים: "ייתכן שהלחצים וההשמצות השפיעו על שיקול הדעת"

אמא למדינה: אל תכריחו אותי לאמץ את ילדיי שנולדו דרך אם פונדקאית (חדשות 10)

תעשו לנו ילד (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

כך הפך הרעיון האלטרואיסטי של פונדקאות לסטארט-אפ כלכלי שכולל סחר באיברים. מסע בין ביציות שמתחיל בישראל ומי יודע איך יגמר

ציורי העירום בירושלים: שימוש מכוער באמנות יפה (טלי פרקש, ynet)

הציורים של ונוס העירומה שכיסו קירות בקריית יובל, אינם מכסים על שנאת האחר שבמעשה. זהו מפגן מרשים של חשיבה מדוקדקת ונכלולית – איך בדיוק נפגע בשכן שלנו, במקום שהכי יכאב לו. ועיקר הבעיה הוא שפרובוקציה רק גוררת פרובוקציה

ביסקסואלית, לא קוסמטיקאית (שירי אייזנר, onlife) וגם בבלוג שלה שחור- סגול

עד ההיריון הבא (הארץ)

כיצד מתכננת הרפואה לצמצם את תופעת ההפלות החוזרות? ממצאים ראשונים מישראל מצביעים על קשר אפשרי גם לזרע הגבר

Should Israel Make Paying for Sex a Criminal Offense? -huffingtonpost

האם הטכניון מדגיש את הנוכחות הנשית שבו כדי לפתות נרשמים? (הארץ)

לא הולם: אף אישה לא השתתפה בכנס התנועה של דגן (וואלה!)

תלמידה בת 14 תפסה את המטריד שלה (mynet)

סיפור שלא מספרים (אמילי עמרוסי, ישראל היום)

למה אתן בכלל מתגייסות לצה"ל? (רבקה שמעון, כיפה)

באסותא מקבלים תרומות זרע רק ממי ששירת בצבא (הארץ)

גב גבר (לירן פוגל, בלוגניסט)

היום אני עם גב תפוס, ואני תופס את עצמי מסתיר את זה. רק אשתי יודעת. לא תדעו לעולם שלא הסתכלתי שמאלה כי זה פשוט לא אפשרי עבורי. פניתי אליכם- זה סיבוב מלא. התכופפותי – החנקתי אנחה. כנראה שאפילו אלפי מעגלים של ״צדיק כתמר״ ו״הורה מדורה״ לא יכולים לשחרר אותך ממעגל הגב גבר.

גפני מבטיח מקום לח"כית ב'דגל התורה' • בלעדי (בחדרי חרדים)

"תירגעי, זה רק אני, תיפתחי" (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

שלושה סיפורים שונים  (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

תביעה תקדימית: "אל על פיטרה הומו שהביא ילד בהליך פונדקאות" (מאקו)

הרב הראל: על הומואים דתיים ישנה חובה הלכתית לנסות להשתנות (כיפה)

"עצת נפש": טיפולי ההמרה מוכיחים את עצמם ונתמכים בעובדות מדעיות (כיפה)

הסתדרות הפסיכולוגים: טיפולי המרה להומואים – אינם יעילים‬ (כיפה)

לא יהא צה"ל כבית חמיו? (הרב נתנאל אלישיב, כיפה)


ביקורת בונה

היא הבינה שאין לה ברירה מלבד חוכמת הפרחים הקטנים (Inter Spem et Metum)

המאבק הפמיניסטי הוא לא "אנחנו נגדם", הוא לא "הבנות על הבנים", והוא לא "כל אישה היא אחותי בנפש וכל גבר הוא אויב מתועב עד שיוכח אחרת". פמיניזם מבוסס על ערכים ותפיסת עולם. הוא לא מורכב מכל מה שעושה או אומרת אישה כזו או אחרת, ברחוב או ברדיו. פמיניזם הוא לא זהות שבטית, והוא בעיקר לא “נשיות”.הוא תפיסת עולם. הוא מאבק לשוויון, לשחרור, לכינון חברה טובה יותר. וכל מי שפועלת נגד המטרות האלו, גבר או אישה, ראויה לביקורת, כשם שמי ששותפה למטרות האלו, גבר או אישה, ראויה למקום ושיתוף.

לצעוד עם שימבורסקה (נעה לנדאו, הארץ)

השעה היתה 02:00 לפנות בוקר, המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה הלכה לעולמה זה כבר, ולראשונה זה עידנים החלטתי לצעוד רגלית לבדי במעלה רחוב אלנבי המפוקפק לכיוון רחוב רוטשילד, פינת הפופיק של תל אביב. לא היה עלי די כסף מזומן למונית, מזג האוויר היה נאה, ורציתי להגות מעט בלקחים של משמרת לילה מתישה ובמותה של יוצרת אהובה. לא חששתי, כי הרחוב היה מוכר ומואר, והתנועה בכביש ערה.

אבל אז הם באו.

איך הפכתי לפמיניסטית (קטנה). (דנה כהן, מעריב nrg)

אני מעזה לטעון שהקיום הנשי, מעצם היותו כזה, הוא קיום של הדרה. לדוגמא, העובדה שכבר הרבה מאוד שנים נשים מודרות מהיכולת לאכול מבלי לשקוע בייסורי מצפון, או מודרות מחיים נטולי עיסוק אובססיבי במראה שלהן- מריחת קרמים ממצקים/ מצעירים/ משזפים, צביעת שיער/ציפורניים/פנים, מריטה/הרמה/הקטנה/הגדלה/עיצוב של כל איבר ואיבר בגופן החבוט. תחשבו על זה שנייה, נשים מודרות בכל רגע נתון מאיך שהן נראות באמת.

על זנות מגדר ומשפט פלילי: הרהורים על הצעת החוק להפללת צרכני זנות (ד"ר נויה רימלט, מתוך:משפט וממשל, 2010, כרך י"ג, עמ' 491-439, באתר האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

אות קלון בכיכר אתרים (רעות גיא, העוקץ)

בעולם המעוות של הזנות קיימות עבור הנשים מספר מצומצם של אפשרויות בחירה, כולן בתוך המסגרת שהזנות יכולה להציע, לא מעבר. הזנות לא מציעה חופש, כבוד, ביטחון, הגנה, אהבה ותחושת ערך. לפחות לא לאורך זמן. כל עוד אות הקלון החברתי מרחף מעל ראשיהם/ן של הנמצאות/ים בזנות, אין לנו דרך ממשית לנתק את המחירים של הזנות מהאחריות שלנו כלפיה וכלפי הנמצאות/ים בה.

גברת מג'ונדרת עונה לתומכים במיסוד הזנות (צפי סער, הארץ)

הייתי רוצה פעם להיכנס, רק לרגע, לראשו של גבר שיושב במועדון כזה, רואה נשים חצי עירומות מתפתלות על עמוד או מנענעות את איברי המין שלהן לעברו – ומבסוט. איזה עיוות של האנושיות, איזה חינוך מחריד לגבריות משובשת הוא עבר, כדי להיות מסוגל לדה-הומניזציה כזאת של אדם כמותו, שהוא במקרה ממין אשה?

הולכים למועדון חשפנות? על זנות לוקחים אקסטרה (טלי טסלר, onlife)

למתחסדים שטוענים כי חשפנות היא בסך הכל ריקוד בלי בגדים – מצפה הפתעה. שיטוט קצר בפורומים של סקס מגלה את האמת מאחורי השירותים הניתנים במועדון חשפנות: "ריקוד פרטי" הוא רק שם קוד לסקס בתשלום. זהירות, התכנים בפנים קשים ומפורשים

המטה למאבק בסחר בנשים- עצומת תמיכה בהצעת חוק איסור צריכת זנות

מה את בוכה? רק אמרתי (יונית נעמן, העוקץ)

קל מדי לפטור את סוכנות הדיכוי בטיפת חלב בהפנמת השוט, בצריבה הגנטית של הפטריארכיה בעצמותיהן, בעובדה שהן רק מעבירות הלאה את מורשת הסבל כדי שגם אנחנו נישא קצת בנטל. קל מדי, אז אני מנסה להבין למה בת הדוד שלי עזבה הבוקר את טיפת חלב בדמעות

אולטראסאונד (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

זהבה גלאון היא היו"ר החדשה של מרצ : וואלה!, ynet, מעריב nrg, הארץ, חדשות 10, חדשות 2, ישראל היום

יובל טופר: הגבר הישראלי הראשון שנכנס להיריון (מאקו)

נאנסת? נבגדת? קבלי תפילה על טבילה (ynet)

כשעוד אשה נהפכת לאות (ענר שלו, הארץ)

בכנסת דנו בהמלצת שניט: "ילד זה לא נכס מניב" (ynet)

למה ילדה צריכה להתחפש לשוטרת סקסית? (חדשות 2)

הצעירה ששיערה נגזז משחזרת: "צעקתי לנהג שיעצור" (מאקו)

גירושים: לחייב את האבות הגרושים להורותם (ynet)

צה"ל ישלול פטור מגיוס לדתל"שיות (כיפה)

רבנים צבאיים במילואים תוקפים את הרבצ"ר: "התנהלותו מזיקה לחיילים הדתיים" כיפה, סרוגים , הארץ , ynet

רדיו 'קול ברמה': רודפים אותנו כי אנחנו חרדים (סרוגים)

פרובוקציה: ציורי עירום נתלו באזור מתחרד בי-ם (ynet)


משטרת מחשבות?

משטרת הפמיניזם (מרב מיכאלי, הארץ)

זאת דינמיקה הרסנית ומסרסת. הקלות הבלתי נסבלת של ההשתלחות באלה שאינם/ן מיישרות קו אינה מאפשרת דיון והתפתחות של אופציות מגוונות; ההתנהלות הזאת היא ההתנהלות הגברית ההגמונית הכוחנית, שנגדה הפמיניזם יוצא; היא מחזירה לנו את הדימוי של מנקרות עיניים זו לזו והיא מייצרת קול אחד מונוליתי ושטוח, בדיוק הדבר שכל האידיאולוגיות האלה מבקשות לייצר לו אלטרנטיבה. על זה אמרה הפמיניסטית השחורה אודרי לורד: "כלי האדון לא יפרקו את ביתו של האדון".

17%  מדורי הדעות 29.1.12-2.2.12

נשים והיסטריה: פגישת מחזור (מעין סודאי וליהי יונה, ראומה, בלוג עם תודעה)

אבל הנזק החמור בהרבה הוא התיוג החברתי לפיו נשים הן ממש 'לא שפויות' פעם בחודש. והרי מי רוצה סכנת נפשות שכזאת לידו? מי רוצה מנהלת כזאת? נהגת כזאת? מי לעזאזל ימנה מישהי לראש מחלקה בבית חולים ומי יבחר בראש ממשלה, שעלולה לאבד את שפיותה, ממש, בדיוק ברגע בו תפרוץ מלחמה? למה לנו? בואו נלך על החצי השפוי של האוכלוסייה.

סיפורים מכיסא האינקוויזיציה של הגניקולוג (הפרוייקט של שרון אורשלימי ב- onlife)

אולפן שישי: קומזיץ בלי נשים (מיכל סלע, onlife)

בשולחן הפרשנים של מדורת השבט הישראלית ישבו בשישי האחרון רוני דניאל, אמנון אברמוביץ' ונחמיה שטרסלר. האישה היחידה בקבוצה עמדה בצד, בתוך האליפסה. למה לנשים אין דריסת רגל ב"אולפן שישי"?

הפרדה קיצונית בין גברים לנשים בקפיטריה (mynet)

לאחרונה החלה הקפיטריה בראשות הרבנית עדינה בר שלום (בתו של הרב עובדיה יוסף), שמשרתת גם סטודנטים חילונים, להפריד הפרדה מלאה באמצעות מחיצה גבוהה. המכללה: אנו גוף חרדי ופועלים לפי אופי הסטודנטים

הדרת נשים – השקט המדומה (הרב אורי איילון, onlife)

חלום ושברו: על נשים חרדיות שהתגרשו (כיכר השבת)

המטריה הביסקסואלית (שחור- סגול, הגיגיה של ביסקסואלית רדיקלית)

הרבה מאיתנו חושבות/ים שביסקסואליות היא זהות אחת ויחידה, וזאת כאשר למעשה ביסקסואליות יכולה גם להיות קשת של זהויות רבות – כאשר התכונה המשותפת לכולן היא משיכה לא/נשים מיותר ממין ו/או מגדר אחד.

אשל כמשל או כרוניקה של הדרה ידועה מראש (גלית דשא, onlife)

לא מעט נשים שדיווחו על הטרדה מינית, נאלצות גם להתמודד עם חשש ממשי למשרתן, בין אם זה "לטובת" העובדת או כי את המטריד הבכיר אי אפשר להזיז מתפקידו. על הקלות הבלתי נסבלת של השימוש בשררה

האם את מוטרדת מינית? (שירית בן ישראל, ifeel)

"אל תשאל"- שי שטרן על הדרת נשים (מאקו)

כשליש מהעוסקים בזנות בישראל – קטינים (הארץ)

מחאת החורף של החיילות הדתיות: קר לנו בגלל החצאית (מאקו)

מדוע אין נשים בהנהגת ארגונים יהודים בעולם? ( ערוץ 7)

שריקות ומבטי זימה הם הטרדה מינית? לא אצלי (ynet)

12 תלונות על תקיפה מינית בדרך למעונות (mynet)


הסגברה, תקנה, נביאה

הסגברה (ציפי ערן, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, תורגם מהבלוג שלה feminainvicta )

הסגברה היא לא פשוט האקט של גבר שמסביר; גברים רבים מצליחים להסביר דברים יום-יום בלי להעליב כלל את שומעיהם.

הסגברה זה כשמישהו אומר לך, אישה, איך לעשות משהו שאת כבר יודעת לעשות, או למה את טועה בקשר למשהו שאת בעצם צודקת לגביו, או מספר לך כל מיני "עובדות" על משהו שאת בעצם יודעת הרבה יותר ממנו.

יש תקנה? (בת עמי, תנסו בעוד יומיים)

יש רק שני דברים הגונים שפורום תקנה יכול היה לעשות: 1. לצאת מהצללים – לפרסם (לכתחילה, לא אחרי שלוש שנים כשהם מבינים שעיתונאים עומדים לעשות את זה לפניהם) את הסיפור ולקחת אחריות/סיכון לתביעת דיבה. 2. לקרוא לכלל הרבנים להפסיק לייעץ בנושאים שבהם אין להם כל הסמכה ולהפנות את צאן מרעיתם למומחים. המשמעות של זה היא, בין השאר, שהם נדרשים ולוותר בעצמם על הפרווילגיות הכרוכות בתואר היוקרתי, רב. זה לא פשוט, זה כמעט לא אנושי אבל החדשות הטובות שעדיין לא מאוחר מכדי לנסות.

גם את מרים הנביאה הדירו (רוחמה וייס, ynet)

אנשים יודעים מה הדעה "הנכונה" להם, והיכן הם רוצים למצוא את עצמם, אבל הם לא באמת הפנימו את זה. אנחנו נמצאים, כנראה, בתקופה שבה אין עדיין הלימה בין הערכים "הנכונים", לבין תחושות הבטן. הראש כבר הפנים: נשים אינן חפצים או ממתקים, אבל התגובה מהבטן עדיין לא השיגה את התובנות האלו.

ואיך יוצאים מזה? הבהלה של אילה חסון מובנת, אבל הבחירה שלה לתקוף ו"לנפנף" את ד"ר קמיר מהשיחה, מצערת. הלב לא באמת נרגע כשהורגים את השליחה. הייתי שמחה לו אילה חסון הייתה עוצרת, מאפשרת לעצמה ולשומעים לקלוט מה קרה, ואף מנסה ללמוד מזה משהו.

ותען להן מרים – הנהגה נשית בשירה (שרה עברון, קולך)

בשירת הנשים שמרים מובילה כשהיא מלווה בתופים ובמחולות אפשר למצוא מרכיבים שאינם קיימים כלל בשירת משה ובני ישראל. ברצוני לעיין בפרשנות של הפסוקים המצוטטים לעיל מתוך הדגשת העצמאות והייחוד של השירה הנשית, שירת מרים, על מנת לשאוב ממנה השראה למתפללות היום

הוּלדת מרים, הוּלדת הנביאה (הרבה דליה מרקס, רבנים לזכויות אדם)

כמו נשים רבות כל כך בעולם העתיק ואולי לא רק בו, מרים פעלה מאחורי הקלעים. מעשיה נעשו בשקט וללא בקשת פרסום: היא צפתה באחיה השט בתיבה מרחוק, היא ניגשה בחשאי לבת פרעה והמליצה לה על יוכבד כמינקת, היא ליוותה את אחיה, משה ואהרן, בהנהיגם את העם. אולי בגלל חלקהּ השתוּק אבל הנחוש, הכליל אותה הנביא מיכה עם שני אחיה והזכיר את חלקה ביציאת מצרים, באומרו: "וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם" (מיכה ו, 4). יוצאת דופן היא שירתה, שירה ספונטנית ומאושרת זו מבקיעה את שתיקתה של מרים.

מה זה להיות סטודנטית ללימודי מגדר (גל שרגיל, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

קיים פער גדול מאוד באידיאולוגיות המניעות את לימודי מגדר ולימודים אקדמיים אחרים. בזכות לימודי המגדר, אני יכולה לבקר את ההגמוניה בלימודי הנוכחיים, אך אני חווה ניסיונות של השתקה ואי קבלה של דעות שונות מהדעות ההגמוניות על ידי הממסד האקדמי. הידע שרכשתי מלימודי המגדר מזכירים לי את המשפט הידוע- "האישי הוא הפוליטי", ומשפט זה מניע אותי מול הממסד ליצירת אווירה פלורליסטית ולא אווירה של דיכוי.

חטא קדמון (תמר רותם, הארץ)

י', חסיד גור, התעלף בזמן ההדרכה לחתנים, שעתיים לפני החופה. ר' עזבה את החסידות מפני שלא עמדה בקיפאון הרגשי. א' מאשים את את משגיחי הצניעות בפלישה לפרטיות ובהטרדה מינית. בעקבות כתבה שפורסמה כאן בשבוע שעבר, על מנהגי הפרישות של גור, חסידים בעבר ובהווה משמיעים את קולם

התלמידה חשפה בציור: כך מופלות נשים באוטובוס (ynet)

חודשים לפני שהדרת הנשים בבית שמש עלתה לכותרת, הציגה ליאורה קורצר בת ה-18 את ההשפלה בפרויקט אמנות באולפנה. היא חזרה לארה"ב עם משפחתה והתבשרה כי זכתה בפרס: "חשבתי שדברים כאלו לא קורים במדינות דמוקרטיות"

תוכניות הילדים מציגות: אלימות ותכנים מיניים בוטים (גלובס)

פרוייקט 'נשים גדולות מהחיים' (לימור לוי אוסמי, נשים מדברות אמהות)

לרוב כשאני מביטה בתמונות סטודיו מעלפות של נשים בהריון, תמונות שבהן יש איזה צירוף של עונג מושלם, עולה בי לצד ההתרגשות גם רגש אחר, שתוהה עד כמה זה 'אמיתי' כל הדבר הזה, עד כמה המופלאות הזאת הנשקפת מבעד התמונות היא אותנטית, אמיתית, משקפת את התחושות הגועשות שמתחת. עולה בי איזה חשק לשאול את האישה המצולמת: איך את מרגישה ? מה את עוברת ?

להפיל את השלט (הארץ)

בשם חופש הביטוי מסרבת עיריית תל אביב להסיר פרסום נגד הפלות בכניסה למרפאה העורכת אותן

ידיעות אחרונות- מוסף 7 ימים- "האשה שאיתי"- ראיון עם הפעיל החברתי והסופר ביום והמשוררת בלילה יובל בן עמי

מסע התלאות בדרך לתינוק (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

צדק עיוור: על ביטול חזקת הגיל הרך | פוסט אורח מאת מתי שמואלוף (ראומה, בלוג עם תודעה)

השר נאמן היה צריך לקחת כל זאת בחשבון, ולאפשר את הדיון לגבי גיבוש הצעת חוק חדשה, רק ביום שבו מעמד הנשים יהיה שווה למעמד הגברים בבית הדין הרבני. ההסדר החדש מבקש ליצור שוויון פורמאלי, במקום שבו אי השיוויון מהותי ונטוע עמוק יותר בין גברים לנשים (בשכר, בטיפול במשפחה, במעמד האישי). שיוויון כזה הוא רק הצהרתי ואינו מציע תיקון חברתי עמוק. אך כנראה בתקופה ניאו-ליברלית שכזאת קל יותר לבצע שינויים שכאלו, במקום לשאול למשל מדוע גברים גרושים אינם משלמים דמי מזונות. יתרה מכך, ההסדר החדש בוחר לבחון את שאלת השוויון רק בנקודה שלאחר הגירושים ואינו שואל באיזה אופן מובנה אי השוויון במשפחה בשלב של טרום הגירושים.

התעמרות כלכלית בגרושות וילדים (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

המדינה נקטה עד כה בשיטות חינוך קשוחות המיועדות לנשים גרושות בלבד, והענישה מיד את ילדיהן ברעב ושלילת מזון, חינוך או מדור בשל ההשתוללות הראוותנית של אמם הסוררת (סופ"ש באנטליה? השוט הכלכלי יורד עלייך לאלתר). האח הגדול יושב בשערי המדינה וסופר: מי יצאה, כמה פעמים, ואיך לא נזיז את הגבינה המגדרית ונשאיר את האימהות עניות, שורדות, עסוקות מכדי להתחרות על מקום טוב יותר בצמרת החברתית-כלכלית. לא בכדי רוב העניים במדינת ישראל הן נשים גרושות וילדיהן. למדינה זה נח, להגמוניה הגברית זה נח.

6,040 שקל, ולא שקל יותר (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

חוק המזונות דן אמהות חד הוריות לעוני כשהוא קובע עבורן תקרת שכר מגוחכת. עכשיו הן יוצאות לקרב על זכויותיהן

נעים מאוד, אני דתייה חופשייה (אורית נבון, מאקו)

תיעוד מוקלט: בעל דירה בתל אביב מסרב להשכיר את הדירה לזוג הומואים (מאקו)

יהיה טוב, בעזרת השם (רחל עזריה, העוקץ)

9 דברים שחשוב לדעת על מזונות (עו"ד אודליה אלטמן, ynet)

שיוויון בין הסדינים (ynet)

זהבה גלאון: "זכרו מי תמכה בקהילה הגאה גם כשזה לא היה פופולארי" (מאקו)

מבכירי הציונות הדתית מתייצב לצד הרבצ"ר: הדרת נשים – עיוות ההלכה (הארץ)

פסק דין תקדימי ברבנות: סרבן גט יישב בבית הכלא – לכל חייו (כיכר השבת)


מוטרדות

 

כתב עת חדש: מגדר- קול קורא (מגדר וחברה בישראל)

| מגדר הוא כתב עת דיגיטלי רב תחומי ורב תרבותי, המוקדש לשיח על  מגדר ופמיניזם, ויוצא בחסות קהיליית המגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית. מטרתו ליצור ממשק רב מימדי של מחקרים ופרסומים אקדמיים ושל טקסטים ועבודות אמנות ותרבות, לשמש במה להפצה ולהעשרה של השיח המגדרי והפמיניסטי בשפה העברית ולהעלות את המודעות לנושאים אלה בקהילה.

אם רוזה פארקס היתה גבר (לורה ורטון, פוליטון)

אם רוזה פארקס היתה גבר, יתכן שהשימוש בה כיום כסמל המאבק בהפרדה מגדרית לא היה דוחק את הנושא למשבצת צרה של מאבק על מעמד האישה. אבל בכל זאת, במדינת ישראל של שנת 2012 היה ראוי להתייחס לנושא לא כבעיה מגזרית, אלא כתופעה המעידה על התרופפות חמורה באכיפת החוק, ויותר מזה, על ערעור על הלגיטימיות של המדינה.

על הבדידות ורגשות האשם של המוטרדת המינית (איילת וידר-כהן, קולך)

כחברה אנו מתקשים ליצור חיבור נכון בין מיניות לקדושה, אנו ממעטים לדבר על מיניות בריאה, על מיניות טהורה, קל וחומר שאין מקום לדיבור על מיניות המתקיימת מחוץ לגבולות המותרים. עובדה זו מעצימה מאד את בדידותה של הנפגעת. הנפגעות הדתיות נושאות את נטל הפגיעה בבדידות במשך תקופות ארוכות

להתלונן או לא להתלונן על הטרדה מינית? (אפרת אופניהיימר, onlife)

התשובות לכל השאלות הקשות נמצאות בנו, כחברה. אנחנו הסיבה לכך שנשים לא מוכנות להתלונן, אנחנו הסיבה לכך שנשים אוחזות בסוד הנורא במשך שנים עד שהוא בלתי נסבל עבורן, אנחנו הסיבה לכך שנשים שמתלוננות על הטרדה מינית משלמות מחיר חברתי נוראי.

שתיקה המוצדקת של ר' (ליאת רון, גלובס)

יוני מילוא מכה שנית (חנה בית הלחמי וד"ר אלה קנר, הבלוג של חנה בית הלחמי)

כשהיתה בת 14 (הארץ)

מאז באה שוטרת לבית הספר כדי להסביר לה שעליה להעיד נגד אדם שעשה בה מעשה מגונה – קרן מסרבת לצאת מהבית; האם באמת יש לאלץ קטינים להעיד בבית המשפט נגד תוקפיהם?

על המאבק בשירותי המין (כלב מאיירס, ישראל היום)

לפנינו הזדמנות להיישיר מבט אל הקורבנות של תעשיית הזנות והסחר בנשים, ולשפר את מצבן.

הארכת ההתיישנות על הטרדה מינית (עו"ד מיה צחור, סלונה)

תקופת ההתיישנות הקצרה להגשת תביעות אזרחיות על הטרדה מינית הציבה מכשול בפני מתלוננות. לעיתים לוקח לעובדת כמה שנים של טיפול נפשי עד שיש לה את הכוח לעשות את הצעד הראשוני ולפנות לייעוץ משפטי, ולשמוע אולי בייעוץ שהבוס שלה אולי חזק, אבל יש חוק שחזק ממנו. השלוש שנים הללו היו תקופה קצרה מדי.

להציל את איילה חסון מהטרדה מינית עתידית ולפטר אותה מיד (חלי גולדנברג, תקריב)

ארץ הגברים (נרי לבנה, הארץ)

חרדים אבל גם חילונים, גברים ואפילו נשים, לרוב כאלה שלמדו להסתדר היטב במערכות גבריות, נגועים בהשקפה הזאת. בין שמדובר ביוסי לוי וחנן קריסטל, שהשתתפו בתוכנית שבה סיפרה איילה חסון על בחורה יפהפייה שהועברה ממשרד חשוב אחר כדי שהבכיר לא ימשיך להטריד אותה, וסמכו את ידיהם על דרך הטיפול הזאת, ובין שמדובר בעירית לינור, שכינתה בשם "זונה" בחורה שהתלוננה על הטרדה מינית, משום שהמטריד הוא גבר נשוי.

אזהרה לנשים בתל אביב (תמר שאנן טבת, onlife)

מזל שאני כבר לא בת 16. מזל שלי, פחות שלו. כי כשהייתי בת 16 אולי הייתי עוברת על זה לסדר היום, אבל בגילי – אין סיכוי. היום – האיש שהרגיש שהגוף שלי הוא המרחב הציבורי שלו ישלם על זה

בתור דתייה אני מתביישת; איפה הרבנים השפויים?! (מיקה שלם, סרוגים)

אני מתביישת בעשייה הדמגוגית של רבנים ואישי ציבור שמשמרים את ההגמוניה הגברית תוך סילוף האמת והטלת איסורים על גבי איסורים שאין להם בסיס או מקור.

סיפור שני מכסא הגניקולוג: "ככה את דוחפת? את צריכה לדחוף כאילו את בלידה" (מתוך: הבלוג של שרון אורשלימי FEMINISTVISTABULLITIS)

בשורה התחתונה – אני שונאת אותם. שונאת ללכת אליהם. שונאת את הצורך ללכת אליהם. שונאת. (מתוך: הבלוג של שרון אורשלימי FEMINISTVISTABULLITIS)

פרשת בשלח: האם יש להדיר נשים מיציאת מצרים? (אלעד קפלן, נענע 10)

תשכחו מצעידה משותפת, תוף מרים ושירת דבורה – אם יציאת מצרים הייתה מתרחשת כיום, היא הייתה נראית לגמרי אחרת. מסתבר שפערים מגדריים אינם גזירה משמים, ויש לנו את היכולת לנפץ את חומות ההדרה שעברו נשים במהלך התקופות האפלות בהיסטוריה.

הומואים בגיל השלישי: "מרגישים ששכחו אותנו" (מאקו)

הכירו: הומואים שמחפשים לאהוב באמת (מאקו)

הרב שרלו: הלוואי שנעסוק יותר בשמירת הלשון ופחות בשמירת נגיעה (כיפה)

הדרת נשים: משרד המשפטים יבדוק את רדיו 'קול ברמה'  – סרוגים, כיפה, כיכר השבת

קיצוניות זו כן מילה גסה (חגית דהן, סרוגים)

סערה בציון הרשב"י • "נשים גויות אמרו קדיש" (בחדרי חרדים)

הייתם רוצים לראות את הבת שלכם בסרט כחול? (נירית צוק, ynet)

שערוריית פורנו במשרד מבקר המדינה (חדשות 2)

הרב מצגר: ארגוני הנשים גרמו לקריסת בתי הדין הרבניים (סרוגים)

ארגוני הנשים עונות לרב מצגר: הכל בגלל החרדים (סרוגים)


זכות השתיקה?

המין החזק: 75 אחוז מהפונים לבחירת מין הילוד מבקשים בן (מעריב nrg)

165 אלף נשים הוטרדו בשנה האחרונה במקום עבודתן: חדשות 2ynet , הארץ

התיישנות על הטרדה מינית הוארכה ל-7 שנים: מעריב nrgהארץ, חדשות 2

למה נשים מתנהגות כאחרון השוביניסטים (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

נוהג ותיק ומובהק של הפטריארכיה הוא להפריד בין נשים, בהחלט הפרד ומשול. ויש נשים שחוששות כל כך להימנות עם "הנודניקיות האלה שמתלוננות כל הזמן על אפליה", או "הפמיניסטיות הממורמרות האלה" – שחשוב להן נורא להיות "אחת מהחבר'ה", גם אם זה כולל השתלחות בנשים אחרות או פגיעה בזכויות שלהן.

נשים אלה, אגב, הולכות ומתמעטות, לדעתי: לפחות בשדה הפמיניסטי, וגם מחוצה לו, אחת התופעות הכי בולטות בעיני היא תמיכה ופרגון הדדיים של נשים. בניגוד לדעה הקדומה, שוב תוצר של הפטריארכיה, שלפיה נשים צהובות זו לזו, מנהלות "קרבות חתולות" ושלל דימויים מלבבים כגון אלה – נשים רבות יותר ויותר יודעות כיום, שאין כמו אחוות נשים, ודבר לא ישווה לכוח של נשים כשהן מלוכדות.

ארגון רבנים אורתודוקסי חדש יעניק שוויון מלא לנשים (הארץ)

כ-110 רבנים מכל הארץ צירפו את שמותיהם עד עתה להתארגנות החדשה, "בית הלל" שמה, ולצדם כ-30 נשים המוגדרות "תלמידות חכמים".

המייסדים, רבני קהילות ממרכז הארץ, אומרים שהם מבקשים להיות פה לרוב הדומם של הציבור הדתי-לאומי, החש תסכול לנוכח הקצנה במחנה ודרדור מעמדן של נשים. מצד אחד, הם אומרים, הם אינם מוכנים לוותר על ההלכה, ומצד שני הם אינם מעוניינים לנתק מהחברה הישראלית והחיים המודרניים.

ואגינה וגניקולוגיה: התלכנה שתיהן יחדיו? קול קוראת לסיפורים מכסא הגניקולוג[1] (שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

אני קוראת לכן לשלוח אליי סיפורי גניקולוגיה. סיפורים רעים וסיפורים טובים על ביקור אצל רופא/ת נשים. בוודאי שיש חשיבות לסיפורים הרעים יותר. מטרה אחת של הפצת הסיפורים היא שימוש בטקטיקה פמיניסטית מרכזית: NAMING BLAIMING SHAMING, כלומר, להפיץ רופאי/ות נשים שמזלזלים/ות בנו, לא מכבדים/ות אותנו, ולא רואים/ות אותנו מספיק. יש לנו סוג של כוח צרכני. מטרה שנייה, וחשובה אף יותר, היא יצירת ידע. או כפי שקוראות לזה באפיסטמולוגיה פמיניסטית: G EXPERIENTIAL KNOWLAGE.

סיפור ראשון מכסא הגניקולוג: סיפורה של אפרת (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

 

הדרת? תשלם (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

לעיתים, אך לא תמיד, החוק הוא נתיב המאפשר יצירת מציאות אחרת. דוגמא לכך ניתן למצוא בהחלטה חשובה של בג"צ, בראשות השופט אליקים רובינשטיין והרכב השופטים סאלים ג'ובראן וניל הנדל, שהבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי לא יאפשר מצב בו לא מכהנת אף אישה כנציגה בוועדה למינוי דיינים, ובוועדות מינויים אחרות.

הדבר העיקרי שלא נדרש מגברים הוא לבחון לעומק את זהותם (נוי כרמל, מגפון)

משימתנו קשה, כי לרוב אנחנו עיוורים לדיכוי הזה. קל להבחין בכך שהמשכורת שלך נמוכה יותר מזה של שכנך, קשה יותר להבחין בזאת שאתה עוצר את ביטויי הרגש שלך

בחני את עצמך: האם את נסיכה? (אפרת וייל, במקום תה)

לסיום, אני רוצה לנסות זווית אחרת לגמרי. לא באמת אכפת למשפחה של הנסיך אם היא נסיכה אמיתית. הם רוצים לבדוק אם היא לא מצליחה לישון, אם כל דבר קטן מציק לה, אם היא רגישה מדי- אולי הם מנסים לבדוק אם היא בהריון. אם כן- זה מסביר למה היא הגיעה במצוקה אל סף דלתם ומצדיק המשך של קשרים כלשהם עם הנסיך, לא?

פרויקט עד 119- עצו"מ

במסגרת מאבקנו למיגור תופעת הזנות והסחר בנשים בישראל, המטה למאבק בסחר בנשים מגייס מתנדבים- פעילים חברתיים אשר יפעלו לקידום התמיכה של חברי כנסת וקובעי דעת קהל בישראל בחוק איסור צריכת זנות (הפללת לקוחות).

http://knesset.gov.il/privatelaw/data/18/2580.rtf

מטרתנו היא קידום החוק בכנסת והעלאת המודעות הציבורית להיבטיה הנצלניים והקשים של תעשיית הזנות על ידי “לובינג” אישי וולנטרי בקרב חברי הכנסת השונים, ובקרב אנשי חברה ותרבות מובילים בישראל.

סחר בנשים זה אחלה! (מגי אוצרי, מאקו)

השבוע זכינו לקרוא וידוי של זונה, שמספרת כמה כיף לה וכמה הלקוחות לבושים טוב וכמה הכסף נהדר. במציאות שבה יותר מ-90 אחוזים מהעוסקות בזנות הן קורבנות של סחר בנשים, גם אם הסיפור הזה אותנטי, הוא מהווה הכשרה להמשך ניצול והתעללות באלפי נשים

פוסט טראומה, אונס וניצול – הצד האפל של הזנות  (עו"ד יערה רשף ynet)

אם כן, חברים, זוהי הזנות במלוא הדרה: אין בה דבר נוצץ והיא מלאה אלימות, ניצול והחפצה. אישה בזנות מאבדת בעל כורכה את הלך נפשה, והאוטונומיות שלה הופכת לכזו שמטרתה היא אחת ויחידה: לעמוד ולבצע בהכנעה דרישות שונות ומשונות של גברים, דרישות כואבות, מכאיבות, חריגות ומשפילות.

דרושה כלבת שמירה: מדורי הדעות 22-26.1.12

 

מישהו שואל אותה בכלל? (רחלי גפן, onlife)

בפרשת ר' ונתן אשל אנחנו רואים בעיקר קבוצה של גברים שמשחקים בחייה, בגופה ובנפשה של אישה כדי להשיג משהו לעצמם. לצלם את ר' מתחת לחצאית שלה זה מעשה נפשע, אבל להכריח אותה לדבר על זה – זה מעשה הומניטרי?

כן, לאלץ אותה (לילי בן עמי, סלונה)

לילי בן-עמי, מייסדת הלובי לשיוויון בן המינים, גורסת כי ר’ חייבת מוסרית להעיד, ומזכירה שזו לא הפעם הראשונה שאשה נדרשת בעל כורחה לתת עדות כזו

האם החוק מכריח את ר' להעיד? (עו"ד נגה אטון אבנרי, עו"ד קרן בר יהודה, onlife)

אסור שהזרקור יופנה למתלוננת (עו"ד ליאת קליין, וואלה!)

אנחנו נחליט מה טוב לה? (אולגה סטאטלנד-וינטראוב, סלונה)

זכותה של ר' לשתוק (כינרת בראשי, ynet)

בחסות בג"ץ: אפליית הנשים בקווי מהדרין נמשכת (ynet)

הם אונסים גם גברים (ערן האן, onlife)

בניגוד לארה"ב, בארץ הקודש אונס גברים עדיין נקרא "מעשה סדום". שינוי ההגדרה יאפשר להוציא לאור את הפגיעה המינית בגברים ולתת לה תוקף. בואו נדבר על זה ונשבור את קשר השתיקה

אין לי אינסטינקט אימהי, ואני לא רוצה ילדים  (נועה בנוש, ynet)

סערת איילה חסון והדרת הנשים: "אולי לא הבהרתי את דבריי כראוי" (וואלה!)

איילה חסון: הישראלית המכוערת (הדס בשן, סלונה)

כתב אישום: עובד צילם מתעמלות בעירום (mynet)

אשדוד 2012: עורכים התרמת דם לגברים בלבד (mynet)

הממשלה: לשריין מקומות לשתי נשים בוועדה למינוי דיינים (הארץ)

תנו להתגרש בכבוד (שרי מקובר-בליקוב, מעריב nrg)

טשטוש פניה של הציונות הדתית (הרב אמנון בזק, וואלה!)

דעה: המטיפים נגד הפאה הביאו עלינו הרעלות (הרב יצחק בלומנטל, כיכר השבת)

פרוייקט של מכללת תילתן: הדרת נשים (פייסבוק)

העונש לקצין שהשפיל מינית: שבועיים מחבוש (ynet)

אבא לא רק לכיף (ד"ר עידו זיו, סלונה)


נשים לגופן

חשבתן שהגוף שלנו שייך לנו? אז טעיתן. ובגדול. בגלל זה אני פמיניסטית רדיקאלית (שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

יום שלישי, מגיעות שתי נערות. שתי יועצות נכנסות איתה לשיחה. אחרי חצי שעה היועצות נכנסות לחדר שאני נמצאת בו ומספרות לי שהנערה סיפרה שהיא שכבה עם נער, שהיא מדממת, וכואב לה. היועצות שאלו אם היא רצתה לשכב איתו. היא אמרה שלא. הן שאלו אם היא אמרה לא והיא אמרה שהיא אמרה לא. היא אמרה לא כמה וכמה פעמים. היא בכתה והתכווצה ודיממה. הוא בחר שלא לראות. לא להקשיב. לא להרגיש. הנערה אמרה שזה לא היה אונס.

"נכון לפטר עובדת יפה כדי למנוע מבכיר להטריד מינית ולהסתבך" (אורית קמיר, כבוד אדם וחוה) וגם ב- onlife

כך נחשפה לאור יום, בתכנית הדגל של רשות השידור, לא רק הבורות העמוקה של כתבים בכירים, אלא גם ההדרה העמוקה והשיטתית שהם מקבלים כנורמטיבית, ונותנים לה יד בשתיקתם. איילה חסון לא העלתה בדעתה לעשות דבר או חצי דבר לגבי אותה לשכה בה פוטרה עובדת משום שהיתה "יפה מדי" עבור הבוס שלה. היא לא חשפה, לא תקפה, לא דיווחה בלהט. זה נראה לה בסדר גמור. והכל בגלוי, מול פני האומה. הזדמנות פז לשמוע מה חושבים אנשים שלרגע קט התבלבלו ושכחו להיות תקינים פוליטית.

 עבודת החינוך שיש לבצע היא עמוקה ויסודית. לא רק בקרב החרדים. הבה נתחיל ב"נאורים" ביותר, המתבוססים בשאננותם המתחסדת.

חנה בית הלחמי העלתה את השיחה ל- youtube:

קריסטל יועבר מתפקידו כיוון שהוא מגרה את חסון (סרטן בגב האומה)

ארגונים: "הכל דיבורים" מסיתה נגד נשים (הארץ)

זה צריך להטריד (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

הפוליטיקה של השיח: לינור, בן דיין ולפיד (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

מי שאינו מייצר הבחנה בין מי שעוסקים בסטנד אפ, ומי שצריכים להיות אחראים למוצא פיהם. מהמקום המיוחס ממנו הוא מגיע, לפיד סבור כי ניתן להתייחס לקריאה "זונה" כלפי סטודנטית בתוכנית רדיו כאל התלוצצות שאין מקום לתבוע את עלבונה, אלא אם כן אתם שייכים לקבוצת "הנעלבים".

למרבה המזל, אורטל בן דיין חשבה אחרת. היא תבעה את גלי צהל באמצעות עו"ד שנהר, שיצא נגד "השימוש בתוכנית רדיו ממלכתי, בעלת אחוזי האזנה גבוהים ביותר, לצורך התנפלות על אשה צעירה ותיאורה כ'זונה'", וזכתה בהתנצלות ופיצוי של 38 אלף שקל.

מחירן של חומרות בצניעות ותגובה על טשטוש פניה של אישה (הרב יעקב מדן , בית המדרש, ישיבת אורות שאול בפתח תקווה)

ההנחה שיש לחוש להרהור גם באישה אחרי שנפטרה, עלולה להביא בשלב הבא לכך שיימנעו מלהספיד אישה על מעשיה הטובים, שמא יגרמו שְבָחֵיהַ להרהור בה,'ביודעה ומכירה' (ראה מגילה טו, א, ואכמ"ל). הצער העלול להיגרם מכך הוא מחיר שיש לחוש לו כבר היום. קשה לי לחשוב על חומרות נוספות שייגררו מן החומרה האחרונה, אך אני חושש שתהיינה כאלה.

מדעי ההטרדה (הארץ)

בעקבות ריבוי תלונות של סטודנטיות על הטרדות מיניות באוניבסיטה העברית, הרשויות ינסו למגרן

הדרת נשים בחדר המורים (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

ההבנה שהמורות הן עם שקוף, בדרך כלל מושא לזלזול עמוק מצד חלק מציבור ההורים, ושהתיקון מתחיל משם התואר הנכון – מורות, אינה מחלחלת בקלות גם אצל אלו שמסנגרים עליהן בדרך כלל. מדברים אתי על כך שזו רק "סמנטיקה", תוך התעלמות מכך שזוהי "שפת התכנות" האנושית. מחשבותינו, דעותינו, ערכינו, תפיסת העולם שלנו, רגשותינו – עשויות ממילים.

7 ימים ידיעות אחרונות-מונולוגים מהקנטינה: קבוצת אסירות מיישירות מבט למצלמה וכותבות את חייהן.

אלימות במקום אוננות (הילה בניוביץ' הופמן, סלונה)

נבדוק שוב את מה שקרה בבית שמש. אישה הגיעה למקום בלבוש שלדעת הנוכחים לא היה צנוע מספיק. כאמור, מכנסיים, שהם המקבילה החרדית לחוטיני. על פי הוראת חז"ל, מה היה צריך גבר ירא שמיים לעשות מיד? נכון מאוד. לא להסתכל. להפנות מבט, להתרחק מהמקום. במקום זאת מה עשו החרדים שהיו שם? דאגו היטב שיהיה להם על מה להמשיך להסתכל. כשנטלי משיח ניסתה להימלט מן המקום, הם ניפצו את שמשות הרכב, ניקבו את הצמיגים ואפילו הקפידו לגנוב את המפתחות כדי שלא תוכל לברוח. ההגיון הפשוט אומר שנעם להם עד מאוד מראה "הפרוצה", והם רצו לוודא שיוכלו להמשיך וליהנות ממנו. שאם לא כן, מדוע לא נתנו לה פשוט להסתלק משדה ראייתם וחסל?

הדרת נשים גם בקורס לרענון נהיגה (חדשות 2)

אחרי הסערה נגד הדרת נשים באוטובוסים, גם בקורסים לרענון נהיגה ניתן לראות תופעה דומה. נשים מתלוננות על כך שהתקשו לקבוע מועד לקורסים בימי שישי, בטענה שזהו קורס לגברים בלבד

רבנים מנעו מראש אכ"א לפגוש לוחמים חרדים (מעריב nrg)

אני זונה. אני אוהבת את חיי ומודה לגורלי (אשת ליווי, ynet)

"לאתר היכרויות נרשמתי משעמום. ואז, ביום בהיר אחד, הגיעה הפנייה. גבר בן 43 כתב לי: "אני בן אדם עסוק. לא רוצה ללכת סחור-סחור. אאסוף אותך, ניסע למלון, בבוקר אחזיר אותך ותקבלי 300 דולר". כך הגעתי בפעם הראשונה למלון חמישה כוכבים. כך הכול התחיל"

להוכיח שאתה מיני באמת (הנה בלוג)

כל זהות, בין אם זו הבחירה להגיד "אני גבר", "אני ביסקסואל", "אני איתי", או "אני ישראלי", אינה אמיתית יותר או פחות אם החברה מכירה בה, ואין שום מבחן אמפירי בנמצא שיוכיח או יפריך את אמיתותה. בוודאי שיש זהויות שמושכות אש, ואין לי שום כוונה לזלזל באלימות או באטימות שזהויות מסוימות סופגות הרבה יותר מאחרות, אבל המאבק בחוסר הקבלה של החברה לא יכול להתלות באיזה מעמד "אמיתי" בדיוני. הוא חייב להתרכז בזכותו של הפרט להיות מי שהוא רוצה להיות, מתי שהוא רוצה, ואיך שהוא רוצה. אחרת אנחנו מוצאים עצמנו במקום שבו אנחנו תולים את הזהות שלנו, באותנטיות (או במקרה זה, חוסר האותנטיות) של הזהות של מישהו אחר.

לכבוש את ההר  (מוסף הארץ)

העובדה שהיא ערבייה ומוסלמית לא בלמה את הקריירה הספורטיבית של אולפת חיידר. היא שיחקה בנבחרת ישראל בכדורעף, טיפסה על הר באנטארקטיקה ורכבה על אופניים מראש הנקרה לאילת. עכשיו היא מצטרפת כנציגת אסיה למשלחת בינלאומית שתצא במסע לכיבוש הקוטב הדרומי, בשם השלום כמובן

הסודות של חסידות גור נחשפים (תמר רותם, הארץ)

תקנות מחמירות האוסרות על גברים לדבר עם כל אשה – כולל זו שנישאו לה; חתנים שמגלים רק לפני חופתם את סוד הכלולות; והשיטות להסחת הדעת מכל מראה שעלול ליצור גירוי.

הרב אבינר: כבוד לנשים – כן, תפקיד רשמי בהנהגה – לא (סרוגים)

שניט והמתגרשים: סוף לטרור על גב הילדים (יעל גיל, ynet)

בהחלטה נאורה, המקדשת את טובת הילד, שם השר יעקב נאמן סוף לטרור הכוחני, המתחזה לפמיניסטי, והוביל את ישראל למקום שבו נמצאות מדינות המערב

אוונדראג: הכירו את נונה שלאנט (מאקו)

הרב מאזוז על תופעת השאלים: "כמו ערביות שיוצאות רעולות" (כיכר השבת)

הרב הצבאי הראשי: "מותר לחיילים לשמוע שירת נשים" כיכר השבת, סרוגים

המודעה המטושטשת: 'מכון מאיר' פרסם מודעת התנצלות : סרוגים, חדשות 2

הרבצ"ר והרב מלמד יוועדו לפגישת פיוס (כיפה)


הטרדה

 

המדריך לחיסול השיח הציבורי (לינוי בר גפן, צו פיוס)

הטו את מרכיבי הדיון הרציונאליים אל העולם הרגשי – למן הרגע שעולה תלונה על התנהגות שהפכה לנורמה בקרב מגזר מסויים, מהרו ליירט אותה בביטוי: "מהדברים שלך עולה ריח של שנאת (הכנס שם מגזר)". כך תהפכו את העובדות, הסטטיסטיקות, הדוגמאות ושאר התימוכין האובייקטיביים שהצטייד בהם הצד השני לחסרי תועלת, שכן לא המציאות עומדת עוד על הפרק, אלא אך ורק התחושות שהיא מעוררת בו ותחושות הן דבר סובייקטיבי לחלוטין.

בכיר במשרד ראש הממשלה מטריד עובדת מדינה: איך לחשוב על זה? (אורית קמיר, כבוד אדם וחוה)

ראשית: האם ההטרדה היא הטרדה מינית, או הטרדה מאיימת, או פגיעה בפרטיות? על כל אחת מן התופעות המזיקות הללו חל חוק אחר, שהוראותיו שונות ודרכי ההתנהלות על פיהן שונות.

Keep your eyes on the victim (נעמה כרמי, קרוא וכתוב)

זה ברור שמאבקי כוח הם חלק אינטגרלי מהפוליטיקה. וכשהם מסתבכים בפרשיות הטרדה למיניהן (זאת לא חייבת להיות הטרדה מינית), האשה נהפכת לקורבן כפול. גם להטרדה וגם למאבקי הכוח המתקיימים על גבה.

מיניות, מקובלים, מודרנה (תומר פרסיקו, לולאת האל)

שומרי המצוות, שלהוציא קומץ אולטרה-חרדים גם הם כמובן עברו את אותו "תירבות" וגם להם זה חסר משמעות, חייבים לתרץ את העניין או כציות חסר אונים להלכה לא ברורה, או כניסיון לחיות חיים של "טוהר", כלומר מעין סגפנות מודרנית בה קשיי היום-יום אינם מספקים ויש להקשות על עצמנו עוד יותר – במקרה זה להתרחק מכל ענייני "מין" – כדי להתעלות מבחינה רוחנית, דבר שאין לו זכר בכוונה המקורית של ההלכה.

הדרת נשים ולוס איריגארי (גלעד סרי לוי, ספר, חברה, תרבות)

טענות מהותניות נוטות להיות מעגליות ולהניח את המבוקש.  פוליטית המהלך של אירגארי, לפחות כפי שאני קורא אותו, אומר "אנחנו באמת אחרות, אבל כאלה אנחנו ואתם לא" .  ומהותניות  כזו היא חרב פיפיות, מאחר שיש בה הסכמה לסטריאוטיפים המגדריים גם אם יש פה נסיון להפוך אותם על ראשם, נוסח "שחור הוא יפה". לי השיח הזה הזכיר את המהלך האפולוגטי בחינוך הדתי לאומי של הצדקת אפליית הנשים בתפיסות יהודיות אורתודוקסיות  באמצעות שיח מהותני.

A Woman’s Place –  Haviva Ner-David - slate

A female rabbi has spent years fighting the ultra-Orthodox-led discrimination against women in Israel. Now the rest of the country is joining her.

המניפולציות של ועדת שניט (אסתר הרצוג, ynet)

ועדת שניט מספקת את הדוגמה הבוטה ביותר למניפולציה ולהטעיות של הפטריארכיה. ממצג השווא, בסיס המלצותיה, עולה כי המציאות בישראל השתנתה כך שגברים ונשים חולקים באופן שווה את האחריות על גידול ילדים, כולל ילדים עד גיל 6. מכאן היא מסיקה שגם החזקה עליהם יכולה להתחלק באופן שוויוני, עם גירושי ההורים.

שכחו מהי ענווה אמיתית (רוביק רונזטל, מעריב nrg)

מדוע זרועותיה, ברכיה, צווארה ושערה של אישה, שלא לדבר על קולה, יצירות אלוהים רבות יופי, אינם ראויים שייראו לעין? הסיבה לאיסורים האלה, "איסורי הערווה", היא שלטון הגבר על האישה, שבא לידי ביטוי לא רק בלבוש, אלא בכל תחומי החיים, ומתברר שגם אחרי המוות.אז לא, ידידי הדתי המתון, ערך הצניעות הזה אינו ראוי לכבוד. מה שהפך את סוגיית הצניעות לעניין של פורנוגרפיה הוא דינמיקה של החמרה דתית-הלכתית אינסופית, שבה המחמיר והקיצוני יותר ימשוך תמיד את המתונים אחריו.

גופי זועק לנחמה (נועה בכר, mynet)

בימים האחרונים נפל לי אסימון 'זעיר'. הבנתי לראשונה שאני בנתק תקשורתי עם הגוף שלי, שמאז שנשאבתי לתהומות הפרעת האכילה אין בינינו דיאלוג יותר. המסקנה הזו הולידה בי מחשבה לנסות להעלות על הכתב את אותו ניסיון לשחזר את הדיאלוג המחוק בינינו.

האישה יש לה עיקר גדול (יעל לוין, מוסף שבת-מקור ראשון)

העולה מדברינו הוא כי התפיסה הַמַּקְנָה ערך מהותי ועצמאי לאישה, ערך של מעלה וחשיבות, הינה עקרונית ומעשית גם יחד בהגותו של רבנו בחיי, ויש להעניק לה את מקומה הראוי, לצד רעיונות חיוביים פחות. כפי שפרופ' גרוסמן עצמו מציין, רבנו בחיי מגלה במידה מסוימת יחס אמביוולנטי אל האישה.

הרוב הדומם מאוד (אריאל שנבל, ynet)

הוא זועם על ההקצנה. ההשתלטות החרד"לית מדירה שינה מעיניו. הוא לא רק כועס, הוא גם רוצה לפעול, אבל בדיוק אז הבוס מתקשר. למישהו עוד לא ברור למה הקיצונים שולטים?

על נסיכות וגיבורות (בככר מול השמש, תמר זנדברג)

אחת סיפרה שכאשר ילדה בגן סיפרה לה שהיא רוצה להיות "המון נסיכות", היא השיבה שהיא יכולה להיות גם "המון גיבורות"; אחרת סיפרה שעודדה את הילדות להוריד את החצאיות והגבריונים הלא-נוחים ולעבור לבגדים נוחים יותר; סייעת אחרת סיפרה לילדים בגן סיפור, שבו תפקידי ההורים היו מסורתיים, ותוך כדי הסיפור פיתחה איתם סיפורים חלופיים, שונים ומגוונים; הסייעות התנסו בתיאטרון קהילתי, והלכידות החברתית ביניהן השתפרה במהלך הקורס.

קליפ יוטיוב

נרקוד על מדרגות הרבנות (מינואר 2011)

דומא دمى (בובות) (האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

דומא (בובות בערבית) הוא מסע בעקבותיה של הפגיעה המינית המודחקת בחברה הערבית.

עביר, יוצרת הצגת תיאטרון בובות 'דומא' מחליטה לקחת מצלמה ולצאת למסע מצפון הארץ עד לדרומה לתיעוד נשים ערביות נפגעות אלימות מינית. לאחר שהפנימה כי הקהל הדיר את רגליו מההצגה בגלל הנושא הטעון הזה.

הנה גיבורות (אליסיה שחף, סלונה)

חשיפה: הצלמת אליסיה שחף צילמה קלוז אפ לפנים של נשים שהותקפו מינית, ללא הסתרה, ללא בושה. בקרוב התערוכה, ובינתיים הפנים והסיפורים

אלימות חרדית: משל הרוח והשמש (טניה רוזנבליט, onlife)

דמי כיס לאישה (אלה אלקלעי, סלונה)

אלה אלקלעי חושבת שנשים חייבות ללמוד את השפה הפיננסית כדי לקחת חלק אמיתי בניהול הכסף שלהן, ולא להסתפק בדמי כיס

ענייני מגעילות (העין השביעית)

גלי צה"ל שילמה 38 אלף שקל לאורטל בן דיין, בעקבות שורה של התבטאויות בגנותה על ידי מגישי התוכנית "המילה האחרונה". הפיצוי הושג במסגרת הסכם פשרה שנחתם בחודש שעבר בין בא כוחה של בן דיין, עו"ד אורי שנהר, לבין בא כוח משרד הביטחון, עו"ד דידי אורון.

הפרשה גם בהארץ

ידע לגברים בלבד: למה אין נשים בויקיפדיה? (אלינור כרמי, ynet)

ואיך קרה שאנציקלופדיה "חופשית" ממשיכה לשעתק רציונאליות גברית, כפי שנעשה באנציקלופדיות הותיקות? מלחמת המינים עוברת זירה

יצרה: דנית גוטפריד

נשים ערביות רוצות לעבוד (סיגל שלח, The Marker)

התוכנית למניעת אלימות במשפחות אתיופיות – בערים ללא עולים חדשים (הארץ)

הדרת נשים מן המרחב הציבורי (חדשות הילדים, גלים)

חרדים קיצונים תקפו אשה שתלתה מודעות בבית שמש הארץ , מעריב nrg, ישראל היום, ynet,  חדשות 2

קוצר עונשו של המורשע באונס ש"התחזה ליהודי" הארץ, חדשות 10חדשות 2וואלה!,

 נטולי גאווה: זוג חד מיני לא יקבל אזרחות (ynet)

מפקד החיל גינה באגרת מיוחדת את אישום האונס בשייטת (הארץ)

נשים המקבלות מזונות יוכלו לצאת לחו"ל עד 4 פעמים בשנה (הארץ)

עיריית רחובות טשטשה את פניה של רהב מאיר (הארץ)

את בהריון? כדאי לך להיכנס ללחץ (גלי וינרב, גלובס)

עיר המקובלים? פני הדוגמנית הושחרו בשלט בצפת (וואלה!)

מועצת התלמידים לתלמידות: רק תחפושות צנועות (mynet)

טובת הילד? החלשת האישה (בילי מוסקונה לרמן, סלונה)

פועלים למינוף נושאים – לא לעשיית נזקים (רבקה קנריק, מעריב nrg)

בצה"ל נערכים לגיוס של מאות משתמטות (מעריב nrg)

אושר בקריאה ראשונה: שיחות חינם למוקדי החירום של מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית (news1)

צילום: אריאל גרא

אחת ולתמיד: האם יש מוח גברי ומוח נשי? (מאקו)

תנו סימן (אלישיב רייכנר, כיפה)  האמת הפוכה לגמרי (כיפה)

מה את מאיימת, אישה חזקה? (מיכל גולדן, onlife)


דיני יישות

עזבו את חזקת הגיל הרך, הלחמו בדיני המעמד האישי (אורית קמיר, כבוד אדם וחוה) וגם ב- onlife

צריך להבין שחזקת הגיל הרך קשורה ללא הפרד בחקיקה בדיני נישואין וגירושין. כשאישה נשואה, שהיא אם לילד/ה או לילדות/ים, רוצה לסיים את הנישואין, היא נמצאת במצב מוחלש. העדר חוק גירושין אזרחי שולל ממנה את זכותה לשוויון זכויות. היא שבויה לחלוטין בידי מערכת דתית אנכרוניסטית, ומכוחה של זו – בידי בן זוגה. הוא יכול להתנות את הגירושין (כמעט) בכל תנאי שהוא רוצה, ולסחוט אותה כרצונו. כל הכוח בידיו, ושום כוח אינו בידיה. זו משמעות ההסדר המשפטי החסר בתחום זה והפקרתו בידי הדין הדתי.

ריבונות העם, לא רבנות העם (הרב אורי איילון, onlife)

לצערי שמעתי קולות המאיימים שאם לא ימולאו התנאים המתאימים לשירות החייל הדתי, קרי הדרת נשים ממרחבים ציבוריים, אזי לא ישרתו. עדיף לוותר על כל המדירים ולגייס לכל התפקידים בצה"ל נשים וגברים  הדוגלים בכבוד האדם, בשוויון בין המינים ובאמונה עמוקה בישראל הריבונית , הדמוקרטית.

לכל אישה זכות על גופה ורוחה, על כבודה וחירותה (רחל אליאור, חופש)

דעתן של נשים, עצתן של נשים, קולן של נשים ופעולתן של נשים נזכרו בהקשרים שונים ומגוונים בעולם המקראי, אולם בעולמם של חכמים אחרי חורבן בית שני, המשקף סדר פטריארכלי מובהק, שבו רק גברים יכולים לעמוד בראש כל מוסדות ההנהגה, ההוראה, והשפיטה כמו בראש המשפחה ובזכויות הבעלות והירושה, המציאות השתנתה בשל גורמים שונים פנימיים וחיצוניים שמכלול טעמיהם ההיסטורי אינו ידוע בוודאות.

הדרת נשים מהפודיום (בת עמי, תנסו בעוד יומיים)

אף אחד לא שואל אותם ואת עצמו מה יש להם לחפש בכנס שכותרתו "חידושים בגניקולוגיה והלכה: פסקים, דילמות והתמודדויות". אף אחד לא שאל את עצמו למה הרפואה (במקרה זה תחום הגינקולוגיה) צריכה לתת פתרון לבעיות שיצרה ההלכה. אף אחד לא שואל את עצמו למה אותה הסתדרות רפואית מעולם לא טרחה לעדכן את הקוד האתי כשרופאיה הסכימו לתת טיפול הורמונלי לנשים שאין להן בעיות פריון אבל יש להן בעיות הלכתיות שמונעות מהן להרות.

חזקת הגיל הרך: תהיו אבות מלאים כבר עכשיו (ד"ר חנה ספרן, news1)

האלימות שבה משתמשים כמה גברים וכמה ארגונים כדי להוביל את המאבק, מעוררת סימני שאלה על עצם המאבק עצמו. הרי הגברים המעוניינים להישאר אבות במשרה מלאה יכולים לעשות זאת עוד לפני שהגיעו לכדי גירושין

כלב השמירה בשבוע שעבר: מדורי הדעות 15-19.12

צילום: יובל – יובלוג – רחוב השוהאדה בחברון:

 

 

הזונה הכתה את הלקוח הסרבן ופצעה אותו קשה (mynet)

תגובה מהירה וחדה: זונה אי אפשר באמת לאנוס (גל חן, onlife)

ידיעה מקוממת ותמונה מקוממת עוד יותר בצידה שפורסמה היום באתר mynet מבית ידיעות אחרונות, מבהירה: נסיון לאנוס זונה זה לא ממש אונס. זה מעין עוקץ קטן, קומבינה שכזו

ביטול חזקת הגיל הרך || לקרוא לילד בשמו (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

שרה ב"ק: עיתונאית, דתייה, שרה (ynet)

העיתונאית שרה ב"ק מוציאה סינגל עם המוזיקאי אריאל הורוביץ. הוא הלחין את השיר, היא כתבה את המילים – וגם שרה אותן. כן, מול קהל מעורב. וזה בדיוק מה שמצא חן בעיני הורוביץ: "השוחים נגד הזרם הם הגיבורים שלי".

צילום מסך: שחר אילן – עמותת חדו"ש- לחופש דת ושוויון " האתר החרדי "לדעת" טשטש את פניה של ראש אכ"א האלוף אורנה ברביבאי בתמונה מהדיון שבו השתתפה בכנסת בנושא חוק טל. אין גבול.

לנפץ את תקרת הזכוכית ברבנות (נורית צור, ynet)

במציאות בה חצי מהאוכלוסייה לא מיוצגת כלל וכלל בבתי דין רבניים, במועצות הדתיות ובעיקר בוועדה למינוי דיינים – על הכנסת לפעול באופן יזום כדי לשנות את המצב

אם תפגשי את הבודהא – חמשת השיעורים שלמדתי מסרי (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

ברכה סרי היא אישה יוצרת שבכתיבתה מעניקה את מתת יקר ערך של השראה. במובן זה סרי היא מורת דרך.

פניה המטושטשות של רותי פוגל (אורי משגב, הארץ)

מכון מאיר, על הקו החרד"לי המיסיונרי שלו, ממומן ברובו על ידי המדינה. הכסף מגיע לא רק ממשרד הדתות, אלא גם ממשרד החינוך. הפנים המטושטשות באמת אינן של רותי פוגל, אלא של מדינת ישראל.

אישה, הוראות הפעלה (פוסט אורחת, ביצים, הבלוג של טל שמואלי)

תרכובת רעל של גזענות וסקסיזם, שוביניזם ומיליטריזם. הגיעה עת נשים (דורית אברמוביץ', מגפון)

"הוא ייקח לָך את הילדים". זהו, שלא (טל שחף, ynet)

דני זאק- מאקו:

ירושלים תקנוס חברות שיצנזרו נשים משלטים (מעריב nrg)

תופעה חדשה: קווי הפרדה-לייט (עידן יוסף, news1)

הרב אבינר: "טשטושה של רותי פוגל – כבודה"  ynet , סרוגים

טשטוש רותי פוגל: "באהבה ובאמונה" ובהשפלה (ynet)

הרבנות הראשית תדון בשילוב נשים במערכת הכשרות (רדיו קול חי)

הרב שרלו על צנזור תמונת פוגל: חושבים שהתורה מטורפת (כיפה)

מה הייתה אומרת הצדיקה שנרצחה? (מירי בן דוד ליוי, onlife)

How Women's Exclusion Threatens Coalition Gov't (אילנה שטוקמן, The jewish daily Forward )

The struggle for our Jewish daughters  (חיים לנדאו, ג'רוזלם פוסט)

הרבנות הראשית: מותר להעלות נשים לשידור (news1)

ייצוג שווה? נשים כמו גברים? לא אצלנו. לא עכשיו. לא תודה (טובי פולק, מגפון)

יש תקווה? שיעור הנשים בכנסת הנוכחית – הגבוה בתולדותינו (צבי זינגר ואורי קציר, מגפון)

קמפיין הדרת הנשים נועד להחלשת מדינת ישראל (מישל יוסף דוד, סרוגים)

סוף-סוף לנפגעות תקיפה מינית בנגב יש כתובת (mynet)

"נקיים את מצעד הגאווה הראשון בשרון" (mynet)

מינויים:

סבב מינויים ברדיו "קול חי" (כיפה)

האדרת נשים? בתחנת הרדיו החליטו על מינויה של אסתי פלד לעורכת המהדורה המרכזית בתחנה, לצד מינויה של דבורה גינזבורג לסגנית מנהל מחלקת החדשות

נורית ליטמן נבחרה לפרקליטת מחוז ירושלים ynet,  הארץ,

פרסים:

קרן נויבך תקבל את אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג (הארץ)

איילת שקד זכתה בפרס ביקורת התקשורת (כיפה)

שאלון השוויון: התנגדות כללית לפסילת רשימות שלא יציגו נשים במקום ריאלי (צבי זינגר ואורי קציר, מגפון)

חותמים על העצומה: חוק שיבטיח ייצוג נשים בכל הסיעות בכנסת (צבי זינגר ואורי קציר, מגפון)


הגנה, הלכה, הבניה, אפליה

נשיאת שם ההלכה לשווא (עינת טלמון, מוסף שבת, מקור ראשון)

תקרית הצוערים בפרשת 'שירת הנשים' הולידה שיח ציבורי מבולבל שחסר היה בו העיקר – דיון פנים-הלכתי על תקפות האיסור כיום. פתרון אמיתי לסוגיה זו היה מסדיר ממילא את כל שאר הבעיות

עצרו את הסחר באיברי מין (גל חן, תחפושת מבריקה)

בדרג התחתון ביותר של המעגל, זה שרובן ככולן של הזונות עתידות להגיע אליו בשלב זה או אחר – דרות הרחוב, אלו שעומדות, ערומות למחצה, בשדירות הר-ציון בלילות. חלקן מחוסרות שיניים, חלקן רזות להחריד. כולן צורכות סמים קשים. הירואין אם ידן משגת, חגיגת אם אתרע מזלן. את גופן הן מוכרות בעבור כעשרים שקלים ללקוח. כן, 20 שקל. לקוחות טובים במיוחד ישלמו 40. לקוחות גרועים במיוחד יכו אותן וישדדו אותן לאחר הזיון.

האלמנטים המובהקים ביותר בחייה של זונת-רחוב הם הבדידות וחוסר ההערכה העצמית. אחת מהחוסות נהגה לשאול אותי מדי פעם בפעם בזלזול מדוע אני טורחת להגיע לשם, מדוע אני לא מתנדבת עם ילדים – עם מישהו שיש לו תקווה כלשהי.

תפוזינה מדממת (האישי הוא הפוליטי, הבלוג של חנה בית הלחמי)

התבוננות בקהל הראתה, שנעם אדרי היא אמנית קונספטואלית משובחת – היא הצליחה לגרום לקהל שלה לעסוק בינו לבין עצמו בסוגיות שעשרות ארגוני נשים, כתבות בעיתון ומפגשים בחיים לא הצליחו לפניה. והם אשקרה התעסקו עם זה! כשיצאנו, לעת לילה, מצאנו למשל את כל חברי הקיבוץ הממתינים להסעה מתווכחים על התערוכה בלהט. היא עוררה בהם כעס, אימה, עניין, ביקורת. היא עוררה.

שלום תלמידות כיתה א', להתראות זכויות נשים (כלכליסט) ובאותו עניין: ראיון ברדיו (סדר יום עם קרן נויבך) עם החוקרת ד"ר לטם פרי חזן והעיתונאית שרי רוט

מערכת החינוך לתלמידות החרדיות אמנם פתחה את שעריה למקצועות כמו מחשבים, מדעים והיסטוריה – אך במקביל היא נמנעת כמעט לחלוטין מלימוד זכויות בסיס או נורמות של חירות. מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מראה כיצד מקבעים בתי ספר בישראל את מעמדה של האשה החרדית

תסמונת הבומרנג של הזונה הרוצחת (נעמי לבנקרון, onlife)

שתי הנשים שרצחו את הדוקטור לכימיה בחודש שעבר לא עשו זאת בגלל 2000 שקל ומסך פלאזמה. כל עוד פוגעות הנשים העוסקות בזנות רק בעצמן, הציבור לא נזעק, אבל כשהן מחצינות את הפגיעות בהן ופוגעות בלקוח, הן חורגות מן התלם בו ציפו מהן ללכת

דיבורו הא-פוליטי של מזג האויר (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

שאלה קטנה נותרה בלתי פתורה: מה נשאר לי מכל זאת? איפה נמצא המקום האישי? זה שאינו תוצר של כוח, היררכיה, מבנים חברתיים סמויים מהעין, של הבניות, ומערכי יחסים. האם יש מקום תודעה ולו גם קטן שכולו פרטי? האם יש מקום שאפשר לשים שלט קטן עם שמי ביני לבין המקום. גן עדן שאין בו מרות, כוח, שליטה, תחרות, מתמטיקה מורכבת של יחסים?

על האפליה הסמויה בדיני איסור אפליה (חגי, יחסי מין)

"האם להט"בים הם באמת בני ובנות אדם וחוה, שווי זכויות", או שמא, בהקשר זה או אחר, הם בעלי זכויות מצומצמות. על המחוקקים השואפים לקדם את זכויות הקהילה לשאול, אם כן, האם באמת מדובר בקידום של הקהילה, או שמתוך הכוונה הטובה עתידה לצמוח מערכת דינים נפרדת ויחודית, "דיני להט"בים".

מקרה קלאסי של חוסר מודעות - צילום: ד"ר שרון גבע

תלמדו מגדולי ישראל: לא יוצאים בשירת נשים (הרב רפי פוירשטיין, ynet)

"גדולי הדורות היו קיצונים. קיצוניים בחובת האיזון ההלכתי, הרואה תמונה שלמה של ערכים וצרכים ומתוך כך פוסקת הלכה. מעולם לא יצא רב ראשי מטקס בו שרו נשים, הם לא שברו את הטקס הממלכתי. יש יוהרה עצומה מצד מי שפוסק אחרת"

ללכת עד הסוף (אראלה שדמי, העוקץ)

הדיון המתנהל בין ועדת טרכטנברג לבין ועדת ספיבק-יונה אינו מעמיד בספק את הפטריארכיה הקפיטליסטית

שלום, הלכתי לגן (שי ניב, גלובס)

כך קורה שהאישה צועדת במעגל: בגלל שהיא מרוויחה פחות, היא תיאלץ להרוויח עוד פחות

לא כל דבר אפשר לקנות בכסף (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

מדינות רבות כבר הבינו שהאקסיומה "זנות הייתה מאז ומתמיד" אינה יכולה להתקיים בעולם דמוקרטי ונאור. הלקוחות יבינו בדרך הקשה

מי מפחד מנשים גדולות מהחיים (רוחמה וייס, ynet)

יוכבד יולדת את משה ומצפינה אותו בבית, חרף גזירות פרעה. ציפורה לא מהססת למול את בנו של משה, בהתרחשות מסתורית במלון. נשים אמיצות, ללא ספק, אז כיצד זה שהן מצאו את עצמן בודדות, מגורשות?

מסתבר שזו הבירה (גל אוחובסקי, מאקו)

ולסיום, ממורמרים יקרים, יש לי גם הצעה מעשית: תעשו משהו למען הקהילה. במקום ליילל, תתנדבו. במקום לכעוס על רון חולדאי, תעזרו. ואם לא בא לכם להרים את התחת השמן מהספה בסלון, לפחות תתרמו כסף. אם כל הומו נודניק בתל אביב היה תורם לארגון הנוער הגאה 100 שקל בשנה, הארגון הזה היה יכול להביא את ישראל למצב שאפילו נער אחד לא יעבוד כאן בזנות ולא יסבול אפליה.

ביקורתיים, לא ממורמרים – תשובה לגל אוחובסקי (חגי, יחסי מין)

אבל הדבר שהכי מקומם בטור הדמגוגי הזה הוא המשוואה שאוחובסקי יוצר, בין "מבקרים" ו"ממורמרים". זאת משוואה קלאסית. אמרו את זה על פמיניסטיות ("מי שלא מצליחה למצוא זיון הופכת לשונאת גברים"), אמרו את זה על שמאלנים (עליהם גם אמרו שהם "הומואים"), אמרו את זה על כל קבוצה שהעזה לציין שלא הכל מושלם (כמו שציינתי בעבר, הקישור בין ביקורת לממורמרות הוא אווילי). כשחושבים על זה, גם על פעילים לקידום זכויות הקהילה לא פעם אומרים בדיוק את אותם הדברים. חבל שאוחובסקי לא אמר שהמבקרים הם גם "בוגדים", בוגדים בקהילה, בישראל, בעקרונות היושר האמת. אז הוא באמת היה יכול לפתוח את שיתוף הפעולה בין הקהילה הגאה לבין "ישראל ביתנו".

נתנה להם את הקול (ynet)

הזכות להתאהב – ישראל הכריזה רשמית בחקיקה על גירוש עשרות אלפי פלסטיניות (רדיו כל השלום)

Lechery, Immodesty and the Talmud (דב ליזנר, הניו יורק טיימס)

IS it possible for a religious demand for modesty to be about anything other than men controlling women’s bodies? From recent events in Israel, it would certainly seem that it is not.

הפוליטיקה של הזהויות: גלאון, יחימוביץ, לבני ולפיד (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

בהיבט נרחב יותר, גלאון בראשות מרצ מסמנת לא רק שינוי פנים מפלגתי אלא יכולה לסמן שינוי מבורך וכולל יותר בחברה הישראלית – מחברה השייכת לקבוצת המדינות עם מיעוט זעום של ייצוג נשי בפוליטיקה, למדינה עם נשים בעמדות מנהיגות: שלי יחימוביץ בראשות העבודה, זהבה גלאון בראשות מרצ, מסמנות יכולת אפשרית של השמאל לשכתב את עצמו מכתב באופן מוצלח יותר. לאלו יש לקוות שתצטרפנה מנהיגות שטח שיצליחו לעשות מה שעשתה דפני ליף ולסחוף את ההמונים לסדר יום חברתי חדש.

Women wont solve Israel-Palestine conflict, but feminists might  (דליה שינדליין, +972 mag)

The female internalization of male violence, superiority complexes, or patriarchal, machoistic conceptions of reality upsets me the most. But compared to separated sidewalks, it may be the hardest form of male dominance to expose and oppose.

רבנים, צאו מהסרט: גירושים זה לא אגואיזם (חנה הורן אלבג, ynet)

דיון מבורך התעורר בציבור הדתי על רקע העלייה במספר המתגרשים, אבל הרבנים בשלהם: "כשאדם מאמץ את ערכי המערב וחושב רק על עצמו, ודאי שקשה לו בזוגיות". התנתקות והתאבנות לא יצליחו לייצר יהדות חיה ורלוונטית

לא תודה (אפרת וייל, במקום תה)

בכל זאת, ככל שהמלחמה בהדרה מתקרבת אל הבית שלי אני מרגישה שהיא מזלזלת בערכים המקומיים. לניסיון להציל אותי מעצמי יש ערך כי הוא משפיע על מצבן של נשים בשאר העולם, אך לפעמים אין צורך להציל אותי.

תמיכת השר נאמן במסקנות ועדת שניט: ynet, הארץ, מעריב nrg, חדשות 2וואלה!, ישראל היום

ארגוני הנשים לנאמן: האמהות יתקשו כלכלית, הילדים ייפגעו (הארץ) "ביטול חזקת הגיל הרך יביא לעוני של נשים" (ynet)

ועדת שניט ואתם: מדריך למתגרשים (ynet) ילדי גרושים לא יעברו לאם: "אמצעי סחיטה" (מעריב nrg)

להגן על הנשים ועל הילדים (ח"כ זהבה גלאון, ישראל היום), לטובת הילד וההורים (גיא רוה, ישראל היום)

האב יקבל זכויות, האם את החובות (ד"ר אביעד הכהן, ישראל היום), שינוי לטובה, אבל לא מספיק (עו"ד אריאל דובינסקי, ישראל היום), אסור לתת לזה לעבור (סיגל ראובן, ישראל היום)

הדרת נשים: פניה של רות פוגל טושטשו במודעה לקראת אזכרה: חדשות 2, חדשות 10, ynet, הארץ, סרוגים, כיפה

הרבנות הראשית מקימה ועדה שתפעל נגד שירת נשים בצה"ל (כיפה)

הרבצ"ר נגד הרב מלמד: "הנאמנות שלנו לצה"ל איננה מותנית" (כיפה)

הרב מלמד משיב לרבצ"ר: פעל נגד כפייה חילונית, או שתתפטר (כיפה)

ידיעות אחרונות – מוסף 7 ימים- "מהליכוד בגאווה"- על התא הגאה החדש בליכוד, מוסף ממון- "ביחד ולחוד"- על משמורת משותפת- יתרונות, חסרונות ועלויות

המדינה תומכת ב"משגיחות פריון" (הארץ)  הלכה פסולה (מאמר מערכת, הארץ)

Israelis Facing a Seismic Rift Over Role of Women (הניו יורק טיימס)

Women's Rights in Israel (ליאור ויינטראוב, דובר שגרירות ישראל בוושינגטון)

מי מפסיד יותר ימי עבודה למחלות – גברים או נשים? (ynet)

זכויות הגבר העובד – המילון השלם (עו"ד דריה כנף, ynet)

לאסוף את השברים (מגזין שישבת, ישראל היום)

הצעת חוק: 5 שנות מאסר על הדרת נשים (ynet)

משטרת הוויבער'ס • נשים חרדיות גויסו למשטרה (בחדרי חרדים)

שיא של קצינות בכירות בצה"ל (חדשות 2)

אין אלטרנטיבה להלכות צניעות (הרב יוני לביא, כיפה)

המאבק הבא בצה"ל – נגד מדריכות החיילים (הארץ)

בג"ץ: לא נקבל מצב שבו אין אשה בוועדה למינוי דיינים (הארץ)

"אין לי זמן להיות נשא HIV" (רמי גרשוני, מאקו)

והדרת פני נשים (רבקה שמעון, כיפה)

הכי קרבית שיש: "אני מפקדת על פלוגת לוחמים" (פז"ם)

מה עושה זמרת חוזרת בתשובה שרוצה להמשיך להופיע? (סרוגים)

מהפכת המינים (שי גולדן, מעריב nrg)

חנות סקס? לא בקניון הצפון בנהריה (mynet)


אל תרצח

הרצח וההתאבדות בראשל"צ: ynet, חדשות 2, הארץ, ישראל היום, מעריב nrg, חדשות 10, וואלה!

משרד הקליטה צנזר מחקר שמצא מחדלים בטיפול ברצח נשים ממוצא אתיופי (הארץ)

28 נשים ממוצא אתיופי נרצחו בעשור האחרון על ידי בני זוגן (הארץ)

הרצח בראשל"צ: "כל אדם בשכונה קרבן פוטנציאלי" (וואלה!)

בעקבות הרצח בראשון לציון: דיון דחוף בכנסת (מעריב nrg)

על מי לא יעשו כתבה? (דרור רפאל, מעריב nrg)

עוד רצח בתוך המשפחה. זו הכותרת שדיווחה על אווקה אמרה, שרצח את אשתו, שי, בדקירות סכין והתאבד בתלייה, בשכונת רמת אליהו בראשון לציון. זה הרצח השלישי באותה שכונה. שי, את "הנרצחת השלישית", את "עוד רצח בתוך המשפחה", את "אתיופית ששילמה את המחיר על ירידת מעמדו של הגבר האתיופי", "תלאות העלייה", "חוסר התאקלמות בחברה" וכו'.

את סיפור טוב לעמוד 10 בעיתון ביום שאחרי. עלייך, שי, לא יעשו כתבה מודאגת ב"עובדה", כי לא נדרסת על ידי צרפתים בתל אביב. הסיפור שלך לא יגיע לאמנון לוי. ואיזה עתיד יש לילדים שלך? מה הסיכוי שלהם לעשות קריירה ולהגשים את עצמם בארץ? אפילו להיכנס למועדון בתל אביב, אם פעם ירצו, לא ייתנו להם.

החיילת התלוננה שהוטרדה מינית והורחקה מהסטי"ל (חדשות 2)

"אבא, למה אתה מתעלל בי רק בגלל שאני הומו?" (כארם, מאקו)

בלי נשים אין בטחון (וידאו: מפגש- הרצאה, הטלוויזיה החברתית)

כל עוד בכנסת פנימה (הילה בניוביץ' הופמן, סלונה)

הפתרון? עונש קולקטיבי. אף אחד לא ישיר, לא גברים ולא נשים. ריבלין החליט להשתיק את כולם, וזאת משום ש"אם נביא נשים נפגע בציפור נפשם של כ-18 חברי כנסת המשמשים במלכות הדמוקרטית".

אותי לימדו שדמוקרטיה היא לא מונרכיה, כלומר מלכות, ושבדמוקרטיה כל האזרחים הם שווי זכויות, כלומר גם נשים. לימדו אותי גם שנשים הן לא דבר ש"מביאים" או "לא מביאים", ושזכותן להיות בכל מקום שיחפצו, בדיוק כמו הגברים.

בנוסף, אם אינני טועה, לא רק לחברי הכנסת החרדים יש "ציפור נפש" שיכולה להיפגע, אלא גם לכל אותן נשים שמושתקות. לשם תזכורת: לפני כשלוש שנים מקהלת הכנסת היתה מורכבת מנשים וגברים, עד שהוחלט להרחיק את הנשים מאותו נימוק בדיוק.

ריקוד המוני בי-ם במחאה על הדרת נשים (מעריב nrg)

jerusalem gets dancing for equality  ג'רוזלם פוסט

ביקור השרה לימור לבנת בסטודיו קולבן דאנס (פייסבוק)

לא רוצה להתחתן. נקודה (רחלי גפן, onlife)

למה אנחנו נאמנים בכזאת קנאות למוסד שכבר מזמן לא מצליח להצדיק את קיומו? הלא כל קונספט אחר שהיה נכשל באחוזים גבוהים כל כך כבר היה נזנח. אבל לא חתונה, בזה אסור לגעת.

שירת נשים: ארטילריה כבדה על זבוב (הרב חיים נבון, ynet)

מצד אחד, במטכ"ל מסרבים להבין את החיילים הדתיים ומוציאים פקודות מטופושות, מצד שני, רבנים קוראים לא להתגייס בגלל עניין שולי. יש פתרונות, אבל היי, למה לא לריב?

זו לא רב-תרבותיות, זו כפייה חרדית (גילה שטופלר, הארץ)

רב-תרבותיות אמיתית יכולה להתרקם רק במרחב דמוקרטי ליברלי משותף בו מוסכמת על הכל חובת השלטון ליישם נורמות של שוויון וחירות על כולם. לא זו בלבד שהמיעוט החרדי מסרב לקבל את קיומו של מרחב דמוקרטי ליברלי משותף שכזה, אלא שהוא אוחז בכח שלטוני שבאמצעותו הוא מפורר בשיטתיות את שאריותיו. הנער החרדי, אשר בשם הרב-תרבותיות פטור כיום מלימודי ליבה, ויושב בקדמת האוטובוס כאשר אמו מצוּוה לגשת לירכתיו, יישלח מחר על ידי רבניו לתפקיד שלטוני שבו יפעל ליישום הנורמות שלאורן התחנך על נשים, על מתגיירים, ועל כלל החברה.

חובות ללא זכויות || אין אזרחות לזוגות חד-מיניים (הארץ)

נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה מונע מבני זוג של ישראלים לקבל אזרחות. ארגון "משפחה חדשה": "לא ברור לאן חותרת המדינה ביחסה המשפיל"

 המנצחת – על העורכת והעיתונאית חנה זמר (מרדכי נאור, העין השביעית)

מכתבת ביומון המנוקד לעולה, הפכה ניצולת השואה לעורכת "דבר" ומקורבת להנהגת המדינה. חנה זמר: הגברת הראשונה של העיתונות הישראלית

בין נעמה לפרדי / דעה(ישראל אהרן, כיכר השבת)  הילדה מכביש 6 משחזרת: "האיש הרביץ לאבא ואמא" (כיכר השבת)

מה היה הרב אויעארבך אומר על הדרת נשים? (הרב יוסף אליהו, אורות, ynet)

שירת נשים: הרב קוק יצא מהאולם, הרב זוננפלד נשאר (סרוגים)

שלא עשני אישה (צוות ארמדיל, כיפה)

בית המשפט: להשאיר את איסור הנסיעה בתחבורה ציבורית על החרדי שקרא לחיילת "פרוצה" (חדשות 10)

עונש הזוי: שלמה פוקס לא יוכל להשתמש באוטובוסים (כיכר השבת)

המלצה: להחמיר את הטיפול בסרבני הגט (כיפה)

הרב שרלו: חברות הכלה צריכות ללוות אותה לחופה – ולא חברי החתן (כיפה)

הטבעת נפלה: למה יותר דתיים מתגרשים? (ynet)

פמיניזם? כל אשה חייבת לדעת לנקות (נירית צוק, ynet)

בג"ץ מציע: להוסיף אישה להרכב הוועדה למינוי דיינים (כיפה)

הרב בצרי: כל יהודי צריך לפחות 12 ילדים (mynet)

הרב סתיו לחברי הכנסת: הטענות נגד "חוק צהר" – אינן נכונות (כיפה)

איגוד ישיבות ההסדר מגנה ההתקפות נגד הרבצ"ר (כיפה)

הרב מלמד: לא להתגייס בגלל שירת נשים: כיפה, ynet, כיפה

נערה עם כפפת איגרוף (לאשה, ynet)


לא רוצות קריירה?

סקר נערות: לא רוצות קריירה, לא מאמינות בשוויון (onlife)

לא ברור איך נבחרה כותרת כל כך שגויה. בכתבה עצמה:

"למרות נתונים אלו, 86% אמרו שהן מעוניינות לפתח בעתיד קריירה מקצועית שתביא אותן לתפקידי ניהול ובמקביל גם לגדל ילדים ורק 5% אמרו שהן שואפות להיות עקרות בית ולגדל את ילדיהן."

קו פתוח לתלונות על הדרת נשים 

חוזר נש"מ: הקפדה על התנהלות שוויונית ללא אפליה על רקע מגדרי וקידום מעמדן של נשים (news1)

בלעדי ל"כלכליסט": 59% מהנשים נשאלו בראיון עבודה על הקשר בין העבודה למצבן המשפחתי 

הדרה מבפנים (פנינה גפן, קולך)

ההפרדה החרדית לא התחילה בקווי המהדרין בגלל סעיף נסתר שנחשף פתאום בשולחן ערוך, הם גם לא התחילו בהפרדה הזאת כי פתאום היה להם נורא קשה לשמור על העיניים. על שמירת עיניים נצטוו ישראל עוד בתקופת המדבר בה כולם היו עטויים מכף רגל ועד ראש.

אם כך מה הטריגר האמיתי, לפחות בקרב החברה החרדית? בעשור האחרון חלה עליה דראסטית במגמה של יציאת נשים חרדיות אל שוק העבודה, בהשתלבותן ובהשתכרותן. השינוי הזה איים על הגברים שחשו כי מעמדם נחלש וההחלטה לייצר הפרדה כפויה השיבה במשהו את המושכות לידי הגברים החרדים שחרדו למעמדם.

בחברה הדתית כל זה לא רלוונטי – נשים וגברים יוצאים לשוק העבודה באופן שווה למדי והמתח המעמדי אינו רלוונטי בתחום התעסוקתי. היכן המתח כן קיים? הוא קיים בשיח הפנים דתי בו הצניעות הפכה להיות אבן בוחן מרכזית ביחס לנשים. האופן בו נשים מגשימות את דפוסי הצניעות המשתדרגים תדיר הם מקור למתח אותו מנצלים הזרמים השונים כדי להוכיח שליטה. כמו בקווי המהדרין – ההחלטות והקביעות הללו נעשות על ידי גברים ללא שיתוף נשים.

לא תעמוד על דם רעך / אילת וידר-כהן (מוסף שבת, מקור ראשון)

שני סרטים שעוסקים בפגיעה מינית יצאו לאור לאחרונה. האחד עלילתי ומתרחש בישראל והשני תיעודי ומתרחש בבולטימור, ושניהם נוגעים במקומות של כאב, רוע וגם תקווה ואחריות

הסטודנטיות בירושלים חוששות ללכת בקירבת המעונות: "כמעט כולן הוטרדו מינית" (חדשות 10)

המשפטיזציה של דיני המשפחה בשירות ההלכה (עו"ד אירית רוזנבלום, וואלה!)

החברה הישראלית ובעיקר מוסדותיה מטפלת בכפפות של משי בקיצוניות הדתית ובענייני הדת בכלל. על התשתית הזו בנויה הדמוקרטיה היהודית שלנו, שהכול לכאורה חופשי בה למעט דיני איסור והיתר – שם שולטת הבירוקרטיה של הדת, ללא מיצרים.

אורוול וקפקא שרים התקווה (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

בכל המהלכים שיתרחשו בקרוב צריך לזכור, שעקירה משורש של אפליית מחצית האוכלוסייה – הנשים – חייבת להיות חלק מסדר-היום ולא להידחק הצדה כי "יש עכשיו דברים חשובים יותר", כנהוג. כבר היו לא מעט מהפכות ותמורות חברתיות שבהן נאבקו נשים שכם אל שכם לצד גברים – רק כדי לגלות בסופו של דבר שאלה השאירו אותן, כרגיל, מאחור.

בשם האבות המעוכים (גיל רונן, מעריב nrg)

מרבית התקוות של פעילי תנועת האבות הקטנה והמיוסרת התנקזו בשנים האחרונות לדיוניה של ועדה בראשות פרופ' דן שניט, אשר נועדה לתת אלטרנטיבה ל"חזקת הגיל הרך" המיושנת והפטריארכלית, שמעניקה לנשים את הילדים באופן אוטומטי בגירושים.הוועדה ישבה שש שנים וחצי ארוכות, וכיום ברור שאם הדבר היה תלוי בנציגות הפמיניזם המיליטנטי בוועדה, היא הייתה יושבת עוד 60 שנה בלי לפרסם מסקנות סופיות. ח"כ זהבה גלאון קראה בגלוי לקבור את מסקנות הוועדה "קבורת חמור". לחץ של פעילי אבות גרם לוועדה לפרסם בכל זאת את מסקנותיה, המבטלות את החזקה המפלה ומאמצות גישה יותר שוויונית לשאלת ההורות אחרי גירושים.

במקביל יושבת עוד ועדה, בראשות פרופ' פנחס שיפמן, שאמורה להמליץ לגבי נוסחה לחישוב תשלומי מזונות בגירושים. גם כאן צפויה הוועדה להמליץ על נוסחה שוויונית והגיונית, שתתחשב בהכנסות של שני בני הזוג ולא תאפשר, לדוגמה, לאישה שמרוויחה 12,000 שקלים לקחת 5,000שקלים לחודש מגבר שמרוויח חצי ממנה, לטובת שני ילדים שהוא ממילא מכלכל במחצית מימות השבוע.

חברה של גברים לבנים (אלה אלקלעי, סלונה)

בונה ומפרקת – ערב ספרותי ליקום פורקן (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

ברכה סרי, בדומה ליוצרות גדולות אחרות מהווה עדות – הן באישיותה, והן בפנתאון יצירתה – לדמותה של אישה נביאה. היכולת של העין לראות – מעבר למרחבים הגלויים. להרגיש – מעבר לגבולות הגוף. לרקום מילים ממקום אישי ופרטי המתחבר – כמעין נובע אל הציבורי.

שירת נשים – שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! (אלי ברקת, קולך)

האם הרצון שלנו להכליל את הציבור הדתי, ההולך ומתחרד"ל, צריך לבוא על חשבון השתלבותן השוויונית של נשים? לשאלה זו התשובה מאוד ברורה – לא. אם זה המחיר, יתכבדו החרד"לים וישבו בביתם

"לא נתגייס בגלל שירת הנשים" (חדשות 2)

בשל התנגדות החרדים: הסוף למקהלות בכנסת (מעריב nrg)

החינוך שלנו צנוע מדי (שולמית בן שעייה, ynet)

בעידן שבו הנוער חשוף לאינטרנט, טלוויזיה וקולנוע – לא ברור כיצד מקפידה מערכת החינוך הדתית להתעלם לחלוטין מחינוך מיני בסטנדרטים של צניעות, המתאימים למגזר. הכל מתחיל בצנזורה שאנחנו מטילים על חלקים שלמים מהתורה

הרב אליהו: ההיתר של הרב רוזן לחתונות מעורבות מחטיא את הרבים (סרוגים)

כצל'ה:"שילוב בחורות כטייסות הופך את צה"ל לצבא נשי ומוחלש" (דתילי)

גבר אמיתי וטוב רוצה אשה אמיתית, כמו פעם (כפיר לביא, ynet)

הנשים של פעם היו נשיות, רכות, עדינות, אמיתיות, כאלה שידעו להעריך חיזור, כיבדו את הגבר שלהן, העריכו אותו ונתנו לו להרגיש גבר. הן היו רומנטיקניות בעולם ללא הייטק, אוהבות בעולם בלי ג'יידייט ופייסבוק, בלי סקס בשירותים בפיק-אפ בר. נשים היו נשים. גם אם היה להן המעמד, הכסף והירושות מההורים, התואר או השכל, הן תמיד היו נשים

תנו להיות פות בשקט (youtube)

מתלוננת על אונס הפכה לנתבעת, עירערה וזכתה (ישראל היום)

חרדי חשוד בהטרדת טניה רוזנבליט (מעריב nrg)

דרושים: זוגות עם ילדים בלבד (נועה שפר, כיפה)

הנשים היום משכילות, מדוע הן פסולות לעדות? (ynet)

עקרה דתייה זה קשה יותר (ynet)

גאווה בצה"ל: לראשונה מג"דית ביחידה 8200 (מעריב nrg)

יצא(ה) גבר: עדי רונן שובר את הסטיגמה על הבמה (מאקו)

חרף הרצח בבר-נוער: ת"א – העיר הגאה בעולם (ynet)

הדרת נשים: לא רק מאבק דתי-חילוני (גלית דשא, עבודה שחורה)

יו"ר 'אמונה': בתי הדין הרבניים אינם שייכים לאנשי ש"ס (סרוגים)

נשים ימנו דיינים? מרגי: "לקאדים לא מתערבים" (ynet)

עתירה לבג"ץ: מונעים מרבנים ציונים לחתן (ynet)

 התפלגות ההצבעה על הצעת חוק -"תיקון – כשירות למנהל בתי הדין הרבניים" (כנסת פתוחה)

לאחר 16 שנה: הרב אישר והאשה הלכה למשטרה (mynet)

וינשטיין: אי כהונת אישה בוועדה לבחירת דיינים – פגיעה קשה בשוויון (חדשות 10)

יש סיבה לגאווה: הצד האחר של ישראל "הנוראית" (רועי שויער, מאקו)

 

צרת המסחר והתעשייה

כשזונות נרצחות המשטרה מתעצלת (ורד לי, הארץ)

מעניין להשוות את אוזלת היד במקרי רצח העובדות בזנות מול הפיצוח המהיר שבו התהדרה המשטרה בפרשת רצח הלקוח, הכימאי ד"ר אלי ללוז, שנמצא מת בדירתו ברחוב דיזנגוף בתל אביב. חוקר בעל שם ועתיר מוניטין הוזעק והנהיג צוות שוטרים, שפיענח את המקרה בתוך ימים ספורים. המשטרה חגגה את פתרון התעלומה. קשה לחמוק מההשוואה ומהשאלה האם ננקטו אותן יצירתיות, תעוזה והשקעה בכוח אדם ובמשאבים גם בחקירות של העובדות בזנות, שנרצחו בשנים האחרונות.

זו היתה יכולה להיות אני, או את (טלי טסלר, onlife)

אם רק מציאות החיים שלי הייתה שונה, הבחורה בחלון האדום, או זו ברחוב הפלד, הייתה יכולה להיות אני. הייתי יכולה להיות קורבן לאונס או לעוני ולהתפרק מהניצול וההשפלה, להרגיש שהגוף שלי הוא לא שלי אלא כלי למילוי סיפוקם של גברים, והייתי מספקת אותם תמורת תשלום, כי זה מה שהייתי שווה.כל יום גברים היו משפילים אותי, גומרים עליי ומממשים את הסטיות שלהם דרך גופי. הייתי חשופה לאלימות ולמחלות קשות, היה לי קר, הייתי לוקחת סמים כדי להתמודד, הייתי הופכת לשקופה. כי זו מציאות חייהן של נשים בזנות.

הורשעו מפעילי רשת הסחר בנשים הגדולה בישראל (הארץ) הורשעו מפעילי רשת סחר בנשים (ישראל היום)

אם כבר להיאנס- אז שיהיה בחורשה (כאן המפתחות של הצוללת)

הרי אם לא ביער, יכולת גם להיאנס ברחוב, או על ידי נהג המונית, או אפילו על ידי בן הזוג שלך. למעשה, רוב מקרי האונס מתרחשים בסביבה המוכרת על ידי מישהו שמוכר לך, רק שאותם סביר להניח שלא תקראו בעיתון.

מות השטן (האישי הוא הפוליטי, הבלוג של חנה בית הלחמי)

מותו של אביוזר אינו מעציב, אולם הוא גם אינו מהווה נחמה לקורבנותיו, שכן המעשים ארוגים מרגע שנעשו ב- DNA הפיזי, הרגשי והקוגניטיבי שלהם. גם אם יוציאו מתוק מעז ויפתחו חיים שלמים – הפשע שנעשה בהם לא הולך לשום מקום. הוא לא משתחרר עם שחרורו מהכלא ולא מת עם מות העבריין. בחלק מהמקרים – מות העבריין מוריד מימד של איום מחיי קורבנותיו: הם לא יפגשו אותו בטעות ברחוב ולא יראו את תמונתו בעיתון.

אחרי שנים של המתנה: מרכז לנפגעות אונס בדרום (ynet)

לאחר שנים ארוכות של המתנה נפתח לאחרונה המרכז לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. "עד שנפתח המרכז נאלצנו לנסוע עם נשים שהיו פונות למרכז הסיוע מיד אחרי אונס או פגיעה מינית עד לבית החולים וולפסון כדי לעבור שם את הבדיקות"

גברים ונשים בעיתונות – מדורי הדעות 8-12.1.12

דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא קווי מהדרין (דצמבר 2011)

ידיעות אחרונות- מוסף 7 ימים: ראיון עם הסנגורית הציבורית הפורשת ענבל רובינשטיין:ציטוט נבחר-  "לגבר המואשם היום בעבירת מין יש עמדת פתיחה רעה מאד. בעבר המתלוננות היו בעמדת נחיתות: היום הגבר. למרות עמדותיי הפמיניסטיות, ולמרות שאני חושבת שהתהליך שהיה כאן הוא מבורך ושמערכת המשפט בישראל ניסתה לשנות נורמות, יש מצב כשחוטבים עצים, עפים שבבים, והשאלה הקשה היא מה קורה אם אתה הוא השבב, ובדרך להגנה מוחלטת על האישה אתה נידון ל-20 שנות מאסר על עבירת מין שלכאורה לא ביצעת. זו בעיה חמורה"

עוד במוסף – " כך הולכים השתלים"- על טרנד הסרת שתלי סיליקון והקטנות חזה.

ישראל היום- מוסף שישבת – האימה של ילדי נחלאות – עשרות ילדים בשכונת נחלאות בירושלים נפלו בשנים האחרונות קורבן לפעולתה של רשת פדופילים אכזרית – הגדולה בתולדות המדינה

סופרת הסת"ם הישראלית נאבקת בהדרת הנשים בנוצת הקולמוס (הארץ)

על שולחן עבודה קטן, דחוק בין ארון בגדים לקיר, החל להיכתב בשבועות האחרונים ספר התורה הנשי הראשון בישראל. כותבת אותו בשקדנות רבה סופרת הסת"ם חנה קלבנסקי, שמקווה שמעשי הכתיבה והקריאה בספר יעבירו מסר הפוך להדרת נשים.

"ישראל מבצעת פשעים – איך נותנים לתל אביב לזכות?" (מאקו)

מי ישמור על הילדים (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

שתי טירוניות "הפרו פקודה": הן התחבקו בבסיס (ynet)

גבר גבר לא מתלונן (תומר אפלבאום, הארץ)

אם אתה גבר, כנראה שאין ממש סיכוי לכך שיתייחסו באופן רציני לתלונתך על הטרדה מינית, אבל השניות ההן אינן מרפות. סיפור עם לקח מר

הממשלה תדון בחוק שיאפשר לחיילים לעזוב טקסים צבאיים בגלל שירת נשים (הארץ)

זכויות ההומואים בישראל מחפות על ביטויי גזענות (סופי שולמן, הארץ)

התנועה הגאה העולמית נגד הכיבוש הישראלי הגדירה את הטקטיקה הזו בכינוי "Pinkwashing" – ניסיון מכוון להסתיר את המשך הפרת זכויות האדם של הפלסטינים מאחורי חזות של מודרניות, שאותה מסמלים חיי ההומואים בישראל.

למה הפילים מפחדים לזוז (זיו ברנע, onlife)

בהריון ורוצים לפטר אותך? כך תסכלי את המזימה (דריה כנף, ynet)

גם במודיעין עילית: מעליות נפרדות לנשים וגברים (וואלה!)

סוף לגאווה בחיפה? המתנ"ס הגאה היחיד בעיר בסכנת סגירה (מאקו)

באלה הידיים: למה נשים מאוננות פחות מגברים?(xnet)

"הגניקולוג שלי התחיל איתי בזמן בדיקה" (ר. מג'נגלת, מאקו)

"עבירות מיניות שכיחות יותר אצל צעירים מזרחיים מאשר אצל צעירי אירופה" (הצטטת)

הדרת נשים מהרחבה: מאבקן של התקליטניות (ynet)

כך פועל עולם השידוך החרדי (ynet)

תלמידי אשקלון יעברו סדנה למניעת גירושים (הארץ)

אתיופים ונשים: לא אותה גברת בשינוי ההדרה (חיים אקשטיין, ynet)

הכנס שניצח את הקמפיין (ערוץ 7)

תל אביב גאה: ורודה מבחוץ, אפורה מבפנים (הארץ)

"תופעת ההפלות מתחילה לחלחל גם לנוער הדתי" (כיפה)

הרב אריאל מפציר ברבנות הראשית: "הגיעו להבנה עם רבני צהר" (כיפה)

תיכון בת"א מחלק ערכות לבדיקת היריון לתלמידות (mynet)

Reporter's Notebook: Puah Institute conference (ג'רוזלם פוסט)


מציאות לא חולפת

 

שרי שימחוב בפינה לשיפוטכם (דניאלה אליאס, onlife)

הדה-הומניזציה הכי גדולה שאנחנו יכולים לעשות לאישה היא לרמוז שהיא עוסקת או עסקה בזנות, כי ברגע שהיא הופכת לזונה, היא כבר לא בנאדם. אפשר להעליב אותה, ללכלך עליה, לאנוס אותה ולהכות אותה. היא לא יצור אנושי כמונו, שזקוק וראוי לאמפתיה ולאהבה.

כמה נעים להאשים חרדים (פרופ ' נעמי חזן, גלובס)

צדקו אלה שיצאו במחאה חריפה, מהרגע הראשון, כשבירושלים הקימו קווי תחבורה ציבורית על טהרת האפליה המגדרית, כשהשתיקו את קול האישה בערים הגדולות ובתוככי הצבא, וכשבבית שמש ובאשדוד התפרצו גברים על טניה רוזנבליט ועל נעמה מרגוליס. אבל לא צדקו רבים ממשתתפי ההפגנות ובעלי הטורים, כשכמעט בין לילה הפכו את אפליית הנשים המתמשכת לעוד היבט של יחסי חרדים-חילוניים.

אפרטהייד מגדרי (ד"ר אביגיל מור, סלונה)

אפרטהייד בהגדרה היא מדיניות הפרדה. כזו שמבחינה בין בעלי זכויות יתר בחברה נתונה לבין קבוצות מופלות המוגדרות ומנוהלות על ידי השליטים. בתהליך זה זוכים בעלי הכוח לשליטה מוחלטת במרחב הציבורי, תוך שהם מנכסים לעצמם את התכונות והמאפיינים החיוביים והרצויים, בעודם מקצים לקבוצות האחרות מעמד נחות ותכונות פחות אטרקטיביות, ומגבילים באופן בוטה או סמוי את חירותן.

הדרת נשים והריבונות (פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

הדרת נשים היא פרקטיקה שכיחה בכל מקום: מהאקדמיה הליבראלית ועד לשוק העבודה הקפיטליסטי. ואולם, המדירים ה"רגילים" אינם גאים במעשיהם ומשתדלים להכחיש אותם. מנגד, הדרת נשים על רקע דתי גורסת הדרה לכתחילה. כביכול, נשים הן מכשול, דבר עבירה, ולכן יש לצמצם נוכחותן ברשות הרבים. טיעוני כזב אלו הפכו להיות תוקפניים במיוחד באחרונה. מדוע?

הנזל וגרטל: שנאת נשים וסירוס גברים (טל איתן, ynet)

לאגדות ילדים תפקיד מכריע בעיצוב הזהות וראיית העולם שלנו. טל איתן חוזר לסיפור המפורסם על "הנזל וגרטל", ומחלץ משם מסרים מדאיגים על הורות שאינה ביולוגית, נשים ותפקידיהן בחברה וגברים שסורסו בידי נשים "רעות"

שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית תשע"ב – פיתוח שותפות בין הצוות החינוכי וההורים בהתמודדות עם פגיעות מיניות

חוק האזרחות || הזוגות המעורבים נגד הכרעת בג"ץ: "השופטים הושפעו מגל הפאשיזם בארץ"(הארץ)

מלים, בינאריות וביפוביה, או: למה "בי" זה בינארי אבל "FTM" זה לא (שירי אייזנר, שחור סגול)

פוסט אורח/ הזונות הן קורבנות (תמי דינס, אצל velvet underground)

רוקדות ברחובות (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

ממש לא מתאים לי! (onlife)

המחאה נגד ML מגיעה לפייסבוק (onlife)

שלא יעשו טובה (ענת פרי, בזכות עצמה)

+972 Beit Shemesh “flash mob” antagonistic and irrelevant – Roee Ruttenberg

כסף קל: על מעושרות ועוד (גבי וימן, מעריב nrg)

Response to Roee Ruttenberg: Sometimes a flash mob 

is just a flash mob – Ami kaufman – +972

הרב מלמד: לרב הצבאי הראשי אין שום סמכות הלכתית כיפה, סרוגים

המדינה לא מכירה בנישואים בין ישראלית לניגרי (הארץ)

תל-אביב זכתה בתואר העיר הגאה הטובה בעולם – ynet, מאקו

העיר הגאה הכי טובה בעולם – כל הסיבות (מאקו)

בכיר בצה"ל: לרבצ"ר חלק בקביעה כי חיילים ישמעו שירת נשים (סרוגים)

הדרת נשים בצה"ל: האלוף נחושתן קיבל את בקשת רב חיל האוויר לסיים את תפקידו (הארץ)

תכנים גאים לילדים: ממה כולם מפחדים? (דני זאק, מאקו)

התחזו לשוטרים, וערכו ביקורי פתע במכוני ליווי (mynet)

הרבנית מלמד: מי שרוצה להיות מלכה, צריכה שבעלה יהיה מלך (כיפה)

אשה מלמדת בישיבה תיכונית (כיפה)

לבנת לאבוטבול: "אל תדבר בטון שוביניסטי" (מעריב nrg)

הרב מלמד נגד ´קולך´: "הוציאו עצמן ממסגרת הציבור הדתי" (כיפה)

הביטוח הלאומי דן את המשפחות החד-הוריות לעוני (מיקי שיפמן, The Marker)

ישראלית מנסה להוציא את שתלי הסיליקון הפגומים – ואין עם מי לדבר (חדשות 10)

רב: "מי שתוקף נשים – טיפש, אפס, בהמה" (חדשות 2)

"קוממיות" לרב ראב"ד: מחזקים את החלטתך לפרישה מצה"ל (כיפה)

 

 
 
 

חינוך מחדש

 

חזון לימודי מגדר במערכת החינוך הפורמאלית (שירה ריכטר, פייסבוק) וקבוצת פייסבוק חדשה

לימודי מגדר- מה ההבדל בין בן לבין בת, בין גבר לבין אישה, וכיצד העולם הזה שונה לגמרי עבור אשה או גבר- כל אלו לגמרי לא ברורים אם לא למדת לימודי מגדר.

זהו ידע.

זהו ידע שפוקח עיניים, ומציל חיים.

ללימודי נשים נחשפתי באופן עצמאי לחלוטין- וזה שינה את חיי. שאלתי עצמי איך ידע כלכך אקוטי ונחוץ להיותי אדם בעולם הזה נמנע ממני? זה נראה לי פלילי.

קפה עם ד"ר חנה קהת (יעל ביר כץ, onlife)

מייסדת ארגון "קולך" – תנועה פמיניסטית ציונית-דתית, מספרת על כמות הפניות שמקבל הארגון מנשים חרדיות המבקשות עזרה, על ההישג הגדול ביותר – הסרת הטאבו של תקיפות מיניות בחברה הדתית לאומית ואיך הופכת ילדה חרדית בת 18 לפמיניסטית

עכשיו נזכרתם בהדרת נשים? (גילה שטופלר, הארץ)

כיום ברור כי הסירוב של בית המשפט העליון לאסור על תמיכת המדינה בהפרדה, היה טעות. הפרדה בין נשים לגברים בחסות המדינה וגופים ציבוריים ובמימונם, סופה הדרתן של נשים מהמרחב הציבורי. מי שזכותן של נשים לשוויון במרחב הציבורי יקרה לו, חייב לתבוע מרשויות המדינה לא להסתפק בעלה התאנה של גינוי הקיצונים, אלא להפסיק לתת חסות ומימון להפרדה.

הדרת הנשים מכנס הגינקולוגיה: לא חייבים לעצור שם (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

למה אני רואה את קיום הכנס הנפרד לנשים כהתקדמות ולא כנסיגה ? (לימור לוי אוסמי, נשים מדברות אמהות)

נכון, קיום הכנס אינו נותן מענה להדרת נשים בכנס של גברים ואינו מענה לאמונה שיש הלכה האוסרת לגברים לשמוע נשים. שם באמת עוד נדרשת עבודה גדולה, סיזיפית ומשמעותית.

יחד עם זאתקיום הכנס נותן מענה לחשיבה שלא ייתכן שגברים בלבד ידונו על גופנו. הכנס נותן מענה להשקפה כי ראוי שנשים ינהלו דיון על גופן, שנשים הן בעלות כוח וידע בדיוק כמו גברים, שחשוב שבסיס הידע הרפואי הגניקולוגי יסתמך על ידע נשי וקולות נשיים. הכנס נותן מענה לתהליך שממשיך וקורא לממסד הרפואי הגברי להפסיק ולהתייחס אל גוף האישה כאל אובייקט, כאל חפץ, שיש לעשות בו "דברים", כראות עיניהם של גברים, בלי לראות את האישה מאחורי הגוף הזה.

כמי ששומעת מדי יום את סיפורי החיים של נשים במפגשן עם הממסד הרפואי (שרבים מהם מתפרסמים כאן, באתר), אני  רואה את ההשלכות הנפשיות של קיום ממסד רפואי גברי המקיים פרקטיקות שונות על גופן של האישה מבלי לראות אותה. צעדים כגון קיום כנס נשי נפרד הם מבחינתי צעד הכרחי לשינוי המצב הקיים ולכן אני רואה חשיבות רבה לנשים לנאום ולהוביל דעה וידע נשי בתחום.

"מי ייקח אותך?": הדרת נשים מתחילה מהבית (אלה שלומקוביץ', מעריב nrg)

הדרת נשים? זה מתחיל מהבית, עם שלל משפטים שאנחנו אומרים למתבגרים שלנו שמנציחים את האפליה המינית ומחזקים את תקרת הזכוכית. עזבו אתכם מחרדים, קודם כול בואו נדיר את המשפטים השוביניסטיים האלה מהשיח היומיומי עם הילדים שלנו

מניאקים שימותו לבד: מה שנשים חושבת על גברים (טל שמואלךי, ביצים)

הבלוג הזה עוסק בחוויה הגברית לסוגיה, ומכאן הרי שזה גם המקום להתייחס לחוויה הגברית כפי שהיא מתקבלת אצל הצד השני, שבו מצבינו בשפל חסר מקדים. הסיבות לשפל התדמיתי הזה מגוונות, אך בסיסן הוא באמת המצערת שלפיה דרוש מעט מאוד ידע בשביל לגבש דעה, אך כדי לשנות דעה שגובשה מכבר דרושים מאמצים עילאיים. האמת הזו תקפה כאשר מדברים על גזענות ועל פוליטיקה ובוודאי שזה נכון כשמדברים על הפערים בין גברים ונשים.

כן, הטרדה מינית (תמר זנדברג, צו פיוס)

יש סיבה לכך שחרדי הרוצה לפגוע באישה בוחר בכינויים מתחום המיניות. הטרדה מינית היא כוחנות ותוקפנות ואין לה קשר לתשוקה, מכאן שגם הדרת נשים היא כזו. תמר זנברג מבהירה ליעקב אייכלר את עובדות החיים.

כולנו שלמה פוקס (יעקב אייכלר, צו פיוס)

כשאתם מאשימים חרדי שצעק "פרוצה" בהטרדה מינית – כולנו שלמה פוקס. כי בשעה שכמה קיצוניים ענדו טלאי צהוב, מאות ואלפי חרדים היו עסוקים בארגונים הוולנטרים בהם הם מתנדבים. אבל אתם, שלא למדתם תורה, מדברים על דרך ארץ שקדמה לה. יעקב אייכלר כועס.

רוצה להיות ח"כית – קול קוראת לקורס מס' 2  (כ"ן- כח נשים)

יורם זק לא לומד (דניאלה אליאס, onlife)

ראש החוג: "את לא תעירי הערות פמיניסטיות בשיעור" (אנטוניה ימין, onlife)

נדחתה הצעת החוק למינויה של מנכ"לית לבתי הדין הרבניים (כיפה)

אנסטסיה מיכאלי, את לא מייצגת אותי כאישה (לוסי אהריש, מאקו)

טלטלת הצניעות: גאב"ד 'העדה החרדית' במכתב (כיכר השבת)

ההסדרניקים לגנץ: לא לכפייה חילונית: ynet, מעריב nrg, כיפה , סרוגים

ראשי הישיבות: מכתב החיילים מבטא חשש אמיתי (ynet)

מכה לרבצ"ר: רב חיל האוויר לא יודח מצה"ל (כיפה)

החרדים הם הקורבנות בפרשת נעמה מרגוליס (יצחק טסלר, ynet)

לראשונה: הקהילה הגאה בישראל תשתתף בסקר צרכנות בינלאומי (מאקו)

הרב אמר: יש תפקידים לנשים ותפקידים לגברים (mynet)

מחשש לנזק נפשי לילדה: שופט ביטל בדיקת אבהות (הארץ)

בנק פועלי אגודת ישראל מציג: כנס לקוחות לגברים בלבד (גלובס)

מצעד הצבועים נגד אנסטסיה (אלכסנדר גולדנשטיין, ynet)

כנסת ישראל, צורה לך (הילה בניוביץ הופמן, סלונה)

מה ששנוא עליך לחברך לא תעשה (איילת וידר-כהן, יו"ר "קולך", כיפה)

חורית (נולי עומר, סלונה)

לא הוזמנתי להרצות בפוע"ה, לא נעלבתי (ד"ר חנה קטן, ynet)

הר"י: רופאים לא ישתתפו באירועים רפואיים ומדעיים מדירי נשים (The Marker)

אנסטסיה מיכאלי, תתבגרי (רחלי גפן, onlife)

בעקבות הביקורת: כנס פוע"ה נוסף – עם מרצות(ynet)

הכנס הגניקולוגי יישאר לגברים בלבד; כנס לנשים בקיץ (הארץ)

רב ממכון פוע"ה: הקרן החדשה לישראל החליטה להלחם בנו (סרוגים)

גינקולוגיה – עניין לנשים (אסתר הרצוג, מאמרים- מה-15.8.2008)

 
 
 
 

רוקדות בלי כוכבים

מדוע התפתחה הדרת נשים בצבא? (יגיל לוי, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

שתי "מהפכות חברתיות" שהתחוללו בצבא בעשור האחרון מתנגשות זו בזו: "המהפכה הפמיניסטית" אל מול "המהפכה הדתית". זוהי התנגשות בין נשים ודתיים, שתי קבוצות אשר הגבירו את נוכחותן במקצועות הלחימה במהלך שני העשורים האחרונים. "המהפכה הדתית" קדמה לזו הפמיניסטית: ביטויָה העיקרי היה בעליית שיעורי הגיוס של חובשי כיפות לצבא בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, שהביאה להיווצרות מסה קריטית של לוחמים ממגזר זה. ההתעוררות בקרב נשים מזוהה בעיקרה מסוף שנות התשעים של המאה העשרים עם הסרת חלק מהמגבלות על גיוסן לתפקידי לחימה.

התגברות נוכחותם של צעירים דתיים-לאומיים בצבא יצרה תהליך דה-לגיטימציה מתעצם על שירות נשים. אבקש להסביר תהליך זה כתגובת נגד להתמודדות של דתיים-לאומיים בזירות שונות מחוץ לצבא, המקרינה גם על גישתם המגדרית בתוך הצבא.

בשלישי: שולחן עגול: קול לאשה – על מקומן של נשים בישראל 2012 (המכון הישראלי לדמוקרטיה)

– מומלץ ביותר- בקישור מקורות ומאמרים רבים ואיכותיים בנושא הדרת נשים.

בהשתתפות: הרב יונה גודמן, הרב אבי גיסר, יוסי דייטש, פרופ' תמר הרמן, איילת וידר-כהן,  ד"ר אריק כרמון, הרבנית שולמית מלמד, רחל עזריה, תא"ל (מיל') הרב אביחי רונצקי, תמר רותם, אלוף (מיל') יהודה שגב, פרופ' ידידיה שטרן, במבי שלג, יאיר שלג, ד"ר אורנה ששון-לוי.

כלב השמירה וההדרה – מדורי הדעות 1-5.1.12

המאבטח ירה באשתו, היא שרדה ותובעת את החברה שהעסיקה אותו (מרב סריג, מעריב nrg)

בחזית הקמפיין עומדת לא אחרת מאשר זלקה. בראש זקוף, היא מישירה מבט ואומרת בסרטון: "בן הזוג שלי, שעבד כמאבטח, ירה בי שמונה יריות. ניצלתי בנס. כמו שקרה לי, שלא יקרה לנשים אחרות. נשק בבית לא שומר עלי".

לכבוד יאיר לפיד (שלומית הברון, סלונה)

מכתב תגובה לד’ החייל החרדי: ההשתלבות שלכם בחברה איננה באחריות שלי והיא לא טובה שאתם עושים לי. זוהי חובתכם.

חשבון הנפש שעושה הציבור בישראל בשנה האחרונה הוא אחד הדברים הכי מעודדים שיש. גם לנו החילונים יש עוד מה לעשות עם שוויון בין המינים ועם השפלת נשים במרחב הציבורי. אלוהים יודע/ת שיש לנו עוד דרך ארוכה לעשות. אבל אני משתדלת לצעוק את הבעיות של הציבור החילוני ולא להשתיק אותן ולקחת עליהן אחריות.

רבנים, צאו מהמיטה שלנו (רחלי מלק בודה, ynet)

"לאחר החתונה, נוכחתי לדעת שהאדם שעומד להיות הכי מעודכן במצב גופי והפרשותיו, אחרי רופאת הנשים שלי, הוא לא פחות מאשר הרב. אחרי פעם אחת שהוא בדק חתיכת בד מוכתמת, החלטתי מטעמי צניעות להדיר אותו מהעיסוק הזה"

לא תדירו אותן: נשות בית שמש מחוללות שינוי   וגם ב- euronews

נייר עמדה: הדרת נשים מהמרחב הציבורי בישראל (עלוה קולן, האגודה לזכויות האזרח)

לעמדתנו, מופעי ההדרה הפיסית במרחב הציבורי הנם מקרי קיצון ברורים ובוטים של תופעות הדרה סמויות יותר אך נוכחות לא פחות. זוהי אחריותה של המדינה להגן על הנשים מפני התופעות הפסולות של הדרה כפויה מהמרחב הציבורי הפיסי, הנעשית באמצעים של לחץ או אלימות, אך חשוב מכך לא פחות, תפקידה ואחריותה של המדינה לקדם את שוויונן של נשים בחברה, להעצימן ולספק להן את  הכלים הדרושים להן על מנת להפוך לחלק אינטגראלי ומשפיע במרחב הציבורי, הפיסי והמושגי.

לסיום, חשוב לנו להדגיש כי העיסוק בנושא ההדרה של נשים במרחב הציבורי נוגע בעצביה החשופים והרגישים של החברה בישראל, ועל כל דיון בו להיעשות באופן ענייני ומכבד, תוך הימנעות מהכפשה או מהפללה של ציבורים שלמים.

גולדה זה לא דוגמה: נשים בתפקידים פוליטיים בישראל (ד"ר עופר קניג, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

בשבועות האחרונים אנו עדים לדיון ער בסוגיית הדרת נשים מתחומים שונים במרחב הציבורי. האם הדרה מסוג זה מתרחשת גם בזירה הפוליטית? האם נשים בישראל זוכות לייצוג הולם בכנסת ובממשלה? או אולי הן סובלות מתת-ייצוג חריג יותר מזה הקיים במדינות אחרות? עופר קניג מראה במאמר זה שבצד שיפור ניכר בייצוג הנשים בכנסת, הן סובלות עדיין מתת-ייצוג מחפיר סביב שולחן הממשלה.

כאן זה לא אולפן שישי (ענת סרגוסטי, onlife)

אם אתה רוצה להיות רלוונטי, כדאי שתחליט כבר מההתחלה שנשים אינן עלה תאנה, אלא שותפות מלאות לדרך

שוחרי צדק בשירות הדרת נשים (יעקב מלכין, ynet)

הרלטיביזם המוסרי מוביל לתפישה כאילו "מוסרי" לקפח נשים באזור אחד גם כשאסור לקפח נשים באזור אחר. תפישה זו פסולה ומסוכנת לדמוקרטיה ופוגעת בעקרון השוויון

כשכלבי השמירה תוקפים (בעז שפירא, מעריב nrg)

השפטים שעושים כלי התקשורת ביהודים הדתיים והחרדים במסע אכזרי ומגמתי הם כדי להכריחם לדגול בערכים אחרים – בלי להתחשב באמונותיהם

יש לי מצפון וקווים אדומים (פרופ' יובל ירון, סלונה)

פרופ’ יובל ירון, שביטל את השתתפותו בכנס הגניקולוגים בעקבות הדרת נשים, חושף כי רבנים העבירו מסר שרופאים מבטלים "גמורים מבחינתם"

פנייה לליצמן: מנע הדרת נשים בכנס פוע"ה (ynet)

אישום נגד חרדי: ירק על אשה ותקף שוטרים:  ynetהארץ, כיכר השבת, מעריב nrg,

צפו: חרדי תולש פרסומת "לא צנועה" מאוטובוס (חדשות 2)

לא על המין לבדו: סרוגייט כבן זוג חלופי (שרית בראל, ynet)

די למכבסת המילים: סרוגייט היא זנות לכל דבר (עו"ד יערה רשף, ynet)


מחוץ לתחום

רופאים מבטלים השתתפותם בעקבות ההדרה בכנס פוע"ה: כיפה, וואלה!, The Marker, כיכר השבת, onlife 

תגובתה החדה של דבורה ארושס, יוצרת הכרזות כנגד הדרת נשים מתחילתו של המאבק (והקרדיט להוגה הרעיון יבגני צ'רפ)

"דמיינתי ששם יגלו לי את הסודות הכי כמוסים של גוף האישה" – על רופאי נשים, גלולות נגד הריון, וסודות כמוסים (יחסי מין)

אני נכנסת בבהילות למרפאה הלא-מוכרת של קופת החולים שלי. רק בהרצליה  היה התור הפנוי הכי קרוב לרופא נשים. אני לא מכירה את הרופא הזה, ולמעשה, זו הפעם הראשונה שאני זוכה להיכנס להיכל הקדוש הזה, שתמיד היווה בעיניי מעין טקס התבגרות שאיחרתי לעבור. דמיינתי את משרדו של רופא הנשים מוקף הילה של קדושה ששמורה רק לנשים בשלות. דמיינתי ששם יגלו לי את הסודות הכי כמוסים של גוף האישה – כלומר, שלי.

הדרת הנשים או הדר הנשים (אדמיאל קוסמן, הארץ)

ברובד הבסיסי שלו, ערך הצניעות אינו קשור דווקא ליצר המיני אלא לאנוכיות ולאלימות כלפי האחר הטבועה בנו. שהרי האיש הצנוע מידתו היא בראש וראשונה מידה של הקטנת האני והצנעתו למען פינוי מקום לאחר. הצנוע – גבר או אשה – אינו מהלך עם אלה גדולה בידו ושומר בכך על צניעותו של האחר, אלא הוא יכול לראות את האחר כסובייקט, ולפנות מקום בענווה לרצונותיו שלו.

הדרת נשים- כן בבית ספרנו (כאן המפתחות של הצוללת)

הבעיה שלי היא שאנשים לא מכניסים את האירועים האחרונים להקשרם. או יותר נכון, שהם מכניסים אותם להקשר מאוד צר. עצם השימוש במונח "הדרת נשים" הוא הזרה של התופעה אל מחוץ לחברה החילונית והגברית, אותה חברה שגם כותבת את העיתונים. הרי כשאומרים "הדרת נשים" מיד ברור שמתכוונים לקווי מהדרין ועריפת ראשיהן של נשים מפרסומות

מהמושב הקדמי (נעמי דרום, הארץ)

אחח, איזו פרספקטיבה היסטורית צלולה אפשר לקבל מהמושב הקדמי. כמה שהנוף הנשקף משם חד וברור, אפשר לראות ממש עד קו האופק. מרוב קונטקסט, מרוב נאורות פוסט-ציונית ופוסט-מודרנית, לאור מתעלם מהחוויה הבסיסית המניעה את המאבק: של אשה שעולה לאוטובוס – גם באשדוד, לא רק במאה שערים – ואינה יכולה לשבת ליד בן זוגה או ליד בנה, אלא נאלצת ללכת למושבים האחוריים ובשפלות רוח להסתכל לגברים על העורף.

המורה שהמציאה את גיבורת הקומיקס וג'יינה פלאואר (הארץ)

בימים יערה רוזנבליט עובדת כמורה למחשבת ישראל; בלילות היא מחלקת קומיקס שיצרה, שבהן מככבת וג'יינה פלאואר, גיבורה בדמות איבר מין נשי

גוף האשה לא צריך מוסכניק (חן ארצי סרור, ynet)

מותר לגברים לפשפש ולדון באיברים אינטימיים לצורכי ילודה, אבל אותה אישה ממש מוקצת מחמת המיאוס כשבסך הכל מבקשים להקשיב לדעתה המקצועית ולתרומתה הייחודית בתחום נשי מובהק.

בית הדין הרבני: בעלך יקבע אם מותר לך לרקוד (mynet)

החלטתי להפסיק לפחד (טניה רוזנבליט, onlife)

האדרת נשים (סמדר סלטון, מגזין שישבת, ישראל היום) עוד במגזין שישבת של ישראל היום: אמילי עמרוסי בירוחם עם סגנית ראש העיר הצעירה טל אוחנה.

ידיעות אחרונות: 7 ימים- כתבת מגזין על המאבק ללידות בבית – " הקרב על הבית" (תמר מור סלע)

מי המציא את הטלאי הצהוב? (סטלה קורין ליבר, גלובס)

הצעת חוק: נשים ימונו למנהלות בבתי הדין הרבניים (כיכר השבת)

רוצה להרוויח 50 אלף שקל? בואי להיות חשפנית (onlife)

בצעד נדיר: הרב מצגר מבקש מהח"כים להתנגד לחוק צהר (הארץ)

דווקא עכשיו: הרב עידן מציע קווי מהדרין בטבריה (mynet)

העצמת נשים: קורס מבוא ביסודות המוסך לנשים (חדשות 10)

"למי אתה קורא הומו?" (מאקו)

הרב אריאל מתנגד ל"חוק צהר": כיפה , סרוגים

רב חיל האוויר מתנצל: "מעוניין להמשיך בתפקידי עד תום כהונתי" : כיפה, ישראל היום

סנגורן של החרדים: מוטי קירשינבאום (כיכר השבת)

בית שמש – ריקוד רחוב לנשים(דקלה אהרון, רשת ב')  ואתן רוקדות: צפו בנשות בית שמש במחאה מקורית (וואלה!)

פעילותן של אמניות פמיניסטיות נבחנת בספר חדש(הארץ)

בספר "(מ)מוגדרות" סוקרת ד"ר טל דקל את פעילותן של אמניות פמיניסטיות בשנות ה-70 ואת ימי הגל השני של הפמיניזם בכלל

ראש אכ"א, בוועדה לקידום מעמד האישה: לנשים מוטיבציה גדולה יותר לקצונה (אנה קול, פייסבוק)

Israel's Ultra-Orthodox Problem (ניוזוויק)

ישראל "הגאה בעולם", או סתם צבועה בוורוד? (וואלה!)

מספר נערות הליווי בעיר עלה פלאים, מה עושים? -  באשדוד (mynet)

מלחמת המינים: אוניברסיטת בר אילן הפכה ל"אוניברסיטת בת אילן"  (The pulse)

חיי מדף קצרים: מתי לתקשורת יימאס מ'הדרת נשים', והיא תדלג לאייטם הבא? (ice)

האמת העירומה על הצניעות (עומר ברנע, ynet)

הרב מלמד: 'למרות הפקודה, לצאת משירת נשים' (ynet)

250women dance in Beit Shemesh protest flashmob – jerusalem post

בלי נשים אין ביטחון (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

"לא רוצה שיתקרבו אליי". ח"כ חוטובלי מתראיינת לגדי סוקניק (גלובס)

זיוה כהן: "הייתי קורבן להדרת נשים" (וואלה!)



לבריאות

ההפגנה בקווי אוטובוס "המהדרין" – למה זו לא פרובוקציה (אורית קמיר, כבוד אדם וחוה) וגם  ב-onlife

השורות הבאות הן לכל ה"נאורים", ה"רב תרבותיים" וה"מתחשבים ברגשות הזולת". הבה נעשה את התרגיל הבא. בשכונות מסוימות בצפון תל אביב בהן גרים כמעט אך ורק יהודים אשכנזים, נתיר לבני המקום לקבוע שבאוטובוסים העוברים בשכונותיהם יהודים "מזרחים" ישבו בנפרד, מאחור. בשכונות בהן גרים רק יהודים, נתיר להם לקבוע שבאוטובוסים העוברים בשכונותיהם ערבים ישבו בנפרד, מאחור. בשכונות בהן גרים רק יהודים לבנים, נתיר להם לקבוע שבאוטובוסים העוברים בשכונותיהם אתיופים ישבו בנפרד, מאחורבשכונות בהן גרים רק ישראלים ותיקים, נתיר להם לקבוע שבקווים העוברים בשכונותיהם עולים מחבר העמים ישבו בנפרד, מאחור. מה דעתכן: הולך? עובר? בא בחשבון? בסדר מבחינתכם? אני מסופקת.

51%: קווי המהדרין לגיטימיים (ynet)

גניקולוגיה והלכה או כנס וטרינרי? (רחלי גפן, onlife)

בשבוע הבא מתקיים כנס בנושא "גניקולוגיה והלכה", מטעם מכון ציבורי, שמתוקצב ע"י ממשלת ישראל, שלוקח את הדרת הנשים צעד אחד חמור וגרוטסקי קדימה: גיניקולוגיות לא יורשו לדבר בו. מסתבר שיש פתחים בגופנו שמותר לפשפש בהם, ויש כאלה שצריך פשוט לסתום

תפתחי רגליים ותסתמי ת’פה (ריקי כהן, סלונה)

ישראל 2012: כנס גניקולוגיה ללא נשים (לימור לוי אוסמי, מדברים אמהות)

רופאים נגד כנס נשים ללא נשים: 'חציית קו אדום' (ynet)

כנס פוע"ה – תגובת קולך

יש לי מצפון וקווים אדומים (פרופ' יובל ירון, סלונה)

סאטירה: רבני פוע"ה דוחים ההאשמות: לא הוכח קשר בין נשים לילודה

הליכים מקבילים (אורן פרסיקו, העין השביעית)

מודעות מין, התביעה הייצוגית: כתב ההגנה של המקומון "ערב ערב באילת" כולל תיעוד סמוי של יחס סביל לפעילותן של זונות בבית-המלון הרודס בעיר, שסמנכ"לו הוא אחד ממבקשי האישור לתביעה

ראש ישיבת הר ברכה: לצאת בעת שירת נשים(מעריב nrg)

הרב מלמד: הרבצ"ר נפל בפח, הרבנות בשפל חסר תקדים (כיפה)

הרב אבינר נגד טבילת רווקות: "חיים משותפים ללא נישואין – אסורים לחלוטין" (כיפה)

גילה אלמגור הוסרה משלטי החוצות של ישראכרט בירושלים (הארץ)

נשים מספידות – תנאי לרישיון (ד"ר עליזה לביא, סלונה)

דווקא מבתי הקברות יכולה לצאת בשורת החיים להרמוניה, לסובלנות ולכבוד הדדי. בנושאן הספד המכבד את כבוד יקירן שנפטר, בבחינת "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה", יחזרו הנשים לתפוס את מקומן הראוי במרכז ההוויה המשפחתית, הקהילתית והחברתית.

מחיר ההדרה (עוז חיים, כלכליסט)

רבים אינם יודעים זאת, אך סילוף תמונות באמצעות טשטוש או הסתרת פניהן של נשים בפרסומים שונים הינו אסור לפי חוק. חברות הפרסום שעושות כן עלולות להיות מחוייבות בפיצויים בגובה מאות אלפי שקלים בגין פגיעה בזכויותיו של צלם התמונה.

רשת מטרידה (עו"ד דנה נאור מנדאל, סלונה)

בת 30 ולא התחתנת? כנראה שאת ביץ' (xnet)

דעה: העתירה של 'קולך' מראה שהן לא נאמנות לתורה (אליהו בן אשר, סרוגים)

ת"א מובילה בתחרות עולמית כיעד הגאה הנחשק (ynet)

הרב עובדיה תוקף את המתנכלים לנשים: "חילול השם" (וואלה!)

אנרכיזם ונשיות שונה: המומינים במבט לאחור (טל איתן, ynet)

המורים ישלבו תכנים של ז'בוטינסקי נגד הדרת נשים (וואלה!)

פרסום ראשון: מש' הבריאות יקרא להוציא שתלי ה-PIP  (ד"ר איתי גל, ynet)

מש' הבריאות שוקל: הוצאת כל שתלי הסיליקון המסוכנים (ישראל היום)

אור יהודה: הדרת הנשים הגיעה אפילו לקרקס (mynet)

בן 17 שיצא מהארון: "החברים עשו לי גיהינום" (mynet)

איך שוברים את הסטיגמה: "הומואים שווה סקס"? (עמית, מאקו)

"כשכוכב פורנו מוביל מסע פרסומי לשימוש בקונדום בקרב הקהילה – אין לקהילה מה להלין על כך שהציבור הסטרייטי ממשיך להחזיק במשוואה 'הומו = סקס'

"אנחנו קהילה צבעונית – לא צבועה" (משה טצת, מאקו)

"אנו לא מבקשים מהסטרייטים להשתתף ב"אורגיה" החברתית-קהילתית שלנו, רק לתת לנו את הזכויות הבסיסיות שמגיעות לנו כבני אדם שנולדו שווים"

ראש עיריית פתח תקוה: זכות החרדים להפריד (mynet)

צבא הגנה להדרות נשים (חיים אקשטיין, ynet)

חייל חרדי בשח"ר: "צה"ל בגד בכולנו לא נתגייס יותר" (סרוגים)

חיילי נח"ל חרדי: אולצנו ללמוד במשותף עם חיילות (וואלה!)

ותרו לחילונים על שירת נשים, הם במצוקה (הרב מנחם פרומן, ynet)

בכניסה למועדון נשים משלמות פחות? אני אתבע (mynet)

עו"ד מירי טוכמאייר: "אצל החרדים היצרים חייתיים" (ליידי גלובס)

"הרב של חיל האוויר רצה אוטובוס לחיילים בלבד" (ynet)

הרבצ"ר זועם: להדיח את הרב של חיל האוויר (ישראל היום)

מקורבי הרב ראב"ד: הרב הראשי פרץ מתערב בתחום שלא בסמכותו (הארץ)

טניה רוזנבליט: "קיבלתי איומים על חיי, התלוננתי במשטרה"- חדשות 10, ישראל היום

החיילים החרדים זועמים: "צה"ל בגד בנו, שירת נשים תביא לסירוב פקודה" (חדשות 10)

הרב הצבאי הראשי המליץ להדיח את רב חיל האוויר שהתפטר (חדשות 10)

דרישת שלום מבית שמש (מעריב nrg)

ניתוח לב פתוח לסטטוס-קוו (מיקי גיצין, ynet)

הדרת הנשים בצה"ל גרועה מבית שמש (סרוגים)

הרב רוזן קורא להפרטת רישום הנישואין בישראל (כיפה)

ליצמן לא נכנע לחילונים: "לא רוצה להתנצל, מותר לי לעשות מה שאני רוצה" (כיכר השבת)

בעקבות פסק הלכה: נשים יוכלו להספיד את יקיריהן (הארץ)

חבלה בשילוב החרדים (מאמר מערכת הארץ)


בעזרת השם

פרץ-וייסוידובסקי (נדב, הרהורים של אבא)

חשוב להדגיש שלא מדובר כאן (רק) בטיעון פמיניסטי-תיאורטי, על חשיבותה של שוויוניות בבחירת משפחות מוצא. מדובר על החשיבות של השתייכות למשפחה ספציפית, למשפחת וייסוידובסקי. מנקודת המבט שלי, נדב, אני עושה את הצעד הזה משום שאני גאה להשתייך למשפחה הספציפית הזו, משפחת וייסוידובסקי, ואני רוצה שהשייכות הזו תתבטא באופן פומבי, וכמובן – שהשייכות הזו תתבטא גם בשמם של ילדינו.

what's in a name  (איילת עוז, ללא אליבי)

בעיני, הבעיה המרכזית בבון-טון הפמיניסטי של שני שמות היא שבכך אני מכריזה בכל פעם שבה אני משתמשת בשם שלי שאני אישה נשואה. כל מי שקורא מאמר שלי, יודע קודם כל שאני נשואה. אני מרגישה מאוד לא בנוח עם ההצהרה הזו בהקשרים אקדמיים-מקצועיים, והייתי שמחה מאוד לשמור על הקיום האקדמי-מקצועי שלי כמנותק ככל האפשר מחיי היומיום ומחיי המשפחה שלי. מבחינת הקוראים שלי, ובמיוחד כאשר אני מתבטאת בנושאים פמיניסטיים, אני לא מוכנה להישפט מראש דרך המצב המשפחתי שלי, בדיוק כפי שרווקות, גרושות, חד-הוריות או נשים לסביות לא רואות לעצמן חובה לציין את הפרטים הללו בהקשרים מקצועיים. הנישואין שלי אינם רלוונטיים בדיוק באותה המידה.

אמנות הצמצום (תמי קצביאן, העוקץ)

"מעדויות שהגיעו לעמותות כמו קולך והמרכז לפלורליזם יהודי, עולה שהיא נוגעת גם ובעיקר בנשים החרדיות עצמן, שנדרשות לדחוק את קולן, גופן והווייתן בגבולות המרחב הפרטי, ונענשות על כך, באופן סימבולי או פיזי ואלים ממש, כשהן מבקשות להלך בחופשיות במרחבים הציבוריים."

סמוכות ובטוחות (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

פרויקט חדש ינסה לקדם ייצוג של נשים ושל חשיבה מגדרית בענייני ביטחון. כולם מוזמנים, כולל ערביות, מתנחלות וגם גברים

הדרת נשים גם בסופר: קופה לגברים בלבד (ורד זרצקי, onlife)

"לפני כמה ימים מיהרתי להגיע הביתה. נכנסתי לסופר הקרוב (הירושלמים מבינכם מכירים את המקום כ"כל-זול") לקחתי מהמדף את המוצר וכהרגלי חיפשתי את הקופה עם התור הקצר ביותר.לפניי עמדה נערה שנראתה כבת 16 עם אחיה בן ה-3. כשהגיע תורי לשלם, בעוד היא אורזת את המצרכים שקנתה, הקופאי דרש ממני לעבור לעמדה אחרת כי כאן זאת קופה לגברים בלבד. אולי מההלם, לא הבנתי בהתחלה מה הוא אמר. אז הוא חזר על דבריו, וגם הצביע על השלט שהצלחתי לפספס ובו כתוב: "קופת גברים בלבד". כמובן שסירבתי לעבור, והוא שאל בתגובה למה אני עושה בעיות? למה אני לא לומדת מהנשים החרדיות שישר עושות מה שאומרים להן בלי ויכוחים מיותרים?"

פורנו – גרעין האלימות המינית נגד נשים (דניאלה פדר, ynet)

חוסר המודעות בנוגע לאמת על תעשיית המין הוא כל כך עמוק ואינהרנטי בנו, עד שאפילו בעלי המקצוע שאמורים לעזור לנו לפתור את בעיות המין שלנו, מצדדים בה, ועם יד על הלב, הם בטוח צרכני פורנו בעצמם. מאידך, רק הגיוני שישלחו את גברינו לפורנו ואת בנות זוגם "לזרום עם זה". הלוא על פי צרכיו המיניים של הגבר יישק דבר, בין אם מדובר בזוגתו ובין אם מדובר בנשים ונערות שמשרתות אותו דרך סרטי הפורנוגרפיה שבהם הוא צופה.

סוף להדרה בבתי עלמין: נשים יוכלו להספיד (ynet)

מנעו ממני להספיד, היום אני נלחמת (סופיה רון-מוריה, ynet)

לפני שלוש שנים וחצי לא יכולתי להילחם. היום אין לי ברירה. אני, תושבת ירושלים המנהלת אורח חיים אורתודוכסי, משלמת מיסים וארנונה ומגדלת שלושה בנים שעתידים להתגייס, רוצה לשמור על זכותי לשמוע ברשת ב' את מירי מסיקה, לראות על האוטובוסים של "אגד" פרסומות מהקולקציה החדשה של "קסטרו" ולעלות לאוטובוס בלי שיצעקו לי "עופי אחורה", כמו שצעקו לציפי חוטובלי באוטובוס בבית שמש. לא, זאת לא המצאת התקשורת. הייתי שם.

בואו נשמור על המדינה היפה שבורחת לנו בין האצבעות, יום אחד לפני שיהיה מאוחר מדי.

אשתי פסולה. היא אמא (רוני(שם בדוי), ynet)

בשבוע שעבר חזר הסיפור על עצמו: פתח תקווה, משרד קטן, נחמד, משפחתי מאוד. כל כך משפחתי שכולם דואגים לשלום הבית והילודה בו. לא עוברות חמש דקות, והנה זה שוב קורה. שאלה שנייה או שלישית: "את מתכוונת להרחיב את המשפחה בקרוב?". אשתי סומנה כפסולה ונאלצה לחזור לביתה ללא עבודה.

לא חייבת להיות חדירה כדי שתיהני ממין (שרון אורשלימי, ynet) מאמר תגובה חשוב למאמר קודם  ב- ynet של ד"ר דניאל דריי:

את האבחנה והטיפול בוסטיבוליטיס יש לעשות תוך הבנה של מבנה הכוח המגדרי וההיסטוריה של השליטה והפיקוח על המיניות הנשית. צריך גם לדבר עם המטופלות, לשלב אותן בתהליך, לשאול אותן מה עובר עליהן וכיצד הם מתייחסות לזה, לא רק לראות אותן כ"חולות", אחרת לא נוכל באמת לטפל בזה.

כשהצד של הטובים נסוג לקללות והכפשות, או הטעות של מירב מיכאלי (נדב, הרהורים של אבא)

שאלת חזקת הגיל הרך היא מורכבת. מחד, מתן הזדמנות שווה להורים לטפל בילדיהם היא תנאי הכרחי לקיומו של שוויון במשפחה; מאידך, הדין המשפחתי הישראלי הוא כל כך לא שוויוני, שלקיחת ההגנה היחידה על נשים היא בעייתית. צריך למצוא את הדרך לאפשר להורים חלוקת אחריות הורית שוויונית לאחר הגירושין, בלי לערער עוד את מעמדן של נשים בתהליך הגירושין.

Religious limits on women spur controversy in Israel  (הוושינגטון פוסט)

הזכות לומר קדיש (אבירמה גולן, הארץ)

תנו להן לריב (מזל מועלם, מעריב nrg)

אם אנחנו רוצות את הנשים שלנו שותפות מרכזיות במשחק הפוליטי האמיתי, הגברי, זה בדיוק הזמן להחליף דיסקט, לשחרר אותן מעול הסולידריות בכל מחיר, להוריד מעליהן משקולות מגדריות ולחדול מהזדעקות למשמע כל סכסוך ביניהן. מותר להן לריב, לעתים זו אפילו חובתן.

על הדרת גברים (שרי מקובר בליקוב, מעריב nrg)

לפחות בדיני משפחה מתרחשת הדרת גברים במובנים רבים. אחת הדוגמאות המקוממות לכך היא הפרת זכותו של אב גרוש לקבל מידע מהמדינה על ילדיו המתגוררים אצל האם.

הרב מדן: נעלבתי מהחלטת הרמטכ"ל, זו הטלת חשד שווא ברבנים (כיפה)

הרב מדן מאמנת גביזון- מדן: "הבהלה שאחזה את הציבור בעקבות הקמפיין האלים נגד הדרת נשים, קמפיין שלא היה נקי מהסתה ומיצירת איבה לשמה, השפיעה גם על ההחלטה שלא לאפשר לרבנים המחנכים בישיבות להיפגש עם תלמידיהם בצה"ל בלא פיקוח חיצוני, ויש להצטער על כך"

מי העיוור? האח הגדול הדיר את הדרת הנשים (צפניה, נענע 10)

היום נערך בבית האח הגדול ויכוח נוקב בנושא הדרת הנשים. הוא לא שודר בערוץ 2. צפניה חושב שהאח הגדול הדיר את עצמו מהעיסוק בסוגייה

גברים נואמים על הדרת נשים. רק גברים (לילי בן עמי, קול קוראת, ynet)

הילדה החרדית שהותקפה על ידי חילוני: "התחבאתי מאחורי פח כדי שלא יראו אותי" (חדשות 10)

בנות עלו לשיר – ליצמן יצא מהאולם (חדשות 2)

בגלל שירת הנשים: "רב החרדים" בצה"ל מתפטר: וואלה!, חדשות 2 , חדשות 10, מעריב nrg, הארץכיפה, סרוגים, ישראל היום

מחלוקת חריפה בציונות הדתית בנוגע להנחיות החדשות בצה"ל (סרוגים)

הרבנות הראשית תדון בהדרת נשים (כיפה)

הדרת גברים: הפרדת נשים וגברים בכל העולם - כטיעון בהקשר הישראלי ("הקפיטליסט היומי", מעריב nrg)

כתבה של Tafi Tv : נשים ערביות רוצות לעבוד (יוטיוב)

המורים מערבים הורים: כך תמנעו אלימות מינית (ynet)

חשד: חילוני תקף חרדית בת 11 וירק עליה: חדשות 2, מעריב nrg

תגובתן החדשה של שלמה פוקס לאירוע באוטובוס בירושלים: מעריב nrg,  חדשות 10, ynet, וואלה!

גברים מדברים הדרה: הרב והפרופ': יש עתיד לאשה במדינת הלכה?  מנחה אלעזר שטורם, משתתפים פרופ' קרלו שטרנגר והרב אורי שרקי (ynet, אורות- טלוויזיה יהודית)

מדריכת קרב מגע דתייה בסיירות: 'אין מרחק נגיעה' (ynet)

שירת הסטיקר החרדי (לירון נגלר-כהן, ynet)

לא הדרת נשים, שנאת חרדים (משה מור, כיכר השבת)

כצל'ה: הרמטכ"ל מפעיל כפייה אנטי דתית בצה"ל (סרוגים)

"מקור ראשון" לא הפלה את הקהילה ההומוסקסואלית: העין השביעיתמאקו, כיפה, דיון אצל לונדון וקירשנבאום (החל מדקה  30:45)

בעקבות הביקורת: משרד הבריאות מקפיא את הנהלים המחמירים ללידות בית (הארץ)

איפה אתם, הרוב החרדי השפוי? (רחלי מלק בודה, ynet)

כשבאלנבי לומדים ממאה שערים (ישראל כהן, כיכר השבת)

פטור משירת נשים- רק בערבי הווי: מעריב nrg, וואלה!, ynet, הארץ

לשנה הבאה בהיכל הקהילה: הגאים המבטיחים של 2012 (מאקו)

חשיפה בלעדית: הכירו את היחצני"ת שמאחורי מסע ההסתה בבית שמש (בחדרי חרדים)

עולים על קווי המהדרין (לורה וורטון, onlife)

טיפולי פוריות – גם לגברים קשה (ד"ר חנה גילאי-גינור, onlife)

לוגיקה והדרת נשים (דרור אבנד- דוד)

מקרה של הדרת נשים בבחירות בגוש עציון (מעריב nrg)

הרב שרלו: אין למנוע טבילת רווקות במקווה (ynet)

מלחמת חושך בחושך (שחר גולן, מעריב nrg)

הדרות בהסכמה (הילה קובו, מעריב nrg)


מדירים את ההדרה

האם הדיון הציבורי מתחיל לדעוך? הקמפיין החרדי כנגד "שנאת חרדים" עשה את שלו. הנשים יכולות ללכת אחורה, עכשיו הדיון מצטמצם עוד יותר לשאלות הנוחות לכוווולם: השנאה, אנטישמיות, חרדים נגד חילוניים וההיפך הישן והטוב, וגם בקצוות השמאליים מצליחות ומצליחים כמובן לקשר גם את "טרנד ההדרה" לאג'נדה נגד הכיבוש.

נדמה כי התודעה השתנתה לטובה במובן של הכרה יותר רחבה בציבור למציאות של דחיקת נשים מכל המרחבים.

דעתי היא שהכרה בכך ש"הדרת נשים" היא סיבה והקצנה דתית היא תוצאה ולא ההיפך היא עדיין עמדה פמיניסטית-רדיקלית מדי לעיכול.

סיכום שנה – האירועים הסקסיסטיים של שנת 2011 (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

כשהתחלתי רשימה זאת חשבתי לכנות אותה עשרת האירועים הסקסיסטיים של שנת 2011. עד מהרה תפחה הרשימה והתרחבה, לכדי עשרים ארועים.

שנת 2011 תזכר כשנה בה המושג הדרה הפך שכיח ויומיומי בשיח הציבורי, ולא מסיבות טובות. שנה שבה התעוררנו למציאות שמילת התואר מדאיגה אינה מכסה את מלוא חומרתה.

Ultra-Orthodox Attacks on Israel’s Women Linked to Arab Inequality (פיטר ביינרט, הדיילי ביסט)

למה חשוב שגיל הפנסיה לנשים לא יעלה (עו"ד דריה כנף, סלונה)

לא יפה להכליל, לא כל החרדים כאלה (זיו תדהר, ynet)

גרועה יותר מקנאות קיצונית וחשוכה, היא טהרנות צבועה ומתנשאת המתיימרת להצטייר סובלנית ופלורליסטית לכאורה. הראשונה פשוטה, ישירה ועוטה מחלצות גלויות בדמות אוהלים שחורים לגופן של נשים או טלאי צהוב על זרועם של עוללים. לעומתה, האחרת מתחזה ומסתתרת מאחורי פופוליזם מוסרני על צורך בהבנת ה"אחר" וקבלת השונה.

כך, בלהטוטי מילים, הופך הקורבן בכלל למקרבן והתוקפן לנרדף .. הסלחנות סביב המושג "השכונות שלהם", בשם אותה נאורות מזויפת, היא שמכשירה ומעודדת הלכה למעשה את ההקצנה והאלימות.

לחרדים זכות לשאת טלאי צהוב (טלי פרקש, ynet)

בן אדם, לא מפלצת (אור-לי ברלב, סלונה)

הומור שחור: כל בדיחות החרדים על הדרת נשים (ynet)

פאנל 'בחדרי חרדים' • "גרמתם לנו לחבק את אלו שזורקים עלינו אבנים" • מיוחד 

פפנהיים על הטלאי הצהוב: "חיפשו צומי וקיבלו אותו" (בחדרי חרדים)

הפרשן נחום ברנע: יש רשעות בפרסומים על המגזר החרדי. "נעשה עוול לשלמה פוקס" (כיכר השבת)

חילונים, אילצתם אותנו להשתמש בשואה (ישראל כהן, כיכר השבת)

מאיר פרוש: "מכים על חטא שלא בחרנו בציפי לבני" (כיכר השבת)

הפגנה- הנסיעה בקווי המהדרין: חדשות 10,

עתירה לבג"ץ: מנעו הדרת נשים מפרסומות בבירה : ynet, כיפה, מעריב nrg, הארץ

הרב הצבאי הראשי: מרצים חיצוניים התומכים בהדרת נשים לא ידברו בפני חיילים: חדשות 10, סרוגים, הארץ, כיפה

כיבוש הנשים (רחל נאמן, הארץ)

מצד שני, הדרת הנשים במרחב הפנימי של ישראל, בגבולות הקו הירוק, מסמנת בגלוי את אי יכולתה של החברה החרדית להכיל את האשה כסובייקט עצמאי, ועתה הדברים מוחצנים בשל התפשטותה של החברה החרדית מעבר לגבולות הגטו לתוך המרחב הציבורי החילוני. הדרישה מנשים לשבת באחורי האוטובוסים, או דחיקת חיילות מטקסים רשמיים, לדוגמה, אינה שונה מהאיסור על פלסטינים לנסוע בכבישים שנסללו במיוחד למען המתנחלים. אבל יש כאן עוד מוכחש אחד, חשוב אף יותר, והוא שאנו מדמיינים את עצמנו כחברה אחת בשעה שלמעשה מתקיימות זו לצד זו שתי חברות, חילונית וחרדית, שאינן מסוגלות להכיל זו את זו. יש לכך ביטויים שונים כבר זמן רב, אך עכשיו המוכחש פורץ החוצה בכוח, והתוצאה היא סילוק הנשים מהמרחב הציבורי.

חרדים, התנתקתם מאיתנו (לירון נגלר-כהן, ynet)

מופעי ילדים בבית שמש: לבנים בלבד (חדשות 2)

תנסו את זה בבית הספר (רוני שוב, הארץ)

הדבר הראשון שהיה מכה בהם בעוצמה הוא המחיקה הטוטלית של היסוד האינדיווידואלי באישיותם. אין עוד רועי, נתן, דנה או יעל, מעכשיו הם "חרדים" – סטריאוטיפ מהלך הנושא על גבו עירוב מבולבל של קביעות, שמועות, חצאי אמיתות ודעות קדומות: הם בריונים, חצופים, עלוקות, פרזיטים, מרעיבי ילדים ויורקים על ילדות להנאתם. טוב, לירוק יורקים רק הקיצונים, אבל מי חינך אותם ואיפה הם גדלו, אה?

חרדים יפגינו: "הדרת נשים מהכדורגל" (כיכר השבת)

רבנים, קבלו שיעור בצניעות מהגויים (אריאנה מלמד, ynet)

רבנים מכובדים ויקרים, עסקנים החרדים מפריצות וטומאה – כחילונית ליברלית שכזו, שביטלה את זמנה בקריאת המון ספרים אסורים, אני מתכבדת להגיש לכם מדריך מקוצר לשיטות השגחה, הלבשה והדרת נשים שעדיין לא חשבתם עליהן. אמת, כולן פרי מחשבה של גויים שונים ומשונים לאורך הדורות, אבל בצוק העתים, ולאור התרבות הפריצות, לפעמים אפשר ללמוד משהו אפילו מגוי, אחרי שנקלל אותו כיאות ג' פעמים.

ראיון מיוחד עם לימור לבנת (ynet, לאשה)

במהדורת חדשות 2: "הקו החם" של כיכר השבת

השרים החליטו לעכב חוק המשתמטות "הדתיות" (ynet)

שמאל אובדני ומתנשא (יצחק לאור, הארץ)

השאלה היא, כיצד מצליחה הפאניקה המחזורית להפוך לפסיכוזה אנטישמית. ובכן, הציווי הוא "מודרניזציה" והוא מעניק זהות ודימוי עצמי לישראלים.

בעיצומם של ימי ההסתה: שרים ורבנים מחבקים את ראש-העיר בית שמש (כיכר השבת)

שנאת חינם תביא מנדטים (השר אלי ישי, מעריב nrg)

אגד: כל נוסע רשאי לשבת בכל מקום שיחפוץ (כיכר השבת)

חציית הקווים של האיחוד הלאומי (הרב אמנון בזק, כיפה)

החלטת חברי סיעת האיחוד הלאומי להתנגד ל"חוק צהר" מהווה "תמיכה במניעים לא ישרים של המגזר החרדי, וסטירת לחי לציבור הדתי-לאומי"

חטופות, גרסת המציאות (ח"כ דני דנון, מעריב nrg)


מותן וחייהן של אחרות

בעל רצח את אשתו: וואלה!, חדשות 2, ynet

24. אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה (בציציות ראשי)

שבתי הביתה וגופרית קרבית מעשנת מנחירי. חסל סדר רותי: אני אברהם ישעיהו, אני הוא ולא אחר, אני אהיה משמעותי. אם עד כה קנאתי בעיקר בנחלת החופש היחסי של הבנים בהשוואה לבנות (נעלי ספורט ואופניים), ורמות ההצלחה הגבוהות יותר (ראש ישיבה וגדול הדור), כעת רציתי להיות בן על מנת להיות מישהו הנחשב כמשהו גם על ידי האל והתורה. חליתי מרוב זעם וחרטה על מגדרי המכוער והמדמם, ולא רציתי ללכת לבית הספר או לשטוף כלים, אלא אך ורק להתכרבל בשמיכתה של אמי, לקרוא את ספריו המצונזרים של הרב להמן, ולשקוע בעולם המקביל.

האם בעקבות האירועים היתה עלייה משמעותית באחוז הנשים הכותבות בשבוע שעבר?מדורי הדעות 25-29.12.11

דירוג כלכליסט – 50 המנהלים הטובים – 4 נשים (8%) במקומות 28, 30, 33 ו-43 

אלימות קולקטיבית נגד נשים בחסות המדינה (אסתר הרצוג, ynet)

כאשר כופים על אישה חילונית העומדת להינשא ללכת למקווה ולשמוע הרצאות על טהרת הזוגיות וקדושת הנישואין, כאשר דוחקים נשים, דתיות וחילוניות, לאחורי בתי כנסת, ומסתירים את פניהן, ולא רק משתיקים את "ערוות" קולן, מאחורי וילונות, כאשר נשים מתנסות בשבעת מדורי גיהינום הרבנות בדרך לגירושין, כאשר ילדה, חיילת, אישה דתית או חילונית נוסעת באוטובוס, או מבקשת ללכת ברחוב, ויורקים, מבזים ומשפילים אותה ברבנות – זו אלימות כלפי כלל הנשים. זו אלימות בחסות החוק והמדינה.

דברים שאמרתי באירוע "נשים מדליקות” (יופי תירוש, ביני לביני)

ניתן למתוח קו בין ההפנמה של נחיתות הגוף הנשי אצלנו, החופשיות והמשוחררות (בעיני עצמנו), לבין ההפנמה של חלק מהנשים החרדיות את מקומן הראוי. במלים אחרות, יש קו בין ערווה לערווה. גם עבורן וגם עבורנו, גם אצלן וגם אצלנו, אין דבר יותר קשה מלצאת כנגד מוסכמות הקהילה שלך, על הסנקציות המתוחכמות, העדינות והניואנסיות שהיא מפעילה ועל אופק האפשרויות שהיא מכתיבה. לדעתי, הסיבה שעכשיו אמצעי הדיכוי הופכים ישירים (כללי ישיבה במקומות שונים באוטובוס, איסור שירה, ניתוב לעבר השני של המדרכה), היא בדיוק בגלל שהנשים החרדיות הצליחו בשנים האחרונות להשתחרר מעט מן הלפיתה הפנימית, מתחושת הנחיתות, והחלו לעבוד, ללמוד וליצור בשיעורים גדולים מבעבר.

אבל אם רחל עזריה יכולה לעשות את זה, אם עדינה בר שלום יכולה, אם יוכבד הורוביץ יכולה, אז גם אנחנו יכולות ויכולים. אסור לנו להיכנע לקולות שהפנמנו בעוצמה כה רבה – קולות שעניינם בחירה חופשית, עליונות דרך החיים הדתית, ונשיות תקנית. עלינו להקשיב לקול הפנימי העמוק יותר, זה שיודע מה באמת נכון וחשוב.

?Why Did Ultra-Orthodox Jews Bully an Israeli Second Grader (קתי וולדמן, slate)

זווית אחרת לגבי "הסתה" ו"מי התחיל":

Tensions have been proliferating for some time between moderate and Orthodox Israeli Jews, especially as groups like the Haredim—which constitute about 10 percent of the population—launch new campaigns to marginalize women through segregated buses, the eviction of female models from billboards, and “modesty patrols” (think Neighborhood Watch but occasionally illegal

(Israelis should self-reflect before criticizing Haredi  segregation (roee ruttenberg, +972

“They” — those who come from within that world — reject all of our criticisms because they are condemnations that come from the outside.  ”They can’t possibly understand us,” they fight back.  The net gain of such confrontation is usually zero, proving this an ineffective means of engagement, or perhaps intentional, non-constructive antagonism

הפגנת במוצ"ש נגד "הדרת חרדים" עם סמלים מתקופת השואה: חדשות 2, חדשות 10, ynet, הארץ, וואלה!, מעריב nrg, כיכר השבת

ההפגנה ה"חרדית" לא מייצגת את החרדים (חיים שקדי, כיכר השבת)

היום: מחאה בארבע ערים נגד ההפרדה באוטובוסים (הארץ)

האדרת נשים! באנו חושך לגרש (יוטיוב)

ידיעות אחרונות בסופ"ש: המוסף לשבת: "היא תנווט" ראיון עם ת', נווטת קרב, " בעצב תלדי"- שרית רוזנבלום על מחקר ראשון מסוגוו החושף את הקשיים העצומים של פונדקאית בישראל, טורי דעה על בית שמש של חן ארצי סרור ואורנה אושרי, וכל בעלי הטורים הקבועים גם מתייחסים לנושא (כולם כמובן גברים)

7 ימים- ראיון היציאה מהארון של ארנה בנאי וגם "ויטמין שיא"- כתבה של דודי גולדמן על הכשלון של המחקר להמציא "ויאגרה" נשית.

ישראל השבוע בישראל היום: " בשמיים אין מחיצות" – על הטייסות החדשות.

טניה לא משוגעת, זה אתם (שרה איינפלד, מותרת, xnet)

"גם כשאני גורשתי מביתי, וגם כשהעזתי לומר דברים בסרט "סוררת" שעסק באוטובוסים נפרדים, הוכפשתי והושמתי ללעג בכל אתר חרדי מצוי. מה לא כתבו שם? קיללו אותי בכל מה שאפשר. נוצר שם רושם של קהילה מתוקה ומלאת תמימות, שאני כאחת שעזבה ו"מתייסרת" בדרכה החדשה, חוותה גחלים על ראשה בכדי להצדיק את הצעד שעשיתי. רק מה שעצוב היה, שכל מילה שאמרתי היתה אמת."

טביעות האצבע של אוגוסט (אמילי עמרוסי, ישראל היום)

"טביעות האצבע של "אוגוסט" ניכרות: ההתגייסות התקשורתית הנלהבת. המסרים שכולם יכולים להזדהות איתם. ההבלטה בכוח של דתיים המשתתפים במחאה. האייקונים האנונימיים שצומחים כמנהיגים. ההדגשה "הלא-פוליטית". ארגוני הקרן החדשה שמממנים את העסק (הפעם "ישראל חופשית" מבית מרצ). באמצע החורף אוגוסט חזר, ובגדול."

גם בשלטון: הנשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות (וואלה!)

האוטובוס ממשיך לנסוע (תמר רותם , הארץ)

"יוכבד הורביץ, החרדית שקראה תיגר על ההפרדה באוטובוס לאשדוד בשבוע שעבר מעל דפי "הארץ", ספגה גידופים, אבל היו גם תגובות תמיכה. עורך הדין החרדי דב הלברטל בוטה אף ממנה. לדעתו, הציבור החרדי אינו מתקומם כי הוא חי תחת טרור ו"הפתרון הוא להשליט כוח נגד הקיצוניים". מבט על גל ההדף שחוללה אשה אמיצה אחת"

הדרת נשים: עוד נשכח וגם נסלח (אתולוגיקה)

ייסורים לקראת השתלבות (דרור אידר, ישראל היום)

ה'הזרה' חזקה מה'הדרה' (הרב ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, מנגד לעיר)

"אין רוב חרדי בעד המהדרין, ובודאי שאין רוב נשי. יש רוב בעד דת שפויה. אז מדוע אין לנו אלפי חרדים היוצאים לרחובה של עיר ומגנים את הדרת הנשים? התשובה היא: 'הם' החילוניים מנהלים את המאבק, ואנחנו לא נהיה חלק מ'הם' גם כאשר מטרותינו משותפות לרגע."

ממאה שערים לאחד העם וחזרה (אלה אלקלעי, גלובס)

"כחברה אם אנחנו רוצים ורוצות ליהנות משוויון, ליהנות מהרווח החברתי והכלכלי הגלום בשוויון כנראה שאנחנו צריכים לדאוג לא רק לנשים שצריכות לעבור מדרכה בבית שמש בכדי לפנות דרך לאברך הבא מולן."

בחדרי חרדים בבית שמש (גדעון לוי, הארץ)

הנאשם בהטרדת החיילת באוטובוס: "קללה נגד אישה אינה הטרדה מינית": ynet, חדשות 10 , חדשות 2

אשה או כלב או חזיר (יוסי שריד, הארץ)

"כל עם הארץ כבר יודע ש"דרכיה דרכי נועם", ש"כבודה של בת מלך פנימה" וש"דרך ארץ קדמה לתורה", אך כדאי לדעת יותר. כדאי לדעת שאשה פסולה לשבת בדין כשם שהיא פסולה למסור עדות. היא פסולה לכל תפקיד ציבורי שיש בו שררה – "שום תשים עליך מלך" – מלך ולא מלכה.את הבת, ציוו חכמים, אסור ללמד תורה מפני ש"אין דעת נשים מכוונת להתלמד אלא לדברי הבאי"; דעתן קלה וענייה"

"משה גפני, האם החרדים הולכים להפסיד במלחמת התרבות המתנהלת כעת?" (מרב מיכאלי מראיינת, הארץ)

חפש את האשה – מבנות יעקב ועד דרדסית (רוחמה וייס, ynet)

ההיסטוריה הנשית מזכירה את תולדות היהודי הגלותי. אלו גם אלו חונכו להאמין שעליהם להצטיין בשביל לזכות להיכנס לרשימה שגרתית כזו או אחרת (ואנקדוטה מעניינת: ביקורות קשות על יוצר ה"דרדסים" הוטחו הן מצד יהודים והן מצד פמיניסטיות).

נשות טליבאן נמלטו לעמק: נידו אותנו מהקהילה (mynet)

שלא יעבדו עליכם (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

אנחנו לא בסקנדינביה, אין כאן שוויון ואף מעסיק לא באמת רוצה עובדת מעל גיל 50. על כמה דברים שכל הנחמיה שטרסלרים צריכים לדעת

זו לא הדת שלי (ראיון עם הרב ח"כ חיים אמסלם, ישראל היום)

הרמטכ"ל: "הדרת נשים בצה"ל? יותר רעש מעובדות" (חדשות 2)

ילדה יחידה, קטנה ותמה (נרי לבנה, הארץ)

חייל בקורס סירב לצנוח משום שעל המטוס היתה מדריכת צניחה (הארץ)

מחווה: בית בשיר "יש לי כנפיים" הותאם לטייסות (ynet)

דן שילון: "מצטער שחשפתי ניסיון אונס אשתי" (וואלה!)

תגובה היסטרית (נועם שרביט, מעריב nrg)

מה נשתנה (יאיר אטינגר, הארץ)

הדרת נשים? לא בחידון התנ"ך למבוגרים (אולפן שישי, חדשות 2)

חרדית פורצת דרך: הכירו את בלה פרוינד (חדשות 10)

בשבוע בו הדרת הנשים והיחס אליהן בערים שונות עמדו בראש סדר היום, קולו של הרוב החרדי שלא משתתף בהתפרצויות נגד הנשים כמעט שלא נשמע. בלה פרוינד היא אולי אחת הדוברות הכי משכנעות והכי מתעתעות של אותו רוב. היא אישה חרדית שהצילה מחבל מלינץ' בשנות ה-90, חטפה יריקות וקללות כשעמדה על זכותה לצאת נגד הזרם אבל כשזה מגיע לנושא קווי המהדרין היא ניצבת לצד הקהילה בה חיה

מספיק עם ההיסטריה, כאן לא איראן (בעז ביסמוט, ישראל היום)

"החרדים הקיצוניים – הם כמו חמאס, אין להם הנהגה ואין להם כלום" (חדשות 2)

ביבי יחלק את בית שמש: חצי לחרדים וחצי לשיקסות (גיא מרוז, זמן תל אביב, מעריב nrg)

באוויר אין הדרה (ישראל היום)



לא יוצאות בחוץ

הדרת נשים על ידי הטרדה מינית (אורית קמיר, כבוד אדם וחוה)

נפל דבר בישראל: האלימות החרדית להדרת נשים מקידמת האוטובוסים הגיעה עד כדי כך שמדינת ישראל גילתה את החוק למניעת הטרדה מינית שהיא עצמה חוקקה! סוף כל סוף, שלוש עשרה שנה אחרי חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית, התביעה, התקשורת והציבור בישראל מגלים שכאשר אדם מכנה אישה "זונה" משום שהיא אישה – הוא מבצע הטרדה מינית על פי חוק! על כך נאמר – טוב מאוחר מלעולם לא…

לבטחונכן (משהו לנשנש כשהאורחים יגיעו)

היפה בכל העניין הוא שהעצות למיגור התופעה הן תמיד שאולי כדאי שהנשים הללו ידעו לשמור על עצמן. אולי כדאי שלא יתעקשו להדחף לכל חור בספירה הציבורית. אולי שישבו בשקט בבית, איפה שבטוח. שיפסיקו לקחת על עצמן סיכונים מיותרים. שלא יתבלטו. שלא יהיו מיניות, הזונות הקטנות. חלילה שלא נאלץ להפנות אצבע מאשימה לאנסים, בני טובים שכמותם, בחורי חמד. הם רק השתעשעו, הילדים החמודים. מה, נהרוס להם את העתיד? תראו! הם חילים! בשריון! מלח הארץ.

ד"ר נויה רימלט בלונדון וקירשנבאום-על ההתפתחות ההיסטורית של קווי המהדרין (החל מדקה 12:20) מיד בהמשך – ראיונות עם השרה לימור לבנת על נושא ההספדים בבתי העלמין, ועם ח"כ דניאל בן סימון ודני דנון בדיון על הדיון בועדת העלייה והקליטה על  "חטיפת נערות ע"י בני מיעוטים".

על האובייקטיפיקציה של ילדים  (איילת עוז, ללא אליבי)

ברור לי שהשיח שמעמיד את ההורים במרכז, ובמיוחד את האמהות, מהווה חלק משיח פמיניסטי שהתקומם כנגד השיח המסורתי שהגדיר נשים רק במסגרת תפקידיהן כאמהות ורעיות. מרגע שלאישה כאדם יש חיים נפרדים מהמחויבויות המשפחתיות שלה, נפתח הפתח לדבר על הפגיעה באישיות שנובעת מהצרכים המשפחתיים. אבל נדמה לי, שהלכנו צעד אחד רחוק מדי בהעמדת ההורים בלבד במרכז התמונה, והשטחת הילדים מבני-אדם קטנים לכדי רשימת מטלות בלתי-נגמרת.

שיהיה לנו לבריאות (ואן דר גראף אחותך)

אל תתנו לממשלה להשתמש במאבק נגד הדרת נשים כדי לכשכש לנו בכלב, לשכנע אותנו שאכפת לה ולגרום לנו לשכוח שיש עוד חזיתות רבות שממתינות להסתערות. הם לא יעשו את זה בשבילנו. טוב להם שאנחנו חולים, מסכנים ומפוחדים.

על זונות וחוק הפללת הלקוח (בבלוג שחור- סגול)

ערוותם אומנותם (טל שמואלי, ביצים)

המהירות בה אי-הסכמה הופכת לריב מזעזעת אותי בכל פעם מחדש. נדמה כי מדינה שמורכבת מעבודת טלאים מרושלת של עמים, דתות ואידיאולוגיות אמורה הייתה לפתח את היכולת ללבן סוגיות בצורה יותר פרודוקטיבית. לעיתים, כפי שקרה הפעם, ככל שהדיון מעמיק כך מעמיקה נטייתם של הצדדים להתבצר בעמדתם. אדם שדעותיו מאוימות יינטה לחפש תכנים שמוכיחים שהוא הצודק, בשעה שהוא מפתח שנאה כלפי מי שחושב אחרת ממנו.

גברים שמעולם לא היו קורבנות לאפליה ומעולם לא חוו הטרדה מינית לא יוכלו להזדהות עם תחושותיהן של הנשים שזו להן מציאות יומיומית, אבל הם כן יכולים להחליט לשים לכך סוף.

אפשר לדבר עם בעלך?(שהר לוינשטיין, סלונה)

ההפתעה הגדולה היא שלא מדובר רק בגברים. לאחרונה אני נתקלת ביותר ויותר נשים – רובן ממוקמות גבוה מאוד בתעשייה ואף אחת מהן לא מסתובבת עם צינור קטום על הראש – שרומזות לי בעדינות משתנה שאל לי להטריח את ראשי היפה בעניינים הרי גורל כמו כסף או לוחות זמנים.

שקר מאדים ונֹגה (דני גיל, סלונה)

גבירותיי ורבותיי, נגה ומאדים, לא שכנעתם אותי – הבדלים בין המינים קיימים, אבל העוצמה שלהם אינה תוצאה של תכתיב ביולוגי אלא של אובססיה לטפח זהות מגדרית

למחוק את קו ההפרדה (נועם תירוש, העוקץ)

הקלטה מצמררת: נאנסת מתחננת לעזרה, המוקדנית לא מאמינה (חדשות 10)

בדיקת מערכת וואלה!: גם החילונים מדירים נשים?

בית חולים בבני ברק מחייב נשים ללבוש חלוק מטעמי צניעות כדי לקבל טיפול (חדשות 10)

היסטוריה בישראל: בן נולד לטרנסג'נדר: ynet, חדשות 2

נוסע "מהדרין" לחוטובלי: לכי תתחתני עם גויים(ynet), ויכוח בין ח"כ חוטובלי לחרדים בקו מהדרין(מעריב nrg)

חוטובלי, נפלת בפח. אל תייללי מחר / דעה(כיכר השבת) מהומה ב'קו מהדרין': חוטובלי התיישבה בשורה הראשונה (סרוגים)

היכונו למתקפה הבאה הערב: הפרובוקציה של ציפי חוטובלי (כיכר השבת)

דתייה, מחפשת עבודה? אל תבואי לראיון בחצאית ובמטפחת (The marker) וגם בסרוגים

אנשי הגאווה של 2011 (מאקו)

אינתיפאדה חילונית: "כיכר השבת" משיק: הקו החם לחרדים שהותקפו בידי חילונים 

משפחה עם 8 ילדים היא חטא (ד"ר אבי שמחון, The Marker)

"יתד נאמן": הצעת שמחון להגביל את הילודה – "הפתרון הסופי" (The Marker)

מגפת פדופיליה בשכונת נחלאות? "הילדים חיים בפחד מתמיד" (חדשות 10)

צוות ויינשטיין: דגש על כתבי אישום למדירי נשים ynet, חדשות 2, חדשות 10

הרבצ"ר: "מחדלי בית שמש לא יהיו בצה"ל" (כיפה)

בית השמש היורדת (שאנן סטריט, מאקו)

דיסקונט מעלים נשים בסלולר (ynet)

המשטרה על ביזוי נשים: לא מספיק רבנים מגנים (ynet)

פרשת תשבי והדרת הנשים: "זו היתה בדיחה" (ynet)

לא באתי להפגנה בבית שמש – ולא מתנצל (ynet)

הרב שרלו: התורה יוצאת מבוזה, אי אפשר להתעלם מהדרת נשים (כיפה)

חרדי קרא לחיילת פרוצה- ונעצר: הארץחדשות 2, חדשות 10, ynet, וואלה! 

ראיונות עם החיילת דורון מטלון: חדשות 2, חדשות 10, וואלה!- הערוץ הראשון, ynetהארץמעריב nrg, ישראל היום

החרדי הואשם בהטרדה מינית: וואלה!, ynet, חדשות 10, מעריב nrg, הארץ

האלוף לחיילת שהתעמתה עם חרדי: "גאה בך על נחישותך" (חדשות 2)

נתניהו יחלק את בית שמש? 'דגל לבן לרעיון הציוני' (ynet)

להציב אתגר בפני החרדים (דן מרגלית, ישראל היום)

נתניהו משוכנע: סערת ההדרה היא מזימה נגדו (הארץ)

הידיעה הלא מרעישה על אורנה בנאי (יעל נוסבאום, onlife)

דנה אינטרנשיונל: "להילחם בהדרה, אבל לא כך" (ynet)

Shimon Peres condemns ultra-orthodox extremists as tensions escalate  (הגרדיאן)

Israeli Girl, 8, at Center of Tension Over Religious Extremism (הניו יורק טיימס)

אורנה בנאי חייבת לקהילה התנצלות (יונתן גת, מאקו)

מה אכפת לי עם מי אורנה בנאי שוכבת?(מגי אוצרי, סלונה)

ומי יגן עלינו מהחילונים הקיצוניים? (יוסי בקר, מאקו)

שופט שלום בירושלים: "הדרת נשים – הבלטה של התקשורת" (וואלה!)

בית הספר מושבת: פועלים ערבים מטרידים את הילדות (סרוגים)

הרב זייני: אנו עדים למלחמת חולי הנפש בעמי הארצות (סרוגים)

ראש העיר בית שמש נגד הילדה נעמה: "מלווה בפרסום פוליטי" (חדשות 2)

תביעה ייצוגית נגד PIP: שלמו מאה מיליון שקלים (ynet)

הקואליציה הפילה הצעה לוועדת חקירה להדרה (מעריב nrg)

נשים יוכלו להספיד? הרב עמאר יפסוק: מעריב nrg , הארץ

חרדים התפרעו בית שמש: ynet, וואלה!, חדשות 2,  חדשות 10

המסע להשמצת הדוס (אוריין רייס, מאקו)

מאות נשים הפגינו בת"א: האפליה – חיידק אלים ומסוכן (מעריב nrg)

נתניהו: לא נקבל יריקה על נשים ברחוב:  מעריב nrg

נתניהו: נשים יושבות בתא הטייס, ויישבו בכל מקום: ynet, חדשות 2, חדשות 10, מעריב nrg

הטייסת הטריה: אישה לא צריכה לשבת מאחור (מעריב nrg)

מתחיל להחשיך (יעל פז מלמד, מעריב nrg)

התבלבל: בטעות נתניהו הצביע נגד "חוק צהר" – מעריב nrg , הארץ

"האיחוד הלאומי" הצביע נגד "חוק צהר" (כיפה)

ההצגה הגדולה של חנוכה (משה רט, כיפה)

נעמה מרגוליס תשוב לביה"ס, הקיצוניים יקיימו הפגנת ענק (מעריב nrg)

נעמה חוזרת לביה"ס – חדשות 2,  ynet , הארץ, מעריב nrg

המנהלת של נעמה: נגד אלימות, בעד הפרדה:  חדשות 2,  ynet

נעמה מרגוליס? אם זה לא קוטג' העם לא שׁם (פנחס וולף, וואלה!)

בכיר בציונות הדתית: ההפרדה פוגעת בסדרי המשפחה (הארץ)

לא הגזמנו עם החרדים? (גדעון לוי, הארץ)

השרה לבנת: "משרד הדתות מתחמק מאחריותו בנושא הדרת נשים" (וואלה!)

הורה, בטופס ההרשמה לגן סמן אם אתה 'חד מיני' (ynet)

הקיצונים הם קומץ? תושבי בית שמש כותבים (ynet)

עימות חילונית-חרדי במחנה יהודה: מה הסיפור של התמונה הזו?(נענע 10)

עתירה לבג"ץ: לאפשר לרווקות וגרושות לטבול ynet, מעריב nrg, כיפה

הרב אבינר נגד טבילת רווקות: "חיים משותפים ללא נישואין – אסורים לחלוטין" (כיפה)

הלוואי והחילונים היו מכבדים נשים כמו הדתיים (דודו כהן, מאקו)

זה לא הדרת נשים, זו הדמוגרפיה (הרב חיים נבון, ynet)

הרב אלישיב: לחרדי מותר להגיד שלום למאבטחת (mynet)

סאטירה בפרצוף: נשים שרות מאחורי פרגוד (ynet)

הדרת נשים רק אצל החרדים? הצחקתם את אסנת סקובלינסקי (ערה בדרך, מעריב nrg, זמן תל אביב)

קנאים בבית שמש: "חלוקה? נגור באזור החילוני" (ynet)

חלוקת בית שמש: המפסידים הגדולים – החרדים (ynet)

מבט ערבי על הדרת הנשים: "איום על ישראל" (ynet)

אנחנו החילונים אשמים לא פחות (מירב כהן, ynet)

חרדיפוביה (שי הורוויץ, ynet)


שירת הברבור?

הדרת הנשים מסתיימת בקריצה (פרננס אופניהיימר, onlife)

כך יוצא שלא פעם אני מכריזה "אני רוצה לשבת בבקשה" ותוך מאית שנייה הגבר קם מותיר מושב אחד עבורי ומושב נוסף.. לכולם. השבוע היתה לי 'כולם' נחמדה במיוחד: אישה חרדית שעמדה כל הזמן במעבר, אוחזת בידה סידור ומתפללת בלחש. כשהתפנו המושבים והתיישבתי לי היא התקרבה ותוך כדי תפילה קרצה לי והתיישבה לידי. שתינו ידענו בלי לומר מילה שאנחנו שותפות למסע ולדרך. ובעת שאני מפלסת מקום ישיבה באוטובוס עירוני בשכונת רמות המתחרדת אינני עושה זאת רק בשבילי.

הדרה סקסית (גיא וינברגר, סלונה)

מדובר בהדרה לכל עניין ודבר שכן בשורה התחתונה לאישה אסור להופיע בפרסומות כפי שהיא באמת אלא רק בתחפושת האובייקט המיני המלוטשת עד כאב שלה. בשני המקרים היא אובייקט מיני אלא שבדת הדימוי הזה שולח אותה לירכתיי האוטובוס ואצלנו לקדמת הבמה. הדת רוצה להסתיר את הפיתוי ואילו הקפיטליזם משתמש בו להאצת תרבות הצריכה.

הנשים החזקות במדינה מתלכדות (מעריב nrg)

יוזמי המחאה: "חוששים מקמפיין אנטי-חרדי ריק מתוכן" (הארץ)

סינמטק ת"א ניסה למנוע מגברים כניסה להקרנה לנשים בלבד (הארץ)

ההדרה היא של כולנו (מיה בנגל, מעריב nrg)

רופאה בקופ"ח מאוחדת: "אוסרים עליי ללבוש חלוק עם שרוול קצר" (הארץ)

נתניהו שוקל: "לחלק את בית שמש לשתי רשויות נפרדות" (חדשות 2)

ההפגנה בבית שמש: חדשות 2, חדשות 10, הארץ, ynet, מעריב nrg, וואלה!ישראל היום, כיכר השבת

ההפגנה בבית שמש: קבוצת תמיכה למיואשי הכיבוש החרדי (נרי לבנה, הארץ)

אותי רגמו, על אמא ירקו. כל מפגין והסיפור שלו (ynet)

בית שמש תחילה – כך איבדתי את העיר שלי (תמיר כהן, הארץ)

מארגני ההפגנה בבית שמש יאפשרו לפוליטיקאים לנאום (הארץ)

אנשי תולדות אהרן: לא נתפשר על השלט(הארץ) רב בכיר: "להילחם למען השלטים וקווי המהדרין" (וואלה!)

הנשיא פרס: לכו להפגין: חדשות 2, הארץ, ynet, הנשיא פרס ל"כיכר השבת": "יש להפסיק ההסתה נגד הציבור החרדי"

רוה"מ נתניהו: הדרת נשים מנוגדת לרוח התנ"ך והיהדות  ynet, סרוגים , מעריב nrg, ישראל היום

ראש עיריית בית שמש משה אבוטבול: ynet,  מעריב nrg,  כיכר השבת: " מחבק את המפגינים", הארץ: על שלט המריבה: "מעולם לא קיבלנו תלונה"

אבוטבול ב-2008: מרכז מסחרי לחרדים בלבד (ynet)

השר לבטחון פנים אהרונוביץ': "מקווה שיורק על אישה לא ישתחרר תוך יום" (מעריב nrg)

המשפחה שגורשה מבית שמש בבלוקים, יריקות, צעקות ואיומים (חדשות 2)

קיצוני בית-שמש לשפל חדש: תקפו נכה דתייה בכסא גלגלים (כיכר השבת)

הרמטכ"ל גנץ: בערבי הווי, יינתן פטור לדתיים ynet, חדשות 2, חדשות 10, הארץ, כיפה

כשלא נתנו לבתי לשיר (שרית סרי, סלונה)

הרבנית מלמד: לבטל את שירות החובה לנשים (כיפה)

אסור לשכוח: גם למיעוט יש זכויות (ד"ר אביעד הכהן, ישראל היום)

מדוע אין שירת נשים בכנסת? "נוהל לא כתוב" (ynet)

הדרת נשים? בקווי המהדרין באשדוד לא מבינים על מה המהומה (זמן דרום, מעריב nrg)

כל הארץ מדירים, מדירים (קלמן ליבסקינד, מעריב nrg)

חרדת החרדים (אבירמה גולן, הארץ)

גיל הפרישה לנשים יישאר 62: "הפופוליזם ניצח" (ynet)

משרד התחבורה: הושיבו אותך מאחור? תתבעי (ynet)

למרות המלצות משרד התחבורה: קווי מהדרין עדיין זולים (וואלה!)

שלט נגד מעבר נשים נתלה בשכונת מאה שערים בירושלים (חדשות 2)

חובה לצפייה: עיתונאי חילוני (דרור מרמור מגלובס) מגן על חרדים (כיכר השבת)

כמעט כלת תנ"ך: האשה היחידה, ועם מכנסיים (ynet),

"המצב הזה מגעיל" (ראיון עם הכדורסלנית שי דורון, סלונה)

הלוואי והחילונים היו מכבדים נשים כמו הדתיים (דודו כהן, מאקו)

כיכרות השכונה החדשה ברחובות – על שם נשים (מעריב nrg)

אתר חרדי: במלחמת אחים ננצח את החילונים (ynet)  "אם ינסו לכפות עלינו את חיי הפריצות של מתיווני ימינו – אנחנו נילחם בהם. נהרוג בהם. נשמיד אותם מעל פני האדמה. המתייוונים של אז, הם בדיוק החילונים של היום"

מנהיג 'כת השאלים': המלחמה בצניעות בשל המלחמה נגדנו (כיכר השבת)

כותרת ראשית "ישראל היום": התשובה להדרה: 5 טייסות"

אם צריך- כן, לשבור! (דן מרגלית, ישראל היום)

לא משתתף באורגיית השנאה לחרדים (אמנון לוי, ynet)


בכל זמן, בכל מקום

יריקה באפילה: להיאבק בהדרת נשים כל הזמן, בכל מקום (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

מהתעללות בילדות ועד אפליה סמויה יחסית בחברה החילונית – המלחמה צריכה להתנהל בכל החזיתות בו בזמן. וגם: איך סקסיזם משפיע על הנפש

נשים עובדות בישראל: כל המספרים המעניינים (אלינור פוקס, אביגיל בהט, מאקו)

מה עושה כאן ציפי חוטובלי? (תמר זנדברג, סלונה)

נכון שמאבקים מסוימים זוכים לבולטות יחסית לאחרים, אני מוכנה אפילו לקבל את ההנחה שאחדים קלים מאחרים. יתכן בהחלט שהופעתה של ההדרה וההפרדה הבוטה והגלויה במגזר החרדי הקלה על ההיטפלות אליו. אבל האם זה אומר שלא מדובר במאבק צודק? לא ולא. יש מקום לכולן, ומאבק אחד אינו מוציא את רעהו.

במקום לשלוט ביצר (נעמה תורן, סלונה)

זה כאמור לא עניין של אמונה, זה עניין של שליטה. כמו המשפט הזה -"אצלנו הנשים הן עיקר הבית ולכן הן נקראות עקר הבית", שנשלף כל פעם על ידי חרדי ייצוגי אחר, שנקרא לתת הסבר איך הדת היהודית דווקא מוקירה את האשה ומייעדת אותה לגדולות. בבית.

לימור לבנת, לא נסכים יותר לספינים ולכניעה (רחל עזריה, ynet)

אי אפשר יותר להתייחס אל החברה הישראלית כאל תת קבוצות קטנות ושונות ושכל אחד ינהל את ענייניו בשקט. אין דבר כזה.

הזהירו אותנו שכרזות שבהן מופיעות נשים יתלשו ויושחתו, אבל לא חששנו (הרב אורי איילון מתנועת ירושלמים ו" לא מצוזנזרת" ב"כל העיר")

וג'יינה פאואר (רוני, יחסי מין)

אם הנשים לא ידרשו, הן לא יקבלו (חדווה שקד, The Marker)

לפני שנים, כשבנינו את ביתנו ביישוב מיתר, התווכחנו בעלי ואני על גודל המרצפות בסלון. לא עברו כמה דקות והבנתי שחבל לי על הוויכוח, ולא בגלל שאני נוטה לוותר. הסיבה היתה פשוטה הרבה יותר: הרי הוא זה ששוטף את הרצפה בבית, אז לפחות שייהנה מבחירת האריחים.

תושבי גאולה: "העירייה ביקשה להסיר את שלטי ההפרדה" (כיכר השבת)

הדרת נשים התחילה בכנסת ובממשלה (ענת סרגוסטי, onlife)

הדרת נשים? תסתכלו גם בציציות שלנו (שירית בן ישראל, מאקו)

אל תירקו לנו בפרצוף / ידידיה מאיר (כיכר השבת)

'המודיע' מציע: לא לעלות על אוטובוסים עם שלטי 'קדימה' (כיכר השבת)

גם בפוליטיקה, נשים נשלחות למושב האחורי (רותי סיני, מאקו)

הדרת נשים אינה בלעדית לחרדים, ולא מתחילה במדרכה בבית שמש – היא שזורה בתרבות היהודית והישראלית, מהתפילה "ברוך שלא עשני אישה", דרך הייצוג הנמוך בצה"ל, בכנסת ובממשלה ועד היעדרן מעמדות בכירות במגזר העסקי

הדרה כלל ארצית: תפו"א על נערה, מהדרין בערד (ynet)

"קו נפרד לגברים ולנשים – ולהרחיק ביניהם 100 מטר" (כיכר השבת)

תינוק בלי גרביים? טפו, תועבה (נחמיה רוזנפלד, ynet)

יממה אחרי תקיפת צוות ערוץ 2: גם צוות חדשות 10 הותקף בבית שמש – חדשות 10

בכירי החרדים בבית שמש: נשים מדירות את עצמן (ynet)

בדיקת "כלכליסט": משרד התחבורה ישים סוף להנחות בקווי מהדרין?מוליספירה: פייסבוק נגד הדרת נשים (עידו קינן, ynet)

הדרת נשים גם במשק (השרה אורית נוקד, מעריב nrg)

סיפורה של חלוצה (הרבה ד"ר דליה מרקס, בית אביחי)

נעמה מרגוליס תתגבר. היהדות אולי לא (עינת ברזילי, ynet)

התפכחתי, דרושה מפלגה חילונית (אריאנה מלמד, ynet)

אריה דרעי קורא: לטפל בקיצוניים בכוח (כיכר השבת)

מנכ"לית עמותת כח נשי יפעת זמיר: "מה קורה לחברה שלנו? מדירים נשים מתמונות של פרסום עירוני" (רדיו ללא הפסקה)

"מבחן התוצאה מעיד: הימין מסוכן לקהילה הגאה" (דרור מזרחי, מאקו)

איך שקמפיין מתגלגל לו (מנחם ברוד, כיכר השבת)

תושבת נתניה הגישה תביעה: נאלצתי לעמוד מאחורי מחיצה לנשים בלווייה (הארץ)

ח"כ דתיים זועמים על ההתקפות נגדם: "מי שמחליף אישה כמו רכב – שלא יטיף לנו" (חדשות 10)

עימותים אלימים בין כוחות הביטחון לחרדים בבית שמש; שוטר אחד נפצע (הארץ)

הישג לנשים: גיל הפרישה לא יעלה – יישאר 62 (וואלה!)

הדרת השבט (זוהר ישראל, מאקו)

רבנים בבית שמש פנו ל"צהר": עזרו לנו במאבק על צביון העיר (כיפה)

אפס סובלנות להדרת נשים (זאב ז'בוטינסקי, ישראל היום)

דרוש חשבון נפש יסודי (סגנית השר גילה גמליאל, ישראל היום)

נשים ערביות: "הדרת נשים? עלינו יורקים כל יום" (ynet)

לבנת נגד לבני: "נזכרה שהיא אישה כנראה רק בגלל הפריימריז" (חדשות 10)

מי יגן על הגברים? (נחמיה שטרסלר, הארץ)

לשלב החרדים בחברה (ח"כ יוחנן פלסנר, ישראל היום)

לתשומת לב הנוסעות האמיצות (יואב סיוון, הארץ)

על האדרת ההדרה: מכתב גלוי לעורכי החדשות בכלי התקשורת (ישעי' הורוביץ, ישראל היום)

הרב ניסה לעזור לבנות – והותקף (ישראל היום)

מחפשים השפלת נשים? צפו בתמונות בר רפאלי (יהודה קוטקס, ynet)

המאבק בהקצנה החרדית: החרדים המתונים בעד "מסע ההסתה החילוני" (הארץ)

יוזמה: חופשת לידה מוקדמת לעוסקות בעבודה פיזית (הארץ)

תבואת שיגעון (דודי זילברשלג, וואלה!)

נתניהו ושטייניץ, אתם אחראים להדרת נשים (גיל גן מור, ynet)

דחיית גיל הפרישה לנשים היא ישראבלוף… (הקפטליסט היומי, מעריב nrg)

אדוני הנשיא, רוץ לבית שמש (מרדכי חיימוביץ', מעריב nrg)

תמוגר המחיעוטוקרטיה (בן דרור ימיני, מעריב nrg)

"כשהאוטובוס עושה רוורס אז הנשים מקדימה" (מעריב nrg)

ההדרה בבחירות בי-ם: שני חשודים נעצרו (מעריב nrg)

פרשת הסיליקון: המדינה תסייע לנשים במימון החלפת השתלים ישראל היום, מעריב nrg 

אלפי בני אדם יפגינו היום במחאה על אפליית נשים בבית שמש מעריב nrg, חדשות 10, חדשות 2

קבוצת חרדים תשתתף בהפגנה: "לא עם הקנאים" (ynet)

למה המנהיגים החרדים לא נלחמים בהדרת הנשים? (ח"כ הרב חיים אמסלם, מאקו)

ח"כ אמסלם בבית משפחת מרגוליס: לא רוצה לחיות בטהרן (מעריב nrg)

משפחת מרגוליס סירבה, ראש עיריית בית שמש ביקר בכל זאת (מעריב nrg)

פגישת פיוס בין מנהיגים חרדים לילדה שהותקפה; "כולנו יחד במאבק" (חדשות 2)


פמיניזם או רייטינג?

 

מדורי הדעות 18-22.12.11

מזייפים פמיניזם (דבורה לדרמן דניאלי, העין השביעית)

מאבק תקשורתי בתופעות ביזוי הנשים דורש הרבה יותר מאשר הזדעקות פופוליסטית מיתממת

השינוי יתחיל בתוכנו (מירי שלם, ynet)

לחסל את ההדרה (מרב מיכאלי, הארץ)

אם הילדה מבית שמש: "החרדים המתנכלים – קבוצת טרור" (וואלה!)

החרדיות לא צריכות את העזרה שלכן (דבי קאופמן, onlife)

הפתרון למצב בבית שמש: מצלמות אבטחה: ynet,  מעריב nrg

ראיונות עם יוכבד הורביץ ("רוזה פארקס האמיתית") והרב משה דב הלברטל ב"לונדון את קירשנבאום" (החל מדקה 18:45)

ח"כ ציפי חוטובלי תבדוק את אפליית הנשים בקווי המהדרין (סרוגים)

הדרה ממשלתית: כך נבלמו חוקי הסיוע לנשים (ynet)

ועכשיו לומדים הליכת דיווה: רשמים מבי"ס לדראג קווינס (יונתן אסתרקין,זמן תל אביב)

שרי הממשלה דחו שתי הצעות חוק פרטיות הנוגעות לזכויות נשים ( הארץ)

הגיע הזמן להכריז: אין לנו חלק באלילי בית שמש (אשר גולד, כיכר השבת)

מחאה: ספר לימוד מגדיר הומוסקסואליות כהפרעת נפש (הארץ)

לא רק יריקה (חן קוטס בר, מעריב nrg)

ח"כים לרבנים הראשיים: דורשים גינוי הדרת נשים (ynet)

יריקה מצד החוק (נועם שרביט, מעריב nrg)

הרבנים שותקים והקיצונים משתלטים (הארץ)

מצלמה נסתרת בי-ם: קניון בלי תמונות נשים, רק קופאים גברים (חדשות 2)

כך נולד באזז "הדרת נשים" (קובי אריאלי, גלובס)

הגיע הזמן לצעוק "עד כאן" – בשביל נעמה(שי גל, חדשות 2)

העיתונאי שחולל את הסערה: "אלה קיצונים, לא כל החרדים" (כיכר השבת)

הקיצונים משתולללים? אנחנו אשמים!!! (ירוחם אסטרייכר, כיכר השבת)

אל תטיפו לנו מוסר, החרדים באמת מכבדים את הנשים (כיכר השבת)

הבעיה היא כפייה, לא הדרה (מתי גולן, גלובס)

הזוי: חילונים יפגינו בבית ספר תורני-דתי נגד חרדים (סרוגים)

החרדים תלו שלט חדש – והוא שוב הורד (חדשות 2) עיריית בית שמש הסירה שלטים המעודדים הדרת נשים – חרדים קראו קריאות גנאי (חדשות 10)

בית שמש: שוטרים הורידו שלט המורה על הפרדה, חרדים צעקו "נאצים" ויידו אבנים (הארץ) עיר במתח גבוה (ישראל היום)

הם מ־פ־ח־דים (דן מרגלית, ישראל היום)

לבני: לו הייתי ראש הממשלה, עניין בית שמש היה מטופל (וואלה!)

ד"ר דב קליין השתמש בשתלים הדולפים – 2 נקרעו (ynet)

 

 


ילדתי שלי, אל תלכי לבדך

פרוייקט "נשים מגרשות את החושך" של סלונה

שלומית אלוני, ג'ודי ניר מוזס שלום, זהבה גלאון, מרב מיכאלי, בילי מוסקונה לרמן, לינוי בר גפן, דנה ספקטור ועוד. וגם "האחות הגדולה" בפוסט "נשים חופשיות הן מסוכנות".

רוזה פארקס האמיתית (תמר רותם, הארץ)

יוכבד הורביץ, אשה חרדית שמרבה לנסוע באוטובוסים שנהוגה בהם הפרדה, אף פעם לא יושבת מאחור. עניין עקרוני. "אני לא יכולה לראות נשים מושפלות", היא אומרת. היא תמשיך בכך למרות הגידופים והאיומים, למרות החרם והנידוי שהיא מסתכנת בהם. תמר רותם הצטרפה אליה לנסיעה בקו האש

בית שמש: יורקים על בת 8 ש"לבושה לא צנוע" (שי גל, אולפן שישי, חדשות 2)

אלף ישראלים עולים לבית שמש להגן על נעמה הקטנה (פייסבוק) וגם במאקו, מעריב nrg , נעמה הקטנה כבר לא לבד (ענת צחור, onlife)

אמה של נעמה מבית שמש: "לא אנחנו אלה שיצטרכו לעזוב" (חדשות 2)

לבנת: לא מפריעה לי הפרדה בערים חרדיות: ynet

באמצע בית שמש: שלט "נשים – לחצות את הכביש" (חדשות 2)

מלחמת התרבות של בית שמש: גם בת 3 יכולה להיות "שיקסע" או "פריצע" (יאיר אטינגר, הארץ)

תגובת נתניהו: הארץ, וואלה!, ynet, חדשות 2, מעריב nrgחדשות 10

בנימין נתניהו: הסופרטנקר של ההדרה (אבירמה גולן, הארץ)

גם אני הייתי נעמה מרגוליס (לירון נגלר כהן, ynet)

אני הייתי נעמה מרגוליס, ואולי אחיותיי או חברותיי. ילדות קטנות בנות 7-8, שלומדות בבית הספר הממ"ד "משואות" בבני ברק של שנות ה-80, ובדרך למכולת בקיץ חם מקבלות מטר של צעקות: "פריצקע, הולכת עם סנדלים תנ"כיות… בושה, סנדלים בלי גרביים". וגם "מזרחיסטית", בטון שגרם לנו להבין באופן שאינו משתמע לשתי פנים שלא מדובר במחמאה.

האם הדרת נשים תצית מחדש את המחאה החברתית? (פיני אסקל, מאקו)

צוות חדשות ערוץ 2 הותקף בבית שמש : חדשות 2הארץמעריב nrg, חדשות 10

חרדי תושב בית שמש נעצר בחשד לתקיפת אישה בשבוע שעבר: הארץ, חדשות 2, מעריב Nrg

המשטרה: לא יודעים כיצד להילחם בהדרת הנשים (הארץ) גורמים במשטרה: לא יודעים כיצד לאכוף את הדרת הנשים (חדשות 10)

ישי: בביתר ובהפועל נשים משחקות עם גברים? (ynet)

נשים חרדיות, איפה באמת הכבוד שלכן? (רות ויילר, onlife)

הדרת נשים: ציד מכשפות (אירית רוזנבלום, ישראל היום)

צפו: מתפללים מבקשים מאישה לעבור קרון בזמן נסיעת רכבת (חדשות 10) מתי צולמה הכתבה על 'הדרת נשים' ברכבת ישראל? (בחדרי חרדים)

ירושלים בחרחורי גסיסה: בגובה העיניים עם צביה גרינפלד (אהד שישון, זמן ירושלים, מעריב nrg)

מוסף "הכלכלה" של מעריב מסגיר אג'נדה (עידו קינן, העין השביעית)

הסיקור התקשורתי של מות יובל זמיר (כאן המפתחות של הצוללת)

אמילי עמרוסי:"זה כבר מזכיר סרטי תעמולה של גבלס מהמאה הקודמת" (סרוגים)

"קדימה" השיקה קמפיין אוטובוסים - ללא תמונות של נשים. חרדים תלשו כרזות הדרת נשים מאוטובוסים: ynet, כיכר השבת

אל תשתיקו אותנו (יפעת זמיר, מנכ"לית כ"ן, onlife)

לבטל את חופש חנוכה בסמינרים (הרב יצחק בלומנטל, כיכר השבת)

איך בת, שמכלה את זמנה על סיבובים בקניונים תצמח להיות אמא יהודיה למהדרין? איך מנהלי הסמינרים חושבים שהבנות תוכלנה לצמוח למורות בדרך ישראל סבא, אם יאפשרו להן לנבור באשפתות? איך הורים יכולים לברך את בנותיהם שיצמחו ויגדלו כשרה רבקה רחל ולאה, בה בשעה שהם עצמם נותנים להן לגדול כושתי וזרש?

הגל הפמיניסטי החדש (ליטל לוין, הארץ)

אבל דווקא הנראות והקונקרטיות של הדרת נשים על ידי חרדים פורצת דרך למאבק ב"הדרה האמיתית". "למאבק בהדרת נשים יש לגיטימציה ציבורית", אומרת הדר שמש, בת 31 מתל אביב, שארגנה משמרות נשים בקווי מהדרין. "נורא קל לכולם לבוא ולהגיד זה הם ולא אנחנו שמדירים. זה מאבק פיזי שאפשר למקד בפעולה ישירה, בעוד שללכת ולהיאבק מול שליטה גברית בעולם התיאטרון והעיתונות זה הרבה יותר קשה".

עצרות בת"א ובירושלים נגד הדרת נשים: אסור להישאר אדישות (הארץ)

צעדה בי-ם: לא צניעות, השפלה (ynet)

לבנת, לבני ויחימוביץ' בכנס נגד הדרת נשים (ynet), בתו של הרב עובדיה: "הדרת נשים – עסקנות חרדית" (חדשות 2),

"הפרדה באוטובוסים נבעה מעסקנים" (מעריב nrg)

בתו של עובדיה יוסף: "בתורה מעמד האשה גבוה ומוערך" (הארץ)

ידידיה מאיר חושף את המבצע הסודי של טניה (בחדרי חרדים)

לראשונה בחיל הים: אישה מונתה לתפקיד ראש מספן (וואלה!)

צניעות וצביעות. נתניהו ולבנת מתעלמים מהסכנה (מלי בלוך פולישוק, ynet)

הדתיים מתחרדים, החילונים חרדים ( ח"כ אורי אורבך)

לא פחות ולא יותר: הן פשוט שיריונריות (זמן חיפה, מעריב nrg)

הצעה: האוטובוסים בבני ברק יהפכו לקווי מהדרין (mynet)

לא כל הפרדה היא הדרה, ולא כל הפרדה היא מוצדקת (סרוגים)

פעיל חב"ד, כך תשיב לחילונים על "הדרת נשים" (קובי נחשוני, ynet)

עיריית פתח תקווה מפרידה בין בנים לבנות באירועי חנוכה (הארץ)

הדרת קופאיות: חרדים מחרימים סופר שנשים עובדות בו (זמן ירושלים, מעריב nrg)

"יצחק אוחיון, למה בפ"ת מפרידים בין בנים לבנות?" (מרב מיכאלי מראיינת, הארץ)

סימנים מובהקים של טירוף מערכות (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

קול הנשים- מוקד לדיווח על הדרת נשים – onlife בשיתוף "קולך" ו"שדולת הנשים"

לפרסם שם הנפגעות (שולמית אלמוג, הארץ)

קרבי זה הכי, אחותי: לוחומת הקרקל מסתערות על הדעות הקדומות (פז שוורץ, חדשות 10)

5 בנות סיימו את קורס הטיס ויקבלו כנפיים בשבוע הבא: חדשות 10,  ישראל היום

למי שייך המרחב הציבורי? (כאן המפתחות של הצוללת)

הדרת נשים? לא באצטדיון החדש בחיפה (מעריב nrg)

מלחמת גרילה חילונית בעקבות קווי המהדרין: "איראן זה כאן" (כיכר השבת)

ומי יזעק את זעקתן של הנשים האומללות? (עזריאל שטיינר, בחדרי חרדים)

מחצית מהנשים בתל-אביב: הוטרדנו באוטובוסים מעורבים (כיכר השבת)

התשובה של אגד להדרה: גיוס נהגות (מעריב nrg)

מבוא לביסקסואליות: הבסיס (שחור-סגול)

דברו דוגרי: שנאת דתיים (אמילי עמרוסי, ישראל היום)

מנכ"ל ישיבות ההסדר: "שנשים ישירו – אבל לא ילחמו" (וואלה!)

אליס מילר:"מי שאישה מפריעה לו, שיעבור אחורה" (מעריב nrg)

המדינה רוצה יותר נשים באוטובוס (ynet)

מתי נלחמתם נגד הדרת ערבים? (גדעון לוי, הארץ)

שויון? בעיקר כשמתחשק – דחיית העלאת גיל הפרישה עושה שירות דב לנשים (טלי חרותי סובר, The Marker)

וידוי: הכי כיף במושב האחורי! (אוריין רייס, מאקו)

טבעון: לאשה לא מותר להדליק נר בטקס חנוכה? (mynet)

עם ישראל נגד הדרת נשים: 80% מתנגדים לאפלייה באוטובוסים (חדשות 10)

משרד הבריאות ידע על השתלים, ולא הזהיר ynet,  מעריב nrg,

מאות מושתלות חזה ישראליות נקראות להיבדק (ynet)

ח"כיות מחו נגד הדרת נשים – ואיפה הח"כים הגברים? (וואלה!)

הדרת נשים? לא ביש"ע (כיפה)

15 שנה להליך הפונדקאות: מסע צמוד עם אם פונדקאית בישראל (חדשות 2)

דרך המלך פרוצה: סיפורו של זרע משולל רסן (תמה קרודו, מעמול)

למה הקמנו את קווי המהדרין (הרב אבא טורצקי, כיכר השבת)

מחקר: רוב הרבנים נגד חשיפת עבירות מין (מעריב nrg)

טניה רוזנבליט בכנסת: אסור לפגוע לנו בזכויות (ynet)

ב"צהר" עומדים לחתן את הזוג ה-30,000 (כיפה)

הרב הראשי מצגר: "התקשורת מנפחת את הדרת הנשים" – וואלה!, הארץ, סרוגים

בג"ץ לזוג בני אותו מין: הסדירו מסמכי האימוץ (מעריב nrg)

המכינות הקדם-צבאיות לבוגריהן: עמדו נגד הקנאות הדתית בצה"ל (הארץ)

הרהורים באוטובוס מהדרין (כלילה מגן, מעריב nrg)

נינט טייב: "ביבי תתעורר" (וואלה!)

על הפרדה ורגישות (אראל סגל, מעריב nrg)

הכותל היה מגרש האימונים, כעת המלחמה עברה לרחובות (לסלי זאקס, נשות הכותל)

השופט מצא: "לצאת למרי אזרחי בשל ריבוי מקרי הדרת נשים" (הארץ)

לראשונה: אישה מתמודדת לסגנות ראש מועצת גוש עציון (סרוגים)


נשים חופשיות הן מסוכנות

החרדים והחרד"לים והמקצינים שבתוכם צודקים. וגם הסעודים והטאליבאן.

טיעון נפוץ בשיח של המרכז החילוני-ליברלי הוא מוטעה ביחס לגל ההקצנה: "תפסיקו לראות בכל אישה רק את המיניות שבה". או- "מה כבר העניין? תתרגלו", או "תתגברו על היצר". נשים חופשיות הן מסוכנות והן תמיד היו כאלה. הן מסוכנות לשליטה של גברים בעולם. משום שהן נשים, ובעיקר כשהן חופשיות. ולא, זה לא בגלל איברי גופן החשופים או מיניותן. או לא רק בגלל זה.

נשים חופשיות מדברות ושרות וקוראות, שוחות בים ובבריכה, לומדות ומתאמנות בחדר כושר, נוהגות בכביש, ספורטאיות, מרצות באוניברסיטה ומורות בבתי ספר, סופרות ומשוררות, זוכות בפרס נובל, מהנדסות, מדעניות, נכנסות לעולם העסקים ולפוליטיקה.

וכן, הן גם עושות סקס ונהנות מזה. לפעמים גם בלי נישואים ולעתים גם בלי אהבה, או אפילו כשהן נשואות ולא עם "הבעל". הן בוחרות מתי בפעם הראשונה ועם מי לעשות סקס. הגבר יכול להיות מבוגר או צעיר, לבן או שחור, יהודי, נוצרי, מוסלמי, סיני, הודי.. וגם עם נשים אחרות, והן יותר ויותר בוחרות אם להיכנס להריון ומתי.

ונשים פמיניסטיות חופשיות הן המסוכנות שבנשים משום שהן מודעות לכל הנכתב עד כאן וטוענות שזה לא מספיק. כי זה באמת לא קרוב להיות מספיק – כי שתי הפסקאות רלוונטיות במציאות לקבוצה חופשית- ליברלית קטנה מדי- ובמעמד כלכלי בינוני-גבוה. וגם שם- הן לא משפיעות מספיק ולא נוכחות מספיק ומנוצלות לעתים בדרכים אחרות וסמויות יותר.

המציאות היא פמיניסטית-רדיקלית יותר מהתודעה: זה אמנם התחיל מהשוליים- כשבאוניברסיטה בהוואי עוד לפני הסיקסטיז  נערה לבנה וחופשייה התאהבה בגבר שחור מוסלמי מקנייה (בנה הבכור גדל להיות נשיא ארה"ב).

אבל היום? ראש ממשלת איסלנד היא לסבית והנשיאה של צ’ילה לשעבר היא רופאה ואם חד הורית, אנגלה מרקל, הקאנצלרית מהימין השמרני היא אשה הנשואה בשנית שבחרה שלא לגדל ילדים. ראש ממשלת דנמרק נשואה לאנגלי וראש ממשלת אוסטרליה לא התחתנה מעולם ולא מאמינה באלוהים. וכן, גם בימין הישראלי השמרני המקצין יו"ר הוועדה למעמד האישה היא דתייה בת 30 וקצת ולא נשואה. ואלו רק נשים "מפורסמות" שהמידע אודותן חשוף לציבור.

קבלו נערה חופשייה וממש מסוכנת – סיפור על בת למהגרים קשיי יום, אקטיביסטית מילדות- הקימה ארגון נשים ראשון כבר בגיל 8, בגיל 15 הנערה המסוכנת והחופשייה סירבה להפסיק את לימודיה וכמובן שגם סירבה לשידוך. היא ברחה רחוק רחוק לבית אחותה הגדולה והרדיקלית. ברחה והתאהבה בגבר מבוגר ממנה (המהפכנית הצעירה רצתה להינשא בנישואים אזרחיים, אך ויתרה בשביל המשפחה).

היא התקבלה לשורות התנועה המהפכנית לפני שמלאו לה 18 (בניגוד לתקנות!), וכשבבית הכנסת אסרו על נאומים פוליטיים- לצעירה עלה רעיון חתרני במיוחד- "תביאו לי ספסל", כשהנכבדים יוצאים –  אני אדבר. הקונספט " לדבר בחוץ" מצא חן בעיניה לפעמים הבאות- פחות בעיני אביה ונכבדי העיר- הוא איים שיסחוב אותה בצמותיה עד הבית – לא ייתכן שבתו הצעירה תהיה ברחוב ותבייש אותו כך. אחד מהנכבדים איים לעזוב את העיר. לאבא היא לא הקשיבה ולנכבד ענתה: "שיעזוב",  האבא בא להקשיב לה ונשבה בקסמי בתו – שהמשיכה לארגן מצעדי מחאה והפגנות לרוב ונבחרה לתפקיד פוליטי ראשון בגיל 20!

סיפור שיזעזע גם את הרבנים היותר מתונים. רק אל דאגה – כל זה קרה ממש מזמן – עוד לפני שנשים בארה"ב יכלו להצביע בבחירות הכלליות. לימים הנערה תחייה לרוב בנפרד מבעלה ותנהל רומן (לפחות אחד שמתועד) עם גבר נשוי בדרכה לראשות ממשלת ישראל.

אם נערה מרדנית בגיל העשרה יכולה לברוח מביתה לפני כמעט 100 שנה ולהפוך לראש ממשלת ישראל, אז גם סטודנטית חילונית נורמטיבית בשנות העשרים במכון כושר בטכניון היא אכן מסוכנת – היא יכולה בטעות לחייך,ואחרי זה לדבר. "ולהתחיל" עם בחור דתי. לשכנע אותו שיקשיב לה שרה. ואחרי זה הם גם יכולים להתאהב ואולי לחזור בשאלה. או לחזור בתשובה. או להתנצר או להתאסלם – או שהיא בכלל נשואה? או שהוא נשוי? נו, החומר שממנו מורכבים הסרטים והסדרות שבגינן הרבנים לא רוצים שבנות ובני הקהילה שלהן יצפו בהם.

כך גם יש להבין את ההדרה: החמרות הצניעות וגדרות ההפרדה לא נועדו לשרת את רמת האדיקות הדתית ובוודאי לא את גודל האמונה. נשים הן לא קורבנות של "קיצוניות דתית", זה היפוך נוח ונפוץ של הסיבה והתוצאה – ההיפך הוא הנכון –  הנסיון להיאחז במסורת ובהלכות תוך המצאת החמרות דתיות  נועדו לשמר ולקבע את רצונם של הגברים לשלוט בנשים.

הדת היא מיסוד של האמונה- קובצי חוקים המגדירים קהילה- והמניע העיקרי את הקהילות שמרניות- דתיות היא ליצור חומות שימנעו מנשים חופש – כי מתברר שהן מוכנות לאמץ אותו.

המקור לילדותה של גולדה מאיר:

גלבוע משה, צעדים ראשונים, בתוך: אביזוהר מאיר (עורך):גולדה – צמיחתה של מנהיגה. עם עובד ומכון גולדה מאיר לחקרי עבודה וחברה, אוניברסיטת תל אביב, 1994