לא בדיוק סוג המוספים שאני אוהב, אבל ליידי גלובס עם 50 הנשים המשפיעות בישראל ל-2011

אז בעצם יש פה 3 "טייקוניות" שלמעשה ירשו את הכסף מהעסק המשפחתי שנוהל על ידי האבא (אריסון, שטראוס, עופר)

די משוכנע שדווקא לא מדובר במספר נמוך ביחס  למצב בעולם. (דה מארקר)

רק יורשות (גם אם מנהלות מוצלחות עסקית) נמצאות בצמרת העושר בארה"ב. (פורבס)

ולאחרונה גם עלתה לכותרות שוב צפרא כץ שגדלה בחולון והפכה לנשיאת אוראקל ולבעלת השכר הגבוה ביותר במגזר העסקי בארה"ב. ( דה מארקר)

רק 12 נשים בתפקידי מנכ"ל  בחברות fortune 500   נכון למאי 2011. מאז פוטרה קרול בארץ מיהאו!.

תמונת המצב בישראל  (BDi coface)

ראיון מהניו יורקר מתורגם בכלכליסט עם שריל סנדברג, "האישה הכי חשובה בהיי טק" ומספר 2 בפייסבוק.

בכתבה נתונים עגומים אודות מספר הדירקטוריות בחברות הכי מגניבות וצעירות כפי שהן משווקות, דומים למספר הכותבות במדור הדעות בעיתון הארץ

לדעתי סנדברג עצמה לא יוצאת טוב. היא לא מעוררת אמפתיה וכנות. היחס בין התודעה הקיימת לבין מבחן המעשה לא מרשים במיוחד. וזה גם אם מקבלים את הנחתה האידאולוגית (המקובלת במגזר העסקי) שנשים רק צריכות להיות יותר אסרטיביות.

אולי היא יכולה ללמוד ממיזם ישראלי של שתי מהנדסות תוכנה: "אנחנו יכולות להגיד להן עד מחר שנשים יכולות להיות טובות במדעי המחשב בדיוק כמו גברים, אבל לחוות את זה- זה מה שעושה את ההבדל"  (דה מארקר)