נשים הינן "ראש השרים"  (chief minister)  ב-3 מ-7 המדינות הגדולות באותה מדינה. כולל הגדולה ביותר שיותר מ-16% מכלל התושבים חיים בה.

נשים גם עומדות כרגע בראשות 4 הערים ההמאוכלסות במדינה וגם בשאר הערים הגדולות היחס בין גברים לנשים הוא שוויוני למדי. אם כי יש לצרף לעובדה זו הסתייגות – ראשי ערים מתחלפים שם בתדירות די גבוהה והם נבחרים על ידי מועצה של מאות אנשים לרוב ולא על ידי הציבור הרחב. כמו כן בשתי הערים המאוכלסות נשים התמודדו נגד נשים אחרות על התפקיד ו/או החליפו נשים אחרות.

לשם השוואה בארצות הברית 6 נשים הינן מושלות כרגע (מתוך 50) ורק אישה אחת מחזיקה בתפקיד ראש עיר ב-20  הערים המאוכלסות ביותר. במדינות מערב אירופה המצב דומה.

במדינה זו באסיה גם נבחרה אישה לראשונה כנשיאה- אמנם לתפקיד שהוא יותר ייצוגי וסמלי.

אבל אם כל זה לא הספיק אז האדם החזק ביותר במדינה היא מהגרת זרה.

היא נשיאת מפלגת השלטון ועל פי רוב ההערכות אישיותה היא מקור הכוח של המפלגה, על פיה יישק דבר כבר 7 שנים.

אלו כמובן נתוני ייצוג פוליטי של נשים שאין דומים להם במערב אירופה ואפילו בצפונה.

המדינה היא הודו- על  1.2 מיליארד תושביה והידועה גם כדמוקרטיה הגדולה בעולם.

אז המהגרת מאיטליה סוניה התחתנה למשפחה הנכונה והיא כמובן כלתה של אינדירה גנדי שהיא בתו של מייסד הודו ג'ווהרלל נהרו.

ויחד עם זאת- בממשלה בת 33 החברים 2 שרות בלבד – ובתפקידים זוטרים. בדומה מאד למספרים ממדינה במזה"ת.

קטונתי מלהיות מומחה להודו רבת הפנים והמורכבת, לתרבויות ולדתות, למבנה המעמדי ולחלוקות הגאוגרפיות וכמובן גם לסוגיות החברתיות הקשות הנובעות מהמשמעות הקיומית של הולדת בנות לבין הולדת בנים.

בכלים המוגבלים האלו אני אצביע על הנתונים המפתיעים ואציע היכרות עם הנפשות הפועלות שמאחורי המספרים:

על סוניה גאנדי נכתב רבות לאורך שנים, מאמר ביקורת לאחרונה באקונומיסט רוכב על גל ההפגנות נגד השחיתות בהודו ופחות מחמיא למנהיגותה או להיעדרה  של כזו יותר נכון.

הנשיאה היא פראטיבה פאטיל

ראש השרים של מדינת אוטאר פראדש (סביב 200 מיליון תושבים): מאיוואטי  – "האחות" כח פוליטי עצמאי נפרד ולמעשה המנהיגה הבולטת של קאסטת הדאליט

ראש השרים מדינת מערב בנגאל (91 מיליון תושבים)- "האחות הגדולה" מאמתה באנרג'י 

ראש השרים מדינת טמיל נאדו (72 מיליון תושבים)- כוכבת קולנוע בעבר וגם  "האמא" או "המנהיגה המהפכנית" ג'אייאלאליטה

ראש השרים בדלהי – שליה דיקשיט

ראש עיריית מומבאי שארדה ג'הדאב

ולסיום- זו גם המציאות שם: הבנות נלחמות על שמן הטוב– (כתבה של איי.פי מתורגמת בהארץ)