בעל רצח את אשתו: וואלה!, חדשות 2, ynet

24. אַל יִוָּדַע כִּי בָאָה הָאִשָּׁה (בציציות ראשי)

שבתי הביתה וגופרית קרבית מעשנת מנחירי. חסל סדר רותי: אני אברהם ישעיהו, אני הוא ולא אחר, אני אהיה משמעותי. אם עד כה קנאתי בעיקר בנחלת החופש היחסי של הבנים בהשוואה לבנות (נעלי ספורט ואופניים), ורמות ההצלחה הגבוהות יותר (ראש ישיבה וגדול הדור), כעת רציתי להיות בן על מנת להיות מישהו הנחשב כמשהו גם על ידי האל והתורה. חליתי מרוב זעם וחרטה על מגדרי המכוער והמדמם, ולא רציתי ללכת לבית הספר או לשטוף כלים, אלא אך ורק להתכרבל בשמיכתה של אמי, לקרוא את ספריו המצונזרים של הרב להמן, ולשקוע בעולם המקביל.

האם בעקבות האירועים היתה עלייה משמעותית באחוז הנשים הכותבות בשבוע שעבר?מדורי הדעות 25-29.12.11

דירוג כלכליסט – 50 המנהלים הטובים – 4 נשים (8%) במקומות 28, 30, 33 ו-43 

אלימות קולקטיבית נגד נשים בחסות המדינה (אסתר הרצוג, ynet)

כאשר כופים על אישה חילונית העומדת להינשא ללכת למקווה ולשמוע הרצאות על טהרת הזוגיות וקדושת הנישואין, כאשר דוחקים נשים, דתיות וחילוניות, לאחורי בתי כנסת, ומסתירים את פניהן, ולא רק משתיקים את "ערוות" קולן, מאחורי וילונות, כאשר נשים מתנסות בשבעת מדורי גיהינום הרבנות בדרך לגירושין, כאשר ילדה, חיילת, אישה דתית או חילונית נוסעת באוטובוס, או מבקשת ללכת ברחוב, ויורקים, מבזים ומשפילים אותה ברבנות – זו אלימות כלפי כלל הנשים. זו אלימות בחסות החוק והמדינה.

דברים שאמרתי באירוע "נשים מדליקות” (יופי תירוש, ביני לביני)

ניתן למתוח קו בין ההפנמה של נחיתות הגוף הנשי אצלנו, החופשיות והמשוחררות (בעיני עצמנו), לבין ההפנמה של חלק מהנשים החרדיות את מקומן הראוי. במלים אחרות, יש קו בין ערווה לערווה. גם עבורן וגם עבורנו, גם אצלן וגם אצלנו, אין דבר יותר קשה מלצאת כנגד מוסכמות הקהילה שלך, על הסנקציות המתוחכמות, העדינות והניואנסיות שהיא מפעילה ועל אופק האפשרויות שהיא מכתיבה. לדעתי, הסיבה שעכשיו אמצעי הדיכוי הופכים ישירים (כללי ישיבה במקומות שונים באוטובוס, איסור שירה, ניתוב לעבר השני של המדרכה), היא בדיוק בגלל שהנשים החרדיות הצליחו בשנים האחרונות להשתחרר מעט מן הלפיתה הפנימית, מתחושת הנחיתות, והחלו לעבוד, ללמוד וליצור בשיעורים גדולים מבעבר.

אבל אם רחל עזריה יכולה לעשות את זה, אם עדינה בר שלום יכולה, אם יוכבד הורוביץ יכולה, אז גם אנחנו יכולות ויכולים. אסור לנו להיכנע לקולות שהפנמנו בעוצמה כה רבה – קולות שעניינם בחירה חופשית, עליונות דרך החיים הדתית, ונשיות תקנית. עלינו להקשיב לקול הפנימי העמוק יותר, זה שיודע מה באמת נכון וחשוב.

?Why Did Ultra-Orthodox Jews Bully an Israeli Second Grader (קתי וולדמן, slate)

זווית אחרת לגבי "הסתה" ו"מי התחיל":

Tensions have been proliferating for some time between moderate and Orthodox Israeli Jews, especially as groups like the Haredim—which constitute about 10 percent of the population—launch new campaigns to marginalize women through segregated buses, the eviction of female models from billboards, and “modesty patrols” (think Neighborhood Watch but occasionally illegal

(Israelis should self-reflect before criticizing Haredi  segregation (roee ruttenberg, +972

“They” — those who come from within that world — reject all of our criticisms because they are condemnations that come from the outside.  ”They can’t possibly understand us,” they fight back.  The net gain of such confrontation is usually zero, proving this an ineffective means of engagement, or perhaps intentional, non-constructive antagonism

הפגנת במוצ"ש נגד "הדרת חרדים" עם סמלים מתקופת השואה: חדשות 2, חדשות 10, ynet, הארץ, וואלה!, מעריב nrg, כיכר השבת

ההפגנה ה"חרדית" לא מייצגת את החרדים (חיים שקדי, כיכר השבת)

היום: מחאה בארבע ערים נגד ההפרדה באוטובוסים (הארץ)

האדרת נשים! באנו חושך לגרש (יוטיוב)

ידיעות אחרונות בסופ"ש: המוסף לשבת: "היא תנווט" ראיון עם ת', נווטת קרב, " בעצב תלדי"– שרית רוזנבלום על מחקר ראשון מסוגוו החושף את הקשיים העצומים של פונדקאית בישראל, טורי דעה על בית שמש של חן ארצי סרור ואורנה אושרי, וכל בעלי הטורים הקבועים גם מתייחסים לנושא (כולם כמובן גברים)

7 ימים- ראיון היציאה מהארון של ארנה בנאי וגם "ויטמין שיא"– כתבה של דודי גולדמן על הכשלון של המחקר להמציא "ויאגרה" נשית.

ישראל השבוע בישראל היום: " בשמיים אין מחיצות" – על הטייסות החדשות.

טניה לא משוגעת, זה אתם (שרה איינפלד, מותרת, xnet)

"גם כשאני גורשתי מביתי, וגם כשהעזתי לומר דברים בסרט "סוררת" שעסק באוטובוסים נפרדים, הוכפשתי והושמתי ללעג בכל אתר חרדי מצוי. מה לא כתבו שם? קיללו אותי בכל מה שאפשר. נוצר שם רושם של קהילה מתוקה ומלאת תמימות, שאני כאחת שעזבה ו"מתייסרת" בדרכה החדשה, חוותה גחלים על ראשה בכדי להצדיק את הצעד שעשיתי. רק מה שעצוב היה, שכל מילה שאמרתי היתה אמת."

טביעות האצבע של אוגוסט (אמילי עמרוסי, ישראל היום)

"טביעות האצבע של "אוגוסט" ניכרות: ההתגייסות התקשורתית הנלהבת. המסרים שכולם יכולים להזדהות איתם. ההבלטה בכוח של דתיים המשתתפים במחאה. האייקונים האנונימיים שצומחים כמנהיגים. ההדגשה "הלא-פוליטית". ארגוני הקרן החדשה שמממנים את העסק (הפעם "ישראל חופשית" מבית מרצ). באמצע החורף אוגוסט חזר, ובגדול."

גם בשלטון: הנשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות (וואלה!)

האוטובוס ממשיך לנסוע (תמר רותם , הארץ)

"יוכבד הורביץ, החרדית שקראה תיגר על ההפרדה באוטובוס לאשדוד בשבוע שעבר מעל דפי "הארץ", ספגה גידופים, אבל היו גם תגובות תמיכה. עורך הדין החרדי דב הלברטל בוטה אף ממנה. לדעתו, הציבור החרדי אינו מתקומם כי הוא חי תחת טרור ו"הפתרון הוא להשליט כוח נגד הקיצוניים". מבט על גל ההדף שחוללה אשה אמיצה אחת"

הדרת נשים: עוד נשכח וגם נסלח (אתולוגיקה)

ייסורים לקראת השתלבות (דרור אידר, ישראל היום)

ה'הזרה' חזקה מה'הדרה' (הרב ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי, מנגד לעיר)

"אין רוב חרדי בעד המהדרין, ובודאי שאין רוב נשי. יש רוב בעד דת שפויה. אז מדוע אין לנו אלפי חרדים היוצאים לרחובה של עיר ומגנים את הדרת הנשים? התשובה היא: 'הם' החילוניים מנהלים את המאבק, ואנחנו לא נהיה חלק מ'הם' גם כאשר מטרותינו משותפות לרגע."

ממאה שערים לאחד העם וחזרה (אלה אלקלעי, גלובס)

"כחברה אם אנחנו רוצים ורוצות ליהנות משוויון, ליהנות מהרווח החברתי והכלכלי הגלום בשוויון כנראה שאנחנו צריכים לדאוג לא רק לנשים שצריכות לעבור מדרכה בבית שמש בכדי לפנות דרך לאברך הבא מולן."

בחדרי חרדים בבית שמש (גדעון לוי, הארץ)

הנאשם בהטרדת החיילת באוטובוס: "קללה נגד אישה אינה הטרדה מינית": ynet, חדשות 10 , חדשות 2

אשה או כלב או חזיר (יוסי שריד, הארץ)

"כל עם הארץ כבר יודע ש"דרכיה דרכי נועם", ש"כבודה של בת מלך פנימה" וש"דרך ארץ קדמה לתורה", אך כדאי לדעת יותר. כדאי לדעת שאשה פסולה לשבת בדין כשם שהיא פסולה למסור עדות. היא פסולה לכל תפקיד ציבורי שיש בו שררה – "שום תשים עליך מלך" – מלך ולא מלכה.את הבת, ציוו חכמים, אסור ללמד תורה מפני ש"אין דעת נשים מכוונת להתלמד אלא לדברי הבאי"; דעתן קלה וענייה"

"משה גפני, האם החרדים הולכים להפסיד במלחמת התרבות המתנהלת כעת?" (מרב מיכאלי מראיינת, הארץ)

חפש את האשה – מבנות יעקב ועד דרדסית (רוחמה וייס, ynet)

ההיסטוריה הנשית מזכירה את תולדות היהודי הגלותי. אלו גם אלו חונכו להאמין שעליהם להצטיין בשביל לזכות להיכנס לרשימה שגרתית כזו או אחרת (ואנקדוטה מעניינת: ביקורות קשות על יוצר ה"דרדסים" הוטחו הן מצד יהודים והן מצד פמיניסטיות).

נשות טליבאן נמלטו לעמק: נידו אותנו מהקהילה (mynet)

שלא יעבדו עליכם (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

אנחנו לא בסקנדינביה, אין כאן שוויון ואף מעסיק לא באמת רוצה עובדת מעל גיל 50. על כמה דברים שכל הנחמיה שטרסלרים צריכים לדעת

זו לא הדת שלי (ראיון עם הרב ח"כ חיים אמסלם, ישראל היום)

הרמטכ"ל: "הדרת נשים בצה"ל? יותר רעש מעובדות" (חדשות 2)

ילדה יחידה, קטנה ותמה (נרי לבנה, הארץ)

חייל בקורס סירב לצנוח משום שעל המטוס היתה מדריכת צניחה (הארץ)

מחווה: בית בשיר "יש לי כנפיים" הותאם לטייסות (ynet)

דן שילון: "מצטער שחשפתי ניסיון אונס אשתי" (וואלה!)

תגובה היסטרית (נועם שרביט, מעריב nrg)

מה נשתנה (יאיר אטינגר, הארץ)

הדרת נשים? לא בחידון התנ"ך למבוגרים (אולפן שישי, חדשות 2)

חרדית פורצת דרך: הכירו את בלה פרוינד (חדשות 10)

בשבוע בו הדרת הנשים והיחס אליהן בערים שונות עמדו בראש סדר היום, קולו של הרוב החרדי שלא משתתף בהתפרצויות נגד הנשים כמעט שלא נשמע. בלה פרוינד היא אולי אחת הדוברות הכי משכנעות והכי מתעתעות של אותו רוב. היא אישה חרדית שהצילה מחבל מלינץ' בשנות ה-90, חטפה יריקות וקללות כשעמדה על זכותה לצאת נגד הזרם אבל כשזה מגיע לנושא קווי המהדרין היא ניצבת לצד הקהילה בה חיה

מספיק עם ההיסטריה, כאן לא איראן (בעז ביסמוט, ישראל היום)

"החרדים הקיצוניים – הם כמו חמאס, אין להם הנהגה ואין להם כלום" (חדשות 2)

ביבי יחלק את בית שמש: חצי לחרדים וחצי לשיקסות (גיא מרוז, זמן תל אביב, מעריב nrg)

באוויר אין הדרה (ישראל היום)