הגנה, הלכה, הבניה, אפליה

נשיאת שם ההלכה לשווא (עינת טלמון, מוסף שבת, מקור ראשון)

תקרית הצוערים בפרשת 'שירת הנשים' הולידה שיח ציבורי מבולבל שחסר היה בו העיקר – דיון פנים-הלכתי על תקפות האיסור כיום. פתרון אמיתי לסוגיה זו היה מסדיר ממילא את כל שאר הבעיות

עצרו את הסחר באיברי מין (גל חן, תחפושת מבריקה)

בדרג התחתון ביותר של המעגל, זה שרובן ככולן של הזונות עתידות להגיע אליו בשלב זה או אחר – דרות הרחוב, אלו שעומדות, ערומות למחצה, בשדירות הר-ציון בלילות. חלקן מחוסרות שיניים, חלקן רזות להחריד. כולן צורכות סמים קשים. הירואין אם ידן משגת, חגיגת אם אתרע מזלן. את גופן הן מוכרות בעבור כעשרים שקלים ללקוח. כן, 20 שקל. לקוחות טובים במיוחד ישלמו 40. לקוחות גרועים במיוחד יכו אותן וישדדו אותן לאחר הזיון.

האלמנטים המובהקים ביותר בחייה של זונת-רחוב הם הבדידות וחוסר ההערכה העצמית. אחת מהחוסות נהגה לשאול אותי מדי פעם בפעם בזלזול מדוע אני טורחת להגיע לשם, מדוע אני לא מתנדבת עם ילדים – עם מישהו שיש לו תקווה כלשהי.

תפוזינה מדממת (האישי הוא הפוליטי, הבלוג של חנה בית הלחמי)

התבוננות בקהל הראתה, שנעם אדרי היא אמנית קונספטואלית משובחת – היא הצליחה לגרום לקהל שלה לעסוק בינו לבין עצמו בסוגיות שעשרות ארגוני נשים, כתבות בעיתון ומפגשים בחיים לא הצליחו לפניה. והם אשקרה התעסקו עם זה! כשיצאנו, לעת לילה, מצאנו למשל את כל חברי הקיבוץ הממתינים להסעה מתווכחים על התערוכה בלהט. היא עוררה בהם כעס, אימה, עניין, ביקורת. היא עוררה.

שלום תלמידות כיתה א', להתראות זכויות נשים (כלכליסט) ובאותו עניין: ראיון ברדיו (סדר יום עם קרן נויבך) עם החוקרת ד"ר לטם פרי חזן והעיתונאית שרי רוט

מערכת החינוך לתלמידות החרדיות אמנם פתחה את שעריה למקצועות כמו מחשבים, מדעים והיסטוריה – אך במקביל היא נמנעת כמעט לחלוטין מלימוד זכויות בסיס או נורמות של חירות. מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מראה כיצד מקבעים בתי ספר בישראל את מעמדה של האשה החרדית

תסמונת הבומרנג של הזונה הרוצחת (נעמי לבנקרון, onlife)

שתי הנשים שרצחו את הדוקטור לכימיה בחודש שעבר לא עשו זאת בגלל 2000 שקל ומסך פלאזמה. כל עוד פוגעות הנשים העוסקות בזנות רק בעצמן, הציבור לא נזעק, אבל כשהן מחצינות את הפגיעות בהן ופוגעות בלקוח, הן חורגות מן התלם בו ציפו מהן ללכת

דיבורו הא-פוליטי של מזג האויר (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

שאלה קטנה נותרה בלתי פתורה: מה נשאר לי מכל זאת? איפה נמצא המקום האישי? זה שאינו תוצר של כוח, היררכיה, מבנים חברתיים סמויים מהעין, של הבניות, ומערכי יחסים. האם יש מקום תודעה ולו גם קטן שכולו פרטי? האם יש מקום שאפשר לשים שלט קטן עם שמי ביני לבין המקום. גן עדן שאין בו מרות, כוח, שליטה, תחרות, מתמטיקה מורכבת של יחסים?

על האפליה הסמויה בדיני איסור אפליה (חגי, יחסי מין)

"האם להט"בים הם באמת בני ובנות אדם וחוה, שווי זכויות", או שמא, בהקשר זה או אחר, הם בעלי זכויות מצומצמות. על המחוקקים השואפים לקדם את זכויות הקהילה לשאול, אם כן, האם באמת מדובר בקידום של הקהילה, או שמתוך הכוונה הטובה עתידה לצמוח מערכת דינים נפרדת ויחודית, "דיני להט"בים".

מקרה קלאסי של חוסר מודעות – צילום: ד"ר שרון גבע

תלמדו מגדולי ישראל: לא יוצאים בשירת נשים (הרב רפי פוירשטיין, ynet)

"גדולי הדורות היו קיצונים. קיצוניים בחובת האיזון ההלכתי, הרואה תמונה שלמה של ערכים וצרכים ומתוך כך פוסקת הלכה. מעולם לא יצא רב ראשי מטקס בו שרו נשים, הם לא שברו את הטקס הממלכתי. יש יוהרה עצומה מצד מי שפוסק אחרת"

ללכת עד הסוף (אראלה שדמי, העוקץ)

הדיון המתנהל בין ועדת טרכטנברג לבין ועדת ספיבק-יונה אינו מעמיד בספק את הפטריארכיה הקפיטליסטית

שלום, הלכתי לגן (שי ניב, גלובס)

כך קורה שהאישה צועדת במעגל: בגלל שהיא מרוויחה פחות, היא תיאלץ להרוויח עוד פחות

לא כל דבר אפשר לקנות בכסף (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

מדינות רבות כבר הבינו שהאקסיומה "זנות הייתה מאז ומתמיד" אינה יכולה להתקיים בעולם דמוקרטי ונאור. הלקוחות יבינו בדרך הקשה

מי מפחד מנשים גדולות מהחיים (רוחמה וייס, ynet)

יוכבד יולדת את משה ומצפינה אותו בבית, חרף גזירות פרעה. ציפורה לא מהססת למול את בנו של משה, בהתרחשות מסתורית במלון. נשים אמיצות, ללא ספק, אז כיצד זה שהן מצאו את עצמן בודדות, מגורשות?

מסתבר שזו הבירה (גל אוחובסקי, מאקו)

ולסיום, ממורמרים יקרים, יש לי גם הצעה מעשית: תעשו משהו למען הקהילה. במקום ליילל, תתנדבו. במקום לכעוס על רון חולדאי, תעזרו. ואם לא בא לכם להרים את התחת השמן מהספה בסלון, לפחות תתרמו כסף. אם כל הומו נודניק בתל אביב היה תורם לארגון הנוער הגאה 100 שקל בשנה, הארגון הזה היה יכול להביא את ישראל למצב שאפילו נער אחד לא יעבוד כאן בזנות ולא יסבול אפליה.

ביקורתיים, לא ממורמרים – תשובה לגל אוחובסקי (חגי, יחסי מין)

אבל הדבר שהכי מקומם בטור הדמגוגי הזה הוא המשוואה שאוחובסקי יוצר, בין "מבקרים" ו"ממורמרים". זאת משוואה קלאסית. אמרו את זה על פמיניסטיות ("מי שלא מצליחה למצוא זיון הופכת לשונאת גברים"), אמרו את זה על שמאלנים (עליהם גם אמרו שהם "הומואים"), אמרו את זה על כל קבוצה שהעזה לציין שלא הכל מושלם (כמו שציינתי בעבר, הקישור בין ביקורת לממורמרות הוא אווילי). כשחושבים על זה, גם על פעילים לקידום זכויות הקהילה לא פעם אומרים בדיוק את אותם הדברים. חבל שאוחובסקי לא אמר שהמבקרים הם גם "בוגדים", בוגדים בקהילה, בישראל, בעקרונות היושר האמת. אז הוא באמת היה יכול לפתוח את שיתוף הפעולה בין הקהילה הגאה לבין "ישראל ביתנו".

נתנה להם את הקול (ynet)

הזכות להתאהב – ישראל הכריזה רשמית בחקיקה על גירוש עשרות אלפי פלסטיניות (רדיו כל השלום)

Lechery, Immodesty and the Talmud (דב ליזנר, הניו יורק טיימס)

IS it possible for a religious demand for modesty to be about anything other than men controlling women’s bodies? From recent events in Israel, it would certainly seem that it is not.

הפוליטיקה של הזהויות: גלאון, יחימוביץ, לבני ולפיד (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

בהיבט נרחב יותר, גלאון בראשות מרצ מסמנת לא רק שינוי פנים מפלגתי אלא יכולה לסמן שינוי מבורך וכולל יותר בחברה הישראלית – מחברה השייכת לקבוצת המדינות עם מיעוט זעום של ייצוג נשי בפוליטיקה, למדינה עם נשים בעמדות מנהיגות: שלי יחימוביץ בראשות העבודה, זהבה גלאון בראשות מרצ, מסמנות יכולת אפשרית של השמאל לשכתב את עצמו מכתב באופן מוצלח יותר. לאלו יש לקוות שתצטרפנה מנהיגות שטח שיצליחו לעשות מה שעשתה דפני ליף ולסחוף את ההמונים לסדר יום חברתי חדש.

Women wont solve Israel-Palestine conflict, but feminists might (דליה שינדליין, +972 mag)

The female internalization of male violence, superiority complexes, or patriarchal, machoistic conceptions of reality upsets me the most. But compared to separated sidewalks, it may be the hardest form of male dominance to expose and oppose.

רבנים, צאו מהסרט: גירושים זה לא אגואיזם (חנה הורן אלבג, ynet)

דיון מבורך התעורר בציבור הדתי על רקע העלייה במספר המתגרשים, אבל הרבנים בשלהם: "כשאדם מאמץ את ערכי המערב וחושב רק על עצמו, ודאי שקשה לו בזוגיות". התנתקות והתאבנות לא יצליחו לייצר יהדות חיה ורלוונטית

לא תודה (אפרת וייל, במקום תה)

בכל זאת, ככל שהמלחמה בהדרה מתקרבת אל הבית שלי אני מרגישה שהיא מזלזלת בערכים המקומיים. לניסיון להציל אותי מעצמי יש ערך כי הוא משפיע על מצבן של נשים בשאר העולם, אך לפעמים אין צורך להציל אותי.

תמיכת השר נאמן במסקנות ועדת שניט: ynet, הארץ, מעריב nrg, חדשות 2, וואלה!, ישראל היום

ארגוני הנשים לנאמן: האמהות יתקשו כלכלית, הילדים ייפגעו (הארץ) "ביטול חזקת הגיל הרך יביא לעוני של נשים" (ynet)

ועדת שניט ואתם: מדריך למתגרשים (ynet) ילדי גרושים לא יעברו לאם: "אמצעי סחיטה" (מעריב nrg)

להגן על הנשים ועל הילדים (ח"כ זהבה גלאון, ישראל היום), לטובת הילד וההורים (גיא רוה, ישראל היום)

האב יקבל זכויות, האם את החובות (ד"ר אביעד הכהן, ישראל היום), שינוי לטובה, אבל לא מספיק (עו"ד אריאל דובינסקי, ישראל היום), אסור לתת לזה לעבור (סיגל ראובן, ישראל היום)

הדרת נשים: פניה של רות פוגל טושטשו במודעה לקראת אזכרה: חדשות 2, חדשות 10, ynet, הארץ, סרוגים, כיפה

הרבנות הראשית מקימה ועדה שתפעל נגד שירת נשים בצה"ל (כיפה)

הרבצ"ר נגד הרב מלמד: "הנאמנות שלנו לצה"ל איננה מותנית" (כיפה)

הרב מלמד משיב לרבצ"ר: פעל נגד כפייה חילונית, או שתתפטר (כיפה)

ידיעות אחרונות – מוסף 7 ימים- "מהליכוד בגאווה"– על התא הגאה החדש בליכוד, מוסף ממון- "ביחד ולחוד"– על משמורת משותפת- יתרונות, חסרונות ועלויות

המדינה תומכת ב"משגיחות פריון" (הארץ) הלכה פסולה (מאמר מערכת, הארץ)

Israelis Facing a Seismic Rift Over Role of Women (הניו יורק טיימס)