עזבו את חזקת הגיל הרך, הלחמו בדיני המעמד האישי (אורית קמיר, כבוד אדם וחוה) וגם ב- onlife

צריך להבין שחזקת הגיל הרך קשורה ללא הפרד בחקיקה בדיני נישואין וגירושין. כשאישה נשואה, שהיא אם לילד/ה או לילדות/ים, רוצה לסיים את הנישואין, היא נמצאת במצב מוחלש. העדר חוק גירושין אזרחי שולל ממנה את זכותה לשוויון זכויות. היא שבויה לחלוטין בידי מערכת דתית אנכרוניסטית, ומכוחה של זו – בידי בן זוגה. הוא יכול להתנות את הגירושין (כמעט) בכל תנאי שהוא רוצה, ולסחוט אותה כרצונו. כל הכוח בידיו, ושום כוח אינו בידיה. זו משמעות ההסדר המשפטי החסר בתחום זה והפקרתו בידי הדין הדתי.

ריבונות העם, לא רבנות העם (הרב אורי איילון, onlife)

לצערי שמעתי קולות המאיימים שאם לא ימולאו התנאים המתאימים לשירות החייל הדתי, קרי הדרת נשים ממרחבים ציבוריים, אזי לא ישרתו. עדיף לוותר על כל המדירים ולגייס לכל התפקידים בצה"ל נשים וגברים הדוגלים בכבוד האדם, בשוויון בין המינים ובאמונה עמוקה בישראל הריבונית , הדמוקרטית.

לכל אישה זכות על גופה ורוחה, על כבודה וחירותה (רחל אליאור, חופש)

דעתן של נשים, עצתן של נשים, קולן של נשים ופעולתן של נשים נזכרו בהקשרים שונים ומגוונים בעולם המקראי, אולם בעולמם של חכמים אחרי חורבן בית שני, המשקף סדר פטריארכלי מובהק, שבו רק גברים יכולים לעמוד בראש כל מוסדות ההנהגה, ההוראה, והשפיטה כמו בראש המשפחה ובזכויות הבעלות והירושה, המציאות השתנתה בשל גורמים שונים פנימיים וחיצוניים שמכלול טעמיהם ההיסטורי אינו ידוע בוודאות.

הדרת נשים מהפודיום (בת עמי, תנסו בעוד יומיים)

אף אחד לא שואל אותם ואת עצמו מה יש להם לחפש בכנס שכותרתו "חידושים בגניקולוגיה והלכה: פסקים, דילמות והתמודדויות". אף אחד לא שאל את עצמו למה הרפואה (במקרה זה תחום הגינקולוגיה) צריכה לתת פתרון לבעיות שיצרה ההלכה. אף אחד לא שואל את עצמו למה אותה הסתדרות רפואית מעולם לא טרחה לעדכן את הקוד האתי כשרופאיה הסכימו לתת טיפול הורמונלי לנשים שאין להן בעיות פריון אבל יש להן בעיות הלכתיות שמונעות מהן להרות.

חזקת הגיל הרך: תהיו אבות מלאים כבר עכשיו (ד"ר חנה ספרן, news1)

האלימות שבה משתמשים כמה גברים וכמה ארגונים כדי להוביל את המאבק, מעוררת סימני שאלה על עצם המאבק עצמו. הרי הגברים המעוניינים להישאר אבות במשרה מלאה יכולים לעשות זאת עוד לפני שהגיעו לכדי גירושין

כלב השמירה בשבוע שעבר: מדורי הדעות 15-19.12

צילום: יובל – יובלוג – רחוב השוהאדה בחברון:

הזונה הכתה את הלקוח הסרבן ופצעה אותו קשה (mynet)

תגובה מהירה וחדה: זונה אי אפשר באמת לאנוס (גל חן, onlife)

ידיעה מקוממת ותמונה מקוממת עוד יותר בצידה שפורסמה היום באתר mynet מבית ידיעות אחרונות, מבהירה: נסיון לאנוס זונה זה לא ממש אונס. זה מעין עוקץ קטן, קומבינה שכזו

ביטול חזקת הגיל הרך || לקרוא לילד בשמו (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

שרה ב"ק: עיתונאית, דתייה, שרה (ynet)

העיתונאית שרה ב"ק מוציאה סינגל עם המוזיקאי אריאל הורוביץ. הוא הלחין את השיר, היא כתבה את המילים – וגם שרה אותן. כן, מול קהל מעורב. וזה בדיוק מה שמצא חן בעיני הורוביץ: "השוחים נגד הזרם הם הגיבורים שלי".

צילום מסך: שחר אילן – עמותת חדו"ש- לחופש דת ושוויון " האתר החרדי "לדעת" טשטש את פניה של ראש אכ"א האלוף אורנה ברביבאי בתמונה מהדיון שבו השתתפה בכנסת בנושא חוק טל. אין גבול.

לנפץ את תקרת הזכוכית ברבנות (נורית צור, ynet)

במציאות בה חצי מהאוכלוסייה לא מיוצגת כלל וכלל בבתי דין רבניים, במועצות הדתיות ובעיקר בוועדה למינוי דיינים – על הכנסת לפעול באופן יזום כדי לשנות את המצב

אם תפגשי את הבודהא – חמשת השיעורים שלמדתי מסרי (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

ברכה סרי היא אישה יוצרת שבכתיבתה מעניקה את מתת יקר ערך של השראה. במובן זה סרי היא מורת דרך.

פניה המטושטשות של רותי פוגל (אורי משגב, הארץ)

מכון מאיר, על הקו החרד"לי המיסיונרי שלו, ממומן ברובו על ידי המדינה. הכסף מגיע לא רק ממשרד הדתות, אלא גם ממשרד החינוך. הפנים המטושטשות באמת אינן של רותי פוגל, אלא של מדינת ישראל.

אישה, הוראות הפעלה (פוסט אורחת, ביצים, הבלוג של טל שמואלי)

תרכובת רעל של גזענות וסקסיזם, שוביניזם ומיליטריזם. הגיעה עת נשים (דורית אברמוביץ', מגפון)

"הוא ייקח לָך את הילדים". זהו, שלא (טל שחף, ynet)

דני זאק- מאקו: