נשים לגופן

"צעדת השרמוטות" תתקיים בתל אביב באמצע מרץ (מאקו)

"בתקופה של הדרת נשים ומשמרות צניעות, כאשר נשים נתפשות כאובייקטים מיניים נטולי כישורים, נרצה לציין שעירום איננו בהכרח משחרר, אך הוא לגיטימי לחלוטין. שלטי חוצות גרנדיוזים של בחורות עירומות אינן התשובה לדיכוי מגדרי דתי, אך עם זאת הגוף שלנו הוא שלנו ומכך בחירת הלבוש הוא שלנו בלבד – גם אם היא לא מוצאת חן בעיני אחרים; ואינה מהווה תירוץ להטרדה, אונס או כל דבר אחר".

הראל סקעת: "אני רוצה להיות אבא" (מאקו)

אני לא דורש לגיטימציה ולא דורש שתעשו לי מערוף, אבל אני בהחלט דורש שתשנו עוד היום את החוק (כי אין מה לעשות, המצאתם חוקים) בנוגע לפונדקאות בקהילה הגאה. אני חושב שזוהי זכותי.

סקעת, צא להן מהרחם (שי זמיר, ynet)

זה אחד המסרים החשובים ביותר של המחאה החברתית: לא הכול מדיד בכסף, ויש דברים שלא צודק לחשוב עליהם במונחים של היצע וביקוש. חבל שהקהילה ההומו-לסבית, שסקעת מבטא במידה רבה את הלך הרוח שלה, הפנימה דווקא מסר אחר – זה שמדבר על זכותו של הצרכן להשיג את הסחורה במחיר הזול ביותר ויהי מה. זהו הרי לב העניין: פונדקאות בישראל להומואים, אם תצא לפועל, תהיה נוחה וזולה יותר.

נשים, מה לעשות, הן לא "פסק זמן". זה טוב ויפה שהומואים רבים בישראל חולמים על ילדים, כלב ומשפחה שכאילו יצאו זה עתה מבית הרעפים הפסטורלי שעל גביע הקוטג', אבל אין לזה ולשוויון שום דבר במשותף.

מש' הבריאות: לא מאשר תרומת ביציות בין לסביות (ynet)

דורותי יצאה מהארון: המגזין החדש לגייז נחשף בערב נוצץ (מאקו)

טוב שמישהו דואג לנשים (רעות כהן, העוקץ)

האתנוצנטריות הגזענית הזו היא שגורמת לנו להתעלם מזה שגם בחברה היהודית/חילונית/מערבית קיימות כל התופעות האלה, באותו שיעור ולפעמים יותר. כך, אנו ממרקים את מצפוננו הליברלי. אנו הרי בעלי ערכים, ואכפת לנו מנשים. תראו כמה אנחנו דואגים להן – מפרסמים על כך קריקטורות נוקבות.

אבל אולי אני טועה. אולי ל"אם תרצו" באמת אכפת מרצח נשים. אני בטוחה אם כך, שוודאי לא יסתפקו בקריקטורה בנושא, ולכן אני פונה אליהם.

אות דה קלון: מי הפרסומת הסקסיסטית ביותר? : כלכליסט, עכבר העיר

130 גננות פותחות בקמפיין לפרישה מהסתדרות המורים (הארץ)

מחשוף עמוק לי עד ברכיים (יובל בן עמי, מאקו)

תחפושות מסוג זה הן ראייה איומה לאופן בה מעוור בצע כסף את בני האדם. מצחיק ואירוני שאנה X נגלתה לי דווקא מחוץ לחנות של "כפר השעשועים". הרשת הרי הובכה לאחרונה בעקבות פרסומת למוצריה שהופיעה בעיתונות החרדית ושבה נמחקו פני הילדות המצולמות. אצל החרדים הילדה מודרת, אצלנו היא מחופצנת.

סדנה לנערות דתיות: לבוש צנוע ימנע אלימות (מעריב nrg)

אנורקסיה וכפייה: התנגשות ערכים (ח"כ ד"ר רחל אדטו, מקור ראשון)

הצידוק לכך הינה העובדה שהחולה אינה מסוגלת – בשל מצבה הגופני והנפשי – להעריך ולהבין את הסכנה המיידית שנשקפת לחייה, ועל כן לא ניתן לסמוך על שיקול דעתה כאשר היא מסרבת לקבל טיפול להצלת חיים. בהתנגשות האפשרית בין קדושת החיים מול זכות האדם לגופו, עומדת קדושת החיים מעל זכות חשובה זו. החיים שאנו עתידים להציל יעידו על כך.

מפלצת או אשה משוחררת? הפאם פטאל כמשל (טל איתן, ynet)

מה ההבדל בין פאם פטאל לדון ז'ואן, וכיצד ניתן לבצע קריאה חתרנית או פמיניסטית לטקסטים תרבותיים שמציגים דימויי נשים שליליים? על 'טורפת הגברים' הכי מושמצת בהיסטוריה המערבית

"בעקרון הגניקולוג הציע לי להדביק מישהו!" (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

יוצאת אתיופיה מונתה לשגרירה: ynet, הארץ, מעריב nrg, ישראל היום , חדשות 10

משפ' השגרירה הראשונה מהעדה האתיופית: "זו גאווה למשפחה, לעדה ולמדינה" (חדשות 10)

למחות נגד קצב ולשבת בכלא (אייל גרוס, הארץ)

המסר הוא, שאם תפגין בעד התנחלויות והמשך הכיבוש, תזכה להגנה והחוק לא ממש יופעל נגדך. אך אם הפגנת בעד פלסטינים, או נגד אלימות מינית, אז אתה עלול לחוש את נחת זרועו של חוק.

גירושים זה טוב ליהודים (טלי פרקש, ynet)

התופעה ההולכת ומתרחבת של גירושים בחברה החרדית היא ברוכה, שכן משמעותה שיותר נשים וגברים אומרים "לא" לחיי אומללות שנקלעו אליהם. אבל החשיבות האמיתית שלה היא בהיותה סימפטום לשינוי כללי במגזר

להגדיל את השיוויון בתוך המשפחה (פרופ' ליאת קוליק, מקור ראשון)

בחינוך, יש לשלב את תחום לימודי המשפחה במערכת הלימודים. תחום זה יעסוק בהכשרת הדור הצעיר לקראת תפקידים משפחתיים, כגון תפקיד בן הזוג ותפקיד ההורה. יש להדגיש בפני הדור הצעיר את החשיבות של שותפות בין ההורים וקבלת אחריות משותפת על פרנסת המשפחה והטיפול בבניה.

איך נראית נפגעת תקיפה מינית? (מרב מיכאלי, סלונה)

הגיבורות של אליסיה שחף מסתכלות לנו בעיניים. על התערוכה של נפגעות תקיפה מינית במרכז ענב

על התערוכה "גיבורות":

דתיות ללא הקצנה (רחל עזריה, מקור ראשון)

אבל לא רק הגילוי הזה הוא שהסעיר את חברי הכנסת החרדים. מה שהסעיר אותם יותר מכל היתה העובדה שאת המאבק בהדרת נשים מנהלים דתיים, ובעיקר נשים דתיות. אנחנו, מובילי המאבק, יודעים ויודעות טוב מאוד שאין שום בסיס הלכתי לטענה שאסור לשמוע נשים מדברות ברדיו; שאין שום בסיס הלכתי לטענה שנשים וגברים צריכים לצעוד ברחובות שונים או לשבת בצדדים מנוגדים של האוטובוס. עלינו לא יכולים לעבוד.

"פסיקה מודרנית"? (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

ביהמ"ש מנסה להגביר מעורבות אבות בחיי הילד, אך לא על מודל כזה הם חלמו

חודש האשה- נשים יוצרות את תל אביב- יפו

יום האשה הבינלאומי 2012 ( הטלוויזיה החברתית)

קפה עם יולי תמיר (יעל ביר-כץ, Onlife)

תקדים: בני זוג מירושלים הורשעו בהחזקת עוזרת בית בתנאי עבדות (הארץ)

מה השאירה אחריה הנשיאה דורית ביניש? (יפעת ביטון, onlife)

לעומת זאת, אם נבחן את ההגנות "מסדר שני" שנתנה לעניינים פמיניסטיים, בין אם הם נוגעים לנשים ובין אם הם על סדר היום הפמיניסטי שוחר-הצדק-לכל, הרי ששם נוכל לזהות את פסקי-דינה של דורית ביניש בנושא הרחבת האחריות להטרדה מינית ובנושא פסילת עסקת הטיעון המבישה בעניינו של משה קצב, ובעיקר את פסק-דינה הפוסל את הפרטת בתי-הסוהר ואת חיי כולנו לאלוהי הכסף, כמי שמקיימים קביעה זו.

נשים עושות צדק חברתי (קרן שמש פרלמוטר, onlife)

פסק דין זה נכתב ברוח פמיניסטית ומהווה בשורה פמיניסטית הקוראת לשינוי סדרי עדיפויות בחברה הישראלית, הנכחת הקולות של נשים ואנשים המודרים מהשיח הציבורי ומוקדי קבלת החלטות והבנה כי הימצאות במעגלי עוני, על פי רוב, אינה מבחירה. פסיקה זאת מראה גם את כוחו של המשפט כמחולל שינוי חברתי ויכולתו לתרום לקידום צדק ושוויון בחברה.

האם כל אם שרוצחת את ילדה היא משוגעת? (הארץ)

מוסד האמהות הוא מיתוס, טוענת תמר הגר. ברומן "בכוונה תחילה" היא בוחנת שני מקרים של אמהות שרצחו את ילדיהן. המסקנה שהיא מגיעה אליה מצמררת

נאמן וגרוניס רוצים את השופטת גרסטל למנהלת בתי המשפט (הארץ)

חוק הבטחת הכנסה || בג"ץ החליט צדק חברתי (אייל גרוס, הארץ)

בין העותרים היתה אם חד-הורית עם מוגבלות שמיעה, שהשתמשה כשלוש פעמים בחודש ברכב של הוריה לצרכים של טיפול בילדים ושל עבודה, ולכן נשללה ממנה הגמלה.

הפסיקה האחרונה של הנשיאה היוצאת: אסרה על המדינה לשלול קצבת הכנסה מבעלי רכב (הארץ)

ירושלים: חרדית כבת 70 הותקפה באכזריות "בשל פעילות מיסיונרית" (הארץ)

"בית הלל": לאפשר לנשים קריאת מגילה עצמאית (כיפה)

לחזור להלכה של סבתא (אריאל הורוביץ, כיפה) על הספר החדש מנהג נשים:

חסד עשתה עמנו עליזה לביא שגאלה את המנהגים הללו מתהום הנשייה, ובעמל ועבודה רבה הגישה בפנינו רצף של תורות שבעל פה שנצרבו כעת בכתב, ושישתלבו, כך יש לקוות, בחיים הדתיים, מכאן ולדורות שיבואו.