התמונות מדברות בעד עצמן

 העם הפלסטיני שואף לחופשי, אל תקחי את האונס באופן אישי (Inter Spem et Metum)

אז בכנות – בואו נתחיל מלהוריד, מיד, את השקר היומרני של "סולידריות" מהתנועה הסקסיסטית והמיזוגנית הזאת. לא אכפת לי מה אתם עושים נגד הכיבוש וכמה מהר תביאו את השלום. פשוט לא אכפת לי. סולידריות זה עוד משהו מעבר ל"כמה אנשים משתפים פעולה במאבק אחד". לשלב שבו אתם סופסוף מנסים לחשוב לעומק איך אתם נופלים כל פעם מחדש לטעות הזו נגיע אחר כך – כנראה שכמה נשים שהן פעילות מרכזיות זה לא מספיק. גם למסמס ישיבות שמנסות להתמודד עם שוביניזם וסקסיזם לא ממש תורם לעניין, אגב.

אונס הוא לא כלי שיווקי לגיטימי. לא למטרות מסחריות, לא למטרות עקרוניות, לא לסיום הכיבוש, לא למחאה נגד מדיניות הממשלה. הוא לא כלי לגיטימי. זה עד כדי כך פשוט.

וגם: בשביל הסולידריות (נעמה כרמי, קרוא וכתוב) מיליארד טועים (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

לא בשמה של ויקי שירן (שולה קשת, העוקץ)

ויקי ז"ל חזרה ואמרה לנוכח טענות אלה: אין דבר כזה לא מצאת, מצדי תביאי את מוכרת הפלאפל כדוברת בפאנל… זוהי אמירה נוקבת ומורכבת, שכן היא מחזירה את האחריות להדרה למדירה, משאירה את המחשבון רושם ופתוח וחותרת תחת המשוואה ההגמונית של השוות והשוות פחות. אמירה זו היא בעיני תמצות של הפמיניזם המזרחי, הבא מתוך חווית הדיכוי של נשים מזרחיות בפרט ונשים מקבוצות מודרות בכלל, ובו בזמן מהיותו תפישת עולם אוניברסלית מאפשר גם לנשים אשכנזיות אמיצות להכיר במקום הפריוויליגי שלהן, לפנות לנו מקום בקדמת הבמה, לעמוד מאחורינו, להיות שותפות ובנות ברית.

אז זה הזמן להזמין את מוכרות הפלאפל להיות דוברות בכנס, ויפה שעה אחת קודם.

מומלץ ביותר: "הגברת משנה אדרת" – ערכת "חדר תוכן" בנושא זכויות נשים (אמנסטי אינטרנשיונל)

ערכת חדר התוכן תאפשר לך לקחת את התלמידות, התלמידים וחדר המורות לסיור מסביב לעולם בנושא זכויות נשים ולעמוד על הקשר בין הפרותיהן השונות. תוכל/י להציע להם להתבונן במשקפיים של זכויות אדם על זכויות נשים במקומות רחוקים ואז לקרב את העדשות ולהתבונן בסביבה שלנו.

Queer in Palestine – curve magazine

Lesbian and bisexual Arabs on coming out, keeping secrets and living the audacity of hope

הארץ: נמצאה אשה שמתמודדת עם ביקורת בלי לבכות (שק של נחשים)

שיט, הכותרת של הכתבה כלל לא עוסקת בזה שהיא אשה! הקוראים שלנו עלולים להתבלבל ולחשוב שמדובר בסתם בן אדם. חייבים להכניס קצת וגינה

המאבק בעיצומו (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

יום האשה, הבא עלינו לטובה ב- 8 במרץ, אינו סתם יום. ביום הזה, לפני 155 שנה, יצאו התופרות במתפרות בניו יורק לרחובות למחות על הזכויות הבסיסיות ביותר שלהן. עד אז הן ננעלו מדי בוקר באולמות גדולים, שדלתותיהן נפתחו רק בערב, והועבדו בפרך ללא הפסקות, חופשה, חופשות לידה, זכות בסיסית לחופשת מחלה, שעות נוספות ועוד. כלום. כמו הפועלים היום ב- sweat shops בעולם השלישי.

חג גדול לשמרנים (דוד רפ, הארץ)

עטיית המסכות, לבישת הבגדים הלא-שגרתיים ונטילת הזהות החדשה, ולו באורח זמני, אמורות היו לספק הזדמנות נדירה. הזדמנות למה? אם לא לשבירת כללים ולבעיטה במוסכמות, לפחות להיכרות כלשהי עם תחושותיו, יתרונותיו ומגבלותיו של האחר.

אלא שבניגוד לקרנבל – ההילולה החושנית שנחוגה באותה תקופה של השנה בעולם הנוצרי – פורים נתפש בעיקר כחג לילדים. אולי זהו אחד ההסברים לפער העצום בין ערעור הסדר הקיים וחציית הקווים – המגדריים, החברתיים והמעמדיים, שהם ממאפייניו החשובים של הקרנבל, לבין "העליצות" המתוכננת והמתוזמנת של מסיבות פורים הצווחניות במרכזי הערים בישראל.

גבר שמשלם עליך זה גבר שקונה אותך (שיר(טום) גלנטה, טירוף מדעי)
עוד מילדותי אני זוכרת איך אמא שלי נהגה לשנן בפני את המשפט "גבר שמשלם עליך זה גבר שקונה אותך". מאחר ואני לא חפץ ואין לי "תג מחיר" כלשהו, אין שום סיבה בעולם שאני אתן למישהו אחר לשלם על הדברים שאני רוצה לרכוש. בנות יקרות, כשאתן מגיעות לדייט בלי ארנק, אתן מכריזות בגלוי – אני למכירה וזה תג המחיר שלי. עד כמה שידוע לי, הפואנטה של יציאה לדייט זה לא הנסיון למכור את עצמך למרבה במחיר, אלא למצוא אהבה, לא? אז למה לזלזל בעצמכן ובערך שלכן בצורה כל כך בוטה?

אתר חדש ממרכז אשה לאשה- פרויקט נשים וטכנולוגיות רפואיות- הפסקות הריון

הציור השבועי. לילד? (אבישי מתיה, במחשבה שנייה)

אדרעי נמצאת אפוא בחברה טובה. יש לה רק עוד בעיה קטנה אחת: היא מזרחית. ואשה מזרחית היא עדיין, עבור רבים, דמות שלקוחה מסרטי בורקס: צעקנית, טיפשה, אלימה, שתשב במטבח, שלא תצייץ, שתעוף לנו מהעיניים ושתיתן לגברים לנהל את העניינים.

ג’קי הקדיש אתמול את "הציור השבועי לילד" ליו"ר ועד עובדי הרכבת. בדיוק בעמ’ 100 של "7 ימים", תחת הכותרת "איפה הפטיש?", מופיעה דמותה של אדרעי (מבלי להזכיר את שמה) כמפלצת מאיימת. היא מניפה את ידיה מעל קרון רכבת ובו נהג קטר שנראה מבוהל, נוסעים ואזרחים מביטים אליה, הענקית שמסתירה את השמיים, כמו היתה קינג קונג בניו יורק, גודזילה במסע הרס, או דינוזאור משחר לטרף. פניה מעוותים והאווירה שמתאר הציור נראית, לפחות בעיניי, אלימה במפגיע. כן, יש שם איזה פטיש. מה אמורה, ילדים, לעשות אדרעי הענקית עם פטיש מעל קרון נוסעים? אתם יכולים רק לנחש.

ההסתה השבועית לילד (אסתי סגל, במחשבה שנייה)

מה יש לנו עם הגניקולוג? (שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

יש לנו את הקטע עם הגניקולוג מכיוון שהתכנים שעולים בביקור הזה נוגעים לנו בעצבים החשופים. אולי בגלל שהם קשורים ישירות לנשיות, מיניות, זוגיות, לידה ואמהות. כל הנושאים שאנחנו נושאות לגביהם כל כך הרבה רגשי אשם, חוסר ביטחון, חרדות וטונות של ציפיות חברתיות ומשפחתיות. קשורים לרגעי האושר והכאב הכי גדולים שחווינו.

אל תגידו לי בתיאבון באמצע הרחוב (מאיה קוי, onlife)

הטרדות הרחוב שמוציאות אותי מאיזון אינן אלו בהן נוגעים בי, צועקים לי, שורקים לי, אלא אלו בהן הופכים אותי לאובייקט, נקודה. נגד ההחפצה היומיומית אין לי הגנה, רק תחושה לפיה המרחב בו אני עומדת באמת שלי, תחושה של אורחת תמידית במרחב של מישהו אחר

סוף עידן הפמיניזם בעליון (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

פסיקותיה האחרונות של הנשיאה דורית ביניש לטובת נשים היו יוצאות דופן בחשיבותן. כעת מתגנב החשש כי מה שהיה לא יהיה. מי ייפגע? האוכלוסיות החלשות ממילא, ביניהן הנשים היהודיות והערביות

התקנות של ויזניץ (בחדרי חרדים) "למה כל דבר שאמור להישמר בחדרי חדרים מוצא מיד את מקומו לבחדרי חרדים"

תערוכה: מיניות, אמהות והקהילה האתיופית (סמדר שפי, הארץ)

עבודותיה של אור טסמה, המוצגות בתערוכה "כתם", מכריחות את הצופים להתמודד עם נושאים כמו מיניות, אמהות, ומעמדה של הקהילה האתיופית בישראל

הסיפור הנקרופילי של הורדוס – והקשר לפורים (רוחמה וייס, ynet)

אני, למה אני הבאתי את סיפור הזוועה הזה, הטורד את נינוחות ערב שבת? השבוע נקרא את מגילת אסתר. סיפורה של התינוקת לבית חשמונאי הזכיר לי שתי תגובות של שתי נשים לרוע שאיים לפגוע בגופן ובנפשן – ושתי ואסתר.

קרב הבלימה על פניה של ירושלים (נרי לבנה, מוסף הארץ)

ירושלים מציגה:ריקודי בטן- בלי בטן – מתוך "לא מצונזרת" מיסודה של תנועת ירושלמים

ציפור בחדר שאין בה חלונות (אמילי עמרוסי מראיינת את שרה ב"ק , וואלה!, ישראל היום)

את המילים בכותרת כתבה ושרה שרה ב"ק. כן, ההיא מהטלוויזיה, עם המטפחת, שיוצאת עכשיו נגד האיסור על שירת נשים ומסעירה את העולם הדתי. "אף פעם לא הייתי טיפוס שהולך בתלם"

"אם הייתי גבר הייתי עשירה יותר" (The Marker)

הן שברו שיאים, הגיעו להישגים וקטפו פרסים – אבל משום מה נשים מצליחות בעולם ובישראל מתקשות לראות את עצמן כ"מצליחניות". לקראת כנס נשים ועסקים השנתי של TheMarker שיתקיים ב-5 במארס מדברות הבמאית אורנה בן דור, השחקנית אסתי זקהיים וסמנכ"לית משאבי האנוש של מיקרוסופט אפרת ליאני על התופעה

מה נשים יוזמות (פרופ' איילה מלאך פיינס, פרופ' מירי לרנר, The Marker)

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בחלקן של נשים בשוק העבודה, אך מחקרים מגלים כי מגמה זו פוסחת על קהילת היזמים, ושנשים רבות הפונות לעסקים עושות זאת מחוסר ברירה

מצליחות וחוזרות למגרש הביתי (דליה מור, The Marker)

פסק ראשון של בית הלל: נשים יכולות לקרוא מגילת אסתר (סרוגים)

התודה על ההפנייה לכנס מדיר נשים נוסף היא לטל ברייר בן מוחה: "איפה הן המנכליות? הסמנכליות? כנס ת"א 100 LIVE 3 מפורסם כמעט מדי יום בכלכליסט עם רשימה של 27 מרצים-מנהלים-בכירים… " … להיפגש פנים אל פנים עם המנהלים שמרכיבים את המדד…" וכשהם כותבים "מנהלים" הם מתכוונים ל"מנהלים" ואליהם בלבד…"  :

חוק הפוטושופ יורחב: תת משקל ייאסר גם בפרסומות מחו"ל (הארץ)

השרים אישרו: חתונה רק מגיל 18 הארץynetחדשות 2מעריב nrg,  כיכר השבתוואלה!

שרמוטות התאחדו: לא רוצות להיות רק קורבנות בפוטנציה (עכבר העיר)

פרוייקט פורים: אני מתחפש לאבא אחראי (כפיר לב סיני, מדברים אבהות)

אשתי אחרי השיחה הזו כבר אמרה לי: "חצי מהלחץ שלי ירד רק מזה שתכננו את השבוע". ככה זה שהלחץ לתכנן ולבצע לא נופל רק על בן אדם אחד.

ככה זה כששותפים.

דף הפייסבוק בעקבות האיור הזה בקופת חולים כללית- הכי טובה למשפחה? במשפחה יש גם נשים

המפלגות הגדולות עולות על הגל הוורוד (הארץ)

מיכל מודעי, נשיאת ויצו בעבר, נפטרה בגיל 81  סמדר סלומון, סלונהמעריב nrg, הארץ, ynet

גם הדתיים רוצים להכיר: עולם הרווקות במגזר הדתי פורח (חדשות 10)

נא להכיר: הקלאבריות החרדיות של ירושלים (mynet)

הרשויות נגד קמפיין אמנותי: "אקלים של השתקה" (mynet)

תופעה בחיפה: חרדיות מעניקות שירותי ליווי (mynet)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s