שתי אמהות

המרכז הרפורמי לדת ומדינה והתנועה ליהדות מתקדמת:

מוּדרות למהדרין: הפרדה בין נשים לגברים והדרת נשים במרחב הציבורי בישראל דו“ח שנתי שני – ינואר 2012

הייד פארק נשים של Onlife: קובעות את סדר היום

ספרים רבותיי, ספרים (התכנית מה-2.3. גל"צ, על הספר "נשים לגופן")

ליברלית בביתך, רב תרבותית בצאתך (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

השאלה היא אם בקריאה ליציאה כנגד דיכוי המתקיים בחסות חופש תרבות ופולחן של קבוצות מיעוט, אין אנו פועלות להשכחת מקומה של קבוצת הרוב כקבוצה שקופה שמסווה היטב את הדיכוי המגדרי שבה.

לקראת יום האשה || עד-כן-ידעה (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

בינתיים מתנהלים ברשת דיונים, אם הפעולה הזאת תשיג את מטרתה – מאבק באלימות מינית – או שמא גברים רבים פשוט ינצלו את ההזדמנות לבוא ולצפות בנשים בלבוש זעום. בקבוצה הירושלמית הדברים סבוכים במיוחד, מפני שהתעוררה כמובן שאלת החרדים. האם הצעדה הזאת היא חלק מהמאבק נגד המגמה של סילוק נשים מהמרחב הציבורי (ההדרה)? לעומת גורמים שניסו לחבר בין הדברים, נראה שהמארגנות מבקשות שהצעדה תישאר נאמנה לתנועת הסלאט-ווק העולמית ומטרותיה.

מה את עושה פה? (שלומית ליר, העוקץ)

בכניסה לכנס הרצליה פגשתי את ג' ששאל אותי, כשארשת תימהון נסוכה על פניו, "מה את עושה פה?" למרות שתשובתי הסתכמה בחיוך קצר, המשכתי לחשוב ארוכות על השאלה ששאל ועל פשרה. ג' ואני משתייכים לאותו מילייה, פחות או יותר, ושנינו היינו בעבר פעילים באותה תנועה פוליטית. עדיין, לדידו של ג', שלראשונה ראיתיו חנוט בחליפה, לא היה זה מובן מאליו שכנס הרצליה הוא מקום שאני יכולה להימצא בו.

למה אני מתקשה לשנוא את חנין זועבי? (כאן המפתחות של הצוללת)

אבל מבין הדברים שהיא אמרה אתמול בערב, היא אמרה משהו אחד שבהחלט צריך לתת עליו את הדעת. כאשר ליאור שליין העלה בפניה את האמירה השחוקה: "את רוצה להגיד שעדיף להיות אישה במצרים או בארצות ערב?" היא ענתה לו: "בדמוקרטיה אתה צריך לבחון אזרח מול אזרח בתוך המדינה- ולא מול המצב של אזרחים במדינות אחרות שהן לא דמוקרטיות. למה אתה לא משווה אותי לאזרחי צרפת או שוויץ?"

מה זה מגפון? (שק של נחשים)

וויינט יחסים מגיש: נקמת הסטריאוטיפים (שק של נחשים)

נשים צריכות להסתיר את העבר המיני שלהן כדי שהפרטנר לא יחשוב שהן שרמוטות? מעניין, אך דומני שקראתי כבר משהו דומה. ייתכן שזה הופיע במאמר במגזין המקצועי "קוסמופוליטן", או אולי בדו"ח מחקר פורץ-דרך בכתב העת "מעריב לנוער", גליון תשמ"ב (4), איפשהו בין עדכון על תחרות נערת החן למחשוף של ברנדה. עם זאת, תמיד טוב לקבל אישוש נוסף מפי דוקטור.

וניסיתי, כל כך ניסיתי להבין אותו בכל צורה אחרת (הכצעקתה)

"הכצעקתה" במועדפים שלי מאז שהוקם, בערך. אני מטפחת ארון ספרים פמיניסטי על השידה שלי. הסתכלתי בשני המקומות והחלטתי שלא אשתוק, הפעם. כמה ימים אחר כך, באתר של החברה, מצאתי טופס "צור קשר", ויצרתי. הם לא ענו לי. בכלל. תהיתי אם כתבתי משהו לא בסדר, או לא כתבתי מספיק – בעצם, אני יודעת שכתבתי הכל: מה קרה. איפה. מתי. ושיעדכנו אותי, איך טיפלו במקרה. לא ענו לי.
בשבת כתבתי להם שוב. הפעם, הייתי תקיפה יותר: דרשתי שיעדכנו אותי. ושלפחות יכתבו אם קיבלו את הפניה. הם עדיין לא ענו לי.

אחרי המקרה הזה אני לא שותקת יותר, לא נאלמת יותר (הכצעקתה)

אני יודעת שאחרי המקרה הזה אני לא שותקת יותר, לא נאלמת יותר.
הרחוב הוא שלי ושל כל אחת, כמו שהוא של כל אחד.
ולא נשתוק עד שנדע שאנחנו בטוחות.

למי קראת שמנה? (חגית גיזנבורג, onlife)

הסרטון "איך להסתיר שאת שמנה בפייסבוק", שעלה בתחילת השבוע ברשת, כולו מוסר כפול: כי הרי כולנו יודעים שאף גבר אינו סובל מעודף משקל, איברים מדולדלים או סתם כיעור גנטי. המסר המעוות שהסרטון הזה מעביר- חייב להיקבר

קודם שחנין זועבי תתחתן (מרב מיכאלי, הארץ)

תאמרו: הזמנים השתנו, עכשיו הגיע זמנו של החוק, הבשילה ההבנה. אלא שאך לפני שנה אותה ועדה בדיוק דחתה את אותה הצעה בדיוק. הכיצד? לפני שנה הגישה אותה חנין זועבי, עכשיו הגיש אותה יריב לוין.

לאכוף את העלאת גיל הנישואים (אורית רוזין, הארץ)

אם המדינה באמת רוצה להגביל את גיל הנישואים, עליה להיות מוכנה להיאבק על כל נערה וילדה, ואף להעמיד לדין את הוריה אם צריך. בלי זה החוק יהיה אות מתה

הזמנה למרד: אל תקראו לי נקבה (ליהיא לפיד, xnet)

סעיף בחוק יתיר לילדי אדמו"רים להינשא לפני גיל 18 (הארץ)

כל ערבייה רביעית שנישאה ב-2011 היתה מתחת לגיל 18 (הארץ)

תקדים: זוג לסביות הוכרו כאמהות לילד שהביאו יחדיו: מעריב nrg, הארץ, ynet, חדשות 2, חדשות 10, ישראל היום

הישג גדול, תודות לביהמ"ש (ח"כ זהבה גלאון, ישראל היום)

הרס וחורבן המשפחה היהודית (ח"כ ניסים זאב, ישראל היום)

הכרה לאמהות לסביות: "רק בית המשפט לצדנו" (ynet)

חרדים, עזבו את הלסביות וההומואים (רועי לחמנוביץ', ynet)

כל סירוב לרשום בתעודת הזהות או לבצע הפריה הוליד עתירות לבתי המשפט, שפסקו נגד ההלכה. הניחו לעם היהודי לעצב את משפחתו בעצמו. פתיחת הסכרים תחזק את המשפחה המוכרת

צעדת השרמוטות היא גול עצמי (מגי אוצרי, מאקו)

בניסיון להוכיח שגוף האישה אינו אובייקט, מארגני "צעדת השרמוטות" משתמשים בגוף האישה כאובייקט, כאחרון הפרסומאים החרמנים. אם אנחנו לא מראות ציצי, הדעה שלנו לא נחשבת?

אם את הולכת עם מכנסיים אז במה את דתית? (שירה בן יעקב, סרוגים)

פלאש מוב ליום האישה הבינלאומי (onlife)

תושבי התנחלות סירבו שחיילות ישמרו עליהם (חדו"ש)