יום-יום האשה

פרופ' דפנה יואל: "אין דבר כזה 'מוח נשי' ו'מוח גברי' (וידאו)  הטקסט הזה ישנה לכם את המוח, וזה מדעי (The Marker)

שיתוף חובה אם יש לכן/ם עדיין קרובים שלא מבינות/ים מה ולמה מגדר.

 שכר הרעב של נשים ערביות: "אין אומץ להתלונן" (ynet)

שמונה שקלים וחצי לשעה. זה שכרה של עובדת במשרה מלאה במשרד של מהנדס בוואדי ערה. כמוה יש עוד אלפי נשים במגזר הערבי שמנוצלות על-ידי מעסיקיהן: אחת מכל 4 נשים מרוויחה פחות ממינימום. "עברתי לעבוד בניקוי בתים כי זה משתלם יותר"

נישואי קטינות: שבויות בבית, משועבדות לבעל (היבא יזבק, onlife)

אישור חוק העלאת גיל הנישואים הוא צעד חשוב במיגור נישואי קטינות, שנפוצים במיוחד במגזר הערבי, שם הם גוזרים את דינן של הנערות לחיים אומללים. אבל אם המדינה לא תשקיע באכיפה, התיקון לחוק לא יהיה שווה את הנייר שהוא כתוב עליו

בית הנבחרות- סלונה מחלקת ציונים לחברות הכנסת- פרוייקט מיוחד – וגם – יום האישה: מי הח"כיות שפעלו למען נשים? (מעריב nrg)

פרוייקט "גלריה-הארץ" ליום האשה: 

בחזרה אל חלוצות הפמיניזם בארץ (צפי סער) אז מיהי פמיניסטית? חלק ראשון אז מיהי פמיניסטית? חלק שני

סיפור מאת רונית מטלון: "שיחה עם דודתי" (הארץ) תהיו רעות ותשתקו: על ייצוג הדמויות הנשיות בטלוויזיה (הארץ)

שושלת נשית: אסתי זקהיים על דודתה , מרב מיכאלי על סבתה , איבתיסאם מראענה על אמה

# לא קונה את זה (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

המרחב הציבורי הוא של כולנו וכנגד זיהום המחשבה לא מספיק רק להתריע, לגנות או להחרים. השלב הבא הוא להפיץ את הרשת בדימויים וטקסטים המחזקים נשים, כגון "פמיניזם עכשיו", "את יפה בדיוק כמו שאת",  ועוד.  חברות מסחריות מוכנות לשלם מילונים לפרסומות מאחר והנתונים בשטח מלמדים שפרסומות משפיעות — אלא שהן לא משפיעות עלינו רק לקנות מוצר זה או אחר, אלא משפיעות על תפיסת העולם שלנו. פרסומות הן סוכני סוציאליזציה. הן מעמידות בפנינו, עולם שלם של ערכים — בדרך כלל ערכים קולקלים שעלולים להפוך לתפיסת מציאות פוגענית למחזיקים בה ולסביבתם.

והנה בא גל: עוד שני בלוגים פמיניסטיים חדשים ומצוינים:

"בקצב הזה אני יעשה לך hide" – פתאום קמה בחורה בבוקר ומגלה שהיא פמיניסטית. (תשמעו, זה לא קל בכלל)"

"m0rbutter – משמנות את המחבט" 

נשים עושות היא-סטוריה (בקצב הזה אני יעשה לך hide)

שווה לחשוב רגע גם על המשמעות הנגזרת מהמושג היא-סטוריה: מה תפקידה של המילה הזאת, ומה היא משיגה בפועל? כאמור, המילה הומצאה כביקורת על הגישה הפטריאכלית בה נכתבה ההיסטוריה עד כה, מטרה חשובה ללא ספק. אני תוהה האם השימוש שנעשה כיום במושג "היא-סטוריה" לא חוטא קצת למטרתו, בכך שהוא מתייחס להיסטוריה נשית ולכן אמורה לעניין רק נשים. האם נכון לייצר שני קווים היסטוריים מקבילים: his-story ו-her-story, או שנכון יותר לפעול למען הכללתן של נשים משפיעות בתכנית הלימודים הכללית, כאמצעי להכללתן כשוות בחברה?

רזה/רזה מדי: עדי ברקן נלחם באנורקסיה (בקצב הזה אני יעשה לך hide)

בשיטת ה"או-או" הזאת, הבחירה באחת אוטומטית מבטלת את השניה. רק לאחת מגיעה זכות קיום בסוף. רק אחת תהפוך למודל. הקמפיין משאיר אותנו בעולם שבו יש יופי אחד אבסולוטי שכל הנשים צריכות לשאוף אליו ולהתאמץ להשיגו. בנוסף, הוא מבהיר היטב שהיופי הזה מוכתב על ידי גברים ולמענם. ובשורה התחתונה – זה בכלל לא משנה מהו אותו מודל, העיקר שזכינו לצפות בעוד אישה ערומה.

חג השרמוטות (בקצב הזה אני יעשה לך hide)

אז מגיע פורים, ולמשך יומיים-שלושה האיום החברתי מוסר ויש לנו חופש –  ופתאום המיניות הנשית מרימה את ראשה. אולי, בעצם, הנהירה אחר תחפושות זנותיות אינה עוד כניעה לציוויים פטריארכליים דכאניים… אולי תחפושת הזונה היא זו שמבטאת את החופש האמיתי שלנו. אולי אנחנו צריכות ללמוד מכך על מיניותה של "האשה המשוחררת" בשאר ימות השנה. יודעות מה, אולי תחפושת הזונה היא בכלל התרסה.

מי רוצה להיות חתול זונה? (מאיה קוי, m0rbutter)

הדיסוננס בין החשוף והמכובד הוא פשוט גלגול של פרדוקס הקדושה זונה, והינו עבש, ישן ופטריארכלי. אין כאן דיסוננס אמיתי, רק מבנה חברתי שלא מכיר בנשים כיצורים מרובדים שיכולים להיות גם סקסים וגם עוצמתיים ואוטונומיים.

וזו אולי, האבחנה שיש לעשות, נדושה ככל שתהיה- תחפושת זנותית שנוחה ללובשת, שגורמת לה להרגיש משוחררת, יפה, ונחשקת מבלי להשפיל אותה בקור וכאב היא תחפושת טובה, אפילו אם היא מייצור המוני ואפילו אם היא מתאימה לפנטזיה גברית.

וזלין (מאיה קוי, m0rbutter)

כשישב לו מעצב המודעות וניסה לחשוב על הכניעה האולטימטיבית, הדבר המבזה ביותר שניתן לעשות למישהו, הוא חשב על וזלין. הממשלה היא אישה (או גבר) שמזדיינת בתחת, וזה הדבר הכי חלש ועלוב בעולם- ולא חלילה, כיף, חלק מהמיניות הנשית או הקווירית. מבחינת סולידריות ואחרים, יחסי מין הם סוג של יחסי כוח, סוג של אלימות. זין הוא כלי נשק, אמצעי להכנעת היריב- ולא חלילה משהו שנועד לגרום עונג. זין מניע אנשים, זין מניע נשים. זין כופה עמדות ומשנה דעות, הוא נכנס לגוף ומשתלט עליו, מזהם אותו.

היומיום של הפחד (טל ומאיה קוי,  m0rbutter) וגם ב-onlife

האיש הזר ניקר במושב שלו, לא מודע בכלל לתפקיד הראשי שהוא משחק בסרט האימה שבראש שלי.

תחנה האחרונה יצאנו, האיש הזר, הנהג, ואני, החוצה לגן האם. כבר לא נשמתי.
והכי מופרע? הכי מופרע זה שהייתי אסירת תודה לו, לגבר הזר הזה, על זה שהוא לא תקף אותי מינית.

גברים, זכרים, וחיות אחרות- מה התקשורת מספרת לנו על המין השני (מאיה קוי, m0rbutter)

סטריאוטיפים כנגד גברים מזיקים לגברים ונשים כאחד, ומאפשרת להמשיך לחיות בחברה לא שוויונית ולא הוגנת, בה יש גברים שזוכים להקלות וזכרים אחראיים, אבל רק סוג אחד של נשים* שתמיד חייב לקחת אחריות על מעשיו, ובמקרים מסויימים גם על מעשי הסביבה.

בתיאבון (מאיה קוי, m0rbutter)

הטרדות הרחוב שבאמת מוציאות אותי מאיזון אינן אלו בהן הופכים אותי לאובייקט מיני- נוגעים בי, צועקים לי, שורקים לי. הטרדות הרחוב שמוציאות אותי מאיזון הן אלו בהן הופכים אותי לאובייקט, נקודה. נגד ההחפצה היומיומית אין שריון מוכן, אין נאומי תוכחה, רק תחושה חמוצה ומעורפלת לפיה המרחב בו את עומדת אינו באמת שלך, ואת אורחת תמידית במרחב של מישהו אחר.

והבלוג המצויין לא פחות והחדש גם הוא- שק של נחשים:

וואלה לנערות ישראל: אל תאכלו או שהחבר יעזוב אתכן (שק של נחשים)

אז ייפ, אני לגמרי בסדר עם זה שמדור נוער רואה לנכון לייעץ לקוראות שלו לא לאכול כי אז ישמינו וזה יהרוס את הזוגיות שלהן.

וואלה, אתם ג'יפה שנדבקה ללמטה של הנעל של האינטרנט (שק של נחשים)

פמיניזם לימד אותי על אחוות נשים. הדימוי הנשי של נשים קנאיות וסכסכניות מעולם לא היה קרוב אלי, אבל כמות ההכלה, ההקשבה, העזרה והאהבה שנתקלתי בהן בקהילה הפמיניסטית מדהימה אותי כל פעם מחדש. לא שאני אומרת שכולן אוהבות ומתחבקות כל היום, אבל בשנה האחרונה בכל פעם שהייתי צריכה עזרה- אם זה בכתבה, או בחיפוש פמיניסטי כלשהו, הבקשה שלי לעולם לא נשארה באוויר. רק בשבוע האחרון זרקתי לאוויר בקשה לעזרה בכתבה, ומייד קיבלתי יותר עזרה ממה שהייתי צריכה מלכתחילה.

ותכניות מגדריות ברדיו כל השלום:  סולידריות נגד אפליה , נאבקות בנורמליות

ריכוזיות יתר של גברים בכנס הבא: 

דו"ח של הכנסת: נשים הן מיעוט בקרב לומדי המדעים המדויקים (The Marker)

מדד קטליסט ישראל: רק 4.5% מהמנכ"לים בחברות ת"א 100 הן נשים (The Marker)

משפט ונשים: שיעור השופטות 51%; במשרדים פרטיים רק 22% שותפות (The Marker)

העסקים שמגלגלים עשרות מיליוני שקלים מחוץ לרדאר (The Marker)

"הוא רצה לעשות את הבדיקה הפיזית, ולכן שאל אם אני בתולה. הייתי קצת מבולבלת – אני לסבית, מה אני אמורה לענות?" (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

השוויון מתחיל בספרי הילדים (חנה פנחסי, ישראל היום)

צועדים לאחור (אלינור סידי, העוקץ)

חמש שנים אחרי שנקברה הצעת חוק שתכליתה למנוע את מצעד הגאווה בירושלים, ח"כ אריה ביבי שלף אותה מחדש – הפעם כדי להצר את צעדיהם של קיצוניים ימנים בעיר. אלינור סידי על מהות הדמוקרטיה וחרבות פיפיות

כל מקרה לגופו (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

שופטת משפחה הכירה בשתי אמהות לילד אחד. כעת צריך החוק להתמודד עם האפשרויות של הרחבת המושג "תא משפחתי" ולהפעיל שיקול דעת מוסרי

מגילת אסתר ויום האישה (עליזה לביא, ישראל היום)

לפי הנאמר במגילה, אסתר פועלת בכוח המוח ובתככי חצר שלא היו מביישים פוליטיקאים מנוסים. מכאן עולה כי אין להניח שהמראה החיצוני שלה השתנה, אלא שהישגיה לא היו קשורים למראה זה.

נשים חלוצות (ד"ר אורי אדלמן, מקור ראשון)

תהיי ביצ’ית או חתלתולת מין (אימי עירון, סלונה)

יום האשה: לצמצם את פערי השכר במשק (שירה להט, ישראל היום)

קנה לך אשה ובנה לה וילה (מורן שריר, הארץ)

גם אני רוצה להיות אבא (יובל כדורי אלטמן, ynet)

למה אין בודינג בין דפני וסתיו? (נועה רוטמן, גלובס)

להט נשי בנעלי עקב (ורד רמון ריבלין, גלובס)

מעשה בביצית אחת ושתי אמהות (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

חודש האשה הבינלאומי בפתח תקווה- לפני שאתן נכנסות למבטח- תלמדו מהשפים: 

דוגמנית שפוטרה בגלל היקף ירכיים ניצחה בבית המשפט (חדשות 2)

אם לא תגמרי מהצלחת יבוא שוטר (ליטל אבזון, מאקו)

תלמידים דתיים יתחפשו בצניעות (חדשות 2)

חתונה לפני גיל 18: מי כאן הפרימיטיבי? (איה קרמרמן, ynet)

קפה? ירידה במספר הפקידות בצה"ל (חדשות 2)

צלמי עצמך בחזייה: הפרסומת הסקסיסטית ביותר של 2012 (הארץ)

תקדים: אם שנעזרה בפונדקאית בחו"ל לא תידרש לאמץ את ילדיה (הארץ)

הפשטה והשפלה: כך חוקר השב"כ נשים פלסטיניות (הארץ)

המל"ג יוזם: יועצת לייצוג נשים בכל מוסד ומימון חופשות לידה (הארץ)

מעושרות בכנסת: 'טלוויזיה חשובה ממשרד החינוך' (ynet)

נישואים מגיל 18: "יאפשר לערביות לממש זכויות" (ynet)

נישואים רק מגיל 18? חוק שחל רק על חילונים (ynet)

"זאת שיש לה הכבוד לעזור לנפגעת אחרת" (ynet)

עדיין מטושטשות (גיא מרוז, מעריב nrg)

באומן בר ריבנאי דורש התנצלות מיו"ר ויצו (מעריב nrg)

למה לנשים קל יותר להגיש תלונות שווא נגד גברים? (זמן ירושלים)

מקדונלד'ס תממן שיעורים פרטיים לעובדת שנזרקה מהלימודים (מעריב nrg)

בית הדין קבע: מותר לפטר רב שבגד באשתו (מעריב nrg)

תפסיקו עם הלחץ: לא חייבים להתחתן בגיל עשרים (שירה בן יעקב, סרוגים)

הרב אבינר: קריאת מגילה של נשים? מותר אבל לא מהודר (סרוגים)

ילדה תינוק אחרי עיקור – ותפוצה בכמאה אלף שקלים (וואלה!)

דו"ח: מה ידוע על זיהום סביבתי ותחלואת נשים? (הקואליציה לבריאות הציבור)

נא להכיר: התשובה להדרת נשים (mynet)

אסתי גינזבורג בתשדיר נגד הדרת נשים (חדשות 2)


מחשבה אחת על “יום-יום האשה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s