נוכחות נפקדות

הצצה נדירה אל מקלט הסיוע לפליטות מאפריקה (נטע לי בינשטוק, mynet)

אלה לא המילים שהכי מזעזעות, זאת השתיקה שלהן שתופסת את הלב. הן לקחו על עצמן לשתוק את הזוועה שעברו, את התופת שחברותיהן לידן ספגו, את האימה והייאוש שנצרבו בגופן, אולי לעד. הן שותקות את כל אלה.

אמת המידה המאובקת של המאה ה16/20 (מאיה קוי, m0rebutter משמנות את המחבט)

אלימות מינית בהקשר היסטורי היא כר פורה לצקצקת, אם רק מאחר ומוקד ההשוואה כה איום, פרימיטיבי, מזלזל ומחליש. פלנטה אחרת, לכאורה, בה נשים היו חסרות כל כוח מול תקיפה מינית ולגברים לא היה מושג  קלוש (תמימים שכמותם) למה היא מתכוונת כשהיא אומרת לא, כשהיא שיכורה, כשהיא הולכת לבד או כשהיא מחייכת.

חינוך מיני? לא בבית ספרנו  (קוצים, לשעבר "בקצב הזה אני יעשה לך hide")

נוצר מצב אבסורדי בו אנחנו חיים בתרבות מוצפת דימויים וייצוגים של סקס, אבל בפועל, הדיבור על סקס ומיניות הוא עדיין בגדר טאבו. הברירה היחידה שנשארת לבני הנוער היא לפנות למקור המידע הזמין ביותר – האינטרנט. וכשכותבים "סקס" בגוגל, תנו לי לחסוך לכם, לא מגיעים להסברים על מיניות בריאה.

נשים מספרות על הפרדה- שלוש עשרה נשים  על אפליה במרחב הציבורי – המרכז הרפורמי לדת ומדינה | התנועה ליהדות מתקדמת 

ענת הופמן, ראש המרכז הרפורמי לדת ומדינה: בחוברת 13 סיפורים של נשים. דתיות וחילוניות, מבוגרות וצעירות, מירושלים ומחוצה לה, ממגוון רקעים ותרבויות – כולן חוו אפליה. זו הזדמנות להקשיב לקולות המושתקים. יחד הקולות האלו מתגברים לצעקה רמה: די!

 העוולות הללו נעשות במרחב המשותף של כולנו. האישה שהולכת בבושת פנים למושב האחורי של האוטובוס היא את ואתה, האישה הזאת היא אנחנו. אם נמשיך להסכים לכך בשתיקה ולא נעמוד עם היד על הדופק ונלחם בתופעה, נמצא את עצמנו יום אחד תוהים – איך חסמו בפנינו את כל העולם.

מחשבות על יום האשה ועל פנקיסטיות פמיניסטיות (צפי סער, גברת מג'ונדרת)

המלאכה כיום נגמרה כמו שהמלאכה נגמרה אחרי השגת זכות הצבעה לנשים; כלומר, הדרך עוד ארוכה. המלאכה תיגמר כשילדות וילדים לא יוסללו לנתיבי חיים מסוימים לפי איברי המין שעמם נולדו; כשלא יהיו פערי שכר; כשנשים (וגברים) לא ייפלו קורבן לעבירות מין ומגדר; ועוד שורה של בעיות בוערות, שלמרבה הצער עוד רחוקות מפתרון.

כדאי להבין ולהפנים ולהפיץ: המהפכה הפמיניסטית רק בתחילת הדרך. ולמרות תגובות-הנגד החזקות מאוד שהיא מתמודדת עמן – בעיקר מפני שיש גברים רבים שאינם מבינים שהיא בעצם תיטיב גם אתם – מותר לקוות שהיא תצליח, לטובת כולנו.

דלתות לשומקום (ואן דר גראף אחותך)

אבל אני רוצה את האדיבות הזו כאדם. אני לא מבינה למה היותי אישה מצדיקה התחשבות ואדיבות יותר מכל אדם אחר, נניח ממין זכר, בנושא של פתיחת דלתות. גם אני מחזיקה דלתות לאנשים אחרים במידת הצורך. רוצים לכבד אותי כאישה? בבקשה. תנו לי שכר שווה לזה של גברים. נפצו את תקרת הזכוכית והעיפו אותה לכל הרוחות. פעלו למען החמרת הענישה לאנסים, תוקפים ומטרידים מינית. תנו לי ללכת, לשבת, לשיר, ללבוש כל מה שאני רוצה בלי טענות ומענות על זה שאני "גורמת למישהו להתנהג בצורה אגרסיבית" כלפי בעצם קיומי. אל תפתחו לי דלת כי אני "ליידי". לא זכור לי שקיבלתי תואר אצולה*. פתחו אותה כי אתם אנשים אדיבים ומנומסים שפותחים דלת לאנשים אחרים.

חדש במאקו: מה נשים רוצות? (שק של נחשים)

"אמרי לי מה שמך ואומר לך מי את" / על פורים, נשים וסוגיית הזהות המשתנה (שלומית ליר, יקום תרבות)

ההתייחסות לסיפורי הבחירה שעשו נשים שונות בשם משפחה לאחר הנישואין מאפשרת לדון ביחסי כוח בין השיח הפמיניסטי, היוצא מתוך בקשה לחזק את כוחה של האישה במערך החברתי, לבין שיח העוסק בפמיליזם ויוצא מתוך הנחה שבבסיסה של האנושית שוכנת המשפחה הגרעינית. התמונה שעולה מהנתונים היא של זהות אמביוולנטית, שלא ניתן לחמוק ממנה בכל אחד משלוש הפרקטיקות העומדות בפני נשים.

על הסרט "דומא" של עביר זייבאק חדאד על פגיעות מיניות בחברה הערבית:

הדרכת כלות או הדרת חילוניות? (אילאיל קומיי דרור)

מענין איך היתה נראית הדרכת זוגות אחרת. אולי פתאום יהיה מקום להגיד- נשים מפסידות מעצם הזוגיות והילדים, אלא אם הזוג בונה את הדברים קצת אחרת. אולי במקום שהדת תרגיש כל כך חופשיה להכנס לחדר האינטימי שלי ניתן מקום לעוד ערכים להכנס. הרי כל כניסה למרחב הפרטי היא פוליטית. אז אולי נשנה את הפוליטיקה? אולי נכניס למרחב הזוגי את הערכים הפמינסטים, השוויוניים, הזוגיים, המאפשרים? אולי נכניס קצת שיח על הקשיים של אמהות בשוק העבודה? ועל אחריות בן הזוג במטלות השונות?

איך אתם אוהבים את הביצים שלכם? (טל שמואלי, ביצים)

גבר חובש כובעים רבים במהלך היומיום שלו. האבא, הבוס, המאהב ומי יודע מה עוד. הרבה פעמים בחיים גבר מוצא את עצמו מגלם תפקידים שהם לא הוא. שהוא מרגיש שגדולים עליו. שלא קשורים אליו, או כאלו שהוא עדיין לא מוכן לגלם. ואז יכול לקרות אחד משני דברים. או שהזמן עובר והוא מתרגל למעמדו החדש, מאמץ את ההתנהגויות ההכרחיות כדי להתקיים בו ומתאים עצמו אליו, או… שהוא מורד בו.

ח"כ ניסים זאב, תעזוב לנו את הרחם (רחלי גפן, onlife)

ובכן, אין מה להגיד, מזמן לא התנהל דיון ציבורי על לידות והפלות, ומזמן לא הגדרנו מחדש את הרגע בו ההריון מופקע מהאם הנושאת את התינוק בגופה, ועובר לרשות המדינה ונבחריה מעודדי הילודה.

חייבים לדבר עם ילדים על פגיעות מינית (קרן שחר, onlife)

פגיעות מיניות בילדים הוא נושא שחשב ואפשר לדבר עליו בבית. איך נותנים כלים לילדים להתמודד עם העולם המסוכן ואיך גורמים להם לספר ולדבר כשמשהו מאיים עליהם?

בשביל להציל את האנורקטיות (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

שתי בעיות בחוק החדש שיכניס את הלוקות במחלה לקטגוריית חולות נפש

נמצאה אשה שתכתוב מאמר דעה ב"כלכליסט" לאחר 36 מאמרי דעה רצופים שנכתבו ע"י גברים במשך שבועיים. האשה- העורכת הראשית גלית חמי.

חמי קוראת למנהלים "להתנער מהציניות", קוראת לאחריות תאגידית ואף מטיפה להם לשאול עצמם "האם בקרב עובדינו יש ייצוג לקבוצות אוכלוסייה שונות".

חרד מעל מסך הטלוויזיה שלי (עידו קינן, צו פיוס)

חברות הכבלים והלווין משתתפות מטעם עצמן בהדרת נשים, ובמקום שלא – חרדים כבר דואגים להעלים אותן.

דיאלוג עם המיתוס (מיכל אהרוני, מעריב nrg)

בספרה "נערות למופת", שהרה בלאו מתעמתת עם מיתוס מהשואה ועם השפעתו על חייה ועל חיי נשים אחרות

אבל הן קיבלו סיוע, לא? (ליטל בר, העוקץ)

הפוסט מוקדש גם לכל אותם צעירים, שקיבלו בית בירושה מהסבתא, שהוריהם מימנו להם את התואר הראשון ואת הדירה בה הם חיו עד גיל שלושים, ובכל זאת שואלים אותי למה לאם חד-הורית, שהוריה גדלו בשיכון, שמלבד הדירה המתפרקת שאמא שלה קיבלה מהמדינה אין לה כלום, מגיע בית מהמדינה ולהם לא.

מתי בא לך מחזור? (ימי הדרקון, מחשבות על המחזור הנשי)

מכאן באה ההחלטה לייצר גלולה שתשמור על "המצב הטבעי" ותאפשר דימום פעם בחודש, למרות שדימום זה הוא מלאכותי ואין לו כל קשר עם וסת אמיתית. עברו כמה עשרות שנים, והיום גם נשים מעיזות לשאול : בשביל מה לקבל "מחזור שאינו מחזור"?

מי מתרגש מהעירום של גל גדות? (אדוה נחמני, onlife)

אפשר למכור ג'ינס בלי לבזות נשים (זיו מאור, מאקו)

קפה עם אמילי עמרוסי (יעל ביר-כץ, onlife)

ה-DNA הסגיר: הפורץ אנס אשה לפני 7 שנים ynet, מעריב nrg , חדשות 2 , חדשות 10

מהפכה: מבחני הסמינרים יוכרו כבגרות הארץ, ynet

דרישה אקדמית בבר אילן: ותק של לפחות שנת נישואים (הארץ)

הרב אייזמן פוסק לבנות השירות הלאומי: אל תתנדבו עם ערבים (כיפה)

הדוגמנית גל גדות משגעת את הכנסת (מעריב nrg) הכנסת נגד הפרסומת החדשה של קסטרו (כלכליסט) אורי אריאל נגד קסטרו (כיפה)

בעקבות המחאה: בוטל טופס הוויתור על הנקה (ynet)

לב אמיץ: מהישיבה החרדית לחתונה עם בן הזוג (מאקו)

הרב דרוקמן על הדרישה לפסול את זכייתו בפרס ישראל: הייתי צריך לדווח למשטרה (חדשות 10)

אסור לתת לרב חיים דרוקמן פרס ישראל (עצומה)

אברום בורג מצטרף למחאה נגד דרוקמן (מעריב nrg)

מופיעה בפני נשים, שרה לכולם (ynet)

היא דתייה מקפידה וגם זמרת מוערכת. אז איך משלבים? מוציאים דיסק לכולם, אבל מופיעים רק בפני נשים. אודהליה ברלין מגישה קליפ שכולו רוק יהודי

עטרה ליושנה: מתחברת לעוּד ולמקאמים (ynet)

שירת הבקשות, פיוטים ותפילות הם הצלילים האהובים ביותר על אורית עטר – זמרת ופייטנית. הצעירה שהתאהבה מחדש בצליל המסורתי של בית אבא, מפגישה את שפת החול עם שפת הקודש.

שרה ב"ק- שעשאך כרצונו: 

אורבך: מוכנים להסתפק הפעם ב-2 נשים בועדה (ערוץ 7)

יום האישה הבינלאומי – ארץ נהדרת 

לדרישת הבד"ץ: מסעדה ירושלמית לא תעסיק מלצריות (הארץ)

שימו סוף לכפייה בישראל, תפסיקו לגייס בנות לצבא (חני לוז, סרוגים)

נישואים מינוס: זוגות שחיים בלי סקס (xnet)

הפוטושופ רצח את אהבתי (גיא ויינברגר, סלונה)

צפו בגלריה: 'קול ברמה' חגג 3 שנים באירוע יוקרתי – מנחם הורביץ הנחה, מאיר בנאי שר.

לקראת השימוע: עורך-הדין של 'קול ברמה' מדבר על סוגיית העלאת נשים (כיכר השבת)

אושר חוק ההשתמטות: "בנות יפסיקו לשקר" (מעריב nrg)

הסוף לצביעות: סטרייטים, הגיע הזמן שתגידו לנו תודה (מאקו)

התכנון: שוק חרדי במקום מחנה יהודה (mynet)

פרוייקט יום האשה- הגבעה הצרפתית (פייסבוק)

ביקורת || הילה קרבלניקוב-פז, "חוף שרתון" (גליה יהב, הארץ)

ציורי הנשים הדתיות בתערוכה "חוף שרתון" מקרינים ססגוניות עליזה, אבל נדמה שהילה קרבלניקוב-פז אינה מודעת להיסטוריה של מוטיב המתרחצות

הנשים מן המרתף (הארץ)

התערוכות "עובדת זרה" של יוסי אשר, ו"הגר" של חאדר ושאח, עוסקות בשתי קבוצות נשים הנעדרות מן הדיון הציבורי והאמנותי. עצם ההצבעה על השוליים היא שהופכת אותן למעניינות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s