אורחות לרגע

לא משחקת עם אפסים. פוסט אורחת. (תניח את המספריים ובוא נדבר על זה)

אך זכויות נשים שונות מזכויות אדם לא באופן שבו הצד בעל פחות הפריווילגיות זקוק להן, אלא באופן בו הן נתפסות: מינוריות ושוליות לעומת זכויות ה"מחנה", קטן ככל שיהיה. כמו כל זכות אדם, הן יזכו במקרה הטוב לחסד של דקת שידור עם מוזיקה נוגה או לפוסט באתר. אך כזכויות נשים, הן יתפסו כטובה למישהי מהמחנה ה"אחר" שנמצא "אצלנו" (במדינה, בשמאל או בימין) ולחצי דקה של תשומת לב, במקרה הטוב.

אתם יכולים לקחת את שבירת הפוליטיקה הרגילה הזו לכל כיוון חברתי או אפילו פוליטי "רגיל" שהוא. לקח לי הרבה מאוד זמן להבין שהפמיניזם הבסיסי שאני מאמינה בו (שנשים הן בנות אדם) הוא פוליטי יותר מאשר כל כותרת בעיתון, כי יש בו את הפוטנציאל לערער על כל החלטה או כותרת פוליטית.

פמיניזם זה עסק תל אביבי (כאן המפתחות של הצוללת)

מי שלא יודעת, הרעיון למצעד השרמוטות הוא רעיון קנדי שיובא לארץ על ידי נשים חיפאיות, שקבעו במקור את המצעד לשבוע הבא..

ואז באו שתי נשים תל אביביות והחליטו להרים מצעד תל-אביבי. וגם זה, רעיון בכלל לא רע. רק שהן החליטו שהן חייבות לעשות את זה לפני המצעד החיפאי. כשניסיתי להבין למה, הן אמרו שהן לא רוצות שזה יהיה אחרי הפסח. לגבי העובדה שהן מסיטות אליהן את אור הזרקורים, לא הצלחתי לקבל תשובה.

אני חושבת שזה מראה משהו שידעתי כבר מזמן על התנועה הפמיניסטית. שהיא מרוכזת ברובה בתל אביב ופרבריה. ואני מתחילה להרגיש מחנק כלשהו. אתמול בצהריים כתבתי סטטוס על המצעד, ודיברתי על זה שהתאכזבתי שלא הגיעו שרמוטות תל אביביות. כמובן שלכל אחת הייתה את התשובה שלה, וכל תשובה היא מוצדקת. אני לא כועסת אישית על אף אחת שלא הגיעה, אבל מאוכזבת- כן.

קח לך אישה, בתשלומים (רשומה מעשית) (Inter Spem et Metum)

אשמח אם יוכל הפרופסור לתקשורת להעיר את עיני ביחס לקיומה של תעשיית יבוא גברים הנשלטת ע"י נשים ישראליות – במהלך עבודתי בתחום הסחר בבני אדם במדינת ישראל מעולם לא נתקלתי בתופעה דומה. למעשה, לא ידוע לי על תופעה דומה שכזו בשום מקום בעולם – גברים סוחרים בנשים למטרות שונות (ביניהן מין וזוגיות). המצב ההפוך אינו מתקיים. לא ייתכן שהפרופסור המכובד בדה מדמיונו שוק של גברים מיובאים רק כדי שיוכל להטיח טענות על "צביעות" בפניהן של פמיניסטיות, בוודאי.

מופע החשפנות של דנה ספקטור (דניאלה אליאס, onlife)

זה לא נגמר שם: "תמיד רציתי להיות חשפנית", ספקטור מגלה לנו בשיאים של התנשאות מקוממת. אה כן? אז איך זה שמעולם לא הגשמת את החלום הזה? יכול להיות שלזה שאת נצר למשפחה חיפאית מבוססת יש קשר? אולי גם לעובדה שמעולם לא נאנסת, נוצלת או איבדת כל ברירה אחרת, גם יש קשר לעניין? למה על זה לא קיבלנו הסבר? אה, סליחה, זה לא משתלב עם תאוריית ה"כיף להיות חשפנית", וספקטור היא הרי עיתונאית מכובדת, מי אנחנו שנפקפק.

"הקווירים, הא-מיניים והביסקסואלים הם חלק מהקהילה הגאה" (שירי אייזנר, מאקו)

איזה קבוצות נכנסות תחת המונח המורכב:"הקהילה הגאה"? אם תשאלו את שירי אייזנר – כולן. בטור תגובה למאמרו של דני זאק, היא מסבירה: "להטבא"ק הינה מילה קיימת, בעלת רקורד מכובד של שימוש בשנים האחרונות. מילה שמהווה הרחבה ללהט"ב – מונח שבתורו, לפני שנים לא רבות, היווה הרחבה למונח 'הקהילה ההומו-לסבית'"

וויינט: נשים ישראליות, אתן מוצר בינוני במחיר מופקע (שק של נחשים)

אנשים תמימים, שניזונים רק מהתקשורת הנשלטת על ידי הפמיניסטיות, עלולים אפילו לדמות לעצמם שאין תופעות כאלה בכיוון השני או שגודלן זניח, ושלמעשה אין איזון חברתי בין המגדרים במדינה, או בעולם, והאוכלוסיה הגברית שאוחזת ברוב הכוח וברוב הכסף משתמשת בהם לעתים מזומנות כדי לשעבד, לנצל ולהשפיל נשים. אבסורדי ממש. טוב שיש לנו פרופסורים אמיצים לתקשורת שיגלו לנו את האמת..

הפמיניסטיות: המכללה מדירה נשים פלסטיניות (mynet)

"חמסה" בנגב – חמש נשים פורצות דרך השוברות את תקרת הזכוכית (חנה אקרמן, The Marker Cafe)

הדגנרט התעקש "לא להבין" והמשיך לדבר עלי בזכר (הכצעקתה)

בשלב זה קלטתי שמדובר ב-chaser שמחפש קשר מיני עם טרנסיות, ועברתי להתעלמות עויינת שאינה משתמעת לשני פנים.

למרות זאת הבחור המשיך להיות בסביבה שלי תוך כדי שהוא פונה אלי בזכר, ומנסה לדחוף פתק עם השם שלו בפייסבוק והאימייל ("תהיה חבר שלי בפייסבוק").

חרדית: ד"ר, תגיד שאני חולה. רק לא עוד הריון (ד"ר ה', ynet)

הן מעדיפות לזייף בעיה בריאותית – ובלבד שלא יצטרכו להתמודד עם הריון נוסף, או עם הסטיגמה "מוזרה". ד"ר ה' משרטט מפגש שכיח עם אמהות שלא מסוגלות להתמודד עם הלחץ ללדת עוד ועוד ילדים, בדרך לאישור מהרב לקחת גלולות

"לא סטודנטית ולא מחפשת גבר לבילוי משותף" (ynet)

"כל האנשים הנורמטיביים, שמספרים לעצמם, כי הנשים הללו בחרו מרצונן לעסוק במתן שירותי מין, חייבים להבין, שנסיבות חיים מסוימות מאוד הובילו אותן למצב זה, וכי הן חיות חיי השפלה, אלימות ואונס מתמשך". כרזות המציגות את נקודת מבטן של העוסקות בזנות

לקראת פרשת קדושים (אילת וידר-כהן, קולך)

ההיסטוריה הזו כאובה ומחרידה, חבורת התלמידים התלוננה בפני הרבנים על מעשים קשים של ניצול מיני הכוללים בין השאר יחסי מין מלאים. הרבנים הטילו עליהם לשמור על שאר התלמידים מפני פגיעה נוספת ע"י קופלוביץ למשך חצי שנה עד להשעיית, כמו כן נאמר להם לא לשתף את הוריהם במה שעבר עליהם. כבחורים בני 20 הם נאלצו לראות כיצד קופלוביץ מוחזר אחר כבוד לעמוד שוב בראש הישיבה ולהמשיך לפגוע בתלמידים. הם נאלצו לראות את צמרת החינוך והרבנות הדתית עולה לרגל כדי לתת עדויות אופי להגנתו של קופלוביץ.

למה לבני (מרב מיכאלי, הארץ)

רק לאחר שזה קרה היא נהפכה לפמיניסטית, אבל החוויה הבסיסית שלה לא השתנתה וממנה נובעת התנהלותה העניינית, החופשית, בגובה העיניים עם גברים. לבני היא אשה רצינית, אפילו קצת "כבדה". היא לא מפלרטטת ולא מצחקקת. לגברים לא קל עם זה, לפוליטיקאים גברים קשה מאוד. גברים בעמדות כוח לא יכולים לשאת אשה שאינה "עלמה במצוקה" לידם.