קבוצת הפייסבוק אני פמיניסטית וגם לי אין לי חוש הומור

אשה, קודם כל תירגעי || המשפטים שנמאס לָך לשמוע (צפי סער גברת מג'ונדרת, הארץ) וגם בחורים ברשת, בחדר 404,  ובסלונה 

ביומיים שחלפו התרוקנו רחובות הערים מפמיניסטיות. שרמוטה לא צעדה, חזייה לא נשרפה. סביר שגם במקומות עבודה נרשמה היעדרות, או לפחות ירידה בתפוקה.

מתעללים ומצלמים (נעמה כרמי, קרוא וכתוב) גם בסלונה

לצילום כפרקטיקה תרבותית פנים רבות. אבל מעניין לציין את המצלמה כנשק (המלה האנגלית shoot משמעה הן צילום סרט הן ירי). כאשר גבר מצלם את קורבנו, האשה העירומה, הוא מנכס אותה ומשפיל אותה בה בעת. הופך אותה לראיה להפעלת הכוח שלו עליה. שבה היא לא רק נתונה לחסדיו מכוח עוצמתו הפיזית, לא רק מופשטת – ההשפלה הפומבית התדירה של נשים באשר הן – אלא מתועדת כך במצלמתו. תמונות קורבנותיו שהוא נושא עימו כקרקפות על חגורתו. אות לשווי השוק הגברי שלו.

זהירות, ביפוביה (שירי אייזנר, הארץ)

בניגוד לאחותה, ההומופוביה, הביפוביה (והביסקסואליות) סובלת גם ממחיקה נרחבת, בנוסף ליחס השלילי. כך עצם קיומם – הן של הנטייה הביסקסואלית, הן של אנשים ביסקסואלים והן של הביפוביה עצמה – נעלם מעין הציבור דרך השיח התקשורתי והתרבותי. ועם זאת, לביפוביה השלכות רבות וחמורות על חייהם של אנשים ביסקסואלים.

להיפרד מהסטריאוטיפים המגדריים כבר בגן (הארץ)

הסדנה הוכרה כגמול השתלמות מטעם משרד החינוך, ואולי גם משום כך מלכתחילה נרשמו אליה הסייעות, שחששו ממנה. "זה מפחיד בהתחלה שאומרים לך קורס לשוויון מגדרי", מודה אהרון בגילוי לב. "הסתכלנו עליהן (על מנחות הסדנה, ת"ר) בהתחלה וחשבנו, מה הפמיניסטיות הללו באו לעשות. אבל לאט לאט, ברגע שמגיעים אלייך, את יותר פתוחה להבין. ואת רואה שזה לא שד מאיים".

דעה באשה ערווה  עיצבה:דבורה

בכירים בקריית מלאכי נעצרו בחשד לאונס ושוחד yent, חדשות 2, הארץ , מעריב nrg, חדשות 10

שטיפת מוח הומו-לאומית (איל גרוס, הארץ)

לא רק הלהט"בים הישראלים מנוכסים, אלא גם הפלסטינים. אורן טען בנאומו שישראל נותנת מקלט לקבוצות פלסטיניות שלא יכולות לפעול בשטחים. בפועל, ישראל סירבה לתת מקלט במקרים שבהם היו הומואים פלסטינים שביקשו זאת.

הדרת נערה: גם בתנועות הנוער (שלומית הברון, סלונה) וגם ב-ynet

כי אפליה, כל אפליה וכל הדרת נשים וכל פגיעה באוכלוסייה היא דבר מדרדר. זה לא מתחיל מיד באיסור על נשים ללמוד, או לעבוד, או לעסוק ברפואה, או לא לדבר בכנסים, או לשבת מאחורה באוטובוס. זה מתחיל בקטן. עם עוד "התחשבות" ועוד "התחשבות" ועוד "פגיעה ברגשות הדתיים" ולאורך זמן נפגעות זכויותיהן של נשים ונערות במרחב הציבורי בישראל בצורה בוטה.

ובסוף הם לא התחתנו (דפנה לוי, המדור לאיבוד קרובים)

בימים אלה רואה אור (ב"ידיעות ספרים") תרגום מחודש של "הנסיכה שלבשה שקית נייר". רוברט מאנץ' כתב, מייקל מרצ'נקו אייר.העלילה היא היפוך כמעט מלא של סיפורי אגדה קלאסיים: הנסיך והנסיכה עומדים להתחתן ואת הרגע המאושר מחרב דרקון, שיורק אש ובולע חתונה שלמה.

צולם בקמפוס האוניברסיטה העברית- הר הצופים –

צילמה והעלתה לפייסבוק על אולגה אביטל יאלובסקי 

אל תחכו לרבנים, פנו לפוסקות הלכה (חנה פנחסי, ynet)

אוניברסיטת בר-אילן החליטה לתת תואר דוקטור של כבוד למלכה פיוטרקובסקי. מגיע לה, אבל דווקא זו עדות לכך שבהנהגה הדתית מקומן של הנשים עדיין חסום. השינוי צריך לבוא מלמטה

הפכו אותי לנערה רדודה וריקנית (שרה איינפלד, xnet)

אז כיום כשסוף סוף הענקתי משמעות לכל דבר, החל מארוחות שבת וכלה בהרבה דברים שאת מסגרתם החיצונית ואת סוגי המאכלים לקחתי משם, למה בעצם נשאר להתגעגע? לחור השחור הזה שמנסה לשאוב אותי פנימה? לזיכרונות האיומים של ישיבה שעות עם מחזור תפילות בבית המדרש בחגים כי ככה יראו אותי השדכניות? לנישואין למישהו שהוא תוצר של חברה שבה אפילו לא לומדים תורה ברצינות? להאמין שעל כל פעם שהוא יושב עם חבריו, אוכל ושר, גם אני אקבל מקום בגן עדן?

לסגור את בית הדין הרבני (מרב מיכאלי, הארץ)

בעלה של האשה הכלואה עכשיו כבר קיבל מהרבנים היתר לשאת אשה נוספת, אבל הוא טוען שהעובדה שאינו גרוש מאשתו הראשונה משמעותית בשל הזכויות שעשויות להיות לה בירושה ובפנסיה שלו. אלא שאשתו מסרבת לקבל את הגט בדיוק משום שהיא טוענת שהיא לא מקבלת את החלק ברכוש המשותף שמגיע לה.

גברים בקואליציה, נשים באופוזיציה (טל שניידר, סלונה)

יחימוביץ’, גלאון ולבני מצד אחד; נתניהו, ברק, מופז, ליברמן וישי מצד שני. ההבדל הזה דקר הבוקר את העין ומסמן עבור טל שניידר תחילתו של עידן חדש

אונס האדמה – על שחרור כדה"א כשחרור מגדרי (הפרשדונה)

מאבק אקולוגי רדיקלי ומאבק לשחרור מגדרי קשורים זה בזה קשר בל-ינתק. שחרור כדה"א לא יכול להתקיים ללא שחרור מגדרי ושחרור מגדרי לא יכול להתממש ללא מאבק אקולגי.

התפרסם מצע "בית הלל": קידום מעמד האישה והשתלבות במערכת החינוך (כיפה)

החשיבות הגוברת של מאבק בהומופוביה בבתי הספר (יואב סיון, הבנ"ה)

"לא ישתיקו אותנו": ראשל"צ נערכת למצעד הגאווה (מעריב nrg)

"לא יכולתי להגיד לו לא. הוא הפך למפלצת" (ג'וזף וקסלר, הארץ)

איש לא ידע שמאחורי הדס, הלסבית החייכנית והמהפנטת, מסתתר סיפור חיים קורע לב על בעל מתעלל, בעל סוד משפחתי אפל.

הבנ"ה 17.5.2012 – היום הבינ"ל למאבק בהומופוביה ובטרנספוביה

להיכנס לגן חיות – בלבוש צנוע (מיכל טמיר, הארץ)

מי שניסתה ללכת באותו יום, גילתה שזרועות חשופות עלולות למנוע ממנה לממש את רצונה לבקר נימפית מצויצת. שלט מאולתר דיווח שם שבאותו יום הכניסה היתה לחרדים בלבד. אך אם תכסי את עצמך, הבטיחו הסדרנים, יסכימו שתיכנסי.

"סוחבת" איתה את ההריון (עדי כהן, xnet)

אמנם עירית היא זו שנושאת את ההריון, אבל דנה מרגישה יחד איתה את הבחילות והעייפות ולרגעים היא אפילו קצת מקנאה. בכל מקרה, ההתרגשות לקראת לידת ילדם המשותף – משכיחה את הכל

שובו של נתן אשל || ההדחה לא מנעה מהחבר הנאמן לארגן ממשלה חדשה (הארץ)

המשטרה: בת ה-18 שנכלאה – שיקרה בעדותה  חדשות 2 ,

שלוש תלמידות ניצחו בחידון הארצי בפרקי אבות (ynet)

נשים לא זקוקות לכספומט אנושי שיוציא אותן לבלות (טל שמואלי, onlife)

דוגמנית עם קצת ירכיים לא תפתור את הבעיה (ליטל אבזון, מאקו)

הרב עמאר: הרציחות – בשל המתירנות והפריצות (ynet)

היסטוריה בירושלים: העירייה תעניק 200 אלף שקל לבית הפתוח (מאקו)

זכיתי בהגרלה ונולדתי הומו (פנחס גולדמן, מאקו)

אפרים שמיר מתנצל בפני הקהילה הגאה (מאקו)

הר הצופים: סלעי הענק שיימנעו הטרדות מיניות (mynet)

המין היפה או החזק: מי עתיד לנצח בגירושים? (ynet)

דו"ח חדש מגלה: איפה הכי כדאי להיות אמא (ynet)

המהפכה לא תהיה מנומסת: הסוגיה של נחמדות לעומת טוּב (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, תורגם ע"י ציפי ערן)

מהות הצדק החברתי היא חיסול שיטתי של שוליות ופריווילגיה. הרצון לחיות בעולם צודק יותר, שוויוני יותר, הוא פשוט לא שווה ערך לרצון לחיות בעולם "נחמד" יותר. אני לא טוענת שנחמדות זה דבר רע או שאין עלינו להיות נחמדים כלפי אחרים אם ברצוננו להיות! אני גם לא עושה הקבלה בין נחמדות לבין שיתוף פעולה עם אחרות. זה מה שאני אומרת: מיזוג הרעיונות של התנהלות אתית או התנהלות צודקת (טוּב) והתנהלות מנומסת (נחמדות) היא בעייתית, בלשון המעטה.

ג.י.ב.ו.ר.ה* [ט'] (אורנה דונת, יוצאת לתרבות רעה)

אני לא מרגישה שישנה הזכות לומר למי שמרגישה גיבורה, שהיא לא, כשהיא זו שיודעת מיהי לעצמה ומה נדרש ממנה לעשות, יום-יום, כדי להתמודד. אני לא מרגישה שישנה הזכות לומר למי שלא מרגישה גיבורה, שהיא כן, ושוב לייצר – הפעם באמצעות השפה – מציאות כפויה, מציאות בעל-כורחה.
באופן כללי אני חוששת מהגדרות שניתנות מבחוץ, שכשמן כן הן – עשויות לסמן גדר ובכך עשויות להותיר מישהי מאחור; ובנוסף הן עשויות "לעזור" לחברה להעלים עין מהדינמיות הכואבת שמתרחשת בתוכה פנימה.

מה מסתתר מתחת לעירום של זהר וגנר (הארץ)

וגנר, כך נראה, עשויה כולה ניגודים: יש לה תדמית זוהרת, פרובוקטיבית, שאת המציאות האפלה שמסתתרת מאחוריה היא חושפת בסרטיה, בזה אחר זה; היא אשה חזקה ועצמאית שיוצרת סרטים ובה בעת אשה שמתקשה מאוד לומר לא, כעדותה; ולמרות כל מה שעברה בחייה ¬ מבחינות רבות היא נותרה תמימה.

לא גזען, דוס (בת עמי נוימאיר פוטשניק, תנסו בעוד יומיים)

על הרקע הזה מתבלטות קבוצות באוכלוסיה שסבורות שההלכה היהודית העניקה להם פטור מהתמודדות עם הגזענות, המיזוגניה וההומופביה שלהם. אין להם שום בעיה עם מזרחיים או אתיופים, הם פשוט לא מספיק דתיים. הם מכבדים נשים יותר מכולם אבל ההלכה מחייבת אותם להשתיק אותן ולהעלים אותן מהמרחב הציבורי. אין להם שום בעיה עם הומואים אבל כתוב בתורה שזה תועבה.

סולידריות נשית, בחירה, והאשמת הקורבן (זויה לויטין, קו המשווה)

המונח "להתיישב לשולחן", הוא אינו רק מונח מקצועי בשבילי. להיות פמיניסטית הוא אינו מקצוע בשבילי, ולא יוכל להיות מעולם. בשבילי זו דרך חיים. הגות ומחשבה בכל צעד ושעל, הוא היכולת שלי להצביע על הנקודה שבה כואב לי, ולדעת איך למצוא מזור לכאב אחר. הוא הרצון, החתירה לעולם שווה. עולם שווה שבו – נרגיש שוות.
אך השווי בעולם הזה לא ימדד בערך כספי, או מיליטנטי, אף לא בהשוואה- מי שווה יותר. אלא בתחושה הפנימית, התחושה שמתגנבת לאדם, לאישה. הביטחון בלחיות את חייך.

שקט, אונסים (כאן המפתחות של הצוללת)

השבוע, ראינו באיזה שיעור את הסרט "מציצים", אבן דרך בתרבות הישראלית, ממש יצירת מופת. ובסצנה מסוימת כשהאישה כמעט ונאנסת, כל הכיתה התגלגלה מצחוק ודקלמה ביחד עם אורי זוהר "יבוא לך, דינה, יבוא לך." ורק אני, הפמיניסטית חסרת חוש ההומור, רוצה להקיא מהם.

הביקורת היא לגיטימית ואנחנו בהחלט (לא) מקשיבים לה (חגי, יחסי מין)

הקמפיין של מצעד הגאווה 2012 משקף היעדר הקשבה והיעדר רגישות. אבל עוד לא מאוחר מידי. גם אם הקמפיין כבר נבחר, ויש דברים שפשוט קשה לשנות, לא מאוחר מכדי לפנות לפעילות ופעילים מכלל המגזרים בחברה ולנסות לשפר עד כמה שניתן את הקמפיין הזה. לא מאוחר מכדי לשלב לסביות בהנהגת הקמפיין, ולא רק באופן ייצוגי. לא מאוחר מלקבוע שמעתה ואילך ישוריין יצוג הולם לערבים בכל פורום קהילתי.

הבעיה עם פורנו (טל שמואלי, ביצים) וגם בסלונה

הסבר אפשרי הוא שלחברה המערבית יש טכניקות להרחיק מאיתנו את הצדדים הלא נעימים של הקיום, ובלבד שנמשיך לצרוך בעקביות את מוצריה. כשם שתעשיית המזון מרחיקה מאיתנו אם המוות והאלימות שכרוכים בייצור האוכל שלנו, כך אנחנו לא מודעים למה שמתרחש מאחורי הקלעים של אחת התעשיות המשגשגות בעולם. יש היום ילדים שגדלים מבלי לדעת ששניצל היה פעם תרנגול, תנחשו איזה גברים הם יהפכו להיות כשמדובר במין.

יאיר לפיד- מוסף 7 ימים:

ותגובתו לביקורת:

מחאה נגד אקס: הדאודורנט שמשפיל נשים (שלומית ליר, onlife)

בעידן המדיה החברתית, הכוח והשליטה לייצר אמירת נגד התעצמה. כך למשל נוצר לאחרונה בישראל קמפיין אינטרנטי מקיף נגד חברת אקס, "שמים איקס על אקס". מה שמאפיין את היוזמה החדשה כנגד החברה הסקסיסטית הוא השימוש המסיבי במדיה טכנולוגית להעברת המסר: החל מדף פייסבוק שנקרא חרם גברים ונשים על אקס, המשך באוסף של דימויים חזותיים המציגים גברים שונים המשליכים תכשירי אקס לפח האשפה.

הדרת נשים: גרסת הפרסומת (עמוס מדר, מקור ראשון)

הדרת נשים איננה רק מניעת במה מנשים או הפרדת אוטובוסים, וההתנגדות להדרה זו על כל צורותיה – מקורה בהשקפת עולם הומאנית ושוויונית, המסרבת לקבל דה-הומאניזציה של נשים והתייחסות אליהן כאל חפצים נטולי סובייקט, חסרי פנים.

אנתרופופיליה (הנה בלוג)

הרצח בברנוער היה עבורי התעוררות שאי אפשר לחזור ממנה, שיש קבוצות מאוד גדולות, ציבור אם תרצו, של יהודים בישראל שלא אוהבים אותי. לא במובן של "אני מכיר אותך באופן אישי ואתה בן אדם מאוד אסרטיבי ולא מנומס ולכן אני לא אוהב אותך" אלא במובן של "אתה הומו, אז אני לא אוהב אותך", "אכפת לך מפלשתינים, אז אני לא אוהב אותך", "אתה סמולני, אז אני לא אוהב אותך."

העתיד הבלתי נמנע שלנו: על האונס שלי (פוסט אורחת, עיקור שורשים)

אני מפחדת שאני אכיר את האנס שלי. הוא לא יהיה סתם זר, אלא הוא יהיה חבר טוב – מישהו שאני באמת אוהבת ומעריכה. אני מפחדת שזה יהיה בבית כלשהו, אולי בזמן מסיבה; אני לא אשים לב ואשתה יותר מדי, והוא לא, וכך תיוצר ההזדמנות.

המשתתפים בכנס על חינוך ואי שוויון: גברים יהודים. בלבד (הארץ)

הקרדיט ל"אות מיס פיגי"- בבלוג של נעמה כרמי:

אחד במאי? הצחקתם אותי.. (אילאיל קומיי דרור)

זה אומר שרוב הפועלים הם בעצם פועלות. הן פועלות הנקיון. הן הפקידות. הן הפועלות בסופר. הן העובדות במשלחי היד ששומרים על הכלכלה. שמניעים את הגלגלים של המדינה הזו. אבל ככה זה- מרגע שמקצוע מסוים הופך לנשי יורד ערכו.

הייטק: יש לנו מאה חרדיות בעלות נמוכה (כיכר השבת)

אין גבול לבושה: חברת קוולטיסט המעסיקה חרדיות בשוק ההיטק ומשלמת להם שכר נמוך, לא מתביישת לפרסם זאת ברבים.שוק מיקור החוץ בהייטק החרדי גודל עם כל שנה ושנה אך התנאים של העובדות החרדיות לא משתפרים, היחס המזלזל – עכשיו לשיא חדש. על חרדיות, שוק ההייטק וניצול

אונס הוא לא חלק מהסכם הנישואים (ענבר כהן, onlife)

אותו תפקיד נורמטיבי, שלא מאפשר לאישה נשואה לבחור אם לקיים יחסי מין עם בעלה, היה מעוגן בחוק הישראלי עד לשנת 1988(!). עד לאותה שנה, לגבר היה מותר לשכב עם אישתו ללא הסכמתה. ולאישה, גם אם היתה צועקת ומתנגדת, לא היתה אפשרות להגיש תלונה, כי המעשה לא היה מוגדר כעבירה, הוא היה חוקי לגמרי.

המרחב הציבורי שייך לכולנו (הכצעקתה)

ואז זה קורה: נהג המשאית מתחיל לנסוע אחרי, מגיע לרחבה, נעצר וחונה שם ושוב קורא לי מתא הנהג. בלית ברירה נעניתי לקריאה בחוסר עניין ופניתי לעבר המשאית. כשהתקרבתי, התחיל הנהג להגיד לי דברים בסגנון "מה את לא שומעת שקוראים לך? בנאדם מנסה לעזור, למה את מתנהגת ככה?"

יש גירושים יפים? (רוחמה וייס, ynet)

נשים מפחדות להתלונן גם כשיש להן את כל הצידוק וההוכחות הנדרשות (דני סידס, מגפון)

אנחנו צריכים לקוות שלמרות כל הסיבות המוצדקות שיש להן, יהיו נשים שבכל זאת יחליטו לצאת החוצה עם הסיפור המזעזע והעצוב שהן סוחבות על גבן. למען כולנו

"את מכווצת, את צריכה לשחרר" (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

הטרנד שהתגנב לישראל: ילדות על עקבים (ynet)

ממש כמו בחו"ל, רשתות הנעליים בישראל החלו למכור נעלי עקב גם לילדות. אמא לבת 7: "מדוע מצפים מילדה במידה 29 ללכת על עקבים, היא לא אמורה לרוץ ולשחק"? הרשתות: "הנעליים לא נחטפות, הן טסות". וגם: ביקיני לבנות 3, ושיווק לאימהות: "פשע אופנה לא להקפיד על טרנדים עם הילדות"

מצעד השרמוטות בירושלים: חדשות 2, ynet, הארץ

כן, את פחות דתייה (משה נא-אור, סרוגים)

מעשים דתיים ניתנים למדידה וכן אם אתה הולך לים מעורב אתה פחות דתי ממי שהולך רק לים נפרד, וכן אם את הולכת ללא כיסוי ראש את פחות דתית ממי שהולכת עם כיסוי ראש. למה? כי אתם עושים פחות מעשים דתיים.

בצעד נדיר ביותר, סרבנית גט נשלחה למעצר (הארץ)

מחאה נגד שילוב קטעים אירוטיים בטקס הזיכרון (mynet)

השגריר בארה"ב מציג פנים אחרות של ישראל: גן עדן לגאים (גלובס)

אפרים שמיר נגד mako גאווה: "למה הפדופילים והנקרופילים לא כלולים?" (מאקו)

דעה: אפרים שמיר נגד הקהילה הגאה. הגיע הזמן להפסיק לשתוק  (אביעד קדרון, נענע 10)

י-ם: החרדים מעכבים תקציבים לקהילה ההומו-לסבית (מעריב nrg)

דירות להשכרה לסטרייטים: האם מותר להפלות דיירים על בסיס מיני? (נדל"ן היום)

סרבני קשר: הקורבנות הקטנים של הגירושין (איימי בכור- בוני, ynet)

האמא השנואה ביותר באמריקה (תמר רותם, הארץ)

דארה-לין וייס החליטה שבתה, בת 7, שמנה מדי. היא השיתה עליה משטר תזונה חמור, גרמה לה לאבד שבעה ק"ג, ובגיליון האחרון של "ווג" סיפרה בגילוי לב איך היא עשתה את זה. האם קיוותה לקבל את אות המאבק במגפת ההשמנה האמריקאית, זה לא הצליח לה

בית משפט בטוניסיה קנס את תחנת טלוויזיה בשל הקרנת הסרט פרספוליס (הגרדיאן)

מונה אלת'אווי וליילה אחמד בדיון על מיזוגניה בעולם המוסלמי בתכנית של מליסה האריס- פרי בעקבות המניפסט של אלת'האווי "למה הם שונאים אותנו?" במגזין Foreign Policy

כלת פרס נובל לשלום מליבריה ליימה גבויי על הרשעתו של הדיקקטור צ'רלס טיילור (הדיילי ביסט/ ניוזוויק) ועל המשפט כצדק מגדרי (גרדיאן)

נשיאת מלאווי ג'ויס באנדה שמה את זכויות הנשים בראש סדר העדיפויות (הגרדיאן)

פרוייקט הצילומים woman on fotopedia

כולנו נזירות (ניקולאס קריסטוף, הניו יורק טיימס)

Elias Chacour, a prominent Palestinian archbishop in the Melkite Greek Catholic Church, recounts in a memoir that he once asked a convent if it could supply two nuns for a community literacy project. The mother superior said she would have to check with her bishop.

“The bishop was very clear in his refusal to allow two nuns,” the mother superior told him later. “I cannot disobey him in that.” She added: “I will send you three nuns!”

למה הנשים האפגניות מסכנות את חייהן כדי לכתוב שירה (ניו יורק טיימס מגזין)

פרנסואה הולנד מבטיח לשים קץ לסקסיזם בפוליטיקה הצרפתית (הגרדיאן)

החקירה נגד שטראוס קאהן מתרחבת: חשד למעורבות באונס קבוצתי (The Marker)

השבוע התקיים היום הבינלאומי למיילדות- קמפיין בטנזניה לשיפור תנאי עבודתן: (הגרדיאן)

אונג סאן סו צ'י הושבעה לפרלמנט בבורמה (הארץ)

חודש לאחר ניצחונה הסוחף בבחירות, הסכימה מנהיגת האופוזיציה הסכימה לוותר על דרישתה לשנות את נוסח השבועה "כמחווה של כבוד לרצון העם"

שביתת הסקס הגדולה (לאשה, ynet)

"אנחנו בשביתה רק שלושה ימים ואנחנו בטוחות שהם לא יחזיקו מעמד עוד הרבה זמן". הציטוט הזה לא שייך לוועד עובדי הרכבת, אלא למגזר שעובד הרבה יותר קשה: נערות הליווי היוקרתיות בספרד

זכויות נשים במאלי בסכנה בעקבות חוק חדש- "קוד משפחה" (הגרדיאן)

להתגרש ביוקר || כשאשת האוליגרך החליטה "לרושש" את בעלה לשעבר (הארץ, מתורגם מלה מונד)

למה יש כל כל הרבה מיזוגניה אונליין? (הגרדיאן)

למה חוק המגן על נשים מפני אלימות הוא נושא להט"בי (בארה"ב) (וושינגטון פוסט)

בריטי בן 80 יעבור ניתוח לשינוי מין: "סוף סוף" (וואלה!)

ספרים חדשים: 

Breasts: A Natural and Unnatural History
by Florence Williams

A smart new history takes boobs seriously (סלייט)

A Queer and Pleasant Danger: The true story of a nice Jewish boy who joins the Church of Scientology and leaves twelve years later to become the lovely lady she is today

by Kate Bornstein 

ראיון באתר סלון: 

“SM femme tranny dyke” Kate Bornstein talks about why gender isn't binary and the origins of transphobia

___________________________________________

בחירות 2012  בארה"ב: 

עזיבת הדובר ההומו של רומני: בסוף אף אחד לא מרוצה (הארץ)

הקמפיין של המועמד הרפובליקאי הצליח לעצבן את הנוצרים השמרנים כשמינה הומוסקסואל לתפקיד בכיר. העזיבה שלו מעוררת ביקורת בקרב הליברלים

ג'ון סטיוארט בדיילי שואו על הפרשה 

אם היה נדמה שהנושא "המלחמה נגד נשים" מתרחק ממרכז השיח- קמפיין אובמה פתח במתקפה

“War on women” isn’t over (אירין קרמון, סלון)

THE LIFE OF JULIA

וגם מודעת תעמולה על הקיצוניות של רומני: 

שני מאמרים ממגזין השמאל The Nation

Five Overlooked Battles in the War on Women (ג'סיקה ולנטי)

After all, this isn’t really a new war—the assault on women’s rights has been happening for as long as women have been demanding them. This systemic and structural hatred of women is basically politics as usual—we’re just paying better attention

Women: Occupy the Left (קתה פוליט)

t may be too late for the late-middle-aged old new left to take feminism to heart. There’s hope for Occupy, though, with its plethora of young women activists and ideological openness

בין אפליה לגזענות, איפה אני? (דורית אברמוביץ', שותפות שראקה)

וכל הדוגמאות הללו הופכות לבוטות יותר אם נתייחס לאוכלוסיית הנשים בכל קבוצה וקבוצה. ואיך נסביר את זה כשלכולנו יש אמא, אחיות, חברות, נשים שאנו מעריכות?

למה האירוע בחוף בוגרשוב צריך להפחיד את כולנו (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

יש לי חלום: חלום שאני חיה בעולם, שבו אדם במצוקה, אשה או גבר, זוכה לאהדה ותמיכה מבני אדם אחרים, ותהיה אשר תהיה הדרך שבה המצוקה שלה מתבטאת, ולא נהפכת יעד לניצול.

עולם שבו גבר, וגם נער, הרואה אשה שגברים חודרים לגופה בזה אחר זה, ו-או משפילים אותה בדרך זו או אחרת, לא רק שאינו מעלה על דעתו לעשות זאת גם הוא, אלא עושה כל שלאל ידו להפסיק את המתרחש.

הפרקטיקה היומית של השפלת נשים (מאיה קוי, onlife)

אין להתפלא, אם כן, שברגע שהתירוץ הקלוש ביותר צץ ומופיע, ההמון ישחרר את התסכול על הבגדים ויפשיט את האישה שמתחת להם, כאילו קרעו איזו מסכה מפני הנשים הרעות, הפלרטטניות, הטיזריות והחסודות וחשפו את הזונה שבעיניהם מסתתרת תמיד מתחת. זו שאינה אם, אחות או בת, אלא אחת שמותר לקלל, להכות ולהשפיל. זאת שגופה הפקר ומותר לעשות בו ככל העולה על רוחם.

אם הייתי לסבית (יערה, דיו לבנה)

אם הייתי לסבית הייתי הולכת עם בת זוגתי לקולנוע לב. היינו רואות "הילדים בסדר" ושואלות את עצמנו למה עד שכבר מביאות זוגיות לסבית לקולנוע זה חייב להיות תחת הקונבנציות של המשפחה הגרעינית. משפחה גרעינית זה ללסבביות (= לסביות חביבות) ואנחנו לסביות זועמות כך שהוליווד לא מדברת אלינו.

אם הייתי סטרייטית (ליבי, דיו לבנה)

אני צועדת. בנעלי עקב לבנות ששוברות את רגלי אני צועדת. כולי מלמלה. אל עבר החופה אני צועדת בנעלי עקב לבנות, מלמלה, ושמלתי מעוטרת תחרה נשפכת ממני בשובל ארוך שמטאטא את עקבותיי. פאוזה. פלאש. פלאש. פלאש (זה לאלבום החתונה המהמם שיהיה לי). בקצה המסלול המוקף זרים שמוחאים כפיים באמוק לצלילי מתי כספי, מחכים לי רב אורתודוכסי והורים מאושרים.

סטודנטים וסטודנטיות בישראל יוצרים מציאות חדשה (רועי ציקורל, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

מיזמים כגון ויקיפדיה מערערים על הסדר הישן והבטוח ומציבים בפנינו עובדה פשוטה: אם לא ניקח אנחנו אחריות על הידע, אנו משאירים אותו בידי אחרים. יש בכוחנו לכתוב ערכים חדשים או להרחיב ערכים קיימים ובכך להנכיח היסטוריה של נשים והיסטוריה של קבוצות מיעוט בכלל. עלינו לכתוב את ההיסטוריה שלנו בעצמנו

על האחות הגדולה ב"הארץ"- גלריה  29.4.12

נשים מדברות איראן!  (videocoach)

שהרי כל מי שעוסקים בגורלנו, הם גברים: מהאייטולות ואחמדיניג’ד באיראן, דרך שורה של גנרלים בדימוס, ועד למנהיגים פוליטיים. קולן של נשים נשמע פה ושם, לא פורץ מעבר לטור דיעה אקראי.

האם גיוס נשים לצה"ל הוא מטרה פמיניסטית? (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

בכל מקרה, מוטב שלא נשים – וגם לא חרדים, ואף לא גברים אחרים – לא יגויסו גיוס חובה. אמרו את זה קודם, לפני, מבינים ממני בהגנה צבאית ובמיליטריזם. אם בעשרות השנים הראשונות (ונקווה שהן לא גם האחרונות) לקיומה של המדינה היה צורך באתוס של "צבא העם" – כיום הוא מיותר. צבא מקצועי, כך נראה, מתאים יותר. ובכל מקרה, זו בוודאי לא הזירה הנכונה למאבק באפליה של נשים בחברה.

תהיי דתיה טובה ותשתקי (שלומית אשר, סרוגים)

צאו לי מהראש, מארון הבגדים, מהעבודה. צאו לי מהזוגיות או מתפקידי כאימא וכאישה בכלל.

אף אחד לא מינה אתכם כסגניו של היושב בשמיים, נכון?

כאשר בחרתי להיות דתית, בחרתי את זה מולו. מול בורא העולמים. לא ביקשתי רשות מכם, וגם עכשיו אני לא צריכה ציונים. זה בסדר. אני את הדו"ח שלי מולו, ממלאת נאמנה. היו בטוחים.

חשד: זרים ניסו לאנוס נערה בערב יום העצמאות  ynet , חדשות 2, ישראל היום, חדשות 10

יצחק לאור יציג את יצירתו, הנשים יפגינו בחוץ (מעריב nrg)

הסיבה לחרם: פוטרה קופאית שניהלה רומן עם ערבי (מעריב nrg)

דברים שאני לומדת מהאחיינית שלי (הדר מנדלבאום, מעבר לאף)

האמת שאני יודעת למה היא אוהבת ללבוש שמלות. לפחות אני חושבת שאני יודעת, כי זה ההסבר הכי הגיוני. בגלל שהיא כזאת יפה (באמת האחיינית שלי היא יפיפייה קלאסית) כל פעם שהיא לובשת שמלה היא יוצאת אל החדר וכל הנמצאים מתפעלים ממנה ואומרים לה כמה היא יפה. ברור שהיא תרצה לחזור על מה שמעניק לה כאלה תגובות חיוביות ותשומת לב.

הנערות המהפכניות מורחות לק ביוטיוב (לימור גל, הארץ)

שלל סרטונים ברשת מלמדים צעירות איך להתאפר לבית הספר. יש הרואים במגמה זו מהפכה תרבותית לנוכח הבמה הפומבית שניתנת לקהל יעד זה

בין חוף הים לניקיון הבית (ג'וליה פרמנטו, הארץ)

אך אין דין פרשת מין קבוצתי כדין טקס סמלי. דין הטקס הסמלי בחברה בעלת יומרות שוויוניות הוא חמור בהרבה. וחמורים אף יותר מהטקסים הסמליים הם המנהגים הסמויים.

כמה מהגברים החילונים והמשכילים משתתפים בניקיון הבית באופן קבוע? כמה מהנשים החילוניות והמשכילות יורדות לחצי משרה מפני שהן מרגישות לפתע דחף עז להקדיש את עצמן לילדים?

גם אנחנו בוחרות לא לקנות חזיה של טריומף (קבוצת פייסבוק)

לנוכח הפרסומות ברדיו לחזיות טריומף, לפיהן מי שקובע איזו חזיה תלבש אישה הוא גבר ומה שמשחרר את האישה מהגבר שמטריד אותה בפקק בבוקר הוא החזיה שלה, אנחנו בוחרות לא לקנות חזיה של טריומף.

החרם על Axe – הסרטון: 

ייצוג לא הולם במינהל (יובל יועז, גלובס)

לאן יוביל המאבק למען ייצוג הולם של נשים ומיעוטים בגופים ממלכתיים שונים?

דו"ח: לנשים בדואיות אין מספיק אפשרויות להתלונן על אלימות במשפחה (הארץ)
לפי סקר של עמותת "איתך-מעאכי", 65% מהנסקרות לא הגישו תלונה בשל היעדר נגישות לתחנת משטרה, חוסר תמיכה מצד משפחתן ואי אמון במערכות המדינה

מגדר ומנהיגות נשים אורית שוויצר 

SlutWalk: 6 ways to dress like a slut in Jerusalem – jewlicious

הומו זאת לא קללה. שקול מילים (ג'וזף וקסלר, ynet)

"כל זמן שאנו משתמשים במילה 'הומו' כקללה, ההומופוביה רק הולכת וגדלה. זה נותן לגיטימציה לשנאה, ומציג להט"בים כנחותים, וכדבר שיש להתבייש בו"

אילנית זועמת: "סילפו את דבריי – מעולם לא התבטאתי נגד טרנסג'נדרים"  (מאקו)

לראשונה: יד בן צבי תקיים סיור בעקבות ההיסטוריה הגאה של ירושלים (מאקו)

ה"מרפא" אנס מטופלות ונשלח ל-16 שנים בכלא (מעריב nrg)

הורשע עובד סוציאלי שביצע מעשים מגונים בנער (הארץ)

סוף הסיפור? מועדון החשפנות בכיכר אתרים עדיין לא נפתח (מעריב nrg)

כששולי נתן עלתה לשיר, עובדים בבנק ישראל נטשו הטקס (מעריב nrg)

60 שניות על תקשורת חרדית מדירה (טובי שפיגל, onlife)

הייתי בטוחה שטרנד "הדרת הנשים" יחלוף במהרה, אך מסתבר שנשים ומקומן הנחות בחברה ממשיך לספק כותרות ראשיות. לאחרונה זכתה התחנה "קול ברמה" להתעניינות מחודשת בעקבות הסירוב שלה לצרף נשים למעגל הרדיופוני שלה – לי יש מה להגיד על זה

16% מתלמידי כיתות ז'-י"א חווים אלימות מינית (הארץ)

לובשים ורוד ויוצאים לצעוד (ynet, לאשה)

"אנשים אומרים לי 'לכי למטבח'": דנה בוקובזה, כבאית ואמא (מעריב nrg)

עובדת בהיריון ביקשה לא לעשן לידה – ופוטרה (ynet)