תכנית מציאות אחרת

במציאות פמיניסטית אין צורך בביטחון (אסתר עילם, העוקץ)

במציאות פמיניסטית אין צורך בביטחון, מאחר שאין סכנות האורבות לפתחנו כמו בתרבות הפטריארכלית שנשים בה נועדו להיות קורבנות. כך תוייגנו וכך קובענו במפה הפטריארכלית, והניסיון לשנות את מקומנו במפה לא משנה את עובדת קיום המפה, ואנו נתונות לאילוציה. לעומת זאת, מושג ה"קיימות" ממחיש כיצד נראית מציאות פמיניסטית, מאחר שהוא כולל את רעיון השוויון כנתון פתיחה לגבי כל יצור אנוש מכל זהות שהיא בהתייחס לנתונים כמו מגדר, מוצא אתני, זהות מינית, צבע עור, גיל, כשירות פיסית/נפשית/מנטאלית, וכדומה.

נשים וטכנולגיות רפואיות– גליון 10, יולי 2012. אשה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה.

מהגר אריתראי חשוד שרצח את אשתו בת ה-18 כי באה ארצה בלי בנם (הארץ)

קנו מתנה לאב החדש (יפתח שילוני, הארץ)

ועדיין – מתנה נכונה המוענקת ברגע הנכון, טומנת בחובה מסר עמוק של שימור ערכי העבר או, לחילופין, של שינוי. כאשר ניתנת המתנה הנכונה, מטמיעים מקבלי המתנה את המסר. לכן, אם ברצונכם באבות מעורבים, פעילים, אחראים לילדיהם ומתחשבים בנשותיהם – העניקו גם להם מתנות לידה.

We are the Highway (יערה, דיו לבנה)

איזה גבר (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

הגבריות הישראלית ביקשה להמיר את היהודי הגלותי, וקיבלה דמות אלימה. הקו הדק שעובר בין השירות הצבאי לפיזור הפגנות בת"א

יו"ר העבודה שלי יחימוביץ' על חיים רמון:

זהירות, פורנו (הדר לוי, סלונה)

בשביל מה להשקיע בדליים? הפקה? טקסטים לגיא זוארץ? בואו תעשו משימה בה כל הבנות פשוט עומדות, ומצלמים להם איבר איבר בקלוז אפים מפתים

לא בלי נשים, לא לביורוקרטיה (חנה בית הלחמי, videocoache)

אז שתדעו לכם – כל עוד מעמדן הנפרד של נשים אינו חרוט באותיות קידוש לבנה על דגלי המחאה של כל קבוצות האינטרסים עד לאחרונה שבהן – המחאה לא חברתית, אלא מחאתה של שכבה הגמונית קטנה על כרסום בפריבילגיות שלה. רגע לפני שאתן נכנסות לאוטו לנסוע לעוד הפגנה בתל אביב, תחשבו אם זה באמת נוגע לכן.

ככה לא יוצרים שוויון בנטל (דני רובינשטיין, כלכליסט)

שיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל גדל בהתמדה, אך הוא עדיין הנמוך ביותר באיזור

לא ל"שוויון בנטל" (חנה בית הלחמי,videocoach)

ועוד לא נגענו בנשים. דוח מבקר המדינה האחרון קובע כי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים לא שולבה כגורם מרכזי בתהליך קליטתם של חרדים בצה"ל, על אף שמימוש התוכנית מחייב בפועל "הדרה מסוימת" של חיילות מסביבתן ומביצוע תפקידן.

פרשת מסמך הפז: דירוג הביצועים הסודי של גברי תל אביב (עכבר העיר)

הקלות הבלתי נסבלת של התיוג: על דירוג הגברים (טל שמואלי, ביצים)

הניסיון לקשור בין האלימות כלפי נשים במרחב הציבורי ובין הבחירות שנשים עושות במודע ובהסכמה מלאה הוא קלוש, ובוודאי לא מעורר את האמפתיה שהמאבק המוצדק הזה ראוי לה. באשר לסולידריות: בכן, שנאה ורכילות הן בסיס איתן לסולידריות, עם בעיה אחת יסודית – הנטייה שלהן להנציח את עצמן.

מחירון לוי יצחק לביצועים במיטה (קרין אלדאה, onlife)

פרשת מסמך הפז (אור (פוסט אורח), יחסי מין)

מיקרופוסט: גינוי (משהו לנשנש כשהאורחים יגיעו)

בעיני, הוגת הרעיון עשתה שימוש ציני בבעיה חשובה כדי לספק הסבר "עאלק אידיאולוגי" למה שהוא לא יותר מבריונות רשת מכוערת, ובכך היא פוגעת במאבק ומטרפדת את המאמצים שנשים יקרות משקיעות בקידום שלו.

תודה למירי שחם על ההפניה:צילום מסך מתוך אתר המשחקים הפופולרי מבית ynet – נט גיימס: לדף הפייסבוק של נט גיימס בנות יש מעל 10,000 "לייקים".

בר רפאלי לא אמורה לפרסם מניפסט חברתי (שגית פסטמן, סלונה)

סיני עוזבת: יש עוד עבודה בקידום נשים בקיבוצים (mynet)

מחוברים 2: סוף עידן התמימות (אריאנה מלמד, ynet)

כשאני נתקלת בשנאת נשים כל כך בוטה, וכששנאת הנשים הזאת אמורה להיות מקדם המכירות של הסדרה, וביטוייה מצויים כבר בפרק הראשון, אני לא מוכנה לחכות להמשך. בדיוק כפי שהייתי נוהגת לו הייתי צופה בהתבטאויות גזעניות קשות המשמשות מקדם מכירות.

חיילות הן רק אובייקטים מיניים? (יאיר אלדן, מאקו)

הפעם הראשונה והאחרונה (שרית השקס ורותם כהן, ישראל חופשית)

הבלוג במתכונת כפולה – שרית השקס על הפעם הראשונה שלה בקוי הפרדה ורותם כהן על הפעם האחרונה בה יתקל בהדרת נשים

תגובת סופר פארם לטענה שהיא מדירה נשים מהפרסומות בירושלים: