מה השאלה?

הצד האחר של עולם הזנות: "זו בחירה בשביל לתת עתיד טוב יותר לילד שלי" (חדשות 10)

מבחירה לצרכים. זנות. (אורנה דונת, יוצאת לתרבות רעה) וגם ב- onlife

דיבור על – כן בחרה לא בחרה, הוא נוח. הוא מניח להסתפק ב"היא בחרה. יופי לה. זכותה. שלום".
השאלות הן אחרות. על אלו צרכים הימצאות בזנות עונה; האם וכיצד אפשר לענות עליהם בדרך אחרת; האם אפשר גם לצאת משם באותה קלילות שמיוחסת ל"בחירה" להיכנס לזה; מהם הנזקים שנגרמים כל עוד שם; ולמה, למה אנחנו כל הזמן מתעלמים מהשאלות האלה.

השוויון נעצר בתלוש (רוית הכט, הארץ)

תודעת הקורבן היא בלתי נעימה, ואין בה שום חן (המצופה תדיר מנשים). היא גם נוגדת את מה שנשים רבות היו רוצות לחשוב על עצמן ועל מעמדן. אבל היא חיונית בדרך לשינוי אמיתי שיבוא לידי ביטוי בדברים קונקרטיים וחשובים כמו תלוש השכר.

נהג מונית: צדק או לינצ’טרנט? (עידו קינן, חדר 404)

נהג מונית ש”המליץ שאפזר את שערי כי זה נשי יותר, והעביר עלי מבטים ארוכים מלמעלה למטה, הציע שאשאיר את שמי ואת הטלפון שלי כך שיוכל לקחת אותי לנסיעה חינם לשמוע איתו מוזיקה, כל עוד אשב לצידו”. היא פרסמה את מספר הטלפון שלו “אם למישהי יהיה חשק להסביר לנהג האדיב למה בלתי נסבל לנו לעלות על מוניות, ואיזה תפקיד חשוב הוא ממלא בתרבות האונס”.

יאללה יאללה (הבלאגן של ענת)

הייתי רוצה לחיות בעולם שבו יש אלטרנטיבה יותר מוצלחת מביצוע משפט שדה בפייסבוק. איתרע מזלי ואני לא חיה בעולם הזה. אני חיה בעולם שבו תיאור של חווית הטרדה תזכה אותי ב"יאללה יאללה" מפי רוב השומעים, או בחיבוק ממיעוטם.

מניפסט כעס (עיקור שורשים)

עצם הצורך במעשה עצמו, עצם העובדה שאני צריכה לשבת מול בני אדם יקרים לי, להוציא את הזהות שלי מהקרביים, להפשיט אותה במילים הכי בסיסיות ומגדירות, וכמו בזירת גלדיאטורים לחכות להטיית האצבע. האם היא תשלול את קיומי, או כמו במקרה שלי – תאשר אותו. ואז באה אסירות התודה

כשם שהגלדיאטורים חבו את חייהם הפתטיים לאותו בעל סמכות שהחליט לחוס עליהם, לשם שעשוע, אני נידונה לאסירות תודה.

שירי אייזנר מדברת (ספירניסטיות)

מהו פמיניזם בשבילך? "המאבק למען סיום הפטריארכיה, כאשר הפטריארכיה מוגדרת אצלי בתור שרשרת ארוכה של תכונות – מגדר גברי, סיסג'נדריות*, הטרוסקסואליות, מונוסקסואליות**, לובן (ובארץ, יהדות אשכנזית), גוף "תקין" (להבדיל מגוף נכה), ועוד. ביחד, כל התכונות האלה מהוות סטנדרט יחיד שמגדיר מי נחשב כאנוש בעל ערך. פמיניזם עבורי הוא פירוק ההיררכיה הזאת, ומנגנוני השליטה שדרכן היא פועלת – המדינה והקפיטליזם".

חשפנות היא זנות ברישיון (גילי ורון, ynet)

חרף המיתוס על הכסף הגדול שיכולה אישה להרוויח כחשפנית, מדובר במציאות של השפלה, אלימות וניסיונות אונס

תוקם ועדת על בין-אוניברסיטאית לפתרון ההטרדה המינית באקדמיה (פרופ' יפה ברלוביץ, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטים ולחקר המגדר)

מצד שני, כדי לעזור לאוניברסיטאות והמכללות ולחלץ אותן ממצב דיאלקטי מביך זה (נגד עצמם), חייבת לקום וועדת-על שתקשיב, תדון ותשפוט בין הצדדים – ועדת-על שתפעל כאמור ללא הטייה מוסדית וללא משוא פנים מגדרי.האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר, תובעת הקמתה של וועדת-על זו לאלתר, ומציעה את עזרתה בנידון.

פאנל פורנוגרפיה (מנובמבר 2010) – ד"ר חן נרדי חלק א', חלק ב'

אלמז – היהלום מאתיופיה (aladerech)

ולגלות שהפרוייקט היפה הזה בסכנת סגירה. אלמז – שזה יהלום באמהרית – הוא שמו של פרוייקט לשימור מסורת האומנויות שהביאו עימן הנשים העולות מאתיופיה.

זאב נחמה והומוסקסואליות כפויה (ליהי רוטשילד, Radically Blonde ) וגם ב"העוקץ"

מדובר באמירה, שאינה רק ביפובית, אלא גם שוביניסטית, שכן היא מקטינה וממזערת את המשמעות של חוויות המערבות נשים. אני כן רוצה להוסיף ולציין שכפי שהזהות הביסקסואלית אינה קיימת בתודעה הלהטבית, היא אינה קיימתת בתוך התודעה ההטרונורמטיבית. אפשר כי אם הנטייה הביסקסואלית הייתה מוכרת יותר נחמה היה בוחר להזדהות ככזה.

מכתב לאלוהי הגברים (יאיר אלדן, הארץ)

היום יש אבות שהדרכים הגבריות לדיכוי האשה שקופות להם ומקוממות אותם. הפמיניזם של הגברים הללו דוחה כל עמדה שהמציאות בה היא "טבעית", וחותר לחשוף את הכוחות המכוננים אותה.

מה אשת קריירה אמורה לעשות עם המיניות שלה? (מאיה קוי ורחלי גפן, onlife)

מאיה קוי: הרעיון להשתמש בנשיות שלי כדי להשיג הקלות וקיצורי דרך מפחיד אותי. הפחד אינו נובע מכך שהניסיון יכשל, אלא מכך שהוא יצליח.

רחלי גפן: עכשיו יקומו הטוקבקיסטים ויגידו "אם את משתמשת בזה, אל תקטרי כשאחרים משתמשים בזה נגדך", אבל יש כאן טעות בסיסית בהבנה, ואני לא יכולה להדגיש את זה מספיק: לי מותר. רק לי מותר.

מוסדות לבנים לנצח (רפאל בלולו, הארץ)

גם רמון אינו חף מעבר פלילי, והוא הורשע לפני שנים אחדות במעשה מגונה בחיילת. מדוע הפעם לא יצאו אלפי האוהדים האלימים לרחובות בדבקות הנמרצת שאפיינה אותם בקמפיין אנטי-טביב, במטרה ברורה לנקות ולהגן שוב על דימויה הזך של קבוצתם?

משחק החיים: גם צנועות נפגעות מינית (ynet)

עם מטפחת על ראשה, רחל קשת הופכת על הבמה לתלמידת אולפנה שמותקפת מינית. מה שהחל כאמנות, הפך למפעל חברתי ללא הבדלי מגזרים. "באחת האולפנות שמתי פרגוד, ולאחר ההצגה נכנסו אלי תלמידות בזו אחר זו"

אני סקפטי (and so should you) (דובי קננגיסר, לא שומעים!)

אני לא עירומה, אני רק מצויירת ככה (עידו קינן, חדר 404)

מישל יבור נחסמה בפייסבוק ליממה בגלל שפרסמה תמונת עירום שלה, שהוסרה על ידי הרשת החברתית. זו לא הפעם הראשונה שיבור מסתבכת עם רשויות האינטרנט, אבל הפעם מדובר בעירום מצויר. יופי, פייסבוק טיפש.

ענת וקסמן: הכל מתחיל להסתדר בגיל 40 (onlife)

אני פה להגיד "זה לא בריא, אל תמכרו את השטויות האלו לאף אחד, תלכו לדיאטנית ותעשו כושר. אני לא עוברת על זה בשתיקה. נשים מלאות, שלא לומר שמנות, שמזיעות בקיץ – זה לא אסתטי. אל תמכרו לי שלעלות במדרגות זה כיף בשבילן.

ווינט, תמותו (יוצאת מהארון, בלוג אופנה לא קונבציונאלי)

את חושבת שאת מתיחסת לנשים שמנות כאל אחת האדם? למעשה, את מתייגת אותנו כנכות. סקס עם שמנה נשמע במילותיך כמו ביקור בפריק שואו מסתורי וסקסי – בואו לראות את האישה המזוקנת בזמן אורגזמה!

בנקאות במסלול אישי (תהל פרוש, העוקץ)

שאלתי את הפקידה בבנק: אז מה את מציעה לי לעשות מבחינה כלכלית עכשיו? והיא השיבה בלי להסס: את צריכה למצוא גבר עשיר ולהתחתן איתו.

גדלתי בצד הלא-נכון של הכלכלה (תמר בן יוסף, עידן השוק החופשי) וגם בסלונה

יכולתי כבר לנחש מראש איך זה יהיה במוסד שבו כל שביב מידע שווה כך וכך מיליוני שקל. ובמיוחד לאישה, נשים אף-פעם לא אמורות להפר את הכללים. העדפתי להישאר בעיתונות. באותה תקופה, דחיתי גם שתי הצעות לחברות בדירקטוריונים של בנקים גדולים ומכובדים.

Axe שממשיכים בשיווק סקסיסטי בוטה- דרך קבוצת הפייסבוק: Anti Axe – חרם גברים ונשים על אקס

בין מתפשטת למתחסדת (ליטל אבזון, מאקו)

להתייחס לבעיה חברתית רחבה ועתיקה כל כך, של יחס משפיל, אלים ומפלה כלפי נשים על בסיס גופן ומיניותן, ובמקום לקרוא לתיקון וחינוך מחדש של החברה, להאשים חזיית עור ופאה ורודה? וולאק נבון, מסתבר שאפשר להתחסד גם בלי להתפשט.

חוף נפרד זה פאסה (ynet)

גבר עם פיאות על מזרן-ים, אם חרדית שמלמדת את בנה לצלול, ואברך עבדקן מנפח מצופי "הלו קיטי" לבתו. קבלו את הטרנד החם בקיץ החרדי: משפחות שלמות נכנסות למים עם הבגדים, במה שמכונה (שם זמני): רחצה מעורבת, גלאט כשר

עינת לחובר כותבת על מרים בן פורת (1918-2012) (ספירניסטיות)

אני תוהה מה התרומה של של אותן נשים פורצות דרך לקידום מעמדן של כלל הנשים? אין ספק שהנראות של נשים בתפקידים שונים, שבאופן מסורתי היו ועודם נתפסים כגבריים היא כשלעצמה חשובה ביותר. עם זאת, האם די בשינוי בראש הפירמידה כדי לשנות את המציאות של המוני נשים?

סיפור נוסף מכסא הגניקולוג, והפעם בנושא הקרוב לליבי: ויסטיבוליטיס! (מניפסקס פמיניסטי)

ביביטמן (מרב מיכאלי, הארץ)

ישראל היא המדינה היחידה שהעבירה תיקון לחוק ברוח החלטה 1325, בשנת 2005, ביוזמתה של חברת הכנסת אז אתי לבני. לא צריך להיות מומחה לא למלחמה ולא למגדר כדי לדעת שגם החוק הזה הוא אות מתה. אין נשים במוקדי קבלת החלטות ואין נשים שקולן נשמע בנושא.

דימוי האישה בפרסום: איך להימנע מהפיכת קמפיין חברתי – לעלה תאנה מסחרי (שירלי קנטור-שני, אסטרטגיה עסקית- חברתית)

אורית גורן – עשיתי למען החברה ויצאתי נשכרת (onlife)

חד הוריות מול נתניהו: המדינה דנה אותנו לעוני (ynet)

חשד: צעירה מאריתראה נרצחה ע"י בן זוגה בת"א: ynet, חדשות 2, מעריב nrg, חדשות 10, וואלה

לוחמי חיל הים בילו עם זונות ביוון, וקיבלו מדליה מהמפקד חדשות 2, הארץ, מעריב nrg, ישראל היום, ynet