משמרות

משמרת הבוקר של עולם הזנות (ורד לי, מוסף הארץ)

כבר בעשר בבוקר נפתחות הדלתות ללקוחות במכוני ליווי, דירות דיסקרטיות ומועדוני חשפנות. רבות מהנשים העובדות הן אמהות, חלקן בהריון מתקדם. מסע מטלטל אל תחילת יומה של תעשיית המין בישראל

סיפור קטן גדול מהמשמרת היום של "דלת פתוחה" (שרון אורשלימי, מניפסקס פמיניסטי)

אני מבינה". בשלב הזה אוטומט המוסר והחינוך הפמיניסטי נגד זנות נרגע. החינוך הפמיניסטי לגבריות אחרת התחיל לצאת. "אני מבינה שעברת חוויה לא קלה. בעצם עשית משהו שלא רצית לעשות ולא ככה דמיינת את הפעם הראשונה שלך".

"נכון. זה בסדר שאני מרגיש ככה? שאני מרגיש רע עם מה שעשיתי? זה לא מוזר שאני מרגיש רע?"

הסטטוס שהצית כל כך הרבה שנאה (ליאן רם, onlife)

גם אני הייתי שם, עד לפני מספר שנים. עד שהתחלתי לראות את החוט המקשר בין הטרדות רחוב, לתקיפה מינית, לאונס, לזנות, לחשפנות, לפורנוגרפיה, ולפרקטיקות רבות אחרות שממשטרות את המיניות שלי. שם נגמרה היכולת שלי לספוג. לכן גם לא שופטת את מי שעדיין מחייכות. זו פרקטיקת הישרדות, ולגיטימית כמו כל תגובה אחרת.

פמיניסטיות-פייסבוק, תסתמו קצת (אורית נבון, מאקו)

הן מחרימות נעלי עקב, מרסקות נהגי מוניות נחמדים מדי ועושות לייק לתמונה של ברבי לבושה בג'ינס בויפרנד. כמה חבל שלפקאצות הללו אין מושג מה זה פמיניזם;

אמינות (Inter Spem et Metum)

כי יש דברים שקשה לדבר עליהם, והמינימום שאנחנו יכולות לעשות הוא להקל קצת את השלב הזה. כי מעט מדי עבירות מין מדווחות..

להקליט אותם (יולי כהן, בלוגאישי)

פורטל זכויות להט"ב – כל זכות

פורטל זכויות נשים – כל זכות

מתוך ירושלים חופשית:

סידור פמיניסטי, בן 500 שנה (ynet)

בלי "ברוך שלא עשני אשה", עם אישור לשתות בפורים, אך ללא קטעי תפילה שדורשים מניין – כך נראה הסידור "סדר נשים", שיצא במאה ה-16 ביוון, ורק כעת תורגם לעברית

רשות ההגירה מסרבת לדון בבקשת מקלט של ילדה שצפויה לעבור מילת נשים (הארץ)

מילת נשים: הכפפה (ז. שוורץ, סלונה)

למרבה הצער נושא מילת נשים הוא מנוף מצוין; זהו נושא שבעולם הנחשב נאור (המערבי) הוא קונצנזוס, קל מאוד להסביר אותו ואי אפשר להתעלם מן המטען האמוציונלי שהוא נושא.

אני חייבת לרוץ לבן שלי (מיכל שטיינר, סלט מחשבות)

אבל מדי פעם אני לא יכולה לשתוק, מדי פעם אני נאלצת להגיד כמה מילים, לשחרר קצת קיטור, לבכות גם. והבכי בא אתמול כשקראתי את הכתבה הזו. כתבה ארוכה ועצובה על נשים, אימהות חד-הוריות, שעובדות במשך היום בזנות כדי לשרוד ולגדל את ילדיהן.

מי יאמין לי (הכצעקתה)

זה הזמן לבחור – פמיניזם או פונדקאות (מאור הוימן, ספירניסטיות)

הדרך שאני מוצא לנהוג במצב זה, היא קידום של פונדקאות אלטרואיסטית, כלומר – פונדקאות שאינה באה ממניעים כלכליים אלא ממניעים אישיים, תוך הגברת הפיקוח על העניין ושמירת טובתה הנפשית והפיזית, ולא רק הכלכלית, של הפונדקאית.

ניסו שחם: קצה הקרחון (תמר גוז'נסקי, Video Coach )

וכך הופך הטקס של סיום הקריירה לתחליף מצוי ומקובל על רשויות האכיפה, במקום למצות את הדין עם פקידים בכירים ועם קציני משטרה בכירים. בפני העבריינים פורשים את שטיח הפרישה רק משום שהם בכירים, בעלי קשרים, וכאלה היכולים לממן לעצמם פרקליטים ממולחים

כלי משחית (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

"השיטה": פרק שלישי ואחרון. "הגברים לא אשמים", זה תהליך הסוציאליזציה שמעביר אותם הצבא. מנערים צעירים נבוכים לגברים שלומדים לצרוך פורנוגרפיה ולהחפיץ נשים

על פז"ם, פצ'ולי וזונות (חנה בית הלחמי, onlife)

האירועים האחרונים מוכיחים לנו שצה"ל לא השתנה כלל – להיפך. הוא עדיין מקפיד לדאוג לעליונות הגברים בחברה, ולקעקוע הנחיתות הנשית – שתימשך גם באזרחות

תהיי אשה ותשתקי (מרב מיכאלי, הארץ)

הסיבה שגברים שומרים כל כך בקנאות על סממני הגבריות שלהם היא שהסממנים האלה עוזרים להם להבנות ולשמר את האפליה שמגדירה את הגבריות כשווה יותר מהנשיות.

משרת אב – האמנם? (שרית סופרין, מגדר וחברה בישראל)

כיום הן הגבר והן האישה תורמים למשפחה בכך שהם יוצאים לעבוד, אך לא די בכך. הגבר זכאי להיות שווה זכויות לאישה גם בזכותו להורות. האבות מהווים חלק בסיסי בתא המשפחתי ועל כן מגיעה להם אפשרות בחירה כפי שמקבלות האימהות.

פערי שכר מגדריים הם בעיה של כולנו (אינה סולטנוביץ'-דוד, The Marker)

למה לנשים אסור לבכות בעבודה (לי פליישר, onlife)

דרך דמעה שקופה (יערה, דיו לבנה)

האישה שהיא אמא שלי התגלתה ברוב תפארתה ממש זה עתה. אמא שלי באה איתי להודו, שם ראיתי אותה בוכה, בוכה באמת, לא כמו אמא אלא כמו בת אדם כמו א'- כמו מי שהיא

מאחורי הקלעים של אתרי הפורנו (העולם הבוקר, רשת)

מחבר הספר "קונוורז'ן", רביב יצחקי, על העולם המקביל של זנות באינטרנט

תלונה בפייסבוק: הטריד מינית באוטובוס לאור יום (חורים ברשת)

המירוץ לפריון (מאקו)

לאור עליית גיל הכניסה להריון והיעדר מודעות, החליטו גניקולוגים מהאגודה הישראלית לחקר הפוריות לעשות מעשה: להגיע עד לברים תל אביביים כדי לשכנע נשים להניח את הצ'ייסר ולחשוב על זה שהביציות שלהן הולכות ומתדלדלות, אז או שייכנסו להריון או שיקפיאו אותן. מי מרוויח מהאובססיה הלאומית לילודה, והאם נשים באמת צריכות להתחיל לדאוג

על הסדרה אלנבי בתכנית סדר יום עם גל גבאי

אהבה זה כל הסיפור? (מחשבות ואפשרויות)

לפעמים הסקס פוזטיבית שבי, שרוצה לשמור על זכויות אדם להיות מיני בדיוק כפי שהוא רוצה כל עוד כל המעורבים בדבר מביעים רצון גם הם, לא יודעת איך לשלב כוחות באופן מיטבי עם הפמיניסטית שבי, שרוצה להגן כמה שאפשר על זכויות נשים בהן כל כך קל לפגוע "בטעות".

בעיה הורמונלית (סליחה, ילדה, את בן או בת?)

אמרתי שזה לא מקובל עלי שהיא תשתמש במילים כמו מוטציה, ושהזהות והמגדר שלי הם הרבה מעבר לכרומוזומים, הורמונים, גנטיקה ומה שמתחולל בגוף שלי. הסברתי לה הכל. את כל המורכבות של האופן שבו אני חווה את המגדר שלי, ושלא בטוח שאבחר לעבור תהליך פיזי ביחס לתחושות האלה.

האומנם שוויון? או שמא "מובסות כפולה"… (אסתי נועה ויזל, מגדר וחברה בישראל)

אז מה עושים? איך עוברים מדיבורים על שוויון למעשים שיובילו לשוויון? איך גורמים לכך שאותן נשים לסביות לא יובסו פעמיים, גם בשם היותן נשים וגם בשם היותן לסביות?

"לא כל טרנסג'נדרית זונה" (תמירה ברין, מאקו)

נשים, תתעוררו! (לימור בן רומנו, מאקו)

גאווה רבה: נועה סתת בדרך לרבנות (מאקו)

פצוע בר נוער: "קשה לצאת מהארון בפתח תקוה" (mynet)

הפוליטיקה הקווירית של ההגירה – תתרגלו! (לסה פסה)

להבדיל מהקריאה "אנחנו בדיוק כמוכם", הקריאה "אנחנו כאן, תתרגלו!", כותב דה ג'נובה, אינה קריאה פרוגרסיבית להפוך לחלק מה"נורמלי" אלא קריאת תיגר על ה"נורמליות". היא אינה קריאה להיטמעות ב"נורמלי", אלא התעקשות על כך שסטייה מן ה"נורמה" תמשיך להתקיים.

הרב אבינר: מה שאינו חוקי, גם אסור על פי ההלכה (סרוגים)

ריקוד נשים עם ספר תורה

ש: איני רואה למה שיהיה אסור לנשים לרקוד עם ספר תורה בשמחת תורה. אני מאד מתלהבת מזה?

ת: בכל זאת אסור. אולי זו רק בקשה תחילית שתביא עוד תביעות דומות בכיוון זה, ויש לדון בכולן. ואם זו בקשה נקודתית, אולי יהיו נשים בלבוש לא צנוע ולא שייך שתחזקנה ספר תורה. ואם תאמר שתהיינה צנועות, אולי אינן במצב של טהרה. ואם הן במצב של טהרה, אולי המניע לא טהור, כלומר רצון להדמות ותחרות. ואם תאמר שהמניע טהור, מכל מקום אין לשנות סדרי תפילה הנהוגים אלפי שנים. באשר להתלהבות, עדיף לך להתלהב בקיום מה שאת מצווה, כי כידוע, גדול המצווה ועושה…

רב הכותל: אין ערך לתפילה שמחללת שם שמים (סרוגים)