על רקע פטריארכלי

21 שנים אחרי שרצח את אשתו הראשונה – גבר חשוד שדקר את אשתו למוות ynet, וואלה, חדשות 2, מעריב nrg, חדשות 10, הארץ

רק ליהודים מותר לאנוס נשים יהודיות (שלום בוגוסלבסקי, onlife)

בשורה התחתונה, גם בסיפור הזה נשים הן שדה הקרב עליו גברים מנהלים את המלחמות שלהם, כמו שהם עושים מאז שחיינו במערות. יהודים נגד ערבים, שמאלנים נאורים נגד ימנים חשוכים, כלי תקשורת נגד פשיטת הרגל הצפויה להם. נשים שסתם נאנסו על ידי הדוד שלהן או הדייט שלהן יכולות ללכת לעזאזל, מסתבר.

ואז, קפאתי (קולך)

לפני חצי שנה עברה אורית, נערה בת 18, תקיפה קשה. במונולוג אמיץ ונוגע ללב היא מתארת את מה שקרה לה ומבקשת מבנות גילה: ”היזהרו. העולם הוא מקום מסוכן יותר ממה שאתן חושבות”

מרכזי ספיגה ומדעי הפיפי (יונית נעמן, העוקץ)

המגדור פולש בנחישות קולוניאליסטית לתוך החיתולים בקמפיין חדש של האגיס – עוד תעלול קפיטליסטי שמדגים כיצד כבר מינקות נידונות הבנות לתפקיד פסיבי ונמדדות על פי מידת שיתוף הפעולה עם הפטריארכיה

החופש מפריווילגיה (שיר, פוסט אורח, אין לי פתרון לבעיה שלך)

מה שאני כן מבינה זה שהסגברה יכול לשמש כמונח שמדיר אנשים מהשיח (עבור גברים ונשים שרואים בו סתימת פיות), או כמונח שמחדד תופעה מסוימת (פטרונות והתנשאות מצד גברים על נשים) ומאתגר את ההבנה שלנו לגבי קיומן של תופעות מסוימות. בסופו של דבר, אני יודעת שמילים, חברה ושוויון הזדמנויות הם גם ובעיקר מה שאנשים עושים מהם, אבל שתחושות עלבון ופגיעה הן נייר לקמוס לא רע לאותן מילים, חברה וחתירה לשוויון הזדמנויות.

הכנס הביסקסואלי־פאנסקסואלי הראשון פסטיבי מציג: הרצאות, סדנאות ואפילו ארוחות טבעוניות (עכבר העיר)

"בראש ובראשונה הרעיון הוא לתת מרחב לביסקסואליות, שלא קיים בשום פלטפורמה אחרת. אפילו בכנסים פמיניסטיים וקוויריים, שלא לדבר על כנסים סטרייטיים, אין כמעט מקום לנושא הביסקסואלי. בכנס סקס אחר האחרון היתה רק הרצאה אחת בנושא, ובכנס זהירות מהמרווח זה כלל לא עלה – ואלו כנסים גדולים של כמה ימים. המטרה שלנו היא לתת מקום לשיח הביסקסואלי, שלא מקבל שום מרחב של נראות וקיום".

לא מחדל אבטחה, מחדל מוסרי (גל חן, סלונה)

ועכשיו? עכשיו שר התיירות שלנו פוקד מועדוני חשפנות; מוסדות מנצלים וסקסיסטיים, בהן מועסקות נשים עייפות מדי, אדישות מדי ועצובות מדי – והכותרת הראשית עוסקת בהיעדרו מהישיבה בנושא גלעד שליט. באשר לחשפניות, הרי שהן רק הרקע. זה בסדר, הן כבר רגילות.

תקינות פוליטית לא אינטליגנטית (עמליה רוזנבלום, הארץ)

צפיתי בפרסומת של בזק. נראה בה גידי גוב "מרגיש בבית" במקום ציבורי, ובין היתר מרכל בטלפון על מישהי שכנראה שינתה את מינה. יש שיגידו שהפרסומת מעודדת התנהגות וולגרית, ויש שיגידו שהיא משעשעת; כך או כך, כדי למצוא בה פגיעה בקהילה הטרנסג'נדרית נדרש מאמץ גדול, או עור דק מאוד.

האם נשים הן יותר מכלי פריוני בלבד? דרשה לראש השנה (שרון אורשלימי, מניפסקס פמיניסטי)

חשבתי שתצא לי דרשה נגד הדרת נשים, אבל בעצם יצאה לי דרשה נגד הפיכתן של נשים לכלי פריוני בלבד. חנה מוכיחה שאפשר גם וגם ופשוט צריך לדעת לשחק את המשחק.

יעל דיין מפליגה מכאן (ענת פרי בזכות עצמה) על ראיון || יעל דיין מנקה את השולחן (הארץ)

בתור אשה שחיכתה בערך עשרים וחמש שנה בשביל לכתוב על האונס שעברתי בצעירותי, להתלונן לא רציתי אף פעם, אבל לכתוב על זה לקח לי עשרים וחמש שנה, ולדבר על כך עדיין אינני מסוגלת, הרבה פעמים העדתי ונחקרתי בבתי משפט. זה קשור לעבודתי ואני די טובה בזה. אבל על האונס לא הייתי מוכנה להעיד ולהיחקר בבית משפט אפילו היום, למרות שאני זוכרת אותו בצלילות רבה.

ייצוג חסר תקדים לנשים במפלגת העבודה (טל שניידר, הפלוג, הארץ)

מפלגת העבודה החליטה ש-40 אחוז מחברי המוסדות הפנימיים יהיו נשים – והן באו בהמוניהן. "ברגע שהתקנון קבע ייצוג מינימלי, מספר הנשים שהביעו עניין גדל מאוד. לא היינו צריכים לצאת בקריאה יזומה למלא את השורות", אומרים שם

אשת השנה ו-50 הנשים המשפיעות של מגזין ליידי גלובס

התרשמנו: בכירות נוספות שהטביעו השנה חותם (ליידי גלובס)

הפרוייקט של סלונה- ממשלת הנשים הראשונה

צפירה שטרן אסל מנהלת "לא מצונזרת": "אין דבר מכוער מהדרת נשים מפרסום חוצות של אירועי תרבות בבירת ישראל.
כי ללא שוויון – אין תרבות. כי ללא חופש הביטוי- אין אומנות. כי ללא חירויות הפרט – התרבות שמיוצגת היא צבועה והרסנית.
בתמונה: מצד ימין הפרסום להופעה בעיתון "עכבר העיר" , מצד שמאל אותו מופע בפרסום חוצות"

הרצח שלא היה: האישה מדימונה מתה ממחלה ynet, הארץ, מעריב nrg

זהות גנובה (הארץ)

"הזדהיתי עם האפלוליות שלה, עם הסודות שלה, עם זה שהיא לא היתה ילדה נחמדה ולא מתחנפת", היא אומרת. "זה מה שקנה אותי, כי ממני ציפו כמובן להיות הילדה המתוקה, המקסימה, היפה, התלמידה הטובה והחברותית, שעושה כל מה שראוי.

העלבון והזוהר (הארץ)

רבים התקשו לקבל את העובדה שהאשה היפהפייה היא גם סופרת חדשנית. 50 שנה לאחר פרסום "ברקיע החמישי", רומן הביכורים של רחל איתן, הוא מופיע מחדש. מכריה מדברים על חייה השערורייתיים, ההתנבאות שלה על ערש מותה בניכר, ועל הספר החדש שהותירה

נשואים על תנאי || כשדתיים רוצים הסכם קדם-נישואים (הארץ)

הזוגות נתקלים בקשיים מאחר ורבנים מקומיים מסרבים לאשרר את ההסכם. הרבנות הראשית אולי תתמוך, אבל רק בתמורה לשליטה על התהליך

התרת עגונים ועגונות מכבליהם (יעל לוין, קולך)

התרת עגונים ועגונות מכבליהם – על החובה להתפלל בראש השנה למען עגונים ועגונות

הסכם ושטר לנישואין בצדק ובהגינות (עו"ד סוזן וייס, קולך, מרכז צדק לנשים)

המדריך החלקי לקיצוץ הגבר (מאשה אברבוך, עיתון שחור, טיפול שורש)

אז למה לנו בכלל לקצץ גברים? וואלה, לי באופן אישי אין שום שאיפה לזה, לא מספיק משעמם לי בחיים בשביל לצאת לציד ברחובות. הבעיה היא שזה תמיד קורה בלי לשים לב. פתאום הם קטנים ופגועים ומסכנים אחרי שהסברת להם כמה הם היו פוגעים, גדולים ולא מתחשבים.

אוכלי הבשר לא זקוקים למטיף (הילה קרן, מעריב nrg)

לצד האלפים שיורופסקי שכנע, ישנם אלפים שהוא מרחיק. כיצד אפשר לאחל אונס לנשים שלובשות פרווה, ובאותה נשימה לדבר על חמלה?

פורנו ראשון של בחור ישיבה (הפוסט-בלוג)

היום מן הסתם הכל יותר פשוט להם, למתבגרים החרדים של 2012, בכל פינה מרחפת כתובת IP שונה ולמרות שבשכונה החרדית בה אתה גדל 50 אחוזים מהרשתות יהיו "כשרות" וחסומות לתוכן פורנוגרפי, עדיין כל מה שהם צריכים זה לפטופ, ומפתח פשוט לדלת של החדר.

הרבנית הכי מצחיקה במגזר החרדי (חדשות 2)

בערב ראש השנה מתקיימים אירועים רבים של סליחות ושיעורי תורה, ובניהם תופעה נשית אחת בולטת ושמה "הרבנית ימימה מזרחי". אלפי נשים נוהרות כל שבוע לשיעוריה, שמשלבים גם סטנד אפ. סיוון רהב מאיר על הרבנית הכי מצחיקה במגזר

בואי קלה: למה אין יותר נערות רוק בארץ? (מעריב nrg)

חלום כהה: מפרקים את המיתוס של ענבל פרלמוטר (מעריב nrg)

60 אלף שקל קנס לבעלי אולם שדחו לסביות ynet, מאקו, הארץ

אילת: חילקת כרטיסי שירותי מין? תיפרד מהאוטו (mynet)

אב בית דין בנקבה – אם בית דין? טור לפמיניסטיות שבינינו (משולחנה של עורכת רבתי)

חרדיות לנשים בשוק: אל תגיעו לכאן עם גופיות (mynet)

המזונות החדשים: דמי טיפול (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

שדולת הנשים מבכה את לכתה של חברת ההנהלה, עו"ד אודליה לוי-אטינגר (שדולת הנשים)

גם אחרי שיפוץ, בבית הכנסת של רשות השידור אין מקום לנשים (הארץ)

עיריית ירושלים: לימוד גמרא – לגברים (ynet)

קיפאון מדיני ומגדרי- מתוך הטלוויזיה החברתית: