שימותו כגיבורים יחד איתי (ד"ר שרון גבע, onlife)

זוועות מלחמת העולם השנייה קרעו משפחות ואמהות מצאו עצמן מגינות על ילדיהם מפני מפלצות חמושות בנשק ובשנאה. שום דבר בעולם לא מכין אמא לחנוק את תינוקה או ללוות את ילדיה לתאי הגזים

השותפה הנשכחת של יאנוש קורצ'אק (הארץ)
סיפורה של סטפה וילצ'ינסקה, שהיתה שותפתו המלאה של קורצ'אק והלכה אל מותה בטרבלינקה, ממחיש כיצד נבנה, או נמחק, זיכרון היסטורי

לילי בן עמי | סבתי לילי קשטיכר  (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

במטה קסם עודדו ההופעות האלה את רוחן של הבנות. קרקור הקיבה הריקה שימש מנגינת לוואי להופעות. כדי לעורר בנו את השאיפה ליצירה, הודיעה לילי שתתן כפרס תפוח אדמה או שניים, אותו חסכה ממנת הצהריים, עבור מנות מוצלחות. […] על לילי קשטיכר אמרו בתחילה שהיא משוגעת, שמצב כה קשה אין לה דאגה אחרת מלבד מזון רוחני, ומוכנה לסבול רעב בעד שיר או ציור. אבל במשך הזמן הבינו לרוחה, כי האוירה השתנתה וכך גם הזמן עבר מהר יותר.

לזכר הכנרת מאושוויץ (רועי לוינגר, גל"צ)

הכל אודות אמא שלי (אריאנה מלמד, yent)
כשאיש לא העז, אמי הזריקה לסבתא מנת יתר של מורפיום כדי להצילה מהוצאה להורג בידי הגרמנים. לעתים נדמה לי שאלצהיימר היא מחלה קלה יחסית לזכרונות שאמא אוצרת, גם אם פתאום היא בורחת מהנאצים או חוגגת פעמיים את ליל סדר

קול קורא/ת: החזרת נשים להיסטוריה (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

במסגרת זו אנו פונות גם לכל המחברות/ים שכתבו ערכים בנושאים אלה לאנציקלופדיה ההיסטורית נשים יהודיות, בהוצאת משה שלוי, ירושלים. ניתן לקרוא ערכים אלה באנגלית באתר של ארכיון הנשים היהודיות (Jewish Women's Archive), אבל הצעתנו היא לפרסם אותם בעברית.

הקול שלא נשמע: על רדיפת הומואים בשואה (טל איתן, ynet)
קשה להעריך כמה הומואים נרצחו בידי הנאצים ועוזריהם. חלק מהמקורות התחקו אחר כ-10,000 קורבנות ששמותיהם ידועים, ושעליהם קיים תיעוד מדויק. מקורות אחרים טוענים כי מדובר בהיקפים גדולים בהרבה, של כמה עשרות אלפי בני-אדם, שנאסרו בידי השלטון הנאצי ובחלקם הגדול קיפחו את חייהם יחד עם מיעוטים אחרים

הומוסקסואליות בגרמניה – מאז ועד היום (רננה לויאני, מאקו)

___________________________________________________________

אין זונות מאושרות. והן ימותו צעירות. אכפת לכם? (גלי וינרב, גלובס)

הן סובלות מדלקות במערכות השתן והרבייה, דלקות עור, נזק לרצפת האגן, וסיכון מוגבר לחלות בסרטן צוואר הרחם ■ 23% מהן הוכו עד כדי שבירת עצמות ■ 8% מהן חולות באיידס ■ האם יש דרך אמיתית לשפר את בריאותן?

פוסט אורח/ בעד גרסת נ' (בת עמי נוימאיר פוטשניק בפוסט אורח בבלוג של דבורית שרגל – velvetunderground)

לוויתן מתרסק אל החוף (נמרוד אבישר, בלוגיקה)

אחותי הצעירה ממני בשנים ובכירה ממני בחכמת חיים דיברה איתי השבוע על עוברי האורח שהתקבצו מסביב לחזות באירוע – מבלי למחות כנגדו, מבלי להזמין משטרה. היא טענה שמקומם על ספסל הנאשמים המוסרי גם כן, ואני נוטה להסכים – גם מסיבות שיובהרו בחלק הבא של הדברים. אלא שבדור משפטני שכזה, כולם כבר חרצו דין, ומבלי להידרש למוסריות המעשה, נדרשו לחוקיותו הנמצאת, כך נראה, בתחום האפור, ומכל מקום מחוץ לסמכות שיפוטם

זה עדיין אונס (שי גולדן, מעריב nrg)
העובדה שהאישה שקיימה יחסי מין בבוגרשוב הייתה זונה, לא מצדיקה את המעשה האלים. מי שחושב אחרת מוכרח לבדוק את מצפונו

הופכות את היוצרות  (בפייסבוק) "הופכות את היוצרות" הנה עמותה למען הכשרה, תעסוקה והעצמה של נשים היוצאות ממעגל הזנות

ניסוי בעקבות המין הקבוצתי בחוף בוגרשוב: מה אתם הייתם עושים? (חדשות 2)

למי אכפת שהיה מין קבוצתי בחוף? (חיים נבון, ynet)

ניצב אהרון אקסול, למה השוטרים לא קטעו את המין הקבוצתי בחוף בוגרשוב? (מרב מיכאלי מראיינת, הארץ)

מזעזע: חשד לאונס קבוצתי של תלמידת תיכון ממרכז הארץ (חדשות 2)

צעדת לפידים בחוף בוגרשוב: "הישראליות הפכה את האישה לחפץ" (כיפה)

פרשת האונס הקבוצתי: הנערה ברחה מהמחסה – ואותרה בעיר שבה הותקפה (חדשות 2)

"עושים שמח" בחוף בוגרשוב (עמליה רוזנבלום, הארץ)

דגל שחור (גילה גמליאל, מעריב nrg)

התלוננה על אונס במשטרה – ונעצרה על עריקות מצה"ל (וואלה)

___________________________________________________

הבלוג "כאן המפתחות של הצוללת" עבר בית 

עוד בלוג חדש (יחסית) – קישקשתא 

lib vs. lube 

אין לי דרך אחרת לומר את זה, אז פשוט אגיד – מהפכת השחרור המיני אכן הייתה מהפכה, אבל אם חשבתן/ם שמהפכה נועדה לטייב אורח חיים באה זאת והוכיחה שאפשר גם ההפך – לייצר מצב בו למראית (ז)עין היא נועדה לכולם ונועדה להוצאה אל החופשי אבל במציאות היא יכולה לייצר עוד התגלמות של דיכוי, גם אם לא מחושב מראש.

ועוד בלוג חדש  – עיקור שורשים

החפצון הראשון שלי

בכל זאת, לא משנה כמה אני קוראת וכמה אני "מבינה" שזה לא משנה איך אני נראית ושזה לא צריך להשפיע, יש פער ענק בין ההבנה לבין ההפנמה. ואמנם אני יותר מפנימה מבעבר, אבל עדיין, אני בעיניי – חפץ. עם כל כמה שאני רוצה להיות חופשייה מהדיכוי המגדרי ומהחפצון שהוא מביא עלינו, אני לא מצליחה להשתחרר, ובספק אם אי פעם אצליח באמת.

ועוד בלוג חדש – הפרשדונה –

על החשיבות של מצעד גאווה אלטרנטיבי

יש צורך במצעד שזוכר שאי אפשר לתת ייצוג לכולן במצעד אחד, כי הקהילה הלה"ס היא קהילה גדולה ומגוונת שקבוצות שונות בה חוות את הדיכוי בדרכים שונות. מצעד שיהיה סולידרי גם עם קבוצות שבד"כ כמעט ולא זוכות לסולידריות במצעדים, כמו זונות טרנסים וטרנסיות, לה"ס פלסטיניות, לה"ס לא יהודים וכו'

כשיופי הופך לתנאי העסקה מקובל (ליאן רם, onlife)

כאילו אין מספיק מקרים של אפליה בחברה, אפליה על בסיס מראה צוברת גם היא תאוצה. ילדים לא יפים סובלים יותר מהתעללות בבית, נאשמים יפים זוכים להקלות בעונש, ויופי הופך לתנאי העסקה חשוב יותר מכישורים או השכלה

וואלה גבר! / חנה אלבג-הורן ועבגד יבעור  (Video Coach)

בפסאדה של ערוץ לגברים, הוא בעצם יוצר ערוץ שנותן לגיטימציה לסוג אחד ויחיד של גבריות, וזו, ככה במקרה, הגבריות המיינסטרימית הכי שמרנית שאפשר  למצוא. תמונת העולם השמרנית הקלאסית, כן כן, זו שחשבה שנשים בכלל לא צריכות להצביע, לעבוד, לשלוט בכניסה/אי כניסה להריון. ההיא שנדמה לנו שמיגרנו.

"נו, את בטח לא יודעת מתי הווסת שלך" (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

שיחקה אותה, השופטת ל' (יערה צרי, דה באזר)

נדמה ששופטת הכדורגל, לילך אסולין, מודעת לשינוי (שחיכתה לו שנים) בשילוב נשים במרחבים גבריים. היא, לעומת הטייסת, מבינה שהיא יכולה להיות שופטת כדורגל מצוינת ועדיין, לולא החלטה חיצונית, רק בגלל שהיא אישה היא לא תוכל לעשות את זה.

חילונית? דתית? תמיד אישה / תמר זנדברג (צו פיוס)

ויצו, נעמת, אמונה – שלושה ארגונים שנועדו לתת מענה לצרכיה של האישה העובדת, מעידים שמעבר להבדלים הדתיים, נשים ישראליות מתמודדות עם אותן בעיות יומיום.

אשדוד אזור ג' : 

One woman’s battle against extremism  (רני חזון וייס)

נשים, ראש חודש, לבנה – ועצמאות ישראל? (לאה שקדיאל, קולך)

ילדים זה מוצר – תגובה לקמפיין של אגודת אפרת (מרים אדלר, קולך)

בעקבות ההטרדות בהר הצופים: סדנת הגנה עצמית לסטודנטיות (מעריב nrg)
תנועת "אם תרצו" יזמה סדנת הגנה עצמית לסטודנטיות, כמענה לבעיית ההטרדות המיניות באזור קמפוס הר הצופים. בקרוב יחולקו לסטודנטיות משרוקיות שישמשו אותן כדי להרתיע ולהתריע

תוך עשור: הוכפל מספר הפריות המבחנה בישראל (ynet)

משרד הבריאות מפרסם לראשונה נתונים על טיפולי פוריות בהפריה חוץ גופית בישראל מהם עולה כי מספר תינוקות המבחנה הכפיל את עצמו בעשור האחרון, והם מהווים כ-4.1% מכלל הלידות בישראל. בסך הכל בשנה שעברה בוצעו כ-35 אלף מחזורי טיפול

נעצר בעלי עיתון סקס: "גדול מפרסמי הזונות" (ynet)
היחידה המרכזית של מחוז תל-אביב עקבה אחר בעל עיתוני סקס שלפי החשד פרסם פרטי מאות נערות ליווי בניגוד לחוק

הדרת נשים משלטי אגד: בג"ץ מחכה להסבר (ynet)

אויב חדש במאבק בהדרת נשים: מותגי האופנה הישראלים (xnet)

הלב שלנו מת מזמן. הפכנו לחיות פורנוגרפיות (שלי פרץ, ynet)

חיילים ביקשו: אטמי אוזניים בשירת נשים (כיכר השבת)

אחריותו של הרב דרוקמן (אילת וידר כהן וריקי שפירא, קולך)

בשבועות האחרונים ניהלנו התכתבות עם הדוברות של משרד המשפטים בניסיון לקבל את החומר שהיווה את הרקע לנזיפתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, ברב דרוקמן. התשובות שקיבלנו אינן מותירות ספק באשר למסר החברתי החמור המועבר בהענקת פרס ישראל לרב דרוקמן.

יועז הנדל: "ר' סיפרה לי על ההטרדה המינית – לא הייתה לי ברירה" (חדשות 2) –

הגשמתי חלום, הבאתי ילד לזוג מקסים (אם פונדקאית, ynet)

אבהות במחלוקת ( הטלוויזיה החברתית):

 

התנועה הקונסרבטיבית בישראל תסמיך הומואים לרבנות (הארץ)

"לא אהיה רכיכה שמתאימה את עצמה לכל שטות"
לחברת הכנסת אורית זוארץ היו אולי את כל הסיבות להיות במקום אחר בחיים, אבל ניתנה לה הזדמנות והיא לקחה אותה. ראיון לוחמני אופטימי (סלונה)

ארגונים פמיניסטיים: לבטל את הגבלת שעות השידור לנשים ב"קול ברמה" (כיפה)

הרב ליאור: אסור ללכת להצגה בה מופיעות נשים, אפילו אם הן צנועות (כיפה)
הרב דב ליאור מחדד את פסיקתו ואוסר לא רק שמיעת שירת נשים בהצגות תיאטרון, אלא אף קובע כי חל איסור לצפות בהצגות בהן משתתפות נשים, אפילו אם הן מקפידות על לבוש צנוע

הרב אליהו אוסר שירות לאומי לבנות בבתי חולים או במשטרה (כיפה)
הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, פוסק כי "מותר לשרת שירות לאומי בבית פרטי, או במקום פרטי הדומה לבית, כשהבת לא נמצאת תחת אחריות זרים"

זה קרה הלילה, שוב , לצערי, אני בחיים לא אוכל לשכוח , זה שהם מנסים "להמתיק" את העניין לא הופך את זה ללא הטרדה  (הכצעקתה)

נער חרדי בן 17: "למדתי שאפשר לחיות עם נטיות ביסקסואליות" (מאקו)

ירושלים: החרדים נגד הופעה של ירדנה ארזי (mynet)

עכשיו זה מדעי: גברים נוהגים טוב מנשים (ynet)

סרטון המתעד אונס קבוצתי מעורר זעם בדרום אפריקה (הארץ)
לאחר שהסרטון, שבו נראים שבעה גברים אונסים נערה מוגבלת, הגיע לטלפונים סלולריים רבים, מנסה המשטרה המקומית למנוע את המשך הפצתו

התקווה של נשות פקיסטאן במאבק במשחיתים את גופן בחומצה (הארץ, מתורגם מהניו יורק טיימס)
חומצה היא הנשק המועדף על גברים בפקיסטאן שרוצים לנקום בנשים "מרדניות". סרט תיעודי שזכה באוסקר, מעורר תקווה ששלטון החוק יילחם בהם בחזרה

חשד באפגניסטאן: קיצונים הרעילו 150 נערות משום שלמדו  (הארץ, מתורגם מרויטרס)

הנערות הורעלו אחרי ששתו מים נגועים בבית ספר תיכון בצפון אפגניסטאן. בכירים בקאבול מאשימים קיצונים איסלאמים המתנגדים להשכלת נשים

סחר בנשים – גם בארה"ב (ניקולאס קריסטוף, הניו יורק טיימס)

התכנית של מליסה האריס-פרי  – מומלץ- כך נראה פמיניזם רדיקלי אקטואלי בטלוויזיה בכבלים

Exposing sex-trafficking in America   Breaking down gender barriers in a foot-race

Adding value to women’s work  Forced sterilizations on women of Uzbekistan

The social stigmas of gender roles   Obama housing rule prohibits LGBT discrimination

'Texts From Hillary' offers possible glimpse of 'real' Hillary Clinton

Being transgender in America

__________________________

האם אוזבקיסטן עיקרה אלפי נשים ללא ידיעתן? (ynet)

50 שנה לספר שנחשב לאבן יסוד בחשיבה הפמיניסטית (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)
"מחברת הזהב" של דוריס לסינג השפיע על חיי נשים רבות. וגם: לא רק בסרט החדש "אלברט נובס" – במשך ההיסטוריה היו לא מעט נשים שחיו כגברים

נשות מצרים חוששות לזכויותיהן לאחר המהפכה (הארץ)
במשך שבועות הן הפגינו בקהיר למען עתיד טוב יותר. כשהתעוררו מהאביב הערבי, גילו הנשים במדינה כי אפילו התנועות החילוניות לא רואות בהן שוות

העוגה השחורה שמסעירה את שוודיה (הארץ, מתורגם מהגרדיאן)  גם ב- ynet

שרת התרבות של שוודיה דוחה האשמות של גזענות, לאחר שלקחה חלק במיצג אמנות בו חתכה עוגה שעוצבה בדמות אשה שחורה

כמה תגובות לפרשה- 

Sweden: the country where racism is just a joke (ג'אלוו מאמודו, הגרדיאן)

Racist Swedish cake, you say? Let's have a slice of the outrage (ג'ונתן גונס, הגרדיאן)

The Brilliance of Sweden's Shocking Golliwog Cake (האטלנטיק)

מליסה האריס פרי: Provocative Swedish artist highlights racial violence

אגב – זוהי נייאמקו סאבוני- השרה לשוויון מגדרי בממשלת הימין בשבדיה:

השבוע היה יום השכר השווה בארה"ב:  

איך לסגור את פער השכר המגדרי ב-7 צעדים קלים (The Nation)

Should We Be “Celebrating” Equal Pay Day Today — or in January? (טיים)

דו"ח מיוחד  The simple truth about the gender gap

נשיאת ליבריה: אטיל וטו על הצעות חוק נגד הומואים (מאקו)

My So-Called Ex-Gay Life – The American Prospect   ושיחה עם המחבר בתכנית של רייצ'ל מדוו 

תהיי אישה ותתפשטי (ליטל אבזון, מאקו)

Was Adrienne Rich Anti-Trans? SAMHITA MUKHOPADHYAY, The American Prospect

סעודיה: איסור על הומואים ו"טום בויז" בבתי הספר (מאקו)

הדרקוניות: נשים סיניות בעולם העסקים (מעריב nrg)
כרבע מהמשרות הניהוליות הבכירות בסין מאוישות כיום ע"י נשים. שילוב של גורמים פוליטיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים תרם להצלחה

נשיא דרום אפריקה מציג: אשתי הרביעית (ynet)

עדות: חשפניות התחפשו לנזירות במסיבות המין של ברלוסקוני (הארץ)

 הדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט:    The Battle for the War on Women , The Women's Vote

ארה"ב: מורה שהייתה בעברה כוכבת פורנו ופוטרה – לא מתכוונת לוותר (חדשות 10)

מעצרים בהפגנות תמיכה ב- Pussy Riot ברוסיה (הגרדיאן)

ראיון || מה מושך את ג'נט מקטיר לגלם דמויות לסביות (הארץ)

סרטון חדש ברשת: "מה קרה לך, אסמה?" (מעריב nrg)
הרעיות של שגרירי גרמניה ובריטניה באו"ם יצאו נגד הגברת הראשונה של סוריה על שהיא דואגת לסגנון הלבוש על אף ההרג

The rise of the Mormon feminist housewife ( איירין קרמון, סלון)

בכספי סיוע בריטיים -עיקור כפוי של עניים בהודו (הגרדיאן)

שר ההגנה בארה"ב מציע לבחון מחדש את הכללים בנוגע לתקיפות מיניות בצבא (הניו יורק טיימס)

אמצעי מניעה והריונות בגיל העשרה (מאמר מערכת – הניו יורק טיימס)

נשים ועבודה (פרנק ברוני, הניו יורק טיימס)

פרשת הזונות והסוכנים: איך שרה פיילין קשורה? (ynet)

שלושה מהסוכנים שבילו עם זונות בקולומביה עזבו את תפקידם (הארץ)

 

לא היא, הם (נעמה כרמי,  קרוא וכתוב)

והם? זהו. עליהם אני רוצה לדבר. על חבורת הנערים/צעירים. איך זה שהם לא מרגישים גועל מעצמם? להכניס את חלקי גופם באופן כזה לגופו של אדם אחר, אחד אחרי השני. ללא שום אינטימיות (בואו לא נדבר על חיבה, זה פוריטני). כי גם אם לא היה כאן “אונס” מבחינה משפטית, וגם אם הם באמת חשבו שהיא עושה זאת מרצונה החופשי – הם לא התנהגו אליה כאל אדם. כאל יצור אנושי. הם התנהגו אליה כאל חפץ. שנועד להשביע את תשוקותיהם. שאפשר וצריך להשפיל בכינויי גנאי; שאפשר וצריך לקרוא לאחרים לבוא לעשות סיבוב בשקל. אולי גם צילמו. זאת התמונה שיש להם על “מין”.

אונס קבוצתי או המופע הטוב בעיר? (מאיה קוי, onlife)

לנוכחים בחוף באותו הרגע זה נראה פחות כמו ניצול ועבירה, ויותר כמו הצגה מוזרה ובלתי צפויה. לקיים יחסי מין בציבור זה אולי קצת אקסהיביציוניסטי, אבל בעולם בו מלמדים גברים לנצל כל הזדמנות למין, שפלה ומפוקפקת ככל שתהיה, זה לא נראה כמו משהו שצריך לעצור, זה לא נראה כמו אונס. שאלות של ניצול, הסכמה ומודעות אינן שאלות ששואלים את עצמם נערים שלומדים שמין הוא משהו שמשיגים, משהו שעושים למישהו אחר ולא משהו שעושים ביחד.

עם הגב לים (Inter Spem et Metum)

סביבה שבה לא מקובל שסקס הוא אוטומטית בסדר, והוא נתפס כהתרחשות שמעלה חשד, תהיה סביבה פחות נחמדה לחיות בה מבחינות מסוימות, אבל פחות סביר שהיא תגלה אדישות לאונס קבוצתי שמתרחש במקום ציבורי. אם בחוף הים של תלביב היו קמים שלושים אנשים ואומרים "רגע, הם שוכבים? למה?”, כנראה שהסיפור היה נראה אחרת.

הגישה הזו מעלה הרבה דילמות לא פשוטות, שמי שמתמודדת עם שאלות של סקס והסכמה נתקלת בהן הרבה – כמה חופש וכיף אנחנו מוכנות להפסיד בשביל להרוויח ביטחון, ומי מרוויח/ה ומי מפסיד/ה מהסידור הזה

שישי – אירוע תפילה ומחאה בעקבות אובדן צלם האנוש בחוף בוגרשוב

שני- הפגנת זעם כמחאה על האונס בחוף בוגרשוב

אם לא הייתי נאנסת (ליבי, דיו לבנה)

*אזהרת טריגר*

אני עכשיו מדברת- את כול כולי אני מדברת- בכול גרוני- בקולי- עבורי

ועבור כל השותקות אי שם.

אם הייתי נאנסת (יערה, דיו לבנה)

אני רוצה לצרוח להן 'תתעוררו בנות אנחנו שוות יותר מזה'. אני לא עושה את זה, משהו עוצר בעדי. הרדיקליות שלי לא מגיעה למקומות האלה זה כנראה בגלל שאני לא יכולה אלא להבין אותן.

לי זה לא קרה. לא בדיוק כך.

מה זו הסכמה? (מאיה קוי, m0rebutter)

*אזהרת טריגר*

זו לא חרמנות, לא ככה היא נראית או מרגישה. זה צורך כפייתי ונואש בתשומת לב, בחיזוק חיובי כלשהו. זו אישה שצמאה למבט גברי שאינו מזלזל לחלוטין. היא רגילה לכך שרואים אותה כתמהונית, כמשהו שהוא בהחלט ובפירוש לא אובייקט נחשק או מכובד. ההזדמנות לקבל שבריר של נחשקות, חיזוקים חיוביים, מבט שרואה אותה לרגע, לא כשקופה אלא כאדם שמעוניינים בחברתו.

חוף בוגרשוב (קוצים)

חלק ניכר מהגברים לא מודעים בכלל לחוויה הנשית הזאת, ולא מסוגלים להבין אותה. הם לא מצליחים לדמיין את עצמם בעולם שבו יחסי הכוחות אינם לטובתם. הם לא מצליחים להבין את האיום התמידי שנשים נמצאות בו, את התחושה הזאת שאת עלולה להיות מושפלת או להיפגע פיזית בכל רגע נתון, אפילו שזה לא קורה כל הזמן. חוויית ה"עלולה" הזאת, שנשים חיות בה, היא חמקמקה מדי עבורם. חוסר המודעות הזה להבדלים בכוח מייצר עיוורון כלפיו כשהוא בא לידי מימוש – זה אפילו לא נחווה כשימוש בכוח.

*נכתב לפני 6 שנים – "שתיקת הגברים חייבת להפסק. האם יהיה לנו האומץ?" מכתב של גבר ישראלי לגברים הישראלים בעקבות פרשת נבטים (אביב יהלום, מתוך הבלוג של אורית קמיר)

ואין שום דבר גברי בהתייחסות אל אשה כאל גוף חסר נשמה, כאל משהו אחר, פחות ערך, שמשמש אך ורק לסיפוק יצרינו, עד שאיננו מסוגלים לראות בה את אחותנו – בת אנוש שוות ערך לנו בכל. גבר הוא קודם כל אדם, וככזה נבחנת גבריותו במידת האנושיות בה הוא נוהג כלפי בני ובנות אנוש אחרים/ות, ולא במידה שבה הוא מנצל אותם/ן לצרכיו.

טוני פורטר: קריאה לגברים

בכינוס של "טד אישה" טוני פורטטר קורא לגברים באשר הם: אל תתנהגו :"כמו גבר" תוך סיפור ארועים עוצמתיים מחייו שלו,הוא מראה איך תפיסת החיים הזו, מוחדרת לגברים ולנערים ומביאה גברים ליחס של ביזוי,התעללות וניצול כלפי נשים כמו כלפי גברים אחרים.הפתרון שלו השתחררות מהתיבה הגברית

פרשת המין הקבוצתי בחוף || פתאום נזכרתם להזדעזע? (מרב מיכאלי, הארץ)

הסקס הקבוצתי בחוף בוגרשוב: סיטואציה תקינה או לא תקינה? (מגפון)

כשהאונס בחוף בוגרשוב מגיע לטוויטר (onlife)

מה אתם הייתם עושים? (קארין ארד, xnet)

למה הם לא התערבו? (סלונה)

אוהבת סקס (הדס בשן, סלונה)

שני מעגלים לאונס הקבוצתי: האונסים והמתבוננים (ענבל כהן, וואלה)

מותה של הסולידריות הישראלית (שי גולדן, מעריב nrg)

האישה מפרשת המין הקבוצתי בחוף מדברת לראשונה (חדשות 2)  גם ב- הארץ, חדשות 10, וואלה, ynet, מעריב nrg

פרשת הניצול המיני בחוף ת"א || ראיות לכך שהאירוע נמשך לפחות 3 שעות (הארץ)

מכרי האשה שקיימה יחסי מין בחוף: היא נוצלה כך גם בעבר (הארץ)

"המשפחה שלה מפורקת מבחינה נפשית", אמר מכר של האשה, אם לילדים בת 35 מהמרכז. עד ראייה: "לא נכנסתי לזה כי היתה לי הרבה עבודה"

עדי ראייה למין הקבוצתי: "חשבנו שזאת יצאנית" (ynet)

המין בחוף: לא ראו או שמעו(הארץ)

קצת פרופורציות (הילה קובו, מעריב nrg)

פוסט אורח/ ח' מהחוף: "זה מרצוני" (עפר מאיר, בבלוג של דבורית שרגל, velvetunderground)

התקשורת מציגה: סקס על החוף (מתי גולן, גלובס)

המין הקבוצתי בחוף: ייחקר תפקוד השוטרים – "לא זיהו אירוע חריג" (מעריב nrg)

"אם זה נראה לכם הזוי – אז יש כאן כנראה אירוע לא תקין" (מאקו)

עוכבו לחקירה שני נערים החשודים במעורבות בפרשת המין הקבוצתי בחוף בת"א הארץ , חדשות 2 , חדשות 10, וואלה, ynet, מעריב nrg

ללה מימונה: "ולבשה העבריה תלבושת ערביה" (שירה אוחיון, מיומנה של נערה מזרחית) וגם בהעוקץ

חמור מכך, במרכז החג, ניצבת לא פחות מאשר דמות נשית אבסטרקטית: הלא היא ה"ללה מימונה", גברת מימונה, שלכבודה שרים המרוקאים בחג את השיר המסורתי: "א-לָלַה מימונה, מְבּארכּה מסעודה" ומברכים אחד את השני "תרבחו ותסעדו" . ישנם חוקרים ומלומדים רבים שנוטים לעשות לחג "הדתה" אפולוגטית ולייהד אותו באמצעות ייחוס מקור החג לזכר מותו של רבי משה בן מימון, גדול הפילוסופים וההלכה היהודית- הרמב"ם או שקושרים אותו לחג הפסח ומנסים למצוא אסמכתאות יהודיות לחג. ואולם סברה זו עדיין לא נותנת הסבר למילות השיר המסורתי המושר במימונה ולשאר הפעולות הסימבוליות בחג. נשאלת השאלה מיהי אותה גברת מימונה שלכבודה יהודי מרוקו חוגגים?

בלוג  חדש: דיו לבנה   

אם הייתי כוסית

אם הייתי כוסית הייתי מחבקת את המילה. הייתי מקבלת את ההמצאה של השפה העברית אשר מתייגת את האישה לא כסך כל איבריה אלא כסך איבר אחד בלבד שהוא במקרה איבר מינה. מילה שהיא אפילו לא עברית וכמו שאנחנו מתכחשות לכל מקורותינו הערביים או השמים האמיתיים, כך אנחנו מתכחשות לשפה.

אם הייתי כוסית?!

אני אישה בלתי משתחררת. הדמות המשתקפת במראה ובחלונות הראווה ומבעד לכל קרן אור חוזרת שיצרה בבואה שלי, באופן צפוי ובלתי צפוי, צופה בי מובחלת, מלגלגת לי, לעתים אלימה: את שמנה, מכוערת, טיפשה, חסרת כישרונות, לא מיוחדת, את סתם, את כלום.

בתור התחלה, תאמין. (קוצים)

הרדוקציה שאת עושה לנשים וגברים כיצורים המונעים אך ורק מהורמונים היא מעליבה במקרה הטוב, ומסוכנת במקרה הפחות טוב. כך או כך, היא בעיקר מטעה.

ההמשגה שלך את הסיטואציה, לפיה הגבר הוא זה ששולט בעניינים ועליו מוטלת האחריות לא רק לרצונו אלא גם לרצונה של האישה היא לא פחות ממסוכנת. בתור מטפלת מינית, בואי נחשוב רגע על המסר שאת מעבירה כשאת אומרת לבחור "אל תאמין לה". אל תאמין לה כשהיא אומרת לך "כן, אני רוצה לשכב איתך". לי זה נשמע דומה מדי ל"כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?". האם גם אז הוא צריך לא להאמין לה? אולי לשאול לפחות שלוש פעמים "את בטוחה שאת לא רוצה?"?

מבט מוקדם להטרדות המיניות העתידיות, או: למה הקליפ של הבינתחומי כל כך מעצבן (מאיה קוי, m0rebutter)

פוליטיקאים זוטרים יותר ופחות התחילו באגודת הסטודנטים. אגודה שממשיכה, שנה אחר שנה, להעסיק חבורה של אינפנטילים סקסיסטים באופן מובהק מנבאת את ההטרדות המיניות עליהן נשמע עוד 20 שנה. אלו התלונות על ניצול יחסי מרות והדרה ממוקדי כוח שנקרא עליהן בעיתון בעתיד. ככה הן נראות כשהן קטנות.

ואז הם לא התחתנו: האם האגדות המשוכתבות עדיין רלוונטיות? (הארץ)

"הנסיכה שלבשה שקית נייר" מצטרף עתה למגוון ספרים מסוגו על מדף הספרים בעברית, בהם "הנסיכה חוכמולוגה" החביב של בבט קול (כנרת), "נסיכה לא לאכילה" של רוג'רסון גילאם (דני ספרים), "אגדה חדשה" של גייל הראבן (עם עובד) ו"נסיכה על סוס", קובץ סיפורים בעריכת פרופ' מירי ברוך (עם עובד).

במיטבן, המעשיות החדשות הללו מציגות פיתול כלשהו בעלילה. הן מנצלות את גורם ההפתעה, ויש בהן הומור. אין ספק שאלה מעשיות מתוחכמות. מתריסות, שאינן רכות כצמר גפן מסוכר בהשוואה לאותן אגדות בעיבוד דיסני.

יפה ברלוביץ | בואו נעשה היסטוריה ביחד, ונחזיר את הנשים-ההיסטוריות להיסטוריה שלנו (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

מצאתי לנכון לפרט את כל הפעילויות האלה כדי להראות כיצד מכל מיני כיוונים פורצים קולות הקוראים שוב ושוב: לא לשכוח, לא להשכיח, ולהעלות את הנשים ההיסטוריות על סדר היום הציבורי שלנו. אבל הקולות האלה הם פזורים, ואין ספק שיש לרכז אותם יחד ולהפעיל אותם יחד.

´רוזה´ – זה קרה… לשכנה החמישית (ד"ר אסתר דרור, קולך)

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה מאמר העוסק בפגיעות מיניות של נשים בזמן השואה

סבתי ניצולת השואה לילי קשטיכר (לילי בן עמי)

עם עלייתה לארץ ישראל, את ערימת הזיכרונות של נשים שרק חלקן שרדו היא הניחה בקופסה בארון הבגדים והוציאה החוצה לכל מי שהסכימ/ה לשמוע. מאוחר יותר היא לקחה מחברת קטנה וחומה והפכה אותה ליומן זיכרונות מאושוויץ.

המספרים של הפנסיה נחשפים: ננטשות לעת זיקנה (שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט)

נשים משתכרות 35% פחות, מטפלות בילדים ופוגעות בקריירה ובסוף פורשות מוקדם, אבל חיות ארבע שנים יותר. הפנסיה המצומקת שמקבלות נשים בגיל הפרישה היא פצצה מתקתקת שצריכה להטריד גם את הגברים

"נשים, די להדרת הגברים מהבית" (The Marker)

תופעה חדשה בשוק העבודה: נשים משכילות בנות 30 פלוס שהצליחו בעבודתן, חוזרות הביתה לממש אמהות במשרה מלאה. ואולם המחיר שהן משלמות על כך גבוה – ולא תמיד ידוע להן מראש ■ גם בני זוגן משלמים מחיר: הם נהפכים לאבות מודרים ■ פרופ' דליה מור מציעה לא להתמכר ל-Mommy Track

זהו, נגמר החופש (עינת דורפן, נשים מדברות אמהות)

משהו קרה לי שם אתמול, שפשוט הפסקתי לרצות לשבת ולהיות שם ולאכול ולדבר ולשמוח עם כולם ורק רציתי את החופש שלי, הכנסתי את קטני לתוך העגלה ויצאתי איתו לטיול, הדמעות מציפות את פניי ואני מבינה עם עצמי שאין שום סיכוי שאני נכנסת חזרה מהטיול הזה, לא מתאים לי שיראו אותי בוכה ולא מתאים לי להיות מנומסת, אני רוצה הביתה.

פוסט אורח/ למה נשים נרתעות מהבעת דעה? (נורית גילת, בבלוג של דבורית שרגל, velvetunderground)

איתרע מזלי וגם הייתי מעורבות לזמן קצר בפעילות פוליטית ונדהמתי מהשוביניזם הגס של הישראלי הכביכול נאור וליברלי. רוב הנשים, ולא משנה השכלתן, חוכמתן ונסיונן, מוותרות על העימותים המתישים. למה להן? במה זה מקדם אותן או את הנושא שהן רוצות לקדם? הן מעדיפות לדבר אל בנות מינן, ומשאירות את זירת הדעות לגברים. חלק גדול מהנשים הנהדרות האלו גם מתנער מהמושג פמיניסטית. משטר ההשתקה מצליח לא רע.

מתוך דברים שנשאה אילת וידר כהן באירוע הסיום של תערוכת ´מטרוניתא´ בעין חרוד (קולך)

הטענה המרכזית של המתקוממים היתה כי גרמתי לחילול השם. כעסו עלי שאני מתווכחת עם ההלכה, טענו שמדריכת הכלות שלי היתה קשוחה מדי ושלקחתי את הנושא רחוק \ עמוק מדי. מדריכת כלות אחת הזמינה אותי ללמוד מחדש את ההלכות ולראות את היופי שבהם. באחת משיחות הגלריה היא אמרה; אני לא מבינה מה הבעיה פה? הרי אם קונים עוף ורוצים להכין אותו לאכילה, הרי חייבים קודם להכשיר אותו, להמליח אותו, להוציא ממנו את הדם. ורק אז- הוא כשר!! כך גם אנחנו- אז אני לא מבינה מאיפה מגיעה התחושה שלך??!!

יש גברים שהשתיקה יפה להם (טל שמואלי, ביצים)

מגרש המשחקים הגברי הוא רב מימדי. להיות גבר זה להיות אמן ה"גם וגם". אני לא מתכוון למולטי-טאסקינג במובן הרגיל שלו – ביצוע משימות רבות במקביל, אלא במובן הגברי שלו: להיות בעל תחושת מסוגלות עצמית גדולה. זו אותה התורה של בר כוכבא, דון קישוט וג'יימס בונד והיא מתבססת על הניסיון להקיף את העולם כולו בשתי ידיים. להיות איש ספר ולוחם. מאהב ונווד או כל וריאציה אחרת שניתן להעלות על הדעת, ובהתאמה לנסיבות חייו של כל גבר.

קורס פועלות ברשת- מחזור שני

הגרסה הנשית של היהדות (הארץ)

הבגדים והתכשיטים, כמו גם כריכות של סידורים וכתובות בקמעות של נשים, מספרים את סיפורן של הנשים היהודיות לאורך הדורות. לביא מתחקה אחר עקבותיהן, תחינותיהן ומנהגיהם לאורך הדורות. היא אספה כל פרט שיכול לשפוך אור על חלקן בפולחן הדתי ועל תפקידיהן בקהילה. כל חפץ וכתובת מספרים סיפור שלא סופר. את העדויות קיבצה בספרה החדש "מנהג נשים" (הוצאת ידיעות ספרים), שעולה ממנו גרסה נשית ולא מוכרת של תרבות יהודית.

החלום שלי הוא קורת גג | אתי חן (המעברה)

לפני שמונה חודשים הצטרפתי למאהל האין ברירה בירושלים כדי להיאבק למען דיור ציבורי ולשנות את הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי – אני חושבת שהמדינה צריכה לשנות את הקריטריונים לכלל האמהות החד הוריות. המציאות של אם חד הורית כמוני היום במדינה היא שבכדי לצאת לעבוד ולהרוויח משכורת נורמטיבית ומבלי שתפגע לך קצבת הנכות או המזונות את צריכה לחשוב מספר פעמים.

בצהרי היום, חוף ת"א || עשרות צפו במין קבוצתי בצעירה; איש לא התערב, גם לא המשטרה
עדי ראייה התרשמו כי הצעירה לא היתה מודעת למתרחש סביבה. הפנייה היחידה למוקד 100 לא טופלה. המשטרה: "לא היה אירוע"

"נידונה לחיים": מה שלא נתנו לאמא לספר (הארץ)
המסע של אביהו רונן בעקבות אמו, ניצולת שואה ששמה קץ לחייה ביום השנה ה-15 למרד גטו ורשה, משלב בצורה יוצא דופן תחקיר קפדני וממואר אישי

לא? למה את מתכוונת – חלק א'  (אביבה משמרי, סלונה)
הלהיט החדש של עומר אדם "ילד טוב בגוף של ילד רע", שורף את הרשת. הרבה לפניו היו פזמונים קלאסיים שנגועים בשוביניזם וסקסיזם בוטה. אל תעברי לבד ילדה ברחוב

"את לא אשה, את פות עם רגליים" – חלק ב' (אביבה משמרי, סלונה)
הכותרת מתוך שיר של להקה בשם "תירס סקסואל". חלק שני בכתבה "לא? למה את מתכוונת?" הסוקר שוביניזם, מיזוגניה וסקסיזם בזמר העברי של התקופה

ישנה עם החתול בגיל 31? מפרסמי פייסבוק רוצים שתדעי שאת לוזרית וכדאי שתשיגי לעצמך חתן, וכמה שיותר מהר (עידו קינן, חדר 404)

מוקדם להספיד את חזקת הגיל הרך? (אודליה אלטמן, ynet)

החוק טרם שונה, ברוח המלצות ועדת שניט, אך בתי המשפט לענייני משפחה כבר מתעלמים ממנו ופוסקים לטובת האבות

להיות אמא – לא מושלמת (תמר מור-סלע, סלונה)

"אמהות היא עבודה לא מוכרת והחברה שלנו היא חברה שמעודדת וולדנות, אך לא מעודדת ולא תומכת באימהות, בהורות"

איך נהפכים לאבא פמיניסט? (אריאל קרס, הארץ)

דווקא כעת, אחרי שהצלחתי להפעיל את המדיח, להכין סנדוויצ'ים לבית הספר ולעשות קניות, אני נתקל במכשולים בלתי עבירים

"אז יחתכו אותך כמו שחתכו אותך עכשיו" (מתוך הבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

זה לא מנע מהשומר לבהות לי בחזה (הכצעקתה)

לבקשת חרדים, צעירה הורדה מהבמה במופע לפסח במודיעין (הארץ)

צעירה שהועלתה לבמה במהלך מופע להטוטים הורדה ממנה מיד והוחלפה בגבר. עיריית מודיעין: "נתנו הוראה שאירוע כזה לא יקום ולא יהיה"

כל האמת על הדרת נשים ברדיו קול ברמה (עו"ד אורלי ארז לחובסקי, קולך)

תחנת הרדיו האזורית "קול ברמה" החלה לפעול בתחילת 2009. התחנה מוגדרת כתחנה ייעודית לציבור החרדי-ספרדי ומזוהה עם ש"ס. מאז הקמת התחנה, לא מושמע בתחנה קול אשה – לא בשירה ולא בדיבור, זאת בשל הנחיות ועדת הפיקוח ההלכתית של התחנה.

80% ממאזיני קול ברמה: נאזין גם לשידורי נשים (מחלקה ראשונה)

באר שבע: גן החיות העירוני נפתח רק לחרדים (מעריב nrg)
מבקרים חילונים שהגיעו אתמול לגן הזואולוגי בבאר שבע התבשרו שהמקום סגור לקהל החרדי בלבד. חלקם התעלמו מהאיסור, אבל הנשים והגברים נאלצו לבלות במתחמים נפרדים.

בעל שנחשד בתקיפת אשתו ניצל בזכות מסרון בו כתבה: "אני עוד אתנקם בך" (חדשות 10)

האישה תקפה את בעלה – ודווקא הבעל נעצר (mynet)

סדום ועמורה זה כאן: סיפורי הזימה בתנ"ך (ארא"ל סגל, מעריב nrg)

הרב, איני מוצאת שידוך – מותר להגדיל חזה? (ynet)

תודה על הכסף, עכשיו חכי בחוץ (גל חן, onlife)

ההתחמקות הקורקטית מהשאלה הפוליטית של הדרת נשים ממועדון שכזה לא שונה באופן מהותי מההתעלמות מהסוגיה הפוליטית שעומדת בבסיס העובדה שעסקאות של מיליארדים נחתמות מחוץ לזירה לציבורית, במועדון המדיר מתוכו את כל מי שלא מתאים לסוג הטיפוסים שמגדירים חברי המועדון כראויים. אלו רק שני פנים לאותו אבסורד, ולאותה שאלה פוליטית בבסיסה – מי מנהל את העולם שלנו, וכיצד.

MakeLoveNotPorn.com (קוצים)

הסיבה השלישית שבגללה התרגשתי מההרצאה, ושבגללה בעצם גם נכתב הפוסט הזה, היא האתר עצמו. MakeLoveNotPorn הוא אתר פשוט, ידידותי למשתמש וקל לתפעול. הוא עושה בדיוק את מה שהוא נועד לעשות ביעילות, וחשוב מכך, הוא מזמין את הגולשים להשאיר תגובות או להוסיף מיתוסים משלהם. זו דרך מעולה ליצירת שיח פתוח ובריא בנושא. נראה לי מתבקש שיהיה אתר דומה גם בשפה העברית… אם מישהי/ו רוצה לחשוב איתי על זה – ראו הוזמנתן/ם.

Melinda Gates: Let's put birth control back on the agenda

Melinda Gates believes that many of the world's social change issues depend on ensuring that women are able to control their rate of having kids. In this significant talk, she makes the case for the world to re-examine an issue she intends to lend her voice to for the next decade.

המדיניות הסודית של אוזבקיסטן לעיקור נשים (תחקיר מיוחד של ה-bbc)

The BBC has been told by doctors that Uzbekistan is running a secret programme to sterilise women – and has talked to women sterilised without their knowledge or consent.

עצומה בינלאומית –  No jail time for birth control

Honduras is just days away from approving an extremist law that would put teenagers in prison for using the morning-after pill, even if they've just been raped. But we can stop this law and ensure women have the chance to prevent unwanted pregnancy.

טמבלר חדש: who needs feminism

תחילת האביב של הנשים הערביות? (הארץ, מתורגם מהגרדיאן)
בת 16 ממרוקו התאבדה לאחר שאולצה להתחתן עם אדם שלפי החשד אנס אותה. מותה מעורר הפגנות המוניות, וקריאה לשינוי מעמדן של הנשים במדינה

האתגרים של התקווה החדשה של מלאווי (הארץ)
בן לילה נהפכה ג'ויס בנדה מפוליטיקאית מוקצית לנשיאת מלאווי, אחת המדינות העניות בעולם בה 75% מן האזרחים חיים מפחות מדולר ליום

נשים לוקחות את המושכות גם על תעשיית האנרגיה בברזיל (הניו יורק טיימס)

העולם קורא לשמור על הקהילה הגאה – ברוסיה מתנגדים (מאקו)

על התאבדותה ברומא של הפקיסטנית עשור לאחר ששפכו חומצה על פניה (הניו יורק טיימס)

גל חדש של נשים פקיסטניות משכילות ועשירות שחוזרות לדת (הגרדיאן)

להיות אשה בפקיסטן: 6 סיפורים על התעעלות, בושה והישרדות (זארה ג'מאל, האטלנטיק)

דו"ח חדש על מצב ישן: הנשים בפקיסטן עדיין ללא קול (הגרדיאן)

שבדיה: אין יותר "צעצועים לבנים" ו"צעצועים לבנות" (מאקו)
חברת הצעצועים לקלוסט החליטה לנפץ את השיוך המגדרי המיושן, ופרסמה קטלוג בו נראה ילד בתחפושת של ספיידרמן אוחז בעגלה ורודה לבובת תינוק, לצד ילדה הנוהגת על טרקטורון צעצוע. בתמונה נוספת נראה ילד משחק ב"מטבח". "עבר זמנו של השיוך המגדרי", אמר מנכ"ל החברה, קאי ויברג. "כולם בתעשייה יודעים שיש בנים שמשחקים בברביות ובנות שמשחקות בחיילים"

מדוע שרדו הנשים על סיפון הטיטניק? (הארץ, מתורגם מההראלד טריביון)
86% מהנוסעות במחלקת התיירים שרדו. כיום כבר לא מצפים מגבר לפנות לאשה את מקומו באוטובוס או בסירת הצלה, ואולם בעידן האדוארדי זה היה קוד מוסרי מקובל

על אדונים וילדים משרתים (הארץ, מתורגם מהניו יורק טיימס)
הודו מזועזעת לאחר שנערה בת 13 ננעלה בביתם של מעסיקיה בעת ששהו בחופשה. סיפורה הוא רק קצה הקרחון של תופעת הילדים-משרתים, שמספרם מוערך במיליונים, ושחלקם מוחזקים בתנאי עבדות

סיפור הילדה-משרתתת בהודו הוא הזדמנות להתייחס לבעיותיה העמוקות יותר של הודו (הגרדיאן)

Outrage over this case should be channelled into changing Indian society – starting with its approach to family planning

פוליטיקאים, עיתונאיות וסקס: הספר שמסעיר את צרפת (אבירמה גולן, הארץ)

קולומביה מזועזעת: בת 10 ילדה בניתוח קיסרי (ynet)
ילדה בת עשר משבט וואיו שבצפון קולומביה הובהלה לבית החולים עקב דימומים וכאבי בטן עזים, שהתבררו כצירי לידה. היא עברה ניתוח קיסרי שבו ילדה תינוקת בריאה, ובינתיים מסרבת להניק אותה – וגם לחשוף את שם האב

השחקנית אשלי ג'אד כתבה מאמר פמיניסטי עבור אתר הדיילי ביסט שעורר סערה וזכה לתפוצה רחבה ותגובות רבות- על יחס התקשורת אליה לאחר שהופיעה לראיון עם פנים נפוחות שמיד הובילו לשמועות על ניתוח פלסטי  לאחר מכן הגיע גם ראיון בטלוויזיה (msnbc)

I choose to address it because the conversation was pointedly nasty, gendered, and misogynistic and embodies what all girls and women in our culture, to a greater or lesser degree, endure every day, in ways both outrageous and subtle. The assault on our body image, the hypersexualization of girls and women and subsequent degradation of our sexuality as we walk through the decades, and the general incessant objectification is what this conversation allegedly about my face is really about.

ועדיין הציטוט הפמיניסטי-הוליוודי הכי מרשים בנמצא לדעתי מיוחס ל.. גבר. לא סתם גבר. הגבר-גבר הצעיר-חתיך של אמריקה. ה"טום קרוז" של ימינו.

מדובר בריאן גוסלינג– והפמיניסטיות התאהבו לאחר שהוא הוציא לעיתונות את ההודעה הבאה לאחר שהגוף שמחליט על הגבלת גיל הצפייה הכריז על הסרט בכיכובו לצידה של מישל וויליאמס "בלו ולנטיין" כמתאים רק מגיל 17 ומעלה:

ההצהרה היא מנובמבר 2010:

You have to question a cinematic culture which preaches artistic expression, and yet would support a decision that is clearly a product of a patriarchy-dominant society, which tries to control how women are depicted on screen. The MPAA is okay supporting scenes that portray women in scenarios of sexual torture and violence for entertainment purposes, but they are trying to force us to look away from a scene that shows a woman in a sexual scenario, which is both complicit and complex. It's misogynistic in nature to try and control a woman's sexual presentation of self. I consider this an issue that is bigger than this film.

בעקבות זאת נוצר טמבלר בשם feminist ryan gosling  שזכה להצלחה עצומה ולסיקור נרחב ברחבי הרשת (והולך לצאת בעתיד כספר)

סערת המאמר של אשלי ג'אד נדחקה הצידה לטובת המלחמות הפוליטיות שנמצאות בלב מערכת הבחירות הקרבה-בעקבות נתונים עקביים המצביעים על פער של קרוב ל-20% בקרב נשים לטובת אובמה מול מיט רומני ונסיון מהיר של הימין לצמצם נזקים בעקבות מדיניות המפלגה הנתפסת כ"מלחמה נגד נשים" 

ואז הגיעה ההתבטאות הזו מצידה של אסטרטגית ופרשנית דמוקרטית אלמונית יחסית בשם הילרי רוזן:

What you have is Mitt Romney running around the country saying, 'Well, you know my wife tells me that what women really care about are economic issues and when I listen to my wife that's what I'm hearing.' Guess what? His wife has actually never worked a day in her life. She's never really dealt with the kinds of economic issues that a majority of the women in this country are facing in terms of how do we feed our kids, how do we send them to school and why do we worry about their future."

התבטאות זו כמובן נוצלה עד תום ע"י הקמפיין של רומני כדי לתקוף את "המלחמה של השמאל נגד אמהות" במאבק על הקול הנשי. לחזית נשלחה אן רומני עצמה שפתחה לצורך כך חשבון בטוויטר והציוץ הראשון שלה – ""I made a choice to stay home and raise five boys. Believe me, it was hard work." והתראיינה בפוקס ניוז.

רוזן התנצלה, ברק ומישל אובמה הסתייגו וביקרו את רוזן על הההתבטאות "הפוגענית".ההערכה הפוליטית (הלא מבוססת עדיין במספרים) היא שרוזן אכן גרמה נזק פוליטי חמור לקמפיין אובמה ולשמאל הדמוקרטי. רוזן היא לסבית ואם חד הורית לילדיה המאומצים. מה שרק מוסיף לסערה- בעקבות נסיון של השמאל להסיט את הדיון להתנגדות של הימין (כולל רומני) לאימוץ ילדים ע"י להט"ב.

הקמפיין של רומני הכריז על מסיבת עיתנאים טלפונית בנושא כדי לנצל את המומנטום. ואז הם נשאלו ע"י כתב ההאפינגטון פוסט- מה דעתכם על חוק "לילי לדבטר"?(חוק שנועד להסדיר זכויותיהם של נשים לתבוע את מעסיקיהם בבית המשפט במקרים של אפליה בשכר על אותה עבודה), החוק הראשון שאובמה חתם עליו כנשיא.

הקמפיין של רומני השיב: " תן לנו לחזור אליך בקשר לזה" (abc). לאחר כשעה הם חזרו עם תשובה: רומני כנשיא לא יבטל את החוק. לא ברור עד עתה אם הוא תומך בו- בניגוד לעמדות שאר חברי מפלגתו בקונגרס שהצביעו ברובם המוחלט כנגדו.

רומני כחלק מהאסטרגיה גם מכריז בנאומיו שהמלחמה האמיתית נגד נשים היא של אובמה משום ש-92% מהמשרות שאבדו במהלך כהונתו הן של נשים. במגזין אטלנטיק בדקו ומצאו כי הנתון נכון, רק נובע בעיקרו מצמצום המגזר הציבורי ברמת המדינות – הנשלטות בידי הרפובליקנים (כלומר פיטורי מורות, עובדות סוציאליות, אחיות)

מבחר מהמאמרים הרבים שנכתבו סביב סערת רוזן – רומני. הדיילי ביסט (עזבו את אן רומני) , האטלנטיק , סלון, רייצ'ל לארימור (סלייט), הילרי רוזן עצמה מסבירה בהאפינגטון פוסט, טיים, קתלין פארקר (וושינגטון פוסט) לינדה הירשמן (וושינגטון פוסט) אם רומני ייבחר, אן רומני תהיה אשת הנשיא הראשונה שלא עבדה מחוץ לביתה מאז אשתו של אייזנהוואר בשנות ה-50 (הדיילי ביסט)

הבלוגרית- עיתונאית המעולה ג'סיקה ולנטי  ב-The Nation סיכמה זאת כך:

What’s being lost in this conversation is the incredibly facile and insulting notion that just because a woman made the decision to marry Romney and occasionally talk to him about other women, that he is somehow well-informed on women’s issues. Ann Romney is not an expert on women’s issues just because she happens to be one. And she’s not an expert in what mothers need just because she has children. Believing otherwise is infantilizing and reduces women’s very important and complex concerns to beauty parlor chitchat.

If Romney cares about motherhood he should show us some policies that prove it. And if cares about women, he should talk to some women other than those in his immediate vicinity. It may be a tad inconvenient, so I won’t hold my breath.

ממש לפני פרוץ הסערה וכחלק מהקמפיין – הנשיא אובמה נאם בפורום הבית הלבן לנשים והכלכלה: 

והכל קורה במקביל לצאתו של התרגום לאנגלית של ספרה האחרון של החוקרת והסופרת הפמיניסטית הצרפתייה אליזבת באדינטר

The Conflict: How Modern Motherhood Undermines the Status of Women (הניו יורק טיימס) וגם בסלייט

מבוכה לאובמה: 12 סוכנים שהוצבו בקולומביה חשודים בשימוש בשירותי זנות (הארץ)

האם יבמ תומכת בהדרת נשים? (כלכליסט)כתבה ב-cnn

מועדון הגולף היוקרתי אוגוסטה נשיונל אינו מתיר לנשים להפוך לחברות. מנכ"לית הספונסרית הראשית, יבמ, נקלעה לעין הסערה

החמרה קשה בחוקים נגד הפלות במדינת אריזונה (הדיילי ביסט)ובנגישות למרפאות באלבמה ומיסיסיפי (אירין קרמון, סלון)

למעשה גל חקיקה ועשייה נרחב בכל רחבי ארה"ב בהשראת מושלים רפובליקנים (מכון גוטמאכר)

סאטירה על סאטירה של מחוקקים באוקלוהומה על נושא רציני ביותר – הצעת איסור אוננות בחוק בעקבות חוק אמיתי הנועד להגביל הפלות – "החיים מתחילים מרגע ההפרייה"- מתוך הדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט 

אחוז ההריונות בגיל הנעורים צונח- הודות לתפוצה הנרחבת של אמצעי מניעה (סלייט) ואחוז ההריונות גבוה במדינות שיש מדיניות ל"חינוך להתנזרות" (Think Progress)

וגם סדרה חדשה של HBO בשם Girls עם קונספט הכי נדיר בטלויזיה ובתרבות בכלל: סדרה שנוצרה ע"י אשה ועוסקת במרכזה בנשים ולא סתם- חברות ומערכות יחסים בין נשים  (סלון)

כתבות וביקורות גם בניו יורק מגזין, ניו יורק טיימס,  סלייט

הנשיא אובמה לא יחתום על צו נשיאותי לחוק נגד אפליית להט"ב בקבלה לעבודה בחוזים מול הממשלה הפדרלית (הניו יורק טיימס)

הילרי קלינטון מסכנת את מעמדו של אובמה כמלך הקוּל (הארץ)
שני יועצי תקשורת הפיצו מם אינטרנטי המבוסס על תמונה של קלינטון במטוס, מרכיבה משקפי שמש גדולים ומתכתבת במסרונים עם אנשי ממשל וידוענים

וגם במגזין פרוספקט , הטמבלר textsfromhillaryclinton

מושל ויסקונסין סקוט ווקר הוא מהאגרסיביים ביותר מתוך המושלים הרפובליקניים- לאחר שחיסל את זכויות ההתאגדות של העובדים התפנה גם לחתום על שורה ארוכה של חוקים שמרניים המחמירים בנגישות להפלות, ביטול חוק המגן על נשים בהקשר של אפליה בשכר, כמובן חינוך מיני כחינוך להתנזרות ועוד.

(ווקר עומד בפני ריקול. כן, כמו למכוניות. בגין מאבקו בזכויות איגודי העובדים, סיפור ענק ונדיר בפני עצמו שמרכז עניין רב  בפוליטיקה האמריקאית בשנה האחרונה שאין לו זוית מגדרית ישירה – פרטים נוספים דרך ויקיפדיה על ההפגנות ,  ועל הבחירות הצפויות להיות צמודות)

הסאטיריקן סטיבן קולבר נדרש לנושא

ולא סאטירה בטנסי: Bill would define holding hands, kissing as "gateway sexual activity"

אפליה: מדריך למשתמש (פרופ' אוה אילוז, מוסף הארץ)

אפליה היא מערכת של אסטרטגיות בלתי נראות שההשפעה שלה היא הדרת קבוצות מיעוט ממשאבים זמינים. אפליה היא עניין של שיתוף בעמדות כוח, לא היכולת שלנו ליצור קשרים עם נשים או מזרחים או ערבים כחברים, כמאהבים או כעובדי משק הבית שלנו. אנחנו יכולים לאהוב נשים מזרחיות, ולהפלות אותן במקום עבודתנו. סוגיית האפליה עולה רק כאשר גבר ואשה, מזרחי ואשכנזי, ערבי ויהודי, יליד הארץ או מהגר, מתחרים על אותם משאבים, כמו עמדת כוח, כסף, יוקרה, מנהיגות. עד כמה חברה באמת מאפשרת למיעוטים שבה להתחרות עם הרוב על משאביה – זהו המדד האמיתי למידת השוויוניות שלה.

הצילו! (אליזבט צורקוב, סלונה)

נשים אשר נאנסות על ידי המבריחים ונכנסות להיריון בסיני משוחררות בדרך כלל בטרם תוכלנה אפילו לבקש הפלה, והן נאלצות לפנות לעמותת "רופאים לזכויות אדם" על מנת לבצע אותה. מדינת ישראל מנועה מלגרש את מבקשי המקלט (אותם היא מכנה "מסתננים") אך לצד זאת, אינה בוחנת את בקשות המעמד שלהם ולא מעניקה להם מעמד של פליט אשר יקנה להם זכויות בסיסיות כמו טיפול רפואי. רק נשים שנאנסו מספר רב של פעמים על פני תקופה ממושכת נחשבות לקורבנות סחר בבני אדם על פי החוק הישראלי וזוכות לסיוע. אישה שנאנסה "רק" מספר פעמים, אפילו אם עונתה באופן קשה ביותר, אינה זכאית לסיוע ותזרק לרחוב.

פרו ורבו: פרויקט כרזות להגדלת הילודה החילונית (עכבר העיר)

זאת לא בדיחה (Inter Spem et Metum)

נדמה לי שאיפשהו בליבה צריך להיות מקום להומניזם בסיסי. כזה שלא מצמצם את מהותם של בני אדם לכלי להגשמת מטרות, נניח. אם תפיסה ערכית חילונית לא מתבססת על הרעיון שהאדם במרכז, לא ברור לי על מה היא כן מתבססת. יש כלמיני דברים שאפשר להגיד על תפיסת עולם הומניסטית. “הפכו את ילדיכם הלא קיימים למכשיר באמצעותו נשמור על החופש, על האנושיות, ועל הציבור החילוני במדינת ישראל!” הוא לא אחד מהם.

כשגזענות ושובניזם נפגשים (איילת בן ישי, הארץ)

לא צריך לשאול מי נקי מחשיבה פטריארכלית או מגזענות (אף לא אחד מאתנו), אלא מה עושים עם זה. מחויבות כזאת מקפידה תמיד על ראייה כפולה: מצד אחד להמשיך במאבקים בעוולות ובדיכוי הגלויים לנו, ומצד אחר, תמיד לשאול את עצמנו לאיזה דיכוי או עוולה אנחנו עיוורים, על מה ועל מי קל לנו לוותר. צריך להבין מי נשאר בשולי המאבק ולמה. רק אז, במקום להוקיע אלה את אלה בפלגנות או טהרנות, נוכל ליצור כאן סולידריות רחבה ואמיתית.

מה, גם למזרחים אין הומור? (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

העיוורון של אנשים מתקדמים-בעיני-עצמם כלפי יחסי המזרחים-אשכנזים כאן גם מזכיר את העיוורון של גברים שמאלנים כלפי סקסיזם, שכבר נכתב עליו לא מעט. הראשונים רוצים להמשיך לקדם "זכויות אדם" בלי שה"מכורים לעדתיות" יפריעו ויעכבו עם העניינים שלהם; האחרים רוצים להמשיך לפעול לחיסול הכיבוש בלי שהנשים יכניסו כל מיני דברים "לא קשורים" למשוואה.

זכויות אדם, חברים יקרים, הן עניין מורכב ורחב, ואדם הוא גם אשה, לפעמים אפילו מזרחית.

וגם:

אשחאדה, בת 46, אם לארבעה, היא אחת מחמש נשים, תושבות רצועת עזה, המבקשות להמשיך בלימודי המגדר שבהן החלו באוניברסיטת ביר זית. לימודיהן נקטעו לאחר שישראל ביטלה בשנת 2000 את אישורי המעבר שניתנו לסטודנטים מעזה שלמדו בגדה. כולן עובדות כיום בעמותות הקשורות לחברה האזרחית בעזה. ארגון "גישה" הגיש בשמן עתירה לבג"ץ, והיא אמורה לעלות לדיון ב‑23 במאי.

על צער וחרטה (דנה כהן, מעריב nrg)

אבל להיות אישה עצמאית וחזקה זה גם ואולי בעיקר לקבל החלטות קשות.
האם הצער והחרטה מלווים אותי כמו שמבטיחים באפרת? הצער כן, החרטה לא. בניגוד למה שחושב לעצמו הקופירייטר שלהם, הרגשות האנושיים פחות פשטניים מזה. צער וחרטה לא חייבים להגיע יחד.

לא בלי בתי- כאן בישראל -כתבה ב-24 שעות- ידיעות אחרונות השבוע (הקישור לכתבה במלואה- בפייסבוק )

כתבה שהופיעה ב"לאשה" בנושא זנות – מתוך דף הפייסבוק – גברים אמיתיים לא קונים נשים

זכותך למכור את גופך (ראיון עם רננה לויאני ב"זמנים מודרנים"- ידיעות אחרונות)

ותגובה שפורסמה בעיתון- אביב יהלום, יו"ר משותף, התנועה לשוויון ושלום בין המינים: 

עושים סדר חדש – אפרת אופנהיימר (רכזת חינוך ממרכז הסיוע ת"א) ועמרי מניב (עיתונאי מעריב) על הטרדה מינית באקדמיה – מיד בפתיחת התכנית מה-9.4.

אז שוב- למה לי להיות אמא? (אילאיל קומיי דרור)

אז אני עדיין מבוהלת. אולי אפילו יותר מבולבלת. איך עושים גם וגם? איך דואגים לשמור על האני בתוך כל זה? איך עושים הריון פמיניסטי? ואיך, חוץ מהגנים המשובחים שיעברו לבת שלי- איך מגדלים ילדה פמיניסטית לזוג פמיניסטי בעולם שכזה? ויותר מהכל- איך הופכים את העולם הזה לפמיניסטי? כדי שאני אוכל להגיד לבת שלי- שגם לה כדאי להיות אמא. עוד 30 שנה.

נשים עושות סדר (דנה ג. פלג, העוקץ)

"והיא שעמדה" – הגדה עם מדרש נשי, לא מספיק בועטת בפטריארכיה וחסרה קולות של נשים רבות – אבל עדיין מצליחה להביא לשולחן הסדר קולות פמיניסטיים וקריאה לחברה אחרת.

מוסף 7 ימים- ידיעות אחרונות 6.4:  "רב גוני" – עמיחי לאו- לביא על שאיפתו להיות הרב הקונסרבטיבי הגיי הראשון שיכהן בישראל

מוסף השבת ידיעות אחרונות 6.4- מסע נפש- על חניכות מעון צופיה לנערות בסיכון גבוה במסע "הישרדות" במדבר ככלי טיפולי. 

אחת מעשר (ענת סרגוסטי, סלונה)

לאט-לאט החלו הקשיים האלה לצוף, לצוף ולקבל מסגרת, והגדרה ושם: דיכאון אחרי לידה. לא כל קושי שבא בעקבות לידה הוא דיכאון, וגם בדיכאון יש מנעד רחב, אבל ישנה תסמונת ששמה דיכאון אחרי לידה. לאט-לאט חדרה ההכרה שזו לא את, אלה ההורמונים, והפיסיולוגיה והכימיה.

האם הגינקולוג שלך מתעניין במצבך הנפשי? (ד"ר חנה גילאי גינור)
תוכנית משרד הבריאות לאיתור נשים הסובלות מדיכאון בהריון ולאחר הלידה, היא מבורכת, אבל מדוע לא לתת את התפקיד לרופאי הנשים שמכירים את המטופלות שלהם?

נבחרת ישראל במתמטיקה: איפה הבנות? (ynet)

לא בלי הגבלה: הגדלת חזה – רק מעל גיל 22 (ynet)

משפחה אלימה: איך להרחיק את בן הזוג מהבית? (עו"ד אודליה אלטמן, ynet)

הרשות השנייה: הפחתת שידור הנשים בקול ברמה מוצדקת (הארץ)

תערוכה: מיצג מקווה ותאריכי וסת תלויים על קיר (ynet)

מתוף דף הפייסבוק של ישראל חופשית: פרטים נוספים בקבוצת "לא מצונזרת" 

לבנת: לבטל את הפחתת שעות שידור הנשים בקול ברמה (הארץ)

אישום: הביאו זונות מאוקראינה, גבו כסף וקנסו ynet , מעריב nrg

הלבנת זנות (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)
מועדון חשפנות הוא ביטוי מכובס לבית בושת. כשמנגנוני ההגנה של הצעירות שמגיעות להרוויח כסף קל קורסים, הן מוצאות מפלט בסמים. הענקת רישיון למקומות כאלו היא שותפות לפשע

Women, strut your stuff -Programs that advance the status of women around the country – THE TIMES OF ISRAEL

"אם אבא שלי לא היה פוליטיקאי בכיר – כבר הייתי יוצא מהארון" (מאקו)

מר"צ כבר לא מייצגת את הקהילה הגאה בישראל (ד"ר אוון כהן, מאקו)

מרצ לא מייצגת את הקהילה הגאה? לא יודע אם לצחוק או לבכות (דני זאק, מאקו)

הטרדה מינית בעבודה: אל תתמודדי לבד (שמרית פרנקל, onlife)

בפעם הבאה שמישהו יגיד לכן שאתן מגזימות, תדעו שלפחות מישהי אחת חושבת שאתן לא (תולה, הכצעקתה)

בעצם רציתי להגיד לו שלא יגע בי בכלל (איילה, הכצעקתה)

אני מרגישה שאני כבר לא יודעת כלום (אנונימית, הכצעקתה)

כאילו כל העניין היה בטעות (תא וידוי)

חוקרים גילו אצל נשים גן נגד הזדקנות (הארץ)

תגובה לכרזה מבית שמש שהעלתה ליאת פרי לפייסבוק:  

 

מדענית ישראלית זכתה בפרס "למען נשים במדע" של אונסק"ו ולוריאל (The Marker) ראיון עם ד"ר נעמה גבע- זטורסקי במוסף החג 6.4 של "ישראל היום"

"לא רואים עלייך" של מיכל אביעד זכה בפרס הראשון בפסטיבל קולנוע בצרפת (הארץ)

ואלו עשר המכות של הקהילה הגאה (מאקו)

גיל הנישואים והקשר לחינוך (סגנית השר גילה גמליאל, ישראל היום)

לפניכן/ם מקבץ ההרצאות הפמיסטיות החשובות והמרתקות ביותר מטד.

תודה למתרגמים לעברית (כל ההרצאות כאן מלבד זו של כלת פרס נובל לשלום ליימה גבויי מתורגמות)

שריל וודאן : העוולה הגדולה של המאה שלנו

sheryl wudunn  – our century greatest injustice

מאבקה של סונית'ה קרישנן כנגד עבדות מין 

Sunitha Krishnan fights sex slavery

Leymah Gbowee: Unlock the intelligence, passion, greatness of girls

ברנה בראון: על העוצמה שבפגיעות

Brené Brown: The power of vulnerability

הנס רוזלינג ומכונת הכביסה הקסומה

Hans Rosling and the magic washing machine

אמא ובת רופאות גיבורות: הווא עבדי + דקו מוחמד

Mother and daughter doctor-heroes: Hawa Abdi + Deqo Mohamed

קויתה ראמדס: נשים רדיקליות המחבקות את המסורת

Kavita Ramdas: Radical women, embracing tradition

קורטני מרטין: להמציא את הפמיניזם מחדש

Courtney Martin: Reinventing feminism

טוני פורטר: קריאה לגברים

Tony Porter: A call to men

זיינב סלבי: נשים, מלחמה והחלום של שלום

Zainab Salbi: Women, wartime and the dream of peace

אורי אוקולו: להפוך לאקטיביסטית

Ory Okolloh on becoming an activist

קיראן בדי: מפקדת משטרה חדשנית

Kiran Bedi: A police chief with a difference

ברנדה לאורל – יצירת משחקי וידאו לילדות

Brenda Laurel on games for girls

שריל סנדברג: מדוע יש מעט מדי נשים מנהיגות

Sheryl Sandberg: Why we have too few women leaders

Cindy Gallop: Make love, not porn

שני שלישים מקורבנות סחר בבני אדם הן נשים  הארץ, ynet

הבחירות בבורמה: ניצחון סוחף למפלגתה של סו צ'י (הארץ) הנצחון של סו צ'י לא מביא חופש לבורמה (הגרדיאן)

להקת בנות בבורמה מותחת את הגבולות (הדיילי ביסט/ ניוזוויק)

רוסיה: מתקפת חקיקה נגד הומואים ולסביות, והקהילה הגאה חוששת לעתידה (הארץ)

גולדמן סאקס וחברות פיננסים השקיעו באתר שקידם סחר בנשים (ניקולאס קריסטוף, The Marker, מתורגם מהניו יורק טיימס)

פעילה למען זכויות נשים ג'ויס בנדה הושבעה כנשיאה במלאווי (הגרדיאן) נשיאת מלאווי הנכנסת: מנהיגה אהודה, לוחמת חברתית (וואלה!, מתורגם מרויטרס)

בדרום סודאן, נשים נמסרות כדי לפתור מחלוקות במשפחה (הדיילי ביסט/ ניוזוויק)

מותה של הנערה אמינה פילאלי במרוקו שם את נושא זכויותיהן של הנשים במרכז  (הגרדיאן)

שירת המהפכה של אדריאן ריץ' (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

נשים בספרד משועבדות לתיירות המין הגואה (הניו יורק טיימס)

אשה יפה? יש לך סיכוי נמוך יותר להתקבל לעבודה ( הארץ, מתורגם מהאקונומיסט) הארץ: נשים הן כלבות קנאיות, ועכשיו זה מדעי (שק של נחשים)

טרנסג'נדרית תתמודד לראשונה בתחרות מיס יוניברס קנדה: הארץ, ynet, מאקו

הפמיניזם הברוטלי של "משחקי הרעב" (קאטה פוליט, The Nation)

קמילה ואייחו, המפהכנית הזוהרת ביותר (הניו יורק טיימס)

ניקי היילי, מושלת דרום קרוליינה- רפובליקנית- אחת ההבטחות הפוליטיות הגדולות בימין האמריקאי:

לנשים לא איכפת מאמצעי מניעה:

בעקבות זאת שני מאמרים במגזין סלייט:

לנשים כן איכפת (אמנדה מרקוט) , ייתכן שהיא צודקת- לנשים באמת לא איכפת מנושאי נשים (ליבי קופלנד)

"משחקי הכס" 2: אשה חזקה? תתפשטי (מור אלזון, ynet)

עלילת הנישואים הרעים (סלון) על ספר חדש מאת ננסי גולדסטון:  "the maid and the queen"

 

קמרון מרגיע את הכנסייה: הנישואים הגאים בבריטניה יהיו אזרחיים (מאקו)

שום מוזיקה מלאית יפה לא יכולה להעלים את הכללתו של הזמר שרצח את זוגתו באלבום של אמאדו ומרים (הגרדיאן)

מגזין האופנה עלאא: ווג של מכוסות הראש (הארץ, מתורגם מהניו יורק טיימס)

אמנסטי קורא לפוטין לשחרר את חברות Pussy Riot (הגרדיאן)

אליף שאפאק: "בטורקיה גברים כותבים ונשים קוראות. אני רוצה שינוי"  (הגרדיאן)

סיפורה של ילדה-שפחה בהודו מעורר סערה בהודו (הניו יורק טיימס)

ביקורת על השלטון בעקבות פרשת רצח של צעירה באוקראינה (הארץ, מתורגם מרויטרס)

ראיון ב-mother jones  עם המייסדת- שותפה של "וידה"- הארגון שסופר נשים וגברים במגזינים האמריקאיים

הגבלות על זכויות הרבייה של נשים מעלות את המסים לאזרח (בלומברג)

סוגרות רגליים: איזו מין שביתה (ynet)

קבוצה פמיניסטית דורשת מפייסבוק למנות אישה למועצת המנהלים (The Marker)

"אתה צריך שאזוז יותר?" (פרנק ברוני, The Marker, מתורגם מהניו יורק טיימס)
ב-HBO שמים דגש על מעמד האשה – בחדר המיטות ולא בחדר הישיבות