תקציר ההיסטוריה של הפמיניזם באדיבות וויינט יחסים (שק של נחשים)

היא לא בורה! היא קראה מאמר בוויקיפדיה! חוץ מזה מותר לה להביא פרשנות אישית, למשל כשהיא אומרת שנשים מנצלות לרעה את חוקי ההטרדה המינית ושהפמיניזם הרדיקלי גרם לנשים רבות לבצע גניבת זרע, זו פרשנות אישית שלה שאינה דורשת גיבוי בעובדות.

על ההעצמה (סיגל אופנהיים שחר, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטים ולחקר המגדר)

מתוך ידע נצבר, די ברור שתהליכים אלה (לעיתים, או לא לרוב) לא רק שלא משיגים את המטרה, אלא אף עושים את ההיפך. כלומר עלולים להותיר אישה ונערה בדרך כלל עוד יותר חשופה, מבוישת, מתוסכלת, וחווה אשמה על שלא השכילה להתעצם ולהפוך את עצמה למה ששאפה להיות- מנהיגה, עצמאית, מתפרנסת, אישה משוחררת וכן הלאה.

וזאת למה?

כי אולי חלקנו חסרות את הידע הרלוונטי שמחייב אחריות גדולה, כאשר אנו באות להתערב בחיי אנשים.

איך התפתחת, אישה?! (מאיה קוי, m0rebutter)

מדובר בסיפור נחמד, ממנו המשיכו וגזרו השערות על השוני הביולוגי המובנה, מעבר לזה שמותווה על ידי אברי המין, על מוח נשי ומוח גברי, על תכונות נשיות וגבריות, והכל מתוך הנחה כי נשים וגברים פשוט התפתחו באופן שונה. למרבה הצער, זו גם גישה שדופקת הרבה נשים עם תוויות של חוסר רציונליות, אמוציונליות, אמהיות טבעית, ובאופן גורף ומזיק יותר- שטחיות וטמטום.

חג של חירות ואהבה (אילאיל קומיי דרור)

היום לפני שנה נכנסתי לחירות. כן- אני יודעת שאומרים יצאתי. אבל מרגיש לי שדווקא מבחירה נכנסתי. נכנסתי בברית הזוגיות הרשמית.. עם שמלה והכל. טוב לא הכל. גם שם פעלתי מחירות. נכנסתי לזוגיות מדהימה במודע. היה לנו שיח זוגי לאורך כל ההכנות, שהתמקדו בעיקר בצורת הטקס ובהיבטים המשפטיים הכל כך חשובים.

מדרשי נשים לליל הסדר – קולך 

עוד מדרשי נשים חדשים- בעמוד הפייסבוק של "והיא שעמדה"- הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש 

למה הוציאו את הנשים הפתייניות מההגדה (רות בנדיקט, Onlife)

האם החרדי חרד מהגאולה הגלומה באישה? החרדים מצביעים על העולם החילוני כמלא פריצוּת וזולוּת, אך בתור אחת שביקרה בשני העולמות אוכל לומר שאישית, אני מעדיפה להעצים את עצמי כראות עיני מאשר למחוק את עצמי בטענה שזוהי מטרת חיי.

איזוהי פמיניסטית (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

מדוע פמיניסטיות לא מצליחות לשלב כוחות במאבקן הצודק? ד"ר רונית עיר שי, שכל חייה הם סתירה בין זהויות, היא האישה לענות על כך

לא מבינות בביטחון (רוית הכט, הארץ)

הגיעה שעתן של הנשים ליטול חלק בגרעין הקובע, ולא להסתפק בהקשבה עיוורת לגנרלים. מי יודע, אולי אם יותר נשים – ולאו דווקא כאלו העוטות על עצמן שריון של גבריות מבורזלת – היו לוקחות חלק בהנהגת העולם, אחיותיהן לא היו צריכות לדאוג בימים אלה לניקיון המקלטים.

נשים ישראליות נגד קמפיין AXE לגברים בפייסבוק: “סקסיסטי ופוגעני” (חורים ברשת)

בית שמש:

מתוך דף הפייסבוק של ישראל חופשית- ידיעות אחרונות:

 הדרת נשים ברנואר? מה פתאום, זה “מניעים שיווקיים בלבד” (עידו קינן, חדר 404)

 מתוך: קבוצת הפייסבוק " לא מצונזרת": "כל העיר"

המדרשה באורנים וניגוני נשים:

משקפיים מגדריות בכתה
תוכניות המגדר של המדרשה בבתי הספר –  

הזמנה
מגדר וגיל ההתבגרות : 

"וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם" (יעל לוין, קולך)

מרים הנביאה מוזכרת בפתיחת ספר שמות בהקשר להצלתו של משה על שפת היאור, אולם קיימת שתיקה מוחלטת באשר לפועלה בהמשך תקופת השעבוד. עם זאת, אפשר לקבוע כי בשעה שהובילה את הנשים במעמד שירת הים, היה מקומה כמנהיגה שמור לה מכבר.

יכול מראש חודש? (אילת וידר כהן, קולך)

לקראת הפסח על הנקיונות והאביב ועל עלון קולך לילדים (אילת וידר כהן, קולך)

חירות נשים (נעמה גולדברג, קולך)

חג החירות הוא הנותן את הטון לחודש ניסן, חודש החירות. רעיון החירות מבוטא בשלל הלכות פסח ובייחוד בהלכות ליל הסדר.

הגיע הזמן לשנות: והגדת לבתך (מיכל שלם, ynet)

ההגדה של פסח – הכלי לשימור הזיכרון – מזכירה ארבעה בנים, אבל נשים אינה מזכירה כלל. אלה הם סדרי העולם שאנו מנחילים לילדינו במסגרת "והגדת לבנך" – ואולי הגיע הזמן לצאת לחירות מחשבתית

נערות ישראליות ותת תרבויות דיגיטליות: מגדר שפה ומשחקיות בבלוגים- חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה – כרמל ויסמן 

זה חלק מהעבודה (ויקי, הכצעקתה)

פסיקה תקדימית: אשה תשלם מזונות לבנה  (ynet)

בית המשפט קבע שהאשה תשלם 1,200 שקל בחודש לבנה, שחי עם בן זוגה לשעבר, מאחר שמצבה הכלכלי יציב יותר. השופטת: "צריך לקרוא את הדין העברי בראייה התואמת את התמורות החברתיות שחלו בתא המשפחתי המסורתי"

דאגה בכיתה: למה אף אחת לא מתארסת? (ynet)

הכשרה בנושא מגדר ואקטיביזם 

טרנסג'נדר לבג"ץ: רוצה להקפיא את השחלות (ynet)

בן 27 שעומד בפני ניתוח לשינוי מינו מאשה לגבר, טוען בעתירה כי משרד הבריאות מונע ממנו להקפיא רקמת שחלה בגלל היותו טרנסג'נדר. "חלק מהאפליה עתיקת היומין נגד הקהילה הגאה"

גט לאחותך? משכי תלונתך (רשת ב')

אב בית דין בבית הדין הרבני בפ"ת, משה אוחנונה, נועד לפני כשנה ביחידות עם אביהן של הנשים והציע את המתווה הבעייתי לעיסקה, או לפחות הסכים לו. הנציב מצא שהתלונה נגד הדיין מוצדקת.

הפנסיה שייכת גם לגרוש שלך (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

בתי הדין הרבניים מגלים גמישות כאשר אישה נדרשת לחלוק את הפנסיה שלה

סיפורן של דוגמניות ערביות (מעריב nrg)

מעסיקי פדופילים לא עומדים לדין: "די להפקרה" (ynet)

תבינו, אני לא לובשת צנוע, רק כי ככה ההלכה דורשת (שלומית אשר, סרוגים)

בזכות החברות (רוני, יחסי מין)

אני משקיעה הרבה זמן ומחשבה וגם דיבורים בלנסות ולהעביר לא/נשים מסביבי את המסר, שיש אלטרנטיבות. ואני גם באמת מאמינה בזה. יש אלטרנטיבות. אבל כרגע הן בדיוק זה – אלטרנטיבות, מכיוון שהן לא מספיק מעוגנות בתרבות, בחוק, בתפיסות של כולנו. משפחות מתפרקות, אבל לרוב, משהו שם דבוק חזק יותר מכל הליך גירושים או נסיעה של מישהו לחו"ל – בורדייה שם על זה את האצבע. נכון להיום, הערובה המשמעותית שלי היא המשפחה הגרעינית שלי מלידה, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה טיפולית רחבה.

לשוטרים מותר לאנוס (מאיה קוי, Onlife)

מעיון באמצעי התקשורת המקוונים מתקבלת תמונה לפיה תקיפה של זונות אינה סיפור גדול. אלו סיפורים הנוטים לעטר את העמודים הפנימיים ולהוות כמעט אתנחתא קומית בקריאה היומית. תמונות האילוסטרציה המצורפות לכתבות האלו אינן לקוחות מסטוק הקורבנות הרגיל – אותה אישה מכורבלת בפינה ומסוככת על פניה: ברגע שמעורבת בסיפור זונה, התמונות תמיד ישדרו משהו סקסי, אסור, מפתה. גם כאשר הכתבות עוסקות באלימות כלפיהן.

בין אובדן לזכרון (אילאיל קומיי דרור)

אתמול איבדנו שעה. אתמול כ20,000 נשים וגברים במעגל הזנות זכו בשעה. ביום שני אציין יום שבו זכיתי באדם קרוב. באותו יום גם אציין את העובדה שאיבדתי אותו לפני 5 שנים. אתמול זכיתי להכיר נשים אדירות וחזקות שלוקחות חלק בשיקום ועזרה לנשים במעגל הזנות. אתמול גם גיליתי שבשנת 2011 דירת החירום לזונות בתל אביב איבדה 7 נשים. 7 נשים שקופות.

אין לי אחות 2012 (איריס חפץ, העוקץ)

ההתנערות מהאחיות היא החלק המעניין במאמר: לא זועבי עצמה. בטיטו לא מסוגלת בכלל להכיר בכך שזועבי היא בן אדם עם צרכים ורצונות משלה. היא משתמשת בה כדי לשכנז את עצמה ולהגיד שהיא לא אחותה של זועבי ולא אחותנו אנו, המזרחיות הרדיקליות. היא מתגרשת מאיתנו, בלי שבכלל התחתנו איתה

על הישגיה של פיונה אפל בתחום העיניים היפות (שק של נחשים)

התנכלות על רקע גזעני זה כל כך סקסי (שק של נחשים)

וויינט: החטא ועונשו (שק של נחשים)

נו נו נו! אתן רואות מה קורה כשאתן לא ילדות טובות מספיק?

הרהורים של ייאוש  (חנה קהת, מוסף השבת- מקור ראשון)

בימינו, נוסף לאתגר ההשכלה והתרבות אתגר הערכים הליברליים. רב-תרבותיות, שוויון בין בני אדם, חרות אישית, אוטונומיות ואותנטיות הם ערכים עמוקים ומשמעותיים בחוויה הקיומית של כל צעיר וצעירה מערביים, גם דתיים. המשך האפליה המגדרית בתוך הקהילה האורתודוקסית מציב שאלה גדולה על סיכויי הישרדותה ועל אופייה. נשים יחפשו דרכים אחרות להגשים את יהדות ואת זהותן הדתית.

איך להתחיל עם בחורה זרה מבלי שתצרח / גבריות ופמיניזם (טל שמואלי, ביצים)

לפני שהקמתי את "ביצים" הנחת העבודה שלי הייתה שפמיניסטית היא אישה כוחנית ומדוכאת שמנסה לנצח גברים "במגרש שלהם" תוך שהיא שורפת חזיות ובהכרח לא מגלחת רגליים. גיליתי שב- 9 פעמים מתוך 10 אני טועה. גיליתי גם שהפיתוח של צד "פמיניסטי" באישיות של גבר זו דרישת סף בעידן הנוכחי.

"לילי פסח" לחוה שפירא: על הדרת נשים והכלתן – ליל הסדר כמשל ( יעל לוין, קולך. מתוך:'לילי פסח' לחוה שפירא: על הדרת נשים והכלתן – ליל הסדר כמשל", שבת שלום, פרשת צו תשע"ב, גליון 744.)

הסופרת המשכילה בעלת התודעה הפמיניסטית חוה שפירא קנתה לעצמה בצעירותה ידיעות תורניות מעבר למקובל באותה עת בקרב בנות גילה. באחדים מִכְּתָבֶיהָ שפירא מוחה כנגד הדרתן של נשים מריטואלים מסוימים, שהיו שמורים על פי הנוהג לגברים.

עושות סדר – פסח פמיניסטי (תומר פרסיקו, לולאת האל)

ההגדה הנשית הזאת מצטרפת לתופעה מתרחבת והולכת של כתיבה יהודית-דתית-נשית, שכוללת גם תפילות, מדרשים וכמובן הגות. זהו הצד ה"יוצר" של המהפכה הפמיניסטית היהודית, שמגיע (בישראל) אחרי שנים שבה זו התמקדה יותר בלימוד. אחרי שנשים לקחו לעצמן את הרשות (ויש יאמרו, חובה) ללמוד ברצינות מקרא, גמרא והלכה, כעת הן גם עושות בידע הזה שימוש. את היצירתיות הזאת ניתן כבר כמה שנים לראות, למשל, בטקסי חתונה, וכאמור גם בחיבורים שונים. כעת היא מגיעה גם לחגים, ופסח תחילה. בכל זאת, חג החירות.

נשים לא פחות יעילות מגברים, אבל מרוויחות פחות (אינה סולטנוביץ'- דוד, The Marker)

תיוג בעיית פערי השכר כבעיה נשית ולא כלכלית-חברתית מסייע להסיטה מסדר היום הציבורי

על מחיר הבוהמייניות (איילת עוז, ללא אליבי)

בצל האשם על אובדנם של חיי הרווקה-הרדיקלית-האינטלקטואלית-הלסבית שלעולם לא ייחיו, בושתי בעובדה שחיי המשפחה שלי הם, ובכן, מאוד מאושרים. אין דבר שישווה לאהבה שלי לבעלי ולבתי, או מרכיב בחיי שגורם לי אושר רב כל כך. אך האושר הזה, כדרכם של גורמי-אושר שמקורם בחטא, הפך להיות גילטי-פלז'ר. נושא שאין מזכירים אותו בפורומים מהוגנים (כלומר, בפני הבוהמייניים שכמותם כבר לא אהיה). בבחינת – מילא שאת עושה את זה, אבל בטח שלא צריך לנפנף בזה.

קשר סוחט (כלכליסט)

מה יש ביחסים עם המנקים והמנקות שלנו שגורמים לנו להיות עליונים וגם אשמים, נדיבים וגם רודנים, חברים טובים וגם בוסים נפוחים? קווים לדמותו של קשר ההעסקה הסבוך ביותר בחברה הישראלית

גאה ומתרגשת להתמודד על תפקיד יו"ר נעמת מטעם סיעת הבית החברתי בראשות איתן כבל (תמר זנדברג , בככר מול השמש)

מלבד זנדברג בסיעת הבית החברתי לנעמ"ת יהיו ד"ר רודינה ג'רייסי פעילה חברתית ויו"ר מרחב נצרת בנעמ"ת, ואריאלה לוי מארגון הסייעות הארצי

העצומה להדחתו של "החוקר השוביניסט" (מעריב nrg)

הוא אמר שהגישה של היטלר לנשים נכונה וקבע שכל תחום שנשים נוגעות בו שוקע. פרופ' מרטין ון קרפלד עדיין מלמד, ועשרות מרצים קוראים לפטרו

על שוויון ואהבה (ג'וליה פרמנטו, הארץ)

לפעמים מוטב לא לצאת אוטומטית להגנת האשה, אלא לנסות להבין את ההקשר התרבותי הרחב יותר שבו הדברים מתרחשים. לכן איני ששה לחגוג עם המערכת שיוצאת מגדרה במה שנראה לפחות כמשפט ראווה, כי לדעתי במקרה הזה נעשה יותר נזק לנשים ולאופן שבו אנחנו תופשים יחסים.

לא צריך לחפור הרבה בסיפור כדי לגלות את המנגנונים השמרניים שמסתתרים מאחורי התביעה לצדק. הראשון הוא עיגון הקלישאה על טבען הקלוקל של הנשים, שהאהבה גורמת להן לצאת מדעתן ולעשות מעשים שלעולם לא היו עושות בדעה צלולה. שיקול דעת? אחריות אישית? את הסיסמאות האלה אנחנו יודעות רק לצרוח על ילדינו הפוחזים.

חנה בית הלחמי על פונדקאות ב"עושים סדר": 

למה יש כל כך מעט נשים בעמדות ניהול? (The Marker)

ממדד קטליסט 2011 של שטראוס בשיתוף עם שדולת הנשים, עולה כי מספר הנשים בעמדות ניהול בכירות בישראל נותר זניח ■ אלה הסיבות המונעות מכן לטפס למעלה

גופי הוא ברשותי – וגם הבגד שלגופי (יערה כליף ליברמן, ynet)

יש לנו את הזכות לבחור מה ללבוש, ואין לאף אדם זכות להטריד אותנו בשל כך. גם בנות "צנועות" דתיות וחרדיות נאנסות ומוטרדות, ולכן בצעדת השרמוטות אין התנגדות לערכי היהדות

ההפרדה המוגזמת נובעת מתסביך נחיתות מול החרדים (אילת וידר כהן, סרוגים)

אני מתבוננת באלבום התמונות המשפחתי, תמונות של הורי ממסיבת שבע ברכות בה יושבים יחדיו גברים ונשים צדה את עיני, החוגגים הינם תלמידיו של הרב צבי יהודה, אז מה קרה לנו? איך הגענו למצב בו אבות אינם יכולים לצפות בבנותיהן בנות ה-12? מה מניע את ההקצנה?

או אם להיות ממש כנה (חלי גולדנברג, תקריב)

אני מרגישה שהקול הנשי שלי מול הבת שלי לא ברור מספיק לפעמים. רק לפעמים.

ואם להיות ממש כנה, אני לא משוכנעת שאני חיה בהתאמה למה שאני מאמינה בו במידה מספקת.

שתיים שהן אחת: למכור את הגוף כדי להצליח (דניאלה אליאס, onlife)

העונה הנוכחית של האח הגדול הייתה מאבק איתנים בין שתי יריבות מרות, שחולקות בעצם שיטת עבודה זהה: מוכרות את היופי שלהן כדי להתקדם בחיים. כי מה עוד יש לנשים למכור?

הייד פארק הנשים של onlife ב -youtube 

זה לא פמיניזם, זוהי חוליגניות, וזה רע לנשים (אלינור פרארה, ynet)

הפמיניזם המקורי, הטוב והמכובד, ביקש להחזיר לנשים את זכויותיהן ולקדמן כדי שיהיו שוות ערך לגברים. הפמיניזם הרדיקלי, הנבזי והכוחני, יצר דמוניזציה של הגברים, כאילו כל גבר הוא מדכא, אנס או נצלן. 

ציניות ואדישות בקטע פוסט אידיאולוגי (הקיסרית טוליוס הזועמת, טיפול שורש – עיתון שחור)

הכול מתחיל מהדרה בתורה (רמי ריינר, מקור ראשון- מוסף השבת)

השיח שבתוכו אני חי בעולם המערבי בכלל ובישראל בפרט הוא שיח שבו המיניות מובלטת ונוכחת בכל פינה ובכל זמן. די לכולנו לעצום את עינינו לרגע ולדמיין את דף הבית של אתרי חדשות כוואלה או Ynet. במידה ולא הספקנו להדליק את מחשבנו טרם יציאתנו מביתנו, הרי ששלטי החוצות המלווים אותנו בדרכנו לעבודה והמנסים למכור לנו מוצרים ממכונית ועד עיתון, ממטבח חדש ועד הצגה, מלווים בתמונה של צעירה, לרוב אנורקטית, וכמעט תמיד בתנוחה בעלת משמעות מינית פתיינית חד משמעית.

ביצים: הבלוג של הדון. (טל שמואלי,ביצים)

בשיחה עם חבר נוסף, אחרי שסיפרתי לו על "ביצים", הוא שאל אותי אם אני סטרייט. עניתי שכן, והוא התפלא, פחות בגלל שנעלתי מגפיים של 400$ ויותר בגלל שלטענתו "גבריות נהייתה עניין של הומואים". למה הוא אמר את זה? כי הוא הומו, וכי הוא אחד העיתונאים היחידים בארץ שמתעסק בגבריות. "גבריות זה עניין של הומואים".

גבר לכל דבר (פרופ' אפרת לוי להד, הארץ)

אני לא אישה. אני דפני (onlife)

חוג הסלון: טראנד לידות הבית תופס תאוצה (חדשות 10)

העליון: עזרת הנשים בכותל לא תורחב עד לדיון נוסף (חדשות 10)

החולה הזה אונן באוטובוס (הכצעקתה)

"רוצים לעשות איתי שלישיה?" (הכצעקתה)

ארנה קזין: דרושה גבר – מחשבות על גבריות במשפחה של נשים (12 דקות)

מתוך דף הפייסבוק עיתון לכל מועד: 

משרד הבריאות יאתר נשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה (הארץ)

אחיות יחויבו לבצע תשאולים לנשים במעקב הריון ובמהלך הבדיקות בשבועות לאחר הלידה. אחת מעשר יולדות בארץ מפתחת סימני דיכאון

דלקות אינטימיות (הארץ)

יחסי מין תכופים, לעתים עם בני זוג שונים, נטילת אנטיביוטיקה ותזונה עשירה בפחמימות הם רק חלק מהגורמים לדלקות בנרתיק

היציאה מהארון שלי – המסע שלא נגמר (יאיר פרי, מאקו)

"אני שמח להיות הומו" (לירון ברגר, מאקו)

ישנן בנות? (עינת ברזילי, צו פיוס)

ורוד עתיק: האם הקהילה ההומו-לסבית תחייה את ב"ש? (מעריב nrg)

למרות החוק: אין תרומת ביציות בארץ (חדשות 2)

הטרדה מינית באוני': המוסדות מטייחים (מעריב nrg)

כיצד הפכתי לפעילת רשת (עפרה אור, הגדה השמאלית)

"הנחות" לרדיו קול ברמה: יורשה להעלות פחות נשים לשידור (The Marker)

בקרוב: יותר נשים על שלטי החוצות בירושלים? (mynet)

כשאתה לא אומר "לא", למה אתה מתכוון? (זהר ישראל, מאקו)

עשרות עובדות זרות התלוננו: עברנו ניצול (מעריב nrg)

נשים הן בוסיות טובות יותר (אילנה ברודו, חורים ברשת)

80% גברים בין הלומדים למקצועות ההיי-טק (ynet)

ארגוני הנשים לשרים: טפלו בהסתה נגדנו (מעריב nrg)

הקרב סביב מסקנות ועדת שניט נמשך: קואליציית ארגוני הנשים התלוננה על "מסע הסתה והכפשה" שהתנהל נגדן ברשת

חג שמח: לסדר מחדש את חיינו (ריבי גוטגולד, ישראל היום)

עם כל הכבוד לעולם הפמיניסטי שאנו חיים בו, האמת היא שהעולם של מרבית הנשים מתחלק כיום, בימים שלקראת החג, לשניים: אלה שהבית שלהן כבר נקי לפסח זה שבועיים ועל השיש במטבחן כבר פרוס נייר כסף בוהק, ולאלה שלא מפסיקות לקנא ולדבר על אלה מהחלק הראשון.

972+ The anti-feminist who stole Passover – Dahlia Scheindlin

"אני תומך בחרם על ישראל – ובכלל זה ישראלים שהם הומואים" (מאקו)

הרב מצגר: חובה לאפשר לנשים להשתתף באופן פעיל בקריאת ההגדה

האם ג'נטלמניות ופמיניזם יכולים ללכת ביחד? (נעה בנוש, ynet)

מה הבעיה עם מחווה ג'נטלמנית? הבעיה נעוצה בעובדה שמדובר בגבר שעושה עבור האשה משהו שהיא כביכול לא מסוגלת לעשות בעצמה

את עובדת בשביל הצבא (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

מה אמורה לעשות אם שמתנגדת לגיוס בנה לקודש הקודשים של החברה הישראלית? דיווח מהחזית

בית הדין הרבני: בעל נבגד ישלם מזונות על ילדתו של המאהב (חדשות 10)

קח אשה ובנה להוריה בית (הארץ, מתורגם מהניו יורק טיימס)

משפחות רבות בווייטנאם זוכות לשגשוג כלכלי בזכות נישואי בנותיהן עם גברים דרום קוריאנים. עקב כך נוצרה בדרום קוריאה תעשיית שדכנות משגשגת, שמאפשרת לגברים לבחור אשה במדינה

בחירות בבורמה: קצת חופשיות, מעט דמוקרטיות, מאוד היסטוריות (הארץ, מתורגם מרויטרס)

זוכת פרס נובל לשלום אונג סאן סו צ'י, סמל המאבק למען הדמוקרטיה בבורמה (מיאנמר), מתמודדת על מושב בפרלמנט בבחירות משנה המתקיימות היום במדינה. אם תיבחר, היא צפויה לקחת חלק במערכת פוליטית שנבנתה ומנוהלת על ידי הכת הצבאית שכלאה אותה ל-15 שנים בסך הכל.

התכנית של מליסה האריס פרי על שובה של מד מן – דיון פמיניסטי על פמיניזם, תרבות מגדר וגזע

 נשים שחורות עדיין נאבקות ב"מד מן" באמריקה התאגידית (הדיילי ביסט)

מתה אדריאן ריץ', ממייסדות הפמיניזם המודרני (הארץ)

אינטלקטואלית והמשוררת אדריאן ריץ', שהלכה השבוע לעולמה, התעניינה בפוליטיקה של הזהויות הרבה לפני שהמונח נטבע והיה למוקד שיח

אדריאן ריץ' (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

עוד על אדיריאן ריץ'- סלייט , הניו יורקר

וגם על הטרנספוביה שלה שכמעט ולא מאוזכרת בדיונים אודותיה:

My complicated mourning: RIP, Adrienne Rich

Does it matter? Yes. It matters because we salute her contribution, but if she had spoken out against the inclusion of African-American women or suggested that Jewish women or Latinas were somehow less than human, we would talk about that. We would critique that.

צ'ילאנים מפגינים וצועדים עבור זכויות להט"ב בעקבות רצח (הגרדיאן)

המלחמה של אפגניסטן נגד נשים- דו"ח חדש (הדיילי ביסט) וגם – הגרדיאן – הדו"ח המלא ניתן להורדה

כאשר הבית הוא לא מקלט עבור נשים – בהודו (הניו יורק טיימס)

נ'גוזי אוקונג'ו איוולה- a woman to make Africa count (הגרדיאן)

Nigeria's finance minister has all the experience and skill to be the next president of the World Bank. But does the bank have the courage to select its first boss from the developing world?

מאמר באתר cracked שזכה להצלחה גדולה ברשת:

5Ways Modern Men Are Trained to Hate Women  donald wang

ומאמר מצויין שכנגד-

Misogyny isn’t caused by male horniness  amanda marcotte

התכנית של מליסה האריס- פרי (באופן חד פעמי- עם אורחות בלבד, כדי להדגיש את הייצוג הלא הולם של נשים בטלוויזיה):

לזכור את שירלי צ'יסהולם- האשה השחורה הראשונה בבית הנבחרים – ועל ריצתה לנשיאות בפריימריס הדמוקרטיים ב-1972 ,

גזע, מגדר והבחירות לנשיאות- פאנל 

מה היה קורה עם נשים היו שולטות בעולם

ההשפעה של "הגברת הראשונה"

נשיא ארה"ב ברק אובמה במסר מיוחד ל-Planned Parenthood – הארגון לתכנון המשפחה במרכז הסערה הפוליטית:  

סחר בנשים בספרד: ברקוד קועקע על צעירה שסורסרה (וואלה!)

טרנסג'נדרית הודחה מתחרות מיס יוניברס: "היא לא אישה טבעית" (מאקו)

ג'נה טלקובה נבחרה לייצג את ונקובר בתחרות בה תיבחר נציגת קנדה לתחרות הבינלאומית היוקרתית. כשגילו בארגון מיס תבל, כי טלקובה השתתפה לפני כשנתיים בתחרות מיס אינטרנשיונל טרנסג'נדר – הדיחו אותה מהתחרות. "רק מי שנולדה אישה באופן טבעי יכולה להשתתף"

Jean Kilbourne –  Killing us softly – Advertising image of women  

חלק 1  חלק 2

"אני מכוערת?": הטרנד המסוכן של נערות ביוטיוב (ynet)

רימה עבודלה מהווה דוגמא לספורטאיות סעודיות (הגרדיאן)

"קראו למיילדת" הצלחת העשור של הבי.בי.סי (הארץ)

איך נהפכה סדרה על מיילדות בשכונת עוני לונדונית בשנות ה-50 לדרמה המצליחה ביותר של רשת השידור הבריטית בעשור האחרון

Pinterest: המועדון החדש של האנורקטיות (הארץ)

נערות אנורקטיות מנצלות את הרשת החברתית החדשה והפופולרית, שעיקר התוכן בה הוא ויזואלי, כדי לעודד את המחלה אחת אצל השנייה

סערה ברשת: הכניסה את בתה לדיאטת כסאח ותיעדה ב"ווג" (מאקו)

מסע צלב: ראיון עם מרלן דומא (הארץ)

במרכז התערוכה של הציירת עומדות נשים שחוו אובדן.

תיק האונס והרצח שמזעזע ומבייש מאת אוקראינה (הגרדיאן)

Raped, strangled and set on fire, the death of Oksana Makar will be in vain as long as brutalising women is normal in our country

מדריך מוסלמי לגבר הנשוי: הכה את האשה במקל (ynet)

ביה"ס קתולי בפיליפינים מעניש בנים בגלל תמונות שבהם הם מתנשקים האחד עם השני בפייסבוק (הגרדיאן)

הצעירה ההינדית שהתאסלמה ומסעירה את פקיסטאן (הארץ, מתורגם מהניו יורק טיימס)

החוק היבש לא נרטב אף פעם (Inter Spem et Metum)

השוטר שהואשם ב"שוחד מיני" [כתבתי על זה קצת כאן] על כך שהוא דרש משוהה בלתי חוקית סקס כדי שלא תגורש מהארץ הוא ליאור מסורי.

אין בחוק העונשין הישראלי עבירת "שוחד מיני". לא קיימת. למיטב ידיעתי (ובדקתי), כל אישום בעבירה הזו שהוגש לבית משפט ישראלי אי פעם, התבסס על נסיבות בהן עובד מדינה ניצל את תפקידו כדי לדרוש סקס מאישה שהייתה תלויה בהחלטתו.

האם ניתן לזהות קוויר על פי קולו? (חגי, יחסי מין) גם בטרקלין

הזיקה שבין הקהילה לבין הערעור על הסדר המגדרי, שליוותה אותה מראשיתה, הן על ידי גברים שאימצו דפוסים "נשיים" הן על ידי נשים שאמצו דפוסים "גבריים", היא פרויקט חברתי חשוב. יחד עם זאת, אף שהקהילה היא המובילה של פרויקט זה, הניסיון ללמוד מכך על ה"קול האמיתי" של ההומו הוא ניסיון דכאני. הקול לעולם אינו אמיתי – הוא תוצר של פרפורמנס המשויך לעמדת סובייקט מסויימת, פרופרמנס שיכול להתבצע על ידי הומואים והטרואים כאחד.

כלות מאוקראינה וילדים מפונדקאית בהודו (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

איך לשמר, לטפח ולהעביר לדורות הבאים את קסמי הפטריארכיה, מתי נולד ההטרוסקסואל וגם קניות פמיניסטיות לפסח

יפת תואר שבתורה (מתוך שו"ת באתר כיפה- לפני תשע שנים)

"כך גם דוחה המלחמה צדדים מסוימים של גילוי עריות, אף שהתחברות אל גויה הוא דבר חמור מאוד, אלא שהוא הותר במלחמה (בתנאים שהוא הותר), מתוך התחשבות בקשיי הלוחמים. ומאחר והצלחת הכלל במלחמה עומדת לנגד עינינו, התירה התורה לפרט לספק את היצר הרע בתנאים שהתירה, למען הצלחת הכלל"

לאנוס בשם צה"ל (יוסי גורביץ', החברים של ג'ורג')

הראשונה היא שמדבריו של קרים עולה שאונס שבויות הוא לא רק מותר, הוא גם הכרחי במלחמה. הצלחת הכלל במלחמה תלויה בכך.

האשה הנאנסת איננה אשה, איננה אדם, איננה אינדיווידואל, אין לה רגשות ואם היא חשה כאב זה לא חשוב – כי היא לא אשה או אדם, היא אך ורק פרט משבט אויב שאיתרע גורלו להשבות.

חכמת חיים במסורת האמת (תומר פרסיקו, מינים)

יש כאן למעשה את הרוח ההופכית לזו שממנה בא החוק המקורי. מפני שכיום ברור שאסור לאנוס, הרב חייב לגייס את האתוס הרומנטי הזה, על פיו במלחמה הכל מותר, על פיו הכלל חשוב מהפרט וכולנו מקריבים עצמנו למען האומה, כדי להצדיק בדיעבד את ההלכה המפלצתית. זאת בעוד שההלכה במקורה באה דווקא כדי *להגביל ולסייג* מצב שהיה אז שכיח מאוד.

גם בסלונה(ריקי כהן) ו – ב"יורים ובוכים ואחר כך גם אומרים שירה" (דודו פלמה, במחשבה שנייה)

חשד: רצח את אשתו ההרה רגע לפני כניסתו לכלא (ynet)

לשוטרים היה ברור שהנעדרת נרמין מסעוד נרצחה בידי בעלה. בחקירה עלה החשד שהרצח בוצע יום לפני שהבעל היה אמור להיכנס לכלא בגין הריגת אדם אחר.

הלוחמת שבי | ולרי פלח (בריגה) (המעברה)

יש הרבה נשים שנמצאות במצב שלי, שאין להן הכוונה ונמצאות בחוסר ודאות. אני הייתי מייעצת להן להילחם בכל הכוח, זה אומר לפנות לכל הגורמים האפשריים ולא לחסוך במאמצים: לשלוח מכתבים ופקסים לכל הגורמים, להתייעץ עם כל מי שאפשר, עם אנשים שהצליחו ואנשים שלא הצליחו. להתחבר למי שכבר נמצא במאבק.להילחם ולא להיכנע.

בעזה, לפעמים עדיף להיות חולה (גישה), וגם בסלונה

כדאי לציין שלא רק מהספריות הללו נמנע לצאת מהרצועה. שבע סטודנטיות מעזה לא קיבלו היתר לצאת לאוניברסיטת אל-קודס כדי להשתתף בתחרות טכנולוגית שארגנה "מיקרוסופט". גם כאן נאמר לסטודנטיות שהסיבה לרצונן לצאת איננה "מקרה הומניטרי חריג". גם כאן, הוחמצה הזדמנות לסייע לפיתוחן הכלכלי והמקצועי של נשים ברצועה.

בסך הכל מדובר בעשר נשים. 10 היתרי יציאה שהיו יכולים לשפר את חייהן ואת מצב החברה האזרחית ברצועה במעט. אבל הן לא בכירות מספיק, ואיתרע מזלן והן אינן "מקרה הומניטרי חריג". בריאות מדי, כנראה.

נשים החוצה: המתים דורשים הדרת נשים (נעמה כרמי, קרוא וכתוב)

מה שנדרשת היא התערבות ממשלתית שתבטיח שלא תתקיים סגרגציה (שהיא כמובן המונח הנכון, ולא “הדרת נשים”) במקום כמו בית קברות.

קצת נמאס לחזור על הדוגמא הנדושה, אבל די ברור שלו היו מכריזים ברמקול שם שהאתיופים מתבקשים לצאת מבית הקברות – היה ברור לכולם שמדובר בגזענות. אף אחת, או לפחות לא אני, לא דורשת לשנות את נוסח התפילות או לחייב אנשים בביתם לספור נשים לזימון בברכת המזון. אפילו לא לחייב לספור אותן למניין לצורך קדיש. שינוי כזה יצטרך לבוא מבפנים. לעומת זאת, העובדה שהמדינה מממנת בתי כנסת שבהם נהוגה סגרגציה – אינה קבילה בעיני. ואינה עולה בקנה אחד עם חובתה להבטיח זכויות אדם.

חשפניות, בדיוק מה שחשבתן (בת עמי נוימאיר פוטשניק, תנסו בעוד יומיים)

ספקטור תמשיך בחיים שלה וכך גם הזונה והחשפנית וכולן צריכות לספר לעצמן את הסיפור שיאפשר להן להמשיך לחיות עם עצמן. החשפנית תספר לעצמה שהיא לא זונה, שהיא בחרה בג'וב שלה ושהיא זאת שמנצלת את הגברים וספקטור תספר לעצמה שהסיבה היחידה שהאקסהיביציוניזם שלה מתועל לכתיבה ולטלוויזיה ולא לריקוד על עמוד, היא שאבא שלה יקבל התקף לב אם היא תהיה חשפנית.

למרבה הצער, אלמלא היה הטקסט שלה רצוף בכל כך הרבה אמרתי-לכן הוא יכול היה להיות מעורר מחשבה. בין השורות שלו מסתתרת הטענה שעולם שרותי המין איננו מקשה אחת, שחשפנות איננה זנות ולא רק בגלל שחשפנית נשארת בתחתונים.

מחר (חמישי) זה היום בשבוע שבו בגלובס נשים מורשות לכתוב- עד אז..

נשים נחמדות לא ישנו את העולם (שלומית ליר, onlife)

כשחשבתי על זה אחר כך תהיתי אם ההתלבטות הזאת קשורה לחשש להקלע לעמדת ה"לא נחמדה" וה"לא מפרגנת". אומנם ההייד פארק באותו יום היווה זירה מבורכת להשמעת הקול הנשי במרחב הציבורי, אבל עדיין "זעם פמיניסטי" אינו מראה מלבב.

הרָבָּה לירון לוי אוהבת את ה"אח הגדול" ומטיפה ליהדות מסוג אחר (זמן חולון- בת ים, מעריב nrg)

היא סיימה בית מדרש לרבנים ומבצעת טקסי נישואין ועלייה לתורה. היא גם מרגישה נוח יותר במכנסיים וצופה ב"אח הגדול". הרָבָּה לירון לוי מחולון מציעה לכם יהדות הרבה יותר נשית

עושות לפמיניזם בית ספר (שרון אורשלימי, אמנסטי)

דברים אלו מתייחסים כמובן למצב בו תלמידות מעיזות לדבר בשיעור. מחקרים מצביעים על כך שנערות בפרט, ונשים בכלל, מדברות פחות מנערים וגברים בסיטואציות לימודיות או סיטואציות של קהל גדול של א/נשים. נערות מפחדות לדבר שמא יצחקו עליהן, לא יתייחסו אליהן ברצינות או שהן תצאנה חכמות מדי או טיפשות מדי ואז לא יישרו קו עם מיקומן המגדרי המסורתי. ואנחנו כצוותי חינוך, משתפות עם זה פעולה. לא מרוע. פשוט כי זה יותר קל. זה עושה סדר בבלגן ולא מצריך מאיתנו להתאמץ כדי לחשוף את ההבניות המגדריות בתוך הכיתה שלנו ואצלנו.

מצעד השרמוטות? מצעד האגואיזם (רחלי מלק בודה)

יואילו השרמוטות לשאול את עצמן מדוע אין "מצעד השרמוטים". איך זה שכמעט ואין בנמצא גברים בעלי דחף בלתי מוסבר לחשוף את אזורי ערוותם לעיני כול באופן חופשי? אולי משום שזהו דחף נשי עתיק יומין. אולי משום שההיסטוריה מלמדת שאלו הנשים שתמיד היו מוכנות להציג את גופן לפרהסיה הציבורית, כדי לזכות בתשומת לבו של גבר, ולא ההיפך. ובמובן הזה, תפיסת העולם של השרמוטות מתקדמת בערך כמו זו של ילדה קטנה בגן, שמושכת בחצאית של הגננת וצועקת "בא לי על הצעצוע של יותם".

בוויינט יהדות חושבים שמחאת השרמוטות לא מנומסת 😦 (שק של נחשים)

זה קצת לא נעים אבל אני חייבת להסביר לך משהו. זה הולך ככה. אצלנו בכדור הארץ, יש לפעמים קונפליקטים פנימיים בין בני האנוש. כשתת-קבוצה כלשהי מרגישה שנעשה לה עוול, למשל קבוצת מה שאנחנו קוראים "נשים", היא לפעמים מנסה למשוך תשומת לב לכך בדרכים שמטרידות את הצופים מן הצד.

למה אנחנו מתעקשות על חדירה (שרון אורשלימי, onlife)

התזה שלי עוסקת בחוויות של נשים עם וסטיבוליטיס – כאבים בחדירה בזמן יחסי מין (נושא לטור אחר לגמרי, שעוד יגיע). מהשיחות עם הנשים אותן ראיינתי עולה כי הן מקיימות יחסי מין עם חדירה, למרות כאבי התופת, כי הן חייבות. כי זו ההגדרה של יחסי מין בין גבר לאישה. שאחרת, אם הן לא תקיימנה יחסי מין ואגינליים, אז הן בעצם לא עושות סקס, ו"מה, אני אהיה מהזוגות האלה שלא עושים סקס?".

מחשבות על "חוק הפוטושופ"/פוסט אורח מאת חן זילברמן (הטרקלין)

בסופו של דבר, החוק צועד צעד חשוב בדרך להכרה באחריות של אמצעי התקשורת על עידוד האנורקסיה ועל הנזקים שנלווים לכך. אולם הקשיים שבהם יתקל והכוח המוגבל שלו מחייב שזה יהיה הצעד הראשון בהתמודדות עם התופעה, ולא האחרון.

מתוך דף הפייסבוק עיתון לכל מועד :

כיצד מגנים על האשה? (שנות ה-50)

דו"ח מיותר (מיטל רגב, העוקץ)

המלצה על קמפיין תקשורתי מיותר, הפיכת נהגי האוטובוס לשוטרים, ובעיקר העברת הסוגיות הקשות ל"המשך טיפול" – כך החמיצה הוועדה למניעת הדרת נשים בראשות השרה לבנת את מטרתה

הדו"ח- המלצות הצוות הבין משרדי למניעת הדרת נשים במרחב הציבורי בראשות שרת התרבות והספורט לימור לבנת 

כביסה וחיים (הרב יהודה פרומן, קולך)

אם ניישם זו לעניין פרס ישראל, לגבי הרב דרוקמן, כפי שהעיד הוא עצמו, מדובר במותרות. עשייתו רבת השנים לא הייתה על מנת לקבל פרס, והוא מסוגל להסתדר בלעדיו. לגבי הנפגעים, הכרת הציבור בפגיעה היא תנאי מוקדם להשבת ההרגשה שהעולם הוא בעל משמעות (הרמן שם).

לאור זאת, נכון יעשה שר החינוך אם יעדיף את ההכרה בנפגעים על פני הכרה בפועלו של הרב דרוקמן.

לא, אני באמת חייבת ללכת (הכצעקתה)

אני מת לפגוש אותך, בואי לבקר אותי, נראה סרט, נאכל משהו, יש לי יופי של דירה.
ואני מתחמקת. יש לי תכניות, עבודה, חברים.
יום אחד הוא התקשר ברגע הנכון. ריב עם אמא שלי הביא אותי לכדי התקף חרדה וחיפשתי כל תירוץ לצאת מהבית.

זה מעורר בי בחילה מה שעשיתי (תא וידוי)

כשאני מספר את זה לעצמי היום, הדם שלי קופא. אני די משוכנע שמה שהיא ספרה לי שם היה אונס. אונס שהיא לא הייתה מוכנה להודות שזה הדבר בפני עצמה. אבל היא הייתה נסערת. היא חשה ברע. ואני? אני רציתי לזיין. לא חשבתי בכלל.

מטעמי צניעות: מסיבת בנות מצווה – בלי אבות (ynet)

השתגעתם לגמרי? תנו לאבות לחגוג (הרב רונן נויבירט, ynet)

צניעות היא ערך, אבל משפחתיות היא ערך לא פחות חשוב. מיקוד המאבק על גבן של ילדות מפספס לחלוטין את המטרה, ומסיט את הזרקור מסוגיות הצניעות החשובות באמת. מי שרואה בעיה בנוכחות אבות במסיבות של בנותיהן, צריך לבדוק את עצמו.

אם הפרסומות השובניסטיות בכיכובן של עלמה זק ושני כהן לא הספיקו לכן, הגיעה תורה של עדי אשכנזי (האשה היחידה שיש לה תכנית טלוויזיה מצליחה משלה בתעשיית הבידור):

קני לחמותך מתנה לחג (מגי אוצרי, מאקו)

אין לתאר כמה גדול הפער בין האישה שנראית על המסך שלנו בשמונה בערב, לבין האישה שאנחנו רואים בהפסקות הפרסומות. העולם התקדם, אבל עולם הפרסום הישראלי נשאר אי שם בפיפטיז, מקום שבו כל אישה לוקחת אמה, כל אישה יודעת למה.

בקרוב בירושלים: ליגת בתי הכנסת בכדורסל – לנשים (כיפה)

אני חושבת שזה מראה משהו שידעתי כבר מזמן על התנועה הפמיניסטית. שהיא מרוכזת ברובה בתל אביב ופרבריה. ואני מתחילה להרגיש מחנק כלשהו. אתמול בצהריים כתבתי סטטוס על המצעד, ודיברתי על זה שהתאכזבתי שלא הגיעו שרמוטות תל אביביות. כמובן שלכל אחת הייתה את התשובה שלה, וכל תשובה היא מוצדקת. אני לא כועסת אישית על אף אחת שלא הגיעה, אבל מאוכזבת- כן.

קח לך אישה, בתשלומים (רשומה מעשית)  (Inter Spem et Metum)

אשמח אם יוכל הפרופסור לתקשורת להעיר את עיני ביחס לקיומה של תעשיית יבוא גברים הנשלטת ע"י נשים ישראליות – במהלך עבודתי בתחום הסחר בבני אדם במדינת ישראל מעולם לא נתקלתי בתופעה דומה. למעשה, לא ידוע לי על תופעה דומה שכזו בשום מקום בעולם – גברים סוחרים בנשים למטרות שונות (ביניהן מין וזוגיות). המצב ההפוך אינו מתקיים. לא ייתכן שהפרופסור המכובד בדה מדמיונו שוק של גברים מיובאים רק כדי שיוכל להטיח טענות על "צביעות" בפניהן של פמיניסטיות, בוודאי.

מופע החשפנות של דנה ספקטור (דניאלה אליאס, onlife)

זה לא נגמר שם: "תמיד רציתי להיות חשפנית", ספקטור מגלה לנו בשיאים של התנשאות מקוממת. אה כן? אז איך זה שמעולם לא הגשמת את החלום הזה? יכול להיות שלזה שאת נצר למשפחה חיפאית מבוססת יש קשר? אולי גם לעובדה שמעולם לא נאנסת, נוצלת או איבדת כל ברירה אחרת, גם יש קשר לעניין? למה על זה לא קיבלנו הסבר? אה, סליחה, זה לא משתלב עם תאוריית ה"כיף להיות חשפנית", וספקטור היא הרי עיתונאית מכובדת, מי אנחנו שנפקפק.

"הקווירים, הא-מיניים והביסקסואלים הם חלק מהקהילה הגאה" (שירי אייזנר, מאקו)

איזה קבוצות נכנסות תחת המונח המורכב:"הקהילה הגאה"? אם תשאלו את שירי אייזנר – כולן. בטור תגובה למאמרו של דני זאק, היא מסבירה: "להטבא"ק הינה מילה קיימת, בעלת רקורד מכובד של שימוש בשנים האחרונות. מילה שמהווה הרחבה ללהט"ב – מונח שבתורו, לפני שנים לא רבות, היווה הרחבה למונח 'הקהילה ההומו-לסבית'"

וויינט: נשים ישראליות, אתן מוצר בינוני במחיר מופקע (שק של נחשים)

אנשים תמימים, שניזונים רק מהתקשורת הנשלטת על ידי הפמיניסטיות, עלולים אפילו לדמות לעצמם שאין תופעות כאלה בכיוון השני או שגודלן זניח, ושלמעשה אין איזון חברתי בין המגדרים במדינה, או בעולם, והאוכלוסיה הגברית שאוחזת ברוב הכוח וברוב הכסף משתמשת בהם לעתים מזומנות כדי לשעבד, לנצל ולהשפיל נשים. אבסורדי ממש. טוב שיש לנו פרופסורים אמיצים לתקשורת שיגלו לנו את האמת..

הפמיניסטיות: המכללה מדירה נשים פלסטיניות (mynet)

"חמסה" בנגב – חמש נשים פורצות דרך השוברות את תקרת הזכוכית (חנה אקרמן, The Marker Cafe)

הדגנרט התעקש "לא להבין" והמשיך לדבר עלי בזכר (הכצעקתה)

בשלב זה קלטתי שמדובר ב-chaser שמחפש קשר מיני עם טרנסיות, ועברתי להתעלמות עויינת שאינה משתמעת לשני פנים.

למרות זאת הבחור המשיך להיות בסביבה שלי תוך כדי שהוא פונה אלי בזכר, ומנסה לדחוף פתק עם השם שלו בפייסבוק והאימייל ("תהיה חבר שלי בפייסבוק").

חרדית: ד"ר, תגיד שאני חולה. רק לא עוד הריון (ד"ר ה', ynet)

הן מעדיפות לזייף בעיה בריאותית – ובלבד שלא יצטרכו להתמודד עם הריון נוסף, או עם הסטיגמה "מוזרה". ד"ר ה' משרטט מפגש שכיח עם אמהות שלא מסוגלות להתמודד עם הלחץ ללדת עוד ועוד ילדים, בדרך לאישור מהרב לקחת גלולות

"לא סטודנטית ולא מחפשת גבר לבילוי משותף" (ynet)

"כל האנשים הנורמטיביים, שמספרים לעצמם, כי הנשים הללו בחרו מרצונן לעסוק במתן שירותי מין, חייבים להבין, שנסיבות חיים מסוימות מאוד הובילו אותן למצב זה, וכי הן חיות חיי השפלה, אלימות ואונס מתמשך". כרזות המציגות את נקודת מבטן של העוסקות בזנות

לקראת פרשת קדושים (אילת וידר-כהן, קולך)

ההיסטוריה הזו כאובה ומחרידה, חבורת התלמידים התלוננה בפני הרבנים על מעשים קשים של ניצול מיני הכוללים בין השאר יחסי מין מלאים. הרבנים הטילו עליהם לשמור על שאר התלמידים מפני פגיעה נוספת ע"י קופלוביץ למשך חצי שנה עד להשעיית, כמו כן נאמר להם לא לשתף את הוריהם במה שעבר עליהם. כבחורים בני 20 הם נאלצו לראות כיצד קופלוביץ מוחזר אחר כבוד לעמוד שוב בראש הישיבה ולהמשיך לפגוע בתלמידים. הם נאלצו לראות את צמרת החינוך והרבנות הדתית עולה לרגל כדי לתת עדויות אופי להגנתו של קופלוביץ.

למה לבני (מרב מיכאלי, הארץ)

רק לאחר שזה קרה היא נהפכה לפמיניסטית, אבל החוויה הבסיסית שלה לא השתנתה וממנה נובעת התנהלותה העניינית, החופשית, בגובה העיניים עם גברים. לבני היא אשה רצינית, אפילו קצת "כבדה". היא לא מפלרטטת ולא מצחקקת. לגברים לא קל עם זה, לפוליטיקאים גברים קשה מאוד. גברים בעמדות כוח לא יכולים לשאת אשה שאינה "עלמה במצוקה" לידם.

נשים במקצועות הטיפול: תיאור מצב ומאבק- פרוייקט שוויון מגדרי בתעסוקה – שתיל

מפעל ההזנה כמנוף לתעסוקת נשים: ניתוח עלויות, תועלות ומקורות מימון – פרוייקט שוויון מגדרי בתעסוקה –  שתיל

מתוך "היד הסגולה": 

מתוך "חינוך מיני לנוער", ע חיגר, 1976.

לא סתם נשיקה: התמונה שמרגשת את הגולשים האיראנים והישראלים בכל העולם

ברוח קמפיין האהבה בין ישראלים לאיראנים, הפכה תמונה של נשיקה בין מה שנראה כאזרחית איראן לאזרח ישראל ללהיט בפייסבוק

הסייעות בגנים נאבקות: "מרוויחות 4,000 שקל" (ynet)

ויקיפדיה – עידוד מעורבות והשתתפות נשים בכתיבה, עריכה וקבלת החלטות (מעין אלכסנדר, אינטרנט להשפעה ושינוי חברתי)

חודש האישה הבינלאומי – ארגוני נשים עברו הדרכת עריכה בוויקיפדיה (חנה יריב, ויקימדיה)

זכויות נשים נסחרות ונשים מהגרות – מרכז אשה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה 

בשני נושאים אלו: רגישות רב תרבותית ואי קבלת עזרה ותמיכה בזמן אמת, זיהינו בעיות ספציפיות שחזרו ועלו בדבריהן של הנשים המטופלות.

לא בשם ההגנה על שלומי וביטחוני (רעות כהן, ראומה, בלוג עם תודעה)

היום הזדהתי עם נטאלי הלון משום ובגלל שהיא אישה – וזה, חוצה לאום. את הבדיקה הפוגענית והפולשנית הזו עברה נטאלי הלון בגלל שהיא ערביה, אבל היא עברה אותה כשהיא אישה. היא עברה אותה תחילה על-ידי בודקים גברים, ששירתו בצבא, שאולי הגנו על חיי, היא עברה אותה לאחר מכן על-ידי אישה יהודייה אחרת שאולי קרובה יותר, כך לפי גברת נתניהו, לקבוצת ההתייחסות שלי.

ואינני מאשימה רק את הבודקים – הם לא רוע מוחלט, הם ישראלים, יהודים, שעובדים בחברה ממשלתית עם נהלים מסויימים, שגדלו בתוך חברה שמתייגת ערבים כחשודים מיידים, שמתירה את גופן של נשים, שמדירה נשים מספירות ציבוריות, ממוקדי קבלת ההחלטות. הם כמובן לא צריכים לקבל פטור על מעשיהם, אבל הם בוודאי לא האשמים היחידים.

סדרן המשפחות הלאומי (חדוה איל, העוקץ)

ישראל רואה עצמה כחלוצה בחקיקת חוקים בנושאי פריון. כך מתקבלת מראית עין של פתיחות, כשבעצם היא זו שמחליטה למי יש זכות להביא ילדות/ים, להיות הורה ולאלו סוגי משפחות תהיה הזכות ללדת ילדים.

אשה אינה תנור אפייה (חנה בית הלחמי, ynet)

ההתנגדות לפונדקאות איננה "משטרת הפמיניזם" או "הומופוביה". זכותו של כל אדם בעולם להיות הורה, רק שמצווה אינה נקנית בעבירה, ויש דרכים חלופיות שראוי להיאבק עליהן

אונס בעלי החיים, שחיטת הנשים: בין פמיניזם לשחרור בעלי- חיים (רווחים לפני חיים)

וכל הזמן הזה, נשים אנושיות עוברות את התהליך ההפוך. הדיכוי שלנו מלווה בשלילת האנושיות שלנו,בהורדה שלנו לדרגת בעלות חיים. "פרגית", "פרה", "רבע עוף", "שפנפנה", "חתיכה", "נחשית", "חתלתולה", "כלבה".

הגיע הזמן שסולידריות נשית תפרוץ גם את גבולות המין הביולוגי. הגיע הזמן שנגיד בקול ברור שדיכוי הוא דיכוי הוא דיכוי, שנסרב להתייחס לכל יצורה חיה באשר היא כפחות מיצור שלם, כסך של איברים שניתן למדוד אותם, לסחור בהם, ולהשתמש בהם לסיפוקנו האישי.

יום ארוך של פמיניסטית מתחילה (קוצים)

"די," אני אומרת לעצמי מיואשת, "תירגעי". הצעקות התישו את כוחי, המפגינות החלו מתפזרות מהכיכר. אני מזכירה לעצמי כמה זה בכל זאת היה חשוב. אני אומרת למארגנות הצעדה תודה כנה*.

אני משוחחת עם עצמי שיחה רגועה בדרך הביתה:
– יופי, לפחות יש לי תמונה לשים בפוסט על הצעדה.
– רגע, מה תמונה? את לא שמה תמונה שלך בבלוג.
– אה, נכון. אני לא מפרסמת שם תמונות שלי.

יש דין ואין דיינית (אילאיל קומיי דרור)

"אבא- יש לי שאלה בעברית- איך קוראים לדיין אשה?"
"את בטוחה שיש דבר כזה?"

ככה התחילה כתיבת הפוסט הזה-  ניסיתי את שתי האפשרויות- 'דיינית' ודיינת'- בשני המקרים המחשב הציג את זה כשגיאה. בצבא קראו לזה המחשת צורך. אני קוראת לזה אירוניה.

אתמול בפעם הראשונה, אחרי 3 שנים שאני עוסקת בתחום בתי הדין הרבני- הזדמן לי לראשונה לראות את הפלא.

תרבות אונס – פוסט מעקב (שירי אייזנר, שחור- סגול)

בזמן מאז שהעלתי את הפוסט, יצא לי לראות הרבה מאוד טקסטים, כתבות והתבטאויות שהיוו דוגמאות חיות לתרבות האונס שאנחנו חיות בה.

מצעד השרמוטות בתל אביב: איך אני מתלבשת? זה לא עניינך: ynet, הארץ  ביום שישי נערך מצעד גם בחיפה.

"מה את, ילדה קטנה?" (אפרת, הכצעקתה)

חייכתי בחזרה אבל בפנים כל כך התביישתי. ולא סיפרתי לאף אחד. כי האמירה הזאת נטעה לי מסר ברור בתוך הראש- לך יש בדיוק ממה להתבייש כמו שלי יש, אם לא יותר. נשארנו בקשר שנים אחר כך. לקח לי שנים רבות להביט במה שקרה באותו לילה בעיניים בוגרות ומפוכחות ולהבין את המניפולציה הזולה שהוא הפעיל עליי.

אז של מי המלה האחרונה (שושנה גבאי, העוקץ)

עירית לינור לא התבקשה לשטוף את הפה בסבון אחרי שקראה לאורטל בן דיין "זונה" בשידור, ונתנה לכולנו שיעור בעוצמתו הבלתי מעורערת של המיקרופון בחסות המדים. המדור לחקירה במובן מאליו – איסוף, מיון וניתוח נתונים באמצעי התקשורת לכדי תמונת מציאות הלכה למעשה

תעשו אהבה, לא פורנו! (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

יותר ויותר נערים מאמצים את הלכות הפורנו ומיישמים אותן בקשר הזוגי שהם מנהלים. הנשים סובלות בשקט, כך החברה לימדה אותן

הוציאי דף, פרטי ונמקי (ידיעות אחרונות)

האם ראוי לתת לרב דרוקמן את פרס ישראל? (גילי זיוון מגיבה להתנגדויות של תלמידי נתיב מאיר לשעבר, קולך)

אין ספק כי כמו עוד רבים המכירים את האיש המקסים הזה ואת מפעליו החינוכיים ועשייתו למען עם ישראל – שמחתי עם היוודע ההחלטה להעניק את פרס ישראל לרב חיים דרוקמן. אלא שלא כמו כולם, שמחה זאת הועמה בשל כתם בעברו.

כלות להשגה. פמיניסטיות ואלי ישי באותה הסירה (אמיר חצרוני, ynet)

מי אנו שנאמר את מי מותר לאהוב ואת מי לא? הפמיניסטיות רוצות. כשם שלהן מותר להעדיף איטלקי שרמנטי על ישראלי עם כרס, גם לנו מותר לייבא בלונד מתוצרת אירופה

על מזונות ועל אבות מרוששים. העת לתיקון (יעל גיל, ynet)

אבות חייבים לשלם מזונות, לא רק חוקית, אלא גם מבחינה מוסרית. אבל האפליה המגדרית החמורה חייבת להיפסק. עד מתי נחכה להמלצות ועדת שיפמן?

הוא זכאי (אברהם תירוש, מעריב nrg)

במתקפה על הרב דרוקמן התקבל הרושם כי הוא זה שפשע, ולא הרב קופולוביץ'. ההחלטה להעניק לו את פרס ישראל מוצדקת לחלוטין

צפי סער מנשסבירה (דניאל עוז, קץ הפלאות)

זה כמו שבשביל להבין משהו באנטמולוגיה צריך להיות ג'וק, ורק מי שמצולע מסוגל לפתור בעיה גאומטרית. כל זה לא אמור להפריע לנשים עצמן לתת את דעתן על כל נושא אחר. נשמע סקסיסטי? חכו כמוני לנשסבר של צפי סער למה לא. היא טובה בנשסברים.

על הפמיניזם הפוריטני, הפטרנליסטי, שבטוח שאתן מטומטמות (דניאל עוז, קץ הפלאות)

טפח-טפח, בשיטת הסלאמי, מחסל הפמיניזם את חופש העיסוק של הנשים, לטובתן כמובן. התחלנו מהזנות וכבר עברנו לפונדקאות ולדוגמנות.

טיפול בגברים אלימים- הפתרון בהישג יד (נורית פייגל, מקור ראשון)

עשרות קראו לעבר שגריר רוסיה: "ישראל אומרת לא להומופוביה!" (מאקו)

אני שייך לקהילת הלהט"ב – לא הלהטבא"ק! (דני זאק, מאקו)

מתוך דף הפייסבוק  "עיתון לכל מועד":

"השלטון הצבאי הבריטי החדש עושה סדר בעת כיבוש הארץ, בניסיון להגן על חייליו, ומגדיר את החוקים החדשים. קיץ 1918. מודעה רשמית בעיתון "חדשות מהארץ" "

עצמאית ובהריון – יש לך גם זכויות (עו"ד דריה כנף, ynet)

עבור עובדות שכירות החיים פשוטים: הן יולדות ומקבלות זר פרחים ומענק לידה. מה המצב אצל חברותיהן העצמאיות? ברור שגם להן מגיע דמי לידה, אך חישוב הסכום לא פשוט כלל וגם לא תמיד הוגן. כך זה עובד

400 חברות מובילות – אך רק 4% מנכ"ליות

מדד קידום נשים בתאגידים בישראל: רק ב-7% מהרשויות המקומיות מכהנות נשים כראש עיר

רופאים בירושלים מרוויחים יותר (ידיעות אחרונות)

הלכה לעולמה המתרגמת והסופרת רנה ליטוין  (הארץ) פרידה אישית מהמתרגמת והסופרת רנה ליטוין (הארץ)

הרב גיסר נגד "הדרת אבות" מאירועים בבתי הספר (סרוגים)

לינוי בר גפן: הייד פארק נשים (onlife)

דנה קול בהייד פארק נשים (onlife)

ד"ר אורית אטיאס בהייד פארק נשים (onlife)

חובלת מצטיינת זה הכי – אחותי (אולפן שישי)

גאווה בפריפריה: המהפכה השקטה של באר שבע (מאקו)

הבאה בתור: נשות הגמרא אצל הפסיכולוג (רוחמה וייס, ynet)

תמיד מתנדבת שולמית ברוידא, יו"ר ויצו לשעבר, 1918-2012

עוד מדף הפייסבוק עיתון לכל מועד:

"זוגיות אידיאלית, שנות החמישים"

תפסיקו להאשים דוגמניות (קארין דונסקי, סלונה)

מצנזרים ויורים (ליאת רון, גלובס)

למה נשים טובות יותר בהשקעות נדל"ן? (The Marker)

ניסוי בנישואים בתל אביב (הארץ)

100 נשים וגברים בשמלות כלה יתייצבו בחודש הבא בת"א לצורך מיצג חד-פעמי שיזמה קבוצת "Art Espionage". חברי הקבוצה, בהם האמן דניאל שושן והשחקנים מנשה נוי וקרן מור, מסבירים מה מדרבן אותם

סקר: לסביות מעשנות וצורכות סמים יותר מהטרוסקסואליות (הארץ)

המלחמה בין חירות והלכה (איתן גור אריה, מאקו)

עקרונות ההלכה והשאיפה לחירות מנוגדים זה לזה כמעט מתוך הגדרה. איך אמורים בני דורנו להתמודד עם הדרישה לכיבוש יצר המין? מה יעשו גרושה וכהן שרוצים להקים יחד בית יהודי? ומה יעשו הגאים למיניהם?

פונדקאות בהודו: חוות גידול של רחם להשכיר (חדוה אייל, onlife)

להתחתן עם החופש (הארץ, מתורגם מרויטרס)

באחד מהכפרים שבמערב הודו התקיימה שלשום מסיבת נישואים ואירוסים של 21 צעירות. המסיבה היא ניסיון לשים סוף למאות שנים שבהן עסקו באופן מסורתי נשים בנות הקהילה הענייה והדחויה החיה כאן בזנות.

סמירה איברהים, קורבן מבחני הבתולים במצרים, נאבקת בשלטון הצבאי (הדיילי ביסט)

איפה שהסרסורים מוכרים את הסחורה (ניקולאס קריסטוף, הניו יורק טיימס)

התכנית של מליסה האריס פרי- פאנל זכויות נשים ובריאות- בהשתתפות "כוכבת" הסערה סנדרה פלוק , ראיון עם האריס- פרי (loop21)

(Thursday Round-Up (Femina Invicta

(?Shall we start off with some patriarchal misogyny in an advertisement? (Shocking, right

להאשים את הקורבן (הארץ, מתורגם מהניו יורק טיימס)

שר במדינת המחוז ההודית מערב בנגל ביקר את אורח חייה של אשה שהתלוננה על אונס אחרי שעזבה מועדון לילה. דבריו עוררו דיון ציבורי סוער על יחס השלטונות לקורבנות אלימות מינית

חשיפה: תעשיית בובות המין (רויטרס)

Shit Men Say to Men Who Say Shit to Women on the Street

רווקות הופכות להיות "האוונגליסטיות" של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב (ג'זבל)

טבלאות וגרפים על הכלכלה האמריקאית והחלוקה המגדרית (National journal)

עשרות פעילות המתנגדות לשלטון קסטרו נעצרו בקובה

מנהיגת ארגון "נשים בלבן", ברטה סולר, נעצרה יחד עם 36 חברות בארגון לקראת ביקור האפיפיור בנדיקטוס ה-16

נשות טוניסיה בליבת המהפכה (הגרדיאן)

הקוד המגדרי סרט- וואלה yes

בארה"ב חוגגים את שובה של מד מן בעונה חדשה במבחר מאמרים מגדריים:

נשיאת ליבריה וכלת פרס נובל לשלום אלן ג'ונסון סירלף וטוני בלייר מתקשים להתמודד עם שאלות בנושא שוויון וזכויות להט"ב (הגרדיאן)  והתגובה שבה מובהר כי גאים לא נרדפים או נשפטים במדינה 

חשד: הכנסייה בהולנד סירסה צעיר שהתלונן על התעללות מינית (הארץ, מתורגם מהניו יורק טיימס)

נכדו של השחקן המצרי עומאר שריף: "אני הומו וחצי יהודי" (הארץ)

מה נשים באמת רוצות? שוויון בשכר (גלובלפוסט)

(Reproductive Rights and the Long Hand of Slave Breeding  (JoAnn Wypijewski ,The Nation

אפליה על רקע מין, דמי מחלה ובית המשפט העליון (מאמר מערכת, הניו יורק טייימס)

גברים התנשקו באירוע בחירות של סנטורום ועוררו סערה (הארץ)

אסיפת תומכים של המועמד הארכי-שמרן, המנהל קמפיין תקיף נגד זכויות הומוסקסואלים, הופסקה לכמה דקות כששני גברים החלו להתנשק בלהט

הצעיר שתיעד את חברו בעת יחסי מין הורשע בפשע שנאה (הארץ)

התאבדותו של הסטודנט שהסתיר את היותו הומוסקסואל הסעירה את ארה"ב. הוא עלול להיות מגורש להודו בתור עבריין מורשע

The Church Lady State (טימותי אייגן, הניו יורק טיימס)

Beauty Pressure

נערות נגד סחר בילדות/ים למטרות מין (פורבס)

סקס, סמים ודיכאון – הדרך לקריירת דוגמנות (xnet)

פער השכר הגבוה ביותר בין גברים לנשים: במקצועות הפיננסיים (כלכליסט)

נשים כפריות בקונגו מצאו את קולן הודות לועדות ההגנה מקומיות (הגרדיאן)

על הקשיים בחינוך מיני בתאילנד (הגרדיאן)

פסיקה תקדימית – זכויות גאים בצ'ילה (הניו יורק טיימס)

תנו לנשים ערביות לעבוד בכבוד (נדיה איסמעיל, ynet)

נשים ערביות רוצות לעבוד, אבל היצע העבודה הדל והאכיפה המוגבלת ביישובים ערביים, נתנו כוח עצום למעסיקים הפוגעניים לנצל את הנשים. המדינה חייבת לשנות את זה

מעלים ערך: סטודנטים וסטודנטיות להיסטוריה מחזירים נשים לתודעה (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

ד"ר שרון גבע כותבת על הפרויקט המסכם של הסטודנטים והסטודנטיות בקורס "בלי הבדל מין? הרהורים על מעמד האשה בישראל" בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים: "יצאנו מכתליה, הממשיים והווירטואליים, של האקדמיה למרחב הציבורי לטובת קידום מעמדן של נשים ש"עשו" היסטוריה אך עדיין נמצאות בשולי הסיפֵר ההיסטורי המקובל".

רוני מנט, סטודנטית בקורס כותבת על חווית החיפוש והלימוד ועל גולדה מילוסלבסקי, ממייסדות נס-ציונה.

זוג לסביות מוסלמיות בקנדה: אם נגורש לישראל – נירצח (חדשות 2)

אימאן ומאג'דה הגיעו ב-2007 בטיסה מתל אביב לטורונטו, ומאז חיות בעיר הקנדית. מספר בקשות שלהן להיות מוכרות כפליטות, עקב איומים על חייהן מצד משפחותיהן, נדחו. כעת הן פנו לבית המשפט העליון: "ביישנו את משפחותינו בכך שברחנו כדי לנסות ולהתחיל חיים חדשים ביחד. אם נגורש בחזרה, חיינו בסכנה"

מחשבות על פליטים (קוצים)

אני חוצה את הכביש, ואני בגינת לווינסקי. עד היום תמיד צפיתי בה מהמרחב המגונן של כלי תחבורה כלשהו: אוטובוס, מונית שירות, קטנוע. תמיד הרגשתי צורך להתגונן. ועכשיו אני ברגל, ולבד, וכבר שקיעה. מסביבי רק גברים, כולם זרים.

עיוורון צבעים/ אינטרוספקציה אשכנזית (מאיה קוי, m0rebutter)

זו פריזמה שלמדתי לקרוא לה ליברלית, שחלה אצלי עד היום גם בדיונים על פמיניזם. אני שונאת את השיח על "מוח נשי" והבדלים בין גברים ונשים, כי אני חושבת שלכולם יכולת זהה לשחק במשחק ההגמוני. צריך להתחשב ולאפשר התגברות על הבדלים ביולוגים והבניות חברתיות של נשים (דפקטים כמו היכולת ללדת, למשל) כדי שנוכל לשחק במגרש של הגברים.

אושר: נשים מוכות במקלט יקבלו הבטחת הכנסה ynet , הארץ

אושר בכנסת: גט תוך 45 יום – או סנקציות  ynet, הארץ, כיפה,

הכנסת אישרה בקריאה שלישית את "חוק הדוגמניות" חדשות 2, חדשות 10, מעריב nrg,  הארץ, ynet

חוק הדוגמניות תקדים עולמי: 'תמריץ לעוד מדינות' (ynet)

פוליטיקה פמיניסטית נגד מלחמה עם איראן (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

אשר לתפקידן של נשים בהקשר למלחמה היא כותבת: "אנחנו לא נמנות עם מקבלות ההחלטות, אבל כולנו – איראניות וישראליות – יכולות לנסות לפעול נגדה. באיראן הנשים הן שהתחילו בקמפיין ועכשיו קבוצות אחרות מתחילות פרויקטים נגד המלחמה".

אל תשחררו אותי מהצניעות (רוני שוב, הארץ)

כמה שוביניסטי ופטרוני הוא לסרב להאמין לאשה חרדית שאומרת, "טוב לי במקום שלי". זה בדיוק כמו הסירוב הגברי לתת מקום לנקודת המבט הנשית. כשאשה אומרת "לא" היא מתכוונת לכך, גם אם זה "לא" לישיבה מעורבת או לשירה בפני גברים. טיעונים שלפיהם נשים חרדיות סובלות מהדחקה קיצונית, שהן אינן מודעות כלל להדרתן, מרתיחים את הדם לא פחות מצקצוקי המאצ'ו שמבקש מהמיידלע לסרוג גרביים בשקט בעוד הוא מנהל את העולם. אי אפשר להחיל בכוח השקפות עולם, תחושות ורגשות על האחר, ועוד בשם הליברליות.

כלות בהזמנה – לא הגיע הזמן לעצור את זה? (ריטה חייקין, ynet)

לסיפור של גברים ישראלים המביאים כלות יש צד ציני ומרושע. הנשים תלויות בגבר לצורך שהייה בישראל ולא אחת מנוצלות וסופגות יחס אלים. במקרה של פרידה, הן מועדות לגירוש

הוניגמן חזרה להציג נשים בשלטי חוצות בירושלים (ynet)

ניצחון למאבק בהדרת נשים: חברת האופנה שבשלטיה הופיעה סנדי בר בלי ראש, אזרה אומץ וחדלה להדיר נשים מפרסומיה ברחבי העיר. מנכ"ל הוניגמן: "המחאה היתה במקומה". זכיין השילוט: "נלחמתי בשיניים להציג נשים בשלטים". הרב איילון מיוזמי המאבק: "מקווים לראות עוד קמפיינים כאלה"

הנשים לשלטון (איריס שטרק, מעריב nrg)

על אף ההתקדמות בשילוב נשים בגופים ציבוריים ובדירקטריונים יש להמשיך בחקיקה מסיבית, כי השוויון עדיין רחוק

ועדת השרים בנושא הדרת נשים בראשות השרה לבנת (מתפקדות, הלובי לשוויון בין המינים)

תקציר הדוח של הועדה, כפי שהשרה לבנת הוציאה לפרסום.

הוגדל ב-50% מענק מס הכנסה שלילי לנשים (ynet)

נשים עובדות, שהכנסתן מתחת לסף המס, יקבלו מענק של 4,500 שקל בשנה לעומת 3,000 שקל עד כה – כך אושר בוועדת הכספים. המענק לגברים שכירים יישאר 3,000 שקל בשנה

נשות סאטמר, התחדשו- הוקם בד"ץ הבגדים (בחדרי חרדים)

שתיקת הרבנים (עובדה)

רב ומנהל חשוד שתקף מינית צעירות בסמינר, בהן תלמידות שלו. הרב, איש מוכר ומקושר , מכחיש את החשדות נגדו. מערכת עובדה יוצאת לבדוק איך קרה שמערכת שלמה, פעלה כמעט שנתיים כדי לקבור את החשדות ואיך גררו למהלך הטיוח אפילו את חצרו של הרב עובדיה יוסף?

אל תמדדו אותי לפי הכיסוי ראש (שלומית אשר, סרוגים)

יש דברים שאי אפשר להתווכח איתם. אישה שבבאה בברית הנישואים צריכה לכסות את ראשה. אבל האם אישה נשואה שאינה הולכת עם כיסוי ראש, נחשבת בעינינו כפחות דתייה?

"פשוט סבלתי מאוד מהתייבשויות". אני משיבה. "מה זאת אומרת?" הוא שואל. אני מתחילה לגמגם. "אה… כאבים, אה… באיבר".  (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

לא על חשבוני (מיכל, הכצעקתה)

אני שואלת אם בא לו לעזור לי עם להדק את הכסא אז הוא עונה "אני יכול להדק אותך", אני מישירה אליו מבט ואומרת "אה, כן?" עם חיוך שטרם חשף את משמעותו, "כן", הוא משיב. אני אומרת בטון הכי רציני ומאיים שאני מסוגלת להפיק: "אז תתחפף!". וכאילו לא אמרתי כלום, כמו בחלומות האלה שלמרות מאמצים כבירים, שום קול לא יוצא מהפה, כמו שיתוק, כמו להיעלם, הוא אומר "אני רוצה להיות מאחורייך" (עם קריצה אל עבר המושב האחורי של האופניים), הוא ממשיך, אני מנסה לסנן וחוזרת לאופניים.

בכלל לא קלטתי מה הוא רוצה (הכצעקתה)

עיתון "במחנה" סיקר "דראג קווינס" – ומעתה יצונזר וואלה!, הארץ, מאקו

לרגל חג הפורים, סיקר העיתון הצה"לי בהרחבה תופעה של חיילים המתחפשים לנשים, ובמטה הכללי התעוררה ביקורת חריפה. תכני העיתון יעברו ביקורת של קצין חינוך ראשי לפני פרסומם

סטודנטים מחו בי-ם: "רוצים ללכת בביטחון" (מעריב nrg)

יותר ממאה סטודנטים צעדו לאור נרות במחאה על ריבוי מקרי האלימות והתקיפה המינית באזור האוניברסיטה: "לא באנו לקרב הישרדות"

שליש מהתקיפות המיניות ב-2011 – נגד ילדים (ynet)

סערה בי-ם: שערוריית המין באוני' העברית (מעריב nrg)

סטודנטית אנונימית חשפה בעיתון האוני' כיצד הוטרדה מינית ע"י מרצה בכיר שלימד אותה. בינתיים היא מסרבת למסור את שמו או להתלונן

החלפתי כאב בתקווה. אני עומד להיות אבא (אילן שיינפלד, ynet)

"פונדקאות היא לא זנות" (ד"ר אילן טבק אבירם, מאקו)

מה לא אמרו על פונדקאות? השוו את ההליך לזנות, לסחר באיברים והדגישו כי מדובר בניצול האישה. בחודשים האחרונים מתמקדים המתנגדים דווקא בגברים הומואים הזקוקים לשירות, במטרה לגייס תמיכה של גופים שמרניים ודתיים.

הסרתי מעצמי את הפחד (יעל פפר, onlife)

במשך 15 שנה ריציתי את תאבונו ויצריו של גואל רצון, אדם שהשקר מעולם לא נדם בו. כשהבנתי כי אני חייבת להציל את ילדיי מהסכנה, ברחתי. היום אין איש שיעיז להניף את חרבו עלי

קורין אלאל: "אם בן אדם לא חזק נפשי, אגיד לו לא לצאת מהארון" (אנשים, מאקו)

לא מפתיע שלנוכח העובדה שבביתה של קורין אלאל מתרוצצים שני בנים קטנים שהיא מגדלת עם בת זוגה, רותי, שבגיל 57 יש לקורין אלבום שירי ילדים חדש. היום, אלאל מספרת על האידיליה המשפחתית שעמדה למבחן כשנלחמה בסרטן, ועל ההתקרבות לרבי נחמן מברסלב.

היום לפני 56 שנה: תערוכה לנשים על סודות הגיהוץ (הארץ)

סרטו של נתן גרוס – האשה העובדת בישראל נחתם בשם העט המקובל של נתן גרוס: נתן הגריזי. הסרט מתאר את מעמד האשה במדינת ישראל בשנת העשור, כפי שראו לנכון מנהיגות הפועלים – לראות ולהציג.

הקריינית: ח"כ יהודית שמחונית (פמיניזם עברי בשמות משפחה – בשנות ה-50..) –  היא אינה מציינת את שמה כשהיא מופיעה בסרטון:

הרב גודמן: ללמד את הילדים להתנהל בזהירות אך לא בחרדה (כיפה)

ראש תחום חינוך אמוני במכללת "אורות ישראל" מגיב לחשיפת כיפה על פרשת ההטרדה המינית בישיבה התיכונית: "זו תזכורת לכולנו, כהורים, לחנך ולמנוע מקרים חריגים כאלו"

איך שנמאס לי להיות רעבה (דנה כהן, שורפת גוזיות, מעריב nrg)

כבר איבדנו כל תחושת רעב טבעית. כל תחושת שובע טבעית. אנחנו אוכלות רק מהראש והלב – כמעט אף פעם לא מהבטן. העיניים שלנו והמוח שלנו כבר הונדסו להעריך יופי רק אם הוא מגיע בתת משקל.

ביבי, להגיד 'גייז' באנגלית זה לא מספיק – תתמוך בקהילה הגאה גם בישראל (מאקו)

"למה גם אתם צריכים להתפקד לתאים הגאים" (ליאור חלבי, מאקו)

הדרת גברים: צפו בגנון בלומפילד (מעריב nrg)

לקט נתונים לרגל יום האשה הבינלאומי 2012- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 

פמיניזם למתחילות/ים – פטריארכיה והסטנדרט האחיד (שירי אייזנר, שחור- סגול)

בתרבות שבה זהו הסטנדרט היחיד, רק סטיה מהתכונות האלו נחשבת בתור זהות. החברה מסמנת ונותנת שמות רק לתכונות שלא מתיישבות עם הזהות האחת הסטדנרטית – בגלל זה "נשים" ו"מזרחים" נחשבות לקבוצת "מיעוט" אבל גברים או אשכנזים הם לא – למרות ששתי הקבוצות האלה מהוות חצי מהאוכלוסיה. וזה גם למה "טרנסג'נדרים" מסומנים בתור "קבוצת זהות", אבל סיסג'נדרים לא; למה "להט"ב" מסומנות/ים גם כן, אבל "סטרייטים" לא, וכמובן למה "ביסקסואליות" היא זהות מסומנת, אבל "מונוסקסואליות" נותרת עלומה.

לצד המאבק בהטרדות, מותחות הפעילות ביקורת על התגובות מצד עמיתיהם הישראלים. כעסן של רבות מהפעילות בעבר ובהווה במאבקים בשטחים, מופנה כלפי חלק מעמיתיהם בארגוני השמאל הרדיקלי, שלטענתן מגלים יחס סלחני מדי כלפי התופעה וממעיטים בחשיבות ההטרדות – והכל בשם "ההתנגדות לכיבוש".