מיה ו. : חומת ההפרדה

סיפרנו לו שנשים חרדיות התקשרו בסתר לארגון "קולך" ואמרו שהן סובלות מההפרדה. הוא אמר שהרוב בעד ההפרדה ורק כמה מאות נגד. אמרנו לו "איך אתה יודע אם אי אפשר לדבר פה?" הוא אמר שהוא יודע ועוד מישהו אמר "יש דברים שכתובים ביהדות". מיה ו. בשיחות עם חרדים במאה שערים בעקבות ההפרדה המגדרית שמשתוללת בירושלים (העוקץ)

מפגן תמיכה בירושלים פלורליסטית, שוויונית, חופשית

צבי טריגר: "הזז את האישה" – שילוב חרדים בעבודה ומעמד האישה

משום מה, בכל פעם שחרדים נכנסים לחדר, הפיתרון הוא הדרת נשים, כמובן כדי "לא לפגוע ברגשותיהם". זה קורה שנים בצבא, וזה יהיה גורלן של נשים בשוק העבודה עם כניסת החרדים

בכל אולמן סרלואי: על הצניעות: בין קדושה לתועבה- מאמר יסוד חשוב מתוך האורתודכסיה הדתית- לאומית נגד ההקצנה :

חברה צנועה תוחמת את המיניות לגבולות נכונים, ומאפשרת לנשים קיום כבני אדם. החברה הדתית והחרדית מתרחקת מאידיאל זה, בשל תרבות צניעות שיש בה מן הפורנוגרפיה (מקור ראשון- מוסף שבת  7.10.11)

אורי אורבך עוד ב-ינואר 2008: כשהצניעות עולה להתקפה (ynet) מעניק שם לתופעה: צניעותנות

"אם היה מדובר רק בהלכה ובצניעות – החרשתי. אבל לא בצניעות מדובר אלא בצניעותנות. בהתרסה מוחצנת נגד העולם שבחוץ וגם נגד העולם הדתי המודרני והפתוח והקצת-פמיניסטי. המחויבות הטבעית והנורמלית להלכה מנוצלת כדי למכור סחורה והרגלים שאינם הלכתיים אלא חברתיים, להגדיר מי משלנו ומי לא-משלנו. מי שלא מאמין, שיציץ באלבומים ישנים מתחילת שנות ה-70 ויראה איך נשות רבנים צנועות לגמרי הלכו רק לפני עשרים-שלושים שנה. החצאיות לא ארוכות כמו שהן היום, וגם השרוולים, סליחה שראיתי, הרבה פחות. ממטפחת ראשן של הרבניות מציצה קווצת שיער שהיום בל תיראה ובל תימצא. איפה הפוטו-שופ כשצריך אותו"

רחל עזריה אצל לונדון את קירשנבאום (מהדקה ה-28)

הרב נפתלי רוטנברג: מאחורי "סרוגים": רבנים, פוריטניות אינה הגישה

בחסות העיסוק האובססיבי ב"צניעות", רבנים אינם פוסקים מדיבור על גוף האישה, ומחמירים חדשות לבקרים בדרישות ההלכה. מצב זה רק יוצר בלבול וקושי בקרב הקהילות שלהם (ynet)

ככה לא נראית ערווה: אל תפסיקי לשיר (ואן דר גראף אחותך)

הילה בניוביץ' הופמן:ערווה תקרא לאמא שלך: מחאת הנשים הגדולה בישראל יוצאת לדרך ( xnet)

ליטל אבזון: החרדים מעדיפים צה"ל בלי נשים (mako)

אנשיל פפר: לא צבא האל (הארץ)

 * ב-ynet ניתן לבדוק אחורה באופן מסודר-מאז הספירה האחרונה שערכתי ב-18.10 ועד ה-22.10 – 1-6 לגברים

* ישראל היום הצליחו להוציא תחת ידם בחג מוסף פוליטי על גלעד שליט שנשים הופרדו ממנו לחלוטין

* הארץ בשישי האחרון ( 0-9 לגברים) מיהרו לתקן את העוול שנגרם לקהל קוראיהם החושב במדור הדעות לחג (5-6 בלבד לגברים)

נשים הינן "ראש השרים"  (chief minister)  ב-3 מ-7 המדינות הגדולות באותה מדינה. כולל הגדולה ביותר שיותר מ-16% מכלל התושבים חיים בה.

נשים גם עומדות כרגע בראשות 4 הערים ההמאוכלסות במדינה וגם בשאר הערים הגדולות היחס בין גברים לנשים הוא שוויוני למדי. אם כי יש לצרף לעובדה זו הסתייגות – ראשי ערים מתחלפים שם בתדירות די גבוהה והם נבחרים על ידי מועצה של מאות אנשים לרוב ולא על ידי הציבור הרחב. כמו כן בשתי הערים המאוכלסות נשים התמודדו נגד נשים אחרות על התפקיד ו/או החליפו נשים אחרות.

לשם השוואה בארצות הברית 6 נשים הינן מושלות כרגע (מתוך 50) ורק אישה אחת מחזיקה בתפקיד ראש עיר ב-20  הערים המאוכלסות ביותר. במדינות מערב אירופה המצב דומה.

במדינה זו באסיה גם נבחרה אישה לראשונה כנשיאה- אמנם לתפקיד שהוא יותר ייצוגי וסמלי.

אבל אם כל זה לא הספיק אז האדם החזק ביותר במדינה היא מהגרת זרה.

היא נשיאת מפלגת השלטון ועל פי רוב ההערכות אישיותה היא מקור הכוח של המפלגה, על פיה יישק דבר כבר 7 שנים.

אלו כמובן נתוני ייצוג פוליטי של נשים שאין דומים להם במערב אירופה ואפילו בצפונה.

המדינה היא הודו- על  1.2 מיליארד תושביה והידועה גם כדמוקרטיה הגדולה בעולם.

אז המהגרת מאיטליה סוניה התחתנה למשפחה הנכונה והיא כמובן כלתה של אינדירה גנדי שהיא בתו של מייסד הודו ג'ווהרלל נהרו.

ויחד עם זאת- בממשלה בת 33 החברים 2 שרות בלבד – ובתפקידים זוטרים. בדומה מאד למספרים ממדינה במזה"ת.

קטונתי מלהיות מומחה להודו רבת הפנים והמורכבת, לתרבויות ולדתות, למבנה המעמדי ולחלוקות הגאוגרפיות וכמובן גם לסוגיות החברתיות הקשות הנובעות מהמשמעות הקיומית של הולדת בנות לבין הולדת בנים.

בכלים המוגבלים האלו אני אצביע על הנתונים המפתיעים ואציע היכרות עם הנפשות הפועלות שמאחורי המספרים:

על סוניה גאנדי נכתב רבות לאורך שנים, מאמר ביקורת לאחרונה באקונומיסט רוכב על גל ההפגנות נגד השחיתות בהודו ופחות מחמיא למנהיגותה או להיעדרה  של כזו יותר נכון.

הנשיאה היא פראטיבה פאטיל

ראש השרים של מדינת אוטאר פראדש (סביב 200 מיליון תושבים): מאיוואטי  – "האחות" כח פוליטי עצמאי נפרד ולמעשה המנהיגה הבולטת של קאסטת הדאליט

ראש השרים מדינת מערב בנגאל (91 מיליון תושבים)- "האחות הגדולה" מאמתה באנרג'י 

ראש השרים מדינת טמיל נאדו (72 מיליון תושבים)- כוכבת קולנוע בעבר וגם  "האמא" או "המנהיגה המהפכנית" ג'אייאלאליטה

ראש השרים בדלהי – שליה דיקשיט

ראש עיריית מומבאי שארדה ג'הדאב

ולסיום- זו גם המציאות שם: הבנות נלחמות על שמן הטוב– (כתבה של איי.פי מתורגמת בהארץ)

סרטה של מיכל אביעד "לא רואים עלייך" זכה בפסטיבל חיפה (ynet) 

הקדימון לסרט   והתקציר מהאתר אידיבי  העלילה מספרת על שתי נשים המגלות שהן נאנסו לפני יותר מעשרים שנה על ידי אותו אנס סידרתי. המפגש המקרי הופך לקשר משמעותי ומוביל להתמודדות של כל אחת מהן לבד ושל שתיהן ביחד עם הטראומה.

הסרט " הולי" ניתן לצפיייה ישירה בחינם באתר וואלה!  סרט דרמה אמריקאי  (2006) בהפקה ישראלית העוסק במכירת ילדות לתעשיית המין בקמבודיה. במקביל להפקת הסרט העלילתי ההפקה גם הוציאה סרט דוקומנטרי בשם  Redlight  .

Pray the Devil back to hell – מתוך הסדרה החדשה  – Woman war and peace של רשת PBS   –

הפרק הזה מתאר את מאבקן לשלום ולצדק של הנשים בליבריה ואת מנהיגת התנועה לימה גבויי- הזוכה בפרס נובל לשלום.

(הפרק הראשון ששודר הוא על נשים בבוסניה והוא לא ניתן לצפייה כרגע)

The Crucible  –   או Dogani   שובר את הקופות בדרום קוריאה

סרט המבוסס על סיפור אמיתי העוסק  במעשי אונס וניצול מיני מתמשכים של מנהלים ומורים בבית ספר נגד ילדים בעלי מוגבלויות כשהאחראים והאשמים הצליחו לחמוק מעונש- הסרט מסעיר את דרום קוריאה – כתבה בניו יורק טיימס 

תשעה חודשים אחרי – על הבחירות בתוניסיה וזכויות נשים (נדב פרנקוביץ', העוקץ)

עוד על הבחירות וזכויות הנשים בטוניסיה, מהצד הליברלי על החששות והמציאות ומהצד השמרני על חיג'אב וזכויות האישה (גרדיאן)

על המדענית הסעודית הייאת סינדי (דיילי ביסט/ ניוזוויק)

השוק השחור של תינוקות בסין   (pulitzer center)

סחר בילדות-מהגרות בתעשיית המין בבריטניה (גרדיאן)

כתבה מצולמת על נשות אפגניסטן (mother jones)    

תעשיית המשי- כתבה מצולמת על פרוייקט המאפשר לנשים להתפרנס בתעשיית המשי המתחדשת באפגניסטן (גרדיאן)

המיילדות הצעירות באפגניסטן מצילות חיים (גרדיאן)

אפגניסטן מתמודדת עם תמותת אימהות (טיים)

משפחה פקיסטנית מסרבת להרוג את הבת- ומתמודדת מול המסורת והכעס (אטלנטיק)

עובדות משק הבית בכל העולם- התאחדו!  (הארץ, מתורגם – הניו יורק טיימס)

הרעיון החדש של מתנגדי ההפלות המלאכותיות בארה"ב- לחייב נשים בחוק לשמוע את פעימות הלב של העובר (טיים)

חוקים חדשים לשוויון מגדרי בארמון המלוכה הבריטי? (אקונימיסט)

ראיון וידאו עם מנהיגת האופוזיציה וזוכת פרס נובל שלום מבורמה (מיאנמר) אונג סן סו קי  (אקונומיסט)

לסגור את הפער המגדרי בבתי הספר לעסקים – באירופה ובייחוד בצרפת (הניו יורק טיימס)

תכנון משפחה בסומליה- מפתח להתקדמות (גרדיאן)

על המשבר הדמוגרפי ברוסיה (אטלנטיק)

חוקים להגבלת הפלות מלאכותיות ברוסיה (איי. פי)

גם בברוקלין – הפרדה בין המינים מעוררת סערה (הארץ מתורגם – הניו יורק טיימס)

"קווי מהדרין"  עבור נשים נגד הטרדות מיניות בגואטמלה (הארץ מתורגם – הגרדיאן)

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת פיטר את חברת המועצה רחל עזריה שעתרה לבג"צ בנוגע להפרדה בין נשים לגברים במאה שערים. (הארץ)

ברקת רע ליהודיות – הבלוג של חנה בית הלחמי

הנשים הנעלמות של ירושלים – בשלטי החוצות (הארץ)

חופה עוקפת רבנות – על תופעה חדשה ומורכבת- זוגות אורתודכסיים-ליברליים שלא מתחתנים ברבנות (יאיר אטינגר, הארץ)

חשפנית במסיבת רווקים – זנות לכל דבר (דניאלה פדר, ynet)

סרוגים, אל תצפו בסרוגים ( ynet)

ברים בתל אביב לא מכניסים נשים בנות 40 (עכבר העיר)

עדיין כפופות. ייצוג האישה בעיתונים הערביים הארציים- אמל ג'מאל וסמאח בסול/ דו"ח מרכז אעלאם. 2011 (pdf)

קול נדרי – פוסט בבלוג הנהדר "תנסו בעוד יומיים"

יעל פז מלמד בטור מרגיז במיוחד במעריב nrg

"בין כל המתנגדים הללו לא הייתה אפילו עיתונאית אחת. גם בין שלל הפרשנים המקצועיים לא נמצאה אישה אחת שדיברה נגד העסקה, למעט ראש האופוזיציה ציפי לבני, שהייתה בזמנו נגד. ככלל, נשים היו בעד העסקה.

כמעט בהגדרה אפשר לקבוע שאי אפשר לחשוב על אישה, ודאי אם היא אמא, על אחת כמה וכמה לבנים, שיכולה להתנגד לעסקה. זה מנוגד לדנ"א האמהי. לאינסטינקט הברור והידוע מכולם שמביא אמהות בכל מקום, אבל ביתר שאת בישראל, להגן ולשמור מכל משמר על הילדים שלהם. להיאבק עליהם ולמענם בכל מחיר, והפעם באמת מדובר בכל מחיר"

אפשר היה להגיב לעיוורון שלה באשר לעמדות הפוליטיות הצפויות מעיתונאיות או כמה עיתונאיות "רשאיות" להביע בכלל דעה בנושאים של גברים או אפילו לתת דוגמא מהאשה הבולטת בימין התקשורתי בישראל קרוליין גליק שכתבה "העסקה חושפת את נתניהו כפוליטיקאי לא מוסרי, חסר אחריות מבחינה אסטרטגית, מטופש ואופורטוניסטי" 

אבל הפסקה השנייה פשוט מרגיזה אפילו יותר.אפשר היה לנסח זאת גם כך:

לאישה, ודאי אם היא אמא, על אחת כמה וכמה אם לבנים, אין שכל (אפילו אם היא בפוליטיקה ובעיתונות). אין לה גם ערכים ואין לה השקפת עולם. כל אלה שייכים לגברים. נשים לא חושבות- הרחם חושב בשבילן, הן פועלות על סמך אינסטיקטים.

בקרוב פוסט על הנשים שמובילות את הימין השמרני והרדיקלי ברחבי העולם.