עזבו את חזקת הגיל הרך, הלחמו בדיני המעמד האישי (אורית קמיר, כבוד אדם וחוה) וגם ב- onlife

צריך להבין שחזקת הגיל הרך קשורה ללא הפרד בחקיקה בדיני נישואין וגירושין. כשאישה נשואה, שהיא אם לילד/ה או לילדות/ים, רוצה לסיים את הנישואין, היא נמצאת במצב מוחלש. העדר חוק גירושין אזרחי שולל ממנה את זכותה לשוויון זכויות. היא שבויה לחלוטין בידי מערכת דתית אנכרוניסטית, ומכוחה של זו – בידי בן זוגה. הוא יכול להתנות את הגירושין (כמעט) בכל תנאי שהוא רוצה, ולסחוט אותה כרצונו. כל הכוח בידיו, ושום כוח אינו בידיה. זו משמעות ההסדר המשפטי החסר בתחום זה והפקרתו בידי הדין הדתי.

ריבונות העם, לא רבנות העם (הרב אורי איילון, onlife)

לצערי שמעתי קולות המאיימים שאם לא ימולאו התנאים המתאימים לשירות החייל הדתי, קרי הדרת נשים ממרחבים ציבוריים, אזי לא ישרתו. עדיף לוותר על כל המדירים ולגייס לכל התפקידים בצה"ל נשים וגברים  הדוגלים בכבוד האדם, בשוויון בין המינים ובאמונה עמוקה בישראל הריבונית , הדמוקרטית.

לכל אישה זכות על גופה ורוחה, על כבודה וחירותה (רחל אליאור, חופש)

דעתן של נשים, עצתן של נשים, קולן של נשים ופעולתן של נשים נזכרו בהקשרים שונים ומגוונים בעולם המקראי, אולם בעולמם של חכמים אחרי חורבן בית שני, המשקף סדר פטריארכלי מובהק, שבו רק גברים יכולים לעמוד בראש כל מוסדות ההנהגה, ההוראה, והשפיטה כמו בראש המשפחה ובזכויות הבעלות והירושה, המציאות השתנתה בשל גורמים שונים פנימיים וחיצוניים שמכלול טעמיהם ההיסטורי אינו ידוע בוודאות.

הדרת נשים מהפודיום (בת עמי, תנסו בעוד יומיים)

אף אחד לא שואל אותם ואת עצמו מה יש להם לחפש בכנס שכותרתו "חידושים בגניקולוגיה והלכה: פסקים, דילמות והתמודדויות". אף אחד לא שאל את עצמו למה הרפואה (במקרה זה תחום הגינקולוגיה) צריכה לתת פתרון לבעיות שיצרה ההלכה. אף אחד לא שואל את עצמו למה אותה הסתדרות רפואית מעולם לא טרחה לעדכן את הקוד האתי כשרופאיה הסכימו לתת טיפול הורמונלי לנשים שאין להן בעיות פריון אבל יש להן בעיות הלכתיות שמונעות מהן להרות.

חזקת הגיל הרך: תהיו אבות מלאים כבר עכשיו (ד"ר חנה ספרן, news1)

האלימות שבה משתמשים כמה גברים וכמה ארגונים כדי להוביל את המאבק, מעוררת סימני שאלה על עצם המאבק עצמו. הרי הגברים המעוניינים להישאר אבות במשרה מלאה יכולים לעשות זאת עוד לפני שהגיעו לכדי גירושין

כלב השמירה בשבוע שעבר: מדורי הדעות 15-19.12

צילום: יובל – יובלוג – רחוב השוהאדה בחברון:

 

 

הזונה הכתה את הלקוח הסרבן ופצעה אותו קשה (mynet)

תגובה מהירה וחדה: זונה אי אפשר באמת לאנוס (גל חן, onlife)

ידיעה מקוממת ותמונה מקוממת עוד יותר בצידה שפורסמה היום באתר mynet מבית ידיעות אחרונות, מבהירה: נסיון לאנוס זונה זה לא ממש אונס. זה מעין עוקץ קטן, קומבינה שכזו

ביטול חזקת הגיל הרך || לקרוא לילד בשמו (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

שרה ב"ק: עיתונאית, דתייה, שרה (ynet)

העיתונאית שרה ב"ק מוציאה סינגל עם המוזיקאי אריאל הורוביץ. הוא הלחין את השיר, היא כתבה את המילים – וגם שרה אותן. כן, מול קהל מעורב. וזה בדיוק מה שמצא חן בעיני הורוביץ: "השוחים נגד הזרם הם הגיבורים שלי".

צילום מסך: שחר אילן – עמותת חדו"ש- לחופש דת ושוויון " האתר החרדי "לדעת" טשטש את פניה של ראש אכ"א האלוף אורנה ברביבאי בתמונה מהדיון שבו השתתפה בכנסת בנושא חוק טל. אין גבול.

לנפץ את תקרת הזכוכית ברבנות (נורית צור, ynet)

במציאות בה חצי מהאוכלוסייה לא מיוצגת כלל וכלל בבתי דין רבניים, במועצות הדתיות ובעיקר בוועדה למינוי דיינים – על הכנסת לפעול באופן יזום כדי לשנות את המצב

אם תפגשי את הבודהא – חמשת השיעורים שלמדתי מסרי (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

ברכה סרי היא אישה יוצרת שבכתיבתה מעניקה את מתת יקר ערך של השראה. במובן זה סרי היא מורת דרך.

פניה המטושטשות של רותי פוגל (אורי משגב, הארץ)

מכון מאיר, על הקו החרד"לי המיסיונרי שלו, ממומן ברובו על ידי המדינה. הכסף מגיע לא רק ממשרד הדתות, אלא גם ממשרד החינוך. הפנים המטושטשות באמת אינן של רותי פוגל, אלא של מדינת ישראל.

אישה, הוראות הפעלה (פוסט אורחת, ביצים, הבלוג של טל שמואלי)

תרכובת רעל של גזענות וסקסיזם, שוביניזם ומיליטריזם. הגיעה עת נשים (דורית אברמוביץ', מגפון)

"הוא ייקח לָך את הילדים". זהו, שלא (טל שחף, ynet)

דני זאק- מאקו:

ירושלים תקנוס חברות שיצנזרו נשים משלטים (מעריב nrg)

תופעה חדשה: קווי הפרדה-לייט (עידן יוסף, news1)

הרב אבינר: "טשטושה של רותי פוגל – כבודה"  ynet , סרוגים

טשטוש רותי פוגל: "באהבה ובאמונה" ובהשפלה (ynet)

הרבנות הראשית תדון בשילוב נשים במערכת הכשרות (רדיו קול חי)

הרב שרלו על צנזור תמונת פוגל: חושבים שהתורה מטורפת (כיפה)

מה הייתה אומרת הצדיקה שנרצחה? (מירי בן דוד ליוי, onlife)

How Women's Exclusion Threatens Coalition Gov't (אילנה שטוקמן, The jewish daily Forward )

The struggle for our Jewish daughters  (חיים לנדאו, ג'רוזלם פוסט)

הרבנות הראשית: מותר להעלות נשים לשידור (news1)

ייצוג שווה? נשים כמו גברים? לא אצלנו. לא עכשיו. לא תודה (טובי פולק, מגפון)

יש תקווה? שיעור הנשים בכנסת הנוכחית – הגבוה בתולדותינו (צבי זינגר ואורי קציר, מגפון)

קמפיין הדרת הנשים נועד להחלשת מדינת ישראל (מישל יוסף דוד, סרוגים)

סוף-סוף לנפגעות תקיפה מינית בנגב יש כתובת (mynet)

"נקיים את מצעד הגאווה הראשון בשרון" (mynet)

מינויים:

סבב מינויים ברדיו "קול חי" (כיפה)

האדרת נשים? בתחנת הרדיו החליטו על מינויה של אסתי פלד לעורכת המהדורה המרכזית בתחנה, לצד מינויה של דבורה גינזבורג לסגנית מנהל מחלקת החדשות

נורית ליטמן נבחרה לפרקליטת מחוז ירושלים ynet,  הארץ,

פרסים:

קרן נויבך תקבל את אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג (הארץ)

איילת שקד זכתה בפרס ביקורת התקשורת (כיפה)

שאלון השוויון: התנגדות כללית לפסילת רשימות שלא יציגו נשים במקום ריאלי (צבי זינגר ואורי קציר, מגפון)

חותמים על העצומה: חוק שיבטיח ייצוג נשים בכל הסיעות בכנסת (צבי זינגר ואורי קציר, מגפון)

נשיאת שם ההלכה לשווא (עינת טלמון, מוסף שבת, מקור ראשון)

תקרית הצוערים בפרשת 'שירת הנשים' הולידה שיח ציבורי מבולבל שחסר היה בו העיקר – דיון פנים-הלכתי על תקפות האיסור כיום. פתרון אמיתי לסוגיה זו היה מסדיר ממילא את כל שאר הבעיות

עצרו את הסחר באיברי מין (גל חן, תחפושת מבריקה)

בדרג התחתון ביותר של המעגל, זה שרובן ככולן של הזונות עתידות להגיע אליו בשלב זה או אחר – דרות הרחוב, אלו שעומדות, ערומות למחצה, בשדירות הר-ציון בלילות. חלקן מחוסרות שיניים, חלקן רזות להחריד. כולן צורכות סמים קשים. הירואין אם ידן משגת, חגיגת אם אתרע מזלן. את גופן הן מוכרות בעבור כעשרים שקלים ללקוח. כן, 20 שקל. לקוחות טובים במיוחד ישלמו 40. לקוחות גרועים במיוחד יכו אותן וישדדו אותן לאחר הזיון.

האלמנטים המובהקים ביותר בחייה של זונת-רחוב הם הבדידות וחוסר ההערכה העצמית. אחת מהחוסות נהגה לשאול אותי מדי פעם בפעם בזלזול מדוע אני טורחת להגיע לשם, מדוע אני לא מתנדבת עם ילדים – עם מישהו שיש לו תקווה כלשהי.

תפוזינה מדממת (האישי הוא הפוליטי, הבלוג של חנה בית הלחמי)

התבוננות בקהל הראתה, שנעם אדרי היא אמנית קונספטואלית משובחת – היא הצליחה לגרום לקהל שלה לעסוק בינו לבין עצמו בסוגיות שעשרות ארגוני נשים, כתבות בעיתון ומפגשים בחיים לא הצליחו לפניה. והם אשקרה התעסקו עם זה! כשיצאנו, לעת לילה, מצאנו למשל את כל חברי הקיבוץ הממתינים להסעה מתווכחים על התערוכה בלהט. היא עוררה בהם כעס, אימה, עניין, ביקורת. היא עוררה.

שלום תלמידות כיתה א', להתראות זכויות נשים (כלכליסט) ובאותו עניין: ראיון ברדיו (סדר יום עם קרן נויבך) עם החוקרת ד"ר לטם פרי חזן והעיתונאית שרי רוט

מערכת החינוך לתלמידות החרדיות אמנם פתחה את שעריה למקצועות כמו מחשבים, מדעים והיסטוריה – אך במקביל היא נמנעת כמעט לחלוטין מלימוד זכויות בסיס או נורמות של חירות. מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מראה כיצד מקבעים בתי ספר בישראל את מעמדה של האשה החרדית

תסמונת הבומרנג של הזונה הרוצחת (נעמי לבנקרון, onlife)

שתי הנשים שרצחו את הדוקטור לכימיה בחודש שעבר לא עשו זאת בגלל 2000 שקל ומסך פלאזמה. כל עוד פוגעות הנשים העוסקות בזנות רק בעצמן, הציבור לא נזעק, אבל כשהן מחצינות את הפגיעות בהן ופוגעות בלקוח, הן חורגות מן התלם בו ציפו מהן ללכת

דיבורו הא-פוליטי של מזג האויר (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

שאלה קטנה נותרה בלתי פתורה: מה נשאר לי מכל זאת? איפה נמצא המקום האישי? זה שאינו תוצר של כוח, היררכיה, מבנים חברתיים סמויים מהעין, של הבניות, ומערכי יחסים. האם יש מקום תודעה ולו גם קטן שכולו פרטי? האם יש מקום שאפשר לשים שלט קטן עם שמי ביני לבין המקום. גן עדן שאין בו מרות, כוח, שליטה, תחרות, מתמטיקה מורכבת של יחסים?

על האפליה הסמויה בדיני איסור אפליה (חגי, יחסי מין)

"האם להט"בים הם באמת בני ובנות אדם וחוה, שווי זכויות", או שמא, בהקשר זה או אחר, הם בעלי זכויות מצומצמות. על המחוקקים השואפים לקדם את זכויות הקהילה לשאול, אם כן, האם באמת מדובר בקידום של הקהילה, או שמתוך הכוונה הטובה עתידה לצמוח מערכת דינים נפרדת ויחודית, "דיני להט"בים".

מקרה קלאסי של חוסר מודעות – צילום: ד"ר שרון גבע

תלמדו מגדולי ישראל: לא יוצאים בשירת נשים (הרב רפי פוירשטיין, ynet)

"גדולי הדורות היו קיצונים. קיצוניים בחובת האיזון ההלכתי, הרואה תמונה שלמה של ערכים וצרכים ומתוך כך פוסקת הלכה. מעולם לא יצא רב ראשי מטקס בו שרו נשים, הם לא שברו את הטקס הממלכתי. יש יוהרה עצומה מצד מי שפוסק אחרת"

ללכת עד הסוף (אראלה שדמי, העוקץ)

הדיון המתנהל בין ועדת טרכטנברג לבין ועדת ספיבק-יונה אינו מעמיד בספק את הפטריארכיה הקפיטליסטית

שלום, הלכתי לגן (שי ניב, גלובס)

כך קורה שהאישה צועדת במעגל: בגלל שהיא מרוויחה פחות, היא תיאלץ להרוויח עוד פחות

לא כל דבר אפשר לקנות בכסף (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

מדינות רבות כבר הבינו שהאקסיומה "זנות הייתה מאז ומתמיד" אינה יכולה להתקיים בעולם דמוקרטי ונאור. הלקוחות יבינו בדרך הקשה

מי מפחד מנשים גדולות מהחיים (רוחמה וייס, ynet)

יוכבד יולדת את משה ומצפינה אותו בבית, חרף גזירות פרעה. ציפורה לא מהססת למול את בנו של משה, בהתרחשות מסתורית במלון. נשים אמיצות, ללא ספק, אז כיצד זה שהן מצאו את עצמן בודדות, מגורשות?

מסתבר שזו הבירה (גל אוחובסקי, מאקו)

ולסיום, ממורמרים יקרים, יש לי גם הצעה מעשית: תעשו משהו למען הקהילה. במקום ליילל, תתנדבו. במקום לכעוס על רון חולדאי, תעזרו. ואם לא בא לכם להרים את התחת השמן מהספה בסלון, לפחות תתרמו כסף. אם כל הומו נודניק בתל אביב היה תורם לארגון הנוער הגאה 100 שקל בשנה, הארגון הזה היה יכול להביא את ישראל למצב שאפילו נער אחד לא יעבוד כאן בזנות ולא יסבול אפליה.

ביקורתיים, לא ממורמרים – תשובה לגל אוחובסקי (חגי, יחסי מין)

אבל הדבר שהכי מקומם בטור הדמגוגי הזה הוא המשוואה שאוחובסקי יוצר, בין "מבקרים" ו"ממורמרים". זאת משוואה קלאסית. אמרו את זה על פמיניסטיות ("מי שלא מצליחה למצוא זיון הופכת לשונאת גברים"), אמרו את זה על שמאלנים (עליהם גם אמרו שהם "הומואים"), אמרו את זה על כל קבוצה שהעזה לציין שלא הכל מושלם (כמו שציינתי בעבר, הקישור בין ביקורת לממורמרות הוא אווילי). כשחושבים על זה, גם על פעילים לקידום זכויות הקהילה לא פעם אומרים בדיוק את אותם הדברים. חבל שאוחובסקי לא אמר שהמבקרים הם גם "בוגדים", בוגדים בקהילה, בישראל, בעקרונות היושר האמת. אז הוא באמת היה יכול לפתוח את שיתוף הפעולה בין הקהילה הגאה לבין "ישראל ביתנו".

נתנה להם את הקול (ynet)

הזכות להתאהב – ישראל הכריזה רשמית בחקיקה על גירוש עשרות אלפי פלסטיניות (רדיו כל השלום)

Lechery, Immodesty and the Talmud (דב ליזנר, הניו יורק טיימס)

IS it possible for a religious demand for modesty to be about anything other than men controlling women’s bodies? From recent events in Israel, it would certainly seem that it is not.

הפוליטיקה של הזהויות: גלאון, יחימוביץ, לבני ולפיד (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

בהיבט נרחב יותר, גלאון בראשות מרצ מסמנת לא רק שינוי פנים מפלגתי אלא יכולה לסמן שינוי מבורך וכולל יותר בחברה הישראלית – מחברה השייכת לקבוצת המדינות עם מיעוט זעום של ייצוג נשי בפוליטיקה, למדינה עם נשים בעמדות מנהיגות: שלי יחימוביץ בראשות העבודה, זהבה גלאון בראשות מרצ, מסמנות יכולת אפשרית של השמאל לשכתב את עצמו מכתב באופן מוצלח יותר. לאלו יש לקוות שתצטרפנה מנהיגות שטח שיצליחו לעשות מה שעשתה דפני ליף ולסחוף את ההמונים לסדר יום חברתי חדש.

Women wont solve Israel-Palestine conflict, but feminists might  (דליה שינדליין, +972 mag)

The female internalization of male violence, superiority complexes, or patriarchal, machoistic conceptions of reality upsets me the most. But compared to separated sidewalks, it may be the hardest form of male dominance to expose and oppose.

רבנים, צאו מהסרט: גירושים זה לא אגואיזם (חנה הורן אלבג, ynet)

דיון מבורך התעורר בציבור הדתי על רקע העלייה במספר המתגרשים, אבל הרבנים בשלהם: "כשאדם מאמץ את ערכי המערב וחושב רק על עצמו, ודאי שקשה לו בזוגיות". התנתקות והתאבנות לא יצליחו לייצר יהדות חיה ורלוונטית

לא תודה (אפרת וייל, במקום תה)

בכל זאת, ככל שהמלחמה בהדרה מתקרבת אל הבית שלי אני מרגישה שהיא מזלזלת בערכים המקומיים. לניסיון להציל אותי מעצמי יש ערך כי הוא משפיע על מצבן של נשים בשאר העולם, אך לפעמים אין צורך להציל אותי.

תמיכת השר נאמן במסקנות ועדת שניט: ynet, הארץ, מעריב nrg, חדשות 2, וואלה!, ישראל היום

ארגוני הנשים לנאמן: האמהות יתקשו כלכלית, הילדים ייפגעו (הארץ) "ביטול חזקת הגיל הרך יביא לעוני של נשים" (ynet)

ועדת שניט ואתם: מדריך למתגרשים (ynet) ילדי גרושים לא יעברו לאם: "אמצעי סחיטה" (מעריב nrg)

להגן על הנשים ועל הילדים (ח"כ זהבה גלאון, ישראל היום), לטובת הילד וההורים (גיא רוה, ישראל היום)

האב יקבל זכויות, האם את החובות (ד"ר אביעד הכהן, ישראל היום), שינוי לטובה, אבל לא מספיק (עו"ד אריאל דובינסקי, ישראל היום), אסור לתת לזה לעבור (סיגל ראובן, ישראל היום)

הדרת נשים: פניה של רות פוגל טושטשו במודעה לקראת אזכרה: חדשות 2, חדשות 10, ynet, הארץ, סרוגים, כיפה

הרבנות הראשית מקימה ועדה שתפעל נגד שירת נשים בצה"ל (כיפה)

הרבצ"ר נגד הרב מלמד: "הנאמנות שלנו לצה"ל איננה מותנית" (כיפה)

הרב מלמד משיב לרבצ"ר: פעל נגד כפייה חילונית, או שתתפטר (כיפה)

ידיעות אחרונות – מוסף 7 ימים- "מהליכוד בגאווה"– על התא הגאה החדש בליכוד, מוסף ממון- "ביחד ולחוד"– על משמורת משותפת- יתרונות, חסרונות ועלויות

המדינה תומכת ב"משגיחות פריון" (הארץ)  הלכה פסולה (מאמר מערכת, הארץ)

Israelis Facing a Seismic Rift Over Role of Women (הניו יורק טיימס)

Women's Rights in Israel (ליאור ויינטראוב, דובר שגרירות ישראל בוושינגטון)

מי מפסיד יותר ימי עבודה למחלות – גברים או נשים? (ynet)

זכויות הגבר העובד – המילון השלם (עו"ד דריה כנף, ynet)

לאסוף את השברים (מגזין שישבת, ישראל היום)

הצעת חוק: 5 שנות מאסר על הדרת נשים (ynet)

משטרת הוויבער'ס • נשים חרדיות גויסו למשטרה (בחדרי חרדים)

שיא של קצינות בכירות בצה"ל (חדשות 2)

אין אלטרנטיבה להלכות צניעות (הרב יוני לביא, כיפה)

המאבק הבא בצה"ל – נגד מדריכות החיילים (הארץ)

בג"ץ: לא נקבל מצב שבו אין אשה בוועדה למינוי דיינים (הארץ)

"אין לי זמן להיות נשא HIV" (רמי גרשוני, מאקו)

והדרת פני נשים (רבקה שמעון, כיפה)

הכי קרבית שיש: "אני מפקדת על פלוגת לוחמים" (פז"ם)

מה עושה זמרת חוזרת בתשובה שרוצה להמשיך להופיע? (סרוגים)

מהפכת המינים (שי גולדן, מעריב nrg)

חנות סקס? לא בקניון הצפון בנהריה (mynet)

הרצח וההתאבדות בראשל"צ: ynet, חדשות 2, הארץ, ישראל היום, מעריב nrg, חדשות 10, וואלה!

משרד הקליטה צנזר מחקר שמצא מחדלים בטיפול ברצח נשים ממוצא אתיופי (הארץ)

28 נשים ממוצא אתיופי נרצחו בעשור האחרון על ידי בני זוגן (הארץ)

הרצח בראשל"צ: "כל אדם בשכונה קרבן פוטנציאלי" (וואלה!)

בעקבות הרצח בראשון לציון: דיון דחוף בכנסת (מעריב nrg)

על מי לא יעשו כתבה? (דרור רפאל, מעריב nrg)

עוד רצח בתוך המשפחה. זו הכותרת שדיווחה על אווקה אמרה, שרצח את אשתו, שי, בדקירות סכין והתאבד בתלייה, בשכונת רמת אליהו בראשון לציון. זה הרצח השלישי באותה שכונה. שי, את "הנרצחת השלישית", את "עוד רצח בתוך המשפחה", את "אתיופית ששילמה את המחיר על ירידת מעמדו של הגבר האתיופי", "תלאות העלייה", "חוסר התאקלמות בחברה" וכו'.

את סיפור טוב לעמוד 10 בעיתון ביום שאחרי. עלייך, שי, לא יעשו כתבה מודאגת ב"עובדה", כי לא נדרסת על ידי צרפתים בתל אביב. הסיפור שלך לא יגיע לאמנון לוי. ואיזה עתיד יש לילדים שלך? מה הסיכוי שלהם לעשות קריירה ולהגשים את עצמם בארץ? אפילו להיכנס למועדון בתל אביב, אם פעם ירצו, לא ייתנו להם.

החיילת התלוננה שהוטרדה מינית והורחקה מהסטי"ל (חדשות 2)

"אבא, למה אתה מתעלל בי רק בגלל שאני הומו?" (כארם, מאקו)

בלי נשים אין בטחון (וידאו: מפגש- הרצאה, הטלוויזיה החברתית)

כל עוד בכנסת פנימה (הילה בניוביץ' הופמן, סלונה)

הפתרון? עונש קולקטיבי. אף אחד לא ישיר, לא גברים ולא נשים. ריבלין החליט להשתיק את כולם, וזאת משום ש"אם נביא נשים נפגע בציפור נפשם של כ-18 חברי כנסת המשמשים במלכות הדמוקרטית".

אותי לימדו שדמוקרטיה היא לא מונרכיה, כלומר מלכות, ושבדמוקרטיה כל האזרחים הם שווי זכויות, כלומר גם נשים. לימדו אותי גם שנשים הן לא דבר ש"מביאים" או "לא מביאים", ושזכותן להיות בכל מקום שיחפצו, בדיוק כמו הגברים.

בנוסף, אם אינני טועה, לא רק לחברי הכנסת החרדים יש "ציפור נפש" שיכולה להיפגע, אלא גם לכל אותן נשים שמושתקות. לשם תזכורת: לפני כשלוש שנים מקהלת הכנסת היתה מורכבת מנשים וגברים, עד שהוחלט להרחיק את הנשים מאותו נימוק בדיוק.

ריקוד המוני בי-ם במחאה על הדרת נשים (מעריב nrg)

jerusalem gets dancing for equality  ג'רוזלם פוסט

ביקור השרה לימור לבנת בסטודיו קולבן דאנס (פייסבוק)

לא רוצה להתחתן. נקודה (רחלי גפן, onlife)

למה אנחנו נאמנים בכזאת קנאות למוסד שכבר מזמן לא מצליח להצדיק את קיומו? הלא כל קונספט אחר שהיה נכשל באחוזים גבוהים כל כך כבר היה נזנח. אבל לא חתונה, בזה אסור לגעת.

שירת נשים: ארטילריה כבדה על זבוב (הרב חיים נבון, ynet)

מצד אחד, במטכ"ל מסרבים להבין את החיילים הדתיים ומוציאים פקודות מטופושות, מצד שני, רבנים קוראים לא להתגייס בגלל עניין שולי. יש פתרונות, אבל היי, למה לא לריב?

זו לא רב-תרבותיות, זו כפייה חרדית (גילה שטופלר, הארץ)

רב-תרבותיות אמיתית יכולה להתרקם רק במרחב דמוקרטי ליברלי משותף בו מוסכמת על הכל חובת השלטון ליישם נורמות של שוויון וחירות על כולם. לא זו בלבד שהמיעוט החרדי מסרב לקבל את קיומו של מרחב דמוקרטי ליברלי משותף שכזה, אלא שהוא אוחז בכח שלטוני שבאמצעותו הוא מפורר בשיטתיות את שאריותיו. הנער החרדי, אשר בשם הרב-תרבותיות פטור כיום מלימודי ליבה, ויושב בקדמת האוטובוס כאשר אמו מצוּוה לגשת לירכתיו, יישלח מחר על ידי רבניו לתפקיד שלטוני שבו יפעל ליישום הנורמות שלאורן התחנך על נשים, על מתגיירים, ועל כלל החברה.

חובות ללא זכויות || אין אזרחות לזוגות חד-מיניים (הארץ)

נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה מונע מבני זוג של ישראלים לקבל אזרחות. ארגון "משפחה חדשה": "לא ברור לאן חותרת המדינה ביחסה המשפיל"

 המנצחת – על העורכת והעיתונאית חנה זמר (מרדכי נאור, העין השביעית)

מכתבת ביומון המנוקד לעולה, הפכה ניצולת השואה לעורכת "דבר" ומקורבת להנהגת המדינה. חנה זמר: הגברת הראשונה של העיתונות הישראלית

בין נעמה לפרדי / דעה(ישראל אהרן, כיכר השבת)  הילדה מכביש 6 משחזרת: "האיש הרביץ לאבא ואמא" (כיכר השבת)

מה היה הרב אויעארבך אומר על הדרת נשים? (הרב יוסף אליהו, אורות, ynet)

שירת נשים: הרב קוק יצא מהאולם, הרב זוננפלד נשאר (סרוגים)

שלא עשני אישה (צוות ארמדיל, כיפה)

הרב שרלו: חברות הכלה צריכות ללוות אותה לחופה – ולא חברי החתן (כיפה)

הטבעת נפלה: למה יותר דתיים מתגרשים? (ynet)

פמיניזם? כל אשה חייבת לדעת לנקות (נירית צוק, ynet)

בג"ץ מציע: להוסיף אישה להרכב הוועדה למינוי דיינים (כיפה)

הרב בצרי: כל יהודי צריך לפחות 12 ילדים (mynet)

הרב סתיו לחברי הכנסת: הטענות נגד "חוק צהר" – אינן נכונות (כיפה)

איגוד ישיבות ההסדר מגנה ההתקפות נגד הרבצ"ר (כיפה)

הרב מלמד: לא להתגייס בגלל שירת נשים: כיפה, ynet, כיפה

נערה עם כפפת איגרוף (לאשה, ynet)

סקר נערות: לא רוצות קריירה, לא מאמינות בשוויון (onlife)

לא ברור איך נבחרה כותרת כל כך שגויה. בכתבה עצמה:

"למרות נתונים אלו, 86% אמרו שהן מעוניינות לפתח בעתיד קריירה מקצועית שתביא אותן לתפקידי ניהול ובמקביל גם לגדל ילדים ורק 5% אמרו שהן שואפות להיות עקרות בית ולגדל את ילדיהן."

קו פתוח לתלונות על הדרת נשים 

חוזר נש"מ: הקפדה על התנהלות שוויונית ללא אפליה על רקע מגדרי וקידום מעמדן של נשים (news1)

בלעדי ל"כלכליסט": 59% מהנשים נשאלו בראיון עבודה על הקשר בין העבודה למצבן המשפחתי 

הדרה מבפנים (פנינה גפן, קולך)

ההפרדה החרדית לא התחילה בקווי המהדרין בגלל סעיף נסתר שנחשף פתאום בשולחן ערוך, הם גם לא התחילו בהפרדה הזאת כי פתאום היה להם נורא קשה לשמור על העיניים. על שמירת עיניים נצטוו ישראל עוד בתקופת המדבר בה כולם היו עטויים מכף רגל ועד ראש.

אם כך מה הטריגר האמיתי, לפחות בקרב החברה החרדית? בעשור האחרון חלה עליה דראסטית במגמה של יציאת נשים חרדיות אל שוק העבודה, בהשתלבותן ובהשתכרותן. השינוי הזה איים על הגברים שחשו כי מעמדם נחלש וההחלטה לייצר הפרדה כפויה השיבה במשהו את המושכות לידי הגברים החרדים שחרדו למעמדם.

בחברה הדתית כל זה לא רלוונטי – נשים וגברים יוצאים לשוק העבודה באופן שווה למדי והמתח המעמדי אינו רלוונטי בתחום התעסוקתי. היכן המתח כן קיים? הוא קיים בשיח הפנים דתי בו הצניעות הפכה להיות אבן בוחן מרכזית ביחס לנשים. האופן בו נשים מגשימות את דפוסי הצניעות המשתדרגים תדיר הם מקור למתח אותו מנצלים הזרמים השונים כדי להוכיח שליטה. כמו בקווי המהדרין – ההחלטות והקביעות הללו נעשות על ידי גברים ללא שיתוף נשים.

לא תעמוד על דם רעך / אילת וידר-כהן (מוסף שבת, מקור ראשון)

שני סרטים שעוסקים בפגיעה מינית יצאו לאור לאחרונה. האחד עלילתי ומתרחש בישראל והשני תיעודי ומתרחש בבולטימור, ושניהם נוגעים במקומות של כאב, רוע וגם תקווה ואחריות

הסטודנטיות בירושלים חוששות ללכת בקירבת המעונות: "כמעט כולן הוטרדו מינית" (חדשות 10)

המשפטיזציה של דיני המשפחה בשירות ההלכה (עו"ד אירית רוזנבלום, וואלה!)

החברה הישראלית ובעיקר מוסדותיה מטפלת בכפפות של משי בקיצוניות הדתית ובענייני הדת בכלל. על התשתית הזו בנויה הדמוקרטיה היהודית שלנו, שהכול לכאורה חופשי בה למעט דיני איסור והיתר – שם שולטת הבירוקרטיה של הדת, ללא מיצרים.

אורוול וקפקא שרים התקווה (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

בכל המהלכים שיתרחשו בקרוב צריך לזכור, שעקירה משורש של אפליית מחצית האוכלוסייה – הנשים – חייבת להיות חלק מסדר-היום ולא להידחק הצדה כי "יש עכשיו דברים חשובים יותר", כנהוג. כבר היו לא מעט מהפכות ותמורות חברתיות שבהן נאבקו נשים שכם אל שכם לצד גברים – רק כדי לגלות בסופו של דבר שאלה השאירו אותן, כרגיל, מאחור.

בשם האבות המעוכים (גיל רונן, מעריב nrg)

מרבית התקוות של פעילי תנועת האבות הקטנה והמיוסרת התנקזו בשנים האחרונות לדיוניה של ועדה בראשות פרופ' דן שניט, אשר נועדה לתת אלטרנטיבה ל"חזקת הגיל הרך" המיושנת והפטריארכלית, שמעניקה לנשים את הילדים באופן אוטומטי בגירושים.הוועדה ישבה שש שנים וחצי ארוכות, וכיום ברור שאם הדבר היה תלוי בנציגות הפמיניזם המיליטנטי בוועדה, היא הייתה יושבת עוד 60 שנה בלי לפרסם מסקנות סופיות. ח"כ זהבה גלאון קראה בגלוי לקבור את מסקנות הוועדה "קבורת חמור". לחץ של פעילי אבות גרם לוועדה לפרסם בכל זאת את מסקנותיה, המבטלות את החזקה המפלה ומאמצות גישה יותר שוויונית לשאלת ההורות אחרי גירושים.

במקביל יושבת עוד ועדה, בראשות פרופ' פנחס שיפמן, שאמורה להמליץ לגבי נוסחה לחישוב תשלומי מזונות בגירושים. גם כאן צפויה הוועדה להמליץ על נוסחה שוויונית והגיונית, שתתחשב בהכנסות של שני בני הזוג ולא תאפשר, לדוגמה, לאישה שמרוויחה 12,000 שקלים לקחת 5,000שקלים לחודש מגבר שמרוויח חצי ממנה, לטובת שני ילדים שהוא ממילא מכלכל במחצית מימות השבוע.

חברה של גברים לבנים (אלה אלקלעי, סלונה)

בונה ומפרקת – ערב ספרותי ליקום פורקן (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

ברכה סרי, בדומה ליוצרות גדולות אחרות מהווה עדות – הן באישיותה, והן בפנתאון יצירתה – לדמותה של אישה נביאה. היכולת של העין לראות – מעבר למרחבים הגלויים. להרגיש – מעבר לגבולות הגוף. לרקום מילים ממקום אישי ופרטי המתחבר – כמעין נובע אל הציבורי.

שירת נשים – שפתיה נעות וקולה לא ישמע?! (אלי ברקת, קולך)

האם הרצון שלנו להכליל את הציבור הדתי, ההולך ומתחרד"ל, צריך לבוא על חשבון השתלבותן השוויונית של נשים? לשאלה זו התשובה מאוד ברורה – לא. אם זה המחיר, יתכבדו החרד"לים וישבו בביתם

"לא נתגייס בגלל שירת הנשים" (חדשות 2)

בשל התנגדות החרדים: הסוף למקהלות בכנסת (מעריב nrg)

החינוך שלנו צנוע מדי (שולמית בן שעייה, ynet)

בעידן שבו הנוער חשוף לאינטרנט, טלוויזיה וקולנוע – לא ברור כיצד מקפידה מערכת החינוך הדתית להתעלם לחלוטין מחינוך מיני בסטנדרטים של צניעות, המתאימים למגזר. הכל מתחיל בצנזורה שאנחנו מטילים על חלקים שלמים מהתורה

הרב אליהו: ההיתר של הרב רוזן לחתונות מעורבות מחטיא את הרבים (סרוגים)

כצל'ה:"שילוב בחורות כטייסות הופך את צה"ל לצבא נשי ומוחלש" (דתילי)

גבר אמיתי וטוב רוצה אשה אמיתית, כמו פעם (כפיר לביא, ynet)

הנשים של פעם היו נשיות, רכות, עדינות, אמיתיות, כאלה שידעו להעריך חיזור, כיבדו את הגבר שלהן, העריכו אותו ונתנו לו להרגיש גבר. הן היו רומנטיקניות בעולם ללא הייטק, אוהבות בעולם בלי ג'יידייט ופייסבוק, בלי סקס בשירותים בפיק-אפ בר. נשים היו נשים. גם אם היה להן המעמד, הכסף והירושות מההורים, התואר או השכל, הן תמיד היו נשים

תנו להיות פות בשקט (youtube)

מתלוננת על אונס הפכה לנתבעת, עירערה וזכתה (ישראל היום)

חרדי חשוד בהטרדת טניה רוזנבליט (מעריב nrg)

דרושים: זוגות עם ילדים בלבד (נועה שפר, כיפה)

הנשים היום משכילות, מדוע הן פסולות לעדות? (ynet)

עקרה דתייה זה קשה יותר (ynet)

גאווה בצה"ל: לראשונה מג"דית ביחידה 8200 (מעריב nrg)

יצא(ה) גבר: עדי רונן שובר את הסטיגמה על הבמה (מאקו)

חרף הרצח בבר-נוער: ת"א – העיר הגאה בעולם (ynet)

הדרת נשים: לא רק מאבק דתי-חילוני (גלית דשא, עבודה שחורה)

יו"ר 'אמונה': בתי הדין הרבניים אינם שייכים לאנשי ש"ס (סרוגים)

נשים ימנו דיינים? מרגי: "לקאדים לא מתערבים" (ynet)

עתירה לבג"ץ: מונעים מרבנים ציונים לחתן (ynet)

 התפלגות ההצבעה על הצעת חוק -"תיקון – כשירות למנהל בתי הדין הרבניים" (כנסת פתוחה)

לאחר 16 שנה: הרב אישר והאשה הלכה למשטרה (mynet)

וינשטיין: אי כהונת אישה בוועדה לבחירת דיינים – פגיעה קשה בשוויון (חדשות 10)

יש סיבה לגאווה: הצד האחר של ישראל "הנוראית" (רועי שויער, מאקו)

 

כשזונות נרצחות המשטרה מתעצלת (ורד לי, הארץ)

מעניין להשוות את אוזלת היד במקרי רצח העובדות בזנות מול הפיצוח המהיר שבו התהדרה המשטרה בפרשת רצח הלקוח, הכימאי ד"ר אלי ללוז, שנמצא מת בדירתו ברחוב דיזנגוף בתל אביב. חוקר בעל שם ועתיר מוניטין הוזעק והנהיג צוות שוטרים, שפיענח את המקרה בתוך ימים ספורים. המשטרה חגגה את פתרון התעלומה. קשה לחמוק מההשוואה ומהשאלה האם ננקטו אותן יצירתיות, תעוזה והשקעה בכוח אדם ובמשאבים גם בחקירות של העובדות בזנות, שנרצחו בשנים האחרונות.

זו היתה יכולה להיות אני, או את (טלי טסלר, onlife)

אם רק מציאות החיים שלי הייתה שונה, הבחורה בחלון האדום, או זו ברחוב הפלד, הייתה יכולה להיות אני. הייתי יכולה להיות קורבן לאונס או לעוני ולהתפרק מהניצול וההשפלה, להרגיש שהגוף שלי הוא לא שלי אלא כלי למילוי סיפוקם של גברים, והייתי מספקת אותם תמורת תשלום, כי זה מה שהייתי שווה.כל יום גברים היו משפילים אותי, גומרים עליי ומממשים את הסטיות שלהם דרך גופי. הייתי חשופה לאלימות ולמחלות קשות, היה לי קר, הייתי לוקחת סמים כדי להתמודד, הייתי הופכת לשקופה. כי זו מציאות חייהן של נשים בזנות.

הורשעו מפעילי רשת הסחר בנשים הגדולה בישראל (הארץ) הורשעו מפעילי רשת סחר בנשים (ישראל היום)

אם כבר להיאנס- אז שיהיה בחורשה (כאן המפתחות של הצוללת)

הרי אם לא ביער, יכולת גם להיאנס ברחוב, או על ידי נהג המונית, או אפילו על ידי בן הזוג שלך. למעשה, רוב מקרי האונס מתרחשים בסביבה המוכרת על ידי מישהו שמוכר לך, רק שאותם סביר להניח שלא תקראו בעיתון.

מות השטן (האישי הוא הפוליטי, הבלוג של חנה בית הלחמי)

מותו של אביוזר אינו מעציב, אולם הוא גם אינו מהווה נחמה לקורבנותיו, שכן המעשים ארוגים מרגע שנעשו ב- DNA הפיזי, הרגשי והקוגניטיבי שלהם. גם אם יוציאו מתוק מעז ויפתחו חיים שלמים – הפשע שנעשה בהם לא הולך לשום מקום. הוא לא משתחרר עם שחרורו מהכלא ולא מת עם מות העבריין. בחלק מהמקרים – מות העבריין מוריד מימד של איום מחיי קורבנותיו: הם לא יפגשו אותו בטעות ברחוב ולא יראו את תמונתו בעיתון.

אחרי שנים של המתנה: מרכז לנפגעות אונס בדרום (ynet)

לאחר שנים ארוכות של המתנה נפתח לאחרונה המרכז לטיפול בנפגעות תקיפה מינית בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. "עד שנפתח המרכז נאלצנו לנסוע עם נשים שהיו פונות למרכז הסיוע מיד אחרי אונס או פגיעה מינית עד לבית החולים וולפסון כדי לעבור שם את הבדיקות"

גברים ונשים בעיתונות – מדורי הדעות 8-12.1.12

דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא קווי מהדרין (דצמבר 2011)

ידיעות אחרונות- מוסף 7 ימים: ראיון עם הסנגורית הציבורית הפורשת ענבל רובינשטיין:ציטוט נבחר-  "לגבר המואשם היום בעבירת מין יש עמדת פתיחה רעה מאד. בעבר המתלוננות היו בעמדת נחיתות: היום הגבר. למרות עמדותיי הפמיניסטיות, ולמרות שאני חושבת שהתהליך שהיה כאן הוא מבורך ושמערכת המשפט בישראל ניסתה לשנות נורמות, יש מצב כשחוטבים עצים, עפים שבבים, והשאלה הקשה היא מה קורה אם אתה הוא השבב, ובדרך להגנה מוחלטת על האישה אתה נידון ל-20 שנות מאסר על עבירת מין שלכאורה לא ביצעת. זו בעיה חמורה"

עוד במוסף – " כך הולכים השתלים"- על טרנד הסרת שתלי סיליקון והקטנות חזה.

ישראל היום- מוסף שישבת – האימה של ילדי נחלאות – עשרות ילדים בשכונת נחלאות בירושלים נפלו בשנים האחרונות קורבן לפעולתה של רשת פדופילים אכזרית – הגדולה בתולדות המדינה

סופרת הסת"ם הישראלית נאבקת בהדרת הנשים בנוצת הקולמוס (הארץ)

על שולחן עבודה קטן, דחוק בין ארון בגדים לקיר, החל להיכתב בשבועות האחרונים ספר התורה הנשי הראשון בישראל. כותבת אותו בשקדנות רבה סופרת הסת"ם חנה קלבנסקי, שמקווה שמעשי הכתיבה והקריאה בספר יעבירו מסר הפוך להדרת נשים.

"ישראל מבצעת פשעים – איך נותנים לתל אביב לזכות?" (מאקו)

מי ישמור על הילדים (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

שתי טירוניות "הפרו פקודה": הן התחבקו בבסיס (ynet)

גבר גבר לא מתלונן (תומר אפלבאום, הארץ)

אם אתה גבר, כנראה שאין ממש סיכוי לכך שיתייחסו באופן רציני לתלונתך על הטרדה מינית, אבל השניות ההן אינן מרפות. סיפור עם לקח מר

הממשלה תדון בחוק שיאפשר לחיילים לעזוב טקסים צבאיים בגלל שירת נשים (הארץ)

זכויות ההומואים בישראל מחפות על ביטויי גזענות (סופי שולמן, הארץ)

התנועה הגאה העולמית נגד הכיבוש הישראלי הגדירה את הטקטיקה הזו בכינוי "Pinkwashing" – ניסיון מכוון להסתיר את המשך הפרת זכויות האדם של הפלסטינים מאחורי חזות של מודרניות, שאותה מסמלים חיי ההומואים בישראל.

למה הפילים מפחדים לזוז (זיו ברנע, onlife)

בהריון ורוצים לפטר אותך? כך תסכלי את המזימה (דריה כנף, ynet)

גם במודיעין עילית: מעליות נפרדות לנשים וגברים (וואלה!)

סוף לגאווה בחיפה? המתנ"ס הגאה היחיד בעיר בסכנת סגירה (מאקו)

באלה הידיים: למה נשים מאוננות פחות מגברים?(xnet)

"הגניקולוג שלי התחיל איתי בזמן בדיקה" (ר. מג'נגלת, מאקו)

"עבירות מיניות שכיחות יותר אצל צעירים מזרחיים מאשר אצל צעירי אירופה" (הצטטת)

הדרת נשים מהרחבה: מאבקן של התקליטניות (ynet)

כך פועל עולם השידוך החרדי (ynet)

תלמידי אשקלון יעברו סדנה למניעת גירושים (הארץ)

אתיופים ונשים: לא אותה גברת בשינוי ההדרה (חיים אקשטיין, ynet)

הכנס שניצח את הקמפיין (ערוץ 7)

תל אביב גאה: ורודה מבחוץ, אפורה מבפנים (הארץ)

"תופעת ההפלות מתחילה לחלחל גם לנוער הדתי" (כיפה)

הרב אריאל מפציר ברבנות הראשית: "הגיעו להבנה עם רבני צהר" (כיפה)

תיכון בת"א מחלק ערכות לבדיקת היריון לתלמידות (mynet)

Reporter's Notebook: Puah Institute conference (ג'רוזלם פוסט)

 

שרי שימחוב בפינה לשיפוטכם (דניאלה אליאס, onlife)

הדה-הומניזציה הכי גדולה שאנחנו יכולים לעשות לאישה היא לרמוז שהיא עוסקת או עסקה בזנות, כי ברגע שהיא הופכת לזונה, היא כבר לא בנאדם. אפשר להעליב אותה, ללכלך עליה, לאנוס אותה ולהכות אותה. היא לא יצור אנושי כמונו, שזקוק וראוי לאמפתיה ולאהבה.

כמה נעים להאשים חרדים (פרופ ' נעמי חזן, גלובס)

צדקו אלה שיצאו במחאה חריפה, מהרגע הראשון, כשבירושלים הקימו קווי תחבורה ציבורית על טהרת האפליה המגדרית, כשהשתיקו את קול האישה בערים הגדולות ובתוככי הצבא, וכשבבית שמש ובאשדוד התפרצו גברים על טניה רוזנבליט ועל נעמה מרגוליס. אבל לא צדקו רבים ממשתתפי ההפגנות ובעלי הטורים, כשכמעט בין לילה הפכו את אפליית הנשים המתמשכת לעוד היבט של יחסי חרדים-חילוניים.

אפרטהייד מגדרי (ד"ר אביגיל מור, סלונה)

אפרטהייד בהגדרה היא מדיניות הפרדה. כזו שמבחינה בין בעלי זכויות יתר בחברה נתונה לבין קבוצות מופלות המוגדרות ומנוהלות על ידי השליטים. בתהליך זה זוכים בעלי הכוח לשליטה מוחלטת במרחב הציבורי, תוך שהם מנכסים לעצמם את התכונות והמאפיינים החיוביים והרצויים, בעודם מקצים לקבוצות האחרות מעמד נחות ותכונות פחות אטרקטיביות, ומגבילים באופן בוטה או סמוי את חירותן.

הדרת נשים והריבונות (פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

הדרת נשים היא פרקטיקה שכיחה בכל מקום: מהאקדמיה הליבראלית ועד לשוק העבודה הקפיטליסטי. ואולם, המדירים ה"רגילים" אינם גאים במעשיהם ומשתדלים להכחיש אותם. מנגד, הדרת נשים על רקע דתי גורסת הדרה לכתחילה. כביכול, נשים הן מכשול, דבר עבירה, ולכן יש לצמצם נוכחותן ברשות הרבים. טיעוני כזב אלו הפכו להיות תוקפניים במיוחד באחרונה. מדוע?

הנזל וגרטל: שנאת נשים וסירוס גברים (טל איתן, ynet)

לאגדות ילדים תפקיד מכריע בעיצוב הזהות וראיית העולם שלנו. טל איתן חוזר לסיפור המפורסם על "הנזל וגרטל", ומחלץ משם מסרים מדאיגים על הורות שאינה ביולוגית, נשים ותפקידיהן בחברה וגברים שסורסו בידי נשים "רעות"

שבוע מערכת החינוך נגד אלימות מינית תשע"ב – פיתוח שותפות בין הצוות החינוכי וההורים בהתמודדות עם פגיעות מיניות

חוק האזרחות || הזוגות המעורבים נגד הכרעת בג"ץ: "השופטים הושפעו מגל הפאשיזם בארץ"(הארץ)

מלים, בינאריות וביפוביה, או: למה "בי" זה בינארי אבל "FTM" זה לא (שירי אייזנר, שחור סגול)

פוסט אורח/ הזונות הן קורבנות (תמי דינס, אצל velvet underground)

רוקדות ברחובות (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

ממש לא מתאים לי! (onlife)

המחאה נגד ML מגיעה לפייסבוק (onlife)

שלא יעשו טובה (ענת פרי, בזכות עצמה)

+972 Beit Shemesh “flash mob” antagonistic and irrelevant – Roee Ruttenberg

כסף קל: על מעושרות ועוד (גבי וימן, מעריב nrg)

Response to Roee Ruttenberg: Sometimes a flash mob 

is just a flash mob – Ami kaufman – +972

הרב מלמד: לרב הצבאי הראשי אין שום סמכות הלכתית כיפה, סרוגים

המדינה לא מכירה בנישואים בין ישראלית לניגרי (הארץ)

תל-אביב זכתה בתואר העיר הגאה הטובה בעולם – ynet, מאקו

העיר הגאה הכי טובה בעולם – כל הסיבות (מאקו)

בכיר בצה"ל: לרבצ"ר חלק בקביעה כי חיילים ישמעו שירת נשים (סרוגים)

הדרת נשים בצה"ל: האלוף נחושתן קיבל את בקשת רב חיל האוויר לסיים את תפקידו (הארץ)

תכנים גאים לילדים: ממה כולם מפחדים? (דני זאק, מאקו)

התחזו לשוטרים, וערכו ביקורי פתע במכוני ליווי (mynet)

הרבנית מלמד: מי שרוצה להיות מלכה, צריכה שבעלה יהיה מלך (כיפה)

אשה מלמדת בישיבה תיכונית (כיפה)

לבנת לאבוטבול: "אל תדבר בטון שוביניסטי" (מעריב nrg)

הרב מלמד נגד ´קולך´: "הוציאו עצמן ממסגרת הציבור הדתי" (כיפה)

הביטוח הלאומי דן את המשפחות החד-הוריות לעוני (מיקי שיפמן, The Marker)

ישראלית מנסה להוציא את שתלי הסיליקון הפגומים – ואין עם מי לדבר (חדשות 10)

רב: "מי שתוקף נשים – טיפש, אפס, בהמה" (חדשות 2)

"קוממיות" לרב ראב"ד: מחזקים את החלטתך לפרישה מצה"ל (כיפה)

 

 

 

 

 

חזון לימודי מגדר במערכת החינוך הפורמאלית (שירה ריכטר, פייסבוק) וקבוצת פייסבוק חדשה

לימודי מגדר- מה ההבדל בין בן לבין בת, בין גבר לבין אישה, וכיצד העולם הזה שונה לגמרי עבור אשה או גבר- כל אלו לגמרי לא ברורים אם לא למדת לימודי מגדר.

זהו ידע.

זהו ידע שפוקח עיניים, ומציל חיים.

ללימודי נשים נחשפתי באופן עצמאי לחלוטין- וזה שינה את חיי. שאלתי עצמי איך ידע כלכך אקוטי ונחוץ להיותי אדם בעולם הזה נמנע ממני? זה נראה לי פלילי.

קפה עם ד"ר חנה קהת (יעל ביר כץ, onlife)

מייסדת ארגון "קולך" – תנועה פמיניסטית ציונית-דתית, מספרת על כמות הפניות שמקבל הארגון מנשים חרדיות המבקשות עזרה, על ההישג הגדול ביותר – הסרת הטאבו של תקיפות מיניות בחברה הדתית לאומית ואיך הופכת ילדה חרדית בת 18 לפמיניסטית

עכשיו נזכרתם בהדרת נשים? (גילה שטופלר, הארץ)

כיום ברור כי הסירוב של בית המשפט העליון לאסור על תמיכת המדינה בהפרדה, היה טעות. הפרדה בין נשים לגברים בחסות המדינה וגופים ציבוריים ובמימונם, סופה הדרתן של נשים מהמרחב הציבורי. מי שזכותן של נשים לשוויון במרחב הציבורי יקרה לו, חייב לתבוע מרשויות המדינה לא להסתפק בעלה התאנה של גינוי הקיצונים, אלא להפסיק לתת חסות ומימון להפרדה.

הדרת הנשים מכנס הגינקולוגיה: לא חייבים לעצור שם (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

למה אני רואה את קיום הכנס הנפרד לנשים כהתקדמות ולא כנסיגה ? (לימור לוי אוסמי, נשים מדברות אמהות)

נכון, קיום הכנס אינו נותן מענה להדרת נשים בכנס של גברים ואינו מענה לאמונה שיש הלכה האוסרת לגברים לשמוע נשים. שם באמת עוד נדרשת עבודה גדולה, סיזיפית ומשמעותית.

יחד עם זאת, קיום הכנס נותן מענה לחשיבה שלא ייתכן שגברים בלבד ידונו על גופנו. הכנס נותן מענה להשקפה כי ראוי שנשים ינהלו דיון על גופן, שנשים הן בעלות כוח וידע בדיוק כמו גברים, שחשוב שבסיס הידע הרפואי הגניקולוגי יסתמך על ידע נשי וקולות נשיים. הכנס נותן מענה לתהליך שממשיך וקורא לממסד הרפואי הגברי להפסיק ולהתייחס אל גוף האישה כאל אובייקט, כאל חפץ, שיש לעשות בו "דברים", כראות עיניהם של גברים, בלי לראות את האישה מאחורי הגוף הזה.

כמי ששומעת מדי יום את סיפורי החיים של נשים במפגשן עם הממסד הרפואי (שרבים מהם מתפרסמים כאן, באתר), אני  רואה את ההשלכות הנפשיות של קיום ממסד רפואי גברי המקיים פרקטיקות שונות על גופן של האישה מבלי לראות אותה. צעדים כגון קיום כנס נשי נפרד הם מבחינתי צעד הכרחי לשינוי המצב הקיים ולכן אני רואה חשיבות רבה לנשים לנאום ולהוביל דעה וידע נשי בתחום.

"מי ייקח אותך?": הדרת נשים מתחילה מהבית (אלה שלומקוביץ', מעריב nrg)

הדרת נשים? זה מתחיל מהבית, עם שלל משפטים שאנחנו אומרים למתבגרים שלנו שמנציחים את האפליה המינית ומחזקים את תקרת הזכוכית. עזבו אתכם מחרדים, קודם כול בואו נדיר את המשפטים השוביניסטיים האלה מהשיח היומיומי עם הילדים שלנו

מניאקים שימותו לבד: מה שנשים חושבת על גברים (טל שמואלךי, ביצים)

הבלוג הזה עוסק בחוויה הגברית לסוגיה, ומכאן הרי שזה גם המקום להתייחס לחוויה הגברית כפי שהיא מתקבלת אצל הצד השני, שבו מצבינו בשפל חסר מקדים. הסיבות לשפל התדמיתי הזה מגוונות, אך בסיסן הוא באמת המצערת שלפיה דרוש מעט מאוד ידע בשביל לגבש דעה, אך כדי לשנות דעה שגובשה מכבר דרושים מאמצים עילאיים. האמת הזו תקפה כאשר מדברים על גזענות ועל פוליטיקה ובוודאי שזה נכון כשמדברים על הפערים בין גברים ונשים.

כן, הטרדה מינית (תמר זנדברג, צו פיוס)

יש סיבה לכך שחרדי הרוצה לפגוע באישה בוחר בכינויים מתחום המיניות. הטרדה מינית היא כוחנות ותוקפנות ואין לה קשר לתשוקה, מכאן שגם הדרת נשים היא כזו. תמר זנברג מבהירה ליעקב אייכלר את עובדות החיים.

כולנו שלמה פוקס (יעקב אייכלר, צו פיוס)

כשאתם מאשימים חרדי שצעק "פרוצה" בהטרדה מינית – כולנו שלמה פוקס. כי בשעה שכמה קיצוניים ענדו טלאי צהוב, מאות ואלפי חרדים היו עסוקים בארגונים הוולנטרים בהם הם מתנדבים. אבל אתם, שלא למדתם תורה, מדברים על דרך ארץ שקדמה לה. יעקב אייכלר כועס.

רוצה להיות ח"כית – קול קוראת לקורס מס' 2  (כ"ן- כח נשים)

יורם זק לא לומד (דניאלה אליאס, onlife)

ראש החוג: "את לא תעירי הערות פמיניסטיות בשיעור" (אנטוניה ימין, onlife)

נדחתה הצעת החוק למינויה של מנכ"לית לבתי הדין הרבניים (כיפה)

אנסטסיה מיכאלי, את לא מייצגת אותי כאישה (לוסי אהריש, מאקו)

טלטלת הצניעות: גאב"ד 'העדה החרדית' במכתב (כיכר השבת)

ההסדרניקים לגנץ: לא לכפייה חילונית: ynet, מעריב nrg, כיפה , סרוגים

ראשי הישיבות: מכתב החיילים מבטא חשש אמיתי (ynet)

מכה לרבצ"ר: רב חיל האוויר לא יודח מצה"ל (כיפה)

החרדים הם הקורבנות בפרשת נעמה מרגוליס (יצחק טסלר, ynet)

לראשונה: הקהילה הגאה בישראל תשתתף בסקר צרכנות בינלאומי (מאקו)

הרב אמר: יש תפקידים לנשים ותפקידים לגברים (mynet)

מחשש לנזק נפשי לילדה: שופט ביטל בדיקת אבהות (הארץ)

בנק פועלי אגודת ישראל מציג: כנס לקוחות לגברים בלבד (גלובס)

מצעד הצבועים נגד אנסטסיה (אלכסנדר גולדנשטיין, ynet)

כנסת ישראל, צורה לך (הילה בניוביץ הופמן, סלונה)

מה ששנוא עליך לחברך לא תעשה (איילת וידר-כהן, יו"ר "קולך", כיפה)

חורית (נולי עומר, סלונה)

לא הוזמנתי להרצות בפוע"ה, לא נעלבתי (ד"ר חנה קטן, ynet)

הר"י: רופאים לא ישתתפו באירועים רפואיים ומדעיים מדירי נשים (The Marker)

אנסטסיה מיכאלי, תתבגרי (רחלי גפן, onlife)

בעקבות הביקורת: כנס פוע"ה נוסף – עם מרצות(ynet)

הכנס הגניקולוגי יישאר לגברים בלבד; כנס לנשים בקיץ (הארץ)

רב ממכון פוע"ה: הקרן החדשה לישראל החליטה להלחם בנו (סרוגים)

גינקולוגיה – עניין לנשים (אסתר הרצוג, מאמרים- מה-15.8.2008)

 

 

 

 

מדוע התפתחה הדרת נשים בצבא? (יגיל לוי, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

שתי "מהפכות חברתיות" שהתחוללו בצבא בעשור האחרון מתנגשות זו בזו: "המהפכה הפמיניסטית" אל מול "המהפכה הדתית". זוהי התנגשות בין נשים ודתיים, שתי קבוצות אשר הגבירו את נוכחותן במקצועות הלחימה במהלך שני העשורים האחרונים. "המהפכה הדתית" קדמה לזו הפמיניסטית: ביטויָה העיקרי היה בעליית שיעורי הגיוס של חובשי כיפות לצבא בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, שהביאה להיווצרות מסה קריטית של לוחמים ממגזר זה. ההתעוררות בקרב נשים מזוהה בעיקרה מסוף שנות התשעים של המאה העשרים עם הסרת חלק מהמגבלות על גיוסן לתפקידי לחימה.

התגברות נוכחותם של צעירים דתיים-לאומיים בצבא יצרה תהליך דה-לגיטימציה מתעצם על שירות נשים. אבקש להסביר תהליך זה כתגובת נגד להתמודדות של דתיים-לאומיים בזירות שונות מחוץ לצבא, המקרינה גם על גישתם המגדרית בתוך הצבא.

בשלישי: שולחן עגול: קול לאשה – על מקומן של נשים בישראל 2012 (המכון הישראלי לדמוקרטיה)

– מומלץ ביותר- בקישור מקורות ומאמרים רבים ואיכותיים בנושא הדרת נשים.

בהשתתפות: הרב יונה גודמן, הרב אבי גיסר, יוסי דייטש, פרופ' תמר הרמן, איילת וידר-כהן,  ד"ר אריק כרמון, הרבנית שולמית מלמד, רחל עזריה, תא"ל (מיל') הרב אביחי רונצקי, תמר רותם, אלוף (מיל') יהודה שגב, פרופ' ידידיה שטרן, במבי שלג, יאיר שלג, ד"ר אורנה ששון-לוי.

כלב השמירה וההדרה – מדורי הדעות 1-5.1.12

המאבטח ירה באשתו, היא שרדה ותובעת את החברה שהעסיקה אותו (מרב סריג, מעריב nrg)

בחזית הקמפיין עומדת לא אחרת מאשר זלקה. בראש זקוף, היא מישירה מבט ואומרת בסרטון: "בן הזוג שלי, שעבד כמאבטח, ירה בי שמונה יריות. ניצלתי בנס. כמו שקרה לי, שלא יקרה לנשים אחרות. נשק בבית לא שומר עלי".

לכבוד יאיר לפיד (שלומית הברון, סלונה)

מכתב תגובה לד’ החייל החרדי: ההשתלבות שלכם בחברה איננה באחריות שלי והיא לא טובה שאתם עושים לי. זוהי חובתכם.

חשבון הנפש שעושה הציבור בישראל בשנה האחרונה הוא אחד הדברים הכי מעודדים שיש. גם לנו החילונים יש עוד מה לעשות עם שוויון בין המינים ועם השפלת נשים במרחב הציבורי. אלוהים יודע/ת שיש לנו עוד דרך ארוכה לעשות. אבל אני משתדלת לצעוק את הבעיות של הציבור החילוני ולא להשתיק אותן ולקחת עליהן אחריות.

רבנים, צאו מהמיטה שלנו (רחלי מלק בודה, ynet)

"לאחר החתונה, נוכחתי לדעת שהאדם שעומד להיות הכי מעודכן במצב גופי והפרשותיו, אחרי רופאת הנשים שלי, הוא לא פחות מאשר הרב. אחרי פעם אחת שהוא בדק חתיכת בד מוכתמת, החלטתי מטעמי צניעות להדיר אותו מהעיסוק הזה"

לא תדירו אותן: נשות בית שמש מחוללות שינוי   וגם ב- euronews

נייר עמדה: הדרת נשים מהמרחב הציבורי בישראל (עלוה קולן, האגודה לזכויות האזרח)

לעמדתנו, מופעי ההדרה הפיסית במרחב הציבורי הנם מקרי קיצון ברורים ובוטים של תופעות הדרה סמויות יותר אך נוכחות לא פחות. זוהי אחריותה של המדינה להגן על הנשים מפני התופעות הפסולות של הדרה כפויה מהמרחב הציבורי הפיסי, הנעשית באמצעים של לחץ או אלימות, אך חשוב מכך לא פחות, תפקידה ואחריותה של המדינה לקדם את שוויונן של נשים בחברה, להעצימן ולספק להן את  הכלים הדרושים להן על מנת להפוך לחלק אינטגראלי ומשפיע במרחב הציבורי, הפיסי והמושגי.

לסיום, חשוב לנו להדגיש כי העיסוק בנושא ההדרה של נשים במרחב הציבורי נוגע בעצביה החשופים והרגישים של החברה בישראל, ועל כל דיון בו להיעשות באופן ענייני ומכבד, תוך הימנעות מהכפשה או מהפללה של ציבורים שלמים.

גולדה זה לא דוגמה: נשים בתפקידים פוליטיים בישראל (ד"ר עופר קניג, המכון הישראלי לדמוקרטיה)

בשבועות האחרונים אנו עדים לדיון ער בסוגיית הדרת נשים מתחומים שונים במרחב הציבורי. האם הדרה מסוג זה מתרחשת גם בזירה הפוליטית? האם נשים בישראל זוכות לייצוג הולם בכנסת ובממשלה? או אולי הן סובלות מתת-ייצוג חריג יותר מזה הקיים במדינות אחרות? עופר קניג מראה במאמר זה שבצד שיפור ניכר בייצוג הנשים בכנסת, הן סובלות עדיין מתת-ייצוג מחפיר סביב שולחן הממשלה.

כאן זה לא אולפן שישי (ענת סרגוסטי, onlife)

אם אתה רוצה להיות רלוונטי, כדאי שתחליט כבר מההתחלה שנשים אינן עלה תאנה, אלא שותפות מלאות לדרך

שוחרי צדק בשירות הדרת נשים (יעקב מלכין, ynet)

הרלטיביזם המוסרי מוביל לתפישה כאילו "מוסרי" לקפח נשים באזור אחד גם כשאסור לקפח נשים באזור אחר. תפישה זו פסולה ומסוכנת לדמוקרטיה ופוגעת בעקרון השוויון

כשכלבי השמירה תוקפים (בעז שפירא, מעריב nrg)

השפטים שעושים כלי התקשורת ביהודים הדתיים והחרדים במסע אכזרי ומגמתי הם כדי להכריחם לדגול בערכים אחרים – בלי להתחשב באמונותיהם

יש לי מצפון וקווים אדומים (פרופ' יובל ירון, סלונה)

פרופ’ יובל ירון, שביטל את השתתפותו בכנס הגניקולוגים בעקבות הדרת נשים, חושף כי רבנים העבירו מסר שרופאים מבטלים "גמורים מבחינתם"

פנייה לליצמן: מנע הדרת נשים בכנס פוע"ה (ynet)

אישום נגד חרדי: ירק על אשה ותקף שוטרים:  ynet, הארץ, כיכר השבת, מעריב nrg,

צפו: חרדי תולש פרסומת "לא צנועה" מאוטובוס (חדשות 2)

לא על המין לבדו: סרוגייט כבן זוג חלופי (שרית בראל, ynet)

די למכבסת המילים: סרוגייט היא זנות לכל דבר (עו"ד יערה רשף, ynet)

רופאים מבטלים השתתפותם בעקבות ההדרה בכנס פוע"ה: כיפה, וואלה!, The Marker, כיכר השבת, onlife 

תגובתה החדה של דבורה ארושס, יוצרת הכרזות כנגד הדרת נשים מתחילתו של המאבק (והקרדיט להוגה הרעיון יבגני צ'רפ)

"דמיינתי ששם יגלו לי את הסודות הכי כמוסים של גוף האישה" – על רופאי נשים, גלולות נגד הריון, וסודות כמוסים (יחסי מין)

אני נכנסת בבהילות למרפאה הלא-מוכרת של קופת החולים שלי. רק בהרצליה  היה התור הפנוי הכי קרוב לרופא נשים. אני לא מכירה את הרופא הזה, ולמעשה, זו הפעם הראשונה שאני זוכה להיכנס להיכל הקדוש הזה, שתמיד היווה בעיניי מעין טקס התבגרות שאיחרתי לעבור. דמיינתי את משרדו של רופא הנשים מוקף הילה של קדושה ששמורה רק לנשים בשלות. דמיינתי ששם יגלו לי את הסודות הכי כמוסים של גוף האישה – כלומר, שלי.

הדרת הנשים או הדר הנשים (אדמיאל קוסמן, הארץ)

ברובד הבסיסי שלו, ערך הצניעות אינו קשור דווקא ליצר המיני אלא לאנוכיות ולאלימות כלפי האחר הטבועה בנו. שהרי האיש הצנוע מידתו היא בראש וראשונה מידה של הקטנת האני והצנעתו למען פינוי מקום לאחר. הצנוע – גבר או אשה – אינו מהלך עם אלה גדולה בידו ושומר בכך על צניעותו של האחר, אלא הוא יכול לראות את האחר כסובייקט, ולפנות מקום בענווה לרצונותיו שלו.

הדרת נשים- כן בבית ספרנו (כאן המפתחות של הצוללת)

הבעיה שלי היא שאנשים לא מכניסים את האירועים האחרונים להקשרם. או יותר נכון, שהם מכניסים אותם להקשר מאוד צר. עצם השימוש במונח "הדרת נשים" הוא הזרה של התופעה אל מחוץ לחברה החילונית והגברית, אותה חברה שגם כותבת את העיתונים. הרי כשאומרים "הדרת נשים" מיד ברור שמתכוונים לקווי מהדרין ועריפת ראשיהן של נשים מפרסומות

מהמושב הקדמי (נעמי דרום, הארץ)

אחח, איזו פרספקטיבה היסטורית צלולה אפשר לקבל מהמושב הקדמי. כמה שהנוף הנשקף משם חד וברור, אפשר לראות ממש עד קו האופק. מרוב קונטקסט, מרוב נאורות פוסט-ציונית ופוסט-מודרנית, לאור מתעלם מהחוויה הבסיסית המניעה את המאבק: של אשה שעולה לאוטובוס – גם באשדוד, לא רק במאה שערים – ואינה יכולה לשבת ליד בן זוגה או ליד בנה, אלא נאלצת ללכת למושבים האחוריים ובשפלות רוח להסתכל לגברים על העורף.

המורה שהמציאה את גיבורת הקומיקס וג'יינה פלאואר (הארץ)

בימים יערה רוזנבליט עובדת כמורה למחשבת ישראל; בלילות היא מחלקת קומיקס שיצרה, שבהן מככבת וג'יינה פלאואר, גיבורה בדמות איבר מין נשי

גוף האשה לא צריך מוסכניק (חן ארצי סרור, ynet)

מותר לגברים לפשפש ולדון באיברים אינטימיים לצורכי ילודה, אבל אותה אישה ממש מוקצת מחמת המיאוס כשבסך הכל מבקשים להקשיב לדעתה המקצועית ולתרומתה הייחודית בתחום נשי מובהק.

בית הדין הרבני: בעלך יקבע אם מותר לך לרקוד (mynet)

החלטתי להפסיק לפחד (טניה רוזנבליט, onlife)

האדרת נשים (סמדר סלטון, מגזין שישבת, ישראל היום) עוד במגזין שישבת של ישראל היום: אמילי עמרוסי בירוחם עם סגנית ראש העיר הצעירה טל אוחנה.

ידיעות אחרונות: 7 ימים- כתבת מגזין על המאבק ללידות בבית – " הקרב על הבית" (תמר מור סלע)

מי המציא את הטלאי הצהוב? (סטלה קורין ליבר, גלובס)

הצעת חוק: נשים ימונו למנהלות בבתי הדין הרבניים (כיכר השבת)

רוצה להרוויח 50 אלף שקל? בואי להיות חשפנית (onlife)

בצעד נדיר: הרב מצגר מבקש מהח"כים להתנגד לחוק צהר (הארץ)

דווקא עכשיו: הרב עידן מציע קווי מהדרין בטבריה (mynet)

העצמת נשים: קורס מבוא ביסודות המוסך לנשים (חדשות 10)

"למי אתה קורא הומו?" (מאקו)

הרב אריאל מתנגד ל"חוק צהר": כיפה , סרוגים

רב חיל האוויר מתנצל: "מעוניין להמשיך בתפקידי עד תום כהונתי" : כיפה, ישראל היום

סנגורן של החרדים: מוטי קירשינבאום (כיכר השבת)

בית שמש – ריקוד רחוב לנשים(דקלה אהרון, רשת ב')  ואתן רוקדות: צפו בנשות בית שמש במחאה מקורית (וואלה!)

פעילותן של אמניות פמיניסטיות נבחנת בספר חדש(הארץ)

בספר "(מ)מוגדרות" סוקרת ד"ר טל דקל את פעילותן של אמניות פמיניסטיות בשנות ה-70 ואת ימי הגל השני של הפמיניזם בכלל

ראש אכ"א, בוועדה לקידום מעמד האישה: לנשים מוטיבציה גדולה יותר לקצונה (אנה קול, פייסבוק)

Israel's Ultra-Orthodox Problem (ניוזוויק)

ישראל "הגאה בעולם", או סתם צבועה בוורוד? (וואלה!)

מספר נערות הליווי בעיר עלה פלאים, מה עושים? –  באשדוד (mynet)

מלחמת המינים: אוניברסיטת בר אילן הפכה ל"אוניברסיטת בת אילן"  (The pulse)

חיי מדף קצרים: מתי לתקשורת יימאס מ'הדרת נשים', והיא תדלג לאייטם הבא? (ice)

האמת העירומה על הצניעות (עומר ברנע, ynet)

הרב מלמד: 'למרות הפקודה, לצאת משירת נשים' (ynet)

250women dance in Beit Shemesh protest flashmob – jerusalem post

בלי נשים אין ביטחון (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

"לא רוצה שיתקרבו אליי". ח"כ חוטובלי מתראיינת לגדי סוקניק (גלובס)

זיוה כהן: "הייתי קורבן להדרת נשים" (וואלה!)