הקלישאה העתיקה בעולם

האם סחר בנשים קדם ל"מקצוע העתיק בעולם"?

בראשית יב  י'- י וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ.  יא וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ.  יב וְהָיָה, כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ.  יג אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ–לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.  יד וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה; וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִשָּׁה, כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד.  טו וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה.  טז וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.

השרים אישרו: צרכני זנות יהיו חשופים לעונש הארץynetוואלה!חדשות 2חדשות 10ישראל היוםמעריב nrg

זכרונות מהזונות העצובות שלי (או: עוד פוסט על זנות) (מעין סודאי וליהי יונה, ראומה, בלוג עם תודעה)

זהו לב העניין מבחינתנו – אין, לא קיימת אף פרקטיקה אחרת שמסכנת עד כדי כך את העוסקים בה ומותרת במסגרת המדינה הליברלית נכון להיום. הסכנות שמלוות הימורים נמוכות בהרבה והפרקטיקה אסורה בארץ. שלא נדבר על סמים קלים. גם טיעונים על הבחירה החופשית של כולנו לנסוע בלי חגורת בטיחות פחות נפוצים בשיח. באף אחד מהמקרים האלו, שבהם הקורבנות אינם באופן כמעט גורף נשים – לא עלתה שאלת ה'אוטונומיה'. הצורך של המדינה הליברלית להגן על טובי בניה היה ברור. כשטובת בנותיה על השולחן נזכרים טובי הליברלים בטיעונים שלא היו עולים בשום הקשר אחר.

"אין אישה ממש בישראל" – הרהורים על פמיניזם וסולידריות (עלמה כץ, יחסי מין)

המילים זונה וחשפנית אינן מייצגות את אותה פעולה ולדעתי נשים העוסקות בזה מייחסות משמעות עמוקה להבדל ביניהם. הכותרת של ההפגנה והפוסטר שההתנוסס בה, מייצרים פער בין הנשים המפגינות לבין הנשים שעוסקות בחשפנות ובזנות, אלו שנגד ניצולן מחתה ההפגנה.

זנות וחשפנות הן תוצרים של אותה בעיה, של אותו יחס פורנוגרפי אל הגוף הנשי. כולנו ספוגות וספוגים בו במידה כזו או אחרת. הכותרת של ההפגנה מעמידה את הנשים העוסקות בזנות ובחשפנות ביחס דיכוטומי לאישה משוחררת ובכך היא חוטאת בסטראוטיפיזציה. הסטריאוטיפ עושה הפשטה ומעלים את הסובייקט שבו הוא מבקש להתרכז.

אנחנו לא (תמיד) נחמדות (יחסי מין)

והנה מגיע המלכוד המופלא. מי שבוחרת שלא לשחק את המשחק, שבוחר לחשוף את הפטריות והמחלות, את המצוקה, את האלימות הכרוכה בריקוד על זקפה מזדקרת מג'ינס של נער בתהליך חניכה, או גבר מזדקן, או חתן מיועד, היא לא נחמדה. אי אפשר לדבר על הפרקטיקות של חשפנות בתוכניות בוקר. אי אפשר לקחת מצלמה ולשדר מהחדרים האחוריים. מותר לדבר על זה רק בעקיפין, בתיאור פסאדו מדעי. מי שרוצה להגיד – כולנו חשפניות, להגיד "כל מגישת טלביזיה שמחוייבת לישר את התלתלים ולשים איפור כבד היא חשפנית" או "כל אישה שנשארת עם בעלה כי אחרת לא תהיה לה פרנסה היא זונה" היא לילית אסורה. מגונה. רדיקאלי.

לאסור צריכת זנות – למען ש', נ' ו-י' (גילי ורון, ynet)

הצעת החוק לאיסור צריכת זנות שעולה לוועדת השרים לענייני חקיקה מציבה אתגר: האם נמנע חירות, כבוד וצדק ממי שמזלם לא שפר עליהם? רק אם נצמצם את הביקוש, יצומצם ההיצע

אז לא תלכו לזונות, אז מה? (טל שמואלי, onlife)

כגבר שמקדיש זמן רב ומרץ לחקר החוויה הגברית, אני יכול להגיד, בלב שלם, שהצעת החוק לאיסורי צריכת זנות משמחת אותי. הנטייה הגברית (האנושית?) לבחור בדרך הקלה ראוי שתיפסק כשבחירותינו משפיעות על ציבור גדול. הצעת החוק הזו אומרת בצורה חד משמעית, שלא רק מי שמנהל, משדל וסוחר בשירותי מין עובר על החוק, אלא גם מי שצורך שירותים אלו ובעשותו כך מצדיק את קיומה של התעשייה.

הקלות הבלתי נסבלת של המיסוד (אושרית נברה, בלתי מרוסנת, סלונה)

מיסוד הזנות הוא בעצם מיסוד השליטה הגברית בנשים, ומיסוד היות הנשים כלי לסיפוק גברים. זו דרך מכוערת לדון במונחים סטריליים בתופעה אלימה, כוחנית ודורסנית כלפי ג’נדר שלם. את בטוחה שאת בעניין?

חקיקה מחנכת נגד זנות (מאמר מערכת, הארץ)

החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, לתמוך בהצעת החוק המטילה אחריות פלילית על לקוחות זנות, ראויה לשבח. הצעת החוק, שיזמה ח"כ אורית זוארץ מקדימה, אינה מתכוונת להתנקם בצרכני זנות, אלא להרים, לראשונה, את הצעיף מעל אחת הרעות החולות המוכחשות ביותר בכל חברה, ובחברה הישראלית בפרט.

חובת המדינה להגן מפני נזקי הזנות (פרופ' שולמית אלמוג, ישראל היום)

אקט מוסרי (שי גולדן, מעריב nrg)

הפללת הלקוח: יום היסטורי או פגיעה בזונות? (ynet)

נערות הליווי נגד ח"כ זוארץ: "לא ביקשנו את עזרתה" (חדשות 2)

היצאניות יוצאות נגד החוק להגנתן: "תנו לנו לעבוד בשקט" (חדשות 10)

חוק הזנות החדש לקוי – טור מאת נערת ליווי (וואלה!)

מדוע צריך להעניש את הלקוחות שצורכים שירותי זנות? ג'ני (שם בדוי), נערת ליווי המתגוררת בתל אביב, מסבירה מדוע אין כל הגיון ביוזמה החדשה, וכיצד "לקוחותיה" מועילים לה

זה לא מקרי שזה המקצוע העתיק בעולם (דנה נפתלי, מאקו)

תמיד יהיה גבר שרוצה לשלם בעבור מין, ותמיד תהיה אישה שמוכנה לספק את זה. הצעת החוק להפללת לקוחות זנות לא תמנע את התופעה, אלא רק תעצים אותה. אם אנחנו רוצים להגן על זונות, עלינו למסד את הזנות

"החוק החדש לא יגרום לנו להפסיק ללכת לזונות" (חדשות 2)

"אני אוהבת סקס עם פרטנרים שונים – זה טעם החיים. אוהבת גם כסף והרבה. אז ח"כ זוארץ תחליט על הגוף שלי?" (גלובס)

דגן גידל גברתן (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

אם יש מפלגות בלי נשים – למה שלא יהיו מפלגות בלי מזרחים או עולים מרוסיה * איזה תוקף יש למסקנות של ועדה שפעלה תחת איומים * מה צופן העתיד למוסד הנישואים * ומה נשים שומרות בבטן

לא יכולתי לצעוק (נעמי אלון, סלונה)

בסרט הביכורים שלה בחרה הבמאית עביר זייבק חדאד, לצאת מביתה ביפו למסע ברחבי הארץ, כדי לשפוך אור על נושא שהושתק והודחק במשך שנים בחברה הערבית (ולא רק בה כמובן): תקיפה מינית של ילדות, נערות ונשים, בתוך המשפחה ומחוצה לה. הנשים בסרט מספרות למצלמה על השתיקה הרועמת שליוותה את חייהן מאז הטראומה שחוו, על החשש שבני משפחתן יראו בהן אשמות במצבן, ועל הפחד שיאשימו אותן בפגיעה בכבודה של המשפחה ואף בפירוקה.

ערביות שהותקפו פונות יותר לסיוע, אך לא מתלוננות במשטרה (הארץ)

רצח על רקע אנתרופולוגי (שמוליק דוד, העוקץ)

המשפחות כושלות, לא מתפקדות ובעלות דפוסים בעייתיים, והממסד המטפל? לשון נקייה וצנזורה ממזערות את חלקו. שמוליק דוד קורא את השתיקות במחקר של משרד הקליטה על רצח של נשים יוצאות אתיופיה בידי בני זוגן

טכנולוגיה בשרות הדת – המצלמה הכשרה (אילנה ברודו, techslut)

המרוץ למיליון – תחרות מול אחווה (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

החברות בין בר ואינה שהובילה את צמד הנשים עד לניצחון היתה דוגמא ומופת לסאב-נרטיב שיצרה התוכנית. היא חתרה נגד התפיסה הקפיטליסטית, המושתתת, בין השאר, על עידוד היריבות והתחרותיות בין נשים,  והציגה מודל לאחווה נשית שהיתה הדבק שאפשר לצוות הנשי להעפיל ולשרוד בסיבובים שונים; למרות עיכובי הפרסה שעשו שוב ושוב, הצליח הצמד הנשי לאתגר לא רק את היחס המתנשא שספגו מצד הזוגות האחרים אלא את התפיסה של הרואה בבלונד סמן לאווילות.

גבר לבן אשכנזי בטלוויזיה (ליאת אלקיים, הארץ)

החוקיות הכל כך קבועה, הכל כך נוקשה, אינה מצביעה רק על מקובעות מחשבתית ונטייה לחקיינות. היא מראה יותר מכל שלמעשה דבר לא השתנה: עדיין הרוב המכריע של מנהלי הטלוויזיה הם גברים לבנים אשכנזים. עדיין רוב רובם של כוכבי הטלוויזיה הם גברים לבנים אשכנזים. עדיין רוב רובם של צופי הטלוויזיה הם לא.

ומה ב"הארץ"? ובשאר העיתונות? המדור השבועי: 16% – מדורי הדעות 5.2-9.2.12

הופכים את הילדים לקלף מיקוח בידי המתגרשים (צבי טריגר, ynet)

ילד הוא לא נכס מניב (ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ', ישראל היום)

אז יש לנו 3 יו"ריות – ומה עכשיו?(יפעת זמיר, מנכ"לית עמותת כ"ן, סלונה)

נו, את בטח לא יודעת מתי הווסת שלך…. (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

אולד ספייס VS אקס. מי יותר גבר? (טל שמואלי, ביצים)

את הכי יפה כשנוח לי (טל שמואלי, ביצים)

מרב מיכאלי העלתה לפייסבוק: 

חדש בישראל: הקונדום לנשים עושה עלייה (מאקו)

בגלל הדרת הנשים: בית שמש לא עיר תאומה (ynet)

הגרי"ש אלישיב: מותר לבזות אישה בקווי מהדרין (כיכר השבת)

צניעות של פעם: הרב עובדיה ואשתו בצילום ישן (ynet)

10% מהגברים בדיכאון אחרי לידה – איך מטפלים? (ד"ר חנה גילאי גינור, ynet)

הרב בני לאו: טיפולי ההמרה פוגעים בהומואים דתיים רבים (כיפה)

ארגון הפסיכולוגים בישראל: יש להיזהר מ"טיפולי המרה" לא אתיים (מאקו)

לסביות בצבא: "יצאתי מהארון ונשארתי בחיים" (מאקו)

מועצה עליזה: מועצת הנוער הגאה הראשונה יוצאת מהארון (מאקו)

"חיילות בצה"ל? שעשוע שמשבש את תפקוד הקצינים" (רבקה שמעון, כיפה)

סימנים של חולשה: להסתפק בשאריות של אהבה (ynet)

ותיקי הרבנות הצבאית: מסלפים את תורתו של הרב גורן: סרוגים , הארץ 

מנכ"ל בנק לאומי הבאה: רקפת רוסק-עמינח: וואלה!, TheMarker, כלכליסט, גלובס, ynet, ישראל היום, חדשות 2, מעריב nrg, חדשות 10

לעבוד בפמיניזם

 

איך משפיע הקפיטליזם על האהבה שלכם (אוה אילוז, מוסף הארץ)

פעמים רבות תלו בפמיניזם את האשמה בקשיים השוררים בימינו במערכות יחסים רומנטיות ומיניות, ולכן לא התמקדו בגורם המיידי יותר: הקפיטליזם. אם מציאת האדם הנכון נהפכה למשימה מרתיעה, אם הגברים לקו, כפי שנטען בשבועוני נשים, בפחד ממחויבות, ואם מפגשים מיניים כמעט אינם מתפתחים לכדי מערכות יחסים משמעותיות, יש להאשים בכך את האופן שבו הקפיטליזם שינה את המבנה החברתי של המפגשים.

עסקים קטנים, מהפכות גדולות (ורד לי, מוסף הארץ)

לנה גורארי היא אשה נדירה בנוף הישראלי. בגיל 18 עלתה לישראל לבדה מאוזבקיסטאן, ובגיל 37 היא כבר פורשת מניהול עמותה, "סביבה תומכת", שאותה ייסדה עם חברות לפני תשע שנים. עולות מחבר המדינות ומאתיופיה, וישראליות ותיקות, יהודיות וערביות, נעזרו בה כדי לפתוח עסקים משלהן. שיחה על הצלחה, לא רק כלכלית

לגדול בעולם החרדי: פצע שלא מתאחה (תמר רותם מראיינת את אמה, הסופרת יהודית רותם הארץ)

תארו לכם אותי אז, תלמידת בית יעקב חמורת סבר, תמה וברה, שערי מהודק לאחור בצמה, חלת-שבת עבה, שמא ישתחרר תלתל סורר. ממרומי העליונות הדתית שאך רכשתי, זילזלתי בה ובספריה. אבל הספרים האסורים עשו עלי רושם בל יימחה. אני זוכרת עד היום בצבעים חיים את הכריכה של כל אחד ואחד מהם.

קשה לתפוס איך אשה מבני ברק, ממשפחה חרדית טובה, מגיעה לארון הספרים הפמיניסטי של התקופה, ובכלל יודעת על קיומו. כששאלתי את אמי לאחרונה איך זה קרה, היא לא זכרה. הם היו לה כסולם המוצב ארצה וראשו השמימה, והיא טיפסה עליו, שלב אחרי שלב, בדרך לחירות שלה. הייתי בת 16 כשאבי שרף אותם יחד עם ספרי הלימוד של האוניברסיטה, במדורה גדולה בחצר ביתנו.

גליון פברואר של "נשים וטכנולוגיות רפואיות" – מרכז אשה לאשה 

למה מגדר? (ד"ר יוכי שלח וד"ר אורלי צרפתי, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

מתה המשוררת וחוקרת הספרות ש. שפרה ynetווואלה!

מצביאים ומחליטים (אפרת כהן נוימן, onlife)

הועדה הציבורית שבוחרת את המורות/ים המצטיינות/ים מורכבת ברובה מגברים (14 גברים, 4 נשים) הראשון ברשימה הוא איש צבא (הרמטכ"ל לשעבר), הבאים אחריו הם אנשי תעשייה וכלכלה ורק לאחר מכן נשות ואנשי רוח וחינוך (וזה מבלי להתייחס לייצוגי החסר של מגזרים שונים בתרבות הישראלית).

חשופות (תמר זנדברג, צו פיוס)

במועדונים אלה מתרחש סחר בבני אדם המתנהל תחת מטריה חוקית, תוך עצימת עין של כל הרשויות. גברים שבילו במועדונים אלה העידו כי הריקוד בחזית המועדון הוא רק כיסוי למתרחש ב"חדרים הפרטיים" האחוריים – צריכת שירותי מין בתשלום. ע"פ החוק הישראלי הנוכחי, הזנות עצמה אינה בלתי חוקית, אולם סרסור לזנות והפעלת בתי בושת – בהחלט אינם חוקיים.

המיתוסים על חשפנות (גלית דשא, סלונה)

למה בכל הסיפורים על זונות שמחות וחשפניות משוחררות, הן תמיד סטודנטיות לרפואה או משפטים? כי הם לא אמיתיים. גלית דשא, מנכ"ל שדולת הנשים, מנפצת את השקרים

האם שירותי מין יהפכו ללא חוקיים? (חדשות 2)

הלקוח הוא העבריין (ורד לי, הארץ)

המציאות הגיהנומית שבה חיות הזונות בישראל מחייבת את השרים לתמוך בהצעת החוק התקדימית, שתשים קץ לסובלנות כלפי הצורכים שירותי מין

איך אפשר להציל 5,000 ילדים מעולם הזנות? (מתי שמואלוף, מאקו)

היום אנחנו מבינים שכדי לעצור את הזנות והסחר בנשים, לא די במאבקן של רשויות האכיפה בסרסורים ובסוחרים. יש להקטין את הביקוש לזנות, ולפעול נגד החוליה בשרשרת הזנות שהייתה עד היום סמויה מן העין – הלקוחות.

הפגנה נגד מועדון חדש: "חשפנות היא זנות" (ynet) צפו: נשים מפגינות נגד מועדון החשפנות החדש (מעריב nrg)

תפסיקו להשתמש ברחם ככלי נשק (ניצן צבי כהן, onlife)

החדירה של פרסומי אגודת "אפרת" לשלטי חוצות היא תופעה מסוכנת – זו עמותה שוביניסטית שעושה שימוש ציני ברחמן של נערות. אל תשבו בשקט בשעה שהמרחב הציבורי שלנו מתמלא במסרים של שנאת נשים

אדבאסטינג לשלט אגודת אפרת: “הצער והכעס על כך שהדתיים רוצים לשלוט לי ברחם מלווים אותי יום יום” (עידו קינן, חדר 404)

פסיכיאטריה ואנכרוניזם (עמליה רוזנבלום, הארץ)

טוב היה, אם המו"לים והמועצה להשכלה גבוהה היו מקשיבים לצו מצפונם ומושכים את הספר מהמדפים ומתוכניות הלימודים. אבל גם אם הם, והמחברים, אינם מוטרדים מתרומתם לפסיקות המקלות עם עבריינים, כדאי לכל המעורבים לשקול את האפשרות, שהספר חושף אותם לתביעות נזיקין מצד כל מי שנפגעו על ידי האבחנות האנכרוניסטיות, הפטריארכליות והשגויות המופיעות בו.

מדד הלסביות (בפריים טיים) (בת עמי, תנסו בעוד יומיים)

ועכשיו אורנה בנאי. פעמיים בשבוע בפריים טיים של ערוץ 2 בתקופה שבה הרייטינג שלו מתחיל להזכיר משטרים אפלים (כלומר את זה של הערוץ הראשון בימים של ערוץ יחיד) כשווה בין קומיקאים – בגלל שהיא מצחיקה, לא בגלל שהיא לסבית. בתוכנית הראשונה זה עוד היה כר נרחב לבדיחות, כולל המשאית וזה שהיא בטח עשתה את הריאיון הזה כדי לקדם את התוכנית החדשה שלה. אבל מאז זה סתם עוד נושא שאפשר לצחוק עליו

תשובה לדנה ספקטור (גלי עציון, סלונה)

מדהים לא פחות, כיצד משתמע מהטור כי מאותו נתון מופרך, כאמור, מסיקה ספקטור כי הנשים אשר מבקשות דמי מזונות ילדים הן לא אנושיות וקטנוניות וכי המאבק על ביטול חזקת הגיל הרך שמתלהט כיום באמצעי התקשורת נובע מחוסר האנושיות של אמהות גרושות כלפי בן הזוג שלהם לשעבר.

הבחירה לאמץ את טיעון ההתאבדות הרגשני והמסולף של קומץ גברים גרושים, מבלי לעמת אותו עם נתוני אמת  מפליאה כל כך, שקשה שלא לחשוד כי הטור נכתב מתוך רגשות אשמה כבדים כלפי בן זוגה לשעבר, מתוך סערת רגשות וללא ביסוס עובדתי – עובדה שמזכירה הכותבת בסוף הטור.

הוועדה לזכויות הילד, 7.2.2012 (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

אֵימה יש רק אחת (גיל רונן, מעריב nrg)

ברית אבות: אירגוני הגברים נגד "חזקת הגיל הרך" (ליאת שלזינגר, סופשבוע מעריב,  nrg)

מאחורי הקלעים של הוועדה שאחראית להחלטה המהפכנית לשנות את החוק לפיו ילדים עד גיל שש להורים מתגרשים יישארו עם אמא, התחוללה מהומת ענק. על ההפקה: ארגוני זכויות הגברים. האמצעים: איומים, הפחדות והטרדות, הכל כדי ללחוץ על הוועדה להחליט נכון. התוצאה: חברת ועדה אחת פרשה ואחרים מודים: "ייתכן שהלחצים וההשמצות השפיעו על שיקול הדעת"

אמא למדינה: אל תכריחו אותי לאמץ את ילדיי שנולדו דרך אם פונדקאית (חדשות 10)

תעשו לנו ילד (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

כך הפך הרעיון האלטרואיסטי של פונדקאות לסטארט-אפ כלכלי שכולל סחר באיברים. מסע בין ביציות שמתחיל בישראל ומי יודע איך יגמר

ציורי העירום בירושלים: שימוש מכוער באמנות יפה (טלי פרקש, ynet)

הציורים של ונוס העירומה שכיסו קירות בקריית יובל, אינם מכסים על שנאת האחר שבמעשה. זהו מפגן מרשים של חשיבה מדוקדקת ונכלולית – איך בדיוק נפגע בשכן שלנו, במקום שהכי יכאב לו. ועיקר הבעיה הוא שפרובוקציה רק גוררת פרובוקציה

ביסקסואלית, לא קוסמטיקאית (שירי אייזנר, onlife) וגם בבלוג שלה שחור- סגול

עד ההיריון הבא (הארץ)

כיצד מתכננת הרפואה לצמצם את תופעת ההפלות החוזרות? ממצאים ראשונים מישראל מצביעים על קשר אפשרי גם לזרע הגבר

Should Israel Make Paying for Sex a Criminal Offense? -huffingtonpost

האם הטכניון מדגיש את הנוכחות הנשית שבו כדי לפתות נרשמים? (הארץ)

לא הולם: אף אישה לא השתתפה בכנס התנועה של דגן (וואלה!)

תלמידה בת 14 תפסה את המטריד שלה (mynet)

סיפור שלא מספרים (אמילי עמרוסי, ישראל היום)

למה אתן בכלל מתגייסות לצה"ל? (רבקה שמעון, כיפה)

באסותא מקבלים תרומות זרע רק ממי ששירת בצבא (הארץ)

גב גבר (לירן פוגל, בלוגניסט)

היום אני עם גב תפוס, ואני תופס את עצמי מסתיר את זה. רק אשתי יודעת. לא תדעו לעולם שלא הסתכלתי שמאלה כי זה פשוט לא אפשרי עבורי. פניתי אליכם- זה סיבוב מלא. התכופפותי – החנקתי אנחה. כנראה שאפילו אלפי מעגלים של ״צדיק כתמר״ ו״הורה מדורה״ לא יכולים לשחרר אותך ממעגל הגב גבר.

גפני מבטיח מקום לח"כית ב'דגל התורה' • בלעדי (בחדרי חרדים)

"תירגעי, זה רק אני, תיפתחי" (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

שלושה סיפורים שונים  (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

תביעה תקדימית: "אל על פיטרה הומו שהביא ילד בהליך פונדקאות" (מאקו)

הרב הראל: על הומואים דתיים ישנה חובה הלכתית לנסות להשתנות (כיפה)

"עצת נפש": טיפולי ההמרה מוכיחים את עצמם ונתמכים בעובדות מדעיות (כיפה)

הסתדרות הפסיכולוגים: טיפולי המרה להומואים – אינם יעילים‬ (כיפה)

לא יהא צה"ל כבית חמיו? (הרב נתנאל אלישיב, כיפה)

ביקורת בונה

היא הבינה שאין לה ברירה מלבד חוכמת הפרחים הקטנים (Inter Spem et Metum)

המאבק הפמיניסטי הוא לא "אנחנו נגדם", הוא לא "הבנות על הבנים", והוא לא "כל אישה היא אחותי בנפש וכל גבר הוא אויב מתועב עד שיוכח אחרת". פמיניזם מבוסס על ערכים ותפיסת עולם. הוא לא מורכב מכל מה שעושה או אומרת אישה כזו או אחרת, ברחוב או ברדיו. פמיניזם הוא לא זהות שבטית, והוא בעיקר לא “נשיות”.הוא תפיסת עולם. הוא מאבק לשוויון, לשחרור, לכינון חברה טובה יותר. וכל מי שפועלת נגד המטרות האלו, גבר או אישה, ראויה לביקורת, כשם שמי ששותפה למטרות האלו, גבר או אישה, ראויה למקום ושיתוף.

לצעוד עם שימבורסקה (נעה לנדאו, הארץ)

השעה היתה 02:00 לפנות בוקר, המשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה הלכה לעולמה זה כבר, ולראשונה זה עידנים החלטתי לצעוד רגלית לבדי במעלה רחוב אלנבי המפוקפק לכיוון רחוב רוטשילד, פינת הפופיק של תל אביב. לא היה עלי די כסף מזומן למונית, מזג האוויר היה נאה, ורציתי להגות מעט בלקחים של משמרת לילה מתישה ובמותה של יוצרת אהובה. לא חששתי, כי הרחוב היה מוכר ומואר, והתנועה בכביש ערה.

אבל אז הם באו.

איך הפכתי לפמיניסטית (קטנה). (דנה כהן, מעריב nrg)

אני מעזה לטעון שהקיום הנשי, מעצם היותו כזה, הוא קיום של הדרה. לדוגמא, העובדה שכבר הרבה מאוד שנים נשים מודרות מהיכולת לאכול מבלי לשקוע בייסורי מצפון, או מודרות מחיים נטולי עיסוק אובססיבי במראה שלהן- מריחת קרמים ממצקים/ מצעירים/ משזפים, צביעת שיער/ציפורניים/פנים, מריטה/הרמה/הקטנה/הגדלה/עיצוב של כל איבר ואיבר בגופן החבוט. תחשבו על זה שנייה, נשים מודרות בכל רגע נתון מאיך שהן נראות באמת.

על זנות מגדר ומשפט פלילי: הרהורים על הצעת החוק להפללת צרכני זנות (ד"ר נויה רימלט, מתוך:משפט וממשל, 2010, כרך י"ג, עמ' 491-439, באתר האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

אות קלון בכיכר אתרים (רעות גיא, העוקץ)

בעולם המעוות של הזנות קיימות עבור הנשים מספר מצומצם של אפשרויות בחירה, כולן בתוך המסגרת שהזנות יכולה להציע, לא מעבר. הזנות לא מציעה חופש, כבוד, ביטחון, הגנה, אהבה ותחושת ערך. לפחות לא לאורך זמן. כל עוד אות הקלון החברתי מרחף מעל ראשיהם/ן של הנמצאות/ים בזנות, אין לנו דרך ממשית לנתק את המחירים של הזנות מהאחריות שלנו כלפיה וכלפי הנמצאות/ים בה.

גברת מג'ונדרת עונה לתומכים במיסוד הזנות (צפי סער, הארץ)

הייתי רוצה פעם להיכנס, רק לרגע, לראשו של גבר שיושב במועדון כזה, רואה נשים חצי עירומות מתפתלות על עמוד או מנענעות את איברי המין שלהן לעברו – ומבסוט. איזה עיוות של האנושיות, איזה חינוך מחריד לגבריות משובשת הוא עבר, כדי להיות מסוגל לדה-הומניזציה כזאת של אדם כמותו, שהוא במקרה ממין אשה?

הולכים למועדון חשפנות? על זנות לוקחים אקסטרה (טלי טסלר, onlife)

למתחסדים שטוענים כי חשפנות היא בסך הכל ריקוד בלי בגדים – מצפה הפתעה. שיטוט קצר בפורומים של סקס מגלה את האמת מאחורי השירותים הניתנים במועדון חשפנות: "ריקוד פרטי" הוא רק שם קוד לסקס בתשלום. זהירות, התכנים בפנים קשים ומפורשים

המטה למאבק בסחר בנשים- עצומת תמיכה בהצעת חוק איסור צריכת זנות

מה את בוכה? רק אמרתי (יונית נעמן, העוקץ)

קל מדי לפטור את סוכנות הדיכוי בטיפת חלב בהפנמת השוט, בצריבה הגנטית של הפטריארכיה בעצמותיהן, בעובדה שהן רק מעבירות הלאה את מורשת הסבל כדי שגם אנחנו נישא קצת בנטל. קל מדי, אז אני מנסה להבין למה בת הדוד שלי עזבה הבוקר את טיפת חלב בדמעות

אולטראסאונד (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

זהבה גלאון היא היו"ר החדשה של מרצ : וואלה!, ynet, מעריב nrg, הארץ, חדשות 10, חדשות 2, ישראל היום

יובל טופר: הגבר הישראלי הראשון שנכנס להיריון (מאקו)

נאנסת? נבגדת? קבלי תפילה על טבילה (ynet)

כשעוד אשה נהפכת לאות (ענר שלו, הארץ)

בכנסת דנו בהמלצת שניט: "ילד זה לא נכס מניב" (ynet)

למה ילדה צריכה להתחפש לשוטרת סקסית? (חדשות 2)

הצעירה ששיערה נגזז משחזרת: "צעקתי לנהג שיעצור" (מאקו)

גירושים: לחייב את האבות הגרושים להורותם (ynet)

צה"ל ישלול פטור מגיוס לדתל"שיות (כיפה)

רבנים צבאיים במילואים תוקפים את הרבצ"ר: "התנהלותו מזיקה לחיילים הדתיים" כיפה, סרוגים , הארץ , ynet

רדיו 'קול ברמה': רודפים אותנו כי אנחנו חרדים (סרוגים)

פרובוקציה: ציורי עירום נתלו באזור מתחרד בי-ם (ynet)

משטרת מחשבות?

משטרת הפמיניזם (מרב מיכאלי, הארץ)

זאת דינמיקה הרסנית ומסרסת. הקלות הבלתי נסבלת של ההשתלחות באלה שאינם/ן מיישרות קו אינה מאפשרת דיון והתפתחות של אופציות מגוונות; ההתנהלות הזאת היא ההתנהלות הגברית ההגמונית הכוחנית, שנגדה הפמיניזם יוצא; היא מחזירה לנו את הדימוי של מנקרות עיניים זו לזו והיא מייצרת קול אחד מונוליתי ושטוח, בדיוק הדבר שכל האידיאולוגיות האלה מבקשות לייצר לו אלטרנטיבה. על זה אמרה הפמיניסטית השחורה אודרי לורד: "כלי האדון לא יפרקו את ביתו של האדון".

17%  מדורי הדעות 29.1.12-2.2.12

נשים והיסטריה: פגישת מחזור (מעין סודאי וליהי יונה, ראומה, בלוג עם תודעה)

אבל הנזק החמור בהרבה הוא התיוג החברתי לפיו נשים הן ממש 'לא שפויות' פעם בחודש. והרי מי רוצה סכנת נפשות שכזאת לידו? מי רוצה מנהלת כזאת? נהגת כזאת? מי לעזאזל ימנה מישהי לראש מחלקה בבית חולים ומי יבחר בראש ממשלה, שעלולה לאבד את שפיותה, ממש, בדיוק ברגע בו תפרוץ מלחמה? למה לנו? בואו נלך על החצי השפוי של האוכלוסייה.

סיפורים מכיסא האינקוויזיציה של הגניקולוג (הפרוייקט של שרון אורשלימי ב- onlife)

אולפן שישי: קומזיץ בלי נשים (מיכל סלע, onlife)

בשולחן הפרשנים של מדורת השבט הישראלית ישבו בשישי האחרון רוני דניאל, אמנון אברמוביץ' ונחמיה שטרסלר. האישה היחידה בקבוצה עמדה בצד, בתוך האליפסה. למה לנשים אין דריסת רגל ב"אולפן שישי"?

הפרדה קיצונית בין גברים לנשים בקפיטריה (mynet)

לאחרונה החלה הקפיטריה בראשות הרבנית עדינה בר שלום (בתו של הרב עובדיה יוסף), שמשרתת גם סטודנטים חילונים, להפריד הפרדה מלאה באמצעות מחיצה גבוהה. המכללה: אנו גוף חרדי ופועלים לפי אופי הסטודנטים

הדרת נשים – השקט המדומה (הרב אורי איילון, onlife)

חלום ושברו: על נשים חרדיות שהתגרשו (כיכר השבת)

המטריה הביסקסואלית (שחור- סגול, הגיגיה של ביסקסואלית רדיקלית)

הרבה מאיתנו חושבות/ים שביסקסואליות היא זהות אחת ויחידה, וזאת כאשר למעשה ביסקסואליות יכולה גם להיות קשת של זהויות רבות – כאשר התכונה המשותפת לכולן היא משיכה לא/נשים מיותר ממין ו/או מגדר אחד.

אשל כמשל או כרוניקה של הדרה ידועה מראש (גלית דשא, onlife)

לא מעט נשים שדיווחו על הטרדה מינית, נאלצות גם להתמודד עם חשש ממשי למשרתן, בין אם זה "לטובת" העובדת או כי את המטריד הבכיר אי אפשר להזיז מתפקידו. על הקלות הבלתי נסבלת של השימוש בשררה

האם את מוטרדת מינית? (שירית בן ישראל, ifeel)

"אל תשאל"– שי שטרן על הדרת נשים (מאקו)

כשליש מהעוסקים בזנות בישראל – קטינים (הארץ)

מחאת החורף של החיילות הדתיות: קר לנו בגלל החצאית (מאקו)

מדוע אין נשים בהנהגת ארגונים יהודים בעולם? ( ערוץ 7)

שריקות ומבטי זימה הם הטרדה מינית? לא אצלי (ynet)

12 תלונות על תקיפה מינית בדרך למעונות (mynet)

הסגברה, תקנה, נביאה

הסגברה (ציפי ערן, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, תורגם מהבלוג שלה feminainvicta )

הסגברה היא לא פשוט האקט של גבר שמסביר; גברים רבים מצליחים להסביר דברים יום-יום בלי להעליב כלל את שומעיהם.

הסגברה זה כשמישהו אומר לך, אישה, איך לעשות משהו שאת כבר יודעת לעשות, או למה את טועה בקשר למשהו שאת בעצם צודקת לגביו, או מספר לך כל מיני "עובדות" על משהו שאת בעצם יודעת הרבה יותר ממנו.

יש תקנה? (בת עמי, תנסו בעוד יומיים)

יש רק שני דברים הגונים שפורום תקנה יכול היה לעשות: 1. לצאת מהצללים – לפרסם (לכתחילה, לא אחרי שלוש שנים כשהם מבינים שעיתונאים עומדים לעשות את זה לפניהם) את הסיפור ולקחת אחריות/סיכון לתביעת דיבה. 2. לקרוא לכלל הרבנים להפסיק לייעץ בנושאים שבהם אין להם כל הסמכה ולהפנות את צאן מרעיתם למומחים. המשמעות של זה היא, בין השאר, שהם נדרשים ולוותר בעצמם על הפרווילגיות הכרוכות בתואר היוקרתי, רב. זה לא פשוט, זה כמעט לא אנושי אבל החדשות הטובות שעדיין לא מאוחר מכדי לנסות.

גם את מרים הנביאה הדירו (רוחמה וייס, ynet)

אנשים יודעים מה הדעה "הנכונה" להם, והיכן הם רוצים למצוא את עצמם, אבל הם לא באמת הפנימו את זה. אנחנו נמצאים, כנראה, בתקופה שבה אין עדיין הלימה בין הערכים "הנכונים", לבין תחושות הבטן. הראש כבר הפנים: נשים אינן חפצים או ממתקים, אבל התגובה מהבטן עדיין לא השיגה את התובנות האלו.

ואיך יוצאים מזה? הבהלה של אילה חסון מובנת, אבל הבחירה שלה לתקוף ו"לנפנף" את ד"ר קמיר מהשיחה, מצערת. הלב לא באמת נרגע כשהורגים את השליחה. הייתי שמחה לו אילה חסון הייתה עוצרת, מאפשרת לעצמה ולשומעים לקלוט מה קרה, ואף מנסה ללמוד מזה משהו.

ותען להן מרים – הנהגה נשית בשירה (שרה עברון, קולך)

בשירת הנשים שמרים מובילה כשהיא מלווה בתופים ובמחולות אפשר למצוא מרכיבים שאינם קיימים כלל בשירת משה ובני ישראל. ברצוני לעיין בפרשנות של הפסוקים המצוטטים לעיל מתוך הדגשת העצמאות והייחוד של השירה הנשית, שירת מרים, על מנת לשאוב ממנה השראה למתפללות היום

הוּלדת מרים, הוּלדת הנביאה (הרבה דליה מרקס, רבנים לזכויות אדם)

כמו נשים רבות כל כך בעולם העתיק ואולי לא רק בו, מרים פעלה מאחורי הקלעים. מעשיה נעשו בשקט וללא בקשת פרסום: היא צפתה באחיה השט בתיבה מרחוק, היא ניגשה בחשאי לבת פרעה והמליצה לה על יוכבד כמינקת, היא ליוותה את אחיה, משה ואהרן, בהנהיגם את העם. אולי בגלל חלקהּ השתוּק אבל הנחוש, הכליל אותה הנביא מיכה עם שני אחיה והזכיר את חלקה ביציאת מצרים, באומרו: "וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם" (מיכה ו, 4). יוצאת דופן היא שירתה, שירה ספונטנית ומאושרת זו מבקיעה את שתיקתה של מרים.

מה זה להיות סטודנטית ללימודי מגדר (גל שרגיל, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

קיים פער גדול מאוד באידיאולוגיות המניעות את לימודי מגדר ולימודים אקדמיים אחרים. בזכות לימודי המגדר, אני יכולה לבקר את ההגמוניה בלימודי הנוכחיים, אך אני חווה ניסיונות של השתקה ואי קבלה של דעות שונות מהדעות ההגמוניות על ידי הממסד האקדמי. הידע שרכשתי מלימודי המגדר מזכירים לי את המשפט הידוע- "האישי הוא הפוליטי", ומשפט זה מניע אותי מול הממסד ליצירת אווירה פלורליסטית ולא אווירה של דיכוי.

חטא קדמון (תמר רותם, הארץ)

י', חסיד גור, התעלף בזמן ההדרכה לחתנים, שעתיים לפני החופה. ר' עזבה את החסידות מפני שלא עמדה בקיפאון הרגשי. א' מאשים את את משגיחי הצניעות בפלישה לפרטיות ובהטרדה מינית. בעקבות כתבה שפורסמה כאן בשבוע שעבר, על מנהגי הפרישות של גור, חסידים בעבר ובהווה משמיעים את קולם

התלמידה חשפה בציור: כך מופלות נשים באוטובוס (ynet)

חודשים לפני שהדרת הנשים בבית שמש עלתה לכותרת, הציגה ליאורה קורצר בת ה-18 את ההשפלה בפרויקט אמנות באולפנה. היא חזרה לארה"ב עם משפחתה והתבשרה כי זכתה בפרס: "חשבתי שדברים כאלו לא קורים במדינות דמוקרטיות"

תוכניות הילדים מציגות: אלימות ותכנים מיניים בוטים (גלובס)

פרוייקט 'נשים גדולות מהחיים' (לימור לוי אוסמי, נשים מדברות אמהות)

לרוב כשאני מביטה בתמונות סטודיו מעלפות של נשים בהריון, תמונות שבהן יש איזה צירוף של עונג מושלם, עולה בי לצד ההתרגשות גם רגש אחר, שתוהה עד כמה זה 'אמיתי' כל הדבר הזה, עד כמה המופלאות הזאת הנשקפת מבעד התמונות היא אותנטית, אמיתית, משקפת את התחושות הגועשות שמתחת. עולה בי איזה חשק לשאול את האישה המצולמת: איך את מרגישה ? מה את עוברת ?

להפיל את השלט (הארץ)

בשם חופש הביטוי מסרבת עיריית תל אביב להסיר פרסום נגד הפלות בכניסה למרפאה העורכת אותן

ידיעות אחרונות- מוסף 7 ימים- "האשה שאיתי"- ראיון עם הפעיל החברתי והסופר ביום והמשוררת בלילה יובל בן עמי

מסע התלאות בדרך לתינוק (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

צדק עיוור: על ביטול חזקת הגיל הרך | פוסט אורח מאת מתי שמואלוף (ראומה, בלוג עם תודעה)

השר נאמן היה צריך לקחת כל זאת בחשבון, ולאפשר את הדיון לגבי גיבוש הצעת חוק חדשה, רק ביום שבו מעמד הנשים יהיה שווה למעמד הגברים בבית הדין הרבני. ההסדר החדש מבקש ליצור שוויון פורמאלי, במקום שבו אי השיוויון מהותי ונטוע עמוק יותר בין גברים לנשים (בשכר, בטיפול במשפחה, במעמד האישי). שיוויון כזה הוא רק הצהרתי ואינו מציע תיקון חברתי עמוק. אך כנראה בתקופה ניאו-ליברלית שכזאת קל יותר לבצע שינויים שכאלו, במקום לשאול למשל מדוע גברים גרושים אינם משלמים דמי מזונות. יתרה מכך, ההסדר החדש בוחר לבחון את שאלת השוויון רק בנקודה שלאחר הגירושים ואינו שואל באיזה אופן מובנה אי השוויון במשפחה בשלב של טרום הגירושים.

התעמרות כלכלית בגרושות וילדים (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

המדינה נקטה עד כה בשיטות חינוך קשוחות המיועדות לנשים גרושות בלבד, והענישה מיד את ילדיהן ברעב ושלילת מזון, חינוך או מדור בשל ההשתוללות הראוותנית של אמם הסוררת (סופ"ש באנטליה? השוט הכלכלי יורד עלייך לאלתר). האח הגדול יושב בשערי המדינה וסופר: מי יצאה, כמה פעמים, ואיך לא נזיז את הגבינה המגדרית ונשאיר את האימהות עניות, שורדות, עסוקות מכדי להתחרות על מקום טוב יותר בצמרת החברתית-כלכלית. לא בכדי רוב העניים במדינת ישראל הן נשים גרושות וילדיהן. למדינה זה נח, להגמוניה הגברית זה נח.

6,040 שקל, ולא שקל יותר (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

חוק המזונות דן אמהות חד הוריות לעוני כשהוא קובע עבורן תקרת שכר מגוחכת. עכשיו הן יוצאות לקרב על זכויותיהן

נעים מאוד, אני דתייה חופשייה (אורית נבון, מאקו)

תיעוד מוקלט: בעל דירה בתל אביב מסרב להשכיר את הדירה לזוג הומואים (מאקו)

יהיה טוב, בעזרת השם (רחל עזריה, העוקץ)

9 דברים שחשוב לדעת על מזונות (עו"ד אודליה אלטמן, ynet)

שיוויון בין הסדינים (ynet)

זהבה גלאון: "זכרו מי תמכה בקהילה הגאה גם כשזה לא היה פופולארי" (מאקו)

מבכירי הציונות הדתית מתייצב לצד הרבצ"ר: הדרת נשים – עיוות ההלכה (הארץ)

פסק דין תקדימי ברבנות: סרבן גט יישב בבית הכלא – לכל חייו (כיכר השבת)

מוטרדות

 

כתב עת חדש: מגדר- קול קורא (מגדר וחברה בישראל)

| מגדר הוא כתב עת דיגיטלי רב תחומי ורב תרבותי, המוקדש לשיח על  מגדר ופמיניזם, ויוצא בחסות קהיליית המגדר של האגודה הסוציולוגית הישראלית. מטרתו ליצור ממשק רב מימדי של מחקרים ופרסומים אקדמיים ושל טקסטים ועבודות אמנות ותרבות, לשמש במה להפצה ולהעשרה של השיח המגדרי והפמיניסטי בשפה העברית ולהעלות את המודעות לנושאים אלה בקהילה.

אם רוזה פארקס היתה גבר (לורה ורטון, פוליטון)

אם רוזה פארקס היתה גבר, יתכן שהשימוש בה כיום כסמל המאבק בהפרדה מגדרית לא היה דוחק את הנושא למשבצת צרה של מאבק על מעמד האישה. אבל בכל זאת, במדינת ישראל של שנת 2012 היה ראוי להתייחס לנושא לא כבעיה מגזרית, אלא כתופעה המעידה על התרופפות חמורה באכיפת החוק, ויותר מזה, על ערעור על הלגיטימיות של המדינה.

על הבדידות ורגשות האשם של המוטרדת המינית (איילת וידר-כהן, קולך)

כחברה אנו מתקשים ליצור חיבור נכון בין מיניות לקדושה, אנו ממעטים לדבר על מיניות בריאה, על מיניות טהורה, קל וחומר שאין מקום לדיבור על מיניות המתקיימת מחוץ לגבולות המותרים. עובדה זו מעצימה מאד את בדידותה של הנפגעת. הנפגעות הדתיות נושאות את נטל הפגיעה בבדידות במשך תקופות ארוכות

להתלונן או לא להתלונן על הטרדה מינית? (אפרת אופניהיימר, onlife)

התשובות לכל השאלות הקשות נמצאות בנו, כחברה. אנחנו הסיבה לכך שנשים לא מוכנות להתלונן, אנחנו הסיבה לכך שנשים אוחזות בסוד הנורא במשך שנים עד שהוא בלתי נסבל עבורן, אנחנו הסיבה לכך שנשים שמתלוננות על הטרדה מינית משלמות מחיר חברתי נוראי.

שתיקה המוצדקת של ר' (ליאת רון, גלובס)

יוני מילוא מכה שנית (חנה בית הלחמי וד"ר אלה קנר, הבלוג של חנה בית הלחמי)

כשהיתה בת 14 (הארץ)

מאז באה שוטרת לבית הספר כדי להסביר לה שעליה להעיד נגד אדם שעשה בה מעשה מגונה – קרן מסרבת לצאת מהבית; האם באמת יש לאלץ קטינים להעיד בבית המשפט נגד תוקפיהם?

על המאבק בשירותי המין (כלב מאיירס, ישראל היום)

לפנינו הזדמנות להיישיר מבט אל הקורבנות של תעשיית הזנות והסחר בנשים, ולשפר את מצבן.

הארכת ההתיישנות על הטרדה מינית (עו"ד מיה צחור, סלונה)

תקופת ההתיישנות הקצרה להגשת תביעות אזרחיות על הטרדה מינית הציבה מכשול בפני מתלוננות. לעיתים לוקח לעובדת כמה שנים של טיפול נפשי עד שיש לה את הכוח לעשות את הצעד הראשוני ולפנות לייעוץ משפטי, ולשמוע אולי בייעוץ שהבוס שלה אולי חזק, אבל יש חוק שחזק ממנו. השלוש שנים הללו היו תקופה קצרה מדי.

להציל את איילה חסון מהטרדה מינית עתידית ולפטר אותה מיד (חלי גולדנברג, תקריב)

ארץ הגברים (נרי לבנה, הארץ)

חרדים אבל גם חילונים, גברים ואפילו נשים, לרוב כאלה שלמדו להסתדר היטב במערכות גבריות, נגועים בהשקפה הזאת. בין שמדובר ביוסי לוי וחנן קריסטל, שהשתתפו בתוכנית שבה סיפרה איילה חסון על בחורה יפהפייה שהועברה ממשרד חשוב אחר כדי שהבכיר לא ימשיך להטריד אותה, וסמכו את ידיהם על דרך הטיפול הזאת, ובין שמדובר בעירית לינור, שכינתה בשם "זונה" בחורה שהתלוננה על הטרדה מינית, משום שהמטריד הוא גבר נשוי.

אזהרה לנשים בתל אביב (תמר שאנן טבת, onlife)

מזל שאני כבר לא בת 16. מזל שלי, פחות שלו. כי כשהייתי בת 16 אולי הייתי עוברת על זה לסדר היום, אבל בגילי – אין סיכוי. היום – האיש שהרגיש שהגוף שלי הוא המרחב הציבורי שלו ישלם על זה

בתור דתייה אני מתביישת; איפה הרבנים השפויים?! (מיקה שלם, סרוגים)

אני מתביישת בעשייה הדמגוגית של רבנים ואישי ציבור שמשמרים את ההגמוניה הגברית תוך סילוף האמת והטלת איסורים על גבי איסורים שאין להם בסיס או מקור.

סיפור שני מכסא הגניקולוג: "ככה את דוחפת? את צריכה לדחוף כאילו את בלידה" (מתוך: הבלוג של שרון אורשלימי FEMINISTVISTABULLITIS)

בשורה התחתונה – אני שונאת אותם. שונאת ללכת אליהם. שונאת את הצורך ללכת אליהם. שונאת. (מתוך: הבלוג של שרון אורשלימי FEMINISTVISTABULLITIS)

פרשת בשלח: האם יש להדיר נשים מיציאת מצרים? (אלעד קפלן, נענע 10)

תשכחו מצעידה משותפת, תוף מרים ושירת דבורה – אם יציאת מצרים הייתה מתרחשת כיום, היא הייתה נראית לגמרי אחרת. מסתבר שפערים מגדריים אינם גזירה משמים, ויש לנו את היכולת לנפץ את חומות ההדרה שעברו נשים במהלך התקופות האפלות בהיסטוריה.

הומואים בגיל השלישי: "מרגישים ששכחו אותנו" (מאקו)

הכירו: הומואים שמחפשים לאהוב באמת (מאקו)

הרב שרלו: הלוואי שנעסוק יותר בשמירת הלשון ופחות בשמירת נגיעה (כיפה)

הדרת נשים: משרד המשפטים יבדוק את רדיו 'קול ברמה'  – סרוגים, כיפה, כיכר השבת

קיצוניות זו כן מילה גסה (חגית דהן, סרוגים)

סערה בציון הרשב"י • "נשים גויות אמרו קדיש" (בחדרי חרדים)

הייתם רוצים לראות את הבת שלכם בסרט כחול? (נירית צוק, ynet)

שערוריית פורנו במשרד מבקר המדינה (חדשות 2)

הרב מצגר: ארגוני הנשים גרמו לקריסת בתי הדין הרבניים (סרוגים)

ארגוני הנשים עונות לרב מצגר: הכל בגלל החרדים (סרוגים)

זכות השתיקה?

המין החזק: 75 אחוז מהפונים לבחירת מין הילוד מבקשים בן (מעריב nrg)

165 אלף נשים הוטרדו בשנה האחרונה במקום עבודתן: חדשות 2ynet , הארץ

התיישנות על הטרדה מינית הוארכה ל-7 שנים: מעריב nrgהארץ, חדשות 2

למה נשים מתנהגות כאחרון השוביניסטים (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

נוהג ותיק ומובהק של הפטריארכיה הוא להפריד בין נשים, בהחלט הפרד ומשול. ויש נשים שחוששות כל כך להימנות עם "הנודניקיות האלה שמתלוננות כל הזמן על אפליה", או "הפמיניסטיות הממורמרות האלה" – שחשוב להן נורא להיות "אחת מהחבר'ה", גם אם זה כולל השתלחות בנשים אחרות או פגיעה בזכויות שלהן.

נשים אלה, אגב, הולכות ומתמעטות, לדעתי: לפחות בשדה הפמיניסטי, וגם מחוצה לו, אחת התופעות הכי בולטות בעיני היא תמיכה ופרגון הדדיים של נשים. בניגוד לדעה הקדומה, שוב תוצר של הפטריארכיה, שלפיה נשים צהובות זו לזו, מנהלות "קרבות חתולות" ושלל דימויים מלבבים כגון אלה – נשים רבות יותר ויותר יודעות כיום, שאין כמו אחוות נשים, ודבר לא ישווה לכוח של נשים כשהן מלוכדות.

ארגון רבנים אורתודוקסי חדש יעניק שוויון מלא לנשים (הארץ)

כ-110 רבנים מכל הארץ צירפו את שמותיהם עד עתה להתארגנות החדשה, "בית הלל" שמה, ולצדם כ-30 נשים המוגדרות "תלמידות חכמים".

המייסדים, רבני קהילות ממרכז הארץ, אומרים שהם מבקשים להיות פה לרוב הדומם של הציבור הדתי-לאומי, החש תסכול לנוכח הקצנה במחנה ודרדור מעמדן של נשים. מצד אחד, הם אומרים, הם אינם מוכנים לוותר על ההלכה, ומצד שני הם אינם מעוניינים לנתק מהחברה הישראלית והחיים המודרניים.

ואגינה וגניקולוגיה: התלכנה שתיהן יחדיו? קול קוראת לסיפורים מכסא הגניקולוג[1] (שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

אני קוראת לכן לשלוח אליי סיפורי גניקולוגיה. סיפורים רעים וסיפורים טובים על ביקור אצל רופא/ת נשים. בוודאי שיש חשיבות לסיפורים הרעים יותר. מטרה אחת של הפצת הסיפורים היא שימוש בטקטיקה פמיניסטית מרכזית: NAMING BLAIMING SHAMING, כלומר, להפיץ רופאי/ות נשים שמזלזלים/ות בנו, לא מכבדים/ות אותנו, ולא רואים/ות אותנו מספיק. יש לנו סוג של כוח צרכני. מטרה שנייה, וחשובה אף יותר, היא יצירת ידע. או כפי שקוראות לזה באפיסטמולוגיה פמיניסטית: G EXPERIENTIAL KNOWLAGE.

סיפור ראשון מכסא הגניקולוג: סיפורה של אפרת (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

 

הדרת? תשלם (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

לעיתים, אך לא תמיד, החוק הוא נתיב המאפשר יצירת מציאות אחרת. דוגמא לכך ניתן למצוא בהחלטה חשובה של בג"צ, בראשות השופט אליקים רובינשטיין והרכב השופטים סאלים ג'ובראן וניל הנדל, שהבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי לא יאפשר מצב בו לא מכהנת אף אישה כנציגה בוועדה למינוי דיינים, ובוועדות מינויים אחרות.

הדבר העיקרי שלא נדרש מגברים הוא לבחון לעומק את זהותם (נוי כרמל, מגפון)

משימתנו קשה, כי לרוב אנחנו עיוורים לדיכוי הזה. קל להבחין בכך שהמשכורת שלך נמוכה יותר מזה של שכנך, קשה יותר להבחין בזאת שאתה עוצר את ביטויי הרגש שלך

בחני את עצמך: האם את נסיכה? (אפרת וייל, במקום תה)

לסיום, אני רוצה לנסות זווית אחרת לגמרי. לא באמת אכפת למשפחה של הנסיך אם היא נסיכה אמיתית. הם רוצים לבדוק אם היא לא מצליחה לישון, אם כל דבר קטן מציק לה, אם היא רגישה מדי- אולי הם מנסים לבדוק אם היא בהריון. אם כן- זה מסביר למה היא הגיעה במצוקה אל סף דלתם ומצדיק המשך של קשרים כלשהם עם הנסיך, לא?

פרויקט עד 119- עצו"מ

במסגרת מאבקנו למיגור תופעת הזנות והסחר בנשים בישראל, המטה למאבק בסחר בנשים מגייס מתנדבים- פעילים חברתיים אשר יפעלו לקידום התמיכה של חברי כנסת וקובעי דעת קהל בישראל בחוק איסור צריכת זנות (הפללת לקוחות).

http://knesset.gov.il/privatelaw/data/18/2580.rtf

מטרתנו היא קידום החוק בכנסת והעלאת המודעות הציבורית להיבטיה הנצלניים והקשים של תעשיית הזנות על ידי “לובינג” אישי וולנטרי בקרב חברי הכנסת השונים, ובקרב אנשי חברה ותרבות מובילים בישראל.

סחר בנשים זה אחלה! (מגי אוצרי, מאקו)

השבוע זכינו לקרוא וידוי של זונה, שמספרת כמה כיף לה וכמה הלקוחות לבושים טוב וכמה הכסף נהדר. במציאות שבה יותר מ-90 אחוזים מהעוסקות בזנות הן קורבנות של סחר בנשים, גם אם הסיפור הזה אותנטי, הוא מהווה הכשרה להמשך ניצול והתעללות באלפי נשים

פוסט טראומה, אונס וניצול – הצד האפל של הזנות  (עו"ד יערה רשף ynet)

אם כן, חברים, זוהי הזנות במלוא הדרה: אין בה דבר נוצץ והיא מלאה אלימות, ניצול והחפצה. אישה בזנות מאבדת בעל כורכה את הלך נפשה, והאוטונומיות שלה הופכת לכזו שמטרתה היא אחת ויחידה: לעמוד ולבצע בהכנעה דרישות שונות ומשונות של גברים, דרישות כואבות, מכאיבות, חריגות ומשפילות.

דרושה כלבת שמירה: מדורי הדעות 22-26.1.12

 

מישהו שואל אותה בכלל? (רחלי גפן, onlife)

בפרשת ר' ונתן אשל אנחנו רואים בעיקר קבוצה של גברים שמשחקים בחייה, בגופה ובנפשה של אישה כדי להשיג משהו לעצמם. לצלם את ר' מתחת לחצאית שלה זה מעשה נפשע, אבל להכריח אותה לדבר על זה – זה מעשה הומניטרי?

כן, לאלץ אותה (לילי בן עמי, סלונה)

לילי בן-עמי, מייסדת הלובי לשיוויון בן המינים, גורסת כי ר’ חייבת מוסרית להעיד, ומזכירה שזו לא הפעם הראשונה שאשה נדרשת בעל כורחה לתת עדות כזו

האם החוק מכריח את ר' להעיד? (עו"ד נגה אטון אבנרי, עו"ד קרן בר יהודה, onlife)

אסור שהזרקור יופנה למתלוננת (עו"ד ליאת קליין, וואלה!)

אנחנו נחליט מה טוב לה? (אולגה סטאטלנד-וינטראוב, סלונה)

זכותה של ר' לשתוק (כינרת בראשי, ynet)

בחסות בג"ץ: אפליית הנשים בקווי מהדרין נמשכת (ynet)

הם אונסים גם גברים (ערן האן, onlife)

בניגוד לארה"ב, בארץ הקודש אונס גברים עדיין נקרא "מעשה סדום". שינוי ההגדרה יאפשר להוציא לאור את הפגיעה המינית בגברים ולתת לה תוקף. בואו נדבר על זה ונשבור את קשר השתיקה

אין לי אינסטינקט אימהי, ואני לא רוצה ילדים  (נועה בנוש, ynet)

סערת איילה חסון והדרת הנשים: "אולי לא הבהרתי את דבריי כראוי" (וואלה!)

איילה חסון: הישראלית המכוערת (הדס בשן, סלונה)

כתב אישום: עובד צילם מתעמלות בעירום (mynet)

אשדוד 2012: עורכים התרמת דם לגברים בלבד (mynet)

הממשלה: לשריין מקומות לשתי נשים בוועדה למינוי דיינים (הארץ)

תנו להתגרש בכבוד (שרי מקובר-בליקוב, מעריב nrg)

טשטוש פניה של הציונות הדתית (הרב אמנון בזק, וואלה!)

דעה: המטיפים נגד הפאה הביאו עלינו הרעלות (הרב יצחק בלומנטל, כיכר השבת)

פרוייקט של מכללת תילתן: הדרת נשים (פייסבוק)

העונש לקצין שהשפיל מינית: שבועיים מחבוש (ynet)

אבא לא רק לכיף (ד"ר עידו זיו, סלונה)

נשים לגופן

חשבתן שהגוף שלנו שייך לנו? אז טעיתן. ובגדול. בגלל זה אני פמיניסטית רדיקאלית (שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)

יום שלישי, מגיעות שתי נערות. שתי יועצות נכנסות איתה לשיחה. אחרי חצי שעה היועצות נכנסות לחדר שאני נמצאת בו ומספרות לי שהנערה סיפרה שהיא שכבה עם נער, שהיא מדממת, וכואב לה. היועצות שאלו אם היא רצתה לשכב איתו. היא אמרה שלא. הן שאלו אם היא אמרה לא והיא אמרה שהיא אמרה לא. היא אמרה לא כמה וכמה פעמים. היא בכתה והתכווצה ודיממה. הוא בחר שלא לראות. לא להקשיב. לא להרגיש. הנערה אמרה שזה לא היה אונס.

"נכון לפטר עובדת יפה כדי למנוע מבכיר להטריד מינית ולהסתבך" (אורית קמיר, כבוד אדם וחוה) וגם ב- onlife

כך נחשפה לאור יום, בתכנית הדגל של רשות השידור, לא רק הבורות העמוקה של כתבים בכירים, אלא גם ההדרה העמוקה והשיטתית שהם מקבלים כנורמטיבית, ונותנים לה יד בשתיקתם. איילה חסון לא העלתה בדעתה לעשות דבר או חצי דבר לגבי אותה לשכה בה פוטרה עובדת משום שהיתה "יפה מדי" עבור הבוס שלה. היא לא חשפה, לא תקפה, לא דיווחה בלהט. זה נראה לה בסדר גמור. והכל בגלוי, מול פני האומה. הזדמנות פז לשמוע מה חושבים אנשים שלרגע קט התבלבלו ושכחו להיות תקינים פוליטית.

 עבודת החינוך שיש לבצע היא עמוקה ויסודית. לא רק בקרב החרדים. הבה נתחיל ב"נאורים" ביותר, המתבוססים בשאננותם המתחסדת.

חנה בית הלחמי העלתה את השיחה ל- youtube:

קריסטל יועבר מתפקידו כיוון שהוא מגרה את חסון (סרטן בגב האומה)

ארגונים: "הכל דיבורים" מסיתה נגד נשים (הארץ)

זה צריך להטריד (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

הפוליטיקה של השיח: לינור, בן דיין ולפיד (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

מי שאינו מייצר הבחנה בין מי שעוסקים בסטנד אפ, ומי שצריכים להיות אחראים למוצא פיהם. מהמקום המיוחס ממנו הוא מגיע, לפיד סבור כי ניתן להתייחס לקריאה "זונה" כלפי סטודנטית בתוכנית רדיו כאל התלוצצות שאין מקום לתבוע את עלבונה, אלא אם כן אתם שייכים לקבוצת "הנעלבים".

למרבה המזל, אורטל בן דיין חשבה אחרת. היא תבעה את גלי צהל באמצעות עו"ד שנהר, שיצא נגד "השימוש בתוכנית רדיו ממלכתי, בעלת אחוזי האזנה גבוהים ביותר, לצורך התנפלות על אשה צעירה ותיאורה כ'זונה'", וזכתה בהתנצלות ופיצוי של 38 אלף שקל.

מחירן של חומרות בצניעות ותגובה על טשטוש פניה של אישה (הרב יעקב מדן , בית המדרש, ישיבת אורות שאול בפתח תקווה)

ההנחה שיש לחוש להרהור גם באישה אחרי שנפטרה, עלולה להביא בשלב הבא לכך שיימנעו מלהספיד אישה על מעשיה הטובים, שמא יגרמו שְבָחֵיהַ להרהור בה,'ביודעה ומכירה' (ראה מגילה טו, א, ואכמ"ל). הצער העלול להיגרם מכך הוא מחיר שיש לחוש לו כבר היום. קשה לי לחשוב על חומרות נוספות שייגררו מן החומרה האחרונה, אך אני חושש שתהיינה כאלה.

מדעי ההטרדה (הארץ)

בעקבות ריבוי תלונות של סטודנטיות על הטרדות מיניות באוניבסיטה העברית, הרשויות ינסו למגרן

הדרת נשים בחדר המורים (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

ההבנה שהמורות הן עם שקוף, בדרך כלל מושא לזלזול עמוק מצד חלק מציבור ההורים, ושהתיקון מתחיל משם התואר הנכון – מורות, אינה מחלחלת בקלות גם אצל אלו שמסנגרים עליהן בדרך כלל. מדברים אתי על כך שזו רק "סמנטיקה", תוך התעלמות מכך שזוהי "שפת התכנות" האנושית. מחשבותינו, דעותינו, ערכינו, תפיסת העולם שלנו, רגשותינו – עשויות ממילים.

7 ימים ידיעות אחרונות-מונולוגים מהקנטינה: קבוצת אסירות מיישירות מבט למצלמה וכותבות את חייהן.

אלימות במקום אוננות (הילה בניוביץ' הופמן, סלונה)

נבדוק שוב את מה שקרה בבית שמש. אישה הגיעה למקום בלבוש שלדעת הנוכחים לא היה צנוע מספיק. כאמור, מכנסיים, שהם המקבילה החרדית לחוטיני. על פי הוראת חז"ל, מה היה צריך גבר ירא שמיים לעשות מיד? נכון מאוד. לא להסתכל. להפנות מבט, להתרחק מהמקום. במקום זאת מה עשו החרדים שהיו שם? דאגו היטב שיהיה להם על מה להמשיך להסתכל. כשנטלי משיח ניסתה להימלט מן המקום, הם ניפצו את שמשות הרכב, ניקבו את הצמיגים ואפילו הקפידו לגנוב את המפתחות כדי שלא תוכל לברוח. ההגיון הפשוט אומר שנעם להם עד מאוד מראה "הפרוצה", והם רצו לוודא שיוכלו להמשיך וליהנות ממנו. שאם לא כן, מדוע לא נתנו לה פשוט להסתלק משדה ראייתם וחסל?

הדרת נשים גם בקורס לרענון נהיגה (חדשות 2)

אחרי הסערה נגד הדרת נשים באוטובוסים, גם בקורסים לרענון נהיגה ניתן לראות תופעה דומה. נשים מתלוננות על כך שהתקשו לקבוע מועד לקורסים בימי שישי, בטענה שזהו קורס לגברים בלבד

רבנים מנעו מראש אכ"א לפגוש לוחמים חרדים (מעריב nrg)

אני זונה. אני אוהבת את חיי ומודה לגורלי (אשת ליווי, ynet)

"לאתר היכרויות נרשמתי משעמום. ואז, ביום בהיר אחד, הגיעה הפנייה. גבר בן 43 כתב לי: "אני בן אדם עסוק. לא רוצה ללכת סחור-סחור. אאסוף אותך, ניסע למלון, בבוקר אחזיר אותך ותקבלי 300 דולר". כך הגעתי בפעם הראשונה למלון חמישה כוכבים. כך הכול התחיל"

להוכיח שאתה מיני באמת (הנה בלוג)

כל זהות, בין אם זו הבחירה להגיד "אני גבר", "אני ביסקסואל", "אני איתי", או "אני ישראלי", אינה אמיתית יותר או פחות אם החברה מכירה בה, ואין שום מבחן אמפירי בנמצא שיוכיח או יפריך את אמיתותה. בוודאי שיש זהויות שמושכות אש, ואין לי שום כוונה לזלזל באלימות או באטימות שזהויות מסוימות סופגות הרבה יותר מאחרות, אבל המאבק בחוסר הקבלה של החברה לא יכול להתלות באיזה מעמד "אמיתי" בדיוני. הוא חייב להתרכז בזכותו של הפרט להיות מי שהוא רוצה להיות, מתי שהוא רוצה, ואיך שהוא רוצה. אחרת אנחנו מוצאים עצמנו במקום שבו אנחנו תולים את הזהות שלנו, באותנטיות (או במקרה זה, חוסר האותנטיות) של הזהות של מישהו אחר.

לכבוש את ההר  (מוסף הארץ)

העובדה שהיא ערבייה ומוסלמית לא בלמה את הקריירה הספורטיבית של אולפת חיידר. היא שיחקה בנבחרת ישראל בכדורעף, טיפסה על הר באנטארקטיקה ורכבה על אופניים מראש הנקרה לאילת. עכשיו היא מצטרפת כנציגת אסיה למשלחת בינלאומית שתצא במסע לכיבוש הקוטב הדרומי, בשם השלום כמובן

תקנות מחמירות האוסרות על גברים לדבר עם כל אשה – כולל זו שנישאו לה; חתנים שמגלים רק לפני חופתם את סוד הכלולות; והשיטות להסחת הדעת מכל מראה שעלול ליצור גירוי.

הרב אבינר: כבוד לנשים – כן, תפקיד רשמי בהנהגה – לא (סרוגים)

שניט והמתגרשים: סוף לטרור על גב הילדים (יעל גיל, ynet)

בהחלטה נאורה, המקדשת את טובת הילד, שם השר יעקב נאמן סוף לטרור הכוחני, המתחזה לפמיניסטי, והוביל את ישראל למקום שבו נמצאות מדינות המערב

אוונדראג: הכירו את נונה שלאנט (מאקו)

הרב מאזוז על תופעת השאלים: "כמו ערביות שיוצאות רעולות" (כיכר השבת)

הרב הצבאי הראשי: "מותר לחיילים לשמוע שירת נשים" כיכר השבת, סרוגים

המודעה המטושטשת: 'מכון מאיר' פרסם מודעת התנצלות : סרוגים, חדשות 2

הרבצ"ר והרב מלמד יוועדו לפגישת פיוס (כיפה)

הטרדה

 

המדריך לחיסול השיח הציבורי (לינוי בר גפן, צו פיוס)

הטו את מרכיבי הדיון הרציונאליים אל העולם הרגשי – למן הרגע שעולה תלונה על התנהגות שהפכה לנורמה בקרב מגזר מסויים, מהרו ליירט אותה בביטוי: "מהדברים שלך עולה ריח של שנאת (הכנס שם מגזר)". כך תהפכו את העובדות, הסטטיסטיקות, הדוגמאות ושאר התימוכין האובייקטיביים שהצטייד בהם הצד השני לחסרי תועלת, שכן לא המציאות עומדת עוד על הפרק, אלא אך ורק התחושות שהיא מעוררת בו ותחושות הן דבר סובייקטיבי לחלוטין.

בכיר במשרד ראש הממשלה מטריד עובדת מדינה: איך לחשוב על זה? (אורית קמיר, כבוד אדם וחוה)

ראשית: האם ההטרדה היא הטרדה מינית, או הטרדה מאיימת, או פגיעה בפרטיות? על כל אחת מן התופעות המזיקות הללו חל חוק אחר, שהוראותיו שונות ודרכי ההתנהלות על פיהן שונות.

Keep your eyes on the victim (נעמה כרמי, קרוא וכתוב)

זה ברור שמאבקי כוח הם חלק אינטגרלי מהפוליטיקה. וכשהם מסתבכים בפרשיות הטרדה למיניהן (זאת לא חייבת להיות הטרדה מינית), האשה נהפכת לקורבן כפול. גם להטרדה וגם למאבקי הכוח המתקיימים על גבה.

מיניות, מקובלים, מודרנה (תומר פרסיקו, לולאת האל)

שומרי המצוות, שלהוציא קומץ אולטרה-חרדים גם הם כמובן עברו את אותו "תירבות" וגם להם זה חסר משמעות, חייבים לתרץ את העניין או כציות חסר אונים להלכה לא ברורה, או כניסיון לחיות חיים של "טוהר", כלומר מעין סגפנות מודרנית בה קשיי היום-יום אינם מספקים ויש להקשות על עצמנו עוד יותר – במקרה זה להתרחק מכל ענייני "מין" – כדי להתעלות מבחינה רוחנית, דבר שאין לו זכר בכוונה המקורית של ההלכה.

הדרת נשים ולוס איריגארי (גלעד סרי לוי, ספר, חברה, תרבות)

טענות מהותניות נוטות להיות מעגליות ולהניח את המבוקש.  פוליטית המהלך של אירגארי, לפחות כפי שאני קורא אותו, אומר "אנחנו באמת אחרות, אבל כאלה אנחנו ואתם לא" .  ומהותניות  כזו היא חרב פיפיות, מאחר שיש בה הסכמה לסטריאוטיפים המגדריים גם אם יש פה נסיון להפוך אותם על ראשם, נוסח "שחור הוא יפה". לי השיח הזה הזכיר את המהלך האפולוגטי בחינוך הדתי לאומי של הצדקת אפליית הנשים בתפיסות יהודיות אורתודוקסיות  באמצעות שיח מהותני.

A Woman’s Place –  Haviva Ner-David – slate

A female rabbi has spent years fighting the ultra-Orthodox-led discrimination against women in Israel. Now the rest of the country is joining her.

המניפולציות של ועדת שניט (אסתר הרצוג, ynet)

ועדת שניט מספקת את הדוגמה הבוטה ביותר למניפולציה ולהטעיות של הפטריארכיה. ממצג השווא, בסיס המלצותיה, עולה כי המציאות בישראל השתנתה כך שגברים ונשים חולקים באופן שווה את האחריות על גידול ילדים, כולל ילדים עד גיל 6. מכאן היא מסיקה שגם החזקה עליהם יכולה להתחלק באופן שוויוני, עם גירושי ההורים.

שכחו מהי ענווה אמיתית (רוביק רונזטל, מעריב nrg)

מדוע זרועותיה, ברכיה, צווארה ושערה של אישה, שלא לדבר על קולה, יצירות אלוהים רבות יופי, אינם ראויים שייראו לעין? הסיבה לאיסורים האלה, "איסורי הערווה", היא שלטון הגבר על האישה, שבא לידי ביטוי לא רק בלבוש, אלא בכל תחומי החיים, ומתברר שגם אחרי המוות.אז לא, ידידי הדתי המתון, ערך הצניעות הזה אינו ראוי לכבוד. מה שהפך את סוגיית הצניעות לעניין של פורנוגרפיה הוא דינמיקה של החמרה דתית-הלכתית אינסופית, שבה המחמיר והקיצוני יותר ימשוך תמיד את המתונים אחריו.

גופי זועק לנחמה (נועה בכר, mynet)

בימים האחרונים נפל לי אסימון 'זעיר'. הבנתי לראשונה שאני בנתק תקשורתי עם הגוף שלי, שמאז שנשאבתי לתהומות הפרעת האכילה אין בינינו דיאלוג יותר. המסקנה הזו הולידה בי מחשבה לנסות להעלות על הכתב את אותו ניסיון לשחזר את הדיאלוג המחוק בינינו.

האישה יש לה עיקר גדול (יעל לוין, מוסף שבת-מקור ראשון)

העולה מדברינו הוא כי התפיסה הַמַּקְנָה ערך מהותי ועצמאי לאישה, ערך של מעלה וחשיבות, הינה עקרונית ומעשית גם יחד בהגותו של רבנו בחיי, ויש להעניק לה את מקומה הראוי, לצד רעיונות חיוביים פחות. כפי שפרופ' גרוסמן עצמו מציין, רבנו בחיי מגלה במידה מסוימת יחס אמביוולנטי אל האישה.

הרוב הדומם מאוד (אריאל שנבל, ynet)

הוא זועם על ההקצנה. ההשתלטות החרד"לית מדירה שינה מעיניו. הוא לא רק כועס, הוא גם רוצה לפעול, אבל בדיוק אז הבוס מתקשר. למישהו עוד לא ברור למה הקיצונים שולטים?

על נסיכות וגיבורות (בככר מול השמש, תמר זנדברג)

אחת סיפרה שכאשר ילדה בגן סיפרה לה שהיא רוצה להיות "המון נסיכות", היא השיבה שהיא יכולה להיות גם "המון גיבורות"; אחרת סיפרה שעודדה את הילדות להוריד את החצאיות והגבריונים הלא-נוחים ולעבור לבגדים נוחים יותר; סייעת אחרת סיפרה לילדים בגן סיפור, שבו תפקידי ההורים היו מסורתיים, ותוך כדי הסיפור פיתחה איתם סיפורים חלופיים, שונים ומגוונים; הסייעות התנסו בתיאטרון קהילתי, והלכידות החברתית ביניהן השתפרה במהלך הקורס.

קליפ יוטיוב

נרקוד על מדרגות הרבנות (מינואר 2011)

דומא دمى (בובות) (האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

דומא (בובות בערבית) הוא מסע בעקבותיה של הפגיעה המינית המודחקת בחברה הערבית.

עביר, יוצרת הצגת תיאטרון בובות 'דומא' מחליטה לקחת מצלמה ולצאת למסע מצפון הארץ עד לדרומה לתיעוד נשים ערביות נפגעות אלימות מינית. לאחר שהפנימה כי הקהל הדיר את רגליו מההצגה בגלל הנושא הטעון הזה.

הנה גיבורות (אליסיה שחף, סלונה)

חשיפה: הצלמת אליסיה שחף צילמה קלוז אפ לפנים של נשים שהותקפו מינית, ללא הסתרה, ללא בושה. בקרוב התערוכה, ובינתיים הפנים והסיפורים

אלימות חרדית: משל הרוח והשמש (טניה רוזנבליט, onlife)

דמי כיס לאישה (אלה אלקלעי, סלונה)

אלה אלקלעי חושבת שנשים חייבות ללמוד את השפה הפיננסית כדי לקחת חלק אמיתי בניהול הכסף שלהן, ולא להסתפק בדמי כיס

ענייני מגעילות (העין השביעית)

גלי צה"ל שילמה 38 אלף שקל לאורטל בן דיין, בעקבות שורה של התבטאויות בגנותה על ידי מגישי התוכנית "המילה האחרונה". הפיצוי הושג במסגרת הסכם פשרה שנחתם בחודש שעבר בין בא כוחה של בן דיין, עו"ד אורי שנהר, לבין בא כוח משרד הביטחון, עו"ד דידי אורון.

הפרשה גם בהארץ

ידע לגברים בלבד: למה אין נשים בויקיפדיה? (אלינור כרמי, ynet)

ואיך קרה שאנציקלופדיה "חופשית" ממשיכה לשעתק רציונאליות גברית, כפי שנעשה באנציקלופדיות הותיקות? מלחמת המינים עוברת זירה

יצרה: דנית גוטפריד

נשים ערביות רוצות לעבוד (סיגל שלח, The Marker)

התוכנית למניעת אלימות במשפחות אתיופיות – בערים ללא עולים חדשים (הארץ)

הדרת נשים מן המרחב הציבורי (חדשות הילדים, גלים)

חרדים קיצונים תקפו אשה שתלתה מודעות בבית שמש הארץ , מעריב nrg, ישראל היום, ynet,  חדשות 2

קוצר עונשו של המורשע באונס ש"התחזה ליהודי" הארץ, חדשות 10חדשות 2וואלה!,

 נטולי גאווה: זוג חד מיני לא יקבל אזרחות (ynet)

מפקד החיל גינה באגרת מיוחדת את אישום האונס בשייטת (הארץ)

נשים המקבלות מזונות יוכלו לצאת לחו"ל עד 4 פעמים בשנה (הארץ)

עיריית רחובות טשטשה את פניה של רהב מאיר (הארץ)

את בהריון? כדאי לך להיכנס ללחץ (גלי וינרב, גלובס)

עיר המקובלים? פני הדוגמנית הושחרו בשלט בצפת (וואלה!)

מועצת התלמידים לתלמידות: רק תחפושות צנועות (mynet)

טובת הילד? החלשת האישה (בילי מוסקונה לרמן, סלונה)

פועלים למינוף נושאים – לא לעשיית נזקים (רבקה קנריק, מעריב nrg)

בצה"ל נערכים לגיוס של מאות משתמטות (מעריב nrg)

אושר בקריאה ראשונה: שיחות חינם למוקדי החירום של מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית (news1)

צילום: אריאל גרא

אחת ולתמיד: האם יש מוח גברי ומוח נשי? (מאקו)

תנו סימן (אלישיב רייכנר, כיפה)  האמת הפוכה לגמרי (כיפה)

מה את מאיימת, אישה חזקה? (מיכל גולדן, onlife)