התרבות והחינוך

מודעוּת לאי-הורות במודע (אורנה דונת, יוצאת לתרבות רעה) אודות חופשי על העובר (ידיעות אחרונות, בפייסבוק):

אני מבקשת למרקר בצבע בוהק אף יותר את הסוגיה שממשיכה להיוותר שקופה גם כשכבר יותר מדוברת, ולהציע מספר שאלות בין איש/ה לעצמם למען מודעות מורכבת יותר מאשר זו הסלקטיבית כפי שנוטה להיות בשיח על ילודה בישראל [שיח אליו אני מתייחסת ככזה שמשדל לילודה ולא "רק" מעודד אותה]:

תנו לשתות בשקט (רחלי גפן, onlife) צאו לנו מהרחם! (בילי מוסקונה לרמן, סלונה)

אל תעלו אמנות לפייסבוק, כל הערסים יבואו  (אורטל בן דיין, ערב רב)

מעבר לכך, אם הציור איננו קלסתרון, התמונה לא באמת מזמינה את הצופה למבט ביקורתי ורפלקסיבי מאחר והיא מתארת סיטואציה של תקיפה מינית ומזמינה את הצופה להזדהות עם הקורבן לתקיפה המינית ובוודאי שלא עם התוקף – והצופה אכן מזדהה עם הקורבן – ובצדק. ההזדהות עם הקורבן מייצרת אשרור של התפישות הגזעניות של הצופה. הצופה מביט בציור ומקבל חותמת וגם הצדקה(!) למה שחשב ממילא.

מירי, אני אוהבת אותך (מאיה קוי, m0rebutter)

שלישית, ב"משגיחים" זכות הדיבור ניתנת לאישה מזרחית, לא לבת אצולה מפונקת. זה הגל השלישי במיטבו, ששם באור הזרקורים את הבעיות של הנשים המוחלשות פעמיים- על מינן ועל מוצאן.

סוכר, תבלינים, וכל דבר נעים- איך מלמדים אותנו לשנוא בנות (מאיה קוי, m0rebutter)

אני אומרת די. מותר לנו להיות מטופחות באופן מוחצן ולהתעסק בזה, בדיוק כמו שמותר לנו להסתובב עם שיערות ברגליים ובבית השחי. מותר אפילו לעשות את זה בו זמנית. כמו בהרבה מקרים אחרים, האוטונומיה על הגוף שלנו ועל ביטויו שייכת רק לנו, והגיע הזמן לקחת אותה בחזרה. להיות אישה זה לא משפיל וזה לא מרומם, זה פשוט מי שאנחנו. זה להיות בן אדם.

כולם מפחדים מקרן נויבך (יופי תירוש, onlife)

אבל כשיש מגישה אינטליגנטית ששואלת שאלות קשות ומעמיקות, ומסרבת לקבל מריחות, זה כבר יותר מדי. אישה עם דעות מקבלת את התווית דעתנית, וזו נחשבת למילת גנאי.

היתרון הוא לאשכנזיה מכוערת שעושה את המוטל עליה בבית (הצטטת)

הניקיון, שהספרדיות מצטיינות בו, אינו אלא ניקיון חיצוני ואינן מקפידות על זוהמה במקום נסתר מעין אדם, ועל כן אין לנשים הספרדיות אותה הזריזות ואותה התנועה, שמושכות על האשה חוט של חן… אני נותן את היתרון לאשכנזיה מכוערת אבל מחונכה ויודעת למלא את המוטל עליה בבית, על ספרדית יפהפיה, עצלה ומרושלת."(הירשברג, עמ' 174)

די לכיבוש, די לחיג'אב! (xnet)

אחרי שהתחתנה עם בן דודה, התגרשה ממנו וסיימה לימודי אמנות בהצטיינות, הפלסטינית פטמה אבו רומי יוצאת נגד הדיכוי הכפול שעוברות נשים מוסלמיות: הפטריארכאלי מבית והפוליטי מחוץ. בתערוכת היחיד שלה, "בין כאב ליופי", היא מפנה אצבע מאשימה ללבוש המסורתי המכסה את פני הלובשת

גרסת הדובר: האם דובר קוסאשווילי שונא נשים? (מעריב nrg)

על רונית אלקבץ אמר שהיא "לא מעמידה", לבקי גריפין רמז שהיא מתוסכלת כי אין לה חבר ועל הסט של "התגנבות יחידים" התפוצץ מצחוק אחרי ששחקן סטר לישבנה של ניצבת עירומה.

נשים נשחקות בעבודה לא פחות מגברים, אין סיבה להפלותן (האגודה לזכויות האזרח)

חשב שהוא בתוכנית ישראלית – והכה את המנחה ישראל היום, וואלה!, חורים ברשת

קידום מעמד הנשים בעריכת צוות כנסת פתוחה

שרון אורשלימי מדברת (ספירניסטיות)

מהו פמיניזם בשבילך? "הכל. היכולת להשתחרר באמת ולא להיות כבולה למוסכמות חברתיות משום צורה שהיא. קץ לניצול, שעבוד והבניות מגדריות. הזכות על הגוף והכרות מינית עם הגוף".

איך אתר נולד – הסיפור של ספירניסטיות (אור סופר, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

על אף שהשפע הרב הזה לעתים מבלבל וסותר, טמונים בו יופי ועצמה. הרעיון היה ליצור אתר שיאפשר שיח פמיניסטי רב-קולות ויפיץ מידע וידע רלוונטיים

בחיים ובמוות: הרחם לאומי (עידית שפרן- גיטלמן, הארץ)

אפשר היה להסתפק ולדווח שכוכבה שריקי הלכה לבית עולמה, כשהיא נושאת ברחמה את עוברה הראשון. זה היה כואב מספיק. ההתעסקות הבוטה בניסיונותיה להיכנס להריון אינה מכבדת אותה, ובטח לא אותנו.

שירה ריכטר מעדכנת מהמאבק מול "מועצת החינוך של ישראל"

_________________________________________________

מי מרביץ ככה לבחורה? (רוויטל מדר, העוקץ)

"מי מרביץ ככה לבחורה?" שואל ארז בשתי הזדמנויות. השאלה אינה מתייחסת לעצם האלימות, שקיומה ככל הנראה לגיטימי, אלא לאלימות של חזק על חלשה. אלימות שההדהוד שלה מרמז לצופים שבעל מועדון החשפנות וגם השומר שלו, הם גברים טובים. הם לא מרביצים לבחורות שלהם. אז מה אם כל אחד מהם מתפרנס ממכירת גופן של נשים בצורה זו או אחרת על בסיס יומיומי?

אלנבי: בין אמנות לאוננות (אריאנה מלמד, ynet)

סדרת הדרמה החדשה "אלנבי" המבוססת על ספרו של גדי טאוב פותחת דלת לשוליים ושוברת סטריאוטיפים. אריאנה מלמד חושבת שמדובר בדרמה משובחת, חברתית, רלוונטית ומרתקת

מתוך קבוצת הפייסבוק – אלנבי – הסרט שלו- האימה שלנו!! :

מתוך קמפיין ערוץ 10 לעידוד סחר בנשים: פנים אמיתיות – בוקי נאה (ליאן רם, פייסבוק)

גדי טאוב מחבר הספר "אלנבי" לא הצליח לקרוא בין השורות של הספר שהוא עצמו כתב (עידית הראל שמש, מכון תודעה)

אלנבי זה כאן (אילה בלופולסקי, סלונה)

קל מאוד לפטור את "אלנבי" כמייצגת של תרבות שוליים או כפנטזיה. אתגר גדול הרבה יותר הוא להבין שמדובר באחת המראות הברורות ביותר שהוצבו מול צופה הטלוויזיה הישראלית בעשור האחרון, ואולי אי פעם. מראה המשקפת את כל המיזוגניה, הגזענות והרוע שהקהל של הטלוויזיה בארץ כל כך אוהב להכחיש.

תל-אביב ירדה לזנות (אסתר הרצוג, ynet)

איך נוכל להבין את הסובלנות המפליגה של עיריית תל-אביב ומשטרת תל-אביב נוכח השתלטות סרסורי הזונות? ומדוע מפזרים כרטיסי פרסום לשירותי זנות באין מפריע?

עיצוב: שחר כותני

פלנטת אלנבי (מורן שריר, הארץ)

לא חושפת טפח: ב"אלנבי" העלילה קודמת לכל (אלקנה שור, מעריב nrg)

"אלנבי" תכריח אתכם להריח את הצחנה (לילך וולך, וואלה!)

אלנבי: כמה שפחות סקס, כמה שיותר אלימות (אור בר שלום, עכבר העיר)

_________

קבוצה חדשה בפייסבוק- ככה נראה פמיניסט

טל שמואלי באירוע של האתר onlife נשים עושות שינוי חברתי

את יפה כמו שאת (אפרת אדמון, onlife)

גם אנחנו, במערכת Onlife, החלטנו להרים את הכפפה – ולשנות את השיח סביב אידאל היופי ודימוי הגוף בישראל. הגיע הזמן שנקבל את עצמנו כמו שאנחנו, ונפסיק להלקות את עצמנו בדרך להשגת חלום בלתי אפשרי שנקבע על ידי חברה ממשטרת וחסרת הגיון.

הקבינט: מועדון סגור ללא נשים (ענת סרגוסטי, סלונה)

ההחלטות, הדיונים, התהליכים, כל אלה מתרחשים הרחק מעיני הציבור. בישיבות חשאיות, בדיונים סודיים, בפורומים סגורים – ובלי נשים.

"המטבח של גולדה" – מטאפורות מלחמה כעסקי נשים/ דליה גבריאלי נורי (ספירניסטיות)

כעת, עם הרבה קריצות לכל הכיוונים, ועוד לפני שידע לאיית כהלכה את המילה פמיניזם, הבין השיח הישראלי שהעובדה שגולדה היא אשה – היא נכס אסטרטגי ממדרגה ראשונה. בחשאיות היאה לעניינים כאלה גויסה זהותה המגדרית של גולדה לשרות הבטחון הלאומי. נשיותה, אמהותה, סבתאותה של גולדה, כל אלה, פתאום התברר, הן מטריה מושלמת, שתחתיה, אפשר יהיה לעבוד כמו שצריך.

צר לי להגיד – זאת לא מחאה של נשים (שיר נוסצקי, onlife)

אז החלטת שאת רוצה ללמוד לרקוד על עמוד (משהו לנשנש כשהאורחים יגיעו)

ריקוד מושחת: ריקודי עמוד לא רק לחשפניות (חדשות 10)

"את לפחות שכבת, לי הלכו הרגליים!": משפטים שגברים אומרים בחדר לידה (9 חודשים)

אישה יפה בלי ג’וליה רוברטס ועוד סרטים ירושלמיים (עידו קינן, חדר 404) והאלבום מהאתר עין הדג מתוך פייסבוק

כרזת הסרט "הדילרים" צונזרה בי-ם: שתי השחקניות הועלמו הארץ, מעריב nrg

והתיקון: מתוך עמוד הפייסבוק של "ישראל חופשית"

אמנות הפיתוי במוזיאון ירושלים (מיתר שליידר, הארץ)

זה כבר מזמן לא קרב על הדרת נשים.זה קרב על שוויון והגינות, על כבוד ועל צניעות, על חופש ועל תרבות, על השכלה וכלכלה.

מוזיאון ישראל מקצה לראשונה שעות ביקור לנשים ולגברים (הארץ)

ואיך הידיעה הופיעה במדור חינוך וחברה באתר הארץ: