הקלישאה העתיקה בעולם

האם סחר בנשים קדם ל"מקצוע העתיק בעולם"?

בראשית יב י'- י וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ. יא וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה; וַיֹּאמֶר, אֶל-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ, הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי, כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ. יב וְהָיָה, כִּי-יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים, וְאָמְרוּ, אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגוּ אֹתִי, וְאֹתָךְ יְחַיּוּ. יג אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ–לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ. יד וַיְהִי, כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה; וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת-הָאִשָּׁה, כִּי-יָפָה הִוא מְאֹד. טו וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה. טז וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים.

השרים אישרו: צרכני זנות יהיו חשופים לעונש הארץ, ynet, וואלה!, חדשות 2, חדשות 10, ישראל היום, מעריב nrg

זכרונות מהזונות העצובות שלי (או: עוד פוסט על זנות) (מעין סודאי וליהי יונה, ראומה, בלוג עם תודעה)

זהו לב העניין מבחינתנו – אין, לא קיימת אף פרקטיקה אחרת שמסכנת עד כדי כך את העוסקים בה ומותרת במסגרת המדינה הליברלית נכון להיום. הסכנות שמלוות הימורים נמוכות בהרבה והפרקטיקה אסורה בארץ. שלא נדבר על סמים קלים. גם טיעונים על הבחירה החופשית של כולנו לנסוע בלי חגורת בטיחות פחות נפוצים בשיח. באף אחד מהמקרים האלו, שבהם הקורבנות אינם באופן כמעט גורף נשים – לא עלתה שאלת ה'אוטונומיה'. הצורך של המדינה הליברלית להגן על טובי בניה היה ברור. כשטובת בנותיה על השולחן נזכרים טובי הליברלים בטיעונים שלא היו עולים בשום הקשר אחר.

"אין אישה ממש בישראל" – הרהורים על פמיניזם וסולידריות (עלמה כץ, יחסי מין)

המילים זונה וחשפנית אינן מייצגות את אותה פעולה ולדעתי נשים העוסקות בזה מייחסות משמעות עמוקה להבדל ביניהם. הכותרת של ההפגנה והפוסטר שההתנוסס בה, מייצרים פער בין הנשים המפגינות לבין הנשים שעוסקות בחשפנות ובזנות, אלו שנגד ניצולן מחתה ההפגנה.

זנות וחשפנות הן תוצרים של אותה בעיה, של אותו יחס פורנוגרפי אל הגוף הנשי. כולנו ספוגות וספוגים בו במידה כזו או אחרת. הכותרת של ההפגנה מעמידה את הנשים העוסקות בזנות ובחשפנות ביחס דיכוטומי לאישה משוחררת ובכך היא חוטאת בסטראוטיפיזציה. הסטריאוטיפ עושה הפשטה ומעלים את הסובייקט שבו הוא מבקש להתרכז.

אנחנו לא (תמיד) נחמדות (יחסי מין)

והנה מגיע המלכוד המופלא. מי שבוחרת שלא לשחק את המשחק, שבוחר לחשוף את הפטריות והמחלות, את המצוקה, את האלימות הכרוכה בריקוד על זקפה מזדקרת מג'ינס של נער בתהליך חניכה, או גבר מזדקן, או חתן מיועד, היא לא נחמדה. אי אפשר לדבר על הפרקטיקות של חשפנות בתוכניות בוקר. אי אפשר לקחת מצלמה ולשדר מהחדרים האחוריים. מותר לדבר על זה רק בעקיפין, בתיאור פסאדו מדעי. מי שרוצה להגיד – כולנו חשפניות, להגיד "כל מגישת טלביזיה שמחוייבת לישר את התלתלים ולשים איפור כבד היא חשפנית" או "כל אישה שנשארת עם בעלה כי אחרת לא תהיה לה פרנסה היא זונה" היא לילית אסורה. מגונה. רדיקאלי.

לאסור צריכת זנות – למען ש', נ' ו-י' (גילי ורון, ynet)

הצעת החוק לאיסור צריכת זנות שעולה לוועדת השרים לענייני חקיקה מציבה אתגר: האם נמנע חירות, כבוד וצדק ממי שמזלם לא שפר עליהם? רק אם נצמצם את הביקוש, יצומצם ההיצע

אז לא תלכו לזונות, אז מה? (טל שמואלי, onlife)

כגבר שמקדיש זמן רב ומרץ לחקר החוויה הגברית, אני יכול להגיד, בלב שלם, שהצעת החוק לאיסורי צריכת זנות משמחת אותי. הנטייה הגברית (האנושית?) לבחור בדרך הקלה ראוי שתיפסק כשבחירותינו משפיעות על ציבור גדול. הצעת החוק הזו אומרת בצורה חד משמעית, שלא רק מי שמנהל, משדל וסוחר בשירותי מין עובר על החוק, אלא גם מי שצורך שירותים אלו ובעשותו כך מצדיק את קיומה של התעשייה.

הקלות הבלתי נסבלת של המיסוד (אושרית נברה, בלתי מרוסנת, סלונה)

מיסוד הזנות הוא בעצם מיסוד השליטה הגברית בנשים, ומיסוד היות הנשים כלי לסיפוק גברים. זו דרך מכוערת לדון במונחים סטריליים בתופעה אלימה, כוחנית ודורסנית כלפי ג’נדר שלם. את בטוחה שאת בעניין?

חקיקה מחנכת נגד זנות (מאמר מערכת, הארץ)

החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, לתמוך בהצעת החוק המטילה אחריות פלילית על לקוחות זנות, ראויה לשבח. הצעת החוק, שיזמה ח"כ אורית זוארץ מקדימה, אינה מתכוונת להתנקם בצרכני זנות, אלא להרים, לראשונה, את הצעיף מעל אחת הרעות החולות המוכחשות ביותר בכל חברה, ובחברה הישראלית בפרט.

חובת המדינה להגן מפני נזקי הזנות (פרופ' שולמית אלמוג, ישראל היום)

אקט מוסרי (שי גולדן, מעריב nrg)

הפללת הלקוח: יום היסטורי או פגיעה בזונות? (ynet)

נערות הליווי נגד ח"כ זוארץ: "לא ביקשנו את עזרתה" (חדשות 2)

היצאניות יוצאות נגד החוק להגנתן: "תנו לנו לעבוד בשקט" (חדשות 10)

חוק הזנות החדש לקוי – טור מאת נערת ליווי (וואלה!)

מדוע צריך להעניש את הלקוחות שצורכים שירותי זנות? ג'ני (שם בדוי), נערת ליווי המתגוררת בתל אביב, מסבירה מדוע אין כל הגיון ביוזמה החדשה, וכיצד "לקוחותיה" מועילים לה

זה לא מקרי שזה המקצוע העתיק בעולם (דנה נפתלי, מאקו)

תמיד יהיה גבר שרוצה לשלם בעבור מין, ותמיד תהיה אישה שמוכנה לספק את זה. הצעת החוק להפללת לקוחות זנות לא תמנע את התופעה, אלא רק תעצים אותה. אם אנחנו רוצים להגן על זונות, עלינו למסד את הזנות

"החוק החדש לא יגרום לנו להפסיק ללכת לזונות" (חדשות 2)

"אני אוהבת סקס עם פרטנרים שונים – זה טעם החיים. אוהבת גם כסף והרבה. אז ח"כ זוארץ תחליט על הגוף שלי?" (גלובס)

דגן גידל גברתן (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

אם יש מפלגות בלי נשים – למה שלא יהיו מפלגות בלי מזרחים או עולים מרוסיה * איזה תוקף יש למסקנות של ועדה שפעלה תחת איומים * מה צופן העתיד למוסד הנישואים * ומה נשים שומרות בבטן

לא יכולתי לצעוק (נעמי אלון, סלונה)

בסרט הביכורים שלה בחרה הבמאית עביר זייבק חדאד, לצאת מביתה ביפו למסע ברחבי הארץ, כדי לשפוך אור על נושא שהושתק והודחק במשך שנים בחברה הערבית (ולא רק בה כמובן): תקיפה מינית של ילדות, נערות ונשים, בתוך המשפחה ומחוצה לה. הנשים בסרט מספרות למצלמה על השתיקה הרועמת שליוותה את חייהן מאז הטראומה שחוו, על החשש שבני משפחתן יראו בהן אשמות במצבן, ועל הפחד שיאשימו אותן בפגיעה בכבודה של המשפחה ואף בפירוקה.

ערביות שהותקפו פונות יותר לסיוע, אך לא מתלוננות במשטרה (הארץ)

רצח על רקע אנתרופולוגי (שמוליק דוד, העוקץ)

המשפחות כושלות, לא מתפקדות ובעלות דפוסים בעייתיים, והממסד המטפל? לשון נקייה וצנזורה ממזערות את חלקו. שמוליק דוד קורא את השתיקות במחקר של משרד הקליטה על רצח של נשים יוצאות אתיופיה בידי בני זוגן

טכנולוגיה בשרות הדת – המצלמה הכשרה (אילנה ברודו, techslut)

המרוץ למיליון – תחרות מול אחווה (שלומית ליר, רוח מזרחית עזה)

החברות בין בר ואינה שהובילה את צמד הנשים עד לניצחון היתה דוגמא ומופת לסאב-נרטיב שיצרה התוכנית. היא חתרה נגד התפיסה הקפיטליסטית, המושתתת, בין השאר, על עידוד היריבות והתחרותיות בין נשים, והציגה מודל לאחווה נשית שהיתה הדבק שאפשר לצוות הנשי להעפיל ולשרוד בסיבובים שונים; למרות עיכובי הפרסה שעשו שוב ושוב, הצליח הצמד הנשי לאתגר לא רק את היחס המתנשא שספגו מצד הזוגות האחרים אלא את התפיסה של הרואה בבלונד סמן לאווילות.

גבר לבן אשכנזי בטלוויזיה (ליאת אלקיים, הארץ)

החוקיות הכל כך קבועה, הכל כך נוקשה, אינה מצביעה רק על מקובעות מחשבתית ונטייה לחקיינות. היא מראה יותר מכל שלמעשה דבר לא השתנה: עדיין הרוב המכריע של מנהלי הטלוויזיה הם גברים לבנים אשכנזים. עדיין רוב רובם של כוכבי הטלוויזיה הם גברים לבנים אשכנזים. עדיין רוב רובם של צופי הטלוויזיה הם לא.