טורים טורים (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)
שבחים ל"האחות הגדולה" – תודה!
שלושה גברים שעזבו הכל ומטפלים בילדים (The Marker)
מוני עזב קריירה מבטיחה ככירורג, חנן התפטר מתפקיד בכיר בבנק ויובל עזב את מחקר המוח – הכל כדי לשבת בבית ולגדל את הילדים ■ מערכת כלכלית שלמה משמרת את הוויתור של נשים על קריירות מבטיחות לאחר שהן נהפכות לאמהות, אבל יש זוגות שבוחרים אחרת
וואלה! מתבייש (ישי הלפר, הארץ)
כשאשה מודרת לירכתי אוטובוס מדינה שלמה מזדעקת, אבל כעושים לה דה-הומניזציה שכזו איש כמעט אינו פוצה פה. אולי נוח יותר להתמלא בכעס אופנתי יחד עם רוב הציבור, ואולי עוד לא למדנו להביט בעיניים ביקורתיות בתוכן אינטרנטי.
סטלה קורין-ליבר, הליידי של גלובס, זוכת פרס אומ"ץ – על גילה אדרעי יו"ר ועד עובדי הרכבת:
גילה אכלה פלאפל – גילה אכלה פלאפל. ניפחה, ניפחה, ניפחה את הפיתה – עד שהתפוצצה לה בפרצוף. זה סופו של כל בלון.
עיני שחרר חבל ארוך מדי לאדרעי. אולי הוא ראה בה את פנטזיית נעוריו הסוערים..
עוד בגלובס: מה מפריע לנו בגילה אדרעי? (טל ניב)
אולי מפריע לנו גם שזו גילה ולא משה. אולי מפריע לנו שזו אדרעי ולא זליקוביץ'. אולי זה הדיבור של הערסית, ותסלחי לי גילה. אחרת איך תסבירו שעיתון מכובד מצלם אותה אוכלת פלאפל מחוץ לבית הדין, כאילו עשתה פשע נורא
"זנות ופורנו – זכותו של הצרכן, סבלו של הקורבן", פרק מהספר "אנחנו" לכבוד חוק איסור צריכת זנות שעבר בקריאה טרומית ( האתר של שלי יחימוביץ')
זנות אינה קשורה למין, אלא לאלימות, ואף שזו סיטואציה שנחזית לצרכנית, אשר במהלכה אדם "קונה" סחורה, היא רחוקה גם מלהיות צרכנית, שכן הסחורה במקרה הזה היא גופו של האדם וכבודו, ובחברה מתוקנת אלה אינם עומדים למכירה.
חברה שממסדת חוליים כל כך קשים, במקום להוקיע אותם ולהיאבק בהם, היא חברה חולה. כי אכן, זו אחת התופעות העתיקות בעולם, וקשה עד בלתי אפשרי להעלים אותה מעל פני האדמה, אבל אם זה הטיעון, למה שלא נמסד עוד תופעות מזעזעות שממילא קיימות?
שק של נחשים: בני ציפר חושב שבני ציפר , בדה מרקר שכחו שהן שם
נשים קטנות (לילך סיגן, מעריב nrg)
אני לא יודעת אם אי פעם התווכחתם עם פמיניסטית מושבעת, אבל זה יכול להיות נורא מעייף. מתישהו מבינים שמדובר בוויכוח עקר וחסר סיכוי, ושעדיף לעבור לנושא אחר, כמו גידול סנאים בתנאי החורף הישראלי, למשל.
כבשה שחורה (נועה ברזין, הארץ)
מיד בתחילת העלילה מתגבשת חלוקת תפקידים שוביניסטית להחריד בין הילדים: אחד הבנים ממליך את עצמו למפקד המשימה בנימוק שאבא שלו "מפקד בצבא" ולכן הוא מבין בעניין. על פי אותה "חוקיות", מתעורר מיני-מאבק בין שני ילדים אחרים על תפקיד הסגן, ושניהם מתקבלים. הבת היחידה שמצטרפת אליהם בלי שום תפקיד או משימה, היא, במקרה או שלא במקרה, "הילדה הכי יפה בגן". בתור שכזאת, היא זוכה לניסיונות חיזור ילדיים מצד כל הבנים בהצגה, ובכך מתמקמת למעשה בעמדה הטובה ביותר, כביכול, שילדה יכולה להגיע אליה באותו קונטקסט.
אז איך קוראים לך עכשיו? (דף הפייסבוק- ד"ר מיכל רום – הרצאות בנושא שמות משפחה ונשים)
טעות בחזקת שתיים – משרד הבריאות ואובדנות (בת עמי נוימאיר פוטשניק, תנסו בעוד יומיים)
רבות מהמתגרשות שאני מכירה באופן אישי חיות בפחד מצמית שייקחו להן את הילדים, מצד אחד. מצד שני הן חיות בפחד מצמית שלא יהיה להן איך לפרנס את הילדים שלהן אחרי שיזכו בהם. רוב הנשים מרוויחות פחות כסף מבני הזוג שלהן, רוב הגברים יוכלו להרשות לעצמם עורך דין יקר יותר וטוב יותר. אבל כל זמן שחזקת הגיל הרך עומדת על תילה נשים גרושות יכולות להיות בטוחות שגם אם העו"ד היוקרתי יצליח לנשל אותן מרכושן ולסחוט מהן הסכמה לדמי מזונות מופחתים בילדים הוא לא יכול לגעת. עוגן של שפיות בתוך כאוס של אי וודאות בחסות החוק לחזקת הגיל הרך.
" רק" 35 גברים גרשוים מתאבדים מדי שנה (יעל גיל, ynet)
הנתון הזה, שנחשף בדיון בכנסת, מקפל בחובו את התוצאות של "חזקת הגיל הרך". במלחמה הזו היו רק מנצחות
ד"וח שניט: שוויון להורות (סגנית השר גילה גמליאל, ישראל היום)
שושה, אל תיהי זונה (טל שמואלי, ביצים)
עיר מקלט (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)
אימוץ אמנת "עיר ידידותית לנשים" יכול להביא למהפך תפיסתי שיגרום לנשים לחוש בטוחות יותר ובמקביל יזניק כל עיר קדימה. אשדוד בדרך
מי צריכה חניה בוורוד (סיגל אופנהיים שחר, העוקץ)
עבודה עמלנית של העירייה בשיתוף הציבור יכולה להניב השלכות מרחיקות לכת על חיי נשים בעיר. אז למה המיזם של עיר ידידותית לנשים סובל מדימוי כל כך שטחי? סיגל אופנהיים-שחר עם תשובות אפשריות
התמונה שכמעט הרסה את חייה של עולה אתיופית (onlife)
הגיע הזמן להתפייס (טניה רוזנבליט, ynet)
אני חרמן וזכותי לקנות כוס! (אריאלה רביב, לשאוףלנשוף)
עמית שוהם, עיתונאי מוערך וטיפוס די מגניב באופן כללי העלה את הטענה הזאת, הוא ועוד מאות טוקבקיסטים, מה שהשאיר אותי בהלם. כאילו, יש אנשים שנראה להם לגיטימי שאם הם חרמנים / ביישנים / לא אטרקטיביים מגיע להם פשוט לגשת ולקנות כוס. זה שהכוס עטוף בעוד כל מיני איברים מיותרים לא משנה להם, זכותם לכוס היא בלתי מעורערת, ואם הם לא מצליחים להשיג כוס, מותר להם לקנות כוס. בחיי שאני לא מצליחה לתפוס את זה. חשבתי שהתקדמנו מימי ה"אבל לגבר יש צרכים" מסתבר שלא. יש גברים, חלקם אמורים להחזיק בערכים דומים לשלי, שעדיין סבורים כך.
מכתב תגובה לנערת ליווי אלמונית (יונתן שם-טוב, וואלה!)
נערת ליווי אלמונית כתבה על עולם של כסף קל ולקוחות מנומסים. בעולם האמיתי, הזונות מתמודדות עם מציאות אחרת. יונתן שם טוב מאמין שכששמים מחיר על הגוף, גם הנפש משלמת
רישיון לזנות – על זה לא חשבו בכנסת (אסף הרדוף, ynet)
הצעת החוק של ח"כ אורית זוארץ מפלילה רק חוליה אחת בשרשרת. כל עוד ההיצע קיים, הביקוש לא ייעלם. אז מדוע לא ליצור משטר רישוי, עם פיקוח על בריאותה ומצבה של הזונה?
"מה את רוצה שהדוקטור יעשה את זה בשבילך? (בבלוג של שרון אורשלימי, FEMINISTVISTABULLITIS)
הורות גאה: מה עושה זוג חד מיני שרוצה ילד? (ynet)
לקראת כנס נשים במקצועות הטיפול:
המוסף לשבת ידיעות אחרונות: " 18 שנה. פעם בשבוע. כל שבוע." סיפורו של גבר שהלך לזונות באופן קבוע ועכשיו מסייע ותומך ב"חוק הפללת הלקוח".
7 ימים- ידיעות אחרונות: "רכבת תחתית" על תיק סגור של נערה שמספרת על התעלות והטרדות מצד עובדי רכבת ישראל בצפון. "ישנים כפיות" – ראיון יציאה מהארון של השף ניר צוק
מוסף שישבת- ישראל היום "אני רק רוצה לחיות" עאטף זהאר יישאר בכלא. ראיון עם הנאנסת. "מונולוגים מהמקווה" – ראיון עם נעמי וולפסון, אשת רב, מתנחלת ומטפלת זוגיות על ספרה "מרחק, נגיעה".
האם השרים יאשרו אשפוז כפוי לאנורקסיות? (חדשות 2)
יותר עבירות מין בבתי ספר מאשר בפארקים ובגנים (הארץ)
הבדוויות מצטרפות למאבק במתווה פראוור (הארץ )
לקוחות הזונות נגד החוק לדיכוי הסקס (ynet)
אורית זוארץ, חוק שישלח למאסר לקוחות ימגר את הסחר בבני אדם והזנות בישראל? (מרב מיכאלי מראיינת, הארץ)
הממשלה תדון בחוק לאיסור אפליה על רקע נטייה מינית (הארץ)
מזל טוב: ארגון הנוער הגאה חוגג עשור של הצלחה (מאקו)
הכירו את המנכ"לית החדשה של בנק לאומי (חדשות 2)
בנות קרב – סרט דוקומנטרי בערוץ 10
אבא, מה מוכרים בחנות הסקס שבקניון? (mynet)
במקום שעת סיפור: עלילות הסקס של הגננת (mynet)
צבי פורטל לא מפחיד את דני זאק: "לא כל הומופוב ראוי להתייחסות" (מאקו)