פמיניזם למתקדמות

לקט נתונים לרגל יום האשה הבינלאומי 2012- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 

פמיניזם למתחילות/ים – פטריארכיה והסטנדרט האחיד (שירי אייזנר, שחור- סגול)

בתרבות שבה זהו הסטנדרט היחיד, רק סטיה מהתכונות האלו נחשבת בתור זהות. החברה מסמנת ונותנת שמות רק לתכונות שלא מתיישבות עם הזהות האחת הסטדנרטית – בגלל זה "נשים" ו"מזרחים" נחשבות לקבוצת "מיעוט" אבל גברים או אשכנזים הם לא – למרות ששתי הקבוצות האלה מהוות חצי מהאוכלוסיה. וזה גם למה "טרנסג'נדרים" מסומנים בתור "קבוצת זהות", אבל סיסג'נדרים לא; למה "להט"ב" מסומנות/ים גם כן, אבל "סטרייטים" לא, וכמובן למה "ביסקסואליות" היא זהות מסומנת, אבל "מונוסקסואליות" נותרת עלומה.

לצד המאבק בהטרדות, מותחות הפעילות ביקורת על התגובות מצד עמיתיהם הישראלים. כעסן של רבות מהפעילות בעבר ובהווה במאבקים בשטחים, מופנה כלפי חלק מעמיתיהם בארגוני השמאל הרדיקלי, שלטענתן מגלים יחס סלחני מדי כלפי התופעה וממעיטים בחשיבות ההטרדות – והכל בשם "ההתנגדות לכיבוש".

זכויות אדם בע"מ (חנה בית הלחמי, האישי הוא הפוליטי)

לכאורה, בשורות השמאל, ה"אחר" הוא הצבא, הממשלה והימין, אולם מסתבר שהמציאות מרובדת ובתוך הקבוצה, האחר היא האחרת, וזכויות האדם שלה שקופות. הדיסוננס הקוגניטיבי של להיות שוחרי זכויות אדם המתעדפים זכויות אדם (של גברים פלשתינאים לפני נשים ישראליות ופלשתינאיות כאחת) לא חודר את מסך הזהות המוחלטת. מי שמתריע/ה על כך, זוכה להוקעה אלימה.

אבל הגיע הזמן שנרים את הראש שלנו ונאמר: אונס הוא לא אקט לאומני, או עדתי. אנסים יש מכל דת וצבע, והמכנה המשותף להם הוא לא חוסר היכולת לבטא את האות פ', אלא דבר אחד בסיסי הרבה יותר: כולם (יש מיעוט מאוד קטן של אנסות- הוורד אפילו לא מזהה את המילה- אבל הוא זניח מבחינה סטטיסטית) גברים. ולנו, הנשים, זה לא משנה מי אונס אותנו. כי אנס אשכנזי הוא לא טוב או מנומס יותר מאנס מזרחי או חלילה פלשתינאי. לנו זה לא משנה אם אונסים אותנו בעברית, אמהרית או ערבית.

איפה זה ואיפה הייד פארק (אסתר עילם, העוקץ)

שנית, ארגון האירוע נעשה מתוך תפיסה יחצ"נית, כך שהרצון למשוך קהל הכתיב את אופיו, ושם דגש על השיווק שלו במונחים של רייטינג. למשל, גיוס נשים הנחשבות ידועניות. אלו גם זכו ששמן יופיע בפרסומים לאירוע באותיות גדולות ומודגשות. הדבר מבטא תפיסה חברתית היררכית וראוותנית, המעריכה נשים לפי פרסומן ולא לפי ערכן הפנימי, וללא ספק מנוגדת לרעיון ההזדמנות השווה ולתפיסה הפמיניסטית של אחוות נשים.

כך נראה חופש אקדמי (העוקץ)

במסגרת שינוי זה, שמחנו כי למרות ההתראה הקצרה, ח"כ חנין זועבי נעתרה ברצון רב להצטרף לפאנל הפותח של נשים פוליטיקאיות. פאנל שעד להסכמתה של ח"כ זועבי, הדיר מתוכו נשים פלסטיניות ומזרחיות. נדהמנו לגלות, כי מכללת בית ברל החליטה לבטל את השתתפותה של ח"כ זועבי בכנס. זאת בנימוק התמוה כי ח"כ זועבי מייצגת עמדות המזוהות עם השמאל הקיצוני, ופלורליזם המכללה מחייב "לאזן" את הזמנתה של ח"כ זועבי עם הזמנת פוליטיקאית מהימין הקיצוני.

בעקבות החלטת המכללה לבטל את השתתפותה של ח"כ זועבי בכנס, הדוברות המזרחיות שהצטרפו אליו לאחרונה נאלצות לבטל את השתתפותן בכנס. כל השתתפות בכנס במתכונתו הנוכחית תהווה הסכמה ותמיכה בהדרתה ובהשתקתה של ח"כ חנין זועבי.

עמדותיה של ח"כ זועבי ומפלגת בל"ד ידועות לכל: שוויון אזרחי מלא לכל אזרחי מדינת ישראל, פלסטינים כיהודים. אלו עמדות חוקיות ולגיטימיות, שאין בהן קריאה להפלות קבוצה אתנית או לאומית אחת על פני אחרת. הדרישה "לאזן" עמדה זו עם עמדת ימין קיצוני, כמוה כדרישה לאזן דובר הומוסקסואל עם דובר המקדם הומופוביה.

עם אצבע על הפה: היאסטוריה של דיכוי נשים בשמאל הירושלמי (מאשה אברבוך, טיפול שורש, עיתון שחור)

חלק א'- זכרונות באספמיה 

הם דחפו את האף, ניסו לברר מה אנחנו עושות שם, רצו לדעת מה קורה בהרים בלילות הירח המלא בהם אנחנו רוקדות בעירום, שותות את דם המחזור שלנו וסוגדות לעשתורת. הגברים רצו שנסיים את קרנבל הנשיות שלנו כמה שיותר מהר ונחזור מההרים בהם אנחנו מבצעות את הפולחן הפגאני שלנו, הביתה, אליהם, להיות עקרות.

חלק ב-  החור השחור של הרצף ההיסטורי

בקיצור, אני דורשת את זכות שיבה. הכוונה היא, כמובן, ל"זכות שיבה" במובן הרחב של המילה: לא ההתעסקות במי פעלה איפה ומתי –על משקל מי גר מתי איפה- או מי אמר למי מה ללבוש, באיזו הפגנה ובאילו נסיבות. זכות השיבה, שאני דורשת איננה התעסקות בפרטי יומיום ,אלא, היא בחירה במצב תודעתי. מצב תודעתי זה אמור לפתוח את הדלת למי שנבעטה דרכה בעבר לבחור לחזור ולהשמיע את קולה הנגזל, על כל השינויים שעבר. החזרת הקול תוכל להתחיל מציאות מכילה מחדש שבונה את עצמה מתוך הבנת תחושת הפליטוּת.

דיור לכולןם (אינה שנדר, timeout, עמוד 26)

תושבים טרנסג'נדרים סובלים מאפליה ומבעלי נכסים שמסרבים להשכיר להם דירות. יוזמה חדשה מנסה לתקן את המצב

איילה אינגדשט – בשר ודם:

עברת הפלה? אלה זכויותייך (עו"ד דריה כנף, סלונה)

הדרה מתקנת: הפרדה בין בנים ובנות משפרת הישגים בלימודים (מעריב nrg)

שימו את הדרת הנשים בצד לרגע: מחקרים מראים כי הפרדה בין בנים לבנות בכיתות הלימוד במקצועות הריאליים משפרת מאוד את הישגי הבנות (וגם של הבנים) למה זה קורה (רמז: המוח הנשי והגברי, אלא מה) והאם כדאי לשקול הפרדה מגדרית בכיתות למען עתידן המתמטי של בנותינו?

"נשים עושות שינוי": ראיון עם אורלי ביטי, סגנית יו"ר נעמת לרגל יום האישה (שלומית ליר, יקום תרבות)

אני קוראת לעצמי פמיניסטית אינטואיטיבית. גדלתי בבית של נשים, והיחס בין גברים לנשים מעולם לא היווה שאלה משמעותית ומומשגת עבורי. הניסיון הראשון שפגשתי היה דווקא כאשר הגעתי לפקולטה למשפטים; בשבוע הראשון בחרו ועדי כיתות, וכאשר הגעתי לישיבה וגיליתי שיש 26 נציגים ואני נציגה אחת, לקחתי על עצמי לשנות את המצב. מדי שנה פעלתי לקידומן של נשים בבחירות. כשסיימתי את התואר במשפטים, אחרי שלוש שנים, חמישים אחוז מהנציגים היו נשים.

"לא כל החרדיות רוצות להיות מורות או גננות" (The Marker)

איך הנשים החרדיות פורצות את מעגל המורה-גננת ומוצאות מקצועות חדשים, האם יכול להיות שיותר חרדים מחפשים הגשמה עצמית, לא רק דרך לימוד תורה והאם ייתכן שהניו אייג' הגיע לרחוב החרדי? יצאנו לרחוב החרדי וגילינו ציבור שמתחיל להתעורר

Zionism, Meet Feminism -Letty Cottin Pogrebin (הדיילי ביסט)

 רדיו אי.בי.סי אוסטרליה    Calls for gun control in Israel  האקדח על שולחן המטבח

לשבור את המונופול הגברי בוועדות הביטחון (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

אותם גברים, רובם אשכנזים, בני 60 פלוס, גנרלים בדימוס והיום פוליטיקאים מבוגרים – הם אלו שכבר 30 שנה מנהלים אותנו ומחליטים על החיסול הבא. בתור האזרחים שנפגעים מכך, גם לנו יש מילה בעניין

זיכרונות של הגוף (שם זמני. טריגר) (כאן המפתחות של הצוללת)
שנים שפחדתי
לאהוב
כי פחדתי
שהכתם הזה השחור
שאי אפשר לנקות עם שום כמות של אלכוהול
ידבק גם בך.

קומפרס, האתר לצרפתים חושבים (velvet underground, דבורית שרגל)

האתר האינטלקטואלי החדש של אביעד קליינברגנאוה נאיגדעון סאמטנסים קלדרון,ניר ברעםירון בלוךדרור שרמן.
נו, טוב שיש אישה אחת במערכת המגדירה עצמה כ-

"מגזין דעות עצמאי העוסק בענייני אקטואליה, חברה ותרבות. הוא מבקש להחזיר אל הזירה הציבורית אינטלקטואלים ישראלים ולהפגיש כותבים ותיקים וידועים עם כותבים צעירים שאינם מוכרים עדיין. קומ.פרס הוא אקטואליה מחוץ לקופסה. ככל שיעלה בידינו, אנחנו מבקשים להציע ניתוח מציאות חף מקלישאות, לעורר ולא להרדים".

פסיכולוגיה בחיי היום יום – תודה לאות מיס פיגי בקרוא וכתוב, נעמה כרמי ולאיה בן עמוס שהעלתה לפייסבוק:

אמרו לי שברור שב"כלכליסט" יהיו דעות רק לגברים וזה לא בדיוק ככה ב- ynet נניח- אז הנה ynet:

שתי אמהות מהדרום מספרות חוויות ורגשות על להישאר בבית עם הילדים. דעות ומדיניות? זה לגברים בלבד:

ההבדלים בין בעיות פסיכיאטריות של נשים וגברים (הארץ)

תפישת הרפואה המגדרית מחלחלת בהדרגה גם לפסיכיאטריה, ומחדדת את הצורך לאבחן ולטפל במצוקות הנפשיות של כל מגדר באופן שונה

אוניברסיטת ת"א השעתה מרצה בעקבות רומן עם סטודנטית

הפרופסור ננזף על קיום היחסים תוך ניצול יחסי מרות; חרף קריאת בית הדין "לתת פומבי" לפרשה, המוסד האקדמי הצניע את פרסומה

למה דווקא אני? (לילך סיגן, מעריב nrg)
מודעות פרסומת

3 מחשבות על “פמיניזם למתקדמות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s