חינוך מיני בתיכון: כשאת אומרת לא – נכריח אותך (שרון אורשלימי, onlife)
הפרספקטיבה השנייה, והבעייתית יותר בעיני, היא הצגת תמונה מינית של מיניות גברית, שמשרתת את רצונם המיניים של גברים, ובעיקר את תאוותיהם המיניות של נערים. הוא פשוט שיקף בצורה בוטה את תיאוריית "הגבר בתוך הראש" (The Male in the Head). התיאוריה בעצם אומרת שבגיל ההתבגרות ובגילאי העשרים, נערות ונשים צעירות אינן מחוברות למיניות העצמית שלהן ופועלות על פי רצונותיו המיניים של הנער/גבר.
חולדאי, לא נתקפל עד שתטפל (ליאן רם, j14)
ההשלכות של הדימוי העצמי הזה הרסניות, אך הן כאין וכאפס לעומת המסר המועבר לילדים. כל ילד מגיל שמונה יודע לסווג נשים לכונפה, דבה, כוסית, ומיני תיאורים שמתייחסים לבשר שלהן. כך מתהווה תרבות ובה נשים מעריכות את עצמן בראש ובראשונה על פי מידת המיניות שלהן בעיני גברים, וגברים זוכים להערכה על פי מספר הנשים שהם מצליחים לזיין, לדפוק, לכבוש, ואם זה לא בא בהסכמה, אפשר להגמיש את הכללים
די לרצח נשים: הפגנת האומץ של ערביות רמלה ynet, מעריב nrg
עשרות נשים וגברים השתתפו בהפגנת מחאה נגד אוזלת ידה של המשטרה במיגור תופעת רצח נשים על רקע "כבוד המשפחה". גם האימאם של העיר השתתף בהפגנה
הצעקה לחיים של נשות רמלה (סוכן זוטר, מקסימום לבלר)
רבה עם עצמי איזה דגל להניף קודם (פנינה מולדובנו, העוקץ)
כשאני שואלת את עצמי איזו פמיניסטית אני, אני חושבת שאני לא דבר אחד או רק זה או בעיקר זה. פוליטיקה של זהויות עוטה עלי שלל דיכויים ודגלים, ואני מרגישה שאני רבה עם עצמי איזה דגל להניף קודם. אני לא רוצה למחוק אף גוון, ואני אומרת לה: "זה מורכב".
נטולי ילדים מבחירה? אתם חייבים להיות מאושרים (תמר הגר, onlife)
מרתיח אותי שכדי להתקבל בחברה כהורים בזוגיות חד מינית או כזוג שלא רוצה ילדים, חייבים לעמוד בדרישה של מושלמות בכל בחינה אחרת. למה הם צריכים להוכיח שהחיים שלהם שווים חברתית כדי שהבחירה שלהם תהיה לגיטימית?
חגיגת ספרים – ספרי המחקר והעיון שיצאו השנה – לכבוד חודש הספר (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)
קול אשה – פרויקט שירי משוררות לחודש הספר העברי (בית אביחי)
רגיש וספונטני / הרב אורי אילון (צו פיוס)
לפעמים "התחשבות" היא מילה מכובסת לכניעה ולמתן לגיטימציה להדרת נשים, שנאת הזר ויחס מפלה, בשם פלורליזם תרבותי ורגישות לזולת הגזען.
התעסוקה שלהן, הרווח של כולנו (דף הפייסבוק)
רק הקמת ועדה בין משרדית להכנת תכנית-על להעסקת נשים אקדמאיות ערביות תעצור את האפליה והבזבוז הכלכלי הבלתי נתפס!
פרו ורבו, ולכו לעזאזל (רוית הכט, הארץ)
כשמעמידים את ההשקעה הגדולה בתחום הפיריון אל מול ההזנחה ביתר תחומי הבריאות והרווחה, קשה שלא להגיע למסקנה העגומה: ישראל עושה כל שביכולתה כדי להביא את ילדיה לעולם, אולם מרגע שהם נולדים, היא מתנערת מהם, ומושכת את ידיה מהבטחת קיומם ואיכות חייהם.
נוהל אמא מחליפה (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)
הסייעות הן מגזר מקופח ומדוכא: רק הן והגננת מול 35 ילדים. ראשונות להגיע לגן, אחרונות לעזוב. משכורת מינימום בקושי ואיסור שביתה
אפרת כהן נוימן העלתה לפייסבוק- מתוך עוגות ועוגיות /חנה שאולוב 1974
שיחת נפש בין בחור ובחורה? יתכן וזה ביהרג ואל יעבור (הרב שלמה אבינר, סרוגים)
ליידי גלובס, העיתון שמושך לך במאחורה של החזיה בהפסקה (שק של נחשים)
אז קראתי את הכתבה ב"ליידי גלובס" ושמחתי שמישהו סוף סוף מתייחס לנושא הזה, של מה בנים חושבים על הגוף שלי. הגיע הזמן! אז הנה מה שהמדענים אמרו:
מין המצר (אבישי עברי, צו פיוס)
המיניות עוטפת את כל המרחב: נערים לומדים בפרסומות שמגע עם אישה הוא פסגת השאיפות, ואחר כך מאשימים אותם בהטרדות מיניות. אבישי עברי קורא לחשיבה יצירתית יותר לגבי הנושא ההוא, שאסור לדבר עליו בפומבי אבל מותר להציג אותו בכל שלט חוצות
_____________________________________________________
מצעד ושבוע הגאווה:
מוציאות את הכביסה הורודה החוצה (המפתחות של הצוללת)
בזמן המצעד אתמול, חלפה צעירה על פני הגוש הרדיקלי ועינה נפלה על צועד שנשא שלט שמתנגד לכיבוש. "חבל שהפכתם את המצעד הזה לפוליטי." היא הפטירה לפני שהמשיכה בדרכה, מתעלמת מכך שגם המצעד בו היא צועדת היה נחשב פעם לרדיקלי ומעורר מחלוקת.
נערת חודש יולי – מצ"ב תמונה מחפצנת (בת עמי נוימאיר פוטשניק, תנסו בעוד יומיים)
אין לי ספק שאנחנו כלסביות דתיות וכקהילה דתית גאה צריכות להיות שם על אף חוסר הנוחות באירוע שלא נראה בדיוק כמו שבת אולפנה כי אנחנו חלק מהקהילה הזו – איננו רוצות להתנכר לה, מחד ואנחנו רוצות למצוא בה את מקומנו, מאידך. אנחנו בוחרות (ובוחרים) להיות שם ולעשות את זה בדרכנו.
מי צריך את המצעד הזה? (גיא ארליך, הארץ) כוחנו באחדותנו (דני זאק, מאקו)
ברחתי מהבית, ומצאתי בית (איילת (שם בדוי) ynet) צובעים את ישראל בוורוד (אדיר שטיינר, ynet)
מצעד הגאווה בפתח: "המאבק רחוק מלהסתיים" (ynet) מתי יוביל הליכוד את מצעד הגאווה? (ברק הרשקוביץ, ynet)
רב אורתודוכסי ניהל טקס חתונה של נשים דתיות(רשת ב') גאווה ישראלית (כרמל סער, סלונה)
האם מאבק הקהילה הגאה חוטא למטרה? (נועה בנוש, ynet) בתום מצעד הגאווה הראשון בחיי, יצאתי מהארון (ג'וזף וקסלר, ynet)
איך לאמץ ילד – מדריך ללסביות (מאקו) מהומה על לא מאומה: בבאר שבע מרוצים מההכנות לאירוע הגאווה (מאקו)
מדוע לא אשתתף במצעד הגאווה (עמית לוי, ynet) צועדת באמונה ובגאווה (נעמה רבין, ynet)
ג' זה גאווה: מילון הגאווה השלם (מאקו) הדרך של אבא (אסי עזר, מאקו) לתפארת מדינת ישראל (גל אוחובסקי, מאקו)
בישראל 2012, אין סיבה לגאווה (חן משגב, ynet)
אב הומוסקסואל בתביעה תקדימית: "פוטרתי מעבודתי כי התחלתי הליך פונדקאות" (חדשות 10)
_________________________________________________________
ראיון עם זהר וגנר על סרטה החדש (הינשופים, הוט, ערוץ 8)
אני מתל אביב, משמע אני מעניין (מורן שריר, הארץ)
לדבר את התשוקות, לא להדביר אותן (ליטל קפלן, מקור ראשון- מוסף שבת)
צניעות בסוּפר גם בנתניה: 'גופיות מרתיעות קונים' (ynet)
העזרה לזולת מול הצורך הכל כך חיוני לשמור על עצמי (הכצעקתה)
וואלה ספורט: חחחחח הייתי משפריץ לה על הפרצוף (שק של נחשים)
לקט מדע! לסביות-צומי וחיי המין של טווסים (שק של נחשים)
דף הפייסבוק של לונדון וקירשנבאום העלה לרשת תחת הכותרת "הנה! פאנל של שלוש נשים!"
מועצת הרבנות הראשית לישראל: "אין מניעה שאשה תישא הספד" (הארץ)
הילדה כתבה לטלוויזיה || אבא מאיים על אמא (אורלי וילנאי, הארץ)
"את עושה מזבוב פיל" (מניפסקס פמיניסטי)
מאחורי התצלום השערורייתי של יונה וולך (הארץ)
מרצות מאוניברסיטת חיפה מחו: אף אשה לא נבחרה השנה לדוקטור של כבוד (הארץ)
רבות רפורמיות: לאט-לאט מתייחסים אלינו אחרת (ynet)
משרד הפנים מקדם אזור תעשייה לחרדיות על חשבון "שטח כפרי ופתוח" (הארץ)
דיסקונט למשכנתאות פיטר 150 עובדים, בהם נשים הרות (הארץ)
"את שמנה מדי, אין סיכוי שתוכלי לקבל אפידורל" (9 חודשים, מאקו)
הגירושים לפני רצח יפית: 'הבעל לא מכבד פרטיות' (ynet)
מאסר עולם לרוצח לאה דרנקין: "נהג בה כחפץ" (ynet)
מוכנות למות בשביל להיות נשים (mynet)
מתי צריך להתפנות לבי"ח? מדריך לידות בית בישראל (ynet)
נשים במועצות המנהלים: בעלי השליטה אוהבים למנות את החברים (כלכליסט)
וואו, איזו רשימה פורה.
סחטיין על כולנו, ותודה כתמיד על האזכור שלי.
-ענבר.