שותפות יהודית-ערבית, בשטח (דורית אברמוביץ', שותפות שראקה)
המנהיגות מהקהילה הן ה"חונכות לזכויות", אשר מנגישות את השיח המשפטי, לנשים בקהילותיהן ויחד עם הסטודנטיות, פועלות לקדם את מימוש הזכויות שנמנעות מהן. הפרויקט משלב בין זכויות אשה ואדם, זכויות אזרחיות, זכויות חברתיות, מתוך בסיס אידיאולוגי פמיניסטי.
עצלות היא חטא, אונס לא. על הומור אלימות גברי (המפתחות של הצוללת)
בעיה בבדיחות סקסיסטיות היא שבדרך כלל אין בהם את זה. בדרך כלל הם מביאים מציאות שוביניסטית וכואבת, ומציגים אותה כבדיחה. מה שיוצא זה שהבדיחה היא לא על המצב האומלל שבו נשים נאנסות ואין מי שיגן עליהן, אלא שהבדיחה היא על הנשים עצמן.
כשיחסי הכוחות משתנים (קוצים)
עד עכשיו הדיכוי שחוויתי נעשה בדרכים סמויות יותר, גם על ידי המדינה אבל גם על ידי החברה. אלימות פיזית שהופנתה כלפי לא היתה תוצאה של אסטרטגיה מתוכננת, לא סומנתי באופן אישי כמטרה. יותר מכך, חשוב לזכור: אני אמנם אישה, אבל אישה פריווילגית. מלבד היותי אישה אינני חווה שום סוג של דיכוי. מסתברת לי עכשיו העוצמה של הכוח שכן יש לי, ועד כמה הוא מגונן.
קצרצר: לילה מטריד (דובי קננגיסר, לא שומעים!)
פוסט הזה נכתב כדי להתריע ולפעול לגיבוש תוכנית פעולה כנגד מה שמתסמן כמתקפת הטרדות מיניות מאורגנת בארועי "לילה לבן" ש(אולי) יתקיימו בתל-אביב.
הרגע שבו האורות כבים (הילה מלמד, מקור ראשון)
ביסוס החוויה הדתית על רגש, יחד עם שאיפה אישית, רוחנית, וחברתית אפילו, לזוגיות, נפגשים בצומת מרכזי בחיי הנערה. כך, למשל, ייאמר לבנות ש'שמירת נגיעה' תגרום "לו" לראותך כמכובדת יותר, כנשגבה יותר, ובעיקר – יפה יותר. הצניעות תתואר כמעוז הקשר הזוגי, וכדרך המלך אל החופה. איסור נגיעה, יחד עם מצוות רבות אחרות, הופך להיות כלי למילוי רצונות אישיים, עמוקים ככל שיהיו.
כפיית יחסי מין על נשים בתוך קהילות אשכנז (גרמניה וצפון צרפת) במאות 12 – 13: דיון במקורות ההלכתיים ופרשניים של התקופה (ד"ר מירב שניצר, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)
מציאות מדאיגה של אונס שיתופי (יעל לביא, הארץ)
תיאור פרטי אונס אינו מתריע או מיידע אלא רק מעצים את זוועת החוויה. אין בתיאור פורנוגרפי שום דבר בעל ערך, וגם שום דבר פמיניסטי. ההפך הוא הנכון – במקרה של אונס ה"שארינג" הציבורי הוא שידור חוזר של התקיפה האלימה עצמה.
אז חנקתי אותה: אלימות בחסות המדינה (צפי סער, גברת מג'ודנרת, הארץ)
אם אכן תתממש התקווה הזהירה הזאת, אסור לשכוח ולו לרגע את אחד המאבקים החשובים מכל, הנוגע ישירות ליותר ממחצית האוכלוסייה ולאמיתו של דבר לבני האדם כולם: המאבק חסר הפשרות בסקסיזם. באפליה העמוקה, המושרשת, רבת הרבדים, הניכרת בכל תחום מתחומי החיים, של נשים.
שיחה עם אמא על הורות (פסטיבל מחשבות ורגשות על החיים)
אני מספרת לה שאתמול ניסיתי לקבוע פגישה עם המרצה שלי באוניברסיטה והוא אמר שהוא לא יכול ביום מסויים בגלל שהוא בייביסיטר לילדות שלו. אבא לא יכול להיות בייביסיטר. הוא אבא של הבנות שלו.
בגאווה (פסטיבל מחשבות ורגשות על החיים)
כמה נשים בחברה שלנו היו רוצות שאף אחד לא יגיד להם שום דבר בגלל צורת הלבוש שלהן? לא יעיר שום הערה, לא ישמיע גיחוך או יבהה בבוטות?
כשהרופא קורא לך היסטרית (גלי מלובץ, onlife)
כאבים בזמן מחזור נתפסים על ידי הרופאים כהגזמה והתפנקות. בשנים האחרונות גילינו שמדובר במחלה ויש לה גם שם: אנדומטריוזיס. האם הזלזול בתלונות הנשים הסובלות היא רשלנות רפואית, ואיך אפשר להעלות את המודעות לקיום המחלה
אליס בארץ הכוח הסביר של משטרת ישראל (ואן דר גראף אחותך)
כך שאני מסרבת, במקרה הזה, להפוך את הזווית הפמיניסטית לקרדום לחפור בו. נשים וגברים צעדו ביחד בהפגנה הזו, וזה מופת בעיני לשוויון מגדרי, שהוא מטרת-העל של הפמיניזם. צעדו ביחד, וסבלו ביחד. מה שהופך את מעשי אותם שוטרים למחרידים כל כך הוא לא העובדה שהם פעלו באלימות כלפי "נשים חסרות ישע", אלא שהם פעלו באלימות, נקודה.
יום לימודים ארוך לא הגדיל את תעסוקת האמהות (מעריב nrg)
ספרו לנו משהו שלא ידענו (ריקי כהן, סלונה)
בנק ישראל פרסם אתמול מחקר חדש בנושא "יום לימודים ארוך והיצע עבודה של אמהות", הממצאים מראים שליישום החלקי של יום לימודים ארוך לא הייתה הקלה על יציאת נשים לעבודה. את הגברים זה הגביל הרבה פחות
המחקר המלא (בנק ישראל)
ואל אישך תשוקתך: אלימות במשפחה החרדית (סמדר סלומון, סלונה)
המבצע להפסקת פרסום הזנות 3.7 (דף הפייסבוק)
למה אני שם לק? (groopit)
אני אוהב את המבטים המבולבלים כשאדם זר שם לב. אני אוהב את הלחשושים המצוחקקים באוטובוס. אני אפילו אוהב את עוויות הגועל. אני אוהב אותם לא רק בגלל תשומת הלב (אני מקבל די ממנה, והרבה פעמים יכול להסתדר גם בלעדיה), אלא גם, ואפילו בעיקר, בשביל החינוך.
מת גד בק, שכונה "ניצול השואה ההומו האחרון" (הארץ)
לא טבעי? (שמעון אזולאי, קומפרס)
כשאומרים שהטרוסקסואליות היא טבעית מנסים למכור תפיסת עולם שהובנתה תרבותית כאילו הייתה מובנת מאליה. במיניות האנושית אין כמעט שום דבר טבעי – היא דינאמית, היא מורכבת מעולם שלם של דימויים ופנטזיות שבינן לבין הממד הפיסי כמעט ואין כלום.
יצאנו אומואים (נמרוד (פוסט אורח), יחסי מין)
גברים בשחור (במוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות)
מאות גברים ישראלים כבר גילו את הסוד השמור של תל־אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן, רבים מהם קטינים. המחיר: 15 שקל, מנת פלאפל. או אפילו ללא תמורה. תיעוד נדיר
הצעת חוק: להכיר בזוגיות גאה באופן רשמי (מאקו) ההומופוביה יוצאת מהארון (רז ישראלי, מעריב nrg)
מחאה בת"א: "אנסטסיה, ההסתה נגמרת בדם" ynet, הארץ , מאקו
הקהילה הגאה: אם נשתוק, זה ייגמר ברצח (ג'וזף וקסלר, ynet) לפני שזה ייגמר (שוב) ברצח(אילה כץ, מעריב nrg)
הומואים בישראל הסובייטית (דמיטירי שומסקי, הארץ) אין דין ואין דיון (אראל סגל, מעריב nrg)
"מצבה של הקהילה הגאה לא טוב" (מאקו) כן למאבק בבורות – לא להתלהמות (דני זאק , מאקו)
הבה ונצעד בגאווה (תוססת) אירועי הגאווה ברעננה יתוחמו, "כדי לא לפגוע בציבור" (הארץ)
חדרה: מדוע העירייה מסרבת לסייע במצעד הגאווה? (mynet)
ברשותכם, אלבש תחתונים (אורית נבון, מאקו)
אני מסתכלת סביבי המומה: ממתי האמבטיה היא הג'ימבורי החדש? הורים עומדים עירומים מול ילדיהם בלי בושה, מסבירים לקטנטנים בני שלוש על הפיפי של אבא ואמא ומשכנעים את עצמם שמקלחות משותפות זה דבר טבעי.
על הזכות להיניק. וגם לא להיניק (שי גרינברג, הארץ)
האם אנחנו בדרך לנישואין אזרחיים בברכת הבד"ץ? והאם זה לטובתנו? (הטרקלין)
למה רק האישה אחראית לעובד הזר בבית?(אור כ"ץ , אייל קלונובר, ישראל היום)
פרוייקט העיצוב מםסטרים– עכשיו הטמבלר
האחות הגדולה 