במציאות פמיניסטית אין צורך בביטחון (אסתר עילם, העוקץ)

במציאות פמיניסטית אין צורך בביטחון, מאחר שאין סכנות האורבות לפתחנו כמו בתרבות הפטריארכלית שנשים בה נועדו להיות קורבנות. כך תוייגנו וכך קובענו במפה הפטריארכלית, והניסיון לשנות את מקומנו במפה לא משנה את עובדת קיום המפה, ואנו נתונות לאילוציה. לעומת זאת, מושג ה"קיימות" ממחיש כיצד נראית מציאות פמיניסטית, מאחר שהוא כולל את רעיון השוויון כנתון פתיחה לגבי כל יצור אנוש מכל זהות שהיא בהתייחס לנתונים כמו מגדר, מוצא אתני, זהות מינית, צבע עור, גיל, כשירות פיסית/נפשית/מנטאלית, וכדומה.

נשים וטכנולגיות רפואיות– גליון 10, יולי 2012. אשה לאשה, מרכז פמיניסטי חיפה.

מהגר אריתראי חשוד שרצח את אשתו בת ה-18 כי באה ארצה בלי בנם (הארץ)

קנו מתנה לאב החדש (יפתח שילוני, הארץ)

ועדיין – מתנה נכונה המוענקת ברגע הנכון, טומנת בחובה מסר עמוק של שימור ערכי העבר או, לחילופין, של שינוי. כאשר ניתנת המתנה הנכונה, מטמיעים מקבלי המתנה את המסר. לכן, אם ברצונכם באבות מעורבים, פעילים, אחראים לילדיהם ומתחשבים בנשותיהם – העניקו גם להם מתנות לידה.

We are the Highway (יערה, דיו לבנה)

איזה גבר (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

הגבריות הישראלית ביקשה להמיר את היהודי הגלותי, וקיבלה דמות אלימה. הקו הדק שעובר בין השירות הצבאי לפיזור הפגנות בת"א

יו"ר העבודה שלי יחימוביץ' על חיים רמון: 

זהירות, פורנו (הדר לוי, סלונה)

בשביל מה להשקיע בדליים? הפקה? טקסטים לגיא זוארץ? בואו תעשו משימה בה כל הבנות פשוט עומדות, ומצלמים להם איבר איבר בקלוז אפים מפתים

לא בלי נשים, לא לביורוקרטיה (חנה בית הלחמי, videocoache)

אז שתדעו לכם – כל עוד מעמדן הנפרד של נשים אינו חרוט באותיות קידוש לבנה על דגלי המחאה של כל קבוצות האינטרסים עד לאחרונה שבהן – המחאה לא חברתית, אלא מחאתה של שכבה הגמונית קטנה על כרסום בפריבילגיות שלה. רגע לפני שאתן נכנסות לאוטו לנסוע לעוד הפגנה בתל אביב, תחשבו אם זה באמת נוגע לכן.

ככה לא יוצרים שוויון בנטל (דני רובינשטיין, כלכליסט)

שיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל גדל בהתמדה, אך הוא עדיין הנמוך ביותר באיזור

לא ל"שוויון בנטל" (חנה בית הלחמי,videocoach)

ועוד לא נגענו בנשים. דוח מבקר המדינה האחרון קובע כי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים לא שולבה כגורם מרכזי בתהליך קליטתם של חרדים בצה"ל, על אף שמימוש התוכנית מחייב בפועל "הדרה מסוימת" של חיילות מסביבתן ומביצוע תפקידן.

פרשת מסמך הפז: דירוג הביצועים הסודי של גברי תל אביב (עכבר העיר)

הקלות הבלתי נסבלת של התיוג: על דירוג הגברים (טל שמואלי, ביצים)

הניסיון לקשור בין האלימות כלפי נשים במרחב הציבורי ובין הבחירות שנשים עושות במודע ובהסכמה מלאה הוא קלוש, ובוודאי לא מעורר את האמפתיה שהמאבק המוצדק הזה ראוי לה. באשר לסולידריות: בכן, שנאה ורכילות הן בסיס איתן לסולידריות, עם בעיה אחת יסודית – הנטייה שלהן להנציח את עצמן.

מחירון לוי יצחק לביצועים במיטה (קרין אלדאה, onlife)

פרשת מסמך הפז (אור (פוסט אורח), יחסי מין)

מיקרופוסט: גינוי (משהו לנשנש כשהאורחים יגיעו)

בעיני, הוגת הרעיון עשתה שימוש ציני בבעיה חשובה כדי לספק הסבר "עאלק אידיאולוגי" למה שהוא לא יותר מבריונות רשת מכוערת, ובכך היא פוגעת במאבק ומטרפדת את המאמצים שנשים יקרות משקיעות בקידום שלו.

תודה למירי שחם על ההפניה:צילום מסך מתוך אתר המשחקים הפופולרי מבית ynet – נט גיימס:  לדף הפייסבוק של נט גיימס בנות יש מעל 10,000 "לייקים".

בר רפאלי לא אמורה לפרסם מניפסט חברתי (שגית פסטמן, סלונה)

סיני עוזבת: יש עוד עבודה בקידום נשים בקיבוצים (mynet)

מחוברים 2: סוף עידן התמימות (אריאנה מלמד, ynet)

כשאני נתקלת בשנאת נשים כל כך בוטה, וכששנאת הנשים הזאת אמורה להיות מקדם המכירות של הסדרה, וביטוייה מצויים כבר בפרק הראשון, אני לא מוכנה לחכות להמשך. בדיוק כפי שהייתי נוהגת לו הייתי צופה בהתבטאויות גזעניות קשות המשמשות מקדם מכירות.

חיילות הן רק אובייקטים מיניים? (יאיר אלדן, מאקו)

הפעם הראשונה והאחרונה (שרית השקס ורותם כהן, ישראל חופשית)

הבלוג במתכונת כפולה – שרית השקס על הפעם הראשונה שלה בקוי הפרדה ורותם כהן על הפעם האחרונה בה יתקל בהדרת נשים

תגובת סופר פארם לטענה שהיא מדירה נשים מהפרסומות בירושלים: 

"אבא יכול לטפל בילדיו? לפי החוק – כנראה שלא" (סיגל קפלן, xnet)

שוב שכחו את הנשים? (אמיר חצרוני, מעריב nrg)

אתן לא שפחות, אנחנו לא חזירים (גיל רונן, מעריב nrg)

נציגת מש' הבריאות: הקהילה הגאה מעודדת זנות (ynet)

דן תפצה זוג נוסעים על התבטאויות הומופוביות (ynet)

יוזמה: הומואים דתיים מתפקדים לבית היהודי (ynet)

הרב הראשי של רעננה נגד ההומואים: "מרעילים את הציבור" (הארץ)

הוסר שלט בבית שמש: "אשה, אל תעברי כאן" (ynet)

מכתב לקייטי הולמס: הבת שלך לא תהיה הקורבן הבא (יעל פפר, onlife)

נשים לא יכולות להשיג הכל, וזה בסדר!!! (פרופ' אלון קלמנט, תובנה ייצוגית)

שיא חדש בפרשת ההטרדה המינית של אלון הראל (בתכנית של גיא פינס, נענע 10)

לא מעוניין בתינוק, גבר? תשתמש באמצעי מניעה (נועה בנוש, ynet)

האם גילה אדרעי הודחה בגלל שהיא אישה? (ליאור חורב, onlife)

לא מעוניינת שתחלקו איתי את הפטמות שלכן (טל לוין, onlife)

דעה: די להתלהם, תתחילו להבין את חוזר עידוד ההנקה (אביטל הירש, מעריב nrg)

דעה: מדוע משרד הבריאות מכריח אותנו להניק? (מיכל בן דוד, מעריב nrg)

מחקר ענק: חזה גדול מעלה הסיכון לסרטן השד (ynet)

ממתי מלצרית צריכה להיות גם חשפנית? (מאיה קוי, onlife)

כך, גם בית הקפה בשעת לילה מאוחרת הופך למרחב ציבורי גברי במהותו, בו הנשים הן קישוט שימושי, גיישות מודרניות שתפקידן לשעשע, להנעים את הזמן, לגרום ללקוח להרגיש "גבר". הן עוד נשים שניתן לקנות את חיבתן ויחסן, גופן הוא עוד גוף שנועד לשרת, במובן הרחב ביותר האפשרי של המילה – לא סתם להגיש אוכל ולהאזין לתלונות, אלא ממש לבדר אותם, ללטף להם את האגו.

"אם היא לא רצתה אז למה היא לא התנגדה?" (מעיין עוזי – אביב, ynet)

מערכת יחסים המתנהלת בין בעל מרות לעובדת הכפופה לו מהווה פתח לניצול, הפחדה, איומים אפליה ושליטה. העובדת נמצאת בעמדה בה היא תלויה בבעל המרות: המשך העסקתה, תנאי העבודה, ביטחונה והתחושה הכללית בהגיעה למקום העבודה

כולנו צרכני מין אם נשתוק (רעות גיא, j14)

צודקת מי שכועסת, גם עלינו, אלו שמחליטים לעשות מעשה. כל מי שאי פעם ניסתה לסייע לאוכלוסיות בזנות יודע שהמענים לוקים בחסר וכל מי שבינה בראשו יודע שזו תוצאה ישירה של מדיניות הפרטת שירותי הרווחה בישראל.
יחד עם זאת, אין לנו את הפריבילגיה לשבת בבית, לעצום את עיננו חזק או לחילופין להמשיך לראות אוכלוסיות שלמות, בתוכן, נערות, נערים ונשים, נדרסות תחת הגלגלים המשומנים היטב של תעשיית המין עד שנשיג תקציבים ראויים לסיוע עבור אוכלוסיות בזנות.

תודה למרי נפו על התמונה ממבצע איסוף הכרטיסים 

קול קוראת לפסטיבי – הכנס הביסקסואלי הראשון‎ (שירי אייזנר, שחור-סגול)

הפסטיבי הוא כנס ביסקסואלי קהילתי, אקטיביסטי ואקדמי ללא מטרות רווח המאורגן על ידי ביסקסואליות/ים למען יצירה והעצמה של הקהילה. הכנס מיועד לכל הגילאים וחוגג את שלל המגדרים, הזהויות והנטיות.

משוואה בלי סטריאוטיפ (תמר רותם, הארץ)

10 מתוך 12 עבודות גמר במדעים, שהוגשו השנה לתחרות במכון ויצמן, היו של נערות. האם מסתמנת תזוזה בנטייה של בנות להסתייג מתחומים אלה?

מתנגדות לעברייני מין בשלטון- לא מצביעות לחיים רמון – קבוצת הפייסבוק

למי אין כבוד (הילה בניוביץ' הופמן, סלונה)

מר רמון, בפרפראזה על דבריך-שלך: אם נותרה בך טיפת כבוד, איזשהו שמץ של כבוד – לא רק לציבור הבוחרים בישראל, אלא גם לשכל הישר – אנא, פטור אותנו מנוכחותך הפוליטית. ובמטותא, אל תספר לנו על ה"חרפה" של קדימה, כשחרפתך-שלך עוד מהדהדת למרחקים. לא ממך ומלשונך הארסית, הכוחנית והמתעמרת, תבוא לנו הישועה.

פרשת רמון: איפה הבושה ואיפה הכבוד (יעל לרנר, ישראל היום)

תזכורת קטנה למי ששכח, כי אנחנו בעלי הזיכרון הכי קצר במזרח התיכון: חיים רמון, עוד כשכיהן כשר המשפטים, דחף את לשונו, בניגוד מוחלט לרצונה, לפיה של מי שיכולה להיות הבת שלנו, האחות שלנו, השכנה שלנו, אני ואת.

זוארץ: "העסקת אשל במשרד רה"מ מוסיפה חטא על פשע" (וואלה!)

הפתרון הפשוט לדילמת האיזון בין קריירה למשפחה (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

עד שיתחולל השינוי, שיאפשר לנשים וגברים גם להתפרנס וגם לגדל ילדים, יש דרך די פשוטה ליישב בין השניים. וגם: מה זה, אם בכלל, פורנו פמיניסטי

מרוב פמיניזם שכחנו את הילדים (רחלי מלק-בודה, ynet)

כי כמה קל להיות נשות קריירה עם מודעות פמיניסטית מפותחת, כשילדינו גדלים בחיקן של נשים אחרות בעלות מודעות פמיניסטית קצת פחות מפותחת. כמה קל לדבר על שוויון, על שותפות, על אבא ואמא שעובדים במה שהם אוהבים, על שחרור מדפוסים שמרניים, כשמי שמשלם את המחיר בסופו של יום אלו הילדים שלנו, שמקבלים מאיתנו הרבה פחות זמן איכות ממה שאנחנו זכינו לו כילדים.

בסרט הזה עוד לא היינו (יעל קיים, הארץ)

מקומן של הנשים נעדר לחלוטין ברבים מהסרטים הישראליים, וכשהן כבר מופיעות על המסך זה עדיין בתפקידים המסורתיים של אמא, רעיה או רווקה לוהטת, שכל מאווייה הם למצוא גבר ולהתחתן. שם, במעט זמן המסך המוקדש להן, תפקידן העיקרי הוא לתמוך ולהקשיב למצוקות הגיבור – כאשר הן נטולות אישיות או רצונות משל עצמן, וכמובן , נטולות השפעה ממשית על עלילת הסרט, בניגוד לגיבוריו הגברים.

אני פמיניסטית רדיקלית? (יונית צוק, סלונה)

הבעיה מתחילה בקונוטציה שכל פוזיציה אפשרית,
מעלה בדמיוני איזו סצנה מסרט (ולאו דווקא פורנוגרפי)
שהדימוי הנשי בו הוא מנוצל / סקסיסטי / משפיל

למה לא נאמתי במצעד הגאווה בחדרה, וקצת על הפוליטיקה הפאלוצנטרית של החונטה הדומואית (הפרשדונה)

ביסקסואליות, טרנסג'נדרס, קווירים וא-מיניות מקבלות מעט מאוד מקום בשיח ההומואי המיינסטרימי, בין השאר כי אנחנו מערערות את הבינאריה המגדרית, את הדרכים שבהם החברה הנורמטיבית תופשת מיניות ומשיכה מינית, ובקיצור: כי אנחנו שונות. במקום שנפתור את הבעיה מהשורש וננסה לערער על התפישה שאנחנו צריכות להיות כמו כולם כדי שיהיו לנו זכויות וכדי שיתנו לנו להתקיים, אנחנו ממשיכות במרדף שלנו אחרי קבלת לגיטימציה שמבוססת על היותנו נורמלים.

לוחמת שבעת קרבות (משהו לנשנש כשהאורחים יגיעו)

תפריט עיצוב הדמות עולה, ומולנו מופיעות פנים של ילדה בלונדינית בת 13, שמורכבות על גוף עם סימני מין משניים שהיו מביישים את המלכה-האם של סימני המין המשניים, פמלה אנדרסון, בשיאם של ימי התהילה עטויי הספנדקס האדום שלה.

עוד נקודת מבט על האמירה שיש לקדש זוגות חילוניים בעדים פסולים  (גל אמיר, הטרקלין)

הן הרב המקדש את הזוג בקידושין פסולים, והן הזוג הנישא בנישואים הכוללים התחייבויות שאין בדעתו לעמוד בהם אינם עורכים כלל טקס נישואים. הם עורכים טקס בו הם מאשררים את שייכותם ל'קאסטה העליונה' במדרג הקאסטות האתניות בחברה הישראלית.

חומות של אדישות: על האחר העתיק בעולם (מיכל אנדלמן, פקפוק)

בשל מיקומה בשולי החברה, זוהי אוכלוסייה דוממת. שקופה. אפופת שתיקה. מעגל השתיקה מהווה את אוויר הנשימה עבור המשכיותה. גם כאשר היא עולה לכותרות מעת לעת, מהר מאוד היא צוללת חזרה לתהום האופיינית לה, תהום הנשייה.

כשזה נוגע לזונות, הפמיניסטיות שוביניסטיות (רננה לויאני, ynet)

יותר ויותר מצטייר שלא דאגה לזונות מניעה את אותן נשים "פמיניסטיות", אלא ההשלכה, לכאורה, של העיסוק על כלל המין הנשי. או שמא הן מוכנות לשלול חופש של נשים אחרות, רק כדי שהבעלים שלהן לא יילכו לזונות.

דיון חירום בכנסת על היעדר הטיפול בנערים העוסקים בזנות (מאקו) גם בתכנית של אורלי וגיא (חדשות 10)

בצל הפורנוגרפיה, הפורנו ואני (אנונימי לאללה, טיפול שורש, עיתון שחור)

והשאלה החשובה ביותר. כיצד זה השפיע על המיניות שלי, שמהרגע הראשון בו התחלתי לגלות אותה זה כבר לווה בפורנו אינטרנטי זמין ביותר? אני מרגיש קצת טיפש, כי אין לי על זה תשובה כרגע, אלא רק להגיד: לא נראה לי שבצורה טובה.

זהו הפרסום לו שותפה גם עיריית נתניה- לאירוע המחאה המתוכנן ביוזמת טניה רובינשטיין ושושיק עמרם – התחפצת? התקבלת! דף הפייסבוק

עיריית נתניה החליטה ברוב אדיבותה לספק לסטודנטיות כלי חשוב לקראת היציאה לעולם העבודה.

מסתבר, שהחשוב עבור אישה בבואה לראיון עבודה הוא לדאוג למראה נשי ומושך.

בואו\בואנה לומר למארגנות\ים מה דעתנו על כך.

עיריית חיפה העלתה לרשת את התמונה הזו: 

רעות כהן יזמה ומחאה פמיניסטית בפייסבוק הובילה לתיקון מהיר: 

משרד הבריאות אוסר חלוקת ופרסום תחליפי חלב בבתי יולדות (The Marker)

לעידוד הנקה: יולדות לא יקבלו דוגמיות תחליף חלב (ynet)

היא זכאית למשהו בכלל? (תוססת)

לא, הגבר במודל של ספקטור צריך להגיע הביתה, להרים רגליים למעלה, לקבל מאשתו היקרה בירה קרה וסטייק מהביל ו"יחס של גיבור השב הביתה". הוא זקוק לשניות האלה של החסד. והאשה? היא לא זקוקה להן, היא חזקה, היא אשה.

"לא, זאת לא חוויה נעימה במיוחד, ואני לא אלך לגינקולוג בשביל הכיף, אבל שתי הדוגמאות (המאוד אקראיות ולא בהכרח מייצגות) האלה היו חוויות טובות. כדאי לדעת שגם זה קיים, ולא במאמץ מיוחד". (מניפסקס פמיניסטי)

בעד ונגד: להוציא את ברית המילה מחוץ לחוק (דליה נוימן ומלי גרין, xnet)

"ברית המילה היא מנהג אלים ובלתי נתפס, המתאים לשבטים נידחים", טוענת דליה נוימן ומלי גרין מנגד: "חוצפה שדווקא הגרמנים, ששכללו את מיטב השיטות להשמדתנו, רוצים להגן עלינו מפני טיפת דם המילה".

המילה האחרונה (קים רטוש, מאקו)

הדרת נשים בבית המשפט (עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, קולך)

תביעות אלה, הן למעשה תוצאה של פסק הדין בעתירה לבג"ץ שהגיש ה'מרכז לפלורליזם יהודי' בגין קווי המהדרין. בפסק הדין קבע בית המשפט כי ההפרדה בין גברים לנשים באוטובוס היא אפליה אסורה אשר ניתן לתבוע בגינה, לפי 'חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים', והיא אף מהווה עבירה פלילית. בית המשפט קרא לאכיפת החוק באמצעות תביעות כמו אלה המתוארות לעיל.

שקר החן (נועם יורן, העין השביעית)

"ידיעות אחרונות" מגיש: גאווה ישראלית

שינוי שיטת הממשל מנקודת מבט מגדרית (עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, קולך)

החיילות הדתיות ניצחו: יקבלו גרביונים שחורים מעריב nrg, כיפה

כך בחרו בחדשות 2 לפרסם בפייסבוק ידיעה חדשותית:  

על האסטרטגיה הזו של אתרי החדשות המובילים – מתוך Feminist Frequency :

רוני רוס, נשים באמת לא יכולות גם קריירה וגם משפחה? (מרב מיכאלי מראיינת, הארץ)

ניוז פלאש: קריירה זה לא הכל בחיים (אביבית ארווץ, onlife)

השקר הגדול של הסוכריה הפמיניסטית (נעמה תורן, סלונה)

מחקר חדש: לידת ילד שוחקת את שכר האם ומעלה את שכר האב (מעריב nrg)

 הדס שטייף על הטרדות מיניות בתקשורת (צינור לילה, נענע 10)

"לראשונה בחיי הבנתי את ההשפלה שעובר בני ההומו" (מאקו)

היסטוריה בחדרה: מצעד הגאווה ברחובות העיר (מאקו)

איך מממנים ניתוח פלסטי? סוחטים קשיש (מעריב nrg)

חיילת שהותקפה מינית בבסיס הוכרה כנכת צה"ל (מגפון)

חשד: הטריד מינית את אלמנתו של גדי ויכמן (מעריב nrg)

מדריך נוער שהואשם בהטרדה מינית – זוכה (מעריב nrg)

שלושה תושבי ירושלים נעצרו בחשד לאונס ynet, הארץ, מעריב nrg  , חדשות 2

מורה במשפט: "ליטף תלמידה ורצה נשיקות" (ynet)

שותפות יהודית-ערבית, בשטח (דורית אברמוביץ', שותפות שראקה)

המנהיגות מהקהילה הן ה"חונכות לזכויות", אשר מנגישות את השיח המשפטי, לנשים בקהילותיהן ויחד עם הסטודנטיות, פועלות לקדם את מימוש הזכויות שנמנעות מהן. הפרויקט משלב בין זכויות אשה ואדם, זכויות אזרחיות, זכויות חברתיות, מתוך בסיס אידיאולוגי פמיניסטי.

עצלות היא חטא, אונס לא. על הומור אלימות גברי (המפתחות של הצוללת)

בעיה בבדיחות סקסיסטיות היא שבדרך כלל אין בהם את זה. בדרך כלל הם מביאים מציאות שוביניסטית וכואבת, ומציגים אותה כבדיחה. מה שיוצא זה שהבדיחה היא לא על המצב האומלל שבו נשים נאנסות ואין מי שיגן עליהן, אלא שהבדיחה היא על הנשים עצמן.

כשיחסי הכוחות משתנים (קוצים)

עד עכשיו הדיכוי שחוויתי נעשה בדרכים סמויות יותר, גם על ידי המדינה אבל גם על ידי החברה. אלימות פיזית שהופנתה כלפי לא היתה תוצאה של אסטרטגיה מתוכננת, לא סומנתי באופן אישי כמטרה. יותר מכך, חשוב לזכור: אני אמנם אישה, אבל אישה פריווילגית. מלבד היותי אישה אינני חווה שום סוג של דיכוי. מסתברת לי עכשיו העוצמה של הכוח שכן יש לי, ועד כמה הוא מגונן.

קצרצר: לילה מטריד (דובי קננגיסר, לא שומעים!)

פוסט הזה נכתב כדי להתריע ולפעול לגיבוש תוכנית פעולה כנגד מה שמתסמן כמתקפת הטרדות מיניות מאורגנת בארועי "לילה לבן" ש(אולי) יתקיימו בתל-אביב.

הרגע שבו האורות כבים (הילה מלמד, מקור ראשון)

ביסוס החוויה הדתית על רגש, יחד עם שאיפה אישית, רוחנית, וחברתית אפילו, לזוגיות, נפגשים בצומת מרכזי בחיי הנערה. כך, למשל, ייאמר לבנות ש'שמירת נגיעה' תגרום "לו" לראותך כמכובדת יותר, כנשגבה יותר, ובעיקר – יפה יותר. הצניעות תתואר כמעוז הקשר הזוגי, וכדרך המלך אל החופה. איסור נגיעה, יחד עם מצוות רבות אחרות, הופך להיות כלי למילוי רצונות אישיים, עמוקים ככל שיהיו.

כפיית יחסי מין על נשים בתוך קהילות אשכנז (גרמניה וצפון צרפת) במאות 12 – 13: דיון במקורות ההלכתיים ופרשניים של התקופה (ד"ר מירב שניצר, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

מציאות מדאיגה של אונס שיתופי (יעל לביא, הארץ)

תיאור פרטי אונס אינו מתריע או מיידע אלא רק מעצים את זוועת החוויה. אין בתיאור פורנוגרפי שום דבר בעל ערך, וגם שום דבר פמיניסטי. ההפך הוא הנכון – במקרה של אונס ה"שארינג" הציבורי הוא שידור חוזר של התקיפה האלימה עצמה.

אז חנקתי אותה: אלימות בחסות המדינה (צפי סער, גברת מג'ודנרת, הארץ)

אם אכן תתממש התקווה הזהירה הזאת, אסור לשכוח ולו לרגע את אחד המאבקים החשובים מכל, הנוגע ישירות ליותר ממחצית האוכלוסייה ולאמיתו של דבר לבני האדם כולם: המאבק חסר הפשרות בסקסיזם. באפליה העמוקה, המושרשת, רבת הרבדים, הניכרת בכל תחום מתחומי החיים, של נשים.

שיחה עם אמא על הורות (פסטיבל מחשבות ורגשות על החיים)

אני מספרת לה שאתמול ניסיתי לקבוע פגישה עם המרצה שלי באוניברסיטה והוא אמר שהוא לא יכול ביום מסויים בגלל שהוא בייביסיטר לילדות שלו. אבא לא יכול להיות בייביסיטר. הוא אבא של הבנות שלו.

בגאווה (פסטיבל מחשבות ורגשות על החיים)

כמה נשים בחברה שלנו היו רוצות שאף אחד לא יגיד להם שום דבר בגלל צורת הלבוש שלהן? לא יעיר שום הערה, לא ישמיע גיחוך או יבהה בבוטות?

כשהרופא קורא לך היסטרית (גלי מלובץ, onlife)

כאבים בזמן מחזור נתפסים על ידי הרופאים כהגזמה והתפנקות. בשנים האחרונות גילינו שמדובר במחלה ויש לה גם שם: אנדומטריוזיס. האם הזלזול בתלונות הנשים הסובלות היא רשלנות רפואית, ואיך אפשר להעלות את המודעות לקיום המחלה

אליס בארץ הכוח הסביר של משטרת ישראל (ואן דר גראף אחותך)

כך שאני מסרבת, במקרה הזה, להפוך את הזווית הפמיניסטית לקרדום לחפור בו. נשים וגברים צעדו ביחד בהפגנה הזו, וזה מופת בעיני לשוויון מגדרי, שהוא מטרת-העל של הפמיניזם. צעדו ביחד, וסבלו ביחד. מה שהופך את מעשי אותם שוטרים למחרידים כל כך הוא לא העובדה שהם פעלו באלימות כלפי "נשים חסרות ישע", אלא שהם פעלו באלימות, נקודה.

יום לימודים ארוך לא הגדיל את תעסוקת האמהות (מעריב nrg)

ספרו לנו משהו שלא ידענו (ריקי כהן, סלונה)

בנק ישראל פרסם אתמול מחקר חדש בנושא "יום לימודים ארוך והיצע עבודה של אמהות", הממצאים מראים שליישום החלקי של יום לימודים ארוך לא הייתה הקלה על יציאת נשים לעבודה. את הגברים זה הגביל הרבה פחות

המחקר המלא (בנק ישראל)

ואל אישך תשוקתך: אלימות במשפחה החרדית (סמדר סלומון, סלונה)

המבצע להפסקת פרסום הזנות  3.7  (דף הפייסבוק)

למה אני שם לק? (groopit)

אני אוהב את המבטים המבולבלים כשאדם זר שם לב. אני אוהב את הלחשושים המצוחקקים באוטובוס. אני אפילו אוהב את עוויות הגועל. אני אוהב אותם לא רק בגלל תשומת הלב (אני מקבל די ממנה, והרבה פעמים יכול להסתדר גם בלעדיה), אלא גם, ואפילו בעיקר, בשביל החינוך.

מת גד בק, שכונה "ניצול השואה ההומו האחרון" (הארץ)

לא טבעי? (שמעון אזולאי, קומפרס)

כשאומרים שהטרוסקסואליות היא טבעית מנסים למכור תפיסת עולם שהובנתה תרבותית כאילו הייתה מובנת מאליה. במיניות האנושית אין כמעט שום דבר טבעי – היא דינאמית, היא מורכבת מעולם שלם של דימויים ופנטזיות שבינן לבין הממד הפיסי כמעט ואין כלום.

יצאנו אומואים (נמרוד (פוסט אורח), יחסי מין)

גברים בשחור (במוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות)

מאות גברים ישראלים כבר גילו את הסוד השמור של תל־אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן, רבים מהם קטינים. המחיר: 15 שקל, מנת פלאפל. או אפילו ללא תמורה. תיעוד נדיר

הצעת חוק: להכיר בזוגיות גאה באופן רשמי (מאקו) ההומופוביה יוצאת מהארון (רז ישראלי, מעריב nrg)

מחאה בת"א: "אנסטסיה, ההסתה נגמרת בדם"  ynet, הארץ , מאקו

הקהילה הגאה: אם נשתוק, זה ייגמר ברצח (ג'וזף וקסלר, ynet) לפני שזה ייגמר (שוב) ברצח(אילה כץ, מעריב nrg)

הומואים בישראל הסובייטית (דמיטירי שומסקי, הארץ) אין דין ואין דיון (אראל סגל, מעריב nrg)

"מצבה של הקהילה הגאה לא טוב" (מאקו) כן למאבק בבורות – לא להתלהמות (דני זאק , מאקו)

הבה ונצעד בגאווה (תוססת) אירועי הגאווה ברעננה יתוחמו, "כדי לא לפגוע בציבור" (הארץ)

חדרה: מדוע העירייה מסרבת לסייע במצעד הגאווה? (mynet)

אירוע הגאווה בבאר שבע 5.7.12 

ברשותכם, אלבש תחתונים (אורית נבון, מאקו)

אני מסתכלת סביבי המומה: ממתי האמבטיה היא הג'ימבורי החדש? הורים עומדים עירומים מול ילדיהם בלי בושה, מסבירים לקטנטנים בני שלוש על הפיפי של אבא ואמא ומשכנעים את עצמם שמקלחות משותפות זה דבר טבעי.

על הזכות להיניק. וגם לא להיניק (שי גרינברג, הארץ)

האם אנחנו בדרך לנישואין אזרחיים בברכת הבד"ץ? והאם זה לטובתנו? (הטרקלין)

למה רק האישה אחראית לעובד הזר בבית?(אור כ"ץ , אייל קלונובר, ישראל היום)

פרוייקט העיצוב מםסטרים– עכשיו הטמבלר  

בלוג חדש (יחסית)- Dones – בלוג פמינסטי רב תרבותי

הבלוג Dones הוקם על ידי חונכות לזכויות וסטודנטיות למשפטים המשתתפות בתכנית נשים חונכות לזכויות והקליניקה לפמיניזם משפטי. התכנית מתקיימת במסגרת שיתוף פעולה בין ארגון איתך- مَعَكِ (משפטניות למען צדק חברתי) והפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. חברות הצוות (שש נשים וגבר) הקימו בלוג פמיניסטי מתוך מחשבה ליצור ראייה חברתית הנותנת מקום וכבוד לכל הקבוצות והזהויות שבמדינה. הבלוג מועלה בשפות העברית והערבית, למען יצירת פלטפורמה משותפת ומתוך הרצון לעורר דיון בסוגיות פמיניסטיות רב תרבותיות.

כוכבת צדק: ראיון עם אורטל בן דיין (הארץ)

מה לא אמרו עליה. פרחה. אלימה. וגם כינויים קשים עוד יותר. כי אורטל בן דיין הגזימה ­ היא מעזה להיות גם אשה, גם מזרחית, גם פמיניסטית. והיא ממש לא חושבת, אפילו לרגע, לסתום את הפה.

בן דיין, בת 31, אקטיביסטית פוליטית, פמיניסטית מזרחית, סוציולוגית וחוקרת, גדלה בקריית שמונה וגרה כיום בגבעתיים. דמותה מתבלטת לאחרונה יותר ויותר בזירה הציבורית. זה קורה בעיקר בזירות כמו השמאל הישראלי והבלוגוספירה, אבל ההשפעה של הפולמוסים השונים שהיא מעורבת בהם חורגת בהרבה מכך.

להתחיל עם בחורה או איך מגדלים אנסים (I Am Dehed)

אם כך, הפתרון היחיד שאני חושב עליו הוא להתחיל להתייחס לקהילה ההטרוסקסואלית כקהילה. להתחיל להגדיר אותה באופן מיני. לייצר מכלול של מקומות והזדמנויות מפגש מיניים, שיהיו נגישים ומרובים עד כמה שאפשר לכולם. ככה אפשר יהיה לנקות את הרחוב, את מקום העבודה ואת דוכני הסביח מהנגישות המינית החד כיוונית שיש לגברים אל נשים.

החופש הגדול: גאולה מיחסי הכוחות (יערה, דיו לבנה)

בית הספר שכיום עובדות בו בעיקר נשים הוא מרחב שבו קיים ניסיון לשמר יחסי כוחות עוד מהתקופה שבה גברים שלטו ביד רמה במקצוע ההוראה וניסו להשליט עליו את המערך ההיררכי המוכר להם מעולם המבוגרים. נשים שחונכו מגיל צעיר לאימהות/ טיפול ואולצו להיכנס למערך הכוחות הבית ספרי כמורות, הולידו מארג משובח היוצר שני צדדים מושפלים שמעוניינים לפרוץ את השערים ולברוח.

פמיניזם אורתודוקסי בישראל – מבט חדש על פמיניזם ועל אורתודוקסיה (ד"ר גלית ינאי ונטורה, קולך)

פמיניזם אורתודוקסי בישראל קשור ברצון למעורבות ועשייה מוגברת בחיי הדת. לאור הרציונאל כי ´לנפש אין מגדר´ מבקשות נשים דתיות ללמוד תורה, להתפלל כדרך חיים, לעטות על עצמן טלית ולקדש את השבת. בהיותן פמיניסטיות, הן מקבלות על עצמן עול דתי נוסף המעניק להן חיזוק וקרבה לאמונתן. בהיותן אורתודוקסיות, הן מקבלות את ההלכה במלואה, מקדשות אותה כדבר ה´ ומקבלות מתוך בחירה, את המגבלות האורתודוקסיות.

הטור השבועי של צפי סער (גברת מג'ונדרת, הארץ)

אלימות כלכלית היא עניין ברור פחות מאלימות פיסית, למשל. אין סימנים כחולים. יש "רק" שליטה מלאה של הגבר בכל הכנסות המשפחה ונכסיה, לא פעם האשה אף אינה יודעת על היקפם, היא אינה יכולה להוציא כסף בלי אישור בעלה (במקרה הזה נדמה שהמלה בעל דווקא מתאימה) ונתונה לחקירות מתמידות מה קנתה, למה וכמה.

מחדל: כתב האישום באונס בגן העיר דלף לרשת ynet, הארץ

האונס בגן העיר: זכות הציבור אינה לפלוש ולחטט (ענבר כהן, onlife)

וחשוב לי לדעת. לדעת אם הוגש כתב אישום. לדעת אילו עבירות הוא כולל. אולם חשוב לי אף יותר לא לפלוש. לא להציץ. לא להפוך כל פרשה לאונס תקשורתי ולא להיות חלק מהחיטוט התוקפני הזה.

חובה להסתיר האישום באונס בגן העיר (עופר ברטל, וואלה!)

"לא תודה, כבר אנסו אותי היום" (ציפי גוריון מורדי, סלונה)

בן לוקח בת: כל הסיבות ללדת בנים – או בנות (מעריב nrg)

אמור לי מי אומר שלגדל בנים זה פשוט יותר (עיניים גדולות בארץ שטוחה)

כל זה תקף גם לבנות כמובן אבל אני שמה לב שיש נטיה להקל ראש בכמה חינוך פמיניסטי לבנים הוא קריטי למיגור תופעות אפליה ותרבות האונס. בחוגים פמינסטים מדברים לרוב על העצמת בנות, על שוויון הזדמנויות לבנות אבל פחות על חינוך בנים מילדות לכבד בנות ולשמש דוגמה אישית פמיניסטית ואנטי-מיזוגינית כדי שהם לא יגדלו להיות כולירות.

מכתב לאיש שאנס אותי ורצח את נפשי (ynet)

אחרי כמעט שנה שבמהלכה אני מתעסקת וחיה רק את האונס, אני רוצה לכתוב לו, לאנס שלי. עוד לא החלטתי אם אשלח לו את המכתב או לא, אבל כן ברור לי שלהוציא את הדבר הזה ממני – אני חייבת, כי זה ישחרר אצלי משהו שנתקע, מועקה עצומה שהתיישבה לי בלב, ואני לא מצליחה לסלק אותה

תורידו ממנה את הידים (עדי בן יעקב, מי מרוויח מי מפסיד?)

העובדה שהיא פותחת את הפה ומסתבר שהיא לא מתכוונת כללל וכלל להיות הילדה הטובה שנכנעת לגחמות הבהמות? מפחידה ומעצבנת ועל כן טונות של זבל ואלימות מילולית מופנים כלפיה (ללא שום פרופרציה לנשים אחרות בחזית המאבק)

_________________

אשה היא לא זונה בעוגה: מחאה נגד פרסומת של H&O (חורים ברשת)

הרשת נגד קמפיין החשפנית של H&O: "חשפנות היא זנות" (TheMarker)

חשפנית – זה רק נראה יקר! (הבלאגן של ענת)

כשאנחנו משתמשים בסטריאוטיפים כדי למכור מוצר, אנחנו מעבירים מסר פשוט, חד וחלק. גם אם מאחורי המסר הזה היה רצון טוב (אם כי אני לא חושבת שזה המקרה – כאמור, מדובר בפרסומת בלי שמץ של רמיזה ביקורתית), הוא הולך לאיבוד בהררי סמלים שמייצגים היטב את הסדר הקיים, זה שבמסגרתו גברים מצופים לרייר על חשפניות ונשים מצופות לקפוץ מעוגה בלבוש סקסי.

HO לא (ליטל אבזון, מאקו)

הפרסומאים של H&O חושבים שאם הבחורה קופצת מתוך עוגה כשהיא לבושה זו "העצמה נשית" – ובכן, זה כמו לטעון שמעיל פרווה מעצים צ'ינצ'ילות. אנחנו אמנם קונות את רובם המוחץ של המוצרים מפרסומות שמשפילות אותנו ברמה כזו או אחרת, אבל גם לנו יש גבולות

מתוך הבלוג המעולה  Feminist Frequency

המחליטים הם גברים (ריקי כהן, סלונה)

הומור או השפלה? (ליבי לב ארי, ifeel)

בתכנית של רפי רשף – החל מ-24:50 

חייג הכחדה סמלית (עמית קמה, העין השביעית)

סדרת הפרסומות של בזק מציגה תפיסות הומופוביות, גזעניות ויכולתניות

_________________________

אני לא יודעת מה היה קורה (ספיר סלוצקר – עמראן, העוקץ)

כמעט שש שנים אחרי השיחה הזאת אני מבינה שאבא שלי צדק. באמת יש לי ויהיו לי חיים קשים יותר בגלל שאני לסבית בחברה הטרוסקסואלית, פטריארכלית שנשלטת על ידי גברים לבנים מאצ'ואיסטים שסימנו וי על כל תג אפשרי בצבא. חברה בתוך מדינה שמשרד החוץ שלה משתמש ביחסה לקהילה הגאה כמנגנון יח"צ משומן, אבל שר החוץ שלה לא טורח להדיח או אף להעיר לחברת מפלגתו על הערותיה.

המדינה ביטלה את מימון הקמפיין לתיירות גאה (הארץ)

מצעד הגאווה בחיפה: אנסטסיה, עופי לנו מהעיניים (ynet)

מצעד הגאווה השישי של חיפה יוצא לדרך (מאקו)

יהדות וחד מיניות, יד ביד (אברהם בורג, הארץ)

מאוהב ביהודי – אבל ערבי גאה (חאדר, מאקו)

אותי זה לא מייצג: על ביסקסואליות ב"כל הבקרים השמחים" (אלון צבעוני, מאקו)

הקהילה הגאה תפגין נגד פוטין בעת ביקורו בירושלים (מאקו)

__________________________

נוהל יעיל (אורן פרסיקו, העין השביעית)

נמחקו הבקשות לתביעות ייצוגיות בשל עבירה על איסור פרסום שירותי זנות נגד "הארץ" ומקומוני "ידיעות אחרונות". הבקשות לתביעות נגד כמה מקומונים עצמאיים, על סך מאות מיליוני שקלים, תלויות ועומדות

שמור אותי מאוהביי (שלי, יו"ר העמותה להסדרת הזנות , ynet)

ההצעה להעלים ולהכחיד את הזנות תהפוך אנשים רבים, ובכללם, נכי צה"ל, הלומי קרב, אוטיסטים, פגועי מוחין וגברים רבים אחרים "נורמטיביים לחלוטין" לעבריינים פליליים

"הגיע הזמן שנשים תשמענה את קולותיהן" (ynet)

הכירו: קבוצת "פועלות ברשת" נשים בוגרות סדנא לאקטיביזם נשי במדיה חברתית מקוונת. "פעילות ברשת החברתית יכולה לספק מקור לתמיכה, לגיוס קהלים, משאבים ורעיונות, דבר שנותן דלק ומוטיבציה לעשיה".

הרב בני לאו הנחה את הגבאים: שמרו על זכותן של נשים לאמירת קדיש  (כיפה)

את "אחת שחוגגת" (מניפסקס פמיניסטי)

מה שטוב בַּחטא זה הקטע של "ועונשו" (תא וידוי)

קולן של האמהות השקופות (ריקי כהן, סלונה)

מה המקום שלנו, האמהות, בחברה הישראלית, והאם קיים שיוויון אמיתי בנטל? סמינר מרתק על אמהות עם סופרות, נשות אקדמיה ומקצוע ניסה לענות על השאלות הבוערות בנושא

לא תיתכן חקיקה של שינוי שיטת הממשל מבלי שנשים יהיו שותפות מלאות ושוות בדיונים, ומבלי שההשלכות המגדריות של החקיקה יילקחו בחשבון

בובות מסייעות להשיג ראיות נגד עברייני מין (מעריב nrg)

ד"ר יפה זיסק רני מביה"ח הדסה עין כרם פיתחה שיטה שמסייעת לילדים שהותקפו מינית, להסכים שייקחו מגופם דגימות דנ"א של התוקף

העיתונות השחורה (כלב מאיירס, מעריב nrg)

התקשורת חייבת להפסיק לפרסם סיפורים הזויים של "זונות שמחות" ולשמש פה עבור ארגוני הפשע המאורגן

זונה מבחירה? אין דברים כאלה (גילי ורון, ynet)

הנפת דגל "חופש הבחירה", כמוה כהתנערות מלקיחת אחריות חברתית על אותם אלה שנקלעו לזנות בנסיבות חיים קשות

מי בוחרת להיות זונה? (טלי ב', הארץ)

על בשרי גיליתי, שניצול מיני בילדות או צריכת סמים הם לא המסלולים היחידים המניעים להרס עצמי. נהפכתי לזומבי שאינו מסוגל לחוות אירוטיקה, אינטימיות ואהבה אמיתיות. כי הנפש יודעת. היא מנסה להגן על עצמה, ומרוב הגנות את הופכת לקצת פחות אדם, ולקצת יותר רובוט. כן, גם אם את נורא משכילה, ואפילו עושה יוגה, את עדיין רובוט.

הסרט האמיתי מתחיל עכשיו: זהר וגנר על ההחלטה להגיש תלונה על אונס (עכבר העיר)

"החקירה נמשכה שלוש שעות. יצאתי ממנה תשושה. לא ידעתי מה יקרה מכאן הלאה. אם לא יהיו מתלוננות נוספות שיספרו מה שקרה להן, אשאר אני מולו, מילה שלי מול שלו". עשרים שנה אחרי שיצאה הלומה מחדר הגינקולוג, זהר וגנר מנסה לסגור מעגל

במחנה מגיש: תרבות אונס יום א' (שק של נחשים)

לכל הפחות הייתם יכולים לגגל קצת את הנושא ולקרוא על הרעש שהיה ב-2010 בעקבות גל של הטרדות-רחוב שביצעו חניכי קורס וסיפור אונס שאחד מהם התגאה בו. ואז לכתוב על זה כתבה, פחות שיווקית ויותר מאוזנת.

אמנות הפיתוי || צה"ל מסתבך בתחום שבינו לבינה (הארץ)

"במחנה" השפיל את החיילות – ואת עצמו (נועה ברגמן, מעריב nrg)

הגבר הזה הוא אני- הסרט המלא ששודר ברשת- ערוץ 2

סרט המתעד את סיפורם של חמישה גברים שנולדו במין נקבה

הצצה לוועדה לשינוי מין (הארץ)

מעטים מצליחים לחדור מבעד לחומה המקיפה את "הוועדה לשינוי מין" שמפעיל משרד הבריאות. הגוף היחיד המוסמך לאשר ניתוחים לשינוי מין בישראל פועל לפי קריטריונים חשאיים ונוהל שלא עודכן 26 שנים. מחקרים חדשים שופכים אור לא מחמיא על פינה נסתרת בשירותי הבריאות

ארונות וקופסאות (Inter Spem et Metum)

לפעמים הייתי מעדיפה שיהיו פחות פוליטיקלי קורקטיים ויותר הומופובים, אבל שלא יקחו כמובן מאליו שאני סטרייטית. יכול להיות שלא לקחת אפשרויות כמובנות מאליהן זו הבחירה הראויה והרגישה והמודעת. אבל אני תוהה אם העיוורון הזה אינו, בסופו של דבר, תגובה אנושית וכמעט מתבקשת.

מצעד הגאווה הפתח-תקוואי הרדיקלי (הפרשדונה)

אנחנו מבקשות להתקדם בסולם ההיררכיה, להשתלב היטב בתרבות הפטריארכלית, במערכת הכלכלית הקפיטליסטית ובמיליטריזם הישראלי ושוכחות שאלה אותם המנגנונים שמדכאים אותנו ומחזקים ומתחזקים את יסודות ההטרוסקסיזם.

מצעד הגאווה בפתח תקווה (עיקור שורשים)

כולנו צריכים להיאבק ביחד, פלסטיניות ויהודים, מזרחים ואשכנזיות, להטבא"קים והטרוסקסואליות, נשים וגברים ונטולי מגדר, עד שנפיל את השיטה שמדכאת ומנצלת את כולנו.

חיפה צועדת למען התקציב:

תחקיר: מדוע פרקליטות המדינה מסרבת לחשוף בפני הציבור את כתב האישום של האנס מגן העיר? (רשימות מן התיבה הלבנה)

הפרקליטות מסתירה מן הציבור את הפרשה כולה, אפילו מעיני הנאנסת. הנערה אינה מורשית לעיין בכתב האישום, והיא אינה רשאית לדעת מיהו באמת אותו אנס, ומדוע תקף אותה.

גזענות אסור, שוביניזם מותר (הילה קובו, מעריב nrg)

כאשר חברת כנסת מעליבה הומואים או כששדר רדיו פוגע במוסלמים – כולם מזדעקים. אבל סדרות ותוכניות שמשפילות נשים מתקבלו אצלנו כחלק הכרחי בתרבות

ברית דמים (הארץ)

יותר ויותר הורים צעירים נמנעים מלהביא את ילדיהם "בבריתו של אברהם", כפי שקרוי תהליך המילה. רתיעה ממה שנראה כהתעללות בחסרי ישע, חולשת הנימוקים הרפואיים ונכונות גדולה יותר להתייצב מול הרוב הדומם והצייתן, מניעים קדימה מה שמאיים להפוך לטרנד סוחף

זה אינו פשע, אלא תהליך רפואי בסיסי (חדוה אייל, onlife)

חלק בלתי נפרד מהמאבק לזכות לבריאות הוא המאבק לנגישות. כלומר נגישות לרפואה מתקדמת ואיכותית וגם ואולי חשוב לא פחות שהעדר אמצעים כלכלים לא יהווה מכשול לקבל טיפול רפואי הכרחי. הפסקת הריון היא ללא ספק הליך רפואי הכרחי עבור נשים המתמודדות עם הריון שאיננו רצוי. הכרחיות ההליך איננה קשורה להחלטה חברתית מתי הריון הוא רצוי ומתי הוא איננו כזה.

השופט: מותר לאונן ברכב, זה מתחם פרטי (mynet)

על הזכות לאונן במרחב הציבורי (קוצים)

כואב לי במיוחד על אותן חיילות שאזרו אומץ, בחרו להגיב, לרדוף אחרי הגבר, להתלונן נגדו במשטרה ולהעיד נגדו בבית המשפט, ולבסוף הופקרו. לבי איתן. חשוב לי להגיד להן: זו לא אשמתכן. נהגתן מעל ומעבר למצופה, גיליתן אחריות ועמדתן על זכותכן למרחב ציבורי בטוח וחף מהטרדות. זו החברה החולה שבה אנו חיות, היא זו שלא בסדר. אתן לא אשמות.

בדיוק מה שחשבתם (נעמה כרמי, קרוא וכתוב)

מהממות. הורסות. לוהטות. משגעות, ממכרות. מטריפות. מפנקות. אלוהיות.
כל מִלה נוספת מיותרת.
(כן, ברור, הכול בהומור. זה שאין לפמיניסטיות).

החלטנו שאנחנו פונות להנהלת בית הספר ומציגות את עמדתנו בנושא התגוננות במקרים כאלה (הכצעקתה)

אנחנו מתכוונות לדרוש שיעבירו שיעורים בנושא, שיביאו אנשי מקצוע להסביר מה לעשות ואני מבקשת ממכן, אמהות, אחיות, כל מי שקוראת את זה והילדים שלהם/אחים שלכם לומדים בבית ספר, תפנו להנהלה.

"ואז נאנסתי על ידי הרופאה עם מכשיר דמוי פין בהיותי תמימה ובת 20" (מינפסקס פמיניסטי)

זו התמונה שהעלת רשת קפה- קפה לעמוד הפייסבוק שלה תחת הכותרת: 

ואתם… על איזה מנה אתם אתם הולכים להתענג בארוחת הערב? 

(לאחר תגובות מחאה בחרו ברשת פשוט למחוק את התמונה והתגובות, ללא התנצלות)

וזו הפרסומת החדשה של רשת H&O  : 

סקנדל הסנדל (מיקה אלמוג, הארץ)

לא – סנדלי ילדות הם ורודים. מקסימום סגולים. מי שינסה להתמרד יוגלה לטריטוריות מסוכנות המכונות "מוזהב" ו"כסוף". ומכאן מתחילים השילובים: ורוד-מסטיק עם נצנצים סגולים, בעיטור לבבות בורוד-בייבי ופרחים כסופים. לא טוב? אין בעיה. אפשר עם צמות קלועות בוורוד-מוזהב, וסביבן מוטיב מעודן של יהלומים.

דוסית ישרי את החצאית (אלה קנר, videocoach)

אישה דתייה נבחנת הן בספירה האישית והן בספירה הציבורית על פי אמות מידה של "דתומטר הצניעות". מושג המחלק את הדתיים לרמות שונות של הקפדה בנושאים שונים בניהם צניעות. מה שאומר שעצם הגדרתי כאישה דתייה טומנת בחובה אמירה פוליטית בשיח הציבורי. ומה היא מאפשרת? בעיקר הערות.רובן של ההערות מגיע מנשים ומכוונות טובות על מנת אוכל לתקן את דרכי הנלוזה.

גבר, בלידה כבר היית? על הטראומה של גברים מחדר הלידה (מעריב nrg)

אחרי שהיה ברור לכו-לם שהגבר חייב להיות נוכח בלידה, מסתבר שיש לכך גם מחירים לא פשוטים – מלחץ נפשי ועד פגיעה קשה בקשר המיני בין בני הזוג.

הטרדה מינית במקום העבודה – "רוב הנשים שותקות, סופגות ולבסוף עוזבות"  (ראיון עם מנכ"לית מרכזי הסיוע מיכל רוזין,  רדיו ללא הפסקה)

D&B: רק 4% מהמנכ"לים והיו"רים במשק הם נשים (כלכליסט)

"למה השמש" מבית "מעלה" זכה בפסטיבל הסטודנטים של ת"א (כיפה)

הסרט נוגע גם בשאלות עומק של חופש, זהות מגדרית, זהות דתית ומיניות, בעולמה העכשווי של בת האולפנה.

קול אשה, לשמוע, להשמיע  גיליון דעות 55 של תנועת נאמני תורה ועבודה

חלק מהמאמרים בגיליון זמינים באתר קולך :

נשים כדוברות הלכה (מלכה פיוטרקובסקי)

ההתפתחות של עולם לימוד התורה לנשים הניבה פירות ראויים וחשובים. אולם מתוך בחינת המקורות ההלכתיים לאשורם נראה כי ייתכן שהיא אמורה להוביל לשלב חדש, משמעותי עוד יותר, של פסיקת הלכה נשית.

הקול הנשי בבית מדרש שוויוני ומעורב: אתגרים והזדמנויות (עליזה זלצברג, שושנה כהן וטלי ברנר)

בתור הישיבה הפמיניסטית הראשונה, יש לנו אתגרים רבים, הן מהצד התורני, הן מצד ההתנהלות הארגונית והיומיומית שלנו. אולי האתגר החשוב ביותר הוא כיצד ליצור קול של ישיבה שוויונית.

תושב"ע: הסיכוי לרלוונטיות (טוני מיטלמן)

תוכנית חדשה להוראת התורה שבעל פה לבנות התיכונים שואפת לאפשר לבנות לגלות את העומק והמשמעות שיש לתורה להציע.

"חנק את אשתו, תקף מינית וערף את ראשה" מעריב nrg , חדשות 2, ynet, וואלה!

כשכלה מברכת שהחיינו מתחת לחופה זה התחלת הגירושין (מרדכי אזולאי, סרוגים)

רק בת 11 – ורוצה ניתוח פלסטי (חדשות 2)

הדוגמניות לומדות איך לאכול יותר (חדשות 2)

תודה לתמר מאירוביץ' שפירסמה בפייסבוק:

רצח את חברתו כי סירבה להינשא לו (מעריב nrg)

אישום: הסמנכ"ל גרם לאחים לקיים יחסים ynet, חדשות 10, ישראל היום

הבת חברה לאריתראים, אב חרדי הכריז על מותה (mynet)

החרדים לנשים: אל תתעכבו בשכונתנו (mynet)

בת 49 קיבלה תרומת ביצית: "מדמיינת את השמחה שאגרום לאמא שלי" (חדשות 10)

עונש לאישה שהתלוננה: חיתוך הלשון חדשות 2, חדשות 10

מכתב הקצינות: גיוס חרדים המוני יפגע בנשים ynet, חדשות 2, כיכר השבת, ישראל היום

הלסבית הראשונה של תל אביב (מאקו)

________________________________

לא רוצים להתאבד, אנסטסיה (אלי שווידלר, הארץ)

על בורות והתאבדות (רונן טל, מעריב nrg)

אנסטסיה לא לבד (דביר בר, מעריב nrg)

קהילה רדופה (אביב מאיר, מעריב nrg)

הומופוביה אינה מחלה חשוכת מרפא – יש תרופה (אוון כהן, מאקו)

ח"כ מיכאלי: הומואים מסכנים, מתאבדים בגיל 40 ynet, הארץ, מעריב nrg , חדשות 2

הרשת נגד ח"כ מיכאלי ynet, מאקו, onlife

תגובות נוספות נגד ח"כ מיכאלי: מעריב nrg, מאקו ,  ynet

גורמים בישראל ביתנו: "אנסטסיה מיכאלי גמרה את הקריירה"  (מעריב nrg)

צעקה ברמלה  (הטלוויזיה החברתית)

לאחר הרצח של נסרין מוסראתי, בת 26, אם לשניים, החליטו נשות רמלה שהן לא יכולות לשתוק עוד למול האלימות הקשה נגד נשים בחברה הערבית ולמול אוזלת היד של הרשויות בטיפול בה, ויצאו להפגין תחת הכותרת : "צעקה".

ביטחון לגברים בלבד (ד"ר חנה ספרן, מעריב nrg)

עבור ציבור הנשים בישראל, הפחד מתקיפה מינית ומהמצב הכלכלי המידרדר מביא לתחושת איום גדולה יותר מאשר פיגועים, מלחמות והפצצות

האם נכות היא בעצם מגדר (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

אם "האדם האוניברסלי", כפי שנתפש בהגות ובתרבות המערבית עד לפני כמה וכמה עשרות שנים, היה בעצם גבר לבן בריא ­ הרי כמו נשים וכהי עור, גם נכים הם "האחר". אז האם גם נכות היא עוד "צרה של מגדר", כפרפראזה על שם ספרה המכונן של באטלר? האם אפשר לכנותה מגדר?

לקרוא לי אימא זה מעליב. לא אותי, אתכן (דובי קננגיסר, onlife)

כאשר גבר שמטפל בילד מכונה "אימא", כאילו יש משהו שהוא לא רק "נשי" בהכרח אלא גם "נחות" ו"מסרס" בטיפול בילדים, אנחנו לא מעליבים את הגבר הספציפי הזה, כמו שאנחנו מטילים ערימת בוץ מטונפת על כל אישה ואישה בעולם. רק ההבנה ששבירת חלוקת התפקידים המגדרית על שני צדדיה היא אינטרס משותף של גברים ושל נשים כאחד, תוכל להוביל לשוויון מלא בחיי המשפחה, בשוק העבודה, ובכל תחומי החיים.

מי בפריים-טיים הישראלי? גברים, יהודים, חילונים ואשכנזים (גלובס)

מחקר עבור הרשות השנייה: "קבוצות שלמות מודרות מתוכניות הפריים-טיים. ייצוג הנשים ירד, והוא בולט בעיקר בתוכניות הלייף סטייל והריאליטי ולא בחדשות"

סרט החושף לראשונה קורבנות בלתי מוכרים של הסכסוך הישראלי פלסטיני – הומואים פלסטינים, נרדפים ומאוימים המתחבאים בתל אביב:

"אולי הביאו את הכושים בשביל עדות המזרח, ולאשכנזים את המזדיינים" (עפרי אילני, ארץ האמורי)

במקום לברור מתוך רבבות הלהט"בים את המעטים הטהורים, ולהכריז על קהילות מתבדלות של "קווירים רדיקלים", אפשר לשאול שאלה אחרת: מה השמאל יכול ללמוד מהצלחתה של התנועה הלה"טבית – הפרויקט הליברלי-פלורליסטי המצליח ביותר בישראל. למעשה, אולי היחיד שהצליח. שהרי, יש עשרות אלפי צעירים בישראל שלא פגשו מעולם שמאלני, אבל החבר הכי טוב שלהם הוא הומו.

הגיע הזמן להפסיק לשתוק (הדס שטייף, onlife) גם כתבה במאקו

הנשים שעובדות בגופי התקשורת השונים בישראל החליטו לפתוח את הפה ולדבר בגלוי על ההטרדות המיניות שעברו ועדיין עוברות. אנחנו לא מוכנות לשתוק יותר

מסיבת רווקים או חתונת דמים? חשפנות בישראל (יעל גידניאן,טיפול שורש, עיתון שחור)

העובדה שנשים וגברים צעירים המסתובבים בינינו, סבורים שמנגנון הדיכוי השמרני הזה הוא התנהגות משוחררת, מעידה על עומק הבעיה המגדרית בחברה שבה אנו חיים, ועל התפיסות המעוותות שלנו כלפי הסדר החברתי, היחסים בין המינים, וחופש מהו.

פמיניסטיות דעתן קלה – ועוד איך (רחלי מלק בודה, ynet, מוצש)

מה עושה אישה דתיה שמגיל קטן שומעת אימרות שפר כמו "יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים"? פשוט, מצטרפת לקבוצת פייסבוק של פמיניסטיות דתיות – ומנצלת את הרשת כדי לצחוק על כל מה שכואב

לא הכנעה, המתקה (שמואל בן דוד, מקור ראשון)

ישנו קשר עמוק ומהותי בין צניעות מוחצנת המגובה באמירות הלכתיות לבין תפיסת עולם מגדרית מפלה, ושתיהן קשורות לרעיון 'הפרד כפי יכולתך'. זהו משולש רעיוני שבו אחד נובע מן השני, עובר לשלישי וחוזר חלילה. תמיד יהיה מתאם בין הדרת הנשים מחיי הציבור לרמת ההפרדה המגדרית, ובין שתיהן לרמת ההחמרה במה שקרוי גדרי הצניעות.

חולדאי, טפל בזבל הזה (רעות גיא, העוקץ)

מפיצים, מפרסמים, צרכנים, סרסורים, בעלי נכסים ושוכרי נכסים – הם אלה שעומדים מאחורי הכרטיסים האלה, ומתאמצים להסוות את ניצול הקטינים, הקטינות, הנשים והצעירות בתעשיית המין בישראל.

על רצף השקיפות (עינת צוקרמן, facemagazinee)

הגיע הזמן להעלאות את המודעות ולעשות משהו בעניין. הגיע הזמן לסייע לאותן נשים להשמיע את קולן, לעמוד על הרגליים ולשקם את עצמן.

רחם למכירה (אלה קנר, videocoach)

בעוד זמן מועט תחליט וועדת הכנסת האם לקבל את התיקונים לחוק הפונדקאות. חוק שככל שאני עוסקת בו יותר ככה אני חשה עמו שלא בנוח. אני רואה שיחד עם סוגיות הניצול הגלויות ישנה סוגיית ניצול סמויה ונחבאת זו הגורמת לפונדקאית ליצור חיץ בינה ובין רגשותיה האימהיים והופכת אותה מבת אנוש לרחם למכירה.

לא מפחדת ממורה ערבייה (טל לאור, הארץ)

למעלה מ- 75% מהנשים הערביות בישראל הן מובטלות, רבות מהן אקדמאיות, ביניהן אלפי מורות וגננות. נשים אלו רוצות ויכולות לעבוד, אך מסיבות שונות ומשונות נדחות ואינן מצליחות להשתלב במערכת החינוך היהודית.

רצח תרבותי (בן דרור ימיני, מעריב nrg)

הבמאית אבתיסאם מראענה כתבה לאחרונה דברים אמיצים בגנות האלימות נגד נשים בחברה הערבית. היא הוסיפה וכתבה: "רק אל תגידו כיבוש". מה שהיא מבינה, מתקשים להבין חברים ב"כוחות הקדמה".

צעירות שנאנסו בסיני כלואות בסהרונים בשל עומס במקלטים (הארץ)

14 הצעירות, בנות 19-18, נחטפו לסיני כדי לגבות בעבורן כופר. הן הוכרו בישראל כקורבנות סחר בבני אדם אך טרם שוחררו למקלט מתאים

תעסוקת אקדמאיות ערביות  (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

תפילה עתיקה: "ברוך שעשיתני אישה" (חדשות 2)

את הסידור העתיק והנדיר, שנכתב בשנת 1471 על ידי הרב אברהם בן מרדכי פריצול, איתר פרופ' דייויד קרמר בארכיון ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה. בזמן שעלעל בסידור, גילה קרמר, מומחה לתלמוד וספרות רבנית, את השינוי מרחיק הלכת – תפילה לאישה המודה על היותה אישה.

בישראל מצב הנשים לא יותר טוב (צפי סער, הארץ)

האם רק במקומות שאנו תופשים כ"חשוכים" נשים נתונות באיום מתמיד של אלימות מינית, למשל? האם זו לא מנת חלקן של כל אשה ונערה, גם במערב ה"נאור"?

אשליית הביציות הקפואות (טליה מירון שץ ואבי צפריר, הארץ)

נראה כי בגיל מבוגר יותר סיכויי ההצלחה יהיו נמוכים באופן ניכר. במצב הנוכחי, שבו רוב הנשים פונות להקפאת ביציות בסוף שנות השלושים לחייהן, הסיכוי ללידה אינו מאוד גבוה.

מתוך מםסטרים: 

גאווה על תנאי (הטלוויזיה החברתית)

אנסטסיה מיכאלי בכנסת: "הומואים זה חבר'ה שעברו הטרדות מיניות בגיל צעיר, הם מסכנים – צריכים טיפול פסיכולוגי" (אייס)

עמותת אחת מתשע- מיצוי זכויות- ייעוץ משפטי 

אחת מתשע – בפרויקט ייחודי בארץ – מעמידה לרשות חולות סרטן השד וקרוביהן סיוע משפטי ותמיכה של עורכת דין – ללא תשלום. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה של מימוש זכויות רפואיות.

לבדה בגינה (מוגדלת) ספר לילדים על דיכאון לאחר לידה

הבחור שצעק והבחור שתקף הם חלק מאותה המחלה (הכצעקתה)

גופת אשה נמצאה בתחנה המרכזית בת"א הארץ, חדשות 10, מעריב nrg , חדשות 2

חשד: שוטר אנס אישה שהתלוננה על אלימות מצד בעלה חדשות 2 , מעריב nrg

"הזנות הייתה המוצא היחיד" (חדשות 2)

הנערה שנאנסה בגן העיר למועצת העיתונות: "חשה מושפלת מהעיתונאים" (וואלה!)

"אבי מטפל בלסביות, אך לא קיבל אותי כשיצאתי מהארון" (מאקו)

חרדים לשלומן: מכה מתחת לשמלה ולשביס (ynet)

נשים מוכות יש בכל מגזר, אך בחברה החרדית להתעללות יש סממנים ייחודיים. מחקר ראשון מסוגו בעולם מגלה כי גם זלזול בדתיותה של האשה, או כפייה על בת הזוג ליטול ידיים שוב ושוב מייצרים פגיעה נפשית. החדשות הטובות: קשר השתיקה מופר

מציצות ונפגעות: דתיות גולשות יותר לאתרי מין (ynet)

אישום: הדודים אנסו וביצעו מעשים מגונים באחייניותיהם במשך עשרות שנים (חדשות 10)

פרסומת של רשת הולמס פלייס ליורו בכדורגל:

(Army’s ‘gay soldiers’ photo was staged, is misleading (The times of israel

תמונת חיילי צה"ל "הגאים" אוחזים ידיים פוברקה: לגיטימי? (חורים ברשת). גם בהארץ

לצה"ל לא אכפת מהקהילה הגאה (הגר הופנר, מאקו)

הרבנות במסמך רשמי: "אין למנוע מנשים לשאת הספדים" (חדשות 10)

החסידות דורשת: כובע כדי לכסות על הפאה (mynet)

בעקבות תלונות צופים: קנס לקשת על שידור סצנת סקס בתוכנית "אנשים" (וואלה!)

חשד: אנסו והטרידו מינית נערות חרדיות (חדשות 2)

אמהות, שימו את הילדים לפני סכסוכי הגירושים (רוני מילוא, ynet)

תביעה נגד jcs: אפליית נשים באולפני הבירה ynet , וואלה!

מנכ"ל אולפני JCS: "מדיניות החברה היא לקדם עובדים על פי הכישורים בלבד" (וואלה!)

תימשך השעייתו של יו"ר ועד מפעלי רותם (ynet)

חינוך מיני בתיכון: כשאת אומרת לא – נכריח אותך (שרון אורשלימי, onlife)

הפרספקטיבה השנייה, והבעייתית יותר בעיני, היא הצגת תמונה מינית של מיניות גברית, שמשרתת את רצונם המיניים של גברים, ובעיקר את תאוותיהם המיניות של נערים. הוא פשוט שיקף בצורה בוטה את תיאוריית "הגבר בתוך הראש" (The Male in the Head). התיאוריה בעצם אומרת שבגיל ההתבגרות ובגילאי העשרים, נערות ונשים צעירות אינן מחוברות למיניות העצמית שלהן ופועלות על פי רצונותיו המיניים של הנער/גבר.

חולדאי, לא נתקפל עד שתטפל (ליאן רם, j14)

ההשלכות של הדימוי העצמי הזה הרסניות, אך הן כאין וכאפס לעומת המסר המועבר לילדים. כל ילד מגיל שמונה יודע לסווג נשים לכונפה, דבה, כוסית, ומיני תיאורים שמתייחסים לבשר שלהן. כך מתהווה תרבות ובה נשים מעריכות את עצמן בראש ובראשונה על פי מידת המיניות שלהן בעיני גברים,  וגברים זוכים להערכה על פי מספר הנשים שהם מצליחים לזיין, לדפוק, לכבוש, ואם זה לא בא בהסכמה, אפשר להגמיש את הכללים

די לרצח נשים: הפגנת האומץ של ערביות רמלה ynet,  מעריב nrg 

עשרות נשים וגברים השתתפו בהפגנת מחאה נגד אוזלת ידה של המשטרה במיגור תופעת רצח נשים על רקע "כבוד המשפחה". גם האימאם של העיר השתתף בהפגנה

הצעקה לחיים של נשות רמלה (סוכן זוטר, מקסימום לבלר)

רבה עם עצמי איזה דגל להניף קודם (פנינה מולדובנו, העוקץ)

כשאני שואלת את עצמי איזו פמיניסטית אני, אני חושבת שאני לא דבר אחד או רק זה או בעיקר זה. פוליטיקה של זהויות עוטה עלי שלל דיכויים ודגלים, ואני מרגישה שאני רבה עם עצמי איזה דגל להניף קודם. אני לא רוצה למחוק אף גוון, ואני אומרת לה: "זה מורכב".

נטולי ילדים מבחירה? אתם חייבים להיות מאושרים (תמר הגר, onlife)

מרתיח אותי שכדי להתקבל בחברה כהורים בזוגיות חד מינית או כזוג שלא רוצה ילדים, חייבים לעמוד בדרישה של מושלמות בכל בחינה אחרת. למה הם צריכים להוכיח שהחיים שלהם שווים חברתית כדי שהבחירה שלהם תהיה לגיטימית? 

חגיגת ספרים – ספרי המחקר והעיון שיצאו השנה  –  לכבוד חודש הספר (האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר)

קול אשה – פרויקט שירי משוררות לחודש הספר העברי (בית אביחי) 

רגיש וספונטני / הרב אורי אילון (צו פיוס)

לפעמים "התחשבות" היא מילה מכובסת לכניעה ולמתן לגיטימציה להדרת נשים, שנאת הזר ויחס מפלה, בשם פלורליזם תרבותי ורגישות לזולת הגזען.

התעסוקה שלהן, הרווח של כולנו (דף הפייסבוק)

רק הקמת ועדה בין משרדית להכנת תכנית-על להעסקת נשים אקדמאיות ערביות תעצור את האפליה והבזבוז הכלכלי הבלתי נתפס!

פרו ורבו, ולכו לעזאזל (רוית הכט, הארץ)

כשמעמידים את ההשקעה הגדולה בתחום הפיריון אל מול ההזנחה ביתר תחומי הבריאות והרווחה, קשה שלא להגיע למסקנה העגומה: ישראל עושה כל שביכולתה כדי להביא את ילדיה לעולם, אולם מרגע שהם נולדים, היא מתנערת מהם, ומושכת את ידיה מהבטחת קיומם ואיכות חייהם.

נוהל אמא מחליפה (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

הסייעות הן מגזר מקופח ומדוכא: רק הן והגננת מול 35 ילדים. ראשונות להגיע לגן, אחרונות לעזוב. משכורת מינימום בקושי ואיסור שביתה

אפרת כהן נוימן העלתה לפייסבוק- מתוך עוגות ועוגיות /חנה שאולוב 1974

שיחת נפש בין בחור ובחורה? יתכן וזה ביהרג ואל יעבור (הרב שלמה אבינר, סרוגים)

ליידי גלובס, העיתון שמושך לך במאחורה של החזיה בהפסקה (שק של נחשים)

אז קראתי את הכתבה ב"ליידי גלובס" ושמחתי שמישהו סוף סוף מתייחס לנושא הזה, של מה בנים חושבים על הגוף שלי. הגיע הזמן! אז הנה מה שהמדענים אמרו:

מין המצר (אבישי עברי, צו פיוס)

המיניות עוטפת את כל המרחב: נערים לומדים בפרסומות שמגע עם אישה הוא פסגת השאיפות, ואחר כך מאשימים אותם בהטרדות מיניות. אבישי עברי קורא לחשיבה יצירתית יותר לגבי הנושא ההוא, שאסור לדבר עליו בפומבי אבל מותר להציג אותו בכל שלט חוצות

_____________________________________________________

מצעד ושבוע הגאווה:

מוציאות את הכביסה הורודה החוצה (המפתחות של הצוללת)

בזמן המצעד אתמול, חלפה צעירה על פני הגוש הרדיקלי ועינה נפלה על צועד שנשא שלט שמתנגד לכיבוש. "חבל שהפכתם את המצעד הזה לפוליטי." היא הפטירה לפני שהמשיכה בדרכה, מתעלמת מכך שגם המצעד בו היא צועדת היה נחשב פעם לרדיקלי ומעורר מחלוקת.

נערת חודש יולי – מצ"ב תמונה מחפצנת (בת עמי נוימאיר פוטשניק, תנסו בעוד יומיים)

אין לי ספק שאנחנו כלסביות דתיות וכקהילה דתית גאה צריכות להיות שם על אף חוסר הנוחות באירוע שלא נראה בדיוק כמו שבת אולפנה כי אנחנו חלק מהקהילה הזו – איננו רוצות להתנכר לה, מחד ואנחנו רוצות למצוא בה את מקומנו, מאידך. אנחנו בוחרות (ובוחרים) להיות שם ולעשות את זה בדרכנו.

מי צריך את המצעד הזה? (גיא ארליך, הארץ)  כוחנו באחדותנו (דני זאק, מאקו)

ברחתי מהבית, ומצאתי בית (איילת (שם בדוי) ynet) צובעים את ישראל בוורוד (אדיר שטיינר, ynet)

מצעד הגאווה בפתח: "המאבק רחוק מלהסתיים" (ynet) מתי יוביל הליכוד את מצעד הגאווה? (ברק הרשקוביץ, ynet)

רב אורתודוכסי ניהל טקס חתונה של נשים דתיות(רשת ב')  גאווה ישראלית (כרמל סער, סלונה)

האם מאבק הקהילה הגאה חוטא למטרה? (נועה בנוש, ynet) בתום מצעד הגאווה הראשון בחיי, יצאתי מהארון (ג'וזף וקסלר, ynet)

איך לאמץ ילד – מדריך ללסביות (מאקו) מהומה על לא מאומה: בבאר שבע מרוצים מההכנות לאירוע הגאווה (מאקו)

מדוע לא אשתתף במצעד הגאווה (עמית לוי, ynet) צועדת באמונה ובגאווה (נעמה רבין, ynet)

ג' זה גאווה: מילון הגאווה השלם (מאקו) הדרך של אבא (אסי עזר, מאקו) לתפארת מדינת ישראל (גל אוחובסקי, מאקו)

בישראל 2012, אין סיבה לגאווה (חן משגב, ynet)

אב הומוסקסואל בתביעה תקדימית: "פוטרתי מעבודתי כי התחלתי הליך פונדקאות" (חדשות 10)

_________________________________________________________

ראיון עם זהר וגנר על סרטה החדש (הינשופים, הוט, ערוץ 8)

אני מתל אביב, משמע אני מעניין (מורן שריר, הארץ)

לדבר את התשוקות, לא להדביר אותן (ליטל קפלן, מקור ראשון- מוסף שבת)

צניעות בסוּפר גם בנתניה: 'גופיות מרתיעות קונים' (ynet)

העזרה לזולת מול הצורך הכל כך חיוני לשמור על עצמי (הכצעקתה)

וואלה ספורט: חחחחח הייתי משפריץ לה על הפרצוף (שק של נחשים)

לקט מדע! לסביות-צומי וחיי המין של טווסים (שק של נחשים)

דף הפייסבוק של לונדון וקירשנבאום העלה לרשת תחת הכותרת "הנה! פאנל של שלוש נשים!" 

מועצת הרבנות הראשית לישראל: "אין מניעה שאשה תישא הספד" (הארץ)

הילדה כתבה לטלוויזיה || אבא מאיים על אמא (אורלי וילנאי, הארץ)

"את עושה מזבוב פיל" (מניפסקס פמיניסטי)

מאחורי התצלום השערורייתי של יונה וולך (הארץ)

מרצות מאוניברסיטת חיפה מחו: אף אשה לא נבחרה השנה לדוקטור של כבוד (הארץ)

רבות רפורמיות: לאט-לאט מתייחסים אלינו אחרת (ynet)

משרד הפנים מקדם אזור תעשייה לחרדיות על חשבון "שטח כפרי ופתוח" (הארץ)

דיסקונט למשכנתאות פיטר 150 עובדים, בהם נשים הרות (הארץ)

"את שמנה מדי, אין סיכוי שתוכלי לקבל אפידורל" (9 חודשים, מאקו)

הגירושים לפני רצח יפית: 'הבעל לא מכבד פרטיות' (ynet)

מאסר עולם לרוצח לאה דרנקין: "נהג בה כחפץ" (ynet)

מוכנות למות בשביל להיות נשים (mynet)

מתי צריך להתפנות לבי"ח? מדריך לידות בית בישראל (ynet)

נשים במועצות המנהלים: בעלי השליטה אוהבים למנות את החברים (כלכליסט)

מה מערער יותר מכל את בטחונן של נשים בישראל? (צפי סער, גברת מג'ונדרת, הארץ)

על כנס מדד הביטחון של נשים

איסטושינה מציינת כדוגמה את הסערה שהתחוללה לאחרונה: בשיח על מעשי אונס, היא אומרת, הצטיירה תמונה של גברים יהודים לבנים שכועסים על גברים שחורים ­ ואילו האונס עצמו, וקורבנותיו הנשים, כמעט נשכחו. "הפנטסיה שלנו היא לתת חשיבות הולמת לדברים שבאמת מפחידים חצי מהאוכלוסייה", היא מדגישה

אז היא לא מסכימה (דרור שרמן, compress)

ראיון עם החוקרת מירב שניצר אודות היחס לכפיית יחסי מין של גברים יהודים על נשים בקהילות אשכנז במאות ה-12 וה-13

אפשר לזהות שתי גישות בקרב חכמי ההלכה גם בהגדרת המושג אונס וגם ביחס לנשים כקורבנות אונס. אונס "בתולה מאורשה" הוגדר כעבירה החמורה ביותר, בשל פגיעתו במוסדות האירוסין והמשפחה ובשל הנזק הבלתי הפיך לבעל לעתיד, שנמנע ממנו העונג לשכב ראשון עם אשתו. אונס "בתולה לא מאורשה" לעומת זאת נחשב לעבירה הקלה ביותר. כל שנדרש להתרת התסבוכת היה להשיא את הנאנסת לאנס.

קדחת הפריון (נעמה כרמי, קרוא וכתוב)

חס וחלילה. פוריות היא שם המשחק. וישראל היא שיאנית בתחום של טיפולי הפריה ביחס לגודל האוכלוסייה. אבל הרעיון שסל הבריאות הציבורי צריך לכלול מימון לטיפולי הפריה כדי להביא ילד שלישי לעולם מעיד על סוג של טירוף מערכות. לא קיימת זכות מוקנית להביא לעולם שלושה ילדים.

וג'יינה דנטטה או מאבק הזבל הלבן (יערה, דיו לבנה)

אני מבינה שיש כאב שאני לא יכולה להבין, שיש מאבק עוצמתי שיש לו צבע שונה משלי, המאבק של הפמניזם המזרחי הוא מאבק קריטי, אמיתי ומעורר הערצה. אני מוצאת את עצמי משפילה את המבט אבל במקום להתקפל ולקחת צעד אחורה אני רואה את הוג'יינה שלי, היא מסמלת לי שמותר לי ואני צריכה להילחם על מקומי, שאני יכולה לשחרר את עצמי ואת כל מי שרוצה בכך.

נשים בקהילה: "מצעד הגאווה לא מייצג אותי" (מאקו)

נשים מופלאות וחזקות יצעדו שם, אך לא כולן יעשו זאת בלב שלם. חלקן אף יבחרו שלא לצעוד. ההפליה הסמויה (והפחות סמויה) של נשים בישראל נוכחת גם בתוך הקהילה הגאה ונשות הקהילה לא יכולות שלא להרגיש בתקרת הזכוכית מעל לראשן, חוסמת, סוגרת ובלתי חדירה. עכשיו הן מדברות: כואבות וכועסות. ולמרות זאת, יש גם אחת שלא כל כך מבינה על מה המהומה.

תל אביב: מבצע הניקיון נגד "עלוני הזנות": The marker , חדשות 2 , ynet , מעריב nrg

תודה על התמונות לשרון אורשלימי 

כתב אישום חמור בפרשת האונס הכפול ברמת ישי הארץ,  ynet, חדשות 10

בשל עומס במקלט לנשים: מהגרת אתיופית שנאנסה כלואה בסהרונים (הארץ)

א' נאנסה בסיני והיא כעת בחודש השביעי להריונה. לפני חודש בית דין הפנה אותה לביצוע הפלה, אך בית החולים סירב בטענה שהיא בחודש מתקדם מדי

33 חודשי מאסר לצעיר שחטף נערה וביצע בה מעשים מגונים הארץ, ynet

נאנסות עירך קודמות (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

תכנית למאבק בזנות: מה עם נערים וגברים? (מאקו)

היועמ"ש: ניתן לתבוע פיצוי בלי הוכחת נזק לכל הטרדה מינית בנפרד ynet,  גלובס, כלכליסט

'כשאת אומרת מרחב בטוח למה את מתכוונת?'- על מרחבים בטוחים בבית הפתוח ובמסיבות קוויריות בירושלים (ליטל פסקר, טיפול שורש, עיתון שחור)

האישה שהאירה את עיני והרבנים שעשו לי חושך (יוסי סופר, סרוגים)

הבנתי שהוא מצלם את המחשוף שלהן בפלאפון ומסתכל בצילומים (הכצעקתה)

על מתינות (תמר פרנקל, קולך)

במדינת ישראל כבר כיהנה אישה כראש ממשלה, כבר היתה כלת פרס נובל, מבקרת מדינה, ונשיאה בבית המשפט העליון, אך בזרם המרכזי האורתודוקסי אין ולא הייתה רבה, פוסקת, דיינית, או אפילו "חזנית".

על כיסא המגישה אבל בודדה במערכה (ענת סרגוסטי, onlife)

נכון, נשים תופסות היום את כל עמדות מגישות החדשות הבכירות. זה לא משנה את העובדה שבתקשורת – נשים הן עדיין מיעוט. אישה אחת בפורום שכולו גברים לא יכולה לייצג את העמדה הנשית, משום שהיא עסוקה בהישרדות

למה גברים ונשים בוחרים במקצועות שונים? (גלית תגורי משה, ynet)

"מרבית הנשים יקבלו פנסיה נמוכה מבני זוגן" (ynet)

זה כן נכון לשאול תמיד ולברר (תא וידוי)

גיבורות מעמד הפועלים (מורן שריר, הארץ)

הדתיים תוהים: איך מתמודדים עם אוננות? (ynet)

רוצה ליהנות בסקס? למדי להביע את עצמך (דורית בר, ynet)

מתוך מםסטרים – לכבוד שבוע הגאווה 

האם מפורסמות שיוצאות מהארון הופכות לנשיות יותר? (מעריב nrg)

רחם להשכיר (אבל רק בזול) (דורון טייכמן, ynet)

המלצות צפייה לפסטיבל הקולנוע הגאה בת"א (הארץ)

בית שמש: רוצה לקנות בסופר? כסי את הכתפיים (ynet)

הוסרו "מודעות הצניעות" בסוּפר החרדי בבית שמש (ynet)

חשד: ירק על נשים שהתלבשו "לא צנוע" ונעצר (ynet)

משרד הבריאות שוקל להפסיק מימון טיפולי פוריות לנשים מבוגרות (הארץ)

מחאת פייסבוק: תשתחרר מגולדסטאר, גבר (חורים ברשת)

דיכאון בהריון: את לא לבד (וואלה!)

איך מתמודדת המוזיקאית חן רותם עם הביסקסואליות של בן זוגה? (מעריב nrg)

הכל נגמר במשפחה (רונן טל, מעריב nrg)

ניצחון לחרדים: עיריית ב"ש לא תעניק חסות לאירועי הגאווה (מעריב nrg)

הסיפור שכל ילדה צריכה להכיר (יפית כהן, סלונה)

קר לי משמע אני אשה (מרב מיכאלי, הארץ)

לפמיניסטיות נגמרו הסיבות להילחם (תומר ברנד, מעריב nrg)

אוחובסקי, הגיי מס' 1 של חדרה, מפרגן למצעד הראשון (מעריב nrg)

טרנסיות ללא גבולות: עולם ללא שומרי סף (רווחים לפני חיים)

זה לא מספיק לראות מי מדכא אותנו, כדי להזהר מהמרווח, צריך גם להסתכל למטה. זה עלול להיות מפחיד ולי אישית זה תמיד עושה ורטיגו, אבל אנחנו חייבות להסתכל למטה. לראות את מי שמדורגת מתחתינו בשרשרת המזון הקפיטליסטית, לראות שאנחנו לא רק מדוכאות, שהחברה הזאת מאלצת את כולנו לתוך תפקידי מדכא, ולראות את מי שאנחנו מדכאות, את מי שאנחנו הורגלנו לא לספור, את מי שהורגלנו לעבור על פניה ועל פני הכאב שלה בלי לשים לב בכלל שהיא שם, ושהכאב שלה שם.

אל תנצלו את הגוף שלי כדי להסית לגזענות (מאיה קוי, onlife)

על גבן של קורבנות אונס, שעד לפני רגע היו שקרניות והיסטריות, מתנהל מאבק פוליטי. בפועל, רוב אלה שמטרידים ומפחידים אותי כשאני עוברת בלילה בדרום תל אביב – עורם לבן ושפתם עברית

חינוך מיני או או חינוך לתקיפה מינית? (קוצים)

אז מה היה לנו? מערכת בורה ואטומה, צוות גברים פריוויליגים מול נערה אחת בכיתה של מתבגרים, הבכה (או השפלה?) פומבית, סגנון דיבור גס ואלים מצד המנחים, חוסר יכולת לשמוע "לא" בקונטקסט הכי רגיש, התייחסות טכנית ליחסי מין, התנשאות מצד האחראים בבית הספר וחוסר יכולת שלהם לקחת אחריות (ומהצד השני של זה – אמא היסטרית, כמובן), כיתה של נערים ונערות שחשו גועל מהסדנה, ונערה אחת לפחות שחזרה הביתה מזועזעת.

אשכול התירוצים להדרת ביסקסואליות (שירי אייזנר, שחור סגול)

לכבוד הכנס – לא רק הוא, אלא גם רבים אחרים (סקס אחר, מגדר בשטח, כנס חוש"ן לכבוד יום הבנ"ה, סדרת מפגשי "עיצוב מדיניות פמיניסטית", מצעדי הגאווה השונים, וכו' וכו') – החלטתי לכתוב אשכול תירוצים חגיגי: רשימת "סיבות נפוצות" שבגללן, אפעס, ביסקסואליות/ים לעולם אינן/ם מגיעות/ים אל הבמה.

יאיר לפיד מציג: פריבילגיה — המחזמר (שק של נחשים)

אתם מבינים? הוא היה רוצה לכתוב דברים שיקדמו את הפמיניזם (בין שאר המאבקים הקרובים ללבו), שהרי הוא "האירוע החברתי החשוב ביותר של 150 השנים האחרונות". אבל הוא לא יכול, כי בפעם האחרונה שהוא כתב על פמיניזם, לא תאמינו מה קרה: כתבו עליו סטטוסים מעליבים בפייסבוק. 

ועד כמה שהמאבק הפמיניסטי בוער בנפשו של יאירוש, לבו הענוג פשוט לא עומד בדברים כאלה.

הוצאה מהקשרה. או- אמנות הציטוט בפרסום: 

להיות טרנסג'נדר בישראל (איריס רחמימוב, compress)

הבעיה מתחילה בחוסר ידע כמעט מוחלט בכל רמות הטיפול, מרופא המשפחה ומעלה, במיוחד באזורי הפריפריה.למעט מספר מועט ביותר של רופאים בתל אביב וירושלים, אין בארץ כמעט מומחים לרפואה טרנסג'נדרית למרות התפתחותו העצומה של התחום בעולם בשלושת העשורים האחרונים. "העניין כלל לא נלמד בבתי ספר לרפואה" סיפר ד"ר גל וגנר-קולסקו מהמרפאה הגאה של קופת החולים הכללית בפורום "מרחב משלנו".

כרטיס אדום  (timeout, עמוד 24)  על המבצע לאיסוף כרטיסי זנות 

הנשים במטבח והגברים במטבחון (יפעת ביטון, onlife)

בבתי משפחות ברק-פריאל, ויינשטיין ונתניהו התרחשה התנהלות הנחשדת כמנוגדת לחוק. למרות שהתנהלות זו היתה משפחתית ושירתה את כל בני המשפחה, ברגע שנדרש היה לשלם מחיר ציבורי עליה, הפכו משפחות אלה לאוסף של יחידים המופרדים זה מזה משני צדי קו המגדר המפריד בין פרטי לציבורי, בין פנים לחוץ. הגברים עוסקים בעניינים ציבוריים, הנשים בענייני המטבח.

זה לא אני זו היא (דוד זונשיין, הארץ)

מדובר בהתנהלות עם ריח מיזוגני. הטלת אשמה על אדם רק מפני שהוא אשה, ומפני שהמערכת מובנית כך שתאשים את הנשים, היא שוביניזם לשמו.

שיעור בלשון. שיעור בהיסטוריה. שיעור בשינוי. (אילאיל קומיי דרור)

היא חשובה. אבל לא מספיק כדי להיות ברשימה המפוארת. היא שותפה מהצד. היא עזרה לגברים להביא ילדים לעולם. עזרה. כמו שגבר עוזר לאשתו להוריד את הזבל.. לעשות קניות.. לגדל ילדים..

הסרט זכה בפרס, הגיבורה רק רוצה להישאר בחיים (הארץ)

המצלמה ליוותה אותה בביקור סודי חטוף בגן של הילדים ובבואה להתדפק על דלתו הסגורה של בית הדין השרעי, שהוציא את ששת ילדיה מחזקתה. כשהגעגועים לילדים תכפו היא אף ניסתה להשיג שלום בית, ניסיון שכמעט עלה לה בחייה, כשבעלה הפליא בה מכותיו, "עונש" על בריחתה.

מי מפחד מרגליים של בת 13 (עידו קינן, הארץ)

בסרט "ממלכת אור הירח" מופיעה סוזי הקטנה עם שמלת מיני וחשופת ברכיים. מישהו החליט שזה יותר מדי, והאריך את השמלה בכרזות הפרסום על האוטובוסים

מונולוגים מהרחם: ישראל משדלת לילודה (בילי מוסקונה לרמן, מעריב nrg)

יש פולחן ציבורי בארץ סביב נושא הילודה. אם אישה אינה מעוניינת להביא ילדים לעולם, היא נתפסת כחריגה, פגומה שלא מבינה את מקומה.

אם ידעתם, איפה הייתם? (בילי מוסקונה לרמן, סלונה)

לפני שבעלה של שרה יאסו רצח אותה, בני משפחתה ידעו שהיא חיה באלימות, כך הם מספרים. אז מדוע הם לא עזרו לה להחלץ מהמוות המפלצתי?

בעקבות הרצח של נסרין מוסיראתי ז"ל (מעון חירום לנשים)

חברת הנרצחת מרמלה: "אני הבאה בתור" (mynet)

אחת מהן סיפרה כי בעלה השתחרר מהכלא לא מזמן, ואמרה לה שהיא יודעת שחייה בסכנה ושזה רק עניין של זמן עד שהמוות ישיג אותה. "'אני הבאה בתור', היא אמרה לי, ואני עומדת מולה ויודעת שאני לא יכולה לעשות הרבה כדי לעצור את זה", מתארת סמאח את השיחה שניהלה עם אותה אישה.

כי ידעתי שכאן זה לא יקרה (הכצעקתה)

וויינט יחסים: איך לא להתאבד על אף שחברה שלך מתחתנת לפנייך (שק של נחשים)

להתעלות מעל הקנאה? אבל אני אשה! זה כל מה שאני יודעת לעשות — לקנא, לרחם על עצמי ולתקוע סכינים בגב! מה אני אמורה לעשות, להתנהג בהגיון? לפרגן?!

וואלה מגיש: צעד נוסף בדרך לקליימקס מפנק (שק של נחשים)

למקרה ששכחתם שאחד האתרים הגדולים בארץ רואה נשים בראש ובראשונה כחומר לאוננות, הנה אחת מהכתבות החגיגיות שעלו שם לשבועות..

הדרת נשים? לא בבית ספרנו (אלה קנר, videocoach)

האשה האידיאלית: אמא קדושה או סוטה קדֵשה (רוחמה וייס, ynet)

ואם היא רוצה יותר מזה? אזי עליה לטייל באזורי ההפקר שבין הקודש לבין החול; שבין האסור ביותר לבין המותר ביותר. היא צריכה להתקרב אל שערי המוות, ולקוות לגאולה פלאית. אחת הדרכים של נשים לצוף מעל שממת התפקידים שהועידה להן החברה הגברית, היה להיות אישה פלאית; קדשה, מכשפה או אישה שהרה לקודש.

פוסט חיובי מכסא הגניקולוגית: והפעם עם שמה של הרופאה (מניפסקס פמיניסטי)

"איך אני מקיימת יחסים עם בעלי אם ככה אני מכווצת וסובלת?" (מניפסקס פמיניסטי)

העלתה לפייסבוק- אפרת כהן-נוימן: 

מפלגת העבודה – להגדיל את ייצוג הנשים (ירון דישון, עבודה שחורה)

המניפסט הערבי והגאה שלי (מאקו)

פלסטינית: אל תגרשו אותי, ירצחו אותי בשטחים (ynet)

מרד המג"בניקיות: נטשו בסיס בחברון בשל אפליה (ynet)

"רופא הילדים אמר: אולי עדיף שתמכרי את הילד" (ynet)

"בואו נזמין לבמה את נערת הפרסים, שזו בעצם כוסית עם מעטפות" (דפנה מאור, The Marker)

הדרת גברים: יום כיף לסטודנטיות בלבד (mynet)

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן חגג את יום הסטודנטית, שיועד לנשים בלבד, בעידודם של הסטודנטים הגברים. בתוכנית האמנותית: עיסויים, מניקור וקליעת צמות

סוף לאפליית השכר על רקע מגדרי (ד"ר יעל יצחקי, ynet)

מתי מותר לתורם זרע להתחרט? (ליהיא כהן דמבינסקי, גלובס)

משכורתו של גבר לא אמורה להיות גבוהה יותר (עו"ד דריה כנף, ynet)

לבשה בד ריפוד? ח"כ סולודקין בתלונה לריבלין ynet, חדשות 10 

כשתקחו אותי למחנה השמאלנים (רנה ורבין, סלונה)

רץ בפייסבוק: גולשות נגד מפעל הפיס והסרטון הסקסיסטי (מזבלה)

ניסה לחטוף ולאנוס בת 15 – וייצא בעונש קל (חדשות 2)

למה הומואים ערבים לא פונים להליך פונדקאות? (מעריב nrg)

רבני בני ברק: נשים היזהרו מעובדים זרים (mynet)

הולכת עם ערבי? את רשומה אצלנו בפנקס (mynet)

גאה במרצ (גל אוחובסקי, מאקו)